פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 443 מישיבת ועדת הבריאות יום שני, ב' בסיון התשפ"ו (18 במאי 2026), שעה 12:30 סדר היום: << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: מחסור בתקני רופאים בבתי החולים הציבוריים << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: טטיאנה מזרסקי – מ"מ היו"ר קטי קטרין שטרית חברי הכנסת: סמיר בן סעיד אחמד טיבי יסמין פרידמן מוזמנים: צבי סנדלר – רפרנט תקציבים, משרד הבריאות שירה ארנון – סגן ראש חטיבת הרפואה, משרד הבריאות אפרת אפללו – ראש מנהלת רופאים, משרד העלייה והקליטה יעל פיילס – רפרנטית בריאות באג"ת, משרד האוצר ענבר בזק – חכ"ל חגי לוין – יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל חלי לוי סהר – מנהלת מחלקת מדיניות שכר וכלכלת עבודה בכללית, שרותי בריאות כללית נעמה כהן – מנכ״לית ארגון מרשם, ארגון "מרשם" חוסיין ח׳מאיסי – רופא לקראת התמחות בילדים נציג ארגון מרשם, ארגון "מרשם" פיראס בדחי – ראש עיריית כפר קרע מוזמנים באמצעים מקוונים: יואב תורן – יו״ר אגודת הסטודנטים הישראלים לרפואה בחו״ל, סטודנטים לרפואה בחו"ל מנהלת הוועדה: מיכל דיבנר כרמל רשמת פרלמנטרית: שרון רפאלי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי- דיוקים והשמטות. << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: מחסור בתקני רופאים בבתי החולים הציבוריים << הלסי >> << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> שלום, צהריים טובים. היום 18 במאי, ב' בחודש סיוון תשפ"ו. אנחנו מתחילים היום דיון, לפי בקשתם של חברי הכנסת: אחמד טיבי, יסמין פרידמן, קטי שטרית ואימן ח'טיב יאסין. נדון היום על מחסור בתקנים של רופאים בבתי חולים ציבוריים במסגרת דיון מהיר שהגישו חברי כנסת. קיימנו כבר מספר דיונים כאן בוועדת הבריאות בשנים האחרונות על המחסור ברופאים במערכת הבריאות, מחסור בתקנים של אחיות ומחסור בתקנים לרופאים מתמחים. לאורך כל הדיונים שעסקו בנושא אני חוזרת ואומרת את זה כבר כמעט 5 שנים מהיום הראשון שלי בכנסת שמקור הבעיה זה מפתח התקינה. חייבים לעדכן את מפתח התקינה שלא עודכן מאז 1977. מאז האוכלוסייה כבר שולשה, מערכת הבריאות עברה שינויים רבים, אך המפתח לא עודכן. יתרה מזאת, ביקשתי מספר פעמים ממשרד הבריאות נתונים על מספר התקנים החסרים במדינה – גם רופאים, גם אחיות, גם סטאז'רים, וביקשתי זאת אישית ממנכ"ל משרד הבריאות כבר למעלה מחצי שנה, ולצערי, עד היום לא קיבלתי מענה מהמשרד בנושא הזה. בדיון הזה אנחנו נרצה לשמוע מה חסר לנו היום, רופאים או תקנים. אנחנו עדים לתופעה שהולכת וגדלה של בריחת מוחות – כוח אדם איכותי שפשוט בוחר לעזוב לחו"ל; וכמה מומחים, למשל, במקצוע כזה או אחר – אני שמעתי אישית על רופאי אף אוזן גרון או נוירוכירורגים שפשוט עוזבים את המדינה. אז נשמח לשמוע אם יש למשרד הבריאות הנתונים האלה. במקביל יש לנו בוגרים רבים במדינת ישראל, אזרחים שסיימו את לימודי הרפואה בחו"ל, ואינם נקלטים בבתי חולים להתמחות כאן בארץ, ונאלצים לעבוד במשרות תורנות חוץ. אז רצינו לשמוע התייחסות למושג הזה ולתופעה. כמה זמן רופאים כאלה שסיימו את הלימודים ועובדים בתורנות חוץ, הם בכלל יחליטו שמתאים להם לעבוד בצורה כזאת, והם לא יחליטו לעזוב. לעבוד בלי תקן זה פשוט לא מכובד, וזאת בתקופה שאנחנו כן זקוקים לרופאים. על פי התחזית ותחזיות בכלל שהוצגו כאן בוועדה בדיונים קודמים, מחסור הרופאים רק ילך ויגדל, ואם לא נעדכן את מפתח התקינה, כולל תקנים למתמחים אנחנו פשוט נגיע למשבר ששם את אזרחי ישראל בסכנה. כבר היום 26% מהמומחים במדינת ישראל הם מעל גיל 67; ואנחנו חוזרים ומתריעים על כך שמערכת הבריאות לא ערוכה כראוי לגל הפרישה שמתקרב. אני פונה לחבר הכנסת אחמד טיבי, היוזם העיקרי של הדיון – תציג, בבקשה, את הדברים שלך, ואז אנחנו נפנה את השאלות לגורמים הרלוונטיים. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה, גברתי. לפני שאני אתחיל – מי נמצא כאן ממשרד הבריאות? מי מהקופות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כללית. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ומשרד הבריאות? << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> ממשרד הבריאות רפרנט התקציבים וסגן ראש חטיבת הרפואה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אוקיי. אני יזמתי את הדיון בנושא של מחסור בתקני רופאים בבתי חולים ציבוריים כי אני כנבחר ציבור בשנים האחרונות מוצף, כמו גם חבריי, בבקשות של רופאים ערבים שמסיימים את הלימודים שלהם, את הסטאז', ופשוט לא מתקבלים לעבודה, לא מתקבלים להתמחות. ידוע הוא שיש כ-9,000 מורים ומורות ערביים שלא מועסקים. אבל עד לפני שנה אף אחד לא דיבר על אבטלה ואבטלה סמויה בקרב רופאים בוגרים. ואני כאן כדי לומר שיש אלפי רופאים; לא מאות כמו שמשרד הבריאות אומר – אלפי רופאים או שלא מועסקים או שמועסקים בתורנות חוץ, בעבודה במרפאה X, ממלא מקום, בנק הדם או משהו כזה למרות שהוא רוצה להתמחות. אין רופא שמסיים עבודה שלא רוצה להתמחות. ולכן זה יוצר לא רק מצוקה של האיש עצמו, זה יוצר מצוקה חברתית כללית לרוחב בחברה הערבית. אני מחזק את מה שאמרת לגבי מפתח התקנים שלא מתעדכן מאז שנות ה-70 המאוחרות. לא מתעדכן. יש גידול באוכלוסייה, יש סטודנטים לרפואה שלומדים גם בארץ וגם בחו"ל, ומפתח התקנים בבתי חולים לא מתעדכן. בכל פעם שאני אומר, בתי חולים, אני רוצה שייכללו בזה גם קופות חולים, שגם להן יש אחריות לקלוט רופאים להתמחויות, בעיקר לקופה הגדולה ביותר, קופת חולים כללית שנדמה לי 70% פלוס מהמבוטחים הערבים נמצאים אצלה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> וגם הפריסה של המרפאות. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> והפריסה, בהחלט. אגב, לא יעלה על הדעת שעסקן סוג ג' או קבלן ראשים – מה זה קבלן ראשים? קבלן שמביא חברים לקופה – יוכל לסדר תקני התמחות בקופת חולים יותר מאשר חברי כנסת. זה נראה לי לא סביר. למרות שהכל פרטץ' במדינה, אבל זה נורא. אני מכיר מקרים ספציפיים, אני לא אזרוק שמות, אבל התופעה הזאת קיימת. בישראל פועלים כיום כ-11,000 רופאים ערבים גם ביישובים הערביים וביישובים הערבים הדרוזים. 3,500 רופאים ערבים צעירים בעלי רישיון לעסוק ברפואה ממתינים להשתלבות בהתמחות לעתים במשך שנים רבות. יש כמה בדיקות שזה יותר מ-3,500. במקרים מסוימים למעלה מ-100 מועמדים על תקן אחד לפעמים, אפרופו נושא התקנים ומפתח התקנים. יש בישראל השוואה ל-OECD - 3.5 רופאים לכל 1,000 נפש מול 3.9 רופאים לכל 1,000 נפש בממוצע במדינות OECD. במחוזות הצפון והדרום שיעור הרופאים לנפש נמוך מהממוצע הארצי. אגב, בישראל יש 5.57 אחיות לכל 1000 נפש לעומת ממוצע של 9.5 ב-OECD – הבדל ענק. יש לזה השלכות – מערכת הבריאות מתמודדת עם עומסים חריגים גם במחלקות, גם במרפאות, מרפאות חוץ, בתורים, בהזמנת תורים – אנשים מחכים חצי שנה, שמונה חודשים לרופאים מומחים מסוימים. ויש רופאים שרוצים להתמחות. ואז הם נאלצים לעזוב. לכן כישרונות עוזבים. אני חוזר על הנקודה שרבים מהרופאים האלה נאלצים לעבוד בעבודות מזדמנות. לדעתי, זה מאוד אכזרי שרופא שסיים שש שנים פלוס סטאז' עם מעמסה כלכלית, נפשית וחברתית שלו, של המשפחה, של הסביבה, יתחיל לחפש עבודה כממלא מקום; קיבלתי לפני כמה ימים SMS נוגע ללב מרופא. הוא אומר, אני מחפש עבודה כלשהי אחרי שהוא סיים. זה מצב לא סביר. יש תקלה במערכת שמישהו צריך לתקן, והמערכת לא מתקנת את עצמה. לזכותם של הרופאים הערבים ואנשי הצוות הרפואי שהם עמוד השדרה של מערכת הבריאות בארץ – כ-24%-25% מהרופאים הם ערבים, 27% אחיות, 27% גם רופאי שיניים וכ-50% רוקחים. מה צריך לעשות עם אלפי הרופאים שלא מוצאים עבודה – לא התמחות וגם לא עבודה. אגב, משרד הבריאות לא סופר את הרופאים שעובדים בתורנות כמ"מ כמובטלים. הם אומרים – יש להם עבודה. וזה לחטוא לאמת – זה שלי, זה מובטל. כמו שמורה שמסיים עבודה או מורה עובדת במקצוע אחר זה לא נקרא עבודה, זה נקרא - - << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> לא נחשבים מובטלים. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בדיוק, כן, בסטטיסטיקה של משרד הבריאות. לכן כשאני נפגשתי עם שר הבריאות והמנכ"ל לפני כמה שבועות הם נתנו לי נתונים - - << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> מינוריים. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> Under estimation – מאוד מינוריים. מאות, אמרו לי. מה מאות? אני חי בתוך עמי, אני יודע שמדובר באלפים. אלפי רופאים ערבים לא מוצאים עבודה. ולכן אני זועק את הזעקה הזאת. זה נושא חשוב מאוד לכולנו. ויש אחריות למשרד הבריאות באופן המובהק ביותר, הוא מתווה את המדיניות, הוא קובע את מפתח התקנים שהוא מפתח ישן ולא התעדכן וגם לקופות חולים. לכן אני תוהה; אני רוצה לשמוע מה עושה משרד הבריאות כדי לתקן – זאת השאלה. אנחנו רוצים נתוני אמת. לכן הדיון הזה מתנהל. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> זה גם מה שביקשנו ב-18 במרץ. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ונתוני אמת מהקופות – מארבעת הקופות. בינתיים נמצאים פה רק נציגי כללית? אוקיי. ומאוחדת גם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אה, אוקיי. אבל יש קשר בין קופות לבתי חולים. קופות חולים יכולות לתת תקנים לבית חולים, לבן אדם, ואחרי שהוא מסיים את ההתמחות הוא חוזר לעבוד אצלם. זה מנגנון ידוע. תודה רבה, גברתי. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אחמד טיבי. המגישה השנייה, חברת הכנסת קטי שטרית, את רוצה, בבקשה, להציג את הנושא? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יש פה נציגים ממשרד הבריאות? << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> כן. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כי אני מתרגשת. אני באמת מתרגשת לראות נציגי משרד הבריאות. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> והיא לא מתרגשת הרבה, אגב. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> נכון, אבל אתה ממש מתרגש לראות את הנציגים ממשרד הבריאות מהסיבה הפשוטה שמשרד הבריאות מחרים את חברת הכנסת קטי שטרית. מאיזו סיבה הוא מחרים? כי כשהבאנו לפה דיון בנושא האמבולנסים אז הגדיל ועשה מנכ"ל המשרד שהגיש תלונה על חברי הכנסת שהיו בדיון הזה, שדיברו על ניגוד עניינים. אגב, אם אתם לא יודעים על מה אני מדברת – יש פקידים במשרד הבריאות שעובדים בחברות אמבולנסים, וגם נותנים אישורים לחברות אמבולנסים, אם כן או לא. אז לצורך העניין, מנכ"ל המשרד שולח מכתב ליושב ראש הכנסת. זאת אומרת, דמות פקידותית תוקפת דמות פוליטית על קיום הדיון בכלל ועל מה שהיה בדיון הזה. אבל זה נושא אחר. לכן אני מאוד מתרגשת כשאני רואה נציגים ממשרד הבריאות. אגב, יהיה גם המשך לדיון; גם אותו הגשתי כבקשה נוספת לקיום דיון המשך. אני רוצה להגיד לך דבר נורא מגוחך. אחמד, תשמע. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מיד. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אנחנו מקיימים הרבה מאוד פעמים דיונים בנושא של בריאות הנפש, נכון? מה אנחנו תמיד שומעים? שיש מחסור בפסיכיאטרים, נכון? שומעים את זה פעם אחר פעם. יש תקנים, ויש מחסור. לפני שמונה חודשים קיבלתי למייל שלי – אני מקבלת הרבה פעמים דברים שלא קשורים פוליטית למפלגה שלי, אלא דברים רגילים. כמו כל אזרח אחר שמותר לו לפנות לחברי כנסת, פונים אליי ואומרים לי, עשיתי עלייה מגרמניה, למדתי פסיכיאטריה בגרמניה, קיבלתי תעודה בגרמניה, אני מגיע ואני צריך להעביר לאישור משרד הבריאות. שמונה חודשים האיש לא קיבל תשובה עד עצם היום הזה. אמרו לו שהוא באמת אכן מתאים, אבל הוא לא קיבל אישור להתמחות פה בישראל. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> קטי, הפנית אותו למנהלת רופאים של משרד העלייה והקליטה? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, אני פשוט הפניתי את זה לפסיכיאטר הראשי במשרד הבריאות. אני יודעת שבכל דיון שאנחנו מקיימים מלבד זה שהוא אומר שיש צורך וכולי, הוא אומר, יש תקנים, אין איוש לתקנים. לכן אני אומרת, הנה סוג של סיפור שהוא אמיתי. שימו לב לסיפור הזה – פסיכיאטר שלמד בגרמניה, הגיע לארץ, מחכה כבר שמונה חודשים לאישור התחלת תעסוקה – ראו זה פלא, הוא התייאש, הוא חוזר לגרמניה, אוקיי? כי שם כן מקבלים אותו לעבודה. זו ההתשה שנעשית על-ידי משרד הבריאות פעם אחר פעם. ואת יודעת, חשבתי, למה זה קורה? אני אגיד לך למה, כי הרבה מאוד מעובדי משרד הבריאות עובדים בעבודה נוספת; והרי גם שכר בכירים לא מספיק גבוה, אז נורא קשה להם לעמוד במטלות הכבדות שקיימות, ולכן אין להם אפילו זמן לדון בפסיכיאטרים שחוזרים ארצה ורוצים לעבוד כאן. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא הבנתי. תוכלי להסביר את הנקודה הזאת? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כן. שהם עובדים עבודה נוספת? כמעט כל אחד, כל מי שדיברתי איתו. גם קטיה קיל עובדת בעבודה נוספת, גם אודי הממונה מעליה, גם הגר מזרחי – כולם עובדים בעבודה נוספת. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> בואו נתמקד. יש לנו שעה לסיים את הדיון. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אבל זה קשור כי אין להם זמן לטפל בפניות קיימות. לכן, אחמד, אתה יכול לדבר מעכשיו עד מחר על מה שחסר ועל זה שחוזרים סטודנטים ורוצים להתמחות ואין תקנים וכולי וכולי – כי אין ניהול תקין של הנושא הזה. מה הפלא שהדברים האלה חוזרים על עצמם פעם אחר פעם, ואנחנו אומרים את זה שהפקידות הבכירה במדינת ישראל, בעיקר במשרד הבריאות, צריכה לקחת את הנושא הזה של התקנים. המחסור בתקנים הוא לא הומוגני. אנחנו רואים במרכז שיש תור המתנה לתקנים בעוד שבירושלים לדוגמה, ובפריפריה יש מחסור במועמדים. אז כדאי לספק תמריצים לרופאים מחוץ למרכז. כן, יש משהו שנקרא לא גדרה-חדרה, אלא קצת בצדדים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מענקים? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כן, בוודאי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> באר שבע לא קיימת על המפה, היא לא קיימת שם. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בכדורגל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תקינת רופאים – קיים פער בין התקינה הנדרשת למצוי. מוסדות מסוימים מעבים את התקינה באמצעות קרנות מחקרים ופתרונות שלא מבוססים על תקינה של משרד הבריאות. כמובן, יש צורך בהגדלת התקינה. אני חוזרת לסעיף 3 שכתבתי עוד בנאיביות שלי – עידוד רופאים מחו"ל העולים וחוזרים לארץ – להכניס אותם למערכת. אני יודעת ששנים רבות רופאים שהגיעו מצרפת, לדוגמה, הדלת הייתה חסומה בפניהם מטעמים כאלה ואחרים. זה חבל מאוד, כי אני יודעת שיש רופאים מצוינים. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אנחנו נשמע היום את דוקטור אפרת אפללו שעומדת בראש מנהלת הרופאים של משרד העלייה והקליטה. זאת מנהלת שהוקמה בדיוק בשביל ללוות את העולים כדי שישתלבו בהקדם האפשרי במערכת הבריאות בארץ והם עושים עבודה פשוט נהדרת. יש פה ושם יוצאי דופן, אבל זה מקרים פרטניים. אבל בעיקר הליווי הוא מקצועי ונהדר, ואנחנו ניתן אחר כך זכות דיבור לדוקטור אפרת. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני לא יודעת אם דיברתם על נתונים, אבל נכון ל-2025 בישראל יש 3.5 רופאים לכל 1,000 תושבים. זאת אומרת לעומת ממוצע של 3.9 ב-OECD. בתחום הסיעוד הפער עוד יותר חמור, שבישראל יש 5.6 אחיות לכל 1,000 תושבים בעוד שהממוצע של OECD עומד על יותר מ-9 אחיות; גם במספר מיטות האשפוז אנחנו בפיגור – שלוש מיטות ל-1,000 תושבים בישראל לעומת 4.2 במדינות מפותחות. המשמעות היא שתפוצת המיטות בישראל מגיעה באופן קבוע ל-93% עד 96% לעומת 75% בלבד ב-OECD, ובתי החולים כמעט בתפוסה מלאה בשגרה. איך בדיוק המערכת אמורה להתמודד עם המלחמה, עם מגיפה או בכלל אירוע חירום לאומי? אז הצוותים כמובן נשחקים. לא נתפלא שרופאים טובים מאוד עוזבים את הארץ, זמני המתנה מתארכים וחולים שממתינים שעות במיון לעתים מתאשפזים במסדרונות. במקביל לבתי חולים עצמם שנמצאים במצוקה כלכלית קשה בסוף, למשל, בהדסה בסוף 2025 הנהלת הדסה טענה כי המדינה חייבת לבית החולים מעל ל-700 מיליון שקלים, וכי היא צפויה לסיים את שנת 2025 בגירעון של יותר מ-100 מיליון. צריך להגיד את האמת: תקן רפואי עולה כסף, תקן שמשמעותו התחייבות תקציבית לאורך זמן ולאורך טווח. לכן במשך שנים משרד האוצר הגביל את הרחבת התקנים, אבל לא ראיתי עבודה של משרד הבריאות בנושא הזה. לכן נדרשת בנושא החשוב מאוד הזה התגייסות ממשלתית. אני אציע כשראש הממשלה יוכל להיות כאן יותר ואני אוכל להגיע אליו, והוא יהיה נגיש, אני אוכל לדבר איתו על זה שצריך דחוף מאוד לבדוק מה הולך במשרד הבריאות. תודה רבה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אגב, תוספת לפני יסמין – לא התייחסתי לסוגי ההתמחויות. אגב, יש דרישה עצומה לעור, עיניים, פלסטיקה, אף אוזן גרון, והתור להתמחויות האלה הוא ארוך יותר במקומות מסוימים מאשר התמחויות אחרות. אבל רבים מהרופאים שפונים אליי אומרים לי, תמצא לי התמחות לא חשוב מה. זה לא שמעתי בעבר, אבל אני שומע את זה יותר ויותר כי אין ברירה. ואני שב ואומר: צריך להקצות כסף, יותר תקציב לתקנים, לשנות את המפתח ולהתקדם הלאה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> בעיניי, זה לא רק רופאים, זה המתמחים. אין תקנים למתמחים, מחזיקים את המתמחים בתורנויות חוץ. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> במקרה הטוב. זה צוואר בקבוק. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אגב, שמעתי תביעה מחלק מהרופאים האלה שלא מוצאים עבודה שהם רוצים שקיפות בתהליך קבלת הרופא להתמחות. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> נכון. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לפעמים הרופא עושה ריאיון, הוא מצטיין בעבודה שלו, ופתאום הוא רואה שמישהו אחר שאף אחד לא הכיר אותו התקבל ממקום אחר. לכן דרושה שקיפות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להוסיף נקודה חשובה. בשנות ה-90 הגיע גל מבורך של רופאים מברית המועצות - - << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> - - - פנסיה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יפה, עכשיו הם הגיעו לזמן של פנסיה - - << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> כן, אמרנו את זה בפתיחה. לא היית כאן. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כ-600 תקנים אם לא יותר. אז זה דברים שהם מאוד חשובים. לא ראיתי שהם - - - את התקנים האלה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא רוצה לחזור על דברים. אני רק, כמובן, אדגיש את נושא הנגב. כל הבעיה שיש בנגב היא הכי חמורה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל בנגב עוד יותר. אני אזכיר, כמובן, את בית החולים יוספטל שאפילו קרדיולוג אין שם. המצב שם הכי חמור בארץ בעיניי; ואני גם אזכיר את נושא רפורמת יציב, כי המצב קשה עכשיו והוא הולך להחמיר. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> נכון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני חוששת שקצת שפכנו את התינוק עם המים ברפורמת יציב, ואולי דרושה פה איזושהי חשיבה. כי אני יכולה להגיד לכם שבסורוקה יש מנהלי מחלקות שלמדו בבתי ספר של רפורמת יציב, וסורוקה ידעו לעשות את ההשלמה, והיום הם מנהלי מחלקות מעולים. בנוסף יש לזכור ש-40% מהצוותים בסורוקה הם מרפורמת יציב, ו-95% מהצוות בבית החולים באשקלון הוא רפורמת יציב. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תסבירי לי מה זה - - -. רפורמת יציב אומרת – רק בתי חולים מוכרים. את מתכוונת - - - << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> בתי ספר לרפואה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מוסדות לימוד מוכרים. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> כן. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> את אומרת שחלק גדול לא באו מבתי ספר שהוכרו לפי רפורמת יציב – זאת הכוונה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נכון. זה נכנס לתוקף לפני שנה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ולכן לפי דוח מבקר המדינה יהיה מחסור. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> החל ב-1 בינואר 2027 אלה שלמדו במוסדות שלא הוכרו לפי רפורמת יציב לא יוכלו להתקבל להתמחות ולעבודה בכלל במערכת הבריאות בישראל. אז אלה, לפחות - - - << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא רק זה – לא נותנים להם אפשרות לגשת לבחינת הזכאות. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> מצד אחד זה שומר על איכות הרפואה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה, זה שומר על איכות הרפואה אבל זה יצא או ככה או ככה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> מצד שני יש בית חולים שיכול להשלים את ההכשרה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אולי אפשר היה לחשוב על איזושהי השלמה. דרושה פה איזושהי חשיבה, לפחות לדעתי, הלא מקצועית בעולם הרפואה. אולי צריך לעשות איזושהי חשיבה, אולי השלמה, אולי משהו. בסוף מי שיסבול מזה זה הפריפריות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> שיקימו פה פקולטות. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה לא יספיק לקיים את המחסור. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> בתי חולים יכולים להכשיר, אם יש בסיס. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אבל הם מצמצמים את כמות הסטודנטים, הם לא מרחיבים. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אנחנו נשמע היום. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תקשיבי - - - ב-2027. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אנחנו כבר אוטוטו ב-2027. << אורח >> נעמה כהן: << אורח >> כבוד היו"ר, אם אפשר להגיד נקודה לגבי רפורמת יציב – לא בטוח שזה ייצור משבר. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> רק רגע, רק רגע, אנחנו נגיע אליכם, אנחנו נשמע אתכם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נעמה, על פי סרוקה זה כן. << אורח >> נעמה כהן: << אורח >> אבל הגדילו פקולטות - - - ממקומות אחרים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה יפה שהגדילו פקולטות, אבל כל המתמחים בסוף רוצים לעבוד במרכז. וגם כשהם כבר עושים התמחות בסרוקה, הם לא נשארים, הם עוזבים. רק מי שגר באזור נשאר. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אנחנו נשמע את פיראס, ראש עיריית כפר קרע, בבקשה. << דובר >> פיראס בדחי: << דובר >> צהריים טובים לכולם. אני רוצה לברך, קודם כול, על עצם קיומו של הדיון הזה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> בזכות חברי הכנסת החרוצים. << דובר >> פיראס בדחי: << דובר >> זה דיון מאוד חשוב שבא ביוזמתו של ד"ר אחמד טיבי. ואני פה כדי להשמיע את זעקתם לא רק של הרופאים עצמם, אלא גם ההורים. אני מגיע מעיר הרופאים, אני מגיע מכפר קרע. כפר קרע הוא יישוב שנמצא באזור ואדי ערה שמונה 22,000 תושבים. יש בו 573 רופאים, גברתי ועוד עשרות רופאים שעדיין לומדים בחו"ל. אני מדבר על 573 רופאים שסיימו את לימודיהם, וחלקם כבר משולבים במערכת הבריאות, וחלקם ממתינים להשתלב במערכת הבריאות. זה חוץ מהתלמידים שעדיין בפקולטות לרפואה בארץ ובחו"ל. למה אני פה, גברתי? אני פה כי אני יושב על כסאי כראש עיר, וכמעט אין שבוע שלא נכנסים אליי הורים ומבקשים שאני אתערב בשיבוץ הילדים שלהם שסיימו - - << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> לי אין שבוע שלא פונים אליי בבקשה לסייע. אין שבוע. << דובר >> פיראס בדחי: << דובר >> אז לא הפתעתי אותך, ואת ערה למצוקה האמיתית והקשה. אני מדבר מכובע של ראש עיר בחברה הערבית, ואני רוצה להגיד לך את הדבר הבא, גברתי: אין כמעט חודש ימים שאנחנו לא זוכים לראות כותרת בעיתון על מחסור ברופאים במדינת ישראל. ואני ושאר הציבור שקורא את העיתונות ואת הכותרות המהדהדות, אנחנו שואלים את עצמנו: מחסור ברופאים, ואלפים ממתינים להשתבץ בבתי החולים? איך זה ייתכן? איזה מין פרדוקס זה שמדברים על מחסור רופאים, ובינתיים ממתינים בתור מאות רופאים? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> בפסיכיאטריה זה עוד יותר. << דובר >> פיראס בדחי: << דובר >> אני רוצה להתריע על כמה סוגיות בדיון החשוב הזה: הנקודה הראשונה שאני רוצה לדבר עליה – גברתי, כדי לקבל תקן במערכת הבריאות הישראלית אתה חייב להיות מקושר. אתה צריך פרוטקציה, כלומר להפעיל קשרים כדי להשתבץ במערכת הבריאות. אני אומר לך, אין דומה לזה במדינות העולם הנאורות, שאדם מסיים בפקולטה לרפואה שש שנים מחייו, וצריך אחרי זה כשהוא מסיים את הסטאז', להפעיל מערכת קשרים. זה פשוט בלתי נתפס הנושא הזה. דבר שני שאני רוצה להגיד לך: התוצאה המעשית של רופאים שמסיימים ולא נכנסים למערכת הבריאות כאן במדינת ישראל היא שהם חושבים לרדת מהארץ ומתקבלים בידיים פתוחות בבתי החולים המובילים בעולם. למשל, החברה הערבית והרופאים הערבים – הם בראש החזית בבתי החולים המובילים בארץ – מנהלי בתי חולים, מנהלי מחלקות, מומחים שנמצאים שם. ואנחנו שואלים את עצמנו, איך זה שבחברה הערבית ממתינים אלפי רופאים להשתבץ ולמרות היכולות המקצועיות שלהם הם לא מוצאים מקום להשתלב בתוך מערכת הבריאות במדינת ישראל. כולם מדברים כאילו שיש פתרון לנושא של שיבוץ רופאים. אבל, גברתי, אני רוצה להתריע על עוד דבר: כשמדברים על רופא שסיים את לימודיו ורוצה לקבל תקן התמחות, קודם כול, אני רוצה להגיד לך: תקן לעיניים זה כמו לבקש להגיע לירח. ממש ככה; לקבל תקן לרופא עור במדינת ישראל – אני לא יודע אפילו אם תגיע לראש הממשלה, מתי תשתבץ לקבל תקן לרופא עור. המצב הזה, אני מדבר על התקנים האלה היוקרתיים כביכול. אני אומר לך, אני ראש עיר, גברתי היושבת ראש – רופאים עובדים כמתדלקים בתחנות דלק; רופאים עובדים בתחנות של מוקדנים, עונים על טלפונים. תארי לעצמך, היושבת ראש, כאימא, שיש לך רופא בבית שהשקעת ממיטב חייך כסף, זמן, דאגות, וכשיש מבחן לילד כשהוא לומד, את לא ישנה בלילה, ואחרי זה הוא חוזר לכאן, ואין תקן – הוא לא יכול להיכנס ולעבוד כרופא. המקצוע היוקרתי כרופא במדינת ישראל הפך למקצוע של השפלה. אני פה זועק את הזעקה הזאת כי אני שומע את האימהות שמגיעות אליי. כשאני שומע אבא ואימא שמדברים איתי שהילד שלהם אחרי שסיים רפואה יושב בבית ומחפש עבודה שהיא לא בתחום הרפואה זה קורע את הלב, גברתי. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אני מסכימה איתך. << דובר >> פיראס בדחי: << דובר >> אני רוצה לסיים ולהתריע גם שהתופעה הזאת קיימת לא רק במשרות של תקנים לרופאים. היום גם כשאתה מסיים סיעוד באוניברסיטה כאן בהדסה בירושלים, אתה לא מוצא תקן לעבוד כבוגר סיעוד באוניברסיטה הכי יוקרתית במדינת ישראל. ואני שואל, האם זו תופעה רק ייחודית לחברה הערבית, לרופאים הערבים או לכלל החברה הישראלית? אני חושב שהרופאים הערבים מופלים לרעה בנושא שיבוצם במערכת הבריאות. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אני יכולה להגיד אותו דבר על עולים שמסתובבים ונאלצים לעבוד כסייעות בגני ילדים וכמנקות במקום להשתלב במערכת הבריאות. יש בעיה כלל ישראלית עם התקינה. << דובר >> פיראס בדחי: << דובר >> וזה אומר דרשני, וזה אומר שמהוועדה הזאת צריך להוציא כל צעקה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אני אגיד שיש תופעה הפוכה. יש לי גם עשרות דוגמאות לתופעה הפוכה, שמקבלים מחברה ערבית ולא מקבלים עולים. אז אפשר להתווכח, אבל נשמע את הנציגים - - << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> את זה תשאירי למשה סעדה, לא לחברת יש עתיד. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אנחנו נשמע את משרד הבריאות בלי לרדת לרמות אישית. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> רופא ערבי מתקבל למרות המכשולים. סליחה, גברתי, אמרת משהו חמור. רופא ערבי מתקבל למרות המכשולים ולא בגלל העדפה בגלל שהוא ערבי. אנחנו מכירים את התופעה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> זה לא נושא - - - << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש אפליה ברורה נגד ערבים כשהם רופאים, כשהם סיעוד, כשהם טכנאים. אתם יודעים, חוק הדימותנים - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יסמין, תשמעי, את זה את לא יודעת: יש חוק שנקרא לו חוק הדימותנים, הרנטגן, שחוקק בכנסת, ומשרד הבריאות התקין תקנות. מאז שהתקנות האלה חוקקו משרד הבריאות רודף את טכנאי הרנטגן, גם אלה שעבדו 12 שנים, 10 שנים, 8 שנים בבתי החולים – הוא מפטר אותם בהחלטה רטרואקטיבית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מאיזה סיבה? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בגלל שמדובר באחד החוקים הגזעניים ביותר. תקשיבו, משרד הבריאות, מה שאני אומר: החוק של דימותנים לגבי טכנאי רנטגן נותן בידיכם כלי בגלל החקיקה הרטרואקטיבית לרדוף טכנאים ערבים שלמדו בירדן או באוניברסיטאות בגדה המערבית, ולפטר אותם אחרי שנים שהם עובדים לשביעות רצון של מנהלי המחלקות שלהם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה החוק אומר? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה חוק חזק רטרואקטיבי. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> יסמין, זה לא נושא הדיון, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, לא, זה נושא שאני אציג בכל מקום, גם אם זה לא נושא הדיון - - << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> בואו נחזור כי זה כי יש לנו פחות משעה לסיים את הדיון. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> - - כי זה מאיר אור מאוד שלילי על מערכת הבריאות. יש קשר בין אי העסקת רופאים ערבים וגם ליחס לטכנאי רנטגן הערבים, למחסור במקצועות סיעוד – הכול קשור. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אנחנו מדברים על תקינה שלו עודכנה זה חמישים שנים. כאן אני מזכירה לכולם ומבקשת לשמור על הכבוד אחד של השני, ולא לרדת לרמות אישיות. דבר שני, פה אנחנו לא מדברים על אפליה, אנחנו מדברים על תקינה ונשמע דעות מקצועיות של משרד הבריאות והתייחסות. ועכשיו אני מעבירה את זכות הדיבור - - << דובר >> פיראס בדחי: << דובר >> גברתי, אני רוצה לחתום במשפט אחד. אני מקווה שמהדיון הזה יצא מסר מאוד ברור לא רק למשרד הבריאות ולשר הבריאות, אלא גם לממשלת ישראל שתשב על המדוכה ותחשב מסלול מחדש כדי לפתור את הבעיה לכלל אזרחי מדינת ישראל בוגרי הרפואה - - << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> נכון. כל אזרח ישראל, בוגר לימודי רפואה - - << דובר >> פיראס בדחי: << דובר >> - - ובייחוד לתת דגש על המצוקה הקיימת בחברה הערבית אצל הרופאים הערבים. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> תודה, כבוד ראש העיר. בבקשה, פרופסור חגי לוין, יושב ראש ארגון רופאי בריאות הציבור. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> שלום, קודם כול, אני שומע את הדברים בכאב גם ברמה האישית של אותם רופאים שלא מועסקים, אבל עוד יותר מזה, בדאגה לבריאות הציבור בישראל. אנחנו נמצאים במשבר מתמשך על סף קריסה של מערכת הבריאות בישראל. תנאי העבודה במערכת הבריאות, שקשורים לנושא התקינה החסרה והאיוש החסר גורמים לכך שיש עומס בלתי נסבל ושחיקה איומה שהחריפה עכשיו בשנים של מלחמה וקודם לכן מגפה. ראינו גם במלחמה האחרונה איך אנשי הבריאות ונשות הבריאות עובדים בתנאים לא תנאים מתחת לאדמה תוך שמסכנים את הבריאות שלהם עצמם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ומילואים. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> ומילואים. רופאים ורופאות רבים שיוצאים למילואים. התוצאה, לצערנו, מגובה בנתונים: עזיבה מסיבית של אנשי בריאות, מדענים ורופאים ורופאות את מדינת ישראל, והמצב הולך ומחריף עוד יותר. כפי שצוין כאן גם העולים לא תמיד מצליחים למצוא את מקומם, וחלקם עוזבים אחר כך בחזרה וגם זה נורא. ואני אומר, קודם כול, מה שהיה מצופה מממשלה סבירה, שתמנה שר בריאות במשרה מלאה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> נכון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> חד-משמעית. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> ושתדאג לתוכנית ארוכת טווח. אני גם רואה שהדיון הוא דיון מהיר. אני חייב להגיד, טוב שחברי הכנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה מעלים את הנושא המורכב הזה לסדר היום, אבל הוא נושא עמוק, מקצועי, שקשור לאיך שנראית מדינת ישראל. אנחנו צריכים השקעה דרמטית בעשור הקרוב בבריאות במדינת ישראל, והלב של ההשקעה הזאת זה כוח האדם. אז אנחנו צריכים להסדיר את התקינה ואת האיוש להסדיר, ובפועל המשמעות שאנשים לא מוצאים את מקומם או לא מתקדמים – הוזכר פה המושג הזה, רופא תחומי שאינו מומחה או בשפת העם "למל"מ – לא מומחה ולא מתמחה – רופא שלא מצליח לממש את ייעודו ולהתקדם, לרכוש מומחיות ולהתפתח במקצוע. ואז, לצערנו, או שהוא מועסק בתנאים לא תנאים או שהוא עוזב את המקצוע. בכלל, שלא לדבר על זה שעכשיו החברה הישראלית פגועה מאוד בבריאות הגוף והנפש, ולכן מה שאני אומר לכם בוועדת הבריאות: אל תשאירו את זה כדיון חד פעמי. אני מצפה לשמוע - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> עשרות דיונים. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> מה שאני מצפה, ואני אומר גם לכם, גם לך, חבר הכנסת טיבי, שאתם עכשיו לקראת תקופת בחירות – אני רוצה לראות שנושא הבריאות על סדר היום הציבורי. בואו נשמע מה המפלגות בכלל מציעות. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זאת הבטחה, אגב. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> מה התוכנית שלהם? האם הן מציבות אנשי בריאות בתוך הרשימות? כי אני רואה שאם אין מחויבות פוליטית לבריאות, התוצאה היא מה שאנחנו רואים בפועל. תכף ידברו נציגי משרד הבריאות, הם מנסים את השמיכה הקצרה מדי להזיז, אבל זה לא רק ברמתם. בסוף, אם אין מחויבות פוליטית לבריאות, להשקעה שנדרשת עכשיו אנחנו נראה אחרי שנים שישראל במקום גבוה בתוחלת החיים – אני מזהיר – נראה ירידה בתוחלת החיים, נראה פגיעה בשירותי הרפואה שתלך ותחריף, כי המעגל הזה מוביל לכך שלצערי, עמוק עוד ועוד תלמידים שלי עוזבים את ישראל לטובת מקומות אחרים. תודה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> שאלה לנציגי משרד הבריאות - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לגבי הצעה לדיון מהיר זה לא שהדיון יהיה מהיר, אלא זה כלי פרלמנט שהדיון יקרה מהר. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> ברור. השתמשתי בלשון - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שלא תחשוב שאנחנו חפלפ. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אם כולנו מדברים על מחסור ברופאים, ואנחנו אומרים שיש אלפי רופאים שלא מועסקים, איך זה שאתם מחפשים מאות רופאים מחו"ל כדי להביא אותם לכאן? << אורח >> חגי לוין: << אורח >> ורק להוסיף נתון אחד: 60% מהרופאים הם מעל גיל 55. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> נכון. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מה הרציונל, מה הלוגיקה שעומדת מאחורי ההחלטה? << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> נשמע נציג של ארגון מרשם ד"ר חוסיין ח'מאיסי, בבקשה. << דובר >> חוסיין ח'מאיסי: << דובר >> אני רופא מתמחה ברפואת ילדים, נציג ארגון מרש"מ, ארגון הרופאים, באתי מהפריפריה בצפון. אני מבית חולים פורייה בצפון ואני מכפר כנא בצפון. אני נציג של הפריפריה פה בוועדה << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> גם אני מהפריפריה, מכרמיאל. << דובר >> חוסיין ח'מאיסי: << דובר >> יש כמה נושאים שאנחנו בארגון מציגים: הבעיה של קיצור תורניות. כרופאים אנחנו עובדים בתורניות מאוד ארוכות, 71 שעות שבועיות לעומת 43 שעות במדינות OECD. בקיצור תורניות ייפתרו לנו שתי בעיות בו זמנית: זה יוסיף תקינה ויוריד את המחסור ברופאים שעוזבים למקומות אחרים. אני באתי כנציג ואני אומר לכם, שיש הרבה רופאים אחרי הסטאז'. אני עצמי, לדוגמה, חיכיתי 3 שנים עד שנכנסתי להתמחות, ויש הרבה רופאים שעוד לא נכנסו. צוואר הבקבוק הוא מחסור בתקנים לרפואה למתמחים. זאת הבעיה. בתקופת הקורונה המדינה אישרה 600 תקנים ברפואה, וכולם מונו מידית בתקופת הקורונה. עכשיו המחסור בתקינה זה הפתרון – לא ייבוא רופאים מחו"ל ולא כל מיני פתרונות פלסטר. הפלסטר זה תקינה לרופאים. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> תודה רבה. נשמע בזום את יואב תורן, יושב-ראש אגודת הסטודנטים בחו"ל. << אורח >> יואב תורן: << אורח >> שלום, תודה רבה, אני יואב תורן, אני סטודנט לרפואה בפקולטה הראשונה בצ'ארלס 1 בפראג, בצ'כיה. כיום אני יושב ראש אגודת הסטודנטים של AIMS תחת Science Abroad. אנחנו הארגון היחיד שמייצג סטודנטים ישראלים שלומדים בחו"ל, ומייצגים כ-5,000 סטודנטים בסך הכול, בכ-15 מדינות – יהודים, ערבים, דרוזים, נוצרים, כולם. לפי הנתונים שלנו, מדובר על כ-4,000, 5,000 סטודנטים בהווה, נכון להיום, בכל המדינות האלה. והחל מ-2019 כשנכנסה רפורמת יציב לתוקף, בשנת 2026 אותם בוגרים כבר לא יכולים לחזור לעבוד בישראל, ואנחנו צופים ירידה מאוד גדולה בכוח האדם האנושי שיחזור לעבוד בישראל. לפי הערכות שלנו, תהיה ירידה של לפחות 30% בכוח האדם הרפואי כתוצאה מאותה רפורמת יציב בפריפריה, מה שהעלו פה כבר בוועדה; לפי מה שאנחנו מכירים, 51% מסך הרופאים החדשים שקיבלו רישיון בנגב, ו-63% מסך הרופאים בגליל הם בוגרי חו"ל מרפורמות יציב ספציפית. זאת אומרת שזו באמת פגיעה אנושה בפריפריה. מאותם בוגרי חו"ל, רובם מאוכלוסייה הערבית, כמו שציינת פה כבר קודם. אני כן רוצה להוסיף פה מילה על ההכשרה של סטודנטים ישראלים בחו"ל. בגדול היום אנחנו מממנים את הלימודים שלנו מכיסנו הפרטי; ההורים שלנו משקיעים קרוב ל-1 מיליון לכל סטודנט בעוד שעלות סטודנט בארץ היא, מן הסתם, משמעותית נמוכה יותר. אני רוצה לשים פה על השולחן את השקעת המדינה בסטודנט שלומד רפואה בחו"ל. נכון להיום, מן הסתם, בגלל שאנחנו מבצעים את הלימודים שלנו בחו"ל, אין כמעט השקעה מצד המדינה. אולי בחזרה שלנו אנחנו מקבלים איזושהי השקעה רק במבחני הרישוי. אבל נכון להיום סטודנט שלומד בארץ עולה למדינה כ-500,000 בעוד סטודנט שלומד רפואה בחו"ל לא עולה שקל. ברשותכם, אני אשתדל להיות זריז, אני אציע כמה דברים שאנחנו בדקנו בקרב הארגון שלנו והסטודנטים שאנחנו מייצגים, שעשויים לעודד את החזרה של אותם סטודנטים לישראל. אנחנו בסוף מדברים על משבר שהרבה סטודנטים לא חוזרים לישראל, כי התנאים בחו"ל מיטיבים עם אותם הסטודנטים שבוחרים להישאר בחו"ל. הראשון הוא הגבלה בהכשרה קלינית של סטודנטים מחו"ל במוסדות בישראל. אותם הסטודנטים שלומדים בחו"ל מבצעים את רוב ההכשרה הקלינית שלהם בחו"ל, זאת אומרת שאנחנו כשאנחנו לומדים בחו"ל אנחנו מפתחים זיקה לחו"ל, לבתי החולים בחו"ל, ולא חווים את אותה חוויה שסטודנטים בארץ חווים, ובעצם לא יוצרים את אותם קשרים. אנחנו מציעים לעודד הכשרה קלינית של אותם סטודנטים שלומדים בחו"ל בבתי חולים בישראל. כיום זה מתבצע ברמה כזו או אחרת באמצעות משרד הבריאות שהבין את החשיבות של הכשרה קלינית לסטודנטים בחו"ל בישראל, ועל כן גם מיוני האחרון נכנס סבסוד לרוטציית הקליניות של סטודנטים שלומדים בישראל. אבל זה לא מספיק. יש מגבלה בכמות הרוטציות הקליניות שניתן לספק לסטודנטים מחו"ל, ומן הסתם יש גם התרחבות של התוכניות בישראל, שזה מבורך כשלעצמו, אבל זה עלול לבוא על חשבון אותם סטודנטים שלומדים בחו"ל. ובעצם הרחבה או מיצוי פוטנציאל השדות הקליניים בארץ עשוי לעודד חזרה נוספת של עוד סטודנטים לבצע את ההכשרה הקלינית בבתי חולים בישראל, ובכך לשפר את הזיקה שלהם. הדבר השני שהייתי רוצה להעלות זה התחושה שסטודנטים בוגרי חו"ל, וחלק מהתחושה הזו היא מאומתת בעקבות הדברים שחבר הכנסת אחמד טיבי העלה פה, לא מקבלים את ההתמחות שהם רוצים בישראל, וזה עוד אפילו לפני שהם ניסו. זאת אומרת סטודנט למד בחו"ל מרגיש שהוא לא מספיק מבחינת בתי החולים בישראל, בין הוא לא יצר קשרים בזמן הלימודים הקליניים, או שפשוט לא מחשיבים את הלימודים שלו בחו"ל כלימודים סבירים. והם פשוט בוחרים שלא לחזור לישראל, אלא לעשות את ההתמחות שלהם בגרמניה ובארצות הברית כי הם מרגישים שהם לא רצויים בארץ. הם לא חוזרים לישראל, ולא חוזרים לעבוד כרופאים בישראל. מדובר על רופאים מצוינים; חלקם מאושרי רפורמת יציב, זאת אומרת הרגולטור הישראלי אישר את הרמה התיאורטית של ההכשרה בחו"ל, ועדיין הם לא מקבלים התמחות בישראל. בין הנתונים האלה מציאותיים או לא, זו תחושה הרווחת בקרב הסטודנטים, שאנחנו סוג ב' על פני סטודנט שלומד בישראל. זה משהו שחשוב לעבוד עליו גם תקשורתית מצד חברי הכנסת וגם אנחנו כארגון. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> כן, עשינו לובי וגם נפגשנו. אנחנו מנסים לשמור עליהם. << אורח >> יואב תורן: << אורח >> הדבר השלישי שהייתי רוצה להעלות הוא פערי השכר בתנאי העבודה. זה משהו שהוא מצוין. לדעתי, שנים יש פערים בתנאי העבודה והשכר של רופא בישראל מול רופא במדינות אחרות, ואין מה לעשות, סטודנט שיש לו אלטרנטיבה רואה את האלטרנטיבה הזאת, והוא בוחר את הבחירות שלו. אנחנו רוצים לעודד סטודנטים לחזור לישראל ולתת להם תנאי עבודה ושכר שווים או ראויים, לפחות, כדי שיישארו במערכת הציבורית, לא יפנו לקליניקות הפרטיות ולא יפנו למדינות אחרות. הייתי רוצה להעלות את מה שחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי דיברה עליו פה – הגשנו הצעת חוק, שטטיאנה עצמה הגישה אותו במרץ 2024 במטרה להשוות זכויות של סטודנטים לרפואה בחו"ל לאלו שלומדים בישראל במטרה לתת תחושה לאותם סטודנטים שהם רצויים ושווי ערך לאלו שלומדים בארץ, ובכך לעודד חזרה וזיקה לישראל. הגשנו אותה שוב לקריאה טרומית במרץ 2025 בשיתוף פעולה עם חבר הכנסת אוהד טל, ומאז לא קרה כלום. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> ננסה. אבל בכנסת הבאה, כנראה. << אורח >> יואב תורן: << אורח >> הקמנו שדולה בפברואר האחרון, ואחרי זה פרץ מבצע שאגת הארי, והכל התמסמס ולא קודם. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> תודה, יואב. אנחנו פשוט צריכים להתקדם. << אורח >> יואב תורן: << אורח >> אין בעיה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> תודה. בהצלחה לך ומחכים לך פה שתטפל בנו, אתה והחברים שלך באגודה. << אורח >> יואב תורן: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> נעמה מארגון מרשם, תשלימי בקצרה, בבקשה, ואז חברת הכנסת לשעבר ענבר בזק. << אורח >> נעמה כהן: << אורח >> תודה רבה על ההזדמנות, כבוד היו"ר. אז כמו שיואב אמר, גם בסקרים שאנחנו ערכנו – עשינו איזשהו סקר מקיף בקרב מאות סטודנטים בחורף האחרון – שוב ושוב אנחנו רואים שדור העתיד לא רוצה להיכנס למערכת הבריאות כפי שהיא נראית היום בגלל תנאי העבודה והשכר; ואנחנו קוראים לממשלה לשנות את התנאים ולשפר אותם. הדבר השני שהוא האתגר העיקרי: המחסור בתקנים הוא אמיתי, ומה שבאמת חסר זה שקיפות והנגשה. סטודנטים וסטודנטיות שלומדים בחו"ל שהם רוב הרופאים בארץ, 60%, נחשפים במהלך הסטאז' לבית חולים אחד, אולי מקסימום שלושה, ואם יש להם איזשהו הסדר עם האוניברסיטה אז הם נחשפים לארבעה, חמישה בתי חולים. אין להם דרך לדעת כשהם מסיימים את הסטאז' איפה יש תקן פנוי ואיפה הם יכולים להתמחות. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> חייבים ניהול מצד משרד הבריאות. << אורח >> נעמה כהן: << אורח >> אנחנו יודעים שזאת מערכת מאוד מורכבת להקמה, ואנחנו לא מקלים ראש, אבל לדעתנו, ב-2026 זה הכרחי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - מורכב. << אורח >> נעמה כהן: << אורח >> היה פה קודם דיון מחוץ לפרוטוקול למה זה מורכב. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> לפני שנתיים בדיוק נכנסה לתפקיד סמנכ"לית אסטרטגיה ופיתוח משאבי אנוש של משרד הבריאות איילת. << אורח >> נעמה כהן: << אורח >> היא סיימה את תפקידה, לא? << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> היא סיימה את תפקידה, לצערנו. אבל זה הפונקציה שבמאי לפני שנתיים בדיוק התחילה את עבודתה כדי לבנות אסטרטגיה לפיתוח הון אנושי במערכת הבריאות. << אורח >> נעמה כהן: << אורח >> יש גם הוועדה לתכנון כוח אדם, שלצערנו, לא מתקדמת בקצב מהיר. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אנחנו גם לא רואים תוצאות. הוועדה קיימת ולא ראיתי אף פרוטוקול. << אורח >> נעמה כהן: << אורח >> וכמו שחוסיין אמר, גם רופאים בצפון מחכים שלוש שנים לתקן בילדים. << דובר >> חוסיין ח'מאיסי: << דובר >> אני רוצה להוסיף: קטי שטרית אמרה שיש תקנים ואין במה לאייש אותם. רק לצורך העניין, לכל ועדה ניגשים סביב 70 עד 100 רופאים – לכל ועדה, לכל תקן. שלא נחשוב שאין תקנים מאוישים. זה מאוד חשוב להדגיש, זה בפריפריה וזה במקום הכי מרוחק בפריפריה בתקן לא הכי נחשב. << אורח >> נעמה כהן: << אורח >> בדיוק. גם בפריפריה לכל תקן פנוי מגיעים עשרות מועמדים. אני שמעתי ממנהל מחלקה את המספרים. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> זה תלוי ביחס אישי ובחירה של מנהל המחלקה. << אורח >> נעמה כהן: << אורח >> לא, אבל זה אומר שיש ביקוש. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אפילו לא מנהל בית חולים, מנהל המחלקה הספציפית שלשם פונה מי שרוצה להתקבל. << אורח >> נעמה כהן: << אורח >> תהליכים שמשרד הבריאות עושה וחייבים להרחיב אותם זה מעטפת לרופאות ורופאים מצטיינים בפריפריה. זה גם לעזור להם עם תעסוקה לבנות ובני זוג; זה גם לעזור עם מסגרות לילדים. בגלל שרופאים מתרחקים מהמרכז לפריפריה - - << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> צריכים לעודד, צריכים תפקיד ייעודי. << אורח >> נעמה כהן: << אורח >> וגם, סליחה, יש פה ארגון יציג, ההסתדרות הרפואית, שבמשך שנים לא דורשים תקנים לא בשום מעמד – לא בהסכם הקיבוצי ולא בין לבין, ומגיעים לפה ובאים רק בטענות לממשלה. אבל איפה התפקיד שלכם כארגון יציג לבוא ולדרוש תקנים ולדרוש שיקוף שלהם ולא לשים רגליים לתהליכים מבורכים שקורים? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> דרישה נכונה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת ענבר בזק, בבקשה. << דובר >> ענבר בזק: << דובר >> תודה גם על זכות הדיבור וגם על הדיון. אני רוצה לחזק את מה שאמר פרופסור חגי לוין וגם אמרה חברת הכנסת יסמין סאקס פרידמן על זה שמעבר לזה שיש משבר בריאות בכל מערכת הבריאות וכולם מכירים ויודעים, הסיפור של הפריפריה הוא בפערים מטורפים. אני רוצה לדבר על הצפון, יסמין דיברה על הדרום, אני רוצה להרחיב על הצפון. מנתונים שאני מביאה מדוח מבקר המדינה 2025, יש פי שניים יותר רופאים פר אלף נפש במרכז, באזור תל אביב, מרכז הארץ וחיפה מאשר בגליל. כל הקשיים והכשלים של מערכת החינוך – תגיעו עכשיו לגליל, הקטסטרופה היא פי 2 יותר גדולה. אנחנו מדברים על זה שיש פערים מאוד גדולים בתחלואה, תוחלת חיים שקצרה ב-3 שנים, והמתנה לרופא מומחה שהיא ארוכה יותר ב-50% יותר מהמתנה במרכז. תוסיפו לזה את זה שאנחנו אחרי שנתיים של מלחמה, תושבים שפונו עם משבר בריאותי עצום. לא מדברים על זה, אבל אתם יודעים שמספר הזקנים שנפטרו במהלך הפינוי מהבית גדל פי שניים? אף אחד לא מדבר על זה. אנשים חוו ניתוק מהקהילות שלהם, אנשים חוו גם משבר מנטלי שהשפיע על הפיזי, והתחלואה מאוד גדולה. אני רואה את זה גם באופן אישי – אימא שלי בת 89, וכל המתנה לרופא מומחה נהיה סיוט וגיהינום. באמת, יש פה 120 אלף איש, תושבי הגליל המזרחי, שמאז שסגרו לנו את מרכז החירום הרפואי ב-2011 גם אין להם מרכז חירום רפואי; קופת החולים בקריית שמונה הייתה סגורה בכל תקופת הפינוי. זה לנסוע מרחקי ארוכים לבתי החולים ולקופות החולים המרוחקים. אנחנו אפילו לא מדברים על השוואת פערים – אנחנו צריכים יותר; אנחנו צריכים שירותים יותר טובים רק כדי להחזיר את האוכלוסייה הזאת למצב בריאותי תקין. אז מעבר לזה שיש פה משבר בריאותי שצריך לפתור, היינו מלכתחילה בפערים גדולים שהם פי שניים מהמרכז, ועכשיו אני מקשרת את זה גם לנושא שיקום הצפון. איך רוצים שאנשים יחזרו לגור בגליל כשאין להם שירותי בריאות? זה א', ב'. לא סתם 30% מתושבי קריית שמונה לא חזרו. זה קשור לזה שהם יודעים שהם חוזרים. כל תור לרופא מומחה הם מחכים חודשים; בית החולים הקרוב או שירותי הרפואה, החירום הקרובים הם במרחק שעה נסיעה; יש ניידת טיפול נמרץ אחת על 120 אלף תושבים – איך רוצים שאנשים יבואו? איך המדינה רוצה להחזיר את הצפון, ומדברים על שיקום הצפון כשבפועל אנחנו לא מקבלים את השירותים הכי בסיסיים שאזרחי מדינת תל אביב מקבלים? תודה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> צודקת. תודה, ענבר. נשמע את משרד הבריאות, בבקשה. ד"ר שירה ארנון, סגן ראש חטיבת הרפואה, בבקשה. << אורח >> שירה ארנון: << אורח >> אני אתן סקירה קצרה על תוספת התקנים שנעשתה בשנים האחרונות, ואחר כך אני אעביר את רשות הדיבור לצבי שיענה על השאלות שנשאלו פה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> את יכולה רק לחדד מה צריך לקרות כדי שישתחרר תקן? חוץ מתקציב, כמובן. << אורח >> שירה ארנון: << אורח >> אני אסביר איך אנחנו מוסיפים תקנים ואיך משתחררים תקנים. כשאנחנו מוסיפים משאב של מיטה לבית החולים, המשאב הזה של המיטה מגיע עם תקינה לצדו; ואנחנו בודקים שאכן התקינה הזאת נפתחת ומאוישת – זה תפקידנו ואנחנו בודקים זאת. נפתחת תקינה כדי לאפשר את השירות האיכותי לאותה מיטה שנפתחה. בשנת 2023 עד שנת 2028 עומדים להיפתח כ-1,800 מיטות ברחבי מדינת ישראל. סוג המיטות שנפתחות נקבע לפי צורכי המערכת, לפי העומסים שיש במערכת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לשמוע איפה ייפתחו 1,800 מיטות. את החלוקה. << אורח >> שירה ארנון: << אורח >> הנתון הזה פורסם, אין בעיה להעביר אותו. לדעתי הוא גם פורסם באתר של המשרד, איפה המיטות האלה הוקצו ואיפה הן נפתחות. אנחנו עושים בדיקות לראות את העומסים במערכת; יש לנו תוכניות לאומיות, למשל, שבץ, נוירולוגיה וטיפול נמרץ שאנחנו רוצים לקדם ולפתוח שם יותר. למספר 1,800 יש השלכות על התקציב של הבריאות. הוא נקבע יחד עם האוצר במשא ומתן עם האוצר על מספר המיטות. זה המספר שנקבע, ומ-2023 עד 2028 פותחים כ-1,800 מיטות – 1797 או משהו כזה. לדוגמה, כשנפתחת מיטה טיפול נמרץ משתחררים שלושה תקנים במערכת. זאת אומרת, בית החולים צריך לאייש שלושה תקנים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> על כל מיטה אחת? << אורח >> שירה ארנון: << אורח >> על כל מיטה. זה המפתח שדיברו עליו. אבל, לדוגמה, כשנפתחת מיטת כירורגיה על כל חמש מיטות – תקן אחד. זה המפתח שחברת הכנסת דיברה עליו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מי קבע את המפתח? << אורח >> שירה ארנון: << אורח >> המפתח הזה נקבע - - << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> ב-1977. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז יכול להיות שזאת הבעיה? << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> זאת הבעיה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> האם, לדעתך המקצועית, המפתח הזה הוא לא נכון, הוא לא עומד בקריטריונים של היום? << אורח >> שירה ארנון: << אורח >> אני אגיד שאנחנו בדיון מתמשך עם האוצר לעבוד על מפתח התקינה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> זה מתמשך, זה מזמן. אני כבר כמעט חמש שנים, ואין דיון שאני לא מדברת על זה. אתם יודעים את זה. נשמע אחרייך את נציג האוצר ששומע אותנו, שיכין תשובה מה הם מציעים לגבי עדכון תקינה. << אורח >> שירה ארנון: << אורח >> צבי ייתן את התשובות שחברי הכנסת הנכבדים פה שאלו. << אורח >> צבי סנדלר: << אורח >> אני רפרנט תקציבים במשרד הבריאות. לשאלותיכם, הטיעון המרכזי פה הוא שאין מספיק רופאים במדינת ישראל. האמירה היא שאין מספיק רופאים במדינה, וזו בעיה שהיא נוצרת גם מרפורמות יציב וגם מפרישות, בריחת מוחות ועוד כל מיני נושאים שמעסיקים מאוד את המשרד. ויש מגוון רחב של תוכניות: תוכניות לפריפריה לעודד אנשים לבוא, עלייה של רופאים - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> איזה תוכניות יש לפריפריה? אני לא מכירה אפילו אחת. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> יש לך נתון? << אורח >> צבי סנדלר: << אורח >> יש תוכנית כוכבים, אילנות - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, לא, לא. זה לא לעודד רופאים להגיע לפריפריה. << אורח >> צבי סנדלר: << אורח >> בחצי מיליון שקל רופא יבוא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני מכירה את התכניות האלה אבל זה באמת לעג לרש. << אורח >> צבי סנדלר: << אורח >> זאת תכנית מאוד ספציפית - - - << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> צבי, יש לך נתון רשימת תקני רופאים שאינם מאוישים בבתי חולים? << אורח >> צבי סנדלר: << אורח >> אין לי כרגע הנתון. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> למי יש שליטה? כרגולטור צריכה להיות רשימה באיזה בית חולים יש תקן שלא מאויש. << אורח >> צבי סנדלר: << אורח >> ביקשתם את הנתון, הדרישה לנתונים עלתה ביום רביעי, ואנחנו עובדים על זה. תוך שבועיים יהיו - - - << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> עד שהוועדה ביקשה אין לכם שליטה על זה? << אורח >> צבי סנדלר: << אורח >> זה לא קורה ברגע נתון שלוחצים על כפתור ויש כל הנתונים על כל התקנים בכל בתי החולים. זה איסוף נתונים, זה לוקח קצת זמן. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אנחנו נקבע דיון מעקב, ונדרוש שתוך שבועיים תעבירו לנו. יספיקו לכם שבועיים לקבל את הנתונים? אוקיי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא מצליחה להבין את הפער. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> יש לנו פה רשימה מהוועדה הקודמת. << אורח >> צבי סנדלר: << אורח >> זה מלפני שנה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> כן, הייתה לכם רשימה באיזה בית חולים יש תקני מומחים פנויים במדינה. אז מה עכשיו, מה עשיתם כדי למלא את התקנים האלה? << אורח >> צבי סנדלר: << אורח >> בסופו של דבר, לבתי החולים יש אפשרות לראיין ולקבל לעבודה את מי שהם רוצים. אנחנו לא נגיד להם כמשרד, אותו תקבלו ואותו לא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> האמת, אני לא מבינה למה האוצר עונה על זה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, הוא לא אוצר. הוא אגף תקציבים של משרד הבריאות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אה, אוקיי. חשבתי שזה אגף תקציבים של האוצר. אמרתי, אלוהים, למה אתה עונה על זה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> לא, של משרד הבריאות. << אורח >> צבי סנדלר: << אורח >> בסוף הייתה גם החלטת ממשלה שדיברה על מספר סטודנטים, יעד הסטודנטים שאנחנו רוצים להגיע אליו כדי להגיע למספר רופאים כפי שנדרש. אנחנו עומדים ביעדים כרגע, אנחנו אפילו עוברים את היעד. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> מצוין. ותקנים למתמחים – הם מסיימים את הלימודים כסטודנטים, וכשהם מגיעים לשלב של התמחות, יש להם תקן? לכולם יש תקנים? << אורח >> צבי סנדלר: << אורח >> אני לא יכול להגיד שכרגע לכולם יש תקנים, אבל צריך להבין שתקן זה לא המשאב היחיד. זאת אומרת, בסוף יש את האפשרות של תקני קופה, יש האפשרות של התאגיד, יש עוד דרכים לקלוט כוח אדם. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> למשרד הבריאות יש שליטה? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מה זה תאגיד? << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> תאגיד הבריאות של בתי חולים, של קרן מחקרים. יש לכם שליטה על התקינה? << אורח >> צבי סנדלר: << אורח >> אנחנו יודעים להגיד איפה יש ואיפה אין, כן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא מצליחה להבין את הפער שיש פה טענה שיש מאות רופאים שמשוועים לעבודה ואין להם איפה לבין זה שאתה אומר, אנחנו מנסים להגדיל. תסביר לי רגע איפה הפער. האם זה בהתמחות? << אורח >> צבי סנדלר: << אורח >> אני לא יודע, אבל יכול להיות שהם הגיעו מבתי ספר שהיום לא מאושרים על ידי משרד הבריאות. אנחנו עושים מאמצים גם בכיוון הזה, לעשות קורסים שבעצם לוקחים אנשים ומכינים אותם להתמחויות, מכינים אותם לסטאז' כדי להשוות את הרמה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מתי זה קורה, למשל? << אורח >> צבי סנדלר: << אורח >> זה קורה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש קורסים כאלה? << אורח >> צבי סנדלר: << אורח >> זה קיים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ואז אחרי הקורסים האלה הם יוכלו, מי שעובר בהצלחה? << דובר >> פיראס בדחי: << דובר >> יש קריטריונים לקליטת רופא לתקן? על בסיס מה קולטים רופא? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני מיואשת. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> האם יש שקיפות בקבלת X ולא Y? << אורח >> צבי סנדלר: << אורח >> בניהול של בית החולים? האם הוא מקבל מישהו או לא? << דובר >> פיראס בדחי: << דובר >> הוא מתכוון לשקיפות בוועדות לקליטה. סטנדרטים. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> את מי מקבלים להתמחות. אם יש 60 - - - לתקן - - - << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> למה קיבלו את X ולא את Y? << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> מי מחליט מי נבחר? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בבתי ספר לרפואה יש שקיפות, למשל. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> זה תהליך שקוף? << אורח >> צבי סנדלר: << אורח >> הנהלת בית החולים יכולה להחליט שהיא מקבלת מישהו לעבודה - - << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אז זה מפוקח? << דובר >> פיראס בדחי: << דובר >> אם יש לו, למשל, קשרים אז הוא יותר קרוב לקבל את התקן. אני אומר לך את האמת, אין קריטריונים ברורים איך קולטים רופא לתקן. << אורח >> צבי סנדלר: << אורח >> יש חוקי שירות נציבות המדינה שלפיהם בתי החולים עובדים, הם מחויבים אליהם. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> ומישהו מפקח שזה נעשה באמת לפי דרישות? << אורח >> צבי סנדלר: << אורח >> אני לא יודע לענות לך. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> יש לי עוד שאלה – אנחנו בדיוני ה-cap דיברנו על שירות של בתי חולים שיינתן בבית המבוטח המטופל. האם נוספו תקנים או שיש תוכנית להוסיף תקנים לבתי חולים או לקופות החולים כדי לתת שירות רפואי בבית המטופל? << אורח >> שירה ארנון: << אורח >> אנחנו יכולים לבדוק. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אז את זה גם נבקש. גם הרופאים וגם האחים והאחיות. << אורח >> שירה ארנון: << אורח >> לדעתי, קיבלנו תקציב מסוים, צריך לבדוק. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> וכמה. כי דיברנו על הרחבת שירות בבית המטופל בגלל מחסור במיטות ועומסים בבתי חולים ומניעת זיהומים וכן הלאה. אז כמה נוסף כי גם אם מוסיפים תקנים במשרות זה ייתן מענה לאותם רופאים שצמאים להיכנס ולעבוד כרופאים במערכת. << אורח >> שירה ארנון: << אורח >> אשפוז בית. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אשפוזי בית, כן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> - - - יש ועדה לכוח אדם? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יסמין, את מתפרצת לכל משפט שלי, ואת משתלטת על הדיון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא בכוונה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> מתוך אכפתיות. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תשתדלי לתת לי להשחיל שאלה. שאלתי מה מספר הרופאים הלא מועסקים. אני טענתי שזה אלפים מהחברה הערבית, אני רוצה נתוני אמת שלכם, אתם בטח יודעים. << אורח >> צבי סנדלר: << אורח >> אנחנו נבדוק את זה ונחזיר תשובה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> איך זה שלא באתם מוכנים? כל פעם אותה תשובה, נבדוק. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> ביקשנו בדיון ב-18 במרץ. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> עכשיו אני יכולה? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> שאלתי עוד שאלה: איך זה שיש אלפי רופאים שלא מועסקים, יש מחסור ברפואה, ואתם פונים או אתם שותפים לפנייה להביא רופאים מחו"ל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מצרפת << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> או מהודו, צרפת. העיקר שלא יהיו רופאים ערבים? לא הבנתי את הרציונל. תסביר לי, אולי אני טועה. טטיאנה אומרת שאין אפליה, יש. אז אני תוהה. << אורח >> צבי סנדלר: << אורח >> יש רופאים שעתידים לפרוש; יש בריחת מוחות שזה משהו שקורה לא רק במערכת הבריאות, אלא בכלל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זאת לא הייתה השאלה שלו. << אורח >> צבי סנדלר: << אורח >> רגע, אז אני אומר – הסיבה שאנחנו מביאים רופאים מחו"ל היא מכיוון שיש מחסור ברופאים וצריך להביא אותם. צריך להביא לפה כמה שיותר. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל יש אלפי רופאים לידך בבית, חמישה קילומטר, מחכים שתקרא להם. הם רוצים לעבוד. רופאים טובים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> - - - אתה מבין? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אני יכולה להתייחס לזה, אני עומדת בראש מנהלת הרופאים במשרד העלייה והקליטה ביוזמה הזו. העבודה שלנו היא בעיקר עידוד של רופאים מומחים ממדינות המערב: צפון אמריקה, אירופה, מערב אירופה, צרפת, שהם כבר מומחים עם ניסיון ואז כל תהליך ההכשרה כבר מאחורינו. הם צריכים לעבור תהליך רישוי וזה באמת מה שאנחנו עושים ביחד עם משרד הבריאות, מסירים חסמים ועוזרים להם לקדם יחד עם משרד הבריאות והמועצה המדעית, כמובן, את כל תהליך הרישוי והכרה במומחיות. ואז יש לך רופא שהוא כבר בעל ניסיון. אנחנו רק עוזרים לו עם העברית ועם הרישוי. << דובר >> ענבר בזק: << דובר >> לא חסרים רופאים פה שעוזבים במקום לעודד אותם להישאר? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אם תקבלו רופאים והם יתמחו הם יפתרו לכם את הבעיה. אני רוצה לנצל את הזכות שלי להתפרץ. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני יכולה לשאול שאלה? לגבי הוועדה לתכנון כוח אדם – אנחנו מבינים שיש איזושהי ועדה. איפה עומדים הדיונים? איך זה עובד? איך זה יורד? יש החלטות? זה יורד למטה? איך זה עובד? << אורח >> צבי סנדלר: << אורח >> הוועדה היא בשיתוף הרבה גורמים גם מהמשרד, גם של הסתדרות הרופאים, גם של הקופות. ובסוף המטרה העיקרית של הוועדה היא לייעץ כמה רופאים אנחנו צריכים מכל התמחות בשנת 2030. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתה מייעץ למשרד הבריאות? << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> למנכ"ל. << אורח >> צבי סנדלר: << אורח >> הוועדה מייעצת למנכ"ל משרד הבריאות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה כל שנה? איך ההתכנסות של הוועדה הזאת? << אורח >> צבי סנדלר: << אורח >> כרגע הוועדה עדיין בדיונים, והיא עדיין לא נתנה את ההמלצות שלה למנכ"ל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לאיזו שנה? ההמלצות הן לשנה קרובה, המלצות לחמש שנים? כמה זה תכנון קדימה? << אורח >> צבי סנדלר: << אורח >> ההמלצות הן כדי להסתכל על שנת 2030 ולהבין מה המצב שבו אנחנו רוצים להיות ב-2030. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אוקיי, תודה. בואו נשמע מהנציג של משרד האוצר לגבי תקינה. אתם אומרים שמשרד הבריאות דורש פעם אחר פעם ממשרד האוצר אישור לעדכן תקינה ואתם אומרים שמשרד האוצר לא מאשר לכם. אז אני רוצה לשמוע, בבקשה. << אורח >> שירה ארנון: << אורח >> אמרנו שאנחנו בדיונים איתם. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> ומה אתם דורשים? סביב מה מתקיים הדיון? << אורח >> שירה ארנון: << אורח >> לבדוק, לראות. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> משרד האוצר נותן כסף, על-פי מה שאתם מבקשים. אתם ביקשתם או שאתם מחכים עד שמשרד האוצר יציע לכם? << אורח >> צבי סנדלר: << אורח >> אנחנו לא מדברים פה על כסף, אנחנו מדברים על תקינה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> כן, תקינה. תקינה זאת נוסחה. יש לכם גרסה שלכם, הצעה של נוסחה שיכולה באמת להיות תואמת מציאות? << אורח >> צבי סנדלר: << אורח >> בסוף זה יש גם הגדרות מקצועיות כמה נוסיף - - - שזה הצד הקליני של הדברים. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> סליחה, יש לכם נוסחה? מה המציאות? << אורח >> צבי סנדלר: << אורח >> אני יודע שזה בעבודה עדיין. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אין לכם? מ-1977 עד 2026, 49 שנים, אין לכם נוסחה? << אורח >> צבי סנדלר: << אורח >> אני יודע שזאת עבודה שנעשתה כבר מספר פעמים. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אז איפה יש? מתי נעשה פעם אחרונה? << אורח >> צבי סנדלר: << אורח >> אני לא זוכר להגיד לך. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> יש נוסחה שהועברה למשרד האוצר בדרישה לעדכן תקינה? << אורח >> צבי סנדלר: << אורח >> בשנים קודמות היו עבודות שנעשו. אני לא יודע לאיזה מצב הם הגיעו. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> תעלו, בבקשה, את משרד האוצר. יעל, בבקשה. << אורח >> יעל פיילס: << אורח >> שלום. אני אשמח להתייחס לשתי נקודות. הנקודה הראשונה לגבי התקינה: אנחנו במשרד הבריאות עובדים לפי תוכנית מיטות מוסכמת עד שנת 2028 ולפי תקינה מוסכמת, לפי ההסכם הקיבוצי עם הסתדרות הרופאים. אני לא מכירה דרישה ממשית וקונקרטית לשינוי התקינה. אז זה נושא ראשון. נושא שני לגבי מחסור בתקנים: אתם יכולים ממש עכשיו לפתוח את האתר של הסתדרות הרופאים ולהיכנס למאגר חיפוש של תקני מתמחים. רק שם אפשר לראות כמה מאות של תקני מתמחים פנויים. אז אני לא מסכימה עם האמירה שיש מחסור בתקני רופאים. אולי יש מחסור בתקנים ספציפיים. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> לפי נוסחה של 1977 אין מחסור. אבל האוכלוסייה היא כבר פי שלושה ממה שהיה ב-1977. << אורח >> יעל פיילס: << אורח >> אין בעיה, כבוד חברת הכנסת, אבל את יכולה ממש לפתוח את האתר ולהסתכל שיש כמה מאות תקנים פנויים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את מתכוונת שיש משרות פנויות היום במערכת? << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> יש משרות למתמחים? לפני שהם נכנסים לעבוד כרופאים הם צריכים להיות מתמחים. << אורח >> יעל פיילס: << אורח >> כן. וכולנו יכולים לפתוח את האתר של הסתדרות הרופאים ולראות את המשרות הפנויות האלה. זה משהו שקוף לציבור לחלוטין. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, אתה שומע? אין מחסור. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אז אין טעם בדיון הזה? לא הבנתי. זאת הבשורה - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה האוצר, הם האוצר. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> - - - לאלפי הרופאים שלא עובדים. הם שקופים? אף אחד לא רואה אותם במשרד הבריאות? << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אבל איך נוצר שיש רופאים שממתינים ולא מתקבלים לעבוד, ואומרים להם שאין תקנים? זאת התשובה שהם מקבלים. << אורח >> יעל פיילס: << אורח >> אולי אין תקן פנוי בהתמחות הספציפית מאוד שאותו בוגר עשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני אומר לוועדה ולך שיש רופאים שמשוועים לעבודה, לא חשוב מה. אני יכול לומר לכם שאם 100 רופאים ייגשו לאחת מהמשרות האלה, סביר להניח שלא יתקבלו. אנחנו יודעים איך מנהלי מחלקות עובדים. פרופסור חגי לוין, אתה יודע למה אני מתכוון. יש לו ראש, התקן הזה, הוא שומר אותו ל-X, ל-Y. לא רוצה משהו אחר. אגב, מה לגבי הדיונים בוועדה לכוח אדם? איך הם מתקדמים? << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> באיזו תדירות מתכנסת ועדת פיתוח כוח אדם? << אורח >> צבי סנדלר: << אורח >> הם לא התכנסו פעם אחת, הם התכנסו כבר, אם אני לא טועה, שלוש או ארבע פעמים. בשנה האחרונה. זאת ועדה שמכילה הרבה גורמים ומורכב לכנס אותה, אבל אנחנו משתדלים להתקדם איתה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אם אתם מסכימים שמפתח התקינה לא תואם מציאות – אתם מסכימים שמה שהיה ב-1977 לא מתאים עכשיו – מי צריך להציע למשרד האוצר, ההסתדרות הרפואית או אתם, או שאתם ביחד? מי צריך לייצר למשרד האוצר נוסחה חדשה מעודכנת? << אורח >> צבי סנדלר: << אורח >> אני חושב שהמשרד צריך לבצע איזושהי בדיקה מעמיקה ולהבין. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> כמה זמן אתם צריכים לזה? אתה אמרת שכבר היו הצעות, עבדתם. אז אולי לא כבר להגיש מה שמוכן? פשוט לעשות את המעשה הזה. << אורח >> שירה ארנון: << אורח >> בשנים הקודמות היו הצעות. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> הן נשארו במשרד הבריאות, או שזה הועבר למשרד האוצר? << אורח >> שירה ארנון: << אורח >> אנחנו יכולים לבדוק את זה ולהשיב לוועדה. מפתח התקינה מבוסס על השירות הרפואי של כל מיטה. זאת אומרת, אתה צריך פה לעשות עבודה יסודית; על כל סוג של שירות כמה רופאים צריך. זה לא משהו שאתה עושה בשלוף, זה עבודה מקצועית עם אנשי מקצוע. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אבל אתם לא צריכים אותנו בשביל זה, זו עבודה שוטפת. שנתיים איילת עבדה בניהול אסטרטגי של משרד הבריאות. יש מסקנות, תוצאות של העבודה הזאת? << אורח >> שירה ארנון: << אורח >> אין לנו. אנחנו נבדוק ונשיב לוועדה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אז אם עכשיו איילת התפטרה, מי עכשיו ממלא את הפונקציה? << אורח >> שירה ארנון: << אורח >> היא נמצאת עדיין. לדעתי, היא נמצאת עוד כחודשיים. היא בתפקידה, היא עוד נמצאת. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> בסדר, אז אנחנו נשמח לקבל. פרופסור חגי לוי, בבקשה. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> תרשי לי לשקף. במציאות בפועל יש רופאים, אפשר להגיד מאות או אלפים, שיושבים בבית ולא מועסקים. נציגת האוצר מפנה לאתר הר"י. אני מכיר שיש שם מספר מצומצם של משרות שמוצעות, אבל בפועל הרופאים זה משאב כל כך יקר – אולי צריך להקים מנהלת השמה שתפנה נקודתית אחד-אחד? זה דווקא אליכם. נקודתית. לא מחפשים אשמים. כל רופא במדינת ישראל שלא מוצא את מקומו, בואו נעזור לו; כמו שעוזרים, בצדק, לעולים – אני חושב שזה חשוב – אז בואו נעזור לרופאים כאן, וניתן להם את השירות הזה. אנחנו יכולים בהשקעה מאוד קטנה לפתור את זה צרכים נקודתיים. אפילו התקנים הקיימים שיש בהם מחסור, לטעמי, אפילו זה לא ממומש. הערה שנייה, אני מציע לבקש ספציפית את הנתון, כמה רופאים בישראל חתמו דמי אבטלה. פשוט מעניין לדעת כמה רופאים בישראל מקבלים דמי אבטלה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> יש בעיה. אם רופא מועסק בתחום אחר ולא כרופא - - - << אורח >> נעמה כהן: << אורח >> בדוח כוח אדם של 2024 של משרד הבריאות, שדרך אגב לא פורסם השנה, יש עיכוב – כל שנה מפרסמים שנה אחורה – רואים את מספר מסיימי הסטאז' ומספר מתחילי ההתמחות. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> יש פער גדול. << אורח >> נעמה כהן: << אורח >> אתה יכול לראות שיש פער. יש שנים שיותר, יש שנים שפחות, אבל רואים שיש פער, אם אני לא טועה של 400 בשנים מסוימות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וזה מתווסף כל שנה. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> והערה אחרונה. אני ממש מבקש ממך, חברת הכנסת מזרסקי, בנושא אחיות בריאות הציבור אין לנו מנגנון שמעדכן את התקינה. המצב הוא מחפיר במובן של מה שהולך לקרות בעתיד. גם הגיל שלהם הולך ועולה. אני ממש מבקש לקיים דיון ייעודי, אם תספיקו במושב הנוכחי. אבל לקיים דיון על הנושא של אחיות בריאות הציבור. תודה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> תודה לך. מקופות חולים מישהו רוצה להתייחס? לא? אז אני אשאל אתכם שאלה: יש לכם תקנים של רופאים שלא מאוישים? << אורח >> חלי לוי סהר: << אורח >> בכלל אני אגיד שבכללית אנחנו לא מתעדפים רופאים ערבים או יהודים או ההפך - - << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> מצוין. << אורח >> חלי לוי סהר: << אורח >> אנחנו מקבלים את כל מי שמתאים, לפי מה שמנהל המחלקה או הוועדה שקשורה בנושא הזה. לכן בעניין הזה אין לי מה להגיד. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> יש תקנים שלא מאוישים? משרות פנויות? << אורח >> חלי לוי סהר: << אורח >> יש משרות פנויות, ובמקביל יש גם מקומות בבתי חולים. הדיון פה נקבע על בתי חולים, ולכן ברוב בתי החולים שלנו אנחנו קולטים מעבר לתקן אז יש איוש שהוא מעבר לתקינה. ועל נושא התקינה דובר קודם. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> אז את מסכימה שצריך לעדכן את התקינה. << אורח >> חלי לוי סהר: << אורח >> זה תמיד חסר, כמובן. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> מישהו רוצה להוסיף עוד משהו? אם לא, אז דוקטור אפרת אפללו, את רוצה? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> הזכרתי קודם את העבודה שלנו. תודה. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> תודה. אז אנחנו נגיע לסיכום, הוועדה מבקשת לקבל ממשרד הבריאות את הנתונים הבאים: לגבי כל בית חולים ובכל מחלקה, ברזולוציה של מחלקה, מה מספר התקנים הדרוש לפי מפתח גולדברג, וכמה מתוכם מאוישים וכמה לא; באלו סוגי המחלקות יש צורך לתקן את מפתח התקינה, ומה התיקון הדרוש; האם יש במערכת צורך ברופאים לא מומחים? אם כן, למה ובאיזה היקף? מהו מספר התקנים של רופאים ואחיות שנוספו לטובת אשפוזי בית? זה מה שאנחנו מבקשים ממשרד הבריאות – הוועדה ששבה על בקשתה ממשרד הבריאות להעביר אלינו מידע לגבי כל תקני המתמחים, רופאים ומומחים שאינם מאוישים בכל בתי החולים בארץ. אנחנו מבקשים לפרסם את המידע הזה לציבור דרך קבע. הוועדה מבקשת לקבל עדכון לגבי עבודת הוועדה לתכנון כוח אדם במשרד הבריאות – מתי התכנסה ומה היו ההמלצות שלה. הוועדה מבקשת לקבל את התשובה של משרד הבריאות תוך שבועיים. אנחנו מודים לכל המשתתפים ובריאות כולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:00. << סיום >>