פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 202 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום ראשון, א' בסיון התשפ"ו (17 במאי 2026), שעה 11:30 סדר היום: << נושא >> סיור ועדה בגליל המזרחי << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר טטיאנה מזרסקי מוזמנים: תא"ל אלון פרידמן – מפקד עורף, פיקוד צפון, צה"ל, משרד הביטחון סא"ל יונתן אלשיך – רע"ן פרויקטים בפיקוד העורף, צה"ל אורלי אלמגור לוטן – ראש צוות בכירה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת שלומית שמש – סמנכ"ל רשויות וקהילות, מנהלת תנופה לצפון דימי אפרצב – סמנכ"ל רשויות וקהילות, מנהלת תנופה לצפון זהר ליפקין – סגנית ראש המועצה האזורית גליל עליון אסף לנגלבן – ראש המועצה, מועצה אזורית גליל עליון ליאור שחר – מנהל קהילה, קיבוץ עמיר נסי אנג'ל כץ – סמנכ"ל שיקום, משרד השיכון יהורם אבן-צור – חבר מליאת המועצה האזורית הגליל העליון ונציג קיבוץ עמיר אלכס קראצ'ון – סגן ראש העיר, קריית שמונה עינבר צדוק בלחנס – מנהלת בית הספר הממלכתי "תל חי", קריית שמונה בני דהרי – קב"ט מוסדות חינוך, עיריית קריית שמונה ירון בוגנים – מנהל אגף בטחון, עיריית קריית שמונה רישום פרלמנטרי: אתי רוקח, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור ועדה בגליל המזרחי << נושא >> << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני קודם כל מתנצל על העיכוב. בהמשך לוועדה שקיימנו אני ביקשתי לעשות כאן סיור בנושא של מיגון הצפון. הנושא הזה כל פעם יורד ועולה לסדר-היום לפי כמות ההפגזות, אבל הוא לא נעלם, ואנחנו לא ניתן לו להיעלם. לכן אנחנו כאן ולאחר מכן נהיה בקריית שמונה. המטרה היא לראות בדיוק מה הפערים ומה צריך לעשות כדי לסגור אותם. הבמה שלכם. << דובר >> ליאור שחר: << דובר >> אני ליאור, מנהל הקהילה של קיבוץ עמיר. אני אציג כמה נתונים שקשורים לאמיר בתחום המיגון. ונקפוץ ישר לסיבה שלשמה התכנסנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה המרחק מהגבול? << דובר >> ליאור שחר: << דובר >> קיבוץ עמיר, במקום הכי קרוב שלו – 6.8 מהגבול, יישוב שלא פונה, מתמודד עם אתגרי המלחמה. למעשה מלחמה אחת ארוכה כבר שנתיים וחצי. לגבי מיגון, אני אציג נתונים שאני פחות או יותר מאמין שהם די מייצגים רוחבית. גודל האוכלוסייה – הקיבוץ יחסית לא גדול, 654 תושבים מקצה וקצה. מתוכם, אני מציין בכוונה אוכלוסיות שהן קצת יותר אוכלוסיות שצריך לדאוג להן, גמלאים – 119 וילדים עד גיל 19 – 123. בתי מגורים – אני חילקתי פה את בתי המגורים בעמיר, כי צריכים להבין את הסיטואציה. מן הסתם במדינה, על מנת לקבל היתר בנייה משנות ה-80 צריך לבנות ממ"ד כדי לבנות בית, ולכן הקיבוץ מחולק לקיבוץ הישן ולשכונות החדשות. בקיבוץ הישן קיימים 203 בתי אב, מתוכם יש 15 עם ממ"ד. יש פה שכונה חדשה שנמצאת מסביבנו, זה היה קיבוץ ישן, הרסו את הבתים ובנו חדש, יש פה 36 בתים. יש מספר בתי אב מאוכלסים בשכונה חדשה, שאנחנו בונים, גם 36, כרגע מאוכלסים שלושה. בסך הכל בעמיר יש 54 ממ״דים מתוך 242 בתי אב. כאשר הנתון הקשה יותר זה הנתון היסטורי של ה-15 הישנים. מה שעוד יותר קשה, וזה צריך גם להבין, כי לפעמים כשעושים משהו שאמור לזרז והוא לא מזרז, צריך להבין למה הוא לא מזרז, סך הכל התחלות הבנייה של ממ״דים בקיבוץ הישן מתחילת חרבות ברזל, חמש התחלות בנייה ולא פחות דרמטי הנתון, שמתוך ההתחלות בנייה האלה בפטור מהיתר שניתן באוקטובר 2023 – אחד. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> זה 15 שאושרו או 15 - - - << דובר >> ליאור שחר: << דובר >> 15 שקיימים עומדים, אושרו וקיבלנו עליהם 10,400 מענק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה המענק של פעם. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> הפער גדול מאוד. << דובר >> ליאור שחר: << דובר >> סך הכול התחלות בנייה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 5 מתוך 15, מה זה ה-15? << דובר >> ליאור שחר: << דובר >> 15 זה ממ"דים שנבנו עם השנים. החל מחרבות ברזל, נבנו חמש, אבל מתוך החמישה האלה, ארבעה, זה כאלה שבאמת עשו שיפוץ ועשו היתרי בנייה, רק אחד - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא התחלות, זה אומר עשרה ממ״דים כבר בנויים, ועוד חמישה בבנייה. << דובר >> ליאור שחר: << דובר >> לא, לא, הם כולם כבר בנויים, כל אלה כבר בנויים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למעלה כתוב לך, שיש 15 עם ממ״ד בקיבוץ הישן, מתוכם חמישה זה התחלות בנייה, אמת? << דובר >> ליאור שחר: << דובר >> מה שכתוב בהתחלות בנייה הסתיים כבר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מתוכם זה הבנייה שהתבצעה אחרי חרבות ברזל. לפני חרבות ברזל היה לך 10, עכשיו יש לך 15. << דובר >> ליאור שחר: << דובר >> הנתון הכי דרמטי מבחינתי זה שרק תושב אחד ניצל את הפטור מהיתר, והסיבה היא מאוד פשוטה. יש סבסוד מדינה או באחריות מדינה עד קילומטראז' מסוים, עד חמש. יש גם החלטה, שתי החלטות. פעמיים היו שתי החלטות של ראש המפלגה שלך, שזה אמור להגיע לתשע, ותושב בין חמש לתשע אומר "יש לי פטור מהיתר, אבל אם אני אבנה כשעוד אין סבסוד, אז אני אפסיד כסף, אז אני אחכה". בעצם, בגלל שהפטור מייתר לא מסונכרן עם הצד הכלכלי, אז אנשים לא עושים. זאת אומרת, באיזשהו מקום זה רק מעכב את הבנייה, הידיעה שיהיה סבסוד. היה שלב מאוד ארוך שבו ביקשנו להכיר ב"יום קובע". להגיד, אוקי, אין כסף כרגע בסדר, רק תוציאו איזושהי החלטה שאם בעתיד מישהו בונה הוא יקבל את הסבסוד, לא קרה. וזה השובר שוויון הכי גדול שהיה יכול לשנות פה את התמונה. זה לגבי מבני בתי מגורים. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> ליאור, כשהיום הקובע מבחינתכם הוא תחילת חרבות ברזל? << דובר >> ליאור שחר: << דובר >> מצידי תחילת חרבות ברזל, או היום שבו ניתן הפטור. הרי המדינה, מינהל התכנון ורמ"י הוציאו פטור. << דובר >> אסף לנגלבן: << דובר >> באותו יום שנתנו את אחד עד חמש. זה הזמן שצריך להכיר ברטרו לכל הפרויקטים שקמים. זו התפיסה שלנו. << דובר >> ליאור שחר: << דובר >> כי כרגע הפרדוקס הוא שהמדינה מעכבת את הבנייה ולא תומכת בבנייה, כי אנשים מחכים שיהיה כסף. כי הם יודעים שאם הם ייבנו לבד, הם לא יקבלו אחורה. מבני ציבור – בתחילת חרבות ברזל לא היה ממ״דים במבני ציבור, כי לא באמת נבנו פה מבני ציבור בשנים שבהם היו חייבים. אחרי חרבות ברזל, פיקוד העורף, משרד הביטחון, נבנו מרחבים מוגנים בגנים שלנו. שזה מבחינתנו דבר נפלא, שאפשר לנו עכשיו לעבוד בצורה הרבה יותר אינטנסיבית. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> זה לא מגונית, זה משהו יותר - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא מבנה יביל. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> אגב, גם יביל זה בסדר. אפשר ככה, אפשר אחרת, מקום תקני, מרחב מוגן. << דובר >> ליאור שחר: << דובר >> 12 מטר, לא 15 כמו בבתי ספר, זה לא מאפשר לקיים פעילות של גן בתוכו, אבל זה מאפשר להגיע אליו בזמן התגוננות, מה שלא היה קודם. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> לפני כן זה היה מקלטים - - - << דובר >> ליאור שחר: << דובר >> לפני זה היו מקלטים. מקלטים זה הדבר הכי טוב שיש, אבל הוא לא ריאלי לקו עימות. בקו עימות, מקלט, אם אתה לא שואב או קבוע, זה לא משהו ריאלי, כי ההנחיות לאורך כל השנים היו שאם יש התרעה ונמצאים בתוך מבנה, לא רצים החוצה, נמצאים במבנה, כי לצאת החוצה זה סכנה. << דובר >> אסף לנגלבן: << דובר >> אני רוצה להתעכב רגע על האירוע הזה, כי אלון ואני קיימנו על זה דיאלוג ארוך, אתה יודע עליו בסמוך ל-. מה שקרה פה בכל המלחמה, שבגלל שאנחנו צמודי גדר, זמן התרעה אפס, היינו חייבים לעבוד תחת מיגון כל הזמן. בגלל שהממ״ד הוא רק 12 מטר, ואם היו עושים אותו עוד יותר גדול, זה בדיוק העניין שהיינו יכולים גם לקיים את אותה ההלכה של גנים בסמוך ל- , כי בסוף אתה צריך חדר גדול. מצד אחד אנחנו מברכים על זה שיש 12 מטר, כי הנוהל באיזשהו שלב איפשר לעבוד בסמוך ל- ובוודאי שזה סיכן, אבל לא הייתה ברירה, זה הטוב שהיה. וזה הצורך, שהוא שונה בכל קו העימות, כי ההלכה, מבחינת ההנחיות, היא כמעט אותו דבר. כי זה לא משנה אם אתה בגן צמוד גדר או רחוק. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> וגם הדגש הוא שהם מחוץ לחמש, בין האחד לחמש, וזמן ההתרעה עכשיו פה עלה מ-0 ל-15. אין הלימה בין המציאות לבין - - - << דובר >> אסף לנגלבן: << דובר >> כשנחזור לקו הגבול נחזור להיות 0. כשצה״ל יצא. << דובר >> ליאור שחר: << דובר >> מה שנוצר בסיטואציה הזאת, שיש לנו גנים ממוגנים, זה שרוב ילדי הקיבוץ, אם הם היו נשארים בבית, הם היו נשארים במבנה שאין בו מיגון. ברגע שאנחנו החלטנו לקיים את אותה פעילות קהילתית סמוך, ודאגנו מכספנו לשים תקנים מספיק גדולים כדי לדאוג שהילדים יגיעו. בתינוקות היה לי אחד על אחד. גם בהתנדבות והכול, אבל אחד על אחד, שיפרנו את המיגון שלהם, כי הם היו בתוך מבנה שהיה בו מיגון. יש בקיבוץ 18 מקלטים, מתוכם 2 עיליים, מקלטים לכל דבר ועניין מצוינים, אבל מקלט הוא לא מחובר ויש לו את החסרונות שלו. בנוסף, פיקוד העורף פיזר פה 21 מיגוניות, זה לא מעט, זה המון יחסית לגודל האוכלוסייה. זה בעיקר משרת את הפעילות המשקית והעסקית. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מי שנמצא בחוץ. << דובר >> ליאור שחר: << דובר >> זה נמצא בחוץ, אבל זה משרת, זה מאפשר לקיבוץ לקיים חיים. << דובר >> אסף לנגלבן: << דובר >> זה מה שאיפשר לקיבוץ הזה להיות כל המלחמה פה לא מפונה ולחיות פה. זה תקופה מטורפת. << דובר >> ליאור שחר: << דובר >> לגבי המקלטים, עד המלחמה הראשונה עם איראן, זה היה משהו שאף אחד לא התייחס אליו ברצינות, לא הלכו אליו, לא כלום. מקלטים היה קיים. ב-12 הימים הראשונים עם איראן, פתאום מקלטים הפכו להיות מה שהם והייתה לינה מסוימת. בשאגת הארי ישנו בימים הראשונים קצת. האזור הזה הוא לא באמת במרכז ההתעניינות של האיראנים ולכן באיזשהו שלב אנשים נשארו בבתים שלהם, היה מעט מאוד לינה, כמו בכל דבר, בהתחלה יש יותר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, אבל היה לך פה גם עצימות די גבוהה מהחיזבאללה. << דובר >> ליאור שחר: << דובר >> בשאגת הארי – הרבה פחות. בחרבות ברזל – ב-11 החודשים הראשונים הייתה אזעקה על בסיס יומי, נפילות על בסיס שבועי, כרגע לא. היו לנו הרבה נפילות פה. היו נפילות בחקלאות קצת. << דובר >> אסף לנגלבן: << דובר >> גם מאיראן היה לנו. << דובר >> ליאור שחר: << דובר >> היה לנו אחד מאיראן. בחרבות ברזל היו מספר נפילות, בחקלאות הרבה, אבל החקלאות היא מחוץ לפוליגון, אז אף אחד לא מתרגש מזה. בתוך שטח הקיבוץ הייתה לנו פה נפילה אחת לא פשוטה במפעל, אין נפגעים בנפש, הרבה מאוד נזק ומספר נפילות של כטב״מים, חלקם שלנו, פה בשטח הקיבוץ, ובשאגת הארי הרבה פחות. << דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >> מה האוכלוסייה הקשישה עושה? << דובר >> ליאור שחר: << דובר >> האוכלוסייה היא האוכלוסייה הכי חזקה מבחינה מנטלית. בשלב מסוים, בתחילת חרבות ברזל, כשהדעה הכללית הייתה מי שלא צריך להיות פה – שלא יהיה פה, כי הייתה איזו תקופה כזאת, הם לא זזו, אבל הם אוכלוסייה חזקה. אנחנו גם מאוד מתגברים את הפעילויות הקהילתיות שלנו, זאת אומרת, הוותיקים, ברגע שמתחיל משהו, למחרת כמו מפנים עבורה מקלט עילי. אם שאלתם על מקלט עילי, מקלט עילי ישר הופך להיות מועדון ותיקים, והם מגיעים, והם נמצאים שם והכול. << דובר >> אסף לנגלבן: << דובר >> פגשתי אתמול מבוגר לדעתי מעל גיל 80, הוא לא מממש את הממ״ד. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> יש גם את הסיפור של הרבה קשישים, אם היה את המענה של הפיכת חדר מתוך הבית. << דובר >> זהר ליפקין: << דובר >> יש כבר. חדרי ביטחון - - - << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> לא, אבל זה לא מוכר - - - << דובר >> זהר ליפקין: << דובר >> כן, מוכר, למה להתווכח איתי? לשמחתנו, עכשיו קיבלנו הקלה נוספת, שאפשר להפוך את החדר ביטחון שנבנה בשנות ה-80 למוגן ולקבל את ה-132. זה 90% מענה, בתוך ממ"ד. << דובר >> ליאור שחר: << דובר >> מבני ציבור שמאוד משמעותיים – אנחנו יושבים פה במועדון שהוא בלי מיגון. המרפאות –המיגוניות הראשונות שחולקו בקיבוצים, עוד לפני חרבות ברזל, זה היה במרפאות. למרות שחולקו להן מיגוניות, קופות החולים לא מאשרות לעבוד בעתות משבר, והמרפאות היו סגורות. המרפאות נסגרו. אנחנו העברנו מרפאה אחת למקלט עילי כדי שיהיה אפשר לעשות שירות. מרפאה זה הדבר הראשון שהייתי ממגן, גם דיברנו על זה בתחילת הדרך. כל מבני הציבור בקיבוץ לא ממוגנים, כי הם נבנו לפני השנים שהיו עושים ממ"דים. זה מבחינתי, איזושהי סקירה. << דובר >> אסף לנגלבן: << דובר >> פה יש בתי ספר שמוגנו, אבל הם לא ממוגנים לאתגרים כרגע. אנחנו מסתכלים אפילו בעלי גבעה, שזה בכפר גלעדי, שעכשיו לומדים, אצלנו יש נוכחות יפה של הילדים עם כל הצרות שיש. בגלל שהם נבנו בשיטה שצריך לצאת מהמבנה ולהגיע לממ"ד, הם לא תואמים את האתגרים של כטב"מים כל הזמן, של להגיע עכשיו למיגון. זה מיגון כמו מקלט, שאתה יכול להגיע אליו. חסכו פה כסף בכל הנושא של מיגון. בתי ספר צריך לעבור רוויזיה, בטח - - - החדשים. התמונה שניתנה פה זה התמונה של כל החזית. יש גם הסדר לקיבוצים שנמצאים בהחלטה של המיגון לצפון, כמו כפר סאלד. אתה אמרת ארבעה מיליארד? << דובר >> ליאור שחר: << דובר >> עד התשע, כולל העלייה במעלות, זה סדר הגודל. << דובר >> אסף לנגלבן: << דובר >> ואני מאמין שהיא לא תמומש. זה הפוטנציאל בסוף זה לא יקרה, זה משהו שמדינת ישראל בעיניי - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל אומר האוצר שהוא כבר הוציא את הכסף. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> לא, הוא הוציא עד החמש. החמש עד תשע הוא לא עשה כלום. << דובר >> אסף לנגלבן: << דובר >> הוא לא עשה כלום. בואו נלך על צמודי גדר. זהר מלווה את הפרויקט של צמודי גדר, עד קילומטר אחד, פרויקט מדינה. << דובר >> זהר ליפקין: << דובר >> ביום חמישי היינו עם ראש אהו"ב במשרד הביטחון, פעם שלישית ברצף עם כל החבורה. יש לנו שמונה קיבוצים צמודי גדר, שבעה מתוכם המדינה תבנה, כי בדפנה החריגו אותם והם בונים לבד, כמו באחד עד חמש. בשבעה שלנו, מנרה עוד לא התחילו לבנות, כי גם מנרה התעכבה כי יש שם - - - << דובר >> אסף לנגלבן: << דובר >> מנרה – פיקוד העורף נותן – אם הוא עושה מלוא הסכום – 200,000, 230,000 שקל, אם הקיבוץ עושה – 130,000 שקל. כלומר הוא מעניש את הקיבוץ על זה שהוא עושה עצמי, שעכשיו נתאר לך שהוא בכלל לא מסוגל לעשות כי הוא נכשל פעם אחר פעם. זה הסיפור של מנרה. אני טוען שהם צריכים לתת את מלוא הסכום כפי שמשלמים בצמודי גדר מלא. << דובר >> זהר ליפקין: << דובר >> משגב-עם, זה משהו שמטריד אותנו, התחילו לבנות לפני המלחמה. 48 סיימו במהלך חרבות הברזל וכבר הקבלן הרביעי שאמור להתחיל היום, והנה עוד פעם הוא לא מגיע. גם תשתיות הם לקחו עם משרד הביטחון. במשגב עם עוד לא התחילו את המאה הנוספים. זה מאוד מורכב שם, צפוף שם, נכון, זה הר. זה לא לבנות בקיבוץ הגושרים. פה זה עמיר, זה שטוח, אין בעיה לבנות ממ"דים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל מה החסם? כי החסם הוא לא תקציב. << דובר >> זהר ליפקין: << דובר >> הקבלנים אומרים לנו שמשלמים להם מעט מדי ולא כדאי להם להיכנס לעבודה. משרד הביטחון והחברה טוענים שזה לא נכון, אבל בפועל אין קבלנים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מי החברה? << דובר >> אסף לנגלבן: << דובר >> אורון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אורון או עמיגור? << דובר >> זהר ליפקין: << דובר >> שמות של הקבלנים אני לא אגיד - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אותי מבחינתי, מי שמעניין זה עמיגור. מי הקבלנים שלו, עם מי הוא עובד – לא מעניין אותי. יש עמיגור, הוא קיבל את הפרויקט. << דובר >> אסף לנגלבן: << דובר >> תוך כדי שאגת הארי, לפני פסח, ישבנו שם במהלך המלחמה, זהר עשתה, עוד פעם יראון ומלכיה, כי זה לא רק שם, זה בכל קו העימות. הבטיחו שיגיעו מיד אחרי פסח, יעלו על הקרקע. זה לא קרה ואף אחד לא עובד שם. << דובר >> זהר ליפקין: << דובר >> יש לנו בעיה קשה מאוד בשלושה מתוך הקיבוצים – יראון, מלכיה ומשגב-עם, מהחלק המאוד קיצוני, לרעה. ביום חמישי הוחלט סופית על ידי קיבוץ יראון, ש-65 מתוך היחידות, הוא קונה מעמיגור את התכנון ל-13,000 שקל, מתוך ה-132 הוא משלם 13,000 שקל. עם היתרה הוא ישלים בעצמו הרבה כסף, אבל הוא יבנה ל-60 ומשהו יחידות. אותו דבר, קיבוץ מלכיה, קרוב ל-70 יחידות, הולך לבצע בעצמו, כי לא - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כשהם יבצעו בעצמם הם יקבלו את ה-100%? << דובר >> זהר ליפקין: << דובר >> לא, הם יקבלו 132%, 13,000 תכנון, כשעמיגור כבר לכאורה ביצוע, כשגם התכנון לא תואם את מה שצריך וצריך לעדכן אותו, לתקף אותו, ולהתעסק בו מחדש בפועל. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> למה התכנון לא מתאים? << דובר >> זהר ליפקין: << דובר >> הרבה מאוד בעיות בכל הביצוע הזה הן בעיות של מקצועיות של תכנון. הממ״ד לא תוכנן במקום הנכון – צריך להזיז, צריך עוד פעם להוציא היתר, יש שם הרבה מאוד בעיות. בקיבוץ הישן, בטח בהר – משגב, יראון, מלכיה, הכול מאוד צפוף. זה רביעיות של משפחות. אתה צריך בכל רביעייה להכניס ארבע ממ״דים. מלא ממ״קים יש שם במלכיה אפילו. כי אין מקום לממ״ד, אז עשו ממ״ק - - - << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> לא כי אין מקום, כי זה המגורים של הצעירים. << דובר >> זהר ליפקין: << דובר >> לא, בזקנים. בצעירים עוד לא התחלנו, ובצעירים יהיה לנו ממ״קים גם, זה בסדר. אבל הזקנים לא הצליחו לבנות ממ״דים. מצב מאוד לא ב-0 עד קילומטר אחד. הביצוע של חברת עמיגור בעיניי הוא מזעזע. אני אומרת להם את זה בפנים, זה לא זה. באחד עד חמש – הביצוע של הקיבוצים שלנו מתקדם, לא רע בכלל. יש את נזיע שהוא נציג שלכם, עושה עבודה נפלאה, יורד לקיבוצים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> של הבנייה העצמית, כן. << דובר >> זהר ליפקין: << דובר >> של הבנייה העצמית. מנסים מאוד לעודד, ועכשיו אנחנו כנסים חזק לנושא של חדרי ביטחון. צריך להבין, לא כל אחד יכול להשלים 70 אלף שקל. העלות של ממ"ד בפועל עם התכנון, היא לא פחות מ-200 . << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה עושים? << דובר >> זהר ליפקין: << דובר >> אם יש מישהו שיש לו חדר ביטחון ויקבל אישור מיוחד, אנחנו נשכנע אותו לקבל אישור, אפשר למגן את החדר ביטחון, כי ממ"ד 90% מזה - - - ויש הרבה בנייה בפועל. עדיין המיצוי הוא סביב ה- 50%. אנחנו עובדים על זה חזק פה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> גם שם מחכים להשלמה ומענק מוגדל? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אגב, אני מקווה שאם יהיה מענק מוגדל, הוא יהיה רטרו. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> אני מאמין שקשה מאוד - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה לא יהיה רטרו? << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> רטרו לתחילת - - - << דובר >> אסף לנגלבן: << דובר >> כן, כן. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> אני מעריך שכן, יהיה קשה מאוד להסביר למה - - - << דובר >> אסף לנגלבן: << דובר >> מי שנתן לנו 132 ופתאום הגדלנו לו את זה ל-170, לא נחזיר לו את הכסף שהוא בנה את המעמד בעצמו? << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> לא יודע, זה לא פה. << דובר >> זהר ליפקין: << דובר >> עכשיו הגענו לאתגר האמיתי והחשוב. הטבלה הזאת מעודכנת לפני חודש בערך, אבל זה הפערים של הקיבוצים שלנו, מחמש עד תשע. המספרים הם לא גדולים. חייבים להתחיל, חייבים לקבוע את היום הקובע, להכיל את כל מי שבנה מחרבות ברזל מהיום שאושר המיגון, לאשר להם את - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה קרה בקיבוץ שמיר שהוא כל כך? << דובר >> זהר ליפקין: << דובר >> הוא קיבוץ חצי שיתופי, שהוא מייצר בעצמו את הפעילות. הוא קיבוץ אחר. גם סאסא הוא קיבוץ שיתופי שהוא מפעל. גם כפר גלעדי החליטו, כפי שאתה יכול לראות, שהם הולכים לעבוד ולעשות את זה בצורה מרוכזת. זה קיבוצים שהחליטו לממן. << דובר >> אסף לנגלבן: << דובר >> בסוף זה עניין של החלטה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> החסם הוא ביצועי, העובדה שאין חברת ביצוע, נניח - - - << דובר >> זהר ליפקין: << דובר >> לא, בעקבות הפרוטקשן, יש החמרות מאוד גדולות על קבלן מורחב. אבל אם אני אדם פרטי, אני לא צריכה קבלן מורחב, ולכן אין שום בעיה של קבלנים פה באזור שמבצעים את הממ״דים. הבעיה היא של מימון. << דובר >> יהורם אבן-צור: << דובר >> יושב-הראש, קודם כל תודה שהגעתם. אני חבר מליאת המועצה האזורית גליל עליון וחבר של השר, ראש המועצה ותושב קיבוץ עמיר. אני נזכר בפגישה שהייתה איתך בדיוק כשאלקין נכנס לתפקיד. היית נחמד ונעים אלינו, נתת לנו את רשות הדיבור, ושם אמרנו שאנחנו צריכים קודם כל תיקוף קו עימות. תיקוף קו עימות זה תשעה קילומטר מסורתי מימים ימימה. אני דובר עיריית קריית שמונה בגיל 24, ודובר גם של יושב ראש קו העימות דאז, רוסטר עזרן. כלומר, קו עימות תשעה קילומטר זו לא המצאה. אני מתחיל מפה, כי הכול מתרכז לכאן. אנחנו נמצאים בתקופה שאלקין וסמוטריץ' משתעשעים ברעיון לחתוך את תשעה קילומטר קו עימות לחמישה קילומטר, מה שנקרא נוח. זה נוח לכולם. אתם דיברתם עד עכשיו על קו אחד, שתיים, חמש. אותם יישובים שקיבלו כבר את האסמכתא, קיבלו את הסבסוד של ה-132,000 שקל. ב-1 בדצמבר נחתם הסכם שעד תשעה קילומטר היה אמור להיות בפנים, ולא קרה, בעיניי, מטעמי חיסכון וכסף. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איזה הסכם? << דובר >> יהורם אבן-צור: << דובר >> יושב פה תת-אלוף אלון פרידמן, שמצוי בפרטים ועוזר לנו המון. היה דבר כזה ב-1 בדצמבר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה מדבר על איזה הסכם? << דובר >> יהורם אבן-צור: << דובר >> ההסכם הזה של מימון, במימוש עצמי, 132,000 שקל בסבסוד עצמי, ושם נחתך התשעה קילומטר. זה הרעיון. מאחד עד חמש – מדברים על להגדיל מה-132,000. צריך להשלים שם את הבנייה, אין ספק, אבל על חמישה עד תשעה קילומטר קו עימות – לא מדברים. אלה סימפטומים של ביתור אזור, של הדרה, של איפה ואיפה בין תושבים. אם לא היה המבצע הזה של איראן וכל היתר, לא היו מדברים על חמש עד תשע. היום זה נמצא בוועדת המנכ״לית, שכרגע מנסים למצוא את הפתרון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> רגע, במגן צפון, במקור. << דובר >> אסף לנגלבן: << דובר >> ההחלטה של השר הייתה עד תשע. מה שהוא אומר שלא היו מתכוונים לממן את זה, הוא צודק, כי בסוף הרי סמוטריץ' בא ואתה מכיר את כל הסיפור. עכשיו נוצרה הזדמנות ששאגת הארי באה, אנחנו באנו ראשי הרשויות, וביבי כראש הממשלה אמר נקים - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני חוזר ל-2018. << דובר >> אסף לנגלבן: << דובר >> היה צריך למגן כל - - -. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עד תשע היה. << דובר >> אסף לנגלבן: << דובר >> חד משמעית. כל קו העימות היה אמור להיות ממוגן. רק עכשיו צריך לממש את זה. ואם אתם תביאו את זה לאן שצריך, אולי ייכנסו להחלטה. << דובר >> דימי אפרצב: << דובר >> זה גם היה מעבר לקו העימות, זאת אומרת, זה היה קו העימות וגם אזור הגולן. אני זוכר. << דובר >> אסף לנגלבן: << דובר >> אני ארחיב לך את זה. זה היה רעידות אדמה, זה גם הגיע עד לבית שאן. << דובר >> דימי אפרצב: << דובר >> לא, רעידות אדמה, אני יודע על מה אתה מדבר. זה היה עשר ערים, סביבם הכל היה אירוע. לגבי מיגון הצפון, אני זוכר את זה מצוין, 2018. אני אפילו ידעתי מה הסכום המדויק שהולכים להשקיע ביישוב שהייתי אחראי עליו. והוא נמצא ב-עד תשע. זאת אומרת, זה לא בדיוק תשע. אבל זה היה חלק. << דובר >> אסף לנגלבן: << דובר >> האירוע, מאחר שיש החלטת ממשלה כבר במיגון הצפון, אתה לא צריך לקבל עוד החלטה, רק צריך לתקצב אותה. אני לא מכיר את כל הפוליטיקה של איך מעבירים, אבל בעיקרון ההחלטה קיימת. << דובר >> נסי אנג'ל כץ: << דובר >> עכשיו יש וועדת מנכ״לים שבוחנת. לפני שבועיים בעקבות ההחלטה, שהיא חושבת לתקן את ההחלטה הנוכחית, אבל - - - << דובר >> אסף לנגלבן: << דובר >> היא רק צריכה להרחיב אותה, כי החלטה המקורית קיימת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שוועדת המנכ״לים אמורה לתקן את זה מהחמש לתשע? << דובר >> נסי אנג'ל כץ: << דובר >> בדיוק, כן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה הכוונה של השר אלקין? << דובר >> דימי אפרצב: << דובר >> אני לא מכיר את האירוע. אני לא יודע, לא שמעתי. בשום פורום שאני משתתף, פנימי, מקצועי, זה לא נושא שעלה או שאנחנו מודעים אליו. זה לא סוד, זה גם נאמר בוועדה, כל נושאי המיגון לא נמצאו על סדר יומה של המינהלת. אבל לגבי הבדלה מאחד עד שניים ומשם עד תשע, לי זה לא מוכר, כי החלטת ממשלה, עד כמה שאני מבין, דנה על אפס עד תשע. זאת אומרת מדברת על מהגבול תשעה קילומטר פנימה. זה בכל מה שקשור לפיתוח וכל מה שקשור לדברים אחרים. יש התייחסות מיוחדת לצמודי גדר בדברים שכבר יצאו להחלטות ממשלה. לא נראה לי שבהחלטה הזאת, האחרונה - - - אין התייחסות לצמודי גדר. << דובר >> אסף לנגלבן: << דובר >> אלקין לא קשור לכלום בעולם המיגון, נקודה. הוא לא צריך לקחת אחריות על מה שלא. זה בסדר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן ולא. << דובר >> דימי אפרצב: << דובר >> אני לא מכיר את זה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה לא יכול לדבר על שיקום צפון ובנייה מחדש של החבל ארץ הזה בלי מיגון, כמו שאתה לא יכול להפריד את נושא הביטחון. הרי אתם יכולים להשקיע פה הרבה מאוד כסף בפרויקטים יפים. תבנה אחלה מועדון נוער מדהים, בלי מיגון זה כסף שהלך לבטלה. הרעיון של המינהלת הוא לא רק להחזיר את התושבים שפונו, אלא להביא עוד. לא יחזרו, לא יבואו לפה כשאין מיגון. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> הם לא יבואו לבתים ביישוב הישן כשאין בהם מימון או פתרון למימון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני יודע שזה לא בתחום הסמכות שלכם. << דובר >> דימי אפרצב: << דובר >> מבחינת היגיון, המינהלת לא מבטל את הפעילות הממשלתית בחבל ארץ שאנחנו מדברים. ולכן, אם הכוונה של משרדי ממשלה שבזה מסתיים תקציב לפיתוח הצפון, אז נראה לי שאנחנו מפספסים פה משהו, ויש מלא תחומים אחרים שהם לא נמצאים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מי אחראי מבחינת הממשלה על מיגון הצפון? << דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >> לא דובר בכלל בסיפור של הבנייה הרוויה. זה גם כן, יש לך כמה אלפי יחידות דיור. << דובר >> אסף לנגלבן: << דובר >> גם אצלי יש בנייה רוויה. בנאות יש לי שלוש קומות. << דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >> אבל אתה מזכיר כרגע את החלטת הממשלה, אז כן. זה כן נכנס בפנים הסיפור של ההתחדשות העירונית וסבסוד מדינה בקריית שמונה, ויש גם את - - - ואת מעלות תרשיחא, אלה שלושת הרשויות שדובר עליהן. למיטב זכרוני, זה כן נכנס לתוך התוכנית של - - - << דובר >> דימי אפרצב: << דובר >> לא, אבל יש תקנות של פיקוד העורף. היום אתה לא צריך להמציא דברים, היום כל מבנה מגורים, אתה לא יכול לקבל היתר אם אתה לא נמצא - - - << דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >> לא, אבל הבניה שם היא בניה ישנה, וכן דובר על לתת תקציבי מדינה לעשות התחדשות עירונית למבנים האלה שאין להם התחדשות עירונית ותמ"א. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה חייב לקחת על מבנה שאין בו מיגון. << דובר >> יהורם אבן-צור: << דובר >> זה קורה בקריית שמונה. << דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >> תאורטית. << דובר >> יהורם אבן-צור: << דובר >> גילוי נאות, יש לי נכס שם, והולכים לעשות לי ממ"ד שם בנכס. לא ביקשו ממני כלום. << דובר >> נסי אנג'ל כץ: << דובר >> מה שאת אומרת הוא נכון. הוא עכשיו נדון בוועדת מנכ״לים שקמה בהתאם להחלטת ממשלה מלפני שבועיים, אבל זה נכון. יש שלושה חלקים לדבר הזה – יש צמודי קרקע, יש בנייה רוויה ויש מתחמי התחדשות עירוניים. החלוקה קיימת ומתייחסים אליה בתוך הדבר הזה. << דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >> זה כן, לדעתי, נכנס לתוכנית שיקום הצפון. << דובר >> נסי אנג'ל כץ: << דובר >> - - - כן מפלחת לשלושת החלקים האלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי ראש הוועדה? << דובר >> נסי אנג'ל כץ: << דובר >> בעיקרון מנכ״ל משרד ראש הממשלה או נציגו. מי שיושב שם זה ביטחון, שיכון, מטה לביטחון לאומי ואוצר. << דובר >> יהורם אבן-צור: << דובר >> קודם כל אנחנו נשמח מאוד שתאיץ או תוביל ברגע שתיגע, איפה אפשר לסייע לנו בעניין הזה. אני חושב שזה גם מסייע לראש המועצה שהקים מטה בעניין הזה, כדי לפתור את - - - זה גורם לו לבעיות לא קטנות. סליחה, אסף, שאני אומר את זה, אבל אתה יודע, מול התושבים. צריך לזכור שכל המלחמה פה פרצה באופן כזה שהיה חשש לחדירת מחבלים של כוח רדואן. זה האירוע, מפה התחיל הכול. ואז היה הפינוי המדובר. אבל כשהתרחיש לא התממש, התחיל ירי רקטות. אנחנו סבלנו את העניין הזה, אלה שנשארו פה, פה בעמק. זה לא משהו תלוש, זה לא שאנחנו מבקשים איזה פיצוי או איזה מתווה. יש פה אוכלוסייה שישנה במקלט ציבורי. יש פה נשים, אימהות, שנורא חששו, חרדתיות, שישנו פה במקלט הציבורי. יש פה תושבים שכבר הגישו היתרים, כי הם חשבו שהם יקבלו את המיגון הזה. וזה לא קרה. ואם לא הייתה נפתחת המלחמה הזאת, זה גם לא היה קורה. ההרגשה והתחושה היא שיש סדרי עדיפויות אחרים. ההרגשה והתחושה היא שלא באמת מסתכלים על הביטחון של התושב, אלא מסתכלים על החור של המטבע. זה הרעיון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אוקי. בואו נשמע קצת את הצבא. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> קודם כל לגבי בתי הספר. בתי הספר ממוגנים בהתאם לתקנות התגוננות. אין ולא יהיה מיגון לכל בית הספר, אם לזה התכוונת, כמו שעשו בעוטף עזה, שם כל הגן מוגן במובן מסוים, לא הכל ממ"ד, אבל מוגן באיזושהי צורה. התפיסה הזאת לא תהיה. בוצע מימון לכלל בתי הספר, חלקו הגדול על ידי המועצה בסבסוד שלנו, וחלקו על ידי קבלני משרד הביטחון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למה בעוטף עזה כן ופה לא? יכול להיות שיש בזה היגיון, אני מנסה להבין את - - - << דובר >> אלון פרידמן: << דובר >> בעוטף עזה הייתה תפיסה של נחיה עם עידן הטפטופים. אם ממשלת ישראל תחליט שאנחנו צריכים לחיות גם בצפון בעידן הטפטופים, ראוי שיתנו מרחבים מוגנים. אני חושב שיש אלטרנטיבה אחרת, ואני מציע שנבחר בה. דרך אגב, זה לא הוכיח את עצמו מעולם. בכל טפטופון הכי קטן שהיה, מערכת החינוך נסגרה, ומעולם לא למדו שם בבתי הספר בזמן של הטפטופים. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> המיגון המלא - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> היום המיגון שכל המבנה ממוגן. זה לא רק יש מרחב מוגן - - - << דובר >> אלון פרידמן: << דובר >> שהוא לומד בתוך כיתה שהיא מלכתחילה מוגנת. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> היא לא מוגנת באופן מלא כמו ממ"ד, זאת אומרת - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אין לך זמן להזיז את התלמידים. << דובר >> אלון פרידמן: << דובר >> אתה לא צריך להזיז. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> לא, אתה מזיז. אחרי הטיל הראשון - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נניח ברחובות אין בעיה, יש לך מספיק זמן התראה לקחת ולהגיד לתלמידים יש לכם 90 שניות. תיכף אני אסביר על זה רגע. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> אבל גם הגננת אחרי הטיל הראשון, לוקחת את הילדים לממ״ד ושם הם נשארים עד שאוספים אותם ההורים. - - - טיל הראשון. אי אפשר לדבר על זה הרבה, אבל זה גם עלויות מטורפות. אנחנו התנגדנו לזה מההתחלה, בג"צ הכריע - - -. לגבי המרפאות. בשיתוף משרד הבריאות אנחנו עשינו פרויקט לאפיין 25 מרפאות בכל הצפון, שהן הכי חשובות למשרד הבריאות. מן הסתם, בקיבוצים הקטנים זה לא היה בתיעדוף. אנחנו כן עשינו איזשהו מתווה עכשיו לאפשר הקמה של מרחב מוגן קטן במרפאות. זה לא דבר מובן מלאו, כי לפי התקנות צריך 30 מטר מרובע מרחב מוגן ועבודה מתוך המרפאה. זאת אומרת האחות והרופא נמצאים בתוך המרחב המוגן, ומשם מספקים שירותים. הבנו שהסיפור של מרפאות אחודות, שאתה צריך לנסוע חצי שעה תחת אש – זה גם בעייתי ולכן עשו פה איזו קומבינה משפטית לא פשוטה, ואפשר להקים מרפאות בגודל של 15 מטר מרפאה. גם הסבסוד של הדבר הזה לא מצוי בסדר העדיפויות שלנו, מן הסתם, בגלל קודם כול מוסדות החינוך יותר. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> בניגוד לדברים אחרים, בקופות חולים, יש את העניין של לאיזה קופת חולים אתה שייך. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> זה הסיפור של אחודה. ה-25 האלה צריכות מרפאות אחודות, זאת אומרת אם תיתן שירותים בחירום לכלל קופות החולים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כל המרפאות הפכו למרפאות אחודות? << דובר >> דימי אפרצב: << דובר >> גם באופן פרדוקסלי, המרפאה האחודה שמופעלת פה באזור, לא משנה באיזה יישוב, היא תחת קופת חולים כללית. אין אופציות, כלומר לא ראיתי אף מרפאה אחודה - - - זה 70%-80% מכלל הלקוחות. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> לא, דימי, זה כמעט נכון, אחת במעלות לא, היא של המאוחדת. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> זה רק רפואה ראשונית או גם רפואה יועצת? << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> מרפאה רגילה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הוא אומר, זה תלוי במרפאה. הוא לא בוחר איזה מרפאה תהיה - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> ואיך תושבים קיבלו מידע שאפשר לפנות למרפאה כזאת או אחרת? << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> אני לא משרד הבריאות ולא קופת חולים, אבל הם אמרו להשלים את המהלך הזה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> לא, ברמת יישוב, ברמת הקהילה, אתם - - - << דובר >> דימי אפרצב: << דובר >> אבל אין פה. הוא אומר שמן הסתם בקיבוצים הקטנים זה לא. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> אני יכולה להגיד לך, בתור מי שצרכה שירותים, שמתקשרים למוקד של המרפאה שלך, והוא מפנה אותך מהקופה - - - << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> עלתה פה הצעת לשיפורי מיגון. בפיקוד העורף יש לנו שני כובעים – אופרטיבי ורגולטורי. בכובע הרגולטורי הוא לא מאשר את זה כחליף ממ״ד, אלא אם כן יש בעיה הנדסית, שאי אפשר לבצע משהו אחר, והוכחת באותות ובמופתים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הוא הופך להיות הכי מוגן שיש. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> בדיוק. אז נדרדר את הזה, שיפור מיגון מוגבר, שיפור מיגון פשוט, ולא בכלל. יש פה עניין רגולטורי. אנחנו לא מאשרים את זה בלי - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אותי מה שמעניין זה מה הם החסמים שבגללם באחד עד חמש לא בונים מה שצריך לבנות, או באפס עד אחד, שזה עוד יותר בעייתי. וגם תתייחס לחמש עד תשע, לכל מה שעלה. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> לגבי, אפס עד אחד – היה פה סיור בשבוע שעבר עם ראש אהו"ב, הוא מעורב בזה. ראש אגף הנדסה והבינוי מעורב בזה ממש, המינהלת שלו הם נמצאים פה כל הזמן. זה סטטוסים על בסיס כמעט שבועי. החסם העיקרי, כמו שאני מבין אותו עכשיו, הוא בעיקר זה שהם ממשיכים לראות את קבלני המשנה בורחים לו ויגידו פה התושבים אנחנו פה עם הילדים ואיך הקבלנים שלך בורחים, אבל זאת המציאות, הם לא מחויבים לאף אחד, הם קמים והולכים באזעקה הראשונה. << דובר >> דימי אפרצב: << דובר >> יונתן, האזור הזה פה, מהחיבור - - - << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> הוא לא מהאפס עד אחד. << דובר >> דימי אפרצב: << דובר >> לא, לא משנה. כל האזור הזה הוא מלא בבעלי מקצוע. זאת אומרת אנשים שאין להם לאן לברוח. << דובר >> אלון פרידמן: << דובר >> כן, הם מעדיפים לבנות בית בתל אביב, הם מרוויחים פי שלושה. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> אני מדבר על אפס עד אחד כרגע והקבלנים שעובדים על הגבול. זה לא שאין עבודה שם בכלל - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> רגע, אחד – הקבלן בורח, שתיים? << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> זה בגדול. יש עוד פה ושם כל מיני דברים בקצה, בעיות כאלה ואחרות של רגולציה, היתרים, עניינים, אבל בגדול זה המעכב המרכזי. כסף יש להשלים את כל האפס עד אחד. << דובר >> דימי אפרצב: << דובר >> גם הנחה בדמי חסות פה, היא יותר גבוהה. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> גם פרוטקשן, נכון. << דובר >> דימי אפרצב: << דובר >> לא, זה קבלנים. << דובר >> אלון פרידמן: << דובר >> זה אסף צריך להגיד, לי אסור, אבל כן. הקבלנים משלמים פה הרבה יותר פרוטקשן, ולכן הם מוסיפים הרבה כסף. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> לגבי אחד עד חמש, אנחנו ניסינו למצוא כל החסמים, איתרנו כמה חסמים. במגזר הערבי והדרוזי יש בעיות אחרות של תב"עות וזה עולם שלם. במגזר היהודי זה נפל בעיקר על שני דברים –נגישות בעיקר של האוכלוסייה המבוגרת לעניין הדיגיטלי, ואת זה די פתרנו. המוקד של המינהלת ממש עובר בקיבוצים ועושה מוקד נודד, ועוזר לאנשים להזין את הטפסים ממש לתוך המערכת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שם הפער המרכזי הוא פער כלכלי של 70 אלף שקל. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> והפער המרכזי שנשאר הוא הפער הכלכלי של ממ"ד הוא בערך ממוצע 180 וקצת לתושב. זה אומר שמשרד הביטחון משלם יותר, אני יודע גם להסביר את זה אם תרצו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תמיד הוא משלם יותר. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> הוא משלם יותר כי הוא דורש – ערבויות וביטוחים וקבלן רשום וקבלן מוכר ומנהל עבודה, ותעבוד תחת אש וכדומה. זה עולה פי כמה. היום במכרזים האחרונים, הקובייה עצמה 200,000, יש את הנלווים, אתה מגיע לעוד - - - << דובר >> אורלי אלמגור לוטן: << דובר >> עודד, משרד השיכון העריך את זה ביותר, העריכו את זה לפני שנה ומשהו ב-230 ואמרו שזה עולה ב-7% כל שנה. << דובר >> אלון פרידמן: << דובר >> אני יכול להגיד לכם שיש לא מעט אנשים שבנו בציר הפרטי, והצליחו לבנות גם ב-160 וב-165 אלף שקל, אבל אין ספק שיש - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסדר, אנחנו יודעים גם איך עובד ענף הבניין. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> לגבי חמש עד תשע, זה נכון, זה כרגע בהחלטה, בדרג, באותה החלטה של המנכ״לים, לפי מה שאני מבין - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה כסף חסר לחמש עד תשע להערכתך? << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> זה אותם כמעט ארבעה מיליארד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ארבעה מיליארד שקל נוספים. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בוועדת מנכ״לים היה דיון כבר? << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> בוועדת מנכ״לים היה דיון בשבוע שעבר, דיון של דרג עבודה. לפי מה שאני מבין זה לא הולך לכיוון חמש עד תשע, כי כרגע הכסף הגדול הולך כדי להשלים עם קריית שמונה, שקריית שמונה לא תוקצבה, הממ״דים שלה לא תוקצבו באופן מלא. זאת אומרת יש שם איזה 1,700 יחידות דיור בצמודי קרקע, הן מימוש עצמי, זה מתוקצב. תוקצב איזשהו פיילוט של 700 יחידות דיור בבנייה רוויה, ומעבר לזה לא תוקצב עוד, יש שם עוד 3,000 יחידות דיור פוטנציאליות ללא מיגון, ועוד 1,500 יחידות דיור שהן כביכול, יש עליהן תכנית של התחדשות עירונית, שזה אומר שזה מחכה לאיזשהו יזם שישקיע בזה. << דובר >> נסי אנג'ל כץ: << דובר >> ושמונה מתחמים שנמצאים במצבים שונים של תב"עות והיתרים, חלק מתקדם יותר, וחלק מתקדם הרבה פחות. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> באמת, באמת, זה לא כלכלי, חסר שם הרבה מאוד כסף כדי - - - << דובר >> אלון פרידמן: << דובר >> ובקריית שמונה יש עוד בעיה אחת, יש שם הרבה מאוד מבנים שצריכים לעבור חיזוק רעד, ואז זה הופך את זה לעוד יותר לא כלכלי, אם משרד השיכון לא ייכנס יותר לסיפור הזה, זה לא יתרומם לעולם. אין טעם לבנות את הממ״דים, כי הממ״ד יתפרק מהבית. << דובר >> נסי אנג'ל כץ: << דובר >> זה לא משרד השיכון, אחת לתקופה יש ועדות ממשלתיות רחבות, סיפור הרעד עם החלטות הממשלה שרוצים להביא ואחת לתקופה ועדות ממשלתיות - - - << דובר >> אלון פרידמן: << דובר >> אבל קריית שמונה - - - << דובר >> נסי אנג'ל כץ: << דובר >> יש תוכנית רחבה של מיליארדים שהמדינה צריכה להחליט שהיא מביאה, זה כולל תקצוב לתוך הדבר הזה. זה לא של משרד השיכון, יש תקצוב לעבוד על רעד. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> לגבי היום הקובע בהקשרים של הזכאות למענק באחד עד חמש, אנחנו לא הצלחנו להביא אותו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה לא עמדה שלכם, זה עמדה של האוצר. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> כן. אגב, אני לא חושב שזה הרבה מקרים, אבל לא הצלחנו פה להגיע. בעניין של תיקוף קו עימות או כאלה, אני לא מכיר דבר כזה, יש ניסיון הפוך. יספר לך אלון על ההחלטות של הצבא שעברו בהחלטת ממשלה לפני שבוע או שבועיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עדיין לא עברה החלטת ממשלה בנושא הזה. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> יש עדכון ליישובים שנכנסו לקו עימות, אז אני לא מכיר מהלך כזה של שרים או משהו. << דובר >> אלון פרידמן: << דובר >> יש לי שני דברים. אחד, בציר המבצעי, בציר של ההנחיות. אם לוקחים את מדרג ההנחיות של פיקוד העורף לגבי לימודים ומקומות עבודה, מרחב קו העימות יכול להיות באמת באחד משני המצבים – או שהוא ירוק או שהוא אדום. הכתום והצהוב הם לא באמת אמיתיים. כי אם אתה קורא את המשפט המקצועי של פיקוד העורף, "אתה צריך להיות בסמוך למרחב מוגן תקני, בזמן ההתראה עומד לרשותך", אתה לא עומד באף אחת מהמילים בנפרד, בטח לא במשפט כולו. לכן, כל מה שקורה במרחב קו העימות מנוהל בנוהל של החרגות. החל מהילדים שהולכים לבית ספר והם עושים תרגולת של הכי מוגן שיש ואם לא קיים בשום מקום אחר, שהם יורדים תחת החלונות ולשולחנות ושוכבים, ואחר כך הדילוג לתוך המרחב המוגן, וכן הלאה וכן הלאה, ומקומות העבודה ומרפאות וקופות החולים ובתי הדואר. אני יכול להמשיך לך את האינסוף הזה ועד ניהול אירועים. אסף יכול להגיד לך, אני לא יודע כמה כסף הוא השקיע בדבר הזה, בשבוע שעבר אירוע מאוד גדול שהיה צריך להיות פה לציבור ושעתיים לפני רצינו לקבל החלטה ולבטל לו את האירוע. שלושה אירועים גדולים –פה, בנהריה ובמעלות, במקרה שלושתם היו באותו ערב. לכן הסוגייה של מיגון היא קריטית מאוד, היא תנאי הכרחי כדי שאפשר יהיה איכשהו לנסות ולקיים מדרגות ולא להיות באפס ומאה, אחרת אנחנו נמשיך לחיות כך. זה כשמערכת האיומים מולנו כל הזמן משתנה. אנחנו מאוד מרוצים שהארכנו ב-0, 15 שניות. הארכנו ב-15 שניות לרקטות בלבד, לא כולל כטב״מים, שעליהם אנחנו בכלל לא מצליחים לתת התראה, אני מקווה שהיום אנחנו נצליח לפתור את הבעיה הזאת. לא כולל היירוטים שנופלים פה מעל הראש של האנשים, כי מרבית היירוטים קורים פה מעל, כי הוא פשוט יוצא ואז מתריע, כי אין פה זמן. זה לא כמו במרכז, שיש לו מרחק עד שהוא פוגש את הטיל. לכן זה רק אחוז מאוד קטן מסך כל האזעקות שמריצות את האנשים למרחבים המוגנים, ולכן צריך לזכור את הדבר הזה. זה בצד של ההנחיות. הצד השני זה סוגיית קו העימות. קו העימות היה מוגדר בצורה ברורה מאוד, רק שבמהלך השנים התקבלו שורה ארוכה מאוד של החלטות, שכל אחת מהן ישבה על דברים שונים ולקחה פרמטרים ממקומות אחרים. החלטה של מיגון הצפון לא יושבת בכלל על החלטת קו עימות, היא בכלל יושבת על החלטה אחרת שנגזרת בכלל מהחלטה 919. ולכן יש בלאגן בכל רשימת היישובים, מי נכנס ומי לא נכנס, ומי כלול במחיר ומי לא כלול במחיר מבחינת הזמן. שר הביטחון הורה לפני מספר חודשים והגיע להחלטת ממשלה לפני שבוע, זה קודם כל ליישר את ההחלטה הצבאית. אנחנו היום, אחרי החלטת ממשלה שהתקבלה בשבוע שעבר, עכשיו צריכים להכניס אותה לתוקף, מה היישובים שכלולים בקו העימות. החלטה 2365, החלטה של תנופה של פיצוי הצפון, כבר כוללת בתוכה את היישובים שעכשיו תוקנו. זאת אומרת, עשינו כאילו ב-Reverse Engineering, עכשיו צריך לתקן את החלטה 919, שבכלל יושבת בלשכת ראש הממשלה, ופעם אחת תאשר החלטה. קודם כל, בשביל שבכלל לא יהיו ויכוחים מי נמצא ומי לא נמצא. אז זה אחד. אחר כך, האם עושים את זה בפלחים של אפס עד אחד, אחד עד חמש, חמש עד תשע, זו החלטה של האוצר. זה לא כי הוא עכשיו הוציא את היישובים האלה מקו. סמוטריץ' ואלקין לא על זה. הם קיבלו החלטה חמש עד תשע. לדעתי עכשיו צריך לקבל את ההחלטה של החצי השני, חמש עד תשע. באותו עניין, רמת הגולן. בחוות הדעת הביטחונית הגולן כלול. כששאלו סדר עדיפויות, אם לבנות אחד עד חמש, האם לעשות חמש עד תשע, או ללכת לעשות רמת הגולן, הצבא נתן את חוות הדעת הביטחונית שלו לאור האיומים וניתוח האיומים על הדבר הזה, ולכן הגולן כרגע לא על שולחן הדיונים, כי הוא אחרי חמש עד תשע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ראש המועצה. << דובר >> אסף לנגלבן: << דובר >> אני חושב שהוועדות שרפו כבר הרבה מאוד דיונים על הנושא הזה והרבה קיטור נאמר. עמדתי ברורה, גם אמרתי את זה, כתבתי את זה לדורית, מנכ"לית משרד ראש הממשלה - - - רק בראש הממשלה, בהחלטה שלו על האוצר, אחרת זה לא יקרה בקדנציה של הממשלה הזאת ואני מקווה שכן יקצו, בסוף זה עד ארבעה מיליארד ואני חושב שהמדינה יכולה לעשות. אני מודה לכם שאתם שומרים על הנושא הזה בסדר היום. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה לסכם את החלק הזה. אנחנו ממשיכים מכאן לקריית שמונה. הסיפור של מגן צפון הוא לא סיפור של הממשלה הקודמת, או הממשלה הזאת, זה הסיפור של מדינת ישראל, ומדינת ישראל חייבת לשמור על חבל הארץ הזה, ואי אפשר לדבר על פיתוח הצפון כשאין לנו הגנה לתושבים, שמה לעשות, אנחנו יודעים איפה אנחנו חיים. אני כן מסכים עם דבר אחד, ואני מצפה מבחינה ביטחונית שלא נידרש למערכות ההגנה האלה. אתה תמיד מכין את ההגנה למתקפה הקודמת, ולא מכין את ההגנה למתקפה הבאה. אבל ממ״דים, הוכח בכל מדינת ישראל שזה משהו נדרש. הוא נדרש במרכז הארץ, קל וחומר הוא נדרש כאן. דווקא זאת הזדמנות גם לפתח את האזור. כשאתה לוקח אזור כמו קריית שמונה גם, ואתה מוסיף עוד חדר לכל דירה, ואתה מייצר כבר התחדשות, ואתה כבר מגן גם בפני רעידת אדמה – אתה גם מייצר לאזור חיים חדשים, ויכולת להתפתח. זה חייב להיות בראש סדר העדיפויות של כל ממשלה. לשמחתי, הממשלה הנוכחית נמצאת בסוף ימיה. אני אומר את זה שוב, לא נצא מכאן עם החלטות שתהיינה חדשות. כן צריך לראות שאת הקיים עושים כמו שצריך. אני מבקש שאנחנו נקבע דיון ספציפית עם חברת עמיגור על האחד עד חמש, על כל החסמים. האחד עד חמש הוא אירוע, שפה לא יעזור כלום, האוצר צריך להבין, המספרים מאוד ברורים. הפטנט של לתת לאזרח לממן לבד, לא עבד. פשוט לא עבד. מתוך 860 מיליון שקל שהוקצו לאחד עד חמש, נוצלו אולי 15% במקרה הטוב. לכן אני אומר, הפטנט הזה לא עובד וחבל, כי היית מוסיף עוד 100 מיליון שקל בערך ופתאום היית רואה את כל הכסף הזה מנוצל. אז אחד מהשניים, או שהאוצר רוצה לרשום את המספר, כשהוא יודע שלא ינצלו אותו, ואז הוא לוקח את הכסף למקומות אחרים, או שהם מחכים שיקרה פה איזה נס. אנחנו כבר אחרי כמה שנים האזרחים לא ינצלו את התקציב הזה. גם מבחינת יכולת כלכלית של האנשים. לכן אלה שני הנושאים שבהם אנחנו נתמקד בזמן שנותר עד לבחירות, לפחות מבחינת הפיקוח על הממשלה. איך אנחנו דוחפים את האחד עד חמש כדי שתתקבל לפחות האמירה שמי שיעשה את הביצוע עכשיו, וזה יעלה לו 180,000,190,000,200,000 שקל, ואחר כך תהיה החלטה. כי אני אומר לכם, אנחנו נתקן את ההחלטה. הממשלה שנקים תייצר פה את תוכנית מיגון הצפון כמו שצריך עד התשעה קילומטר. זאת שאלה של סדרי עדיפויות של ממשלה. הממשלה צריכה לקבוע את זה בסדר העדיפויות שלה, זה יהיה שם. אבל בזמן שנותר, עמיגור יכולה לצאת ולפתור את הבעיות ואת החסמים באפס עד אחד, והאוצר, באמירה אפילו שאם תהיה החלטה היא תהיה רטרואקטיבית על השלמת הכסף, אולי יצליחו להגדיל את מספר הבתים שעושים את זה עוד הפעם. תודה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני אשלים. אני כחברה בוועדה, תושבת הצפון ויושבת-ראש שדולה שהקמתי מאז שהגעתי לכנסת לפיתוח וחיזוק הגליל. היה לי חשוב להגיע דווקא לסיור הזה. אני ביטלתי סיור שנקבע לי בבית חולים בלינסון. אני גם חברה מאוד פעילה בוועדת הבריאות. אני ביטלתי הכול. הייתי באזור מספר פעמים בזמן המלחמה. בקריית שמונה, במבואות חרמון, ובהרבה יישובים. פגשתי את תושבים, וחיזקנו את מי שיכולנו, את מי שנשאר כאן בתקופה הקשה. כשהייתי חוזרת לכנסת ושומעת דיונים על הקמת מרכז תעסוקה ל-4,000 איש וכל מיני, זה היה מגוחך וזו בושה לשמוע את התוכניות האלה, כי בלי מיגון בסיסי וסיוע בקידום תוכנית מיגון של הבתים של התושבים, אין על מה לדבר, על איזה חינוך? על איזה תעסוקה? אז שזה יירשם בפרוטוקול, אני מודה לך, עודד, שקיימת דיון והגעת, ומה שנדרש ממני, אני שותפה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> את באה איתנו לקריית שמונה? << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני באה איתכם גם לקריית שמונה. ואנחנו נתכם. << דובר >> אסף לנגלבן: << דובר >> תודה רבה, באמת. (סיור בקריית שמונה) << דובר >> ירון בוגנים: << דובר >> ולכן יש תוכנית אחת שמדברת על לבדוק את כמות הילדים למול מטרז' בכלל. ותוכנית שנייה זה ממ״דים צמודים לכיתות כמו שאנחנו עושים בגני ילדים, ממ״ד צמוד לכיתה. פותחים דלת ונכנסים לממ״ד. << דובר >> בני דהרי: << דובר >> אפשר להגיד ממ״ד צמוד לכיתה בכיתת אם, פותחים את הדלת ונכנסים לממ"ד. << דובר >> ירון בוגנים: << דובר >> תכף בני יעשה לכם סיור. 15 שניות זה מייחד אותנו ואת כל יישובי הקו, למול יישובים אחרים בארץ. מה שעשינו עד עכשיו, או קפסולות ואז לימודים בקומה ראשונה בלבד, איפה שיש תקרת בטון, או שבגני ילדים, אם הממ״ד הוא תשעה מטר מרובע, הוא יכול להכניס 14 ילדים ובגן יש 30 – יום כן, יום לא, קפסולות. ילדים באים, יש ילדים שיודעים שזה יום זוגי, יש ילדים שיודעים שזה יום אי-זוגי, וככה הם באים ללמוד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הרי זה בית ספר, אתה אומר, שעבר מיגון. << דובר >> ירון בוגנים: << דובר >> זה עבר חיזוק לרעידות אדמה. << דובר >> בני דהרי: << דובר >> זה עבר חיזוק מבנים לרעידות אדמה. בעקבות תמ״א 82, שזה חיזוק מבנים של, יש מבנים בקריית שמונה שהם לפני ההנחיות החדשות, אז עשו להם איזושהי תוכנית שעשו לבתי ספר כאלה חיזוק המבנים. חלק מבתי הספר עברו חיזוק מבנים, חלק אי אפשר היה לעשות חיזוק מבנים, הם מיועדים להריסה. זה בהיתרים מול הממשלה, או שהריסה ובנייה מחדש. << דובר >> ירון בוגנים: << דובר >> באנו לבית הספר הזה כי זה בית ספר שיוכל לקבל את המ"מדים שהתלבשו עליו, הוא לא יתמוטט. בתי ספר ראשונים משנות ה-50-60, אם תצמיד להם ממ״ד, בית ספר קורס. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ועכשיו במגן הצפון אמורים למגן את בית הספר הזה? << דובר >> בני דהרי: << דובר >> כן, זה כן. דרך אגב, יש בית ספר כבר עם היתר. שם במקום למטה כבר יש לו היתר והתחלת עבודה מיידית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ופה בעצם הבעיה היא לא תקציבית, הבעיה היא רק תכנונית. << דובר >> בני דהרי: << דובר >> תכנונית. יהיה לנו היתר. לא תהיה בעיה פה עם בית הספר הזה. כי הוא עבר חיזוק מבנים, יש לו את כל ההיתרים, את כל הניירת, כל הפרוצדורה, הוא אמור לעבור ולהתחיל להיתר. יש לנו בית הספר שעבר כבר את כל ההיתרים ואמור להתחיל את ההתחלה המיידית של העבודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ואיפה הפערים, אז בקריית שמונה של המיגון? בעיקר בבתים, בבניינים הפרטיים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, מעל 50%. << דובר >> ירון בוגנים: << דובר >> תראה משהו הזוי. היה לנו לפני יום וחצי כטב״ם שנכנס פה לתוך הבסיס. יום שישי בערב. מכריזים פטיש אוויר, מגיע מסק"ר, מתחיל לרדוף אחרי כטב״ם אחד, הכטב״ם בורח לכיוון כפר גלעדי, המסק"ר רודף אחריו, מצליח להוריד אותו. בינתיים נכנס הכטב״ם השני, מתפוצץ בתוך הבסיס. הבסיס הוא פה, מעבר לגדר הזאת, כאן, איפה שרואים את המכוניות. אני מנהל את האירוע, באמצע האירוע, מגיעה מנהלת בית הספר, כדי לבדוק שהבית הספר שלה בסדר ושהחלונות לא נשברו. << דובר >> בני דהרי: << דובר >> פה הבסיס שנפגע. בקרבה של בית הספר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> את תושבת העיר? << דובר >> עינבר צדוק בלחנס: << דובר >> כן. אני דור שני בקריית שמונה. אמא שלי נולדה פה. << דובר >> ירון בוגנים: << דובר >> ועל זה נאמר, זר לא יבין. אתה מנקה זירה וחוסם זירה שלא ייכנסו, והיא באה כי יום ראשון הילדים צריכים להיכנס, ולא ייכנסו לפני שעשו סריקה לראות שאין שברי מיירטים או שבית הספר מההדף לא נשבר. מה שקרה לנו בבית הספר אחרים. << דובר >> עינבר צדוק בלחנס: << דובר >> ובית הספר נפגע מאוד במלחמה הקודמת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הסמיכות לבסיס. << דובר >> עינבר צדוק בלחנס: << דובר >> על זה אנחנו צריכים לדבר. יש לי 50 ילדים שמאז שהוכרזה הפסקת אש לא חזרו לבית הספר. ההורים שלהם בחרדה גדולה בגלל שבית הספר תל חי ממוקם בסמוך לגיבור, וכולם יודעים שעכשיו המטרה של החיזבאללה היא בסיסי צה״ל, לצערנו הרב. הסמיכות לבית הספר גורמת ל-50 הורים לא לשלוח ילדים קבוע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> במהלך המלחמה, לפני הפסקת האש, במרכז הארץ, הם כיוונו לבסיסים החיזבאללה. אגב, הטילים שלהם די מדויקים, אבל הבסיס נמצא צמוד לבתי מגורים. הם פגעו בתוך הבסיס, אבל בתי המגורים ניזוקו שם. << דובר >> ירון בוגנים: << דובר >> לשאלתך, מעל 40% מהבתים בקריית שמונה הם ללא מיגון. יש את המיגון של פעם, זה נקרא מיגון שנות החמישים. מה שהיה פעם חדר ביטחון, שזה קירות מבטון, אבל עם חלון רפרפת ברזל ופלדלת רגילה, זה היה חדרי הביטחון בקריית שמונה. לא עומד בתקן של ממ״דים היום. וכל הרחובות של שפרינצק, בבא סאלי, השכונות הישנות של פעם – יש להם מקלטים ציבוריים. אז התושבים פשוט בערב יורדים לישון במקלט, כי הם לא יספיקו להגיע למקלט. << דובר >> עינבר צדוק בלחנס: << דובר >> היום היה לנו אירוע. ההפסקה הסתיימה, ואני הייתי בטלפון, ואני קולטת שיש לי הבהוב מהפנס, ואני מסתכלת, לא רואה כלום. חשבתי שכנראה שבגלל הרעש אני לא שומעת שהייתה אזעקה. ומורה באה אליי ואומרת שהייתה אזעקה. הבנתי שלא חלמתי. והיו עוד מורות שקיבלו. האזעקה לא הייתה בקריית שמונה, אבל כנראה שהפוליגונים תפסו רק על חלק מהטלפונים שלנו, כי זה היה מנרה ומרגליות. ואנחנו הורדנו את כולם. אין סיכוי בעולם להוריד את הילדים. וההנחיה של לשכב על הרצפה, אבל הם לחוצים, הם רוצים ללכת. ההנחיות מאוד מסרבלות, מאוד לא מאפשרות להגיע. לא תואמות את המציאות. כשמפרסם פקע"ר את ההוראות שלו והוא כותב "תוך הגעה בזמן מקובל לתוך מרחב מוגן", אין שום סיכוי בעולם שאנחנו יכולים להגיע. זה כל הזמן להתפלל לאלוהים. אנחנו עושים עבודה קשה מאוד בלשכנע את ההורים, כי יש לנו, על בסיס כמעט יומיומי, 100 ילדים בבית הספר. ביום שישי האחרון נכחו בבית הספר 120 תלמידים מתוך 301 תלמידים. שליש בית ספר היה ביום שישי. כל אירוע קטן שקצת משבש את השגרה, ערב לפני או בבוקר, יש לי 100 ילדים שלא מגיעים. אני לא מדברת לא על הפערים, אני מדברת על הנשמה של הילדים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ומבחינת הצוות שלך? << דובר >> עינבר צדוק בלחנס: << דובר >> הצוות שלי מגיע כי הצוות מחויב, אבל רבים מהם, יש לי מורות הן בטיפולים, שהן מקבלות טיפולים נפשיים, שהן מקבלות טיפולים רפואיים. הן מבינות פשוט שאין להן ברירה, כי בסוף הן צריכות לפרנס את הבית, אין שום הקלות לגביהן. אבל יש הורים שמרשים לעצמם - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כשיעשו פה מיגון. מה אמור להיות? אמור להיות בכל קומה? << דובר >> בני דהרי: << דובר >> אתה יוצא מהכיתה, דלת לתוך הממ"ד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בכל קומה יהיה מרחב קומתי? << דובר >> בני דהרי: << דובר >> לא, כיתה, צמוד כל כיתה. 12 כיתות אם, יהיה לה 12 ממ"דים צמודי כיתה. היא פותחת דלת, 5 שניות הם בתוך הממ"ד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה שיאפשר באמת להגיע למרחב מוגן. << דובר >> בני דהרי: << דובר >> נכון. בזמנו, לפני שהייתה הכניסה של צה״ל לתוך לבנון, היה אפס זמן התרעה בקריית שמונה, כי זה היה מיידי. היום, עם ההרחקה של 9 קילומטר, יש לנו 15 שניות. קיבלנו צ'ופר, 15 שניות להתמגן, שזה לא פרקטי. ההנחיות היבשות זה לשכב על הרצפה ולשים ידיים על הראש, וכך להתמגן באותו רגע, כי אין להם סיכוי שיגיעו מקומה שנייה או שלישית לתוך הממ"ד, שהוא למטה, מתחת לקרקע עם מדרגות. אין סיכוי ב-15 שניות שתלמידים יגיעו. ההנחיה היבשה היא לשכב במקום בתוך הכיתה, מתחת לשולחן, עם הידיים על הראש. זה ההנחיה היבשה. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> יודעים מתי זה יתחיל הפרויקט? << דובר >> בני דהרי: << דובר >> היתרים. בית ספר אחד כבר אושר, מיידית התחילה העבודה ועשינו אותו. << דובר >> אלכס קראצ'ון: << דובר >> ירון בוגנים, אתה יכול לתת סקירה קטנה על גני הילדים? << דובר >> ירון בוגנים: << דובר >> בני הרבה יותר בקי ממני. אנחנו עם 39 גנים. תגיד כמה כבר. << דובר >> בני דהרי: << דובר >> 39 גנים. 24 גנים, כבר כמעט בשלבי סיום של הממ"ד צמוד כיתה. יש לנו שישה גנים עם ממ"ד צמוד, שבתחילה בנו אותם, ועוד תשעה גנים שהם בהיתרים בהתחלת עבודה, שאני מאמין שבשלושה חודשים - - - << דובר >> אלכס קראצ'ון: << דובר >> שמה הם עושים עכשיו אם יש? << דובר >> בני דהרי: << דובר >> הם הולכים לעמוד מתחת לקרקע, כשאין להם ברירה, כשאין להם זמן, התמגנות 15 שניות, ואז מיגון במקום. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אין לך פה מיגון כרגע. אנחנו כרגע ממגנים את המלחמה הבאה, במלחמה הנוכחית אין. << דובר >> בני דהרי: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני חוזר למה שאמר אלון, מה שצריך לעשות זה להסיר את האיום, המיגון הוא - - - << דובר >> בני דהרי: << דובר >> אתה צריך להבין שבניית הממ״דים בבתי ספר זה תוך כדי לימודים. זה לא מאפשר לקבלן לעבוד. הוא צריך לעבוד. << דובר >> עינבר צדוק בלחנס: << דובר >> כן, בני, אבל אתה זוכר, כשחזרנו במרץ ואתה באת והגיעו לכאן הג"א, ועשינו מדידות ועניינים הכל, אמרתם לי שזה בקיץ יצא לדרך. אנחנו כבר תכף בקיץ הבא. << דובר >> בני דהרי: << דובר >> אני אמרתי, מה לעשות? << דובר >> עינבר צדוק בלחנס: << דובר >> לא שאתה אשם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איפה שיש היתרים, זה לוקח זמן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה התוכנית לקיץ הקרוב? << דובר >> בני דהרי: << דובר >> אם יהיה היתרים. הקבלן יתחיל לעבוד בקיץ, אבל זה תוך כדי לימודים. זה לא יהיה בית ספר מושבת והקבלן יעבוד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל יולי-אוגוסט? << דובר >> בני דהרי: << דובר >> יש פה קייטנה של חודש לפחות. << דובר >> עינבר צדוק בלחנס: << דובר >> יולי-אוגוסט, בית ספר פעיל. אבל חבר'ה, אלה דברים שאפשר למצוא להם פתרונות. כי אתה מאחד שני בתי ספר בשביל הקייטנות, זה דברים שניתן למצוא פתרון, רק באמת שיגידו, יוצאים לדרך. יש אישורים, יש היתרים, יש כסף, קדימה, צאו לדרך. אני אביא אותם אליי הביתה, שילמדו. רק תמגנו. << דובר >> בני דהרי: << דובר >> אפשר ללמוד תוך כדי. זה קצת יקשה על הקבלן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אלופה המנהלת הזאת. << דובר >> עינבר צדוק בלחנס: << דובר >> אלה הנשמות שלנו. אתה רואה כל ילד שבא לפה בבוקר. היום הגיע ילד שלא היה שלושה חודשים בבית ספר. הוא התבצר בתוך הרכב ולא רצה לצאת. הוא בכה את נשמתו, כי הוא חשש, כי הוא התרגל להיות בבית עם אבא. ולא ילד קטן, ילד בכיתה ד'. זה היה לא פשוט. אתה רואה את המצוקה הזאת, גם של ההורה וגם של הילד, ואתה אומר לו בוא אפילו לשעה, אני לא עוזב אותך. היה לו מאוד קשה, וכל יום אנחנו חווים כאלה, וילדים אחרים שההורים שלהם מאוד בחרדות, בום קטן, מחזיר אותם חזרה לתוך הבית. ואנחנו דואגים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נעשה פה סיבוב. << דובר >> עינבר צדוק בלחנס: << דובר >> בשמחה. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> ההיתר פה כבר נמרח שנה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> וזה העיריה? << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> לא יודעת, שיגידו איפה זה תקוע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מי מעכב את ההיתר אלכס קראצ'ון? זה תקוע בעירייה. << דובר >> אלכס קראצ'ון: << דובר >> לא בעירייה. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> איפה זה תקוע? כי זה כבר שנה לא מקודם. שנה שזה בוועדה. << דובר >> אלכס קראצ'ון: << דובר >> כשדיברתי עם המהנדסת, היא אמרה לי שזה מזמן לא תקוע אצלם. אנחנו צריכים את פיקוד העורף שם ואת משרד הביטחון. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> זה הזמן להגיד את זה כדי שפיקוד העורף, זאת אומרת שייתנו תשובות כדי שבקיץ הזה זה יקרה. << דובר >> אלכס קראצ'ון: << דובר >> זה חייב לקרות בקיץ הזה. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> זה היה חייב לקרות כבר בקיץ שעבר, לפי לוחות הזמנים, זה הוגש לוועדה לפני הקיץ שעבר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה לראות את המקלט. אם יש עכשיו אזעקה, את מורידה את הילדים למקלט? << דובר >> עינבר צדוק בלחנס: << דובר >> כאילו הייתה אזעקה, כי אני קיבלתי. כיתות א' ו-ב' הצליחו לרדת, ואז הבנות אמרו לי "עינבר, לנו לא הייתה התרעה, זה מנרה", אז כל השאר נשארנו במבואה. התקשרתי לבני, בני אמר לי שהאירוע לא היה בקריית שמונה והעליתי אותם למעלה, וגם את כיתות א' ו-ב' העליתי מלמטה. זה החמל של העירייה שגם אליו אנחנו מכניסים ילדים בשעת הצורך. לפני שחזרנו בתום המלחמה הזאת, עשו פה ניקיון, פינוי, הורדנו לפה ציוד, סידרנו את השירותים, כל השירותים, הכול פעיל, מסודר, מזגנים, הרשות התקינה לנו אינטרנט, הורדנו לפה משחקים, כל מה שרק צריך. אבל אתם צריכים להבין כשהאירוע יסתיים, אנחנו נצליח רק לרדת לפה. אין פה אפשרות להגיע לפה בכלל. אין אפשרות להגיע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הסיפור הוא זה גם ההיתרים, והזמן שלוקח להוציא את ההיתרים. << דובר >> עינבר צדוק בלחנס: << דובר >> נכון. אבל אתה יודע, כשהוציאו את החוק החדש במיגון לצפון, וידעו לדלג על שלבים בבתים הפרטיים, אז הייתי אומרת שלפני שמדלגים על שלבים בבתים פרטיים, דלגו על שלבים בבתי הספר. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> יש גם הוראת שעה למיגון מוסדות חינוך. דרכה אנחנו ממגנים את כל גני הילדים פה, וזה אחלה, אבל מינהל התכנון הגביל אותנו מאוד בהקשרים של הוראת השעה. במקומות מעל שתי קומות אי אפשר לבנות בהוראת שעה, חייב היתר רגיל. במעל 30 מטר מרובע למרחב מוגן אי אפשר לבנות בהוראת שעה, צריך לבנות רגיל. לכן בבתי הספר זה לא עובד. לצערי, בקריית שמונה אף אחד מחמשת בתי הספר שאנחנו ממגנים לא נכנס בהוראת השעה. גם עכשיו במסגרת אותה ועדת מנכ״לים שמדברת על לתקן או לעדכן את התוכנית, אנחנו פנינו למינהל התכנון כדי לנסות לדחוף את זה עוד. הם מגמגמים, הם לא אומרים "לא", אבל הם גם לא אומרים "כן", ובסוף אולי הם ייתנו משהו בתוך זה. יש איזשהו משא ומתן על כמה שטח מיגון הם יאפשרו לנו בתוך מגרש ולא יהיו בו בשורות גדולות לצערי. בסוף זה היתרים, והיתרים במדינת ישראל זה המון זמן. << דובר >> עינבר צדוק בלחנס: << דובר >> בירוקרטיה. << דובר >> אלכס קראצ'ון: << דובר >> בירוקרטיה, זאת המחלה הכי קשה עכשיו. << דובר >> שלומית שמש: << דובר >> יהונתן, אין שום סיכוי, כי הוועדה צריכה לתת תשובות עכשיו ואם בתי הספר לא ייכנסו לתוך התוכנית של הפטור, זה יימשך עוד שנה. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> זה לא בתי הספר, אנחנו מנסים באיזה קו מאסף לקבל - - הם היום מגבילים היום שתי קומות ו-30 מטר, אני מנסה להגדיל ל-60 ולארבע קומות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השאלה כמה מוסדות כאלה יש, אולי שווה במקום - - - רוחבית מול מינהל התכנון, זה להביא את הרשימה של המוסדות הרלוונטים ולהגיד בואו נפתור רק אותן, אולי זה יותר פשוט בוועדות תכנון. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> אני מוכן, הכול, אבל בינתיים אין את ה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני לא בדקתי נקודתית, אבל מתוך ניסיון של 11 שנים של יושב-ראש ועדת תכנון ובנייה עם סמכויות מורחבות, יש גם מונח שנקרא לגיטימציה מאוחרת. אני לא מדבר על מבנים פרטיים, אלא על מבנים ציבוריים. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> מה, לגליזציה אחר כך? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> אבל אתה צריך היתר לעבוד. יש אפשרות כזאת לשר הפנים להורות על מתן פטור מהיתר ואחר כך להסדיר בדיעבד. הבעיה היא שאותו סעיף 266ה לחוק התכנון והבנייה, אומר שאי אפשר לעשות את זה במקומות שהבנייה היא מורכבת, יש פרשנות מה זה מורכב. בקיצור, הם לא אוהבים את - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אם נסכם ככה גם את הדיון שלנו ואת הביקור שלנו פה, הוועדה תפנה למנהל התכנון, למנכ״ל משרד הפנים, אבל גם למנכ״לית משרד ראש הממשלה, שאמורה לרכז כרגע את כל הנושא הזה, בדרישה לתת הקלות בהיתר למבנה חינוך - - - << דובר >> אלכס קראצ'ון: << דובר >> גם בקיץ אנחנו לא נוציא כלום. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא יזוז פה כלום. בקצב כמו שזה נראה, לא יהיה פה. << דובר >> אלכס קראצ'ון: << דובר >> וכולנו מבינים שעוד לחימה פה מעבר לפינה כבר. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> תשובת מנהל התכנון תהיה שיש מסלולים מקוצרים, ושהעירייה פה היא הוועדה לתכנון ובנייה. זאת אומרת אותה מהנדסת היא יושב-ראש הוועדה, ולכן תלכו על המסלולים המקוצרים הקיימים. עובדה שזה לא עובד. תראו, זה כבר שנה. << דובר >> בני דהרי: << דובר >> הכסף מוקצה? << דובר >> יהורם אבן-צור: << דובר >> שיהיה ברור, הכסף, יש קבלן עם הזמנה - - - << דובר >> בני דהרי: << דובר >> כמה? שלושה חודשים לפני הבחירות? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> במקרים האלה כבר יש את התקציב. << דובר >> יונתן אלשיך: << דובר >> - - - יש קבלן עם הזמנה לתכנון ביצוע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה הכי מרגיז, כי כרגע החסם הוא באמת רק ביורוקרטיה. והביורוקרטיה הזאת שווה בחיי אדם. חברים, תודה רבה. וכל הכבוד לך. לא פשוט לנהל בית ספר באופן כללי, ולא פשוט לנהל בית ספר בקריית שמונה, עם כל מה שאתם עוברים פה, עם מלחמת הפסקת האש הזאת. כבר המלחמה הזאת של הפסקת האש גבתה שבעה הרוגים, וזה באמת סיפור לא קל. כל הכבוד. לא מובן מאליו שאת פה ושיש לך אנשי צוות שבאים ומרימים את העסק הזה. תודה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:00. << סיום >>