פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 522 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום רביעי, כ"ו באייר התשפ"ו (13 במאי 2026), שעה 9:00 סדר היום: << הצח >> פרק י"ט (שונות), סעיף 101 (פקודת העיריות), מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק קרויזר – היו"ר חברי הכנסת: יוראי להב הרצנו מוזמנים: מאי אלון – רפרנטית אנרגיה באגף התקציבים, משרד האוצר רוסלאן עותמאן – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים בילי חבה – מנהלת תחום הערכה וניתוח כלכלי ברשויות המקומיות, משרד הפנים מיכאל רייך – יועמ"ש, מינהל התכנון רון אייפר – ראש חטיבת אנרגיה מקיימת, משרד האנרגיה והתשתיות אלירז שיפמן ברמן – ראש תחום אנרגיות מתחדשות, משרד האנרגיה והתשתיות נטע גלאון – לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה רעות רבי – ראש אגף בכיר שינוי אקלים (מיטיגציה), המשרד להגנת הסביבה טל גוטרר – אגף משפטי, רשות מקרקעי ישראל רעות הירשהורן – מנהלת האגף החקלאי, רשות מקרקעי ישראל שירלי לוי – מנהלת אגף בכיר תכנון וסביבה, רשות החשמל איתם בירגר – מנכ"ל החברה הכלכלית, תנועת המושבים בני רגיל – מנהל תחום אנרגיה, התנועה הקיבוצית איתן פרנס – מנכ"ל, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל סשה יצחק רינגלהיים – סמנכ"ל תפעול ואסטרטגיה, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל משתתפים באמצעים מקוונים: נדב לחמן לזר – מנהל מינהל פיתוח כלכלי, משרד הפנים חיאם קעדאן – סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי מירה סלומון – ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי ייעוץ משפטי: גלעד קרן שיראל שרה דומני מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: הדר אביב רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> פרק י"ט (שונות), סעיף 101 (פקודת העיריות), מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026, מ/1924 << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בוקר טוב, ברוכים הבאים לישיבת הוועדה. היום יום רביעי, כ"ו באייר התשפ"ו, 13 במאי 2026. נדון היום בפרק י"ט, בסעיף 101 (פקודת העיריות), מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026, הכנה לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו פותחים דיון כאן, בירושלים, וביום שישי נציין 59 שנים לאיחודה של ירושלים, בירתנו הנצחית, שאליה שבנו אחרי כמעט 2,000 שנות גלות, ולאחר מכן היינו צריכים עוד 19 שנים כדי לאחד את מזרח ומערב ירושלים. מחר, יום חמישי, יתקיימו כאן חגיגות גדולות, וזו הזדמנות נהדרת להזמין מכאן, מהכנסת, את הציבור הגדול להגיע ולחגוג את איחודה של ירושלים – חג שהוא ציוני, ערכי ומשמעותי מאוד. המוני בית ישראל עולים ומגיעים לירושלים, עולים להר הבית, לחגיגות גדולות כאן בעיר, ומי שצופה בנו מוזמן בשמחה רבה לקחת חלק ביום החגיגי הזה. במעבר חד נעבור לדיון. גלעד, היועץ המשפטי, תן לנו סקירה מה היה, מה יהיה ולאן אנחנו הולכים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אני אתן קצת רקע ונזכיר לוועדה ולנוכחים איך הגענו לדיון הזה. כפי שאמר היושב-ראש, ההצעה הוגשה כפרק מתוך חוק ההסדרים שהגיע השנה, פרק י"ט, סעיף 101. במקור, הסעיף עסק בפטור מהיתרי תיעול וסלילה למתקנים פוטו-וולטאיים. במהלך הדיונים עלתה פה הצעה, גם על-ידי חברי הכנסת וגם על-ידי חלק מהמוזמנים, להתייחס גם לפטור מהיטל השבחה, פטור מלא או חלקי, למתקנים אגרו-וולטאיים, מתקנים שמוקמים בקרקע חקלאית ויש להם ייעוד כפול. אנחנו כייעוץ משפטי לוועדה סברנו שיש בעייתיות, בטח במסגרת חוק ההסדרים, להעביר את התיקון הזה שלא הופיע בהצעה המקורית בקריאה ראשונה, ובעצם מתקן חוק אחר מההצעה המקורית, הוא מתקן את חוק התכנון והבנייה, ולא את פקודת העיריות; וכן, בנושא אחר, בנושא של מתקנים אגרו-וולטאיים ולא מתקנים פוטו-וולטאיים. הסברנו שרק אם תהיה הסכמה של כל חברי הכנסת ושל משרדי הממשלה, הסכמה רחבה מאוד, ניתן יהיה לקדם את זה במסגרת הליך חקיקה רגיל. בסופו של דבר, הוועדה החליטה לקבל את ההמלצה הזאת ולפצל את הסעיף מהצעת חוק ההסדרים, על-מנת שנוכל לדון בזה באופן מעמיק יותר בהסדר המוצע החדש. בדיון האחרון נמסר לנו על-ידי כל משרדי הממשלה שעסקו בדבר, ותכף נשמע אותם שוב, שאכן הגיעו להסכמה רחבה בהקשר של פטור מהיטל השבחה, לפחות לתקופה של שנה, עד שההסדר הזה ייבחן יותר לעומק וייבחן הצורך להפוך את ההסדר הזה להסדר קבע, אם יש צורך כזה, ולדייק את ההסדר לגבי על מה יחול הפטור. בעקבות ההסכמה הזאת הפצנו נוסח מתוקן לקראת הדיון הנוכחי, שבו הוספנו את החלק של פטור מהיטל השבחה. אני מציע להקריא את הנוסח המלא של הצעת החוק, כי עשינו דיוקים בחלק הראשון של ההצעה בעקבות השינויים בלוחות הזמנים, ואז נשמע את הנוכחים. אנחנו מציעים שהצעת החוק תהיה הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות, מכיוון שכבר פיצלנו אותה מחוק ההסדרים ואנחנו מדברים פה על חוק שעומד בפני עצמו. "הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (תיקון מס' ...), התשפ"ו–2026 תיקון סעיף 252א 1. בפקודת העיריות‏, בסעיף 252א, אחרי "לא תטיל עירייה" יבוא "היטלים כמפורט להלן", אחרי "שהקמתו החלה" יבוא "באחת מהתקופות המנויות בפסקאות (1) או (2)" והסיפה החל במילים "בתקופה שמיום" תסומן "(1)" ואחריה יבוא: "(2) בתקופה שמיום ט"ז בסיוון התשפ"ו (1 ביוני 2026)" – כאן ביצענו שינוי של המועד כי 1 באפריל כבר עבר, ובמקור זה תוכנן להיות חלק מחוק ההסדרים שנכנס לתוקף ב-1 באפריל – "עד יום ה' בטבת התשצ"א (31 בדצמבר 2030), היטל בשל מערכת תיעול או בשל סלילת כבישים, מדרכות או רחובות, ובלבד שהמיתקן משמש לקירוי שטח או מבנה ושהיטלים כאמור שהוטלו בשל השטח או המבנה האמור – שולמו."" אני מזכיר בהקשר הזה, שהיום הפטור הוא רק לקירוי של חניה, ומוצע להרחיב את הפטור הזה מהיטל בשל תיעול או סלילה גם לכל מבנה או שטח שיהיה עליו קירוי. הסעיף הבא, סעיף 2, הוא התוספת שדיברתי עליה. "תיקון חוק התכנון והבניה – הוראת שעה 2. בתקופה של שנה מיום תחילתו של חוק זה, יקראו את סעיף 19(ב) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, כך שאחרי פסקה (14) יבוא: ״(15) השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן אגרו-וולטאי״" << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. במהלך הדיונים, כמו שדייקת, גלעד, היו הסכמות בין חברי הכנסת מכלל הסיעות. הייתה גם הסכמה להוראת שעה של שנה עם שי חג'ג', יו"ר השלטון האזורי, שבהגדרה, מחוסר ההיטל, הרשויות הן הנפגעות המיידיות מהתוספת הזו. אני חושב שזה יהיה תהליך נכון, והוועדה ביקשה שיגיע בהסכמה רחבה, יגיע בשיתוף פעולה מלא בין הסיעות, עם המשרדים, עם השלטון המקומי. אני לא חושב שהם נפגעים באופן ישיר, אבל באופן עקיף הם עלולים אולי לייצר כאן איזושהי בעייתיות. אני מקווה שצלחנו את ההסכמות הללו, ונושא האגרו-וולטאי יוכל להגיע לאיזשהו מבחן ולייצר התקדמות משמעותית של מדינת ישראל למעבר לאנרגיה ירוקה. זה תהליך חשוב, משמעותי, ויש פה לוועדה זכות גדולה בהצעדה של מדינת ישראל לעבר היעדים שהיא הגדירה לעצמה – לנצל את המיקום הגיאוגרפי שלנו ואת השמש שיש לנו פה בלי סוף, ואת הימים החמים להפוך לניצול אנרגטי משמעותי. חה"כ יוראי, יש לך משהו לחדד? אני חושב שהיו מספיק דיונים בנושא. מישהו מהאורחים או נציגי המשרדים רוצים להעיר הערה? בבקשה. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> אני איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל. אני רוצה להודות לוועדה בשם התעשייה הסולארית בישראל, ואני מניח שגם בשם ארגוני ההתיישבות שנמצאים פה. חשוב לציין שעתיד החקלאות בישראל וגם העתיד של משק האנרגיה תלויים במה שקרה פה בתהליך הזה, שכולנו מבינים שהוא רק טלאי, אבל יכולנו להיות במקום אחר שבו תיקון חוק עקיף לא היה עובר, ותעשייה שלמה ועשרות רבות של יוזמות היו פשוט מוצאות את עצמן כמי שמשכו להן את השטיח מתחת לרגליים, ואסור לנו לעשות את זה. בעולם של מדיניות ציבורית תקינה, שבה יש משק חשמל מתוכנן ומשק פיסקאלי מתוכנן, אסור שהתעשייה תרגיש, וגם לא המתיישבים שהם השותפים, ירגישו כאילו הממשלה מושכת להם את השטיח מתחת לרגליים. ולכן, אני מודה ליושב-ראש על המהלך הזה, החשוב כל-כך, ואני קורא פה לחברי הכנסת לאשר את תיקון חוק עקיף. ולצוות שעוסק היום במציאת פתרון ארוך-טווח לשיתוף המועצות האזוריות בתהליך ייצור החשמל והחקלאות המשותפת – אני קורא לכם למקד דיון אך ורק בנושאים האלה, כדי למצוא פתרון כמה שיותר מהיר, שייצור אופק וודאות לכל העוסקים בתחום. תודה רבה, ואני מקווה שמכאן נצא עם אופק, אומנם קצר, אבל משמעותי לתחום הזה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. אני חושב שהתודות הן לכלל חברי הכנסת. היה פה מאמץ רב מכל הסיעות. אין סיעה שלא סייעה, כל אחד מהתפקיד שלו ומהעמדה שלו. היה פה מהלך שהחל בהוצאה מההסדרים, אחר-כך החזרה לוועדה, צוות הוועדה עבד בצורה משמעותית על זה, ואחר-כך היו משוכות קואליציוניות במליאה. היה פה שיתוף פעולה. אנחנו באווירה של כנס אחרון, עם בשורה טובה לאזרחי מדינת ישראל, ויש פה שילוב של חקלאות ואנרגיה, קואליציה ואופוזיציה ביחד, לטובת האזרחים, ויש גם תוצאות טובות. << דובר >> איתם בירגר: << דובר >> אני איתם בירגר, מתנועת המושבים. בעוד רבע שעה שר האנרגיה הולך לגזור את הסרט של הדונם הסולארי הראשון בנחלה בישראל, וזה אפרופו אווירה אופטימית. הדבר הזה, מחזון למציאות, הוא עוד צעד לעבר יעד לאומי, וגם הוכחה ודוגמה – כשכולם רוצים וכשכולם מכוונים, הדבר הזה קורה. כמובן, גם שם זה בלי היטל השבחה. הנחלה הסולארית זה צעד קטן מאוד, אבל באגרו זה הצעד הגדול שיביא אותנו לעבר היעד. ולא להתבלבל, אם ואחרי שהדבר הזה יאושר, האתגר להוציא אותו לפועל ולהצליח הוא אתגר משמעותי מאוד עבורנו. כרגע, כל הדבר הזה נמצא בתיאוריה ונמצא על הנייר, ומחר בבוקר, בזכות העבודה הנהדרת, גם של מינהל התכנון עם תיקון של התמ"א, גם של הוועדה הזאת, אנחנו החקלאים היזמים צריכים להתחיל לטעת את המטעים, את השדות, צריכים להקים את הפאנלים, צריכים לייצר יחד עם חברת חשמל את היכולת האנרגטית הזאת, והדבר הזה הוא הליך עם הרבה מאוד ערפל והרבה מאוד סיכונים, אבל אנחנו נכונים לו. אני חוזר לאופטימיות – היום גזרנו את הסרט של הנחלה הסולארית הראשונית, השדה הקרקעי הסולארי הראשון, ובעזרת השם ובעזרת הכוחות הללו, נוכל בקרוב לגזור את הסרט על האגרו-סולארי הראשון בישראל, של 80 דונם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> בני רגיל: << דובר >> אני בני רגיל, מהתנועה הקיבוצית. בקצרה, אני רוצה להצטרף לתודות. קודם כול, תודה ליוראי ולכבוד היושב-ראש במיוחד, על קידום הנושא, וכמובן, גם למשרדי הממשלה שהצליחו להגיע להבנות בעניין הזה. אנחנו מאמינים שכשנסתכל אחור נוכל לראות עוד שלב בדרך, שבו הצלחנו להביא את ישראל קרוב יותר לעמידה ביעדי אנרגיה מתחדשת. תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. עוד מישהו מנציגי הציבור רוצה להתייחס? ממשרדי הממשלה? << דובר >> רון אייפר: << דובר >> שלום, אני רון אייפר, ראש חטיבת אנרגיה מקיימת, במשרד האנרגיה. אנחנו, כמשרד האנרגיה, רואים פוטנציאל אדיר באגרו-וולטאי. התחזיות שלנו הן שעד 2035 נוכל להגיע ל-5,000 מגה ואפילו יותר של אגרו-וולטאי, וזה רכיב מרכזי, אם לא ה-מרכזי, בהשגת היעדים שלנו שנמצאים בשלבים של קביעה לשנת 2035. חשוב לומר שלאגרו-וולטאי יש כמה יתרונות. מצד אחד, הוא ממשיך את הפעילות החקלאית, ומצד שני, הוא לא דורש סבסוד, וגם זה מהותי וחשוב להגיד את זה. האגרו-וולטאי הוא כלכלי, הוא יכול לחיות בפני עצמו ולשחק בשוק, ולכן אנחנו דוחפים את הנושא הזה בכל הכוח. נציגי החקלאים נמצאים פה מולי, ומבחינתנו, הדרך בתחום האגרו-וולטאי עוד ארוכה ויש עוד הרבה שלבים שבתור ממשלה ובתור הכנסת נצטרך ללוות בנושא הזה. יו"ר הוועדה, אני מודה לך על הדיון, ואני מבקש שתמשיכו ללוות את הנושא הזה כי יש עוד הרבה סוגיות מורכבות שיעלו לאורך הדרך בתחום האגרו-וולטאי. תיקון החקיקה שמובא פה עכשיו מייצג איזון אינטרסים של כל הצדדים, גם בתוך משרדי הממשלה – ולקח לנו זמן להגיע להסכמות האלה, אבל גם עם השלטון המקומי - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> האזורי. << דובר_המשך >> רון אייפר: << דובר_המשך >> בעיקר השלטון האזורי, נכון. אני מקווה שבמהלך השנה הקרובה נוכל להגיע להסדר קבוע בתחום האגרו-וולטאי וליצור לו ודאות בתחום של היטלי השבחה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. עוד מישהו רוצה להתייחס? << דובר >> רעות הירשהורן: << דובר >> אני רעות הירשהורן, מנהלת האגף החקלאי ברשות מקרקעי ישראל. בהמשך לדיונים הקודמים ובהמשך לקידום הדו-שימוש והחשיבות שאנחנו רואים בדו-שימוש ובשמירה על החקלאות לצד השגת יעדי האנרגיה, הנהלת רמ"י קיבלה ב-22 במרץ החלטה שהיא תמשיך להפריש את חלף היטל השבחה שמופרש כיום על האגרו, למשך אותה שנה, ואנחנו גם שותפים כמובן לצוות שמטפל בטווח הרחוק. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> משרד המשפטים? משרד הפנים? אתם יכולים סתם להגיד, בוקר טוב, מה שלומכם, מה אכלתם הבוקר, חיה שאתם אוהבים. << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >> בדרך-כלל, כשאני מדבר פחות אוהבים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה? פה בוועדה אנחנו אוהבים שאתה מדבר. << דובר_המשך >> רוסלאן עותמאן: << דובר_המשך >> הדברים מוסכמים ומקובלים עלינו. << דובר >> רעות רבי: << דובר >> אני רעות רבי, ראש אגף בכיר שינוי אקלים (מיטיגציה), במשרד להגנת הסביבה. נכנסתי לתפקיד לאחרונה אחרי המון שנים בעולם של איכות אוויר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מזל טוב, בשעה טובה ובהצלחה. << דובר_המשך >> רעות רבי: << דובר_המשך >> אני פחות בקיאה בפרטי התהליך הזה, אבל מברכת על כל התקדמות שעושים להשגה של יעדים לאנרגיות מתחדשות. אנחנו מודעים למחיר של הייצור הקונבנציונלי, ואנחנו צריכים לצמצם ככל שניתן, ואנחנו מודעים גם למחירים של האגרו-וולטאי, שלא תמיד אנחנו שלמים עם כולם. אבל זה מהלך באמת חשוב מאוד בעת הזאת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על הדברים. משרד הפנים, בבקשה. << דובר >> בילי חבה: << דובר >> אני בילי, מנהלת תחום הערכה וניתוח כלכלי ברשויות המקומיות במשרד הפנים. אנחנו מסכימים עם הצעת התיקון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. עוד מישהו מהנוכחים רוצה להתייחס? טוב, הלוואי שכל הדיונים יהיו ככה. לא, יוראי? מירה נמצאת בזום – את רוצה להתייחס? << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> בוקר טוב, אני מירה סלומון, ממרכז השלטון המקומי. אני מתנצלת על העיכוב שהיה לי. הייתי בדרכי אליכם, ועצרתי עכשיו בצד הדרך כדי לדבר. אנחנו, כמו כל המשתתפים, סבורים שמתקנים אגרו-וולטאיים הם מתקנים חשובים מאוד שיכולים לשנות בצורה משמעותית את יכולת הפקת החשמל באנרגיה ירוקה, ואנחנו רואים בחיוב את קידום העניין הזה. ואולם, אנחנו לא סבורים שיש מקום לפטור מהיטל השבחה את הפעילות הזו. כפי שנאמר על-ידי נציג משרד האנרגיה, מדובר בפעילות כלכלית שלא צריכה להיות מסובסדת. איך שהוא, כשמדובר במיסוי של הרשויות המקומיות ובקופה הציבורית של הרשויות המקומיות, מוצאים שיש מקום לסבסד ודווקא שם להפחית את הכנסות הרשות המקומית ואת היכולת שלה להיבנות מההכנסות האלה לטובת הקמת מבני ציבור ופיתוח ציבורי. אנחנו מודעים לכך, ואמרתי את זה הרבה פעמים – רוב השטחים החקלאיים נמצאים במועצות האזוריות, ואולם, גם ברשויות המקומיות שחברות במרכז השלטון המקומי יש שטחים חקלאיים. ויתירה מכך, יש כאן פגיעה בעיקר ברשויות המקומיות שחברות במרכז השלטון המקומי, בשים לב להצהרה שהצהירה נציגת רשות מקרקעי ישראל; זאת משום שבמועצות האזוריות רוב השטחים החקלאיים הם שטחים של רשות מקרקעי ישראל, ולכן הן ישופו במידה מסוימת, הן יקבלו חלף היטל השבחה במידה מסוימת על המתקנים האגרו-וולטאיים; בעוד שהרשויות המקומיות שחברות במרכז השלטון המקומי, שחלקן רשויות מקומיות דרוזיות וערביות, ושם יש שטחים חקלאיים בבעלות פרטית – שם הפטור יהיה מהיטל השבחה, והם לא יקבלו שום שיפוי ושם הכנסה אחרת. לכן, אנחנו סבורים שהפגיעה אצלנו, למרות שמרבית השטחים נמצאים במועצות האזוריות, היא הרבה יותר משמעותית, ואנחנו מתנגדים לכך. אנחנו שומעים שיש הסכמות, ואנחנו שומעים שזו הוראת שעה לשנה אחת שלאחריה יסוכמו הדברים מחדש. אבל היה לנו חשוב לומר את זה לפרוטוקול. אנחנו מתנגדים, ואנחנו חושבים שיש כאן פגיעה דווקא ברשויות שלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מתנגדים? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כן, היא אמרה את זה גם בפעם שעברה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> העמדה לא השתנתה. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> נכון, אנחנו עקביים. אני חוזרת על אותם דברים שנאמרו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור, תודה רבה על הדברים. אם יש עוד נציגים שירצו להתייחס, נשמח לשמוע; ואם לא, אז נעבור להסתייגויות של סיעת יש עתיד. אתה רוצה לנמק אותן? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד משפט, ואני מבקש להצביע במקשה אחת. אני כמובן מברך על הצעת החוק הזאת, כמו שבירכתי על זה שהשמש עלתה היום בבוקר. בממשלה הזאת צריך לברך גם על הדברים שמובנים מאליהם, וזה דבר מובן מאליו. אני לא רוצה להישמע פסימי או לומר דברים לא טובים, אבל אנחנו אחרי בולגריה בייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, וזה מעיד על מצבנו. המצב בכי רע, והתיקון הזה הוא חשוב, אבל הוא מובן מאליו והוא בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי, ואני מצפה שהממשלה תבצע מהלכים יותר אגרסיביים לקידום אנרגיות מתחדשות. אני לצידכם ואני אעשה כל מה שדרוש בשביל לקדם את זה. אבל אתה יודע, הלוואי שנוכל להגיע לחדר כזה בחוק פסולת בניין, שגם הוא – להציב GPS על משאיות כדי שהן יעבדו כמו שצריך. בממשלה הזאת גם על המובן מאליו צריך לברך – אז אני מברך, אבל גם מסייג, ולכן גם ההסתייגויות שלנו על כך שהמהלכים צריכים להיות רחבים יותר, עמוקים יותר, וכאלה שיביאו את ישראל לעמידה ביעדים הלא-שאפתניים שהצבנו לעצמנו בתחום של ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. כאמור, זה רחוק מהמצב, ויש מלא תירוצים, תמיד יש מלא תירוצים. אבל בסופו של דבר, אנחנו נושמים אוויר לא נקי, ואנחנו חיים ב-Hot Spot, ואיכות החיים שלנו ושל הילדים שלנו תיגזר בעיקר מהיכולת שלנו לעמוד ביעדים, לקבוע יעדים שאפתניים ולעמוד בהם. זאת לא הדרך ולא הקצב. אני קורא לממשלה פעם נוספת, להציג תוכנית שאפתנית יותר שתביא את ישראל לייצור גדול יותר של אנרגיות מתחדשות. תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על הדברים. אנחנו עוברים להצביע על שתי הסתייגויות של סיעת יש עתיד כמקשה אחת. מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? הצבעה לא אושרו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אחד בעד, אחד נגד, אין נמנעים. ההסתייגויות לא התקבלו ויועברו למליאת הכנסת. עכשיו נעבור להצבעה על הצעת החוק, כפי שהוקראה כאן בוועדה. מי בעד? שניים בעד. מי נגד? אין מתנגדים, אין נמנעים. הצבעה אושרה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני שמח לבשר שהצעת החוק אושרה, כפי שהוקראה, ותעבור להצבעה במליאת הכנסת. תודה רבה לכולם. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:30. << סיום >>