פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 441 מישיבת ועדת הבריאות יום ראשון, א' בסיון התשפ"ו (17 במאי 2026), שעה 10:30 סדר היום: << נושא >> סיור ועדת הבריאות בבית החולים בלינסון << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר יאסר חוג'יראת רון כץ מוזמנים: ד"ר סיגל ליברנט-טאוב – מנהלת מחלקת נהלים וסטנדרטים, אגף רפואה כללית, משרד הבריאות שלי לוי – ראש צוות בריאות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת יגאל אמיתי – דוברות הכנסת פרופ' איתן ורטהיים – מנכ"ל, קופת חולים כללית ערן הכהן – סמנכ"ל כספים, קופת חולים כללית לירון גולדנברג – סמנכ"ל פיתוח ופרויקטים אסטרטגיים, קופת חולים כללית ורד רוזנברג – ראש מערך דוברות, קופת חולים כללית ד"ר ארז בירנבוים – מנכ"ל, המרכז הרפואי רבין פרופ' גל מרקל – מנהל מרכז דוידוף לסרטן וסגן מנהל המרכז הרפואי רבין דביר עוז – משנה למנכ"ל, המרכז הרפואי רבין ד"ר לנה קורן פלדמן – מנהלת, קמפוס בילינסון יובל אקוע – דוברות, קמפוס בילינסון ליאור וולף – מנהל, בית החולים הוירטואלי בילינסון next פרופ' אסנת ולפיש – משנה לדיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטת רייכמן ומנהלת בית החולים לנשים, המרכז הרפואי רבין ד"ר מיכל שטיינמן – מנהלת האחיות, המרכז הרפואי רבין עופרה שקד – שדלנית, סמנכ"לית, גורן עמיר יועצים בע"מ מנהלת הוועדה: מיכל דיבנר כרמל שירה טחן רכזת תחום פרלמנטרי: ג'ואנה חדד רישום פרלמנטרי: עומר סלע, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור ועדת הבריאות בבית החולים בלינסון << נושא >> << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> בוקר טוב ושלום לכולם. שמי פרופסור עידן ורטהיים, מנכ"ל כללית. אני מברך את ועדת הבריאות על הביקור בכללית במרכז רפואי רבין ובית חולים בילינסון. אני אשמח מאוד שבפתיח נעשה סדר והיכרות כדי שכל אחד יידע מי נמצא ומי מדבר. << דובר >> מיכל שטיינמן: << דובר >> ברוכים הבאים. אני ד"ר מיכל שטיינמן ואני מנהלת האחיות במרכז רפואי רבין. << דובר >> גל מרקל: << דובר >> פרופ' גל מרקל, מנהל מרכז דוידוף לסרטן וסגן מנהל מרכז רפואי רבין. << דובר >> אסנת ולפיש: << דובר >> שלום בוקר טוב וברוכים הבאים. קוראים לי פרופ' אסנת ולפיש. אני מנהלת בית החולים לנשים וגם המשנה לדיקן בבית הספר לרפואה באוניברסיטת רייכמן. << דובר >> ליאור וולף: << דובר >> שמי ליאור וולף. אני מנהל בית החולים הוירטואלי בילינסון next, בית החולים הוירטואלי הגדול בישראל. << דובר >> לנה קורן פלדמן: << דובר >> ד"ר לנה קורן, מנהלת קמפוס בילינסון. << דובר >> ארז בירנבוים: << דובר >> בוקר טוב. ד"ר ארז בירנבוים, מנהל המרכז הרפואי רבין, השרון, בילינסון. << דובר >> לירון גולדנברג: << דובר >> לירון גולדנברג. סמנכ"ל פיתוח ופרויקטים אסטרטגיים, כללית. << דובר >> סיגל ליברנט-טאוב: << דובר >> ד"ר סיגל ליברנט, ראש מינהל אשפוז ורפואה כללית במשרד הבריאות. << דובר >> עופרה שקד: << דובר >> עופרה שקד, גורן עמיר יועצים. << דובר >> ערן הכהן: << דובר >> ערן הכהן, סמנכ"ל כספים של כללית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יונתן מישרקי, יו"ר ועדת הבריאות. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יאסר חוג'יראת, חבר ועדת בריאות. << דובר >> ורד רוזנברג: << דובר >> ורד רוזנברג, ראש מערך הדוברות בכללית. << דובר >> יגאל אמיתי: << דובר >> יגאל אמיתי, דוברות הכנסת. << דובר >> שלי לוי: << דובר >> שלי לוי, ראש צוות בריאות במרכז המחקר והמידע של הכנסת. << דובר >> שירה טחן: << דובר >> שירה טחן, ועדת הבריאות. << דובר >> יובל אקוע: << דובר >> יובל, דוברת בילינסון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ג'ואנה היא מצוות הוועדה ותכף תצטרף אלינו מיכל מנהלת הוועדה וכן חבר הכנסת רון כץ. (הצגת מצגת). << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> אנחנו נציג את כללית ואת קמפוס רבין. ככל שנספיק נסייר במגדל התקווה בחלק המערבי של בית החולים. אני פותח במצגת שלי על כללית. כללית הוא ארגון הבריאות הגדול ביותר בישראל. הוא ארגון בריאות שאין הרבה דומים לו בעולם מבחינת היקפו. 80,000 בתי אב בישראל קשורים לכללית. מתוכם 54,000 עובדים שלנו, 6,000 מתנדבים ועוד 20,000 עובדי חוץ שעוסקים בביטחון, בשמירה, במשק ובניקיון. בכללית יש 14 בתי חולים בתשעה מחוזות. 51% מתוך סך הנפשות בישראל מבוטחות בכללית קרי 4.96 מיליון איש. מעבר לקופה ובתי חולים, יש לא מעט גופי משנה וחברות בנות בכללית: שב"נ, כללית מושלם, מכון מור, שילת ורפואת שיניים, כללית הנדסה רפואית – גוף שעוסק בציוד רפואי בהיקפים גדולים – מוקד אחיות שהוקם לפני כ-25 שנה ונותן מענה לאורך היממה לכל מי שפונה, נווה שבא שפועל בתחום האשפוז הגריאטרי, מור אינסייט – רשת של MRI – תל בר, LEM – רשת מעבדות וטכנולוגיה – ומור יישום. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בחלק מהמקומות כבר ביקרנו כוועדה. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> זו הפריסה שלנו בתשעה מחוזות מהצפון ועד הדרום ב-14 מרכזים רפואיים. המרכז הכי צפוני הוא כרמל. יש לנו בצפון גם את מרכז העמק. במרכז יש לנו את מאיר ושלוותא. בפתח תקווה יש חמישה בתי חולים – בילינסון והשרון שהם מרכז רפואי רבין, שניידר בית חולים לילדים, בית רבקה ומרכז בריאות הנפש גהה. בדרום יש לנו את סורוקה, יוספטל וקפלן. יש עוד גופים שלא הזכרתי קודם כמו ההנהלה ראשית – גוף מאוד משמעותי וגדול – ומינהל אספקה. זה ארגון מורכב וגדול. זו הפריסה שלנו וכאן אפשר לראות מה מספר המבוטחים בכל אחד מהמחוזות ומה חלקנו באוכלוסייה בתוך אותו מרחב. המחוז הגדול ביותר הוא מחוז חיפה וגליל מערבי והוא בסדר גודל של קופת חולים לאומית. כאן אתם רואים בחיפה, בדרום ובצפון שהחלק של כללית הוא הגדול ביותר. כללית תמיד הייתה בפריפריה בצפון ובדרום. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> איזה אחוז מתוך ה-58% הם מהחברה הערבית? << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> אני לא יודע כרגע להגיד לך. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מה-100%? << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> מתוך כלל החברה הערבית כללית מבטחת 70% אזרחים. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני רק מעיר ואני לא צריך תשובה. הייתי מצפה שאם החברה הערבית היא 70% מנתח הלקוחות של כללית אז שזה יהיה מיוצג בניהול. אני לא רוצה תשובה אבל קחו את זה לתשומת לבכם. חשוב לנו שזה ישתקף לא רק בדו"חות אלא גם בתפקידי ניהול בכירים בכללית. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> זו הפריסה שלנו בארץ עם מעל 1,500 מרפאות. אין עוד גוף כזה בארץ, אני אפילו לא בטוח אם בארצות הברית יש היקף מבנים ומוסדות שונים כזה. אתם יכולים לראות כאן את המרכיבים. זה כולל את מרכזי בריאות הילד והאישה, מכוני דימות ופיזיותרפיה. יש יחידות להמשך טיפול שמגיעות בעיקר באמצעות צוות אחיות אל בתי המטופלים לטיפולים יומיים. זה לא אשפוז בית. יש יחידות ריפוי בעיסוק. אנחנו מפתחים מאוד את תחום התפתחות הילד. יש רשת גדולה מאוד של בתי מרקחת – 560 – שאנחנו מפעילים בעצמנו וכן מרכזים לבריאות הנפש. אלה הם בתי החולים שלנו עם סך הכול יש 6,300 מיטות. כמה היבטים שונים וזוויות אחרי הנתונים המרכזיים של תעודת זהות. כללית במלחמה החל מ-7 באוקטובר. כללית היא לא רק שותפה אלא היא הובילה כל מהלך וכל מתאר אפשרי לאורך תקופת המלחמה, החל מהקליטה. אנחנו קלטנו בבתי החולים שלנו מעל 12,000 פצועים שהיו במהלך המלחמה. מ-8 באוקטובר הגענו לכל אתרי המפונים והיו עשרות אלפים. המוקד המשמעותי ביותר שלקחנו על עצמנו והובלנו אותו היה מרחב אילת ויוספטל. שם כזכור היו לא מעט מפונים, בעיקר מעוטף עזה בתחילת המלחמה. הבאנו את הצוותים הטובים ביותר של בילינסון, שניידר, שלוותא וגהה לקהילה, לבתי המלון ולמרפאות המומחים בקהילה כדי לתת מענה מורכב. היינו בכל אחד מבתי המלון. מתרומות שגייסנו שכרנו מרפאות מומחים בכניסה לעיר ולשם הורדנו את המומחים שלנו ומנהלי מחלקות, למשל פרופסור ולפש מאגף נשים הגיעה לשם כדי לתת מענה. כך גם היה בתוך יוספטל. תגברנו את המומחים בתחומים השונים – הרדמה, כירורגיה, מלר"ד. המרכיב היה המרכזי היה במלר"ד הכללי. כחלק מזה גם פרופ' גל מרקל והצוות במרכז דוידוף לאונקולוגיה הקימו יחידה לתפארת בתחום האונקולוגיה לתושבי אילת שפעילה עד היום הזה. שדרגנו באופן מהותי ביותר את הטיפול באונקולוגיה בעיר אילת. אני עוד אפרט על זה כי באילת צריך להפנות עוד הרבה יותר משאבים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מסכים איתך. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> הפעלנו תוכנית תגבור כוח אדם בצורה מדורגת שאני מאמין שנוכל לפרוס אותה על פני ארבע שנים. היא מצטרפת לכלל 80 מיליון שקל בשנה הרביעית אבל צריך לתת תקציב הולם וכבר לתקצב. היום המענקים לרופאים להגיע לחבל תקומה – מה שהיה עוטף עזה – גדולים לאין ערוך מהמענקים שנותנים לאילת. אני מברך את משרד הבריאות ובית חולים סורוקה שנתן מענה ראשון למלר"ד יוספטל שהחל בו תגבור של רופאי מלר"ד סורוקה. זה צעד ראשון מבין רבים שעוד לפנינו. למיטב הבנתי כל הסכום שיועד לעיר אילת – כ-40 מיליון שקל – כמובן רחוק מאוד מלספק את מה שצריך. הדאגה של משרד הבריאות ושלי לעיר היא מירבית. במהלך המלחמה האחרונה – שאגת הארי – משרד הבריאות, צה"ל וכללית במסגרת רשות האשפוז העליונה הקדישו אין-ספור שעות. היה לזה ביטוי בשטח בהורדה של יחידות כירורגיות נוספות לעיר כדי לתת מענה לכל עם ישראל היכן שהוא צריך ורוצה להיות. נדרשת שם השקעה מסיבית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זו תקופה מאתגרת שאנחנו לקראת סופה. אנחנו רוצים לדבר על השגרה באילת ולכן אם יש לכם הצעה - - - << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> יש הצעה כתובה שהועברה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תפעילו אותנו כוועדה, כמובן לא בצורה לעומתית למשרד. הכול בשיתוף פעולה. אנחנו נשתמש גם בכלים שלנו כדי להציף את הנושאים האלה שיש להם תהודה ציבורית גדולה מאוד. תרגישו בנוח, זה חשוב גם לנו. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> זה חשוב לנו גם. המענה נעשה גם תחת אש במרפאות בצפון ובכל אתר אחר. כללית היא הקופה שנתנה את המענה עכשיו בקריית שמונה. זה היה בהובלה שלנו יחד עם מכבי ויתר הקופות שהצטרפו כדי שיהיה טיפול קדמי בקריית שמונה. ד"ר קורן ופרופסור ברון-הרלב משניידר הובילו את קליטת החטופים החיים מטעם כללית כאן. הן ייסדו את התורה והמהלכים שהיו חלק מאוד מהותי בשני הגלים של השבים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה הוצג לנו בוועדה בצורה יוצאת מן הכלל. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> זה היה מתוך ההרגשה שלי שמערכת הבריאות היא המפגש הראשון של השבים ואנחנו כעם ישראל חייבים להם חוב אין-סופי למי שנחטפו. אנחנו יכולים רק לעשות את המיטב בימים הקצרים שזכינו בהם. גם בתחום בריאות הנפש כללית מובילה היום בארץ מבחינת הרחבת המענה. יש תוספת של מאות תקנים ומשרות שהתגייסו. ייקח 40 שנה עד שהגל הנוכחי יישכח ויהיה מאחורינו. אנחנו רואים את ההשפעות העמוקות שהתחילו בקורונה. עם ישראל עובר תהליכים ולהחזיר את מערכות הבריאות והחינוך לקדמותן זה לא עניין של שנה שנתיים אלא של שנות דור. המענה בבריאות הנפש הוא מהותי. יש תוכנית סדורה של המשרד שנתמכת בתקציב סדור. לדעתי התקציב למשרד הבריאות נגמר מזמן. אנחנו מיצינו לחלוטין את כל מבחני התמיכה האפשריים. בחודש פברואר לפני שפרץ הגל האחרון נתתי אישור בתוך כללית להמשיך ולקלוט על חשבון כללית עוד ועוד משרות בתחום בריאות הנפש אף על פי שאני מחוץ למבחן התמיכה. יצא מבחן סדור גם למשרד הבריאות ואני בטוח שייצטרכו את האוצר כדי להשלים את המענה. אחרת אנחנו מגיעים לפליטות וזה לא טוב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני רק אומר בסוגריים שהתקציב שאושר למערך בריאות הנפש הוא תקציב רב-שנתי. הוא נכנס לתוך סל הבריאות כחלק ממס בריאות שכל אזרח משלם שנים קדימה. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> צריך עוד. אנחנו כבר קלטנו מעבר לתקציב הבסיס שניתן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> היו עוד כמה סכומים חד-פעמיים שהבאנו מקרן העושר. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> כל מיליון נוסף שתביא יעזור. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני רוצה שתגיד לי על חלופות אשפוז ואם אתם מפתחים אותן. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> כל הדברים שצריכים להיות בקהילה מתפתחים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> למשל בתים מאזנים? << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> של הקופה? << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> כן. זו תוכנית שיצאה לדרך השנה. אני לא זוכר כרגע אם מדובר בחמישה. נזקק לעוד כסף כי אנחנו כן מצליחים לגייס כוח אדם אבל נעצרים. << דובר >> ערן הכהן: << דובר >> המסר שלנו הוא היכולת שלנו לגדול עוד היא אפשרית אבל אנחנו צריכים משאבים לזה. זה המסר שיצא במכתב. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> לפי מבחני התמיכה. יש קריטריונים. גם הקורונה וגם המלחמה הובילו להקמה של בית חולים וירטואלי, על כל מרכיביו. נוכל לפרט כשנגיע לחדשנות. כללית הולכת לשם. היום אנחנו בנויים מחטיבת קהילה, חטיבת בתי חולים ותהיה גם חטיבה שלישית. המטופל נמצא בכל מקום. הוא לא צריך להגיע תמיד פיזית לתוך מרפאות או בתי חולים. יש כאן קבוצה אדירה של שירותים מסוגים רבים שאנחנו מגיעים לבית המטופל, גם בשירותים כבדים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עסקנו רבות בקאפ האחרון בנושא אשפוזי הבית. בנינו פלטפורמה לתקצוב כדי שיהיה קל גם לבתי החולים ולקופות להשתמש בפלטפורמה הזו. כמובן שיש למשרד עוד עבודה רבה לפניו בנושא תקנון תקנות וכללים. יצרנו פלטפורמה ואנחנו מאמינים מאוד אחרי מה ששמענו שיש היום יכולת לתת בבית שירות טוב. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> אפשר לתת שירות מקיף. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לשם אנחנו צועדים. מה שאתם מציגים פה זו ברכה גדולה. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> אסנת וליאור ידברו על שירותים ללידה ולהריון בבית. פתחנו מחלקת שיקום חדשה שלא הייתה מעולם בתוך בילינסון. נפתחו לא מעט שירותי שיקום בקהילה תוך כדי המלחמה לאור הצרכים שעלו וכמובן יש את בית לוינשטיין מוביל בתחום השיקום בישראל עוד מתקופת מלחמת יום כיפור. המלחמה האחרונה פרצה ב-28 בפברואר וב-8 לחודש שכרנו מבנה בראשון לציון עם 220 מיטות ממוגנות לאוכלוסייה של חולים סיעודיים וסיעודיים מורכבים – האוכלוסייה הכי חלשה – גריאטרים שיש להם תהליכי שיקום מבית רבקה, מבית לוינשטיין, מהרצפלד. רצינו לאפשר שחרור מבתי החולים הכלליים כי אחת המצוקות הגדולות ביותר בישראל היא האשפוז הממושך או אשפוז שיש בו מרכיב שיקומי. אין להם לאן לברוח, הם לא יכולים לחזור, אין להם ממ"ד בבית וגם אם היה הם לא יכולים להיכנס ולצאת ממנו. הם לא אנשים ניידים. מנכ"ל משרד הבריאות, סיגל ואני נסענו בכל רחבי הארץ במשך 6-7 שבועות למקומות הכי קשים כדי לראות מה קורה. באשפוז הזה יש עוד הרבה פחות מיטות ממוגנות ביחס לאשפוז הכללי – שגם שם יש מחסור אדיר – אבל כאן הם פשוט שוכבים במסדרונות או בחדרים שלפי פיקוד העורף זה אדום. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נגיד את האמת, זה לא כלכלי. הסיבה שזה כל כך קשה ושאנחנו נמצאים במצוקה גדולה היא כי עולם הגריאטריה נשאר מאחור מבחינה כלכלית. היינו עסוקים הרבה בנושאים שקשורים למודלי התקצוב השונים. אם אני נכנס רגע לראש של קופה כקופה, אני חושב שזה כדאי לכם. בבחירה בין לתפוס מיטה בבית חולים או להוציא מטופל החוצה, ברור שעדיף להוציא אותו החוצה למוסד בפרט שזה אשפוז לאורך זמן. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> לא כל כך הבנתי ואני לא חושב שזה היה מה שהתכוונתי להגיד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עולם האשפוז הגריאטרי הוא עולם לא כלכלי. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> סליחה שאני אומר, אני לא מכיר החלטה שאומרת שיש גיל מסוים שמשהו - - - זה נשמע מורכב. יכול להיות שאני לא מבין. לא הבנתי מה לא כלכלי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני נתקל במנהלי מר"גים שפונים אלינו וזה בא לביטוי בדיוני הקאפ. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> זה לא כלכלי ליזמים? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> חשבתי שלמדינה יש עם זה בעיה כלכלית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> התכוונתי שהקופה מממנת את המר"גים כי מטופל יוצא מבית חולים והולך למר"ג. הקופה משלמת כסף למר"ג והוא מקבל מחיר זעום לעומת מה שהוא צריך להוציא עבור הטיפול באותו חולה סיעודי. זה לא כלכלי. אבל אם אני נכנס לראש של הקופה, שווה לכם להשקיע. אני מברך על ההשקעה במר"גים שאתה מציג פה. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> אין עוד גוף בישראל שדואג לאוכלוסייה המבוגרת כמו כללית, שלא ישתמע אחרת. אתה נוגע כאן בסוגיה כאובה אחרת. יש בעיה עם תקציבי פיתוח באופן כללי למערכת הבריאות, למרפאות ולבתי חולים וכן עם המיגון שלהם שמייקר באופן מהותי את הבנייה. אנחנו צריכים לגייס תרומות בהיקפים מאוד משמעותיים ואם לא מגויסות התרומות אנחנו לא מתקדמים. התורמים היום מממנים מיגון למרות שהם התכוונו עם ליבם הנדיב לכבד רופא או תחום שהם זכו להכיר. אין שקל לבינוי בקוד הסיעודי שנותן משרד הבריאות ובטופסי 17 לאשפוז סיעודי מורכב, אשפוז גריאטרי או פסיכיאטרי. זה לא מוצר שעושים גרט לבניין ל-20 שנה ומסתתר שם כסף שאפשר לשים בחיסכון. זה תהליך שכדאי לפתור אותו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בין היתר נדון גם בזה. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> יש אתגרים גדולים במערכת החינוך שהיא לא מוגנת וגם במערכת האשפוז. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מסכים. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> שיקום סורוקה הוא גם אתגר אדיר שנפל עלינו למזלנו הרע. סורוקה נפגע בצורה דרמטית ויש שם תהליך שייקח לפחות שבע שנים עד שנראה את סורוקה חוזר לאשפז בצורה סבירה בנפח שבו יכל לאשפז לפני נפילת הטיל ביוני שעבר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה אתגר והזדמנות. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> אנחנו מובילים בצורה ברורה את כל הטיפול בחבל תקומה. אנחנו היחידים שרצו קדימה ובוודאי בתנופה. שום קופה אחרת לא הציגה תוכנית. אנחנו הראינו גם בזמן מלחמה שאם צריך כבר בקריית שמונה אנחנו יכולים. הוספנו מיגוניות תוך כדי המלחמה בחלק מהמקומות. בבריאות הנפש אפשר לראות את ההיקפים המשמעותיים בהם אנחנו עלינו תוך כדי התקופה מתחילת המלחמה ולא רק כעת. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה זה תקן מטפלים? 290 תקנים. << דובר >> ערן הכהן: << דובר >> תקן זה עובד במשרה מלאה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה לא רופאים? << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> לא רק רופאים. אלה סוגים אחרים גם של מטפלים. הלוואי והיו 290 פסיכיאטרים לקלוט. המענים ניתנים היטב גם על ידי בעלי תפקידים אחרים בתוך המערכת. זה לחלוטין התמלא. דיברתי על יוספטל מקודם ואמרתי שאנחנו חייבים ליישם את התוכנית הרב-שנתית – בין אם זו שבנינו ובין אם זו שתסוכם – כי היא מהותית. היא שמה תקציב כדי שיהיו לנו שם רופאים מומחים לאורך כל היממה במלר"ד יוספטל ובטראומה. היא נותנת שלא היו קיימים כמו חדר צנתורי לב. זה אתגר מיוחד כי בישראל זה נחשב אזור ספר. פערי המיגון. עוד לפני ההתעצמות האחרונה של שאגת הארי ריכזנו במסמך אחד את הצרכים של כללית שהסתכמו במעל 2 מיליארד שקל כדי לעבור למצב ממוגן סביר במרפאות קהילה וגם בבתי החולים. בית חולים כרמל לא מסוגל לתפקד והוא מועבר לקומה מינוס שלוש ברמב"ם. זו פגיעה מאוד משמעותית בחיפה. כך גם בית חולים השרון. הוא לחלוטין לא ממוגן ונכנס לתוך בילינסון. זה גורם לירידה בלמעלה מ-50% מהיקפי האשפוז כי אין מיטות ממוגנות. כללית הכינה, ביצעה והגישה חומרים לוועדת בקרה ואיכות כדי להעריך את כל הנזקים האפשריים בבריאות. אנחנו יוצאים לדרך בתיקון שתיקח תקופה ארוכה. העיכובים בתורים שנוצרו אינם פתירים מיידית. יש גם אתגר להחזיר נושאי בריאות רבים קטנים כגדולים, למשל מאות חולים חיכו לביופסיות כדי לאבחן גוש אולי ממאיר צריכים להתווסף לחולים שממתינים עכשיו. יש אלפי קולונוסקופיות שצריך להשלים עכשיו למטופלים וכן ניתוחים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה לא רק בכללית, זה אירוע ארצי. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> כן אבל כללית זה לאומי. ההיקף של כללית הוא לא כמו עוד גורם. זו חצי ממערכת הבריאות בישראל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מסכים. הייתי מציע מודלים אחרים בתקופת מלחמה וחירום? << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> כל אירוע מחזק אותנו. אני מקווה שנספיק לראות הצצה למתחם התת-קרקעי בבילינסון. תחילתו בכלל בקורונה. זה המתחם המשוכלל ביותר בארץ מבחינת היכולות שלו. ויתרתי על חניון ועל הכנסה שיכלה לתת תמיכה לבית החולים לפני שש שנים – באפריל 2020. משרדי הבריאות והאוצר עזרו וקיבלו סכום ראשוני. אלקטרה בנתה תוך 3.5 חודשים ופתחנו 300 מיטות לחולי קורונה. מאז כל מבצע – והיו לא מעט מבצעים בדרך כלל בעזה – הוספנו. שמנו דלתות הדף יחד עם אבי תורת ההדף, מיקי הלברטל ובר סימן טוב. שינינו את זה לחלוטין ביוני האחרון. עד יוני כל מערכת הבריאות הסתמכה על המשפט הכי מוגן שיש. ההנחה הייתה שהרקטות המסוכנות הן בעיקר מהחיזבאללה ומפזרות ברדיוס מסוים רסיסי מתכת. כך כל המערכת עבדה. ירדו שתי קומות והתכנסנו לחדרי ליבה. ביום הראשון של המלחמה ביוני מול איראן מגיע חלל ראשון מרמת גן. הצוות הכירורגי אמרו לי שהיא לא נפטרה מדימום אלא רק מהדף. ביום שישי ראינו פגיעה קשה במתחם בתים בראשון לציון. תסתכלו על התמונה. מה רואים? זה טיל איראני שנפל. הבתים ברדיוס של 150-300 מטר הרוסים לא מרסיסים אלא מגל הדף. הטיל האיראני מייצר 3,000 אטמוספירות בפחות מחלקיק שנייה. ראינו את זה גם פה יחד עם מפקד פיקוד מרכז כשנפל הטיל בנווה גן. אני מעריך שמכוונים למרכזים רפואיים, לא רק לסורוקה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> גם שם הייתה הרוגה מהדף. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> הטיל פגע ישירות בקומה 5-6 במרפסת. ההדף יורד לאדמה ועולה מחדש לחדר המדרגות. המעקה בחדר המדרגות מתפתל. כל הפלדלת מקבלת צורה שונה. גם עמידה בחדרי מדרגות לא בטוחה יותר ואי-אפשר להיות בחניון במינוס אחת. אחד הדיונים שנעשו במערכת הבריאות שהובל על ידי מנכ"ל משרד הבריאות כדי לקבל הסתכלות כוללת. מיקי הלברטל מעלה את זה וגם אני מעלה את זה. בעקבות זה מורידים את בתי החולים לא להכי מוגן שיש אלא למוגן אבסולוטי. צריך לרדד את בתי החולים בארץ ל-40% תפוסה על כל ההשלכות של זה. במלחמה האחרונה אנחנו נמצאים במצבים אחרים עם פצצות מצרר. כקופה המקורות שעומדים לזכותה של כללית הם ברובם מחוק ביטוח בריאות ממלכתי והם מממנים את הגירעונות שנוצרים. יש לי מבנה של שכירים – לא של רפואה עצמאית – ואני משלם למשפחות. אם יש ירידת היקפי פעילות באופן משמעותי אני מממן את זה בבתי החולים שלי ועכשיו צריך לממן גם את הפעילות הנוספת אחר הצהריים כדי להחזיר את זה. יש לזה הרבה מאוד השלכות. בגלל המבנה המיוחד של כללית בחוק התקציב סעיף 9 דיברו על אינטגרציה אנכית ושמו לנו מקדם שמחליש את הנתח שכללית מקבלת. אני אומר שזה צריך להיות הפוך. האינטגרציה האנכית לא הופכת את זה ליותר קל מבחינת הניהול בין בתי חולים לקהילה. היינו שמחים מאוד שיהיה מאצ'ינג של תרומות כמו שיש בבתי חולים ממשלתיים. בכללית זה לא מקובל ואילו בבתי חולים שאינם בכללית בישראל מקבלים מאצ'ינג משמעותי מהבריאות או מהאוצר. לפעמים זה רק פטור ממע"מ או החזר ממע"מ. אני רוצה לעבור עכשיו לעולם של אור. אנחנו עובדים במקביל על מספר דברים ואנחנו עוסקים גם בחוסן, בתקווה ובבניין העתיד. מה שיחזק אותנו זה לא רק להתחסן נגד קושי נוכחי אלא לקוות לטוב ולהביא אותנו לשם. אחד מהם זה נושא החדשנות. הקמתי כאן ברבין מרכז חדשנות. בשבוע שעבר נתתי בין תקן לשני תקנים לכל המוסדות בכללית – מחוזות ובתי חולים – כדי שמתוך השגרה כל מקום יוכל להקים מרכז חדשנות כמו פה או אפילו יותר. זה חלק מהשליחות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מי האנשים האלה? מה מאפיין אותם? << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> יש רופאים שמובילים מרכזי חדשנות אבל בעיקר אלה אנשים שתחומם בסיסי נתונים, מחשוב ובינה מלאכותית. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אתם מצליחים לאייש את התקנים? << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> פה אנחנו מצליחים לאייש. אבל במקום שנגייס תרומות צריך לשים תקן או שניים. כך הקמתי בזמנו את כל היחידות לניהול סיכונים בכללית ב-2006. אחר כך הקמתי יחידות של איכות ובטיחות. אלה 14 מרכיבים ואני נגעתי בהם לאורך המצגת בדוגמאות. לפני 40 שנה היינו רק עם מחקר קליני ובסיסי. זה מחקרי הלסינקי או מחקרים במעבדה. היו עם בסיסי נתונים, בינה מלאכותית, פתולוגיה, גנטיקה ורפואה דיגיטלית. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בכמה אחוזים מתוקצב נושא החדשנות בתקציב כללית? << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> זה תקציב שצריך להגדיל אותו מאוד. עם ישראל ירוויח. לא במקרה אנחנו נקראים אומת הסטארט-אפ. יש פה כוחות מדהימים של יצירתיות ואלה חלק מהתכונות של עם ישראל. זה צריך לבוא לידי ביטוי. הכלכלה הישראלית מחזיקה מעמד בגלל המכירות היפות בהיי-טק. זה חלק משמעותי. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה 47% מהכלכלה הישראלית. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> אתם תכף תראו ואני אביא דוגמה מפה. ביצענו מכירה שנסגרה ב-580 מיליון דולר של מוצר שנולד כאן. לקח 12 שנים לגמור את הפיתוח. מ-580 מיליון הדולר שאותה חברה שנקראת Cathworks קיבלה מ-Medtronic העולמית, כללית כולל כל מי שיש לו זכויות קניין רוחני קיבלה בין 20 ל-30 מיליון שקל כי דילול ההשקעות על ציר הזמן היה גבוה. פרופסור מרקל הביא תרומת ענק שחתמנו עליה עם הבעלים של Broadcom – סוזן והנרי סמואלי – בסך 75 מיליון דולר. זו תרומה שאין כזאת בארץ שניתנה למחקר. הכללית שמה על זה מאצ'ינג צנוע מאוד. הלוואי ופרופסור מרקל לא יצטרך לפזר את כל הקניין הרוחני העתידי שלו ושל כללית בין כל המשקיעים. הולכים להיות דברים מדהימים שכבר קיימים ונוצרים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה קורה פה בבילינסון? << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> כן, פרופסור מרקל פתח את מכון סמואלי. יצאנו בידיעה עיתונאית על התרומה שלהם. הם נתנו שתי תרומות המשכיות של 25 מיליון דולר. הם ראו שגל מרקל מקדם את הנושא ושמו עוד 50 מיליון בחמש פעימות של 10 מיליון דולר כל שנה. זה תקציב ענק למחקר ולפיתוח. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה גם לתשתיות? << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> לא, רק למחקר. תשתיות זה המאצ'ינג שאני נתתי כדי שיהיו עוד מעבדות. זה סכום צנוע. אני לא בטוח שזה יספיק. הקמנו מערך חדשנות שטוב שיהיה בכל מרכז. גם שיבא נכנסו לזה לפני שלוש שנים. חשוב שיהיה לנו צוות שלנו של ביג דאטה ובינה מלאכותית ושלא נהיה תלויים בחברות כמו מייקרוסופט, אמזון ואוניברסיטאות. כל רעיון שעולה פה מהשטח יזכה ליכולת לבוא לידי ביטוי. אלה בסיסי נתונים מיוחדים שאין לשום ארגון בוודאי בארץ ובקושי בעולם. אלה בסיסי נתונים לאורך עשרות שנים. אלה לא לא רק התיקים הרפואיים שלנו. לפני שמונה או תשע שנים כל הכירורגיים רצו שיתעדו את הניתוחים שהם עושים – כל קולונסקופיה, כל ניתוח, כל פעולה שיש במכשיר וידאו מוקלטת. תכף תראו מה עושים עם זה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אתם עושים שיתוף של נתונים או שזה נשאר רק בתוך כללית? << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> בתוך כללית בוודאי ויש לנו תהליך גם להוצאת נתונים מחוץ לכללית עם כללים מסוימים ועלויות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה יכול להיות רווח גדול. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> זה כבר לא יהיה רווח גדול. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> למה? << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> לצערי מדובר בעשרות מיליונים של שקלים אם בכלל בטווח של שנים. זה סכום שולי. המידע הופך לזול. בקורונה למשל היה חשש שקורונה גורמת לדלקת בשריר הלב. לכללית יש מהירות ושליטה בבסיסי הנתונים, הוצאנו מידע על 3 מיליון ישראלים ויצא מאמר ב-New England Journal שאין תופעת לוואי שמזיקה. היום המערכות של בינה מלאכותית הן עוצמתיות שגם 5,000 או 10,000 פריטי מידע יכולים לאמן פעם ראשונה מערכות כאלה. היכולת להרוויח מזה נשחקת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מבין שישנם חסמים רגולטוריים שהמשרד עובד היום על תוכנית לאומית כדי להסיר אותם וכדי שחברות זרות יוכלו לבצע ניסויים קליניים בארץ. אתם נתקלים בקשיים בהקשר הזה או שהכול נעשה בתוך הבית? << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> יש מגמה בתקופת המלחמה שאולי נצליח לעבור אותה. הרבה מאוד גופים שואלים האם לתת. למשל הורייזן האירופאית יורדת מסדר היום שלנו בישראל. זו מכה קשה מאוד לכל עולם המחקר והיכולת התחרותית שלנו להתחרות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה יכול לקרות? << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> בוודאי. ההסתדרות הרפואית עושה כל מאמץ במסגרות האירופאיות כדי למנוע את הסילוק שלנו מהמסגרות השונות. זה מאוד מורכב. לפני כמה שנים יצרתי קשר עם איגוד מנהלי בתי החולים האירופאי. הם בהתחלה היו מאוד איתנו ושמחו. הם באו ארצה לקבל את פנינו ולחבר אותנו לארגון. אני לא רואה איך נוכל להציג בכנס ביוני דברים בגלל המורכבות. יש חסמים רגולטוריים שנפתרים לאט-לאט כמו העלאת מידע מזוהה לענן. זו סוגיה שעכשיו באה לכדי פתרון ואנחנו עובדים עליה. בכללית יהיה ענן. אנחנו לא נסתמך על שירותי ענן באירופה. אני לא סומך על ענן נימבוס או אחרים. אנחנו נהיה עם שלושה סוגי עננים. השרתים של הענן יהיו בקומה מינוס שמונה ואנחנו נשמור את המידע הזה בארץ כדי לוודא את רמת האבטחה הגבוהה ביותר, במיוחד כי אנחנו מתכוונים להעלות לשם הרבה מאוד מידע מזוהה. זה חסם רגולטורי אחד שמתחיל להיפתר כשהטכנולוגיה מתקדמת ומאפשרת לאבטח את זה בצורה טובה. סיכון הסייבר הוא מאוד קשה. במהלך המלחמה האחרונה היינו צריכים להגביה את חומות הסייבר. הרצנו מבדקים ב-7,200 שרתים בתוך כללית וזה לקח הרבה זמן. סגרנו חלק מהתקשורת הבין-לאומית שלנו כדי להקטין את היקף ההתקפות ועד לרגע זה לא הורדנו את כל המחסומים. חממת חדשנות הוא תהליך שכדאי שיהיה בכל מוסד. בא איש צוות עם רעיון ומישהו צריך לעזור לו לבחון שמבחינה רגולטורית זה יהפוך למוצר ושיש שוק – בדרך כלל שוק אמריקאי. אנחנו בודקים את כל ההיבטים ואז יוצאים לדרך. הנה כמה דברים שיצאו מזה. השאלה תמיד היא מה הוא הצורך. אם יש צורך אז צריך לפתח. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה גם בבית חולים בבילינסון? (הצגת סרטון) << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> כל מה שאני מראה הוא בבילינסון. הסוגיה כאן היא צנתורי לב או עורקים בצוואר שיוצרים לעיתים קרישי דם שנודדים בשעות לאחר מכן למוח ומובילים לאירוע מוחי שקורה תוך כדי הרדמה. לכן כשהמטופל יתעורר זה כבר יהיה מאוחר מדי. המערכת עוקבת אחרי הסימטריה של תנועות הפנים והידיים תוך כדי המעקב ותוציא התראה אם חל שינוי בגופי השיתוק אפילו כשהחולה עוד לא שם לב. בעתיד אולי אפילו נוכל למכור כזו מערכת או לתת אותה לאנשים מבוגרים עם סיכון גבוה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה יכול להיות ביתי. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> נכון. אחד הפספוסים הוא שבץ בהתעוררות. בעל או אישה מתעוררים בבוקר ורואים שהשפה לא במקום. אי-אפשר כבר לזהות אחורה ומערכות כאלה יכולות לעזור מאוד. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה מונע ממערכת כזאת להיות - - - << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> התהליכים האלה דורשים הרבה מחקר וצריך לגייס אנשים. זו מערכת שתתן דירוג לאובדן תחושה באירועים מוחיים, מה שלא קיים היום. האובדן המוטורי הוא ברור ואילו האובדן התחושתי לא מכומת. עכשיו תראו מה עושים עם אלפי סרטים. אחת המגיפות של השנים האחרונות היא סרטן בלבלב. הוא עם ממאירות מהירה וקטלנית. צריך לבצע ביופסיה נכונה אל מרכז הגוש באמצעות אולטרה-סאונד שמחדירים דרך הושט לקיבה ועם מחט לוקחים ביופסיה. צריך לדעת איפה לדקור כדי לקבל את התוצאה המהימנה ביותר. אנחנו מאמנים את המערכת עם מאות סרטים שבוצעו. העיגול הצבעוני הזה מופיע לבודק תוך כדי הבדיקה. זו מערכת של בינה מלאכותית אונליין שמאפשרת את לקיחת הביופסיה בצורה הנכונה ביותר. זה מפותח על ידי מישהו שנמצא שנה וחצי בארצות הברית כי השלב הבא הוא לקבל אישור של ה-FDA. נוכל למכור אולי 20 מערכות כאלה למכוני גסטרו. כל מה שקשור לאולטרה-סאונד בהריון כמו שתכף נשמע היזם התחיל אצלנו בכללית אבל המכירות שלו במאות האלפים בארצות הברית. הוא ממשיך לפתח איתנו את אבל את ההון הוא יעשה בחוץ. אותו הדבר פה. מאות ואלפי צילומים של בדיקות אף-אוזן-גרון ומיתרי הקול יכולים לשמש כדי לאמן ולפתח מערכת שעוזרת בזמן הלרינגוקוסופיה אם מדובר בגידול ממאיר או בשפיר. יש לנו גם מאות מצלמות אבטחה והמערכות יודעות לזהות חריגים בהם. אנחנו לימדנו את המערכת לזהות אשפה. זה נעשה עם אוניברסיטת אריאל ולדעתי הפרויקט נמצא כרגע בשנתו השלישית. זה פותח על ידי מנהל המשק של בילינסון. אגב זה יכול לשרת גם שדות תעופה ומלונות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> המידע מועבר לצוות הניקיון? << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> כן. הולכים ואוספים את הלכלוך הזה. אלה דוגמאות לעשרות פרויקטים. אנחנו מפתחים מערכת לזיהוי כאבים בחזה. זו תלונה מאוד סובייקטיבית – איך כואב לך, ממתי, לאן זה הלך. עושים למטופל צנתור או אקו. רצינו להפוך את זה למשהו מדעי. המטופל או המטופלת יסמן לנו בכניסה למיון בדיוק איפה כואב לו על גבי צלמית. אנחנו נאמן את המערכת ובפעם הבאה שיבוא חולה ויגיד שכואב לו כאן כך וכך שעות נוכל לחבר את זה לתוצאות של הסי-טי הקורונרי, הצנתור הקורונורי או מבחן מאמץ. לוקחים את כל הבדיקות שמעידות שהיה או לא היה אירוע לב אחר כך כדי להפוך את התלונה למשהו יותר מדויק. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה קורה רק בבתי חולים או גם בקופות? << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> זה קורה בתוך בתי החולים. סיפרתי לכם על Cathworks שנוסדה כאן לפני הרבה שנים. היא עברה לא מעט משברים וכמעט פשטה את הרגל ונסגרה. כבר היו לה אתרים בקליפורניה ובכפר סבא. בשעה טובה הסתיימה העסקה. לקח להם כמה שנים ויש פה הרבה עבודה. כמו שאמרתי מתוך 580 מיליון דולר אנחנו נראה סכום זעום. עכשיו אני עובר לחדשנות, מה זה בית חולים בילינסון next וכללית next. אחת המחלות השכיחות בגיל המבוגר היא ניוון רשתית עם אובדן ראייה. ב-10-20 שנים האחרונות ניתן להזריק פעם בחודש לעין חומר ביולוגי שמאט או מייבש את אותה שלולית נוזל שנוצרת. זו רשתית תקינה עם עשר השכבות שלה. זה צילום שנקרא OCT שהוא סוג של סי-טי בלי קרינת רנטגן. השלוליות האלו הן נוזל שמצטבר וברגע שזה נפרד הראייה מתקלקלת. בתהליך מורכב מאוד חברה משווקת מכשיר שניתן לתת למטופל בבית למרות שהוא כבד-ראייה או כבד-שמיעה ואפשר לצלם כמה צילומים שרוצים. אנחנו יכולים לתזמן נכון את הזריקה. זה חוסך את הנסיעה כדי לבצע את הצילום במכון מור או במכון אחר וזה חוסך את הביקור המיותר אצל הרופא לאחר מכן כי הרופא יכול לראות את זה ישירות ולהגיד למטופל אם לבוא או לא. לשמחתנו אפשר להרחיק את הזריקות מפעם לחודש לפעם בשישה שבועות או בחודשיים. אנחנו יכולים לקבל הרבה מאוד תמונות ולראות את הדינמיקה שנוצרת כאשר אנחנו מזריקים את החומר והאם הרשתית מתייבשת או נשארת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> איך עובד המערך הזה מבחינה פיזית? << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> זה מערך שהתחלנו פה בחדר הזה. השלב הבא הוא למצוא דרך לממן את זה. כרגע אני מנסה לפתור את זה. זה מכשיר שצריך להציב בבית המטופל ויש לזה עלויות. אני אמצא פתרונות ואני מניח שבעוד עשור זה יהיה בסל. ככה דברים מתחילים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה רק מכללית? זה בלי משקיעים? << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> כן, זה 100% במימון כללית. אנחנו כרגע מריצים את זה ויצאנו לפיילוט בין בית החולים בילינסון למחוז דן פתח תקווה כדי לראות איך זה עובר מהמעבדה לקו הייצור. אתם תראו את זה גם ברפואת נשים באולטרה-סאונד לנשים בהריון ששם אנחנו כבר עם עשרות אלפי מכשירים שנמכרו. הרובד של השב"נ מאפשר עוד כמה מאות שקלים. מכשירי אולטרה-סאונד הם זולים ומתכלים עם הזמן. זה היה כדי להגיד שיש הרבה דברים טובים בעתיד ולאן לשאוף. אנחנו כותבים את הרפואה, עושים ומתכננים את הרפואה של המחר. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לגבי המחקר. אתם מקבלים תקצוב ממשרד המדע? << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> צריך להתחרות על גאנטים. אין הקצאה יזומה. אנחנו מתחרים. זה מאוד מורכב איך מתקצבים ואיך עושים את זה. היום אפשר לפנות למענקי מחקר תחרותי באירופה ובארצות הברית. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה עם המדען הראשי? << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> יש גם של המדען הראשי. << דובר >> ערן הכהן: << דובר >> יש פרמטרים שמפלים בתי חולים על חשבון האוניברסיטאות. הם מיטיבים עם אוניברסיטאות. מחקר שלפעמים הוא יותר איכותי בבתי החולים מקבל פחות תקצוב מאשר מחקרים שבאוניברסיטאות. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> נגענו בנושא חרם אקדמי ובמיוחד בתקופת המלחמה האחרונה. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> אנחנו נתקלים בזה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כמו גם הוריזן שמעדיפים לתעדף. האם יש חרם על הרופאים? << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> הגיע לכאן מכתב מאוד לא נעים מאחת האוניברסיטאות בהולנד. ההולנדים היו חלוצים בזה והם ביקשו לקבל מאיתנו נתונים כדי להחליט האם הם ממשיכים את קשרי המחקר עם אחד החוקרים. כאלו מכתבים מגיעים לאוניברסיטאות באופן שכיח ואני מניח גם לבתי חולים אחרים. אלו לא נתונים שאנחנו ששים לפרסם כדי לא להעצים את התהודה של כזה אירוע. קראתי את המכתב הארוך והמנומק. הם חקרו את כל מה שעשה בית החולים כדי לראות אם אנחנו בית חולים מלחמתי או לא. הם רואים שמסתובבים פה אנשי צה"ל – גם אם זה רמ/2 – ומבחינתם אנחנו משרתים את הצבא. הם בחנו האם למישהו בהנהלה היה אי-פעם רקע צבאי למשל – כולנו היינו בשירות וזה נזקף בצורה רעה מאוד – או אם אדם היה קצין בצבא ופעיל במערכת הבריאות. אנחנו לא רוצים להעצים אותם. אנחנו מצליחים מדי פעם להיחלץ מזה אבל האפשרות לקבל מענקים היא בהחלט בסכנה לאור לחצים שהם מפעילים. החדשנות הייתה בתמצית ואלו הכיוונים. הלוואי שנגיע לאותה ניידת שעושה CT בבית. אנחנו עובדים יחד עם משרד הבריאות. אני מקווה שעכשיו כולנו נתפנה לפחות לחודשיים – מד"א, משרד הבריאות ואנחנו – כדי שתהיה ניידת שתעשה CT בבית לאדם שעובר אירוע מוחי. האתגר הכי גדול – ולזה אין ספק שנקבל מימון ותקצוב – הוא מעבר לשימוש בבינה מלאכותית שתסכם מפגש בין רופא מטופל, דבר שכבר נעשה בארצות הברית. תארו לכם שלא צריך להקדיש מתוך עשר הדקות זמן להקלדה אלא המערכת מקשיבה ומסכמת, לא רק מתמללת. המערכות האלה כבר פעילות היטב בארצות הברית ב-2,600 בתי חולים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> למה זה לא קורה אצלנו? << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> יש לנו את מחסום השפה אבל הוא ייפתר. היכולת של המערכות האלה להקשיב בעברית ולזהות כל אחד לא מיטבית עדיין. המערכת מסכמת את הביקור. אני מקווה שהיא תדע גם לקרוא את כל ההיסטוריה ולהציע לרופא תוכנית טיפולית במאושפזים ובקהילה. כללית היא הראשונה בעולם שפרסה מערכת של בינה מלאכותית במרפאות הקהילה. מדובר ב-150,000 המלצות בחודש לרופאים שלנו. המערכת מזהה מטופלים עם בעיות בלחץ דם, סוכרת, אוסטאופורוזיס, מחלות כבד, דיכאון. אנחנו ממשיכים להרחיב את הקבוצות. המערכת סוקרת באופן אקטיבי את תיקי המטופלים ומקפיצה בבוקר לרופא רשימת דברים לעשות. הוא צריך להיכנס, לבחור ואם הוא חושב כמו המערכת להזמין את המטופל או לעשות שינוי תרופתי. זו מערכת ראשונה בעולם שפרוסה קלינית בהיקף הזה. במערכות של Cal ואפיק שזה המוצר האמריקני השכיח של תיק רפואי זה עוד לא שם, למרות שהם מתמללים בצורה מלאה ומסכמים את הביקור. השלב של שימוש בבינה מלאכותית נמצא לגאוותנו הרבה פה בארץ בזכות כללית, פרופסור דורון נצר, פרופסור דן בליצר ואבי עטיה ראש חטיבת מערכות מידע ודיגיטל. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אתם עושים מעקב על התוצאות? עשינו על זה דיון בעבר והיו כמה דעות. היה את פרופסור בליצר והיו אחרים שאמרו שיש הרבה מאוד מידע שגוי מתוך המלצות של המערכת. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> יש אתגרים אבל יש לנו פתרונות. מה שעובד, עובד באיכות מעולה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> ההחלטה הסופית היא של הרופא? יש מעקב רפואי? << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> כן, בוודאי. הרופא מחליט. הוא מקבל המלצה וצריך להחליט בהתאם להיכרותו את המטופל. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בזמנו אוניברסיטת תל אביב סברו דווקא שיש בגלל המערכות האלה הרבה יותר המלצות לטיפולים שבעבר לא היו נותנים או שלא צריכים לתת. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> המערכות האלו ילמדו את הרפואה הנכונה. אני לא מוטרד מזה. הן מחליפות אותנו. אגב, יש להן צורת חשיבה כמו לבני אדם. גם לנו יש טעויות, הלוצינציות ורעיונות לא נכונים. זה לא מחשב של אחת ועוד אחת שווה שתיים. אלה מערכות בינה מלאכותית ואנחנו צריכים להתייחס אליהן כרגע כמו שאני מתייחס לרופא קולגה. המערכת הזאת צריכה להיות כמו מנהל המחלקה עם ניסיון אדיר ועם כל הידע הרפואי. אני מאמין שאנחנו נבנה מערכות של מודלי שפה גדולים וסגורים. רק אנחנו הזנו אותם וחינכנו אותם. יש כאן עתיד גדול ונצטרך מימון כדי לפרוס מערכות מחשוב מתקדמות בישראל ושישאירו אותנו בחזית הרפואה העולמית. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אתם בשיח עם משרד הבריאות או האוצר? הם מכירים את זה? << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> יש ועדה של משרד הבריאות שישבה לפני שנה וחצי וסיכמה המלצות לגבי רשומה רפואית-לאומית אחודה. תצא משלחת שלי ועם משרד הבריאות בתחילת יולי – זה התבטל כי זה היה צריך לקרות בזמן המלחמה – לארצות הברית כדי לבחון פתרונות אפשריים של מוצרים זמינים. החלום שלי שזה לא יהיה רק תיק רפואי אחוד אלא גם תיק אדמיניסטרטיבי. היום בכללית יש רק כמה מאות מוצרים שמייצרים בסוף את האדמיניסטרציה של כללית. הממשקים ביניהם והטעויות שנגרמות מממשקים אין-סופיים הן משמעותיות. כדי להגיע לתור, ביקור מרפאה או ניתוח עדיף שתהיה לנו גישה לבסיס נתונים אחד חי שיהיה בענן ושכל האפליקציות של הקופות ייגשו אליו. לזה נצטרך תקציבים. התקציבים האלה לא גבוהים. הלוואי ונפרוס תקציב של 2 מיליארד שקל לחמש שנים. זה יהיה מספיק כדי לייצר מערכת כזאת ולשמור את ישראל בקדמה. בסיסי נתונים טובים שיווצרו כך הם מקור מדהים למחקר ולפיתוח. היום צריך צוות של בסיסי נתונים כי צריך לטייב את כל המידע שנוצר כשנוצר בסיס נתונים שלא הוכן מראש לשרת מחקר ופיתוח. החלום הבא הוא השפעות על אורך חיים. יש עוד הרבה דברים שנצטרך לעשות וישראל יכולה להוביל את זה. זה חלק מהתוכנית שלי בכללית next ובאריכות ימים. כבר היום אתה יכול להתחבר לאפליקציה שתגיד לך אם היה לך יותר מדי לחץ במהלך היום ובעקבות זה נמנעה ממך שינה. אם אכלת ב-22:00 או ב-23:00 אתה תראה את פעימות הלב שלך עובדות אחרת בלילה. יהיה לך תמהיל אחרת של שנת REM ושינה עמוקה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה קיים היום? << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> זה קיים היום במוצרים מסחריים אבל לא רפואיים. זה משנה את תוחלת החיים. היום האפליקציות האלה אומרות שגילך הביולוגי הוא כזה, יש לך פלוס שנתיים שנובעות מסיבות מסוימות ומינוס מסיבות אחרות. היא אומרת לך לחזור לפעילות גופנית ולשנות את שעות השינה כדי לייצר שנות חיים בריאות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה עשה לי שינוי גדול. << דובר >> ארז בירנבוים: << דובר >> אני אמשיך את השיח על החדשנות ואתן לאנשים להציג. (הצגת מצגת) << דובר >> ליאור וולף: << דובר >> שלום ובוקר טוב. שמי ליאור וולף, אני מנהל בית החולים הוירטואלי בילינסון next. אנחנו בית החולים הוירטואלי היחיד והגדול ביותר בישראל. פרופסור אסנת ולפיש תציג לצידי את שני הפרויקטים האלה. מדובר בשינוי פרדגימה ארצי ועולמי. אנחנו עושים פה דברים שלא נעשים במקומות אחרים בעולם. בית חולים וירטואלי הוא במקום שצריך לבוא לבית החולים, בית החולים בא אליך. מודל הפעילות שלנו מאוד ברור. וקטור אחד הוא מפגשים מקוונים בוידאו עם המטופל. אפשר לראות אם הוא חיוור, מתנשף או שטונוס השרירים שלו לא תקין. בהתרשמות מול המטופל כך אפשר להבין הרבה מאוד דברים. הוקטור השני הוא דימות, בדיקות, טיפול וניטור מרוחקים שפרופסור ורטהיים התייחס אליהם בנושא של סקירות רשתית מרחוק. אנחנו מתכוונים לפתוח מרפאה ראשונה של 100 מטופלים שלא ייצטרכו לבוא למרפאת רשתית בבית החולים אלא יהיה אצלם בבית המכשיר שראיתם ואנחנו נוכיח כך את הערך הקליני – מניעת העיוורון – וגם את הערך הכלכלי. כך נוכל לפרוס את זה ברחבי הקופה כולה. אנחנו קוראים לזה בית החולים החדש המרוחק בבית. אפשר לקחת לאשפוז בית לא רק מאושפזים בפנימיות אלא ראינו בארצות הברית מחקרים רבים על חולים במחלקות כירורגיות שנשלחו הביתה עם אמצעי ניטור. הם מפנים ומיטות ומאפשרים תחלופה יותר גדולה במחלקה. יש לזה יתרונות גדולים – אפס זיהומים, אפס טעויות תרופתיות, התאוששות פי שניים יותר מהירה ואחוז המדרדרים או המסתבכים זהה לאחוז של אלה באשפוז. אנחנו מאוד רוצים לקדם את זה. הכול משולב במחקר וביישום הטכנולוגיות שפרופסור ורטהיים דיבר עליהן ושמפותחות פה בבית החולים. לגבי שביעות הרצון של המטופלים. שביעות הרצון הפרונטלית היא די גבוהה אבל תראו מה קורה כשעוברים לוידאו ולטלפון. היא יותר גבוהה וזה די ברור. לא צריך לנסוע ולא צריך לחפש חנייה. אם אפשר לעשות את זה מרחוק, מה טוב. הנתונים האלה מינואר-מרס. בגלל המלחמה זה לא נמדד לאחר מכן. לגבי התפוקות שלנו. תסתכלו על הקו המטפס ותראו מה קרה בשני הסבבים של המלחמה. אין לזה אח ורע אם אנחנו עושים השלכה עולמית למה שקורה אצלנו. זה כל הזמן הולך וגדל. יש שני פרויקטים מאוד יפים שאנחנו כבר מריצים. הפרויקטים הם אשפוז ביתי ומרפאה וירטואלית להריון בר-סיכון. מדובר בניהול היברידי פורץ דרך של הריון שמובילה פרופסור ולפיש עם צוותה. בבקשה. << דובר >> אסנת ולפיש: << דובר >> אלה רק דוגמאות למה שאפשר לעשות מרחוק. ברפואת נשים זה עוד יותר יוצא דופן כי אנחנו לא רק מטפלים במטופל אלא מטפלים במטופל בתוך מטופל ושניהם צריכים ניטור. זה דורש מורכבות בהיבט התפעולי ובהיבט הטכנולוגי. באמצעות ההתקדמות הטכנולוגית שהייתה לאחרונה ושקפצה בצורה משמעותית במהלך הקורונה והמלחמה אנחנו מגיעים לזה. לפני מספר שנים בעזרת ליאור ופרופסור ורטהיים התחלנו בפרויקט שאתם רואים כאן. זה אולטרה-סאונד ביתי. האישה עושה לעצמה אולטרה-סאונד בבית. צוות בית החולים מפענח את האולטרה-סאונד. אם הכול בסדר הוא כותב לה שהכול בסדר ואם משהו לא בסדר, מתקשרים ואומרים לה להגיע. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אפשר לפענח את זה עכשיו עם בינה מלאכותית. << דובר >> אסנת ולפיש: << דובר >> אנחנו בדרך לשם. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> האישה עושה מתי שנוח לה ואתם רואים את זה אונליין? << דובר >> ליאור וולף: << דובר >> לגבי המספרים, השירות הזה הוא שירות א-סינכרוני עם ביצוע בפועל של 40 דקות. << דובר >> אסנת ולפיש: << דובר >> אנחנו מתחייבים לענות תוך 4 שעות אבל בפועל תוך פחות משעה אנחנו נותנים מענה כי אנחנו מבינים שאם יש משהו שידאיג אותנו אנחנו רוצים מייד שהאישה תגיע. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כמה כאלה יש ביום נגיד? << דובר >> ליאור וולף: << דובר >> ממרס 2021 יותר מ-22,000 נשים עברו בדיקות כאלה. בכל חודש יש כ-2,000 נשים ו-5,000-5,500 פענוחים. כל פענוח הוא חמישה מעברי אולטרה-סאונד. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> התחלנו בהריון רגיל. << דובר >> אסנת ולפיש: << דובר >> הריון בסיכון נמוך. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה גם מקטין את הפניות למרפאות הרגילות? << דובר >> אסנת ולפיש: << דובר >> התקווה שלנו הייתה שזה יעשה שני דברים במקביל. מצד אחד, אישה דואגת כי היה לה סיבוך בהריון קודם או כי היא לא מרגישה תנועות עובר. במקום לרוץ למרפאה או לבית חולים היא עושה את האולטרה-סאונד. אנחנו מרגיעים אותה מרחוק שהכול בסדר ואז היא לא צריכה לפנות בפועל אל הרופאה. מצד שני, חשבנו שנשים שיעשו את זה סתם למשל כשהן יושבות בארוחת ערב ורוצות להראות למשפחה את התינוק – רואים את זה מייד במסך של הטלפון – והן מראות לילדים. אם אנחנו מזהים שמשהו לא נראה לנו כמו שצריך אז אנחנו מביאים אותה לבית החולים למרות שבמקור לא הייתה תלונה שם. זה יכול לעבוד משני הכיוונים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה שירות בסיסי או שירות של השב"נ? << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> זה לא שירות בסיסי, זה בשב"נ. << דובר >> ליאור וולף: << דובר >> השירות הוא לא שב"נ. השב"נ משתתף ברכישה כך שהאישה קונה את המכשיר במחיר אטרקטיבי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כמה זה עולה? << דובר >> ליאור וולף: << דובר >> 350 שקל. השב"נ משלם את השאר. שואלים אם יוצא מזה משהו. אנחנו ידענו עד לפני שבוע על חמש עובריות שהצלנו. היו שני מקרים של חבל טבור שנכרך סביב הצוואר. בשבוע שעבר נודע לנו על העוברית השישית שהצלנו. ראו שהמצב דורש ליילד אותה. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> זה קרה תוך חמש דקות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> רק שאלה, מה ההבדל בין המכשיר הזה לבין המכשיר של פרופסור וינר? << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> זה מכשיר שטוב ל-40 פעמים. הוא כל כך זול כי המתמר שבו מתכלה אחרי כ-40 פעמים. על כן אפשר למכור אותו ב-350 שקל. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> המכשיר הזה? << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> כן. אולטרה-סאונד שאשתך עשתה עולה 10,000 דולר במחיר התחלתי ויכול להגיע עד 100,000 דולר. אלה סדרי גודל אחרים לגמרי. << דובר >> אסנת ולפיש: << דובר >> זה הרבה יותר זול ונותן תמונה באיכות לא רעה בכלל. פה זה אולטרה-סאונד שהאישה עושה לעצמה לבטן. זו השלייה ואלה חלקים של העובר. השחור זה מי השפיר. זו תמונה משביעת רצון בעלות שאין מה להשוות אותה לעלות של מכשיר אמיתי. לאחרונה בעקבות דחיפה רצינית של המלחמה בתמיכה כמובן של ההנהלה, של פרופסור ורטהיים ושל ליאור עברנו למודל של אשפוז בבית. זו רמה אחת גבוהה יותר. זה לא סתם אישה שרוצה לראות שהתינוק בסדר אלא אישה בהריון בסיכון שצריכה ניטור יומיומי ברמת האולטרה-סאונד וברמת המוניטור העוברי. במקום להיות מאושפזת בבית החולים היא מאושפזת בבית. אנחנו עושים ביקור מרחוק פעמיים ביום כולל כל הסימנים החיוניים שלה, אנמנזה בוידאו, אולטרה-סאונד ומוניטור לעובר. היא לא צריכה לצאת מהבית או מהממ"ד שלה אם היא לא רוצה. אנחנו עדיין בשלב הראשוני של הפיילוט. אתם רואים שהאישה מחברת לעצמה לבטן את המוניטור. הוא בודק את הדופק שלה ושל התינוק. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה פיתוח ישראלי? << דובר >> אסנת ולפיש: << דובר >> שתי חברות ישראליות פיתחו את האולטרה-סאונד ועל המוניטור. << דובר >> ליאור וולף: << דובר >> התחלנו ב-19 במרס וכל המשתתפות עד עכשיו ילדו במזל טוב ילדים בריאים. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> זה פיתוח חדשנות של בית חולים וקהילה ביחד. זה רעיון שהביא צוות נשים ומיילדות יחד עם ליאור וולף. אחר כך התבצע הרבה מאוד מחקר. גם בפרויקט השני של ה-IVF – שהוא מרשים גם כן – יצאה דרישה שלי כדי לוודא שיהיה רף איכות בסיסי שזה יתפרסם ב-peer review journal שכדי לראות שקבוצת הנשים שכללנו עם כל הפרמטרים עוברים בקרה. רק אז יוצאים להרחבה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה לא צריך לעבור למשל אישור של איגוד הגניקולוגיה? << דובר >> אסנת ולפיש: << דובר >> אנחנו מציגים כמובן גם להם את התוצאות שלנו. כולם מקנאים ורוצים גם להתחיל. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> סיגל ליברנט כותבת את הנהלים של אשפוזי בית. התחילו עם פנימית ועם נכים. משרד הבריאות מרחיב את זה כאן ובמלחמה זה היה חובה. עכשיו אנחנו צריכים פשוט להודיע למשרד הבריאות על כל מיזם. אם אין התנגדות מיוחדת זה יוצא. בקרת האיכות שלי היא קריטית. אם אני אקבל אחר כך תביעה או אגרום נזק אז לא רק המצפון שלי ייסר אותי אלא עוד. << דובר >> אסנת ולפיש: << דובר >> אני רק אגיד שמה שמיוחד כאן זה שמצד אחד אנחנו מדינה מערבית עם יכולות טכנולוגיות מערביות ומצד שני יש שיעור ילודה שדומה לעולם השלישי. זו הסיבה שקורים כאן דברים כאלה מעניינים. הפרויקט השני קשור לטיפולי IVF. מי שעבר או יודע מה הם טיפולי פריון מבין את עוצמת המעמסה הטכנית והרגשית שיש על זוגות שעוברים טיפולי פריון. זה דורש הגעה יומיומית לבית החולים כדי לעשות אולטרה-סאונד ולעקוב אחרי האישה, השחלה, הביציות ומתי יהיה הזמן לשאיבה. << דובר >> ליאור וולף: << דובר >> זה עבר הביתה. << דובר >> אסנת ולפיש: << דובר >> המתמר הזה הוא מתמר שהאישה משתמשת בו בעצמה בנרתיק בבית, בלי צורך להגיע לבית החולים. היא מראה לצוות המטפל באמצעות וידאו סינכרוני והוא רואה איתה ביחד. אנחנו מצליחים להעביר את הטיפול ברפואת הפריון הביתה. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> זה יחסוך עשרות נסיעות בוקר מיותרות לנשים בגיל העבודה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> השאלה שלי מתי זה יגיע לפריפריה בצפון ובדרום. << דובר >> אסנת ולפיש: << דובר >> אני שמחה ששאלת את השאלה הזאת. לתחושתי העובדה שאפשר לעשות את זה מרחוק תאפשר לנו לתת טיפול לנשים ללא קשר לאיפה הן גרות. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> זה מיועד לפריפריה. בילינסון next התחיל אחרי שהיית צריך לעזוב את אילת בתחילת המלחמה באוקטובר נובמבר. השירותים הוירטואלים האלה הם בוודאי עבור אנשים שגרים ממרחק משירותי רפואה. << דובר >> שלי לוי: << דובר >> היום זה פתוח רק למי שידו מושגת ושיש לו שב"נ. זה מגדיל את אי-השוויון נכון להיום בין המטופלים במחלקות האלה. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> הכתובת לזה היא לא פה. יש סל בריאות של ישראל שכולל טכנולוגיות. << דובר >> שלי לוי: << דובר >> כרגע המציאות היא שזה מגדיל את אי-השוויון בין המטופלים שלכם במחלקות האלה. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> לא, זה משפט שאני לא מסכים איתו. אנחנו מפתחים את הרפואה. שוויון איננו על ידי הורדת הרף כלפי מטה. אנחנו נמשיך בכל דרך שאנחנו יכולים לפתח את הרפואה. לעולם ותמיד דברים חדשים עולים. לוקח כמה שנים עד שהם נכנסים לסל. לפני כ-15 שנים פרופסור קרונובסקי מנהל הקרדיולוגיה פה התחנן שכללית תממן עשרה מסתמי TAVI בשנה כי זה היה מחוץ לסל. נעתרנו ונתנו מכיסנו. היום מאות ניתוחי החלפת מסתם אאורטולי נעשים בשיטת TAVI וזה כבר בסל. אני מסכים איתך בדבר אחד. מדינת ישראל צריכה להשקיע הרבה יותר מהתקציב הציבורי בבריאות כדי לתת רפואה ציבורית טובה יותר. המשימה של החיים שלנו היא לשפר את הרפואה הציבורית. הראיתי מקודם שכללית היא זו שמחזיקה את הפריפריה, לא שלושת הקופות האחרות. כללית מחזיקה את בתי החולים בדרום ואנחנו מאוד שמחים וגאים בזה. זה עבור כל התושבים, בין אם ביוספטל ובין אם בסורוקה. << דובר >> שלי לוי: << דובר >> כל התהליכים האלה ברורים לי. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> פיתוח דברים היא ברכה וזה לא מגדיל אי-שוויון. זה ייצר שוויון עתידי ברמה גבוהה יותר. << דובר >> שלי לוי: << דובר >> זה ייצר שוויון עתידי אבל נכון להיום - - - << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> בבקשה תפני למי שמחלק את הכסף. אנא פני למי שהתקציב אצלו. << דובר >> שלי לוי: << דובר >> אני פונה כל הזמן. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> זה לא אצלי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נמשיך הלאה. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> תראו את מרכז-העל. זו המשימה שלי. זה מרכז-העל של כללית, לא בהכרח של בתי חולים ממשלתיים. אנחנו פורסים את השירותים שלנו לצפון ולדרום. דיברת על פריפריה. בית החולים הזה ושום בית חולים אחר לא מגיע לקצרין ברמת הגולן ולחבל תקומה. פרופסור שגיא הר-נוף הוא מנהל הנוירוכירורגיה כאן והוא חלוץ בהבאת מטופלים לכאן מכל מקום אפשרי. נוירוכירורגיה זה תחום שבו הבחירה חופשית. הוא מפזר את המומחים שרוצים לעבוד במרכז שלישוני מצטיין במרכז הארץ. אנחנו שמים להם משימה והם עושים אותה בצורה מופלאה במגוון אדיר של בתי חולים ומרפאות. זה לא רק בתי חולים של כללית אלא גם באסותא אשדוד, בברזילי, בהלל יפה ובעוד בתי חולים שהם מחוץ למערך של כללית אבל מקבלים תמיכה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הדרום דליל בנקודות האלה. << דובר >> ארז בירנבוים: << דובר >> אנחנו נמצאים בבאר שבע ובאילת. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> כללית הוסיפו עכשיו עשרות רופאים לחבל תקומה. אנחנו עושים מאמצים אדירים כדי לשקם את סורוקה ואני אציין בגאווה שהודות למדינה, משרד האוצר, משרד הבריאות, תורם ויחד עם כללית – אני נותן שליש – מיליארד שקל. הבניין יהיה על שם התורם קום וזה יעלה 1.6 מיליארד. אני רואה את שיקום סורוקה כמשימה לאומית שכללית מובילה עם עזרה של המדינה. אני בטוח שבממשלות הבאות נקבל עוד תמיכה. הדרום הוא מהותי מאוד לחלקנו והלוואי יהיו עוד אמצעים. << דובר >> ארז בירנבוים: << דובר >> כמנהל בית חולים או בתי חולים, נושא המיגון מעסיק אותי מאוד. אני הייתי פה רק בסבב השני אבל זו אותה מורכבות. אני רוצה במספר מילים להגיד לכם איך אני מתנהל ומה הנגזרות שאני לוקח איתי להמשך. אין לי מושג איזה סבב יהיה ומה צופן העתיד אבל אני צריך להיות ערוך אליו. צריך לדעת שפתח תקווה חוטפת הרבה פגיעות, בין אם ישירות ובין אם בדרך למקום מרכזי יותר. רמת הסיכון הייתה מאוד גבוהה ואני שמח שזה נגמר כמו שזה נגמר. בית החולים מהיום הראשון עבר למקומות ממוגנים. מעונות לילדים של העובדים נמצאים במקומות ממוגנים והופסקה פעילות במקומות שאינם מוגנים וצמצמנו באופן קיצוני את פעילות בית החולים. אני רוצה ללכת לתמונה הזאת ושנבין אותה. זה קמפוס בילינסון. זה מרכז דוידוף שהוא מרכז הסרטן שלנו. יש פה בדרך כלל 57 מיטות. אני מסוגל להחזיק 16 חולים בכמה ממ"דים שבתוכם אני מאשפז. שאר הבניין למעט המרתפים שלו הוא לא בר-פעילות למרות שבמרתפים נעשה המון ותכף אגע בזה. בבניין הגדול שעכשיו אנחנו נמצאים מתחתיו – מגדל גור שאשא – יש בימים כתיקונם 560 מיטות. אני מסוגל להשאיר פה 144 מיטות ואני משתמש בממ"דים של כל מחלקה. אגב, מחלקת נשים וחדרי הלידה עזבו את הבניין שנמצא למטה – זה בניין נשים שלנו – שכולו לא ממוגן. לא רצינו שהנשים יילדו בתת-קרקע אלא הן יילדו בעל-קרקע במקום ממוגן לחלוטין. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כמה חדרי ניתוח ממוגנים יש? << דובר >> ארז בירנבוים: << דובר >> אפס. זו בעיה נוספת שיש לי. אני ניתחתי בבית חולים השרון. הדבר היחיד שממוגן שם הם שמונה חדרי ניתוח והתאוששות. היה פה צי של אמבולנסים שלקח מפה חולים, הסיע אותם והחזיר אותם לפה. בכל מקום שרק יכולתי בתוך בית החולים – תכף אני אראה לכם – עשיתי פעילות שהיא לא הפעילות הרגילה של הדברים. בבניין המרפאות יש מאושפזים. שום דבר לא נשאר שם והרוב עבר לתת-קרקע שזה 363. מגדל התקווה יושלם וייפתח בעוד פחות משנה ויש בו הרבה יותר מיגון מאשר בשאר בית החולים. אני אשמח לפתוח את מגדל התקווה כי אז אני מוכן לעתיד ויכול לתת שירותים בצורה מלאה. כמנהל בית החולים מטריד אותי שאני צריך לעצור פעילות. אני לא נתתי כמעט פעילות והיו ימים שספרתי מבקרים במרפאות כי לא היה להם מקום במקלטים. כשאני חושב קדימה אני חושב על מיגון במקלטים, מה אני יכול לבנות ואם מה שאני בונה הוא ממוגן. הבנתם כבר שכל בית החולים השרון לא ממוגן. קומות מינוס שלוש ומינוס ארבע הפכו להיות מיטות קבועות. זה לא כמו חניון רמב"ם שבימים כתיקונם מייצר הכנסות. זה אזור שייעדנו אותו בלבד לטיפול בחולים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אין כוונה להחזיר אותו להיות חניון? << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> לא. << דובר >> ארז בירנבוים: << דובר >> כבר אי-אפשר. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> זה יהיה להשמיד ערך של 80 מיליון שקל שבמילא נזדקק להם מתישהו בעתיד. זו ההשקעה הכי טובה לעם ישראל. בלי העורף של בילינסון, איכילוב ושיבא אי-אפשר היה לנהל את המלחמה הזאת. אם משרד הבריאות היה מודיע שלשיבא, בילינסון ואיכילוב יש מאות ספורות של מיטות אין דרך להתמודד עם המלחמה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> איפה מגדל התקווה במפה? << דובר >> ארז בירנבוים: << דובר >> מייד נבקר שם. המגדל נמצא פה. אנחנו נמצאים מתחת לבניין הזה וזה נמצא כאן. תכף נעבור שם. במהלך המלחמה הגשנו דרישה. לקחנו את קומה מינוס שתיים של החניון שהיא לא בשימוש בחניון, קיבלנו מימון מהמדינה ומכללית בסך כ-50 מיליון שקלים ונהיה ערוכים בעוד שנה עם שני חדרי ניתוח ועוד 48 מיטות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> יהיו שם חדרי ניתוח? << דובר >> ארז בירנבוים: << דובר >> שניים בלבד. בימים כתיקונים יש 25 חדרי ניתוח. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כמה זמן לוקח להעביר חולה לחדר ניתוח? << דובר >> ארז בירנבוים: << דובר >> 10-15 דקות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, לבית חולים השרון. << דובר >> ארז בירנבוים: << דובר >> רבע שעה, אבל זה מורכב. ניתוחים דחופים, השתלות לב וניתוחי לב נעשו כאן גם במתחם לא ממוגן. הצוות הסכים לנתח במקום שאם תהיה אזעקה הוא יצטרך לבחור בין להישאר עם המטופל לבין ללכת למקום ממוגן. אני מוריד את הכובע בפני הצוות שלי שהסכים לעבוד כך. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> גם בראייה עתידית יהיו רק שני חדרי ניתוח? << דובר >> ארז בירנבוים: << דובר >> לא, בבניין התקווה יהיו שמונה חדרי ניתוח ממוגנים כשהוא ייפתח. בשלב הבא בפיתוח בית החולים נמגן את חדרי הניתוח הקיימים בקומה השנייה ובקומה הרביעית. זה יוריד את כמות חדרי הניתוח אבל זה העתיד של בית החולים. בחזון שלי יהיו פה קרוב ל-30 חדרי ניתוח ממוגנים בקמפוס הזה ועוד שמונה בשרון. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כמה חדרי ניתוח יש היום בבית החולים? << דובר >> ארז בירנבוים: << דובר >> 25. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אתה מגדיל חדרי ניתוח. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> זה ייקח יותר מדי שנים. בנייתם של שמונה חדרי הניתוח הממוגנים בבניין הזה המתינה לתרומתו הנדיבה של ד"ר שמואל חרל"פ וענת אשתו. אמרנו להם שהכסף הסתיים ושיש מחסור של 600 מיליון שקל כדי להשלים את הבנייה. נדרשו לתוספות מיגון – ובצדק – וכן לציוד כולל ציוד לחדרי ניתוח. בלי התרומה שלהם לא הייתם יכולים עכשיו לדבר על השלמת הבניין, לא על שימוש במיטות טיפול נמרץ ממוגנות וחדרי ניתוח ממוגנים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ישCT ו-MRI ממוגנים? << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> יש CTאחד ממוגן במיון. השבתנו חלקית את ה-CT סימולטור שמייצר את ההדמיות לחולי סרטן. צנתורי לב לא ממוגנים פה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> קרו מקרים של אזעקות תוך כדי ניתוחים? << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> איזו שאלה, זה עורר שערורייה די גדולה ומתח נוראי אצל הצוות מי נשאר עם החולה. היתר רצו ללכת להתמגן. << דובר >> שלי לוי: << דובר >> מה לגבי אשפוז יום אונקולוגי ודיאליזה? << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> הם פועלים כשגרה. << דובר >> ארז בירנבוים: << דובר >> הם המשיכו לעבוד. לא הייתה ירידה במספרים של המטופלים בבניין דוידוף. אשפוז יום אונקולוגי והמטולוגי המשיכו לעבוד כרגיל. הקרנות זה בתת-קרקע ובאשפוז יום החולה הוא נייד ויכול לעבור לממ"ד ברגע שיש אזעקה. מעבר למה שהצגתי על מגדל התקווה, הבנתם שבניין שניידר ובניין נשים לא ממוגן. בראיית העתיד בית החולים צריך בניין נשים ממוגן וחדשני. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> שניידר לא ממוגן? << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> הבניין החדש של שניידר יש מיגון. << דובר >> ארז בירנבוים: << דובר >> התכוונתי לשניידר נשים. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יש שניידר נשים ויש שניידר ילדים? << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> כן. ארווין שניידר תרם לבניין הילדים ואשתו הלן שניידר תרמה לבית החולים נשים. << דובר >> ארז בירנבוים: << דובר >> הבניין הזה נבנה לפני 90 שנה וצריך להחליף אותו. אנחנו נלך לסיור? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כמה מילים רק לפני שאנחנו יוצאים. תודה על קבלת הפנים והסקירה הרחבה. יש לנו כמה מילות תודה לאנשים הנפלאים. פרופסור ורטהיים ולירון, אנחנו נעזרים בכם במקרי קצה כאשר אנחנו פונים לבית החולים כשאנשים ניסו לפנות לכל גורם אפשרי. אנחנו תמיד מקבלים מענה בצורה עניינית, מקצועית, טובה, ראויה ומהירה. ישר כוח על כך. אתה הרחבת וסיפרת לנו ואנחנו יודעים מה המשמעות של כללית כקופה הגדולה והמובילה ביותר. אנחנו נתקלים לא פעם בדיוני הוועדה ובסיורים שאנחנו עושים בכל תחום אפשרי בידע ובניסיון שמביאה כללית למערכת הבריאות בישראל. יש לנו הערכה גדולה ויש הרבה משימות בפתח. לגבי הנקודות המרכזיות של חדשנות, מחקר ופיתוח שאתם מובילים בהן. רון ואני חזרנו מביקור בטייוואן. היינו בבתי חולים ושמענו על ההערכה העצומה שיש לאנשי הרפואה ולבתי החולים בישראל מאנשי הרפואה שם. יש כבוד גדול מאוד בעולם. דיברנו על מערכת הבריאות, חדשנות ופיתוח וראינו איך אנשים פותחים עיניים בפליאה על המערכת הזו. אתם מובילים ולא סתם מדינת ישראל מובילה בכותרות בהקשרים האלה. ישר כוח. בהקשר של בית חולים יוספטל שהזכרת, אנחנו רוצים לעשות עבודה ואני רוצה שתרתום אותנו כדי להשיג משאבים לטובת פיתוח בית החולים. אלה שירותים חשובים ביותר. נגעת ממש בקצרה בעולמות בריאות הנפש אבל כמו שאתה תיארת אנחנו נצטרך להשקיע שם משאבים. לכן הייתי רוצה לקבל את נייר העמדה שלכם או את הבקשות שלכם למשרד הבריאות לוועדה כדי שאנחנו נוכל לתת דגש על הנושא הזה. התפתחות הילד קצת נעלמה פה בין הדברים במצגות והציבור בישראל מוטרד מזה. יש חוסר באנשי מקצוע בתחום, לוקח הרבה מאוד זמן לתורים להגיע למימוש בקהילה ובעקבות כך ילדים נפגעים בהמשך. אנחנו היינו רוצים לראות השקעה גדולה יותר בהתפתחות הילד. אנחנו רוצים לראות ולהבין איפה נמצאים החסמים כדי שנוכל לפתור אותם ולטפל בהם. אנחנו מכירים את הרפורמה שהמשרד מוביל במעבר לקהילה ולאחריות הקופות. זה מטריד חלק מהאנשים. אנחנו רוצים שזה ייעשה בצורה הכי טובה. אני יודע שכללית פורצת דרך. היא צירפה לשורותיה מאות רבות של רופאים ומטפלים וישר על כך כוח. זה אתגר. אנחנו רוצים לדעת שאנחנו עומדים ביעדים כדי שהילדים יקבלו את המענה. דיברנו על נושא המיגון. אני חושב שזה ראוי לעבודה עם מתווה של מספר שנים קדימה כדי שתוכלו לקבל את המשאבים שאתם צריכים לקבל בשביל הדברים החיוניים הללו. ללא ספק בילינסון הוא בית חולים משמעותי מאוד באזור המרכז, למרות שיש לנו באזור המרכז מענים גדולים. בילינסון נותן שירותים ייחודיים ומענה לקהל גדול מאוד. יש לנו הערכה גדולה לבית החולים. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> מבחינת מיטות, אילו היינו מסתכלים על כל העיר פתח תקווה עם החלק השיקומי הגריאטרי, החלק הפסיכיאטרי והחלק של הילדים יש 1,850 מיטות ובשיבא יש 1,700 מיטות. פתח תקווה היא עיר של בריאות, בפרט באיכות הגבוהה של המוסדות. גהה הוא בית חולים מוביל בארץ בבריאות הנפש ושניידר הוא בית החולים המוביל בארץ ברפואת ילדים. המומחים הכי טובים והצוות הכי טוב נמצא פה בבילינסון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ללא ספק בניתם לעצמכם שם. << דובר >> עידן ורטהיים: << דובר >> אנחנו הכי טובים בישראל. בעולם יש יותר טוב אבל אנחנו לא שם. אנחנו רוצים להיות הכי טובים בישראל ואני מאמין שאנחנו שם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה על זה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תוסיף לסיכום שלך התייחסות של משרד הבריאות לגבי התיק הרפואי המאוחד. צריך להבין איפה זה עומד, למה זה נתקע ואיך אפשר לקדם את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה נכנס לפרוטוקול. סיגל את רוצה לומר משהו? << דובר >> סיגל ליברנט-טאוב: << דובר >> צוהריים טובים לכולם. אני נציגת המשרד. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם כלל בתי החולים ובמיוחד עם בילינסון וכללית. היה לזה ביטוי מאוד גדול במערכות האחרונות. כללית היא שותפה מלאה לכל רשות האשפוז ולכל ההחלטות שלנו. אין ספק שיש אתגרים שונים כמו יוספטל ואילת בכלל או מיגון כל מוסדות הרפואה במדינת ישראל. אנחנו נדרשים לאתגרים האלה ואנחנו עושים עבודה לאומית בנושא עם תעדופים היכן להשקיע את התקציבים הבאים במיגון. אנחנו כמובן שותפים מלאים לכל הפרויקטים שפרופסור ורטהיים דיבר עליהם. אני לא ארחיב אבל אנחנו רואים בבילינסון בית חולים מרכזי שנותן שירות טוב ובעל שיתוף פעולה טוב עם המשרד. רק להמשיך כך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לגבי התיק הרפואי נרצה לקבל התייחסות, גם אם לא עכשיו. אני רוצה להבין איפה זה תקוע. << דובר >> סיגל ליברנט-טאוב: << דובר >> זה לא תחום האחריות שלי אבל אעביר את זה למשרד. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני שמח להיות כאן. התפקיד שלי לדאוג לפריפריה. עם כל הכבוד למרכז, יש פה שירותי רפואה מעולים ובתי חולים רבים. אני תמיד מבקש מכללית שתהיה עם העיניים על הפריפריה בצפון ובדרום. נושא המיגון עלה מספר פעמים ובהקשר של מרפאות בפזורה הבדואית אני לא יודע אם זה קיים. תקחו לתשומת לבכם שיהיה מיגון במרפאות בצפון ובדרום. אני מדבר עכשיו כצפוני וכדואג לדרומיים ללא הבדל. אני מדבר בשם כולם – גם ליהודים וגם לערבים. אני מקווה שהקדמה והמחקרים שיש כאן יגיעו גם לצפון. צריך לתת גם שם שירות לתושבים. אני התרשמתי מנושאי החדשנות והטכנולוגיה. אולי נעשה גם סיור בנפרד של ועדת המדע. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להגיד לכם תודה גדולה. מה שבילינסון עשה הוא לא מובן מאליו בכלל. הראייה החדשנית והעתידית לא מובנת מאליו ואני חושב שזה העתיד של הרפואה. אני הובלתי את הנושא הזה בוועדה. אני לרשותך בכל נושא. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:30. << סיום >>