פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 565
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום ראשון, א' בסיוון התשפ"ו (17 במאי 2026), שעה 10:00
סדר היום:
<< נושא >> סיור במוסדות חינוך במזרח ירושלים << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
צבי ידידיה סוכות – היו"ר
מוזמנים:
פאדי ביסאן
–
מש"ק תיאום ושיתוף משרד, יועץ לענייני ערבים, משטרה, המשרד לביטחון לאומי
כרמית הרוש
–
מנהלת מחוז ירושלים, משרד החינוך
שירין חאפי נטור
–
מנהלת אגף חינוך בחברה הערבית, משרד החינוך
אלי קורנל
–
מנהל תחום אכיפה ואיסוף מידע, משרד החינוך
בתאל אוהב ציון
–
מ"מ מנהל אגף אכיפה, משרד החינוך
ענאן קאסם
–
מפקח כולל בתי ספר יסודיים, מזרח ירושלים, מתאם החברה, משרד החינוך
מוחמד אבו אלהיג'ה
–
מפקח חינוך בלתי פורמלי, משרד החינוך
סועאד דעאס
–
מפקחת בית ספר חיואר, מובילת יעד הרחבת התוכנית הישראלית משרד החינוך
רונית חן
–
מפקחת מחוז מנח"י, מחוז ירושלים, משרד החינוך
ציון רגב
–
מנהל, תוכנית חומש, תכנית אסטרטגית בחינוך מזרח ירושלים, עיריית ירושלים
ג'מיל שרקיה
–
ממונה על חינוך יסודי, עיריית ירושלים
נורה תאג'י
–
מנהלת שש שנתי, בית ספר רוואד אלקודס, בית חנינא
אוראל ניסים
–
תלמידה, בית ספר רוואד אלקודס, בית חנינא
עבד אלטיף ג'יד
–
תלמיד, בית ספר רוואד אלקודס, בית חנינא
לוטוס
–
תלמידה, בית ספר רוואד אלקודס, בית חנינא
יוסף אליאן
–
תלמיד, בית ספר רוואד אלקודס, בית חנינא
מוחמד
–
תלמיד, בית ספר רוואד אלקודס, בית חנינא
איברהים
–
תלמידה, בית ספר רוואד אלקודס, בית חנינא
מנאל דראושה
–
מנהלת, בית ספר חיואר, בית צפאפא
עדי
–
מורה, בית ספר חיואר, בית צפאפא,
מונה באכרי
–
מורה למוזיקה, בית ספר חיואר, בית צפאפא
שיימא
–
מורה, בית ספר חיואר, בית צפאפא
רים
–
תלמידה, בית ספר חיואר, בית צפאפא
כרים
–
תלמיד, בית ספר חיואר, בית צפאפא
הנאא לאפי
–
מלווה מטעם אינקלו, בתי ספר מכילים, עמותת אינקלו
פז כהן
–
סגן יו"ר ירושלים, חבר ההנהגה הארצית, הנהגת ההורים
שירן יחיא
–
סגן ראש ארגון ההורים הירושלמי, הנהגת ההורים
אופק אלבידאק
–
רכזת מזרח ירושלים, ארגון ההורים, הנהגת ההורים
אורי הראל
–
דוברת הוועדה
ייעוץ משפטי:
תמי סלע
מנהלת הוועדה:
אתי דנן
רישום פרלמנטרי:
מעיין שבתאי, איטייפ
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> סיור במוסדות חינוך במזרח ירושלים << נושא >>
(בית ספר רוואד אלקודס, בית חנינא)
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
שלום ותודה שאתם מארחים את הוועדה.
<< דובר >> נורה תאג'י: << דובר >>
(הצגת מצגת)
בוקר טוב לכולם וברוכים הבאים. אני נורה תאג'י, מנהלת בית הספר, מנהלת השש שנתי. עוד מעט תגיע גם מנהלת החטיבה. אנחנו שמחים לארח אותכם אצלנו ברוואד אלקודס. בית ספר רוואד אלקודס, בית ספר שש שנתי מכיתה ז' עד כיתה י"ב. בית הספר הוקם לפני עשר שנים. במבנה הזה זו שנה שלישית שאנחנו פה, לפני כן היינו במבנה שכור. אנחנו מגישים לבגרות ישראלית, אנחנו פועלים רק לפי תוכנית הלימודים הישראלית. השנה אנחנו מגיעים למחזור שישי.
נעשה סיבוב היום במבנה, נכיר את המגמות. אנחנו בית ספר שמלמד שישה ימים בשבוע, כאשר יום ראשון הוא יום מיוחד למגמות, במיוחד מגמות טכנולוגיות, לצד תוכניות כמו עמט"ק ועוד תוכניות. נכיר, נחוש קצת את בית הספר וניכנס למגמות. נתכנס ונתעמק יותר בפדגוגיה הבית ספרית.
בית הספר הוקם לפני עשר שנים במטרה לתת מענה לתלמידים מחוננים, מצטיינים, לצד תלמידים רגילים. בכל שכבה בבית הספר יש לנו ארבע כיתות. כיתת מחוננים, מצטיינים שמשולבים כפי דרישת האגף למחוננים במטה. שאר התלמידים משולבים, זה כולל גם תלמידים מתקשים, תלמידים על הרצף. תמהיל מגוון מאוד והטרוגניות גדולה מאוד. זה גם אחד האתגרים שלנו בבית הספר.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
מה יחס התלמידים מחוננים, מצטיינים ותלמידים שהם - - -
<< דובר >> נורה תאג'י: << דובר >>
תלמידים מחוננים הם כ-30% מבית הספר. השאר הם תלמידים רגילים לצד 20% שהם גם תלמידים מצטיינים. אנחנו מגדירים את עצמנו כרוואד אלקודס, מגדלור ירושלמי ועוגן לתלמידים מצטיינים מבחינה ערכית, חברתית ולימודית. מקום שמעורר השראה לתלמידים. בבית הספר יש 700 תלמידים וכ-67 מורים, ואנשי צוות 80.
יש כאלה שלמדו באקדמיה הישראלית, יש כאלה שלמדו באקדמיה הפלסטינית, שלמדו בחו"ל. כ-53 הם 79% הם בעלי תואר שני לצד 21% שהם 14 בעלי תואר ראשון. כ-43 למדו באקדמיה הישראלית לצד 24 שלמדו באקדמיה הישראלית. 64% למדו באקדמיה הישראלית לצד 36 מורים שלמדו באקדמיה הפלסטינית.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
עוד הפעם, תחזרי על הנתונים.
<< דובר >> נורה תאג'י: << דובר >>
אני שוב חוזרת. בבית הספר יש 67 מורים כאשר 43 מהם למדו באקדמיה הישראלית לצד 24 מורים שלמדו באקדמיה הפלסטינית. זו חלוקת תלמידים לפי הכיתות, מגמות בית ספריות. יש לנו מגוון של מגמות, גם זו דרישת האגף למחוננים, לתת מענה לכל השונות שנמצאת בקרב התלמידים. מגמות שהן מדעיות כמו ביולוגיה, כימיה ופיזיקה, לצד מגמות שהן בתחום הטכנולוגי, היום אנחנו נבקר אצלם, כמו הנדסת אלקטרוניקה, הנדסת אדריכלות עשר יחידות.
אנחנו בית הספר היחיד בירושלים שיש לו מגמת דיפלומטיה ותקשורת בין-לאומית, היא מיועדת לאלה שיש להם אנגלית כמו שפת אם. אומנות חזותית, חקר בגן החיות, זו שנה רביעית שאנחנו עושים חקר בגן החיות התנ"כי. יש כאלה שגם עושים הרחבה בהיסטוריה, במורשת. אקדמיה בתיכון, אקדמיזציה והרחבה בעברית לחמש יחידות עברית.
הישגים, זכאויות. מחזור ראשון 95% לצד 50%, אלה תעודות איכות והצטיינות. מחזור שני 96% זכאות ו-54% תעודות הצטיינות ואיכות. תשפ"ג, 99% זכאות לצד 58 תעודות איכות והצטיינות. תשפ"ד 97% זכאות ו-66 תעודות איכות והצטיינות. השנה סגרנו 100% זכאות בגרות לצד 70% שהן תעודות איכות והצטיינות.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
תוכנית לימודים, תגידי מילה. איזו תוכנית לימודים - - - בבגרות?
<< דובר >> נורה תאג'י: << דובר >>
תוכנית לימודים ישראלית מפתיחת בית הספר. רק תוכנית ישראלית. אנחנו מכוונים לבגרות איכותית, אנחנו לא עובדים על 21 יחידות. התלמיד הקצת מתקשה, מגיע ל-30. יש תלמידים שמגיעים ל-40 ויותר מ-40, למרות שזה לא מחושב להם במחשבון של האוניברסיטאות. אנחנו מעודדים מאוד הצטיינות חברתית, זה תורם לתעודת בגרות איכותית. מחזור ראשון היה לנו 29%, אחר כך 36%, 46%, 56% ובשנה אחרונה 65%.
לאן הבוגרים ממשיכים? מחזור ראשון, 30% המשיכו באקדמיה הישראלית. מחזור שני 38%, מחזור שלישי 45%, מחזור רביעי 50% והמחזור החמישי האחרון, 58%. לאן הם ממשיכים? יש כאלה שלומדים באוניברסיטה העברית, יש כאלה שלומדים בעזריאלי, במכללת הדסה, בתל-אביב, בנתניה, בחיפה אם הם באים מהצפון. הנתח הגדול נמצא בעברית או בעזריאלי. הם מתקבלים באוניברסיטה העברית קבלה ישירה על סמך תעודת הבגרות.
רק תלמידה אחת עשתה פסיכומטרי כי היא רצתה ללמוד רפואה והיא עבדה על זה קשה כמה שנים כדי להשיג פסיכומטרי. השאר נכנסו לקבלה ישירה. מדובר בלימודים כמו מדעי נתונים, מדעי מחשב, פיזיקה, הנדסת חשמל, מדעי מוח. יש לנו תלמידה שהיא הערבייה הראשונה, נכנסה לשילוב של מדעי מוח ומדעי מחשב. השנה קיבלה משרה במייקרוסופט. הייתה אצלנו ביום חמישי, היא גאווה גדולה. היא לא היחידה, יש לנו נתח לא קטן.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
יש מכאן מי שהמשיכו ללימודים במוסדות פלסטיניים?
<< דובר >> נורה תאג'י: << דובר >>
יש לא מעט. כמעט 30% כל שנה שנגשים ללימודי רפואה. כמעט כל שנה. באוניברסיטת אל-נג'אח או באוניברסיטת אבו-דיס.
אתגרים. כמובן כמו כל בית ספר יש לנו אתגרים רבים. אם לציין את החשובים ביותר, זו סגירת פערים בין התוכנית הפלסטינית לתוכנית הישראלית. כל התלמידים מגיעים מכל רחבי העיר, גם מבתי ספר שלומדים לפי התוכנית הפלסטינית, במיוחד אלה שנמצאים במוכר הלא רשמי.
אנחנו חייבים לסגור פערים רבים, במיוחד במתמטיקה ובשפה העברית. יש לנו תלמידים שמאותרים כתלמידים מחוננים, הם מגיעים ללמוד בכיתה י' ולפני כן הם לא למדו עברית. אנחנו חייבים לסגור גם את הפער הזה ולהגיע לכיתה י"ב כשיש להם זכאות ולא רק זכאות, אנחנו מנסים להכין אותם לאקדמיה, לא רק עברית ואסטרטגיות איך לעבור את העברית אלא גם להכין אותם, איך להתמודד באקדמיה.
לתת מענה ומימוש מלוא הפוטנציאל לכל התלמידים, לכל האוכלוסיות והגיוון הנמצא בתוך בית הספר, בין אם זה מחוננים, מצטיינים, רגילים, מתקשים. התמודדות גם עם המגוון התרבותי הגדול בבית הספר. תלמידים מדרום העיר, מכל רחבי העיר. גם מהמחוז, מאבו גוש, עין רפא, עין נקובא. גם תלמידים מהצפון שההורים שלהם נמצאים ועובדים בירושלים. לפעמים זה מקשה עלינו ונדרשות התערבויות רבות כדי לטפל בסוגיה הזו.
התאמת שיטות ההוראה. תלמידים שהגיעו ולמדו בתוכנית הפלסטינית והיו רגילים יותר לשינון של ידע ומידע ופתאום הם נמצאים בדרך אחרת לגמרי, צריך להכין את המורים מבחינת התמקצעות ושיטות הוראה שיתאימו גם לתלמידים. אנחנו בית ספר שנמצא תמיד בלחץ. אנחנו מכווני הישגים וזה מאוד מלחיץ. הציפיות מהמשרד, מהרשות, מההורים, מעצמנו. ציפיות גדולות מאוד.
זה מכניס אותנו למצבי לחץ, לפעמים למצבי תסכול אצל תלמידים וכל מיני קשיים שהם בעקבות מצבי התסכול. לתת מענה לזהות האישית. התלמידים ממזרח ירושלים והם לומדים בגרות ישראלית והם לומדים גם אזרחות ולומדים כל מה שקשור בתוכנית הישראלית. צריך לתת להם מענה לזהות שלהם. זה גם אחד האתגרים הקיימים.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
תגידי מילה על איך אתם מתמודדים על כל הסוגיה של זהות.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לימודי אזרחות, היסטוריה.
<< דובר >> נורה תאג'י: << דובר >>
אני נשאלת את השאלה רבות. בכל מקום אני נשאלת את אותה השאלה. מי שכן רוצה שהבן או שהבת שלו ילמדו בבית ספר שמלמד אך ורק לפי התוכנית הישראלית, יש לו עניין של מודעות וקבלה והוא רוצה. אנחנו שואלים אותם, למה הם רוצים ללמוד פה, מיידעים אותם שזו תוכנית ישראלית, עם אזרחות ועם כל מה שבתוכנית. הם אומרים, "אני רוצה שהבן שלי או הבת שלי ילמדו וישתלבו בחברה וישתלבו באקדמיה הישראלית". אנחנו שומעים את זה. יש להם את הקבלה הזו.
לצד זה יש להם כל מיני חששות, לדוגמה שהילד יאבד את הזהות שלו, איך הדברים יבלטו ואיך הדברים יקבלו פרופורציות. אנחנו מנסים לעשות שבוע זהות, שבוע שבו אנחנו מציינים כל מיני דברים הקשורים למורשת, לבוש ומאכלים וכל מיני דברים שאנחנו כן רוצים לתת להם מקום כדי שירגישו שאנחנו לא רק מכוונים למקום מנוגד לזהות שלהם. זה מקום של ונטילציה. הם לא במצב של תסכול, שרק מלמדים אותנו משהו שהוא ישראליזציה וזהו. לא, אנחנו נותנים להם מענה פה ושם ועושים את האיזון הנכון.
מטרות בית ספריות. אנחנו רוצים לשמור על הזכאות, לא פחות מ-95%. אנחנו רוצים להעלות תעודות בגרות והצטיינות ל-80% במטרה להיכנס לאקדמיה ללא פסיכומטרי כי זה החסם הגדול לאוכלוסייה הערבית. אנחנו רוצים לעודד אקלים שהוא אקלים ערכי, תומך, מעודד מוגנות ושייכות. וכמובן טיפוח המצוינות, במיוחד מצוינות ערכית וחברתית לצד האקדמית. אנחנו רוצים לטפח את הצוות, לא רק את התלמידים, הם אלה שכן דוחפים הלאה. וכן, לטפח תלמידים אחראיים, לומדים ועצמאיים עם מוטיבציה כי יש לנו בעיית מוטיבציה.
יש לנו מגוון תוכניות בבית הספר למרות שאנחנו מאוד עמוסים, יום הלימודים מתחיל ב-08:00 ורק ב-15:00 אנחנו מסיימים את יום הלימודים. שמונה שעות, שישה ימים בשבוע. לצד זה מנסים מענה לפן הרגשי והחברתי. תוכניות חברתיות, ערכיות. השתלבות בחברה הישראלית, תוכניות עם הקהילה. יש לנו תוכניות מהחומש, מגוון גדול של תוכניות. אנחנו נחוש את זה גם בתוך הכיתות, בין אם אלה תוכניות להעצמה, תוכניות עם מעבדות בלמונטה, תוכניות של מועצת תלמידים. תוכניות כמו באלאנס, עובד על הצד הערכי והחברתי. מגוון.
אנחנו נבקר, יש לנו חדר של פודקאסט שהקמנו עם תוכנית החומש. זה מיועד לעברית ולמידה דרך פודקאסט בעברית. יש לנו תוכניות שהן השתלבות בחברה הישראלית. אנחנו כמעט ארבע או חמש שנים, בקשר עם בית ספר ליד"ה, בקשר עם בית ספר יאס"א. אנחנו מקיימים מודל ה-MUM, מודל האו"ם, כל מיני דיבייטים, לצד עוד תוכניות שהן חקר עם בית ספר יאס"א.
יש לנו תוכנית עם אוניברסיטת בר-אילן, זה על הרצף של האזרחות, בשיתוף הפקולטה למשפטים. זה היה מתקיים באוניברסיטת בר-אילן, השנה חצי בבר-אילן וחצי במוזיאון הסובלנות. בית הספר שלנו נפגש עם עוד בית ספר מהמרכז ולומדים יחד סביב סוגיית האזרחות לצד תוכניות בקהילה שמקבלות תמיכה מתוכנית החומש.
אנחנו מפעילים תוכנית אישית לכל תלמיד כדי שכל תלמיד יצליח לממש את הפוטנציאל שלו. התוכנית לא רק ממוקדת הישגים, גם ערכית וחברתית. יש לנו תוכנית שנקראת אשנבים, היא תוכנית יחד עם ההורים כדי ליצור כל מיני שותפויות עם ההורים ולבנות איתם תקשורת. אלה דברים מיוחדים לבית ספרנו, שהקמנו בו במיוחד.
אנחנו מקיימים כל שנה מודל האו"ם, MUN, זה בשיתוף בית הספר במזרח העיר, זה לא רק לבית ספרנו, אנחנו משתפים בתי ספר במזרח העיר, גם מהמערב כמו ליד"ה. שם הם דנים, זה ממש כמו מודל האו"ם. בית הספר כולו הופך למודל האו"ם ושם דנים בכל מיני סוגיות חמות. יש לנו תוכנית שנקראת Nir School, היא לתלמידים מחוננים ומצטיינים, היא פועלת עם בתי ספר במגזר היהודי. ההיגיון שלה מאוניברסיטת הרווארד.
אקדמיה בתיכון, זו שנה שלישית שאנחנו מקדמים כל מיני מגמות יחד עם האקדמיה – אנגלית, היסטוריה, אומנות ומורשת. מדעני העתיד, אלה תוכניות שהן רק למחוננים. לימוד משותף, כמו שהסברתי לפני רגע. תוכנית התיכונים במשפט, עם בר-אילן כפי הסברתי. תוכנית להעמקת הערכים.
אנחנו נכנסים למקום שהוא מקום הישגי מאוד ועם פדגוגיה מאוד חזקה. היו לנו פעמים שפחות נתנו במה לערכים. כבר שנתיים שאנחנו מדגישים ערכים מאוד. כמעט כל התוכניות שאנחנו רוכשים מהגפ"ן הן תוכניות לקידום ערכים. שגרירים ברשת, זו תוכנית עם אגף חברה ונוער במטרה שהתלמידים שלנו יהיו גם משפיעים ברשת בעניין הערכים. סמינרים ייעודיים, בתוכנית החומש, סמינרים של הערכים.
תוכנית מנטורים זו תוכנית משלנו שאנחנו מקדמים ביחד עם אבני ראשה. אנחנו מנסים לקדם את זה בבית הספר. יוזמות קהילתיות עם הקהילה כמו מבצע חורף חם, התרמה לחולי סרטן, ארוחות רמדאן, תרומות לנזקקים. זה מחבר אותם לקהילה וגם לזהות שלהם. מבחן רואד זו גם תוכנית שמשלבת הורים וחוגי בחירה, זה מתוכנית החומש והגפ"ן, תוכניות של בחירה למי שרוצה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
תשלומי הורים יש?
<< דובר >> נורה תאג'י: << דובר >>
תשלומי הורים זה ספרים, סל תרבות וטיולים. אנחנו מנסים לטפח את הצוות. יש לנו מספר לא קטן של תוכניות מטעם החומש, גם מטעם הגפ"ן, של פיתוח מקצועי של הצוות בכל מיני כיוונים. מתוך תוצאות של שאלון הורים בשנת תשפ"ד, לשאלה מדוע בחרו הורים בבית הספר, הנתח הגדול של התשובות היה בגלל הייחודיות של בית הספר, אחר כך איכות הצוות, קרבה לבית, תוכניות בית ספריות ומיקום בית הספר.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
כמה מבקשים להגיע לבית הספר ולא מגיעים, את יודעת?
<< דובר >> נורה תאג'י: << דובר >>
אני לא שולטת בזה, זה באגף. הם נרשמים דרך הפורטל, מחוננים ומצטיינים. נותנים לי את המספר הסופי. תמיד אומרים לי, זה נע בין 200 ל-300. ברישום רגיל יש מעל 400.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
לכיתה ז'?
<< דובר >> נורה תאג'י: << דובר >>
לכיתה ז'.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
וכמה מתקבלים?
<< דובר >> נורה תאג'י: << דובר >>
80.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
מתוך 400?
<< דובר >> נורה תאג'י: << דובר >>
חוץ מהמחוננים והמצטיינים.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
עוד הפעם, 400 נרשמים? וכמה - - -
<< דובר >> נורה תאג'י: << דובר >>
80.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
יש לכם פה מחסור במורים, אתם מרגישים דבר כזה?
<< דובר >> נורה תאג'י: << דובר >>
מחסור במורים לעברית ובמורים לפיזיקה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
ציינת קודם שרוב התלמידים מתקבלים ישירות לאוניברסיטה. יש כאלה, 30% שבוחרים ללמוד ברשות הפלסטינית?
<< דובר >> נורה תאג'י: << דובר >>
כן. אמרתי שיש נתח שהולך ללמוד רפואה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
לרפואה הם לא מתקבלים.
<< דובר >> נורה תאג'י: << דובר >>
לא שלא מתקבלים. זה דורש פסיכומטרי, אי-אפשר להתקבל קבלה ישירה. צריך לחכות למבחני מו"ר בגיל מסוים. הם רוצים לסיים י"ב ולהתחיל ללמוד. יש כאלה, הייתה לנו דוגמה של תלמידה שהייתה לה נחישות חזקה מאוד, היא ידעה שהיא רוצה ללמוד רפואה באקדמיה הישראלית. היא השקיעה שלוש שנים כדי להתקבל. האחרים בוחרים להתקבל בפחות פרק זמן.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
תוכניות לתלמידים. נניח שהם נתקלים באירועים שבהם המשטרה מעורבת. יכול להיות שיתוף פעולה עם המשטרה, להכיר את המשטרה - - - דברים כאלה קורים?
<< דובר >> נורה תאג'י: << דובר >>
אין לנו בעיה. שנה שעברה היה לנו שיתוף. היה לנו חוג עם המשטרה, עם מספר תלמידים במטרה להעצים אותם להיות מנהיגים. בדרך כלל אין לנו שום בעיה. אין משהו שהוא נחוץ.
<< דובר >> פאדי ביסאן: << דובר >>
בוקר טוב. אני פאדי, נציג המשטרה מהמחוז. קיים קשר, השוטרים הקהילתיים ובכלל, יכולים להיכנס. יש קשר עם מנהלי בית ספר. גם בהדרכות שצריך להעביר. ההרצאות, הדברים שצריך להעביר זה בהתאם לרוח התקופה. לא חייבים להיכנס להעביר רק בשבוע אינטרנט או סמים. כל מה שהמנהלת או אנחנו חושבים שצריך להיכנס ולהעביר, אנחנו נכנסים ומעבירים גם על מדים. אני מובן מאליו זכיתי בתפקיד של האזרחי, אבל על מדים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אני אמקד את השאלה של פאדי. בוועדות שאני נמצא בהן אני שומע לא מעט מהמשטרה שיש חוסר שיתוף פעולה משמעותי בחברה הערבית עם המשטרה. כל מיני אירועי פשיעה, אירועי רצח וכאלה. שוטר משבוע שעבר אומר, אדם שרצחו את אח שלו לידו לא ילך ויעיד במשטרה, משהו בחברה חוסם אותו מלעשות את הדבר הזה.
<< דובר >> פאדי ביסאן: << דובר >>
אני יכול להצביע רק על מזרח ירושלים. אנחנו מזהים קשר ישיר ובמקומות שהתוכנית הישראלית נכנסת בהם או שמלמדים בהם יותר ערכים ויותר הכוונה, מספר האירועים יורד בהשוואה לבית ספר שלא רוצה להתייחס לנושא. במקומות שיש בהם חינוך, הכוונה, לימוד לערכים, הסבר מהי אחריות פלילית, אנחנו מזהים שהתלמידים נזהרים ומתרחקים.
האיזון החוזר שלנו, ברגע שיש התפרעויות או הפרות סדר, אנחנו מזהים ששם יש אנשים ותופסים אותם, הם לא שייכים לאותם בתי ספר. כל אלה שמשתתפים בתוכניות משותפות, משטרה ובית ספר כמו מיל"ה וכמו חזרה למוטב ועוד תוכניות שאנחנו מפעילים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אתם רואים הפרדה בין בתי ספר שמלמדים את התוכנית הישראלית לאלה שלומדים את התוכנית הפלסטינית בהקשר הזה?
<< דובר >> פאדי ביסאן: << דובר >>
אני לא שם. אני לא יודע לגבי התוכנית הפלסטינית. אני מתעסק במוכר ובמה שרשום. אני נכנס ברגע שיש לי דיווח על אירוע, כן. אני נכנס כפיקוח ובקרה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אני לא מדבר על אירוע. אני מדבר על אירוע שדורש שיתוף פעולה עם המשטרה. בן-אדם יצטרך - -
<< דובר >> פאדי ביסאן: << דובר >>
ברגע ששוטר מגיע, משתפים פעולה, אין בעיה עם זה.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
עד לפני שנתיים הייתה הרבה פחות עבודה. המנהלת תיארה בצורה כנה. לא רק פה, בכל בתי הספר. בכל פעם שהגענו לביקור, לפני שנתיים וחצי ויותר , זה היה להציג את כל הפדגוגיה, לא להגיד מילה על ערכים, לא להגיד מילה על זהות. עשינו עבודה אינטנסיבית מאוד, גם עם פאדי.
<< דובר >> פאדי ביסאן: << דובר >>
אני הכרתי את כרמית בוועדת החינוך. ישבנו, הקמנו צוות ומיזם במטרה לעשות משהו שונה. נמאס משבוע אינטרנט ומשבוע סמים, רצינו לעשות משהו שונה ומקורי. הקמנו צוות והתחלנו לפעול ולהיכנס לבתי ספר ולעשות דברים שמוכוונים יותר לערכים, דברים כאלה.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
יש קשר. דיברנו עם המנהלים על החשיבות של שיח על זהות, גם אם יש קושי. גם אנחנו כמנהלים וכמבוגרים צריכים לדעת שיכולות להיות תגובות קשות של ילדים שאולי חוו אירוע משפחתי מורכב וצריך לתת לזה לעלות, הכול בסדר. אם קוברים את זה יש שקט. לא תמיד הילדים מדברים, מבטאים את עצמם, את החששות שלהם, את התחושות, וגם בין היתר היו לנו אירועים וימים מורכבים שהיו בתקופה הזו.
מאז עוד יותר עודדנו לשיח ושלחנו איגרות להורים להגיד מתי לא כדאי שהילדים יצאו כי צפויות הפגנות ואתגרים ברחוב ואנחנו רוצים לשמור על הילדים. המנהלים שלחו לילדים איגרת. אני הוצאתי איגרת לילדים. יש פה שיח אחר. אבו אלהיג'ה בוא תשתף, בוא תצטרף אלינו רגע. אצלי מהפיקוח, איש יקר שאחראי על כל הבלתי פורמלי אצלנו במזרח. הוא עושה עבודה נהדרת. הוא יכול לספר על התוכניות שהן ערכים.
<< דובר >> מוחמד אבו אלהיג'ה: << דובר >>
אספר על כל הנושא של הערכים. מוחמד אבו אלהיג'ה. אנחנו רואים שבע שנים של החומש, לפני, ושבע שנים אחרי שבא החומש, יש שינוי דרסטי. זה מראה שההשקעה במזרח ירושלים לא הולכת סתם. התחלת ההשקעה הייתה יכולה להיות פדגוגית. היום אנחנו מגיעים ל-90% ברשמי שיש בו תוכנית ישראלית. זה הישג.
שנתיים, שלוש אחרי, היום אנחנו מדברים על חינוך לערכים בכל תוכנית בחומש. לדוגמה, אני נותן לבית ספר, בית ספר מנגן. אני בא ונכנס כמחוז, כעירייה, לראות שהתכנים שלומדים בתוך בית הספר המנגן זה לא שיר אלא שיר שמקדם לדוגמה, סובלנות. אם אני מדבר על סמינרים לערכים, אני לוקח את בתי הספר, לדוגמה לאכסניית אנ"א בעכו במצדה, כדי לפגוש את המגזר היהודי.
אנחנו אומרים את זה ברור בלי להתבייש מאף אחד. אנחנו עובדים לייצר סובלנות לא בין ילד במזרח ירושלים לבין ילד בסומליה. הסובלנות היא בין ילד ערבי ובין ילד יהודי, נקודה. אחרי 7 באוקטובר כל התפיסה צריכה להשתנות. אנחנו משקיעים בזה, מדברים על זה. אין לנו ספק שיש התקדמות מסוימת.
אני אציג את הדברים הטובים והטובים פחות. אנחנו בבתי הספר הרשמיים חזקים מאוד. אנחנו עם פאדי בתוכנית - - - נכנסים, שוטרים על מדים, מקדמים חינוך לערכים, אחריות פלילית, שלטון חוק - -אנחנו הולכים לבתי משפט, לכנסת. לוקחים אותם לכל מקום כדי להראות שאנחנו במזרח ירושלים חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית, נקודה.
בבתי הספר של המוכש"ר, אנחנו עדיין צריכים דריסת רגל גדולה יותר. אנחנו אומרים את זה בגלוי, לא מתביישים בזה. כשבא ומבקר אותנו צבי או כל חבר כנסת אחר, אנחנו אומרים למדינה שייתנו לנו עוד כלים שניכנס לבתי הספר האלה ונעשה את העבודה שמצפים מאיתנו לעשות.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
איזה כלים חסרים לך?
<< דובר >> מוחמד אבו אלהיג'ה: << דובר >>
לדוגמה, תוכנית החומש כשהוגדרה מאוכלוסיית היעד, הוגדרה שזו תוכנית חומש שבאה לבתי הספר הרשמיים. במזרח ירושלים, 50% אלה בתי ספר רשמיים. מה עם המוכש"ר? כשילד בא ורואה בשוטר איום, לרוב, אני לא אומר שיש מקרים יוצאי דופן, לרוב זה ילד שבא מהמוכש"ר. למה? אין לי את דריסת הרגל כמו בבית ספר רשמי.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
אבו אלהיג'ה, המוכש"ר שהכנסנו השנה, הכנסנו שני - - - בתי ספר. הכנסתם?
<< דובר >> מוחמד אבו אלהיג'ה: << דובר >>
כן. נכון, הכנסנו. זה המוכש"ר שמלמד תוכנית ישראלית. נכנסנו לשם, אין שום בעיה. אנחנו במחוז קידמנו את העניין. יום רביעי פגישה עם כל מנהלי המוכש"ר שלא מלמדים תוכנית ישראלית. אנחנו מנסים להראות להם מה יש לנו בחומש. אתה צריך לעודד אותם, להכניס אותם לתוכנית הישראלית וקל יותר לבוא בשלבים אחרים.
לדוגמה, היום כשאנחנו מדברים ערכים, חודש תקווה משותפת, אמרנו, בתקופה הזו המגזר היהודי מדבר יותר על כל הנושאים הלאומיים. מה אפשר לעשות במזרח ירושלים עם התאמה כזו? אחד מהדברים שאתה מלמד את התלמידים, לדוגמה הצפירה של השואה. תעמוד, תכבד, יש היסטוריה לדבר הזה, א', ב', ג'. אתה כביכול חושב שהילד מכיר או ההורים מכירים.
לא, אם אנחנו לא נעשה את העבודה הזו, לא נצליח להתקדם בלי כל הדברים שהם כביכול סמליים. הם לא סמליים, החומש בא ונותן את המענה. אנחנו מקדמים את הדברים האלה. הדבר צריך גם מחוז, עירייה, מנהלי בית ספר, גם ועדי הורים. אנחנו לא נצליח לעשות עם חלק אחד בפאזל לא שותף לכל זה.
<< דובר >> ציון רגב: << דובר >>
ציון רגב, מנהל תוכנית החומש במנח"י. לגבי הסיפור של המוכש"ר. אתה יכול לראות את זה גם בנתונים. הדרך להתמודד עם זה, היא להפוך את בתי הספר האלה לרשמיים. אתה יכול לראות בטבלאות שהיום רוב הילדים ביסודי לומדים במערכת הרשמית. 26,000 לומדים ברשמי ורק 16 במוכש"ר. בעל-יסודי עדיין יש רוב למוכש"ר.
ככל שבנינו בתי ספר, המשתנה המרכזי ביותר זה הבינוי. ככל שנבנה יותר בתי ספר, ולצערי קצת נעצרה הבנייה בשנתיים האחרונות, מלחמה, קבלנים וכולי, אבל ככל שבנינו יותר בתי ספר, גם פתחנו יותר תוכנית ישראלית והעברנו יותר לרשמי. כשבית ספר הוא רשמי העירייה יכולה להשקיע, לבנות, ומשרד החינוך יכול להיכנס ביתר קלות. גם שם אני מסכים עם אבו אלהיג'ה, יש עוד מה לעשות.
אני אגיד עוד משהו ברמה של ערכים בעולם הזה. אחד הדברים המיוחדים בתוכנית החומש במזרח ירושלים, יש לנו ארגון נוער עם מעל 5,000 בני נוער כבר שנה שביעית או שמינית. זה כמו תנועת נוער איכותית. חברים מתנדבים. הם התחילו בקורונה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
איך קוראים לארגון הזה?
<< דובר >> ציון רגב: << דובר >>
צעדים.
<< דובר >> מוחמד אבו אלהיג'ה: << דובר >>
צעדים, זה בעל-יסודי. ארגון - - - זה ביסודי.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
יש להם גם את תנועות הנוער שחזקות מאוד בתוך בתי הספר. הצופים.
<< דובר >> ציון רגב: << דובר >>
יש גם לצד הצופים וכולי. הדרך להתמודד היא גם לייצר תוכניות כמו שעושים בתנועות נוער. יש גם גידול בסיפור של השירות האזרחי, רואים את זה משנה לשנה. זה עוד לא בממדים, צריך שהמדינה תפתח את השערים קצת יותר. גם שם רואים שינוי. החברים מבינים שאם יעשו שירות אזרחי, נפתחות להם עוד דלתות.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
נצא לסיור.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
תודה רבה.
(2. בית הספר רוואד אלקודס, בית חנינא)
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
שלום - - -
<< דובר >> אוראל ניסים: << דובר >>
קוראים לי אוראל ניסים. אנחנו עושים פרויקט לכיתות י' ו-י"א. אני בכיתה י"א.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
אוראל, מאיפה את?
<< דובר >> אוראל ניסים: << דובר >>
מעין ראפה. הפרויקט הזה יגדל וגם יהיה פרויקט של סיום כיתה י"ב. אנחנו לומדים איך לעבוד עם קירות, איך מתחילים מהבסיס ואיך עוברים לקיר ומקיר לבניין ומבניין למשהו מפואר יותר.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
זה של עיצוב? אדריכלות?
<< דובר >> נורה תאג'י: << דובר >>
זו מגמת אדריכלות.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
מי פה יודע עברית?
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
כמה שעות בשבוע לומדים עברית שאתם יודעים רק קצת ואתם כאלה גדולים?
<< קריאה>> קריאה: << קריאה >>
כמה שעות בשבוע? אני לא יודע. עשר שעות.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
מה פתאום.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
עברית?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
שש.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
שש ואף אחד לא מדבר עברית?
<< דובר >> נורה תאג'י: << דובר >>
עבוד, קדימה, תספר.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
איפה עוד גרים כאן?
<< דובר >> נורה תאג'י: << דובר >>
עבוד, קדימה.
<< דובר >> עבד: << דובר >>
השם שלי עבד אלטיף ג'יד, אני גר בבית חנינא בכיתה י'. אני עובד על פרויקט של בנק.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
תכנון של בנק? מה מיוחד בתכנון של בנק?
<< דובר >> עבד: << דובר >>
הוא עובד על ביטקוין, אינטרנט וכל הדברים האלה. לא קל להשתמש - - - בבנק הזה. עובדים בביטקוין.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
איפה למדת ביסודי?
<< דובר >> עבד: << דובר >>
בבית ספר יד ביד, דו-לשוני.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
איך קוראים לך?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
קוראים לי - - -
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
מה אתם חושבים על המשטרה, משטרת ישראל?
<< קריאה>> קריאה: << קריאה >>
אני חושב שהכול טוב.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
אתה רוצה להיות שוטר? מה זה הכול טוב?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אני לא רוצה להיות שוטר. אין לי בעיות עם משטרות בדרך כלל.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אם תראה משהו שקורה, אתה תדווח למשטרה? מישהו מרביץ למישהו, אתה תתקשר למשטרה?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
כן. אם תהיה בעיה אני אדבר עם המשטרה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אתה תדבר עם המשטרה? יפה מאוד. אם אתה תראה מישהו שפוגע במישהו, אתה תגיד למשטרה? מישהו אחר?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
כן.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
אתם רואים את המשטרה כגוף ששומר גם עליכם, נכון?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
כל יום אנחנו רואים את המשטרה.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
אתם יודעים שהם נמצאים גם כדי לשמור עליכם?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
כן.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
זה חשוב.
<< דובר >> נורה תאג'י: << דובר >>
כשרואים שוטר, פוחדים ממנו?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לא.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
בהצלחה - - -
<< דובר >> נורה תאג'י: << דובר >>
אלה תלמידי כיתה י'. הם עכשיו עובדים על הפרויקט בארדואינו שלהם. הם התלמידים. אתם יכולים לדבר.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
מישהו רוצה לספר לנו על הפרויקט? בואו תספרו על הפרויקט שלכם.
<< דובר >> לוטוס: << דובר >>
שלום לכם וברוכים הבאים לכיתה שלנו.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
איך קוראים לך?
<< דובר >> לוטוס: << דובר >>
קוראים לי לוטוס.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
מאיפה את?
<< דובר >> לוטוס: << דובר >>
אני - - - מירושלים.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
איפה למדת בבית הספר יסודי, לוטוס? לפני שבאת לפה.
<< דובר >> לוטוס: << דובר >>
בחיואר.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
לשם אנחנו הולכים עוד מעט.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
איך חיואר?
<< דובר >> לוטוס: << דובר >>
מצטיינת. למדתי עברית שם. התחלתי, למדתי עברית שם וכך אני עכשיו.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
יש לך עברית טובה.
<< דובר >> לוטוס: << דובר >>
תודה רבה. שלום לכם וברוכים הבאים לכיתות של מגמת האלקטרוניקה. במגמה הזו אנחנו לומדים הנדסת אלקטרוניקה, תכנות וחשמל. לומדים שני חלקים. החלק הראשון, אנחנו לומדים על חשמל. למדנו על מעגלים חשמליים, למדנו על טרנזיסטור, סליל כסף, בכל הדברים האלה משתמשים רוב הזמן במתמטיקה.
מצד שני אנחנו למדנו תכנות, למדנו שפת סי שארפ. למדנו על ארדואינו וכל אחד מאיתנו עשה את הפרויקט שלו בארדואינו. בארדואינו אנחנו משתמשים בשפתC פלוס-פלוס. אנחנו אוהבים את המגמה הזו, רואים שהמלחמות הבאות יהיו רק בטכנולוגיה. מבקשים מאלוהים שמדינת ישראל תהיה מדינה של טכנולוגיה מעולה. תודה לכם.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
תודה.
<< דובר >> יוסף אליאן: << דובר >>
שלום וברוכים הבאים לכיתה שלנו מגמת אלקטרוניקה ותכנות. אני יוסף אליאן מבית צפאפא ואני לומד פה בכיתה. המורים ממש תומכים בנו. אנחנו פה מרחיבים באלקטרוניקה ובתכנות, לומדים שפות רבות ומרחיבים בזה. אני עושה עכשיו פרויקט של ארדואינו שמודד וחוזה את הסימנים החיוניים בגוף וחוזה התעלפות כמה דקות לפני שקורית וגם נותן עצות לטיפול מונע לקשישים, לספורטאים, לאנשים עם מערכת חיסון מוחלשת או לחולים בבתי חולים.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
מדהים.
<< דובר >> יוסף אליאן: << דובר >>
תודה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
איפה למדת?
<< דובר >> יוסף אליאן: << דובר >>
הייתי בבית צפאפא יסודי א'.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אצל חאטם?
<< דובר >> יוסף אליאן: << דובר >>
כן. מקווים שאנחנו נתרום למדינה ונעשה פרויקטים שיתרמו גם לחברה שלנו.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
מי רוצה לתרום פה בשירות אזרחי? מי מעניין אותו לעשות שירות אזרחי?
<< דובר >> יוסף אליאן: << דובר >>
שירות אזרחי משטרה או מד"א או דבר כזה?
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
או מד"א, כל מיני כאלה.
<< דובר >> יוסף אליאן: << דובר >>
כן, נשמח.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה>>
אתה יכול לחזור לבית הספר גם.
<< דובר >> נורה תאג'י: << דובר >>
הם עושים אצלנו מעורבות חברתית.
<< דובר >> יוסף אליאן: << דובר >>
אנחנו גם לוקחים קורסי מד"א בבית הספר.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
יפה מאוד.
<< דובר >> יוסף אליאן: << דובר >>
תודה רבה.
<< דובר >> מוחמד: << דובר >>
קוראים לי מוחמד - - -, אני גם באלקטרוניקה ופיזיקה.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
מאיפה אתה מוחמד?
<< דובר >> מוחמד: << דובר >>
אני עכשיו גר בכפר עקב. הייתי בבית צפאפא ולפני בית צפאפא הייתי בצור הדסה.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
התחלתם בצור הדסה כמשפחה? גרתם שם?
<< דובר >> מוחמד: << דובר >>
כן גרתי אם אבא שלי ואימא שלי.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
בית צפאפא, ועכשיו עברתם לכפר עקב? למה?
<< דובר >> מוחמד: << דובר >>
קרוב יותר לאבא שלי.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
לעבודה?
<< דובר >> מוחמד: << דובר >>
לא לעבודה. אני עם אימא, יותר קרוב לאבא שלי. לדבר על הפרויקט שלי? הפרויקט שלי הוא חבר קטן, רובוט קטן שעוזר לך. אתה יכול לשים אותו בכל מקום שאתה רוצה, לידך כשאתה עובד על המחשב או כשאתה עושה מה שאתה עושה ביום-יום. הוא עוזר לך, מזכיר לך לשתות מים, לעשות דברים שצריך לעשות אותם. נותן לך אתגרים יומיים קטנים לחיזוק הגוף. לדוגמה לשתות שני ליטר מים או לישון תשע שעות. הוא גם עושה קולות ידידותיים לאנשים שצריכים תמיכה רגשית.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
אחרונה חביבה.
<< דובר >> אברהים: << דובר >>
אני - - - אברהים מכפר אבו גוש בכיתה י'. אני לומדת בשתי מגמות, הנדסת אלקטרוניקה ומחשבים, גם בביולוגיה. במסגרת המגמה הזו אנחנו לומדים תכנות, חשמל, עושים פרויקטים קטנים בארדואינו. המגמה הזו מעניקה לנו עשר יחידות, חמש יחידות בפרויקט גמר בכיתה י"ב וחמש יחידות בבגרות בכיתה י"א.
מה שמייחד את המגמה הזו, אנחנו לא רק מעתיקים מהלוח, לא רק כותבים מה שהמורה ביהר כותבת לנו. אנחנו חושבים אחרת, מחוץ לקופסה, חושבים בצורה יצירתית. אנחנו מתרגמים את הקודים שכותבים על המחשב לפעולה פיזית, כמו הפרויקטים שאנחנו עושים. הפרויקט שלי רובוט חכם שיכול לעשות פעולות שונות. מונע מכשולים, מגלה גזים. אנחנו יכולים לשלוט בו בבלוטות'.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
יפה, יישר כוח. איזו תוכנית ערכית עוברת פה? פאדי, עם החברים האלה נפגשת? איזה תוכניות אתם עושים בתחום של ערכים, אזרחות, שייכות, איזה תוכניות אתם עוברים פה? חוץ מהחלקים של הלימודים, מה עוד אתם מקבלים בבית הספר?
<< דובר >> מוחמד: << דובר >>
יש - - - זון, שם מדברים על איך התלמידים מרגישים. חוץ מהלימודים, דברים שיעזרו לך, שאתה צריך לדבר עליהם, אתה מדבר. זה עוזר לנו כקבוצה לעבוד ביחד או להכיר זה את זה אם יש תלמידים שלא מכירים. אנחנו הרבה בכיתה, 30, 20 ומשהו. יש דברים רבים.
<< דובר >> יוסף אליאן: << דובר >>
אנחנו עושים שיעור חינוך עם מורים ומחנכים בשכבה שלנו. מדברים על הכול אם יש משהו להתלונן עליו או אם יש משהו שרוצים לשפר בבית הספר או לדבר, רגשות, או משהו שקורה בגיל שלנו. מספרים להם את הכול ומדברים בשיח בקבוצה כיתתית - - -
<< דובר >> נורה תאג'י: << דובר >>
תספר על תוכנית בר אילן.
<< דובר >> יוסף אליאן: << דובר >>
אנחנו היינו בתוכנית של גוגל.
<< דובר >> נורה תאג'י: << דובר >>
מי רוצה לדבר על שבוע הזהות שהיה לכם? - - -
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
אתה יכול לדבר בערבית אם קשה, ויתרגמו אותך.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אנחנו היינו שם, שבוע להכיר את התרבות שלנו.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
טוב, תודה רבה לכם.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
בהצלחה.
(בית הספר אל-חיואר, בית צפאפא)
<< דובר >> מנאל דראושה: << דובר >>
(הצגת מצגת)
ברוכים הבאים לבית ספר יסודי חיואר. שמי מנאל, אני מנהלת את בית ספר חיואר מאז הקמתו ב-2020. אנחנו עוד מעט סוגרים את השנה השישית בבית הספר. לפני כן ניהלתי בית ספר סוואחרה יסודי לבנות בשכונת ג'בל אלמוכאבר ועברתי לנהל בית ספר שונה לגמרי בכל התכונות, גם מבחינת הגדרה.
ניהלתי בית ספר שמלמד לפי התוכנית הפלסטינית ועברתי ללמד לפי התוכנית הישראלית. זה היה בית ספר לבנות ועכשיו אני מנהלת בית ספר מעורב. זה גם בית ספר עם מגוון גדול שעוד מעט נציין זאת. אנחנו נמצאים בבית הספר הראשון והיחיד שנבנה בשכונת שרפאת. שכונת שרפאת, היא קטנה מאוד, יחסית. אנחנו מדברים על 2,000-1,500 תושבים בשכונת שרפאת.
<< דובר >> סועאד דעאס: << דובר >>
שרפאת היא חלק מבית צפאפא.
<< דובר >> מנאל דראושה: << דובר >>
מי שמסתכל מרחוק, זה חלק. זה נחשב שכונה בפני עצמה. תחילת דרכנו הייתה מורכבת מאוד. אני זוכרת שלא היה לנו רישום בכלל בבית הספר בגלל סיבות רבות. אני זוכרת את הליווי ואת התמיכה של מר ענאן שהיה מפקח בבית הספר במשך חמש שנים.
<< דובר >> ענאן קאסם: << דובר >>
אני עדיין אצלך, לא עזבתי אתכם.
<< דובר >> מנאל דראושה: << דובר >>
וגם את ג'מיל, שניהם עזרו לי ועוזרים עד היום. כשיש גב למנהל הוא יכול לגדול ולצמוח. השנה לשמחתנו גם סועאד, מפקחת בית הספר והיא ממשיכה את דרכו של בית הספר. מדד טיפוח שלנו הוא יחסית גבוה, 8.2. עוד מעט נסביר למה מדד טיפוח עולה, מהפרופיל של התלמידים. לומדים בבית הספר 399 תלמידים מכיתות א'-ח'. בית הספר נבנה ל-12 כיתות מכיתה א' ועד ו' אבל בגלל המצוקה ומחסור בכיתות, יש לנו ארבע כיתות שמנצלות את כל המרחבים.
צוות בית הספר נחשב לצוות גדול יחסית, 42 מורים. יש לנו יועצת במשרה מלאה, עובדת סוציאלית ופסיכולוגית, גם תומכות הוראה פרה-רפואית. ההנחיה שאנחנו מקבלים זה משרד החינוך, זה מלכי, ובעיקר עמותת אינקלו. יש לנו את המנחה המתכללת. אנחנו הפכנו להיות בית הספר הראשון והיחיד בחברה הערבית שמתפקד כבית ספר מכיל.
החזון של בית הספר. אנחנו נחשבים לבית ספר על-אזורי, אבל אנחנו קולטים תלמידים מכל שכונה בירושלים, עוד מעט נפרט. בתחילת דרכנו התחלנו כבית ספר לדיאלוג, אם זה ברמת תקשורת בין-אישית ואם זה ברמת פדגוגיה דרך הדיאלוג. זה עזר לנו להיות בית ספר מכיל. החזון שלנו ברור לנו מאוד. בית ספר חיואר מספק סביבה בטוחה ומכבדת, מעצים ומקדם שיח מיטבי המבוסס על ערכים וזה מה שעזר לנו להיות בית ספר מכיל. אנחנו מאמינים בתיווך תחושת מסוגלות בדרך למצוינות. זו הייחודיות של בית הספר. אם את יכולה לפרט כמנחה.
<< דובר >> הנאא לאפי: << דובר >>
נעים מאוד, שמי הנאא המתכללת. הנאא לאפי, מנחה מתכללת מעמותת אינקלו, נעים מאוד. כשדיברנו אני ומנאל עם הצוות האסטרטגי על הייחודיות של בית הספר שלנו, התבססנו על מטרות העל שלנו וגם על ייחודיות כבית ספר אידאולוגי, כפי שמנאל אמרה, בית ספר מכיל וגם כל העניין של המצוינות. אנחנו מאמינים שלכל אחד הדרך שלו.
הייחודיות שלנו היא בתפיסה החינוכית, אנחנו מאמינים בכל העניין של הדיאלוג, של הכלה מבוססת ערכים, פדגוגיה מכילה וגם פדגוגיה חברתית. זה - - - שכל הזמן אנחנו נמצאים בין המקום של פדגוגיה מכילה ופדגוגיה חברתית. זה מה שמביא לדרך של המצוינות של כל אחד ואחד שנמצא בבית הספר, כולל הצוות החינוכי, כולל אותנו, כולל - - -
<< דובר >> מנאל דראושה: << דובר >>
לא סתם אנחנו אומרים שאנחנו הופכים את המגוון האנושי לנכס. אנחנו מרגישים שבגלל המגוון הרחב שיש לנו, אם זה ברמת צוות ואם זה ברמת תלמידים, המגוון זה גם בתרבות. אנחנו נמצאים גם בירושלים, גם מחוץ לירושלים, מלמדים פה מורים וגם תלמידים מכמה שכונות, יש אצלנו את שלוש הדתות. מורים, יש לנו מוסלמים, יהודים וגם נוצרים. יש לנו דתיים יותר ופחות. המגוון שיש לנו רחב, אנחנו חושבים שהוא נכס והוא משקף את החברה שלנו.
אנחנו דוגלים במגוון ורואים את זה שהוא נכס. חשוב לנו שהתלמידים ידעו שהמגוון הזה נמצא גם מחוץ לבית הספר בחברה הירושלמית. גם ירושלים היא נכס כעיר מגוונת וצריך לדעת איך לנהל את המגוון ולכוון אותו. בירושלים אין לנו שליטה, אבל בבית הספר יש לנו ואנחנו יודעים לכוון ולנהל את המגוון שלנו בצורה טובה מאוד. אנחנו עושים את זה בארבע עקרונות שהם ברורים. בעיקרון השייכות, מגוון מצוינות, עצמאות, בארבעה מדדים.
חשוב לנו כל עניין השייכות, שהתלמיד ירגיש שהוא שייך. אם זה שייך למשפחה, כיתה, בית הספר, שכונה, עיר. כל זה עושים את החינוך לערכי מאוד. הקימו ועד. השייכות, שהוא ידע וירגיש שהוא שייך. בתוך הקבוצה שאני שייך בה יש את המגוון ואני כבן-אדם צריך לקבל, להבין ולכבד את המגוון ואת השונות.
פרופיל בית הספר שלנו. יש לנו 16 כיתות מכיתה א' ועד כיתה ח'. יש לנו גם בתוך כל כיתה ילדים משולבים וילדים גם עם סל, עם שייכות נמוכה וגבוהה. אנחנו יודעים לנהל את הכיתה המכילה בצורה שתתאים את ההוראה ואת הפדגוגיה לכל תלמיד ותלמיד. זה האתגר שהתחלנו איתו, שיש לנו בית ספר רב-תרבותי. אם אנחנו מסתכלים רק על מספר השכונות שמהן אנחנו מקבלים ילדים, זה מבהיל לרגע, ואכן נבהלנו מעט בתחילת הדרך. אנחנו יודעים שלכל שכונה בירושלים הייחודיות שלה.
אנחנו כבית ספר חיואר חייבים להכיל את כל המגוון הזה. זה היה אתגר. מי שהציל אותנו בכל העניין זה החינוך הערכי. כשאנחנו מחנכים את הילדים לחינוך ערכי, אנחנו יכולים להכיל את כל המגוון שלרגע זה מבהיל שיש תלמידים רבים כל כך שבאים ללמוד בבית הספר. אלה מטרות המשרד. השנה לקחנו צעד אמיץ יותר, ראינו את כל מה שעוברת המדינה. אנחנו כבתי ספר חייבים לקחת חלק מאוד משמעותי וחלק גדול. מטרת העל שלנו שהילדים שלנו בשלב מסוים ישתלבו טוב מאוד בחברה, אם זה בשוק העבודה, באקדמיה.
עוד בעניין חינוך לשייכות, התפקיד שלנו כבית ספר הוא לחזק את הלכידות החברתית כבסיס לחיים בישראל מתוך אחריות לשותפות, וזו האחריות שלנו להכין את הילדים במקום הזה.
אנחנו בוחרים את התוכניות שעוזרות ועונות על הצרכים הפדגוגיים ולכל התמהיל החינוכי שלנו. ההדרכות הן בסיס טוב לפדגוגיה מכיוון שכל הצוות שלי בא מתוכנית הלימודים הפלסטינית. אנחנו היינו חייבים לקחת הדרכות רבות ללמד ולהדריך לפי התוכנית הישראלית. אפשר להגיד שאנחנו הצלחנו לקחת את הצוות למקום משמעותי מאוד ולהטמיע את התוכנית הישראלית בצורה יעילה ונכונה.
יש לנו כל מיני תוכניות שעונות על הצד הרגשי, החברתי וגם - - - אלה תוכניות החומש. הן נתנו כוח רב לבית הספר, אם זה ברמת מורות תומכות שיש לנו לכיתות א', אם זה בתוכנית כמו חקר וסביבה - - - פדגוגיה, שהילדים שותלים, מטפלים ומרגישים שייכות. זה מעלה את רמת האחריות שלהם, בסביבת בית הספר וגם מחוצה לו. אנחנו רוצים שהילד ירגיש בעשייה שלו.
יש לנו ארבע תוכניות. שתי תוכניות לאנגלית ושתי תוכניות לעברית דרך החומש. זה היה מאוד משמעותי, השפות הן כלי לתקשורת. זה מאוד חשוב שאנחנו נדגיש את זה, אנחנו רוצים שהילדים דרך השפות, יצליחו להשתלב באקדמיה או בשוק העבודה, בצורה נכונה ויעילה. כי השפות הן כלי לתקשורת.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אנחנו היינו קודם בבית ספר רוואד אלקודס. פגשנו שם בחורה שגדלה אצלך, הגיעה לשם ומדברת עברית שוטפת. כמה אתם רואים את זה קורה לתלמידים פה?
<< דובר >> מנאל דראושה: << דובר >>
בשפה עברית?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לוטוס.
<< דובר >> מנאל דראושה: << דובר >>
ילדים רבים באו מבתי ספר בלי שידעו אל"ף-בי"ת. אנחנו מלמדים דיפרנציאלי ונתנו שעות רבות לעברית. חשוב לנו לא רק ללמוד לקרוא ולכתוב אלא גם לשבור את האנטי של העברית. אנחנו עובדים מכיתה א' על שימוש בשפה עברית. הם מרחיבים אוצר מילים בצורה יפה מאוד דרך דרמה, שירים, ריקוד, ומתחילים לקרוא ולכתוב בכיתה ג'. חשוב לנו שהילדים יתיידדו עם השפה וירגישו שאנחנו שוברים את הקרח ושלא ייווצר להם אנטי לעברית.
לא אגיד שלפני שש שנים התמונה הייתה ורודה. לא. היה לנו אנטי מאוד משמעותי לשפה העברית והצלחנו להכניס שתי מורות יהודיות שמלמדות אצלי, עכשיו ניכנס אליהן ונכיר אותן. זה לא היה קל לשלב אותן בתוך בית הספר. כשיש חינוך ערכי בצורה משמעותית מאוד ואנחנו עובדים על זה מאוד חזק, אפילו בתקופת מלחמה שלא היה פשוט לנהל את בית הספר כשיש שתי מורות יהודיות בתוך המסגרת, ידענו בזכות החינוך הערכי שיש לנו להפריד בין המורכבות שיש מחוץ לבית הספר ואיך ליצור קשר עם החברה ולתקן אותה.
היום נחשוף אתכם לפרויקט בינינו לבין בית ספר מכיל פלא שגם הם בית ספר מכיל. אנחנו מנסים לקרב את הילדים לעולם השפות. יש לנו תוכנית כדורגל בשם ליגת השכונות, עם הקטמונים. חשוב לי שיהיו במגע עם השפה, אפילו אם לא שולטים בדיבור אלא רק שומעים, מקשיבים ולא משדרים אנטי לשפה.
עכשיו אנחנו יכולים להיכנס לראות את כיתות א' עד ג'. החוויה של כיתות א' בתחילת שנה כשנכנסת המורה חגית אצלם ומתחילים לשמוע עברית, אני מרגישה שהם מכווצים, ולא מבינים מה היא מדברת. היום הם מוכנים, מקשיבים, מבינים. זה לא משהו פשוט, זה תהליך מורכב מעט.
יש לנו תוכנית - - - בידיעת הארץ שהצלחנו עם מוחמד להכניס את התוכנית זהו. היה לנו חשוב שהילדים יצאו מבית הספר, אפילו יצאו מירושלים ויכירו את הארץ, יתחברו למקומות, לכל מקום ולכל אזור בארץ. זו תוכנית משמעותית מאוד עבור התלמידים שלנו, במיוחד בשיש לנו תלמידים בכיתות ז'-ח'. אנחנו מעריכים מאוד את התוכנית הזו ומקווים שתמשיך. נחגוג הצלחות לפני שאנחנו יוצאים?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
בוודאי.
<< דובר >> מנאל דראושה: << דובר >>
כרמית, את איתנו פה, פרס כוכב החינוך. אנחנו גאים שקיבלנו את זה. אהבנו שרואים את הפדגוגיה ואת התעשייה החינוכית שאנחנו עושים. גם חצי גמר באליפות - - - מה שטוב באליפות הזו, אנחנו התמודדנו עם חטיבה בתיכון ולא עם יסודי והגענו לחצי גמר.
<< דובר >> סועאד דעאס: << דובר >>
זה לא מזמן, זה מלפני יומיים.
<< דובר >> מנאל דראושה: << דובר >>
זה לפני יומיים. זה חם מהתנור. יש לנו יוזמה חינוכית שנבנתה במשך שנה וחצי. תכנון, ישיבות, הדרכות, הרצאות. היום למעלה, תראו את התוצר של יוזמה שימוליסטית. שימוליסטית, השם שייך לבית ספר חיואר, זה מבוסס על חינוך הוליסטי ובזכות ג'מיל, אינשאללה, נמשיך גם לכיתות ב'.
אי-אפשר, ילדים שגדלו לפי החינוך ההוליסטי בכיתות א', לעלות לכיתות ב' - - - צריך עוד כסף. נראה בחדר - - - את הידוק הקשר עם בית ספר מכיל, פלא. נכיר את השכונות, ועוד תוכניות שנכיר עכשיו בכיתוב ד'. מעגלי מצוינות רגשית, חברתית ולימודית זה בזכות היותנו בית ספר מכיל. יש לנו שעות תחת הכותרת הכלה. אנחנו מצליחים להציע 14 תחומים שהילדים נכנסים אליהם לפי הצורך שלהם. 35 שעות שבועיות ו-94 תלמידים משתלבים במעגלי מצוינות.
אחרון חביב, הרישום הגבוה ביותר במזרח ירושלים, מדובר בשנה שלישית ברציפות. יש לנו את הרישום הגבוה והפער משמעותי, בין ה-283 - - - פער משמעותי. אנחנו נצא לסיור.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
יש פה ועד הורים פעיל, תגידי.
<< דובר >> מנאל דראושה: << דובר >>
יש לנו ועד הורים פעיל מאוד.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
מנאל רגע, פז, מההנהגה ההורית שלנו, שירן ואופק, איפה?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אופק מרכז את כל בתי הספר במזרח ירושלים, כל ועדי ההורים. כולנו עובדים ביחד. אלה בחירות שההורים עושים בתוך בית ספר.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
הנהגה הורית של העיר ירושלים. איכותית מאוד, משמעותית מאוד, מעורבת מאוד, שותפה לתהליכים.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
יש פה תלמידי חינוך מיוחד?
<< דובר >> מנאל דראושה: << דובר >>
לא. זה מתנגד עם התפיסה של ההכלה. יש תלמידים בתוך הכיתות.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
בתוך הכיתות. זה המוטו. זה הסיפור של המכיל.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
ילדים מהחינוך המיוחד לומדים ביחד בתוך כיתה רגילה?
<< דובר >> הנאא לאפי: << דובר >>
יש לנו עד 27 ילדים בכל כיתה. 24 אלה ילדים שאין להם אבחון או יש להם אבחון בשכיחות גבוהה. שאר שלושת הילדים הם באבחון בשכיחות נמוכה. השכיחות אצלנו נע רבות בין לקויות שמיעה ואוטיזם. זה דף שאנחנו לוקחים איתנו לסיור, חשוב מאוד שנקבל אותו בחזרה, אנחנו בית ספר לומד ומשתפר כל הזמן והרבה בזכות ההערות של האורחים שלנו.
<< דובר >> סועאד דעאס: << דובר >>
אוסיף למה שאמרה מנאל, בית הספר מפתח פדגוגיה ייחודית, הם מפתחים כלים לפדגוגיה בתוך הכיתה, הגישה מבוססת על ערך הבחירה אצל התלמידים. את זה תראו בסיור.
<< דובר >> מנאל דראושה: << דובר >>
אנחנו נצא לסיור עכשיו, ונחזור.
- - -
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה של הרוגע. אולי אני רוצה עכשיו לעבוד שם או שאני רוצה לשבת לנוח, לשחק. יש לנו כל מיני משחקים בתוך הארון. יש לנו מספר מורות בכיתה וגם מורה תומכת. כל קבוצה עובדת עם מורה - - -
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
חוץ מהמורה התומכת, מי נמצא איתנו עוד פה? מבחינת מבוגרים.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
המורה הזו עמיתה, שותפה, מורה תומכת.
<< דובר >> מנאל דראושה: << דובר >>
תומכת הוראה.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
בהגדרות שלנו, תומכת הוראה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זו מורה בשעות בודדות. זו מורה שבאה רק יום בשבוע, היא מתמחה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
נפלנו בדיוק כשיש חמש מורות כאן.
<< דובר >> מנאל דראושה: << דובר >>
לא פחות משלוש מורות יש בכל שיעור בכיתות א'. לא פחות. בית ספר מכיל מקבל עוד שעות. אנחנו קיבלנו 320 שעות נוספות וגם תומכות הוראה. תמיד בכיתות א' יש תומכת הוראה ועוד שותפה. זה בכל השיעורים, במתמטיקה, ערבית ובעברית. בשאר המקצועות אנחנו מנסים כן לתת. בעיקר שפת אם, שפה עברית ומתמטיקה, זה בשותפות. אנחנו נראה את השותפות - - -
<< דובר >> עדי: << דובר >>
בוקר טוב כיתה א'1.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
בוקר טוב המורה עדי.
<< דובר >> עדי: << דובר >>
מה שלומכם הבוקר?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
טוב תודה, בסדר.
<< דובר >> עדי: << דובר >>
אנחנו מרוצים. אנחנו מבסוטים. ברוכים הבאים לבית ספר חיואר. בבקשה.
<< דובר >> מנאל דראושה: << דובר >>
מה אתם עושים? תסבירי לנו.
<< דובר >> עדי: << דובר >>
אנחנו נשיר את השיר. הכנו ביצה מפלסטלינה. יש לנו פה קן שאלתרנו, קן לציפור. ציירנו את העץ. באיזו עונה אנחנו? קיץ, חורף, סתיו או אביב?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אביב.
<< דובר >> עדי: << דובר >>
הם ציירו כאן קן לציפור עם שלוש ביצים ושמתי להם מדבקה של ציפור. עכשיו הם הכינו ביצה. עוד מעט נאסוף את כל הביצים בתוך הקן, ושיר, קן לציפור. אנחנו מפתחים מודעות לסביבה, מודעות לאחר, שמירה על הסביבה. אם אנחנו נתקלים בקן, אנחנו שומרים עליו, לא מזיקים לו. רוצים לשמוע את השיר קן לציפור?
<< דובר >> מנאל דראושה: << דובר >>
בשמחה.
<< דובר >> עדי: << דובר >>
קדימה. ביצה למעלה, ביצה על כף היד, קן. מצד לצד.
(השמעת שיר)
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
מי יודע לשיר?
<< דובר >> עדי: << דובר >>
זה שיר חדש. עכשיו הם למדו. זה לא שיר שלמדנו מבעוד מועד. בואו נשאל מה זה קן לציפור? - - - מה זה קן? - - - נכון. מה זה ציפור? - - - מה זה קן לציפור? - - - האפרוח יושב בפנים. לא לגעת ולא להעיר אותו. הוא ישן. אפרוח.
<< דובר >> מנאל דראושה: << דובר >>
יש לכם שיר שאתם יודעים? שהם יודעים?
<< דובר >> עדי: << דובר >>
כן. לדוגמה שיר בוקר, שבע פעולות שאנחנו עושים בבוקר.
<< דובר >> מנאל דראושה: << דובר >>
בואו נראה.
<< דובר >> עדי: << דובר >>
רוצים לדוגמה?
<< דובר >> מנאל דראושה: << דובר >>
לא בתכנון, בסדר.
<< דובר >> עדי: << דובר >>
קומו כולם. יש לנו שירים רבים של בוקר - - -
<< דובר >> מונה באכרי: << דובר >>
תגידו שלום.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
שלום לכולם.
<< דובר >> מונה באכרי: << דובר >>
שלום. אני מונה באכרי המורה למוסיקה, אני מלמדת חינוך מוזיקלי וחינוך.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
מונה, מאיפה את?
<< דובר >> מונה באכרי: << דובר >>
אני מכפר בענה. ליד כרמיאל, בצפון.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
ואת באה כל יום?
<< דובר >> מונה באכרי: << דובר >>
כן. בנוסף השנה אני המדריכה למוזיקה במנח"י ירושלים.
<< דובר >> מנאל דראושה: << דובר >>
עם מיכל גנור.
<< דובר >> מונה באכרי: << דובר >>
עם מיכל. היום נציג לכם שיר שקוראים לו - - - שיר שמדבר על החברות, קבלת האחר, את החשיבות של להיות ביחד. המורה תהאני פנתה אליי וביקשה ממני לעשות משהו משותף בין מוזיקה לבין שפה ערבית. בחרנו את השיר הזה. עכשיו תשמעו מהתלמידים.
<< דובר >> מנאל דראושה: << דובר >>
זה שיר שלמדנו בשיעורי ערבית והיוזמה של תהאני עם מונה, הלחינו את זה ביחד ויש לנו תוצר. אני שמעתי את זה לפני חודש.
<< דובר >> מונה באכרי: << דובר >>
אני התחלתי להלחין אותו ולימדנו אותו את התלמידים. הכנו את זה ביחד. כמו שאתם רואים פה, כתוב "לומדים ערבית בעיניים מוזיקליות". עשינו שילוב כזה, אני מקווה שתיהנו.
(השמעת שיר)
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
מי יודע לדבר פה עברית?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אני.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
תספרי לנו מה אתם עושים היום פה בשיעור.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אנחנו יושבים כל אחד במעגל או בקבוצה שלו. אנחנו מדברים - - -
<< דובר >> מונה באכרי: << דובר >>
את יכולה לדבר גם בערבית - - -
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
שלום. אנחנו מדברים על הערכים, הכוונה לעשייה. כל כוונה צריך לקחת ככוונה טובה, שהילדים יבנו אמון, יבנו יחסים טובים ביניהם וגם לחזק את האמפתיה שלהם. לפני ששופטים אנחנו מעלים את הסקרנות, שואלים, מנסים להבין, להקשיב, לפני שקופצים למסקנות. אנחנו מתרגלים דרך הסיטואציות מהשטח וגם מצבים שאנחנו חווינו.
זוהי לא תוכנית לימודית, זו תוכנית חיים שהילדים ישתלבו בחברה כדי שיהיו סובלניים. לקבל את האחר, השונה. אם זה על רקע של דת, אישיות, דיבור, מבטא, מקום מגורים. אנחנו פה, בעיקר שנהיה ביחד באהבה ובקבלה. כשאנחנו מבינים את עצמנו אנחנו פנויים לראות את האחר מאחורי ההתנהגות. לא רק ההתנהגות, הבן-אדם מאחורי, ולהיות סובלניים.
<< דובר >> מנאל דראושה: << דובר >>
אלה תוכניות אישיות. אנחנו נותנים שעתיים בשבוע. התחלנו עם כיתות ד', עכשיו אנחנו עם כיתות ב', ג', ד'. בשנה הבאה נגדל בעוד שכבות. כל שנה אנחנו הופכים ליותר מומחים בתחום, לומדים ומתרחבים. אלה שעתיים שבועיות משמעותיות מאוד אצל התלמידים. אנחנו רואים כמה זה עוזר לנו בחיי יום-יום עם התלמידים, איך הם פותרים בעיות, איך הם סוגרים סכסוך קטן אם יש ביניהם, זה מאוד עוזר - - -
אתם אוהבים את הקבוצה הזאת?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
כן.
<< דובר >> מנאל דראושה: << דובר >>
אוהבים מאוד או מעט?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
מאוד.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אנחנו ביחד, אוהבים מאוד. ואנחנו לא אוהבים להיות לבד. אנחנו בקבוצה, אנחנו אוהבים.
<< דובר >> מנאל דראושה: << דובר >>
יש עוד מישהו שרוצה לדבר? - - - את יכולה בעברית?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אנחנו לומדים - - -
<< קריאה >> מנאל דראושה: << קריאה >>
על קבלה. לומדים על כוונה ועל החלומות.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
כמה שעות - - - יש בשבוע?
<< דובר >> מנאל דראושה: << דובר >>
חמש שעות לכל כיתה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
מאיזו כיתה?
<< דובר >> מנאל דראושה: << דובר >>
מכיתה א'.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
מכיתה א' לומדים חמישה ימים?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
חמש שעות.
- - -
<< דובר >> מנאל דראושה: << דובר >>
דיברנו על הלכידות החברתית והאחריות שלנו כלפי החברה ויש לנו פה משהו מעניין. יש לנו מורה, שיימא. אני יודעת שהיא הולכת לדבר בערבית. היא התחילה ללמוד עברית ואנחנו מתעקשים. היא התחילה להבין טוב מאוד שפה. לאט-לאט אנחנו מדברים. מה את רוצה להגיד?
<< דובר >> שיימא: << דובר >>
לדבר בערבית.
(נושאת דברים בשפה הערבית)
<< דובר >> סועאד דעאס: << דובר >>
- - - המרחב הבטוח לתלמידים. משתפים רעיונות, מיישמים - - - עובדים גם בעץ, גם - - - אני מתרגמת בינתיים. היא מספרת שהם יוצרים יצירות אומנות שתהיה להן תועלת גם לאחר מכן. עכשיו רים תציג את הרעיון.
<< דובר >> רים: << דובר >>
שלום, שמי רים. כיתה ו'1. פה יש לנו מפל.
(נושאת דברים בשפה הערבית)
<< דובר >> סועאד דעאס: << דובר >>
הם עומדים להגיש את זה, להעניק את זה כמתנה לבית ספר פלא. הם עובדים על מפל במייקר. הם עושים שיתופי פעולה ויוזמות משותפות. הם יתקינו את הפסיפס הזה לתלמידים בבית ספר פלא.
<< דובר >> מנאל דראושה: << דובר >>
תראי לנו את הסרטונים.
(הקרנת סרטון)
<< דובר >> סועאד דעאס: << דובר >>
כאן הם עובדים על אומנות ומשלבים את הבינה המלאכותית עם האומנות. סימה עובדת על אפליקציית גרוק. היא מניעה, עושה תנועה לתמונות. זו חונכות של תלמידים גדולים עם תלמידים קטנים. כרים הוא תלמיד שלנו שיוצר ובונה אתרים. הוא בונה אתרים בבית הספר ומפתח אותם.
<< דובר >> מנאל דראושה: << דובר >>
הרעיון התחיל מתקופת הרישום. כשהתחיל הרישום לבתי ספר, הוא החליט להתחיל עם שיימא, לבנות אתר לרישום בתי ספר - - - נכון? - - -
<< דובר >> סועאד דעאס: << דובר >>
אוסיף שבתקופת המלחמה האחרונה, מנאל והצוות שלה, הציגו, הם בנו גם אתר על כל הרגשי-ערכי של התלמידים והם הציגו במפגש מנהלים. זה היה מדהים.
<< דובר >> מנאל דראושה: << דובר >>
יש לנו למעלה את האפליקציה לעברית ויש עוד כמה. קיבלנו הוראה ממר עאנן שאנחנו מפסיקים.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
יישר כוח גדול, מנאל יקרה. כל הכבוד ילדים, בהצלחה. אתם אלופים. שלום.
- - -
<< דובר >> סועאד דעאס: << דובר >>
מנאל, כל הכבוד לך, יישר כוח. כל כך שמח ומרגש לעבוד איתך.
<< דובר >> מנאל דראושה: << דובר >>
חבל שהחמצנו כמה תחנות, אולי בפעם הבאה.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
(הצגת מצגת)
אנחנו נעבור על דברים שחשוב לתת ראייה רחבה יותר על כל מה שקורה במזרח ירושלים. לעבודה הזו שותפים אנשים יקרים ויש פה שותפות מאוד הדוקה של המחוז יחד עם המטה ועם מנח"י. ביום-יום המחוז ומנח"י עובדים צמוד. בתוך ההבנה של המציאות המורכבת שאנחנו חיים בה, עברנו שנתיים וחצי לא קלות.
תחשבו שיש לנו בתי ספר בתוך המזרח, תוך כדי מלחמה, תוך כדי ירי מאיראן וצריך גם להנחות אותם בהנחיות פיקוד העורף וגם כשאנחנו מכירים מה קורה ברמת הביטחון. אנחנו עובדים בקשר צמוד עם גורמי הצבא והמשטרה ונמצאים בתיאום מלא כל הזמן. הצלחנו להגיע לרמת אמון מאוד גבוהה עם הקהילות.
אנחנו נפגשים עם המוח'תארים של השכונות, הם מגיעים אלינו לפגישות עבודה. אנחנו מעדיפים בדרך כלל בשעות הערב כשיש פחות אנשים והם מגיעים, בלי יוצא מן הכלל, מכל השכונות. חשוב להם לראות שהילדים שלהם מצליחים. היינו צריכים לבנות את האמון הזה. להסביר מה זו תוכנית ישראלית, למה צריך בכלל תוכנית ישראלית, מה הערך שלה?
היינו צריכים לשבור כל מיני קונספציות שעוד קיימות כגון שהבגרות הפלסטינית חזקה משלנו, בטח בהקשרים של לימודי מדעים ומתמטיקה. דברים רבים ניטעו במהלך השנים וכשהתחילה התוכנית הישראלית, אחד מהמאפיינים שראינו, שהיו בוחרים בהם בתי ספר פחות חזקים או נותנים אותם לילדים הפחות חזקים. אנחנו ניסינו לשבור את התפיסה הזו ולהגיד דווקא, בנוגע לזה שאתם אומרים מה, הבאתם אותנו למקום הכי טוב? יצא כך, רציתם לבוא יום ראשון.
זה הדגם. אנחנו יכולים לענות להורים שמספרים לנו, ששמעו שהבגרות לא מספיק חזקה כמו הערבית, או שהילדים לא יצליחו מספיק אם הם ילמדו את הבגרות הישראלית, כי העובדה שבתי ספר חזקים ועם הצלחה כזו גדולה, מספרת את כל הסיפור. אני אגיד לטובת הצוותים במזרח, שהם מאוד מחויבים לתהליכים הפדגוגיים שהמשרד מוביל. לפעמים יותר - - - את יכולת הרצון שלהם להוביל שינוי.
ראינו, נכנסנו לכיתה בעברית. ראינו את שיטת לידי, לצידי. זו שיטה שאנחנו מלמדים בה עברית היום, בשנים האחרונות בכל כיתות א'-ב'. היכולת שלהם לקחת את זה ולחבר את זה להיבט הפיזי, היא מאוד חזקה. אנחנו מאוד מקפידים ומהדקים גם את זה שכאשר הם בוחרים מתוך תקציבי החומש שלהם ומתקציב הגפ"ן, ליצור קשר ומגע בין ההקשרים הפדגוגיים, החברתיים, לבין - - - שנבחר וההבנה שזה צריך לשרת את כל התנאים.
אנחנו נעבור לדבר על מערכת החינוך עכשיו בירושלים בכלל. אנחנו מדברים על מערכת חינוך, זה לפי שנים. אם נשים לב, היא בגדול משמרת לאורך השנים את החלוקה האחוזית. המגזר החרדי גדל קצת יותר מבחינה אחוזית כל שנה. העיר צריכה לתת מענה למגזר החרדי, למגזר הערבי ולמגזר הכללי שלצערנו הוא במיעוט.
כל ה-70,000 שאנחנו מדברים עליהם עכשיו, מחולקים בין ממלכתי לממלכתי דתי. תוכנית ראש העיר, התוכנית האסטרטגית שאנחנו עובדים עליה וקשורה לגמרי בבינוי בעיר ירושלים, אמורה להביא לפה עוד מהמגזר הכללי כדי להצליח לייצר איזון בתוך החלקים השונים שבעיר. מבחינת מזרח ירושלים אלה השכונות שלנו. אנחנו יכולים לראות את המיקום שלהם בכל אחת מהשכונות. אנחנו מקפידים שיהיו לנו גני ילדים, גם בתי ספר יסודיים וגם על-יסודי.
את בתי הספר העל-יסודיים, העיר ירושלים מקפידה לנהל בעצמה, את כל מה שרשמי. בשונה מערים אחרות שיוצאות לרשתות, פה אם אנחנו ברשת זה בעיקר בגלל שזה מוכש"ר או מעבר. אם לא, העיר שומרת וזה מאוד חשוב. זו היכולת שלנו להצליח לעשות קפיצת דרך גבוהה יותר, כשכל העל-יסודי שנפתח הוא בהובלת העיר והעיר היא הבעלות, היכולת שלנו גם כמשרד להשפיע ולהכיל את תפיסת העבודה, היא גבוהה מאוד.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לגבי השכונות, את יכולה - - -
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
אנחנו מדברים על כפר עקב ועל מ"פ שועפאט. יש לנו אתגרים גדולים מאוד שם. אלה שכונות שמעבר לגדר במעבר המחסום. הילדים מתמודדים עם הסעות, עם זמן המתנה מאוד ארוך במחסום. הילדים והצוות.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
יש לכם בתי ספר שם?
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
כל בוקר. יש. יש לנו גם בתי ספר שם. לא פשוט. זה אתגר לא פשוט.
<< דובר >> מנאל דראושה: << דובר >>
כן, יש בתי ספר רבים.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
נכון. יש גם יציאה וכניסה והם עומדים במחסום - - -
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
תושבי השכונה כבר הציפו אותי בחודש האחרון במכתבים. הם מאוד רוצים הקמת בתי ספר שלנו שם, זו בשורה גדולה. החלק העצוב הוא שאין לנו מבנים, על מה לתפוס שם. זה אתגר בגלל זה. הם צודקים, הקושי להוציא את הילדים משם הוא גדול מאוד. ההמתנה במחסומים מתישה ומפרקת את הילדים ואת הצוות.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
הצלחנו להעביר ביסודי וברשמי, את הילדים לתוכנית הישראלית. כנראה את תוכנית ההמשך, זה צורך של העל-יסודי רשמי.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
בפעם הראשונה יש לנו שם על-יסודי רשמי שצריך להצמיח אותו ולתת מענה לכל ילדי היסודי שגדלים שם. מבחינת מוסדות רשמיים ומוכש"רים, אנחנו ורואים שברשמי, ביסודי, רוב בתי הספר, כבר עברנו את המחצית, בעל-יסודי יש לנו עוד עבודה לעשות וצריך לזכור ששם הפנייה היא למוכש"ר בדרך כלל והחינוך המיוחד, אנחנו הרוב המוחלט, כמעט ואין. העיר לא פותחת והמשרד, אנחנו לא פותחים יותר מסגרות בחינוך המיוחד שאינם ברשמי.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אלה דברים שמשתנים עם השנים או שזה סטטי?
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
בוודאי. זה נמצא בתנועה מתמדת כל שנה. כל שנה אנחנו יושבים על תוכנית עבודה להגדלת מספר התלמידים, תכף נראה את הגרף. מהבחינה הזו אנחנו רואים שכ-50% מהתלמידים נמצאים היום בחינוך הרשמי, זה מצוין. כ-50% קצת יותר נמצאים במוכש"ר. אפשר לראות את המהלך לאורך השנים. פילוח בתי הספר לתוכנית ישראלית, זה בכחול, והפלסטיני. אנחנו רואים שהתוכנית הישראלית רק בשלוש שנים האחרונות קפצה מ-54 בתי ספר - - -
(סיכום)
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
אפשר לראות שמה שקרה בין תשפ"ה לתשפ"ו, עשינו מהפכה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
המדיניות השתנתה.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
המדיניות השתנתה והוכתבה לשטח.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
מה שהעברת, הצגת, שזה לא רק כיתות א'. בעבר רק כיתות א'.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
כל כיתה א' שהייתה נפתחת, הייתה ברשמי. בשנה שעברה בנינו תוכנית שאמרה, אין דבר כזה. אנחנו פונים להורים בכיתות ב' עד ד' ומתחילים למשוך. אם אנחנו פותחים בית ספר חדש, הוא לא ישראלי ורשמי מהתחלה. בבתי ספר קיימים, כדי לדרוך את הרגל, עשינו אספות הורים, הראנו להורים את ההבדלים ואת הרווח, את העובדה שיש אנשי צוות רבים, כל מה שראיתם זו המעטפת שאנחנו מציעים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
בתוכנית אתם עושים - - - פיקוח? - - - המוכש"ר?
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
בוודאי. אנחנו מפקחים עליהם באופן מלא. למעט המוכש"ר שהוא קשה לנו יותר ברמת עומק הפיקוח. גם שם אנחנו נמצאים. זו לא אותה רמה וצריך להגיד את זה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
יש שם תכנים אנטי-ישראליים?
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
יש צנזורה על כל ספרי הלימוד. אנחנו משקיעים מתוכנית החומש מיליונים על הדפסת ספרי לימוד.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אני מדבר על התוכנית הפלסטינית.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
הפלסטינית. אנחנו מצנזרים את כל ספרי הלימוד.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
יש לכם גוף שיושב בתוך משרד החינוך ומצנזר - - -
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
הם מקבלים את הספרים מהעירייה. תציגו רגע. שני השקטים האלה - - - אתה לא יודע מה הם עושים. תציגו את עצמכם קודם, אתם אנשים יקרים.
<< דובר >> בתאל אוהב ציון: << דובר >>
אני ממלאה מקום מנהל אגף אכיפה ואלי מנהל תחום אצלנו. אנחנו לאורך כמה שנים עושים ביקורות על נושא של ספרי לימוד והסתה בספרי לימוד. התחלנו עם יסודי, המשכנו בתיכונים. רואים שינוי, אפשר להגיד שיש לנו קושי מאוד משמעותי בנושא הזה. אנחנו מגיעים לבתי ספר ונמצאים במלחמה בתוך בית ספר.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
איך זה עובד מראש? כשהם מקבלים רשימת ספרי לימוד לשנה הבאה, זה עובר אתכם קודם?
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
רונית תסביר, מפקחת המחוז.
<< דובר >> רונית חן: << דובר >>
זו אכיפה. התהליך מתחיל בעריכה של הספרים לכתחילה במנח"י. מנח"י, יש להם כל שנה עבודה, מדי שנה. הם לוקחים את הספרים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
מנח"י מקבלים את רשימת הספרים של הרשות הפלסטינית, עוברים עליה ומצנזרים?
<< דובר >> רונית חן: << דובר >>
כן. של הרשות הפלסטינית, שיתוף פעולה. עוברים, מצנזרים, מדפיסים ומחלקים.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
אני אעצור שנייה. מנח"י הם הגוף המבצע. יש צנזורה של המשרד על כל התכנים של הספרים של התוכנית הפלסטינית. בתוכנית הישראלית לא צריך לצנזר כלום, הכול בסדר. מנח"י הם הגוף המבצע, הם מבצעים באמצעות תוכנית החומש ומדפיסים. הילדים מקבלים את הספרים אחרי ביצוע צנזורה.
עכשיו נכנס לידי ביטוי אגף האכיפה שלנו. הוא אגף שלא שואל אף אחד, גם לא מדבר איתי. הוא פועל לבד, יוצא לשטח, מגיע לבתי הספר, הוא מפתיע. יש מורכבויות. לפעמים בביקורות עולות תמונות מצב, הם מקבלים גם מהרשות.
<< דובר >> רונית חן: << דובר >>
בחינם. במקומות האחרים ההורים משלמים חצי והמשרד משלם חצי.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
הרשות מביאה להם בחינם. לה יש אינטרס שהם ילמדו את שלהם.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
בוודאי. מנהל בית ספר, בעיקר במקומות המורכבים יותר, לא בשכונה הזו, במקומות המורכבים, מנהלים מתמודדים עם זה. כפי שאמרה לי מנהלת שהזמנתי לבירור בעקבות הביקורת שלכם, שלפעמים יש לה ביקורות הפוכות, כשהתנזים מגיע והוא רוצה לראות את הספרים שלו. היא צריכה שהם יהיו תמיד במחסן למקרה הצורך ואם יש מקרה כזה היא שולפת אותם מהר כשהיא מקבלת הודעה שהם בכניסה לשכונה. הם מעבירים הודעה ביניהם המנהלים והיא צריכה בזמן אפס להוציא את הספרים, להחליף את כל הספרים בכל הכיתות כדי לעבור את הביקורת שלהם. אנחנו פה באירוע.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
למה אנחנו מממנים את זה?
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
אנחנו לא מממנים את זה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
את המוכש"ר.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
המוכש"ר זה מימון מסוג אחר, אתה יודע, מופחת מאוד. הם לומדים בספרים מצונזרים. צריך לדעת שמופעל עליהם טרור לא קל.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
כמה באחוזים אתם אומרים שלומדים בספרים?
<< דובר >> רונית חן: << דובר >>
אנחנו רואים שהם משתמשים בספרים.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
הם משתמשים בספרים. גם הפיקוח שלי בפנים.
<< דובר >> רונית חן: << דובר >>
בביקורות כשאנחנו מגיעים, אנחנו רואים שהם משתמשים בספרים מצונזרים. יש בתי ספר, וזה במגמת ירידה, שגם יגיע בביקורת פתע ואתה רואה דברים, בין אם זה בספרים בעצמם, בין אם זה מצגות שנמצאות. דברים לא פשוטים. הבקרים שלנו מתמודדים עם קושי מאוד גדול, אנחנו מגיעים בביקורת פתע ולא מוצא חן בעיני השטח שבאים לבדוק אותם בצורה כזו.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
היו לנו אירועי אלימות של ירי, שכשהם מגיעים ירו בכניסה לבית הספר ואיומים. מה שאחרי הגדר. בתוך הגדר הם משתפים פעולה, הם אופרטיביים.
<< דובר >> רונית חן: << דובר >>
שינוי משמעותי שעברנו בשנתיים האחרונות, שעד לפני שנתיים הספרים של כיתות י"א, י"ב לא היו מצונזרים בגלל - - -
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
הצנזורה חלה עד כיתה י' בטענה שב-י"א, י"ב, אם הם מצנזרים, ההכנה של הבגרות תיפגע. לפני שנה קיבלנו החלטה שזה לא מעניין אותנו יותר ושישברו את הראש בהתאמות הנדרשות ולא ישאלו שאלות על איך מורידים חייל מהצד השני, באיזה מרחק, באיזו זווית.
קיבלנו החלטה חד-צדדית והם חיים איתה. זה מוכיח שלא צריך לפחד מלקבל החלטות קשות. אם הדברים נעשים בהתחלה מתוך הידברות ומשתפים את הקהילה למה אנחנו עושים ומראים להם את הדברים ועושים תהליך. אחר כך צריכים להיות מספיק אמיצים להגיד מספיק, פה הקו עובר, לא יהיה.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
מי הגוף במנח"י שעושה את הצנזורה בפועל?
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
חברה שמחילים. לא היא אחראית על התוכן. התוכן מובל על ידי המשרד. המשרד מפקח על התכנים, אל תטעה. הם גוף שלוקחים אותו כחברה שמבצעת להם את צנזורת הספרים.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
בעבר היו מסירים דף לבן או תולשים. היום הוסיפו תוכן במקום תוכן. עשו אדפטציה.
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
החליפו תוכן, שיהיה מתאים.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
איך אנחנו יודעים שאלה הספרים שלהם נמצאים במחסנים ולא הספרים שלנו, והם עושים הצגה - - -
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
בזכות הבקרה. יש לנו בקרה. קחו בחשבון שיש לנו פיקוח.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
הם עושים הצגה לתנזים. איך אנחנו יודעים שהם לא עושים את ההצגה לנו?
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
המפקחים שלנו בפנים ונמצאים בביקורות בימים שלמים ומגיעים לעבודה פדגוגית עמוקה בתוך בתי הספר. תזכרו שאנחנו לא רק מנגנון בקרה, אנחנו גם מנגנון שבונה אמון ועבודה מול המנהלים. יש מפגשי המפקח ומנהליו, סדירים, יש השתלמויות, ביקורים שלנו כהנהלת מחוז. הם מרגישים ורוצים להיות חלק. החוויה שראיתם של מנהלת שמאוד חשוב לה להרגיש מוערכת, מצליחה ומאותגרת.
גם המידע שנתתי לכם, הוא מידע שאם למנהלת לא היה אמון להסביר באיזו מצוקה היא מתמודדת, היא לא הייתה משתפת. הם אלה שפונים לעזרה ומושיטים את היד. המקרים המאתגרים האלה כמו הדוגמה של המנהלת הזו, זה מקרה שהיה בעקבות האלימות שחווה צוות הבקרה כשהוא יצא מבית הספר, אם אתם זוכרים את הירי שהיה, האופנוע שעבר.
הזמנתי אותה לשיחה והיא התפרצה בבכי וסיפרה את ההתמודדות שהיא מתמודדת איתה. לא צריך לזלזל בה, זו התמודדות מאוד קשה. זו רמת האמון שיש להם איתנו. יש לנו גם את הפיקוח שבונה איתם את מערכת היחסים ונמצא בצורה סדירה בבתי הספר, הם מגיעים כל הזמן למפגשים ולהתפתחות מקצועית, והמפקח ומנהליו, כל פעם קורה בבית ספר אחר. הם לא יכולים להחליף את עצמם מהתחלה.
בנוסף יש לנו את אגף הבקרה של המשרד שפועל באופן בלתי תלוי. הם בוחרים לאן להגיע, מגיעים, מתי, איך, מבצעים. הדוגמאות הטובות של מה שמצליח, כשאנחנו רצינו לעשות את השינוי הגדול הבאתי את כל המנהלים שלא היו בתוכנית ונתנו להם לא רק לשמוע אותנו אלא אחר כך לדבר עם המנהלים שבתוך התוכנית ולהבין למה זה נכון ולמה זה טוב ומה הרווח שהם מרוויחים ממנו.
תסתכלו על זה שאנחנו בשנתיים וחצי מאתגרות, מזרח ירושלים בשונה מהחברה הערבית בכללותה, האלימות הולכת ויורדת, כמעט ואין לנו אירועים. אנחנו מתמודדים עם אקלים מאוד רגוע, מאוד נעים, גם בימים מאוד קשים ומאוד מורכבים. זה מספר סיפור, חברים. אם אנחנו הגענו למצב שיוצאת איגרת מנהלת מחוז להורים ביום שבו יש לוויה גדולה או משחררים אסירים וההורים קוראים את האיגרת ומשתפים איתה פעולה ואנחנו מחליטים שבאותו יום הילדים - - -
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
את רואה את זה בא?
<< דובר >> כרמית הרוש: << דובר >>
דה-פקטו, לא יצאו מבית ספר בשעה הרגילה אלא יישארו עד מאוחר כדי שיירגעו הרוחות. ההורים משתפים איתנו פעולה והילדים נשארים עד מאוחר בתוך בית ספר, זה לא עניין של מה בכך שראינו אותו בעבר. כשאנחנו מודדים את זה, אנחנו הולכים לאירועים יחד עם המשטרה ורואים, - - - מעורב.
<< דובר >> שירין חאפי נטור: << דובר >>
במזרח ירושלים עדיין שמרו על המבנה המסורתי החברתי בניגוד לחברה הערבית הכללית. אין לנו עוד כזה. עדיין יש חמולה ויש ראש חמולה ובחברה הערבית אנחנו כבר לא שם. אולי זו הדרך לשמר את זה. אני רוצה להגיד לזכותך, כרמית, שאת מדברת איתם ולא עליהם, זה מייצר אמון. הסוגיה המרכזית בתוך בתי הספר היא לא פוליטית, היא פדגוגית. האנשים וההורים רוצים שהילדים שלהם יצליחו.
הם פחות מתעסקים אם זו תוכנית לימודים כזו או אחרת והזהות שלהם לא מתעצבת מתוכנית הלימודים. הם רואים שהמשרד משקיע בבינוי יחד עם העירייה, יש מורים טובים יותר והם רוצים שהילדים שלהם ילמדו במוסדות חינוך טובים יותר. רואים את זה, הם מצביעים ברגליים, הם מרגישים את האמון.
<< דובר >> סועאד דעאס: << דובר >>
אוסיף ברשותך שירין, היום הדור החדש של ההורים הוא דור צעיר. דור שחווה מה זה לא ללמוד ולא להשתלב בחברה הישראלית. היום אנחנו רואים שהדור החדש של ההורים שהם צעירים, כן רוצים שהילדים שלהם ישתלבו בחברה הישראלית.
הם רוצים שהילדים שלהם ישתלבו באקדמיה הישראלית כדי לא לעבור את כל מסכת העינויים של לעבור למוסדות אקדמיים פלסטינים בחו"ל. הם רואים גם את המשאבים שאנחנו נותנים, המשאבים שהמשרד נותן, שהחומש. הם רואים את ההבדל בין בית ספר כזה של חיואר לדוגמה, לבין בית ספר שהוא מוכש"ר, במבנה שהוא לא מטופח, ללא משאבים.
<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >>
אני אסכם ברשותך. תודה רבה לכולם. אני הגעתי ליום הזה עם סוג של חור שחור. לא נתקלתי עד היום אף פעם במערכת החינוך במזרח ירושלים. שמעתי עליה רבות, לא נתקלתי. אני עדיין לא יודע להגיד אם מה שראיתי מייצג ועד כמה - - - את בתי ספר הדגל במזרח ירושלים. עדיין, אנחנו נמשיך לסייר. אחרי מה שראינו היום מבחינתי לפחות, זה היה מודל של איך אמור להיראות הכול.
אני מסתכל על בתי הספר האלה ואני אומר, כך אני רוצה שילדי מזרח ירושלים ילמדו, כולם. בטח לא כאלה שנמצאים עם חשש מהתנזים שיראה איך הם לומדים להרוג חיילים. שיתפתחו ויצליחו בצורה הזו. בזמן הזה, להגיד יישר כוח לכל מי - - - אתם מובילים סוג של מהפכה שמשליכה על מדינת ישראל כולה בקצה. בעיניי הכול מתחיל בחינוך.
אם ילד מכיתה א' כמו שראינו כאן, לומד לא לפחד מהשפה העברית, לדבר ולשיר בעברית ולהבין, ואחר כך כמו שפגשנו בבית ספר התיכון, הוא יודע לשתף פעולה עם המשטרה והוא מבין שאם פאדי מגיע אליהם לבית הספר, שהשוטרים הם לא האויב שלו אלא הם באים לשמור עליו, הדבר הזה ישליך בעזרת השם על החברה הישראלית בצורה משמעותית מאוד. תודה רבה לכם. אנחנו רק התחלנו. תודה רבה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:00. << סיום >>