פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 320
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שלישי, ג' בסיוון התשפ"ו (19 במאי 2026), שעה 12:00
סדר היום:
<< נושא >> איכות ההוראה במוסדות הלימוד האקדמיים, דוח שנתי 2025 << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
מיקי לוי – מ"מ היו"ר
משה טור פז – מ"מ היו"ר
מוזמנים:
צח בסול
–
רפרנט השכלה גבוהה באגף תקציבים, משרד האוצר
עוז ברקו
–
מנהל אגף, משרד מבקר המדינה
ולרי לייבוול נחמה
–
מנהלת ביקורת, משרד מבקר המדינה
יאיר הראל
–
אקדמי, המועצה להשכלה גבוהה - המל"ג
לירן גורדון
–
מגוון והערכת איכות, המועצה להשכלה גבוהה - המל"ג
ליאת יעקבי
–
תקצוב, הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת)
פרופ' אריאלה גורדון-שאג
–
נציגת הור"מ ונשיאת המרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים, ועד ראשי המכללות- ור"מ
דבורה מרגוליס
–
ראש מינהל ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות - ור"ה
ד"ר כלנית סגל לויט
–
מנהלת המרכז לקידום הוראה ולמידה, המרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים
ד"ר מיכל ארז
–
מנהלת היחידה לקידום איכות ההוראה והלמידה, אוניברסיטת בן גוריון
פרופ' לואיזה משי
–
סגן רקטור לענייני הוראה, אוניברסיטת בן גוריון
יגל אברהם רון
–
נציג החוג לאחיות באגודת הסטודנטים בעברית, האונ' העברית בי"ס לרפואה
גל שינוטר
–
יו"ר אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת תל-אביב
סיון קורן
–
יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית
ליאב אלחיאני
–
ראש מחלקת מדיניות אקדמית, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית
משתתפים באמצעים מקוונים:
יובל שרייבמן
–
סמנכ"ל למידה והוראה, אוניברסיטת בר אילן
סגנית מנהלת הוועדה:
מיטל אליהו
רישום פרלמנטרי:
אושרה עצידה
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> איכות ההוראה במוסדות הלימוד האקדמיים, דוח שנתי 2025 << נושא >>
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
שלום לכולם, תודה רבה שבאתם. אני מתכבד לפתוח את ישיבתה של הוועדה לביקורת המדינה בנושא איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה, בעקבות דוח שנתי 2025. דיון זה נעשה במסגרת יום הסטודנט המצוין היום בכנסת.
הדיון שנקיים כאן היום אינו דיון טכני על תקציבים, נהלים או מודלים אקדמיים. זהו דיון על עתידה של מדינת ישראל, על דור הסטודנטים הבא, על איכות ההון האנושי שלנו ועל היכולת של מדינת ישראל להמשיך להיות מדינה חדשנית, מובילה ותחרותית בעולם משתנה.
דוח מבקר המדינה בנושא איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה מציג תמונה מדאיגה מאוד. מצד אחד, מדינת ישראל מתגאה במצוינות אקדמית, במחקר פורץ דרך ובהישגים בין-לאומיים, ומהצד השני, הדוח מעלה כי דווקא תחום ההוראה, שהוא לב ליבה של ההשכלה גבוהה, נדחק לשוליים. דוח מבקר המדינה מצא כי אין קשר אמיתי בין איכות ההוראה לבין תקצוב המוסדות. בעוד שמרכיב המחקר מתוקצב לפי מדדים ברורים ואובייקטיביים, איכות ההוראה כמעט ואינה נמדדת ואינה מתוגמלת.
בשולי הדברים אגיד שהניסיון של הבית הזה להוביל תקצוב נפרד לאותם מורים שמלמדים מתמטיקה, פיזיקה, כימיה ואנגלית נכשל, לצערי. רק כ-0.5% מתקציב ות"ת הגמיש הוקצה לקידום איכות ההוראה בין השנים 2016 ל-2024. כ-41% מהמרצים כלל לא השתתפו בהכשרות בתחום ההוראה בשנים האחרונות. מל"ג הפסיקה לעקוב באופן שוטף אחרי יישום מודל לאיכות ההוראה, ולכן, למעשה, אין בידה תמונת מצב עדכנית.
בנוסף לכל זה, העולם משתנה. הבינה המלאכותית משנה את שוק העבודה, משנה מקצועות ומשנה את הדרך שבה צעירים לומדים וצורכים מידע ויידע. הדוח מזכיר, ובצדק, כי בעולם שבו מידע זמין בלחיצת כפתור, תפקידה של האקדמיה אינו רק להעביר יידע, אלא לפתח חשיבה ביקורתית, יצירתיות, עבודת צוות, יכולת פתרון בעיות ומיומנויות של המאה ה-21. ולכן, השאלה המרכזית היא לא רק כמה מאמרים מתפרסמים, אלא איזה בוגרים יוצאים ממערכת ההשכלה הגבוהה שלנו. האם אנחנו מכשירים דור שיודע לחשוב, האם אנחנו מעניקים לסטודנטים כלים אמיתיים לחיים, והאם המרצים עצמם מקבלים את ההכשרה, הכלים והתמריצים כדי להיות אנשי הוראה מצוינים.
משהו ברמה האישית. לפני כשבועיים חזרתי מטייוואן – מדינה לא כול כך גדולה, לא מתקדמת. אני מעריך שכל היושבים כאן סביב לשולחן אפילו מרימים גבה ושואלים: למה אתה מזכיר אותם בכלל. אנחנו מעצמת הייטק? בואו תשמעו. נחשפתי שם באופן בלתי אמצעי למהפכה שמתחוללת בעולם בתחומי החדשנות, החינוך והבריאות, בזכות שילוב מתקדם של טכנולוגיות, בינה מלאכותית. התרשמתי באופן מיוחד מהאופן בו מוסדות החינוך והאוניברסיטאות משלבים כלי AI כחלק בלתי נפרד מתהליכי ההוראה, המחקר והלמידה האישית של הסטודנטים. לא כתחליף למרצה, אלא ככלי שמעצים את ההוראה ואת יכולת הלמידה. האמת, קינאתי בהם. מדובר במדינה שלקחה את נושא החינוך בידיים ועשתה מהפכה של ממש. היא מייצרת 80% מהשבבים, מהצ'יפים, הסטנדרטים לכל העולם. בלי הצ'יפים, אין מקרר ואין מכונית, ואין טילים, ואין כלום. אין שום מכשיר אלקטרוני שלא צורך היום את הצ'יפים הסטנדרטים שטייוואן מייצרת, ומדובר ב-80%, והם גם מייצרים לעולם 90% מכלל הצ'יפים החכמים המתקדמים. זה אותו צ'יפ מוקטן שבו מכניסים הרבה הרבה יותר זיכרון ויכולת. כאמור, התקנאתי בהם. כבר מגיל הגן מלמדים אנגלית, ובכיתה א' כבר מלמדים מתמטיקה וחשבון ברמות גבוהות, וכבר בסוף השנה מגיעים ללמוד שברים. אני כבר לא מדבר על שאר הדברים. הביקור הזה השאיר בי רשמים עצומים שמא מדינת ישראל יכולה להישאר מאחור בעתיד לבוא. יש לזה היבטים נוספים. כי בשנת 2050, ואני מרשה לעצמי קצת להיות פוליטי, 52% מהמלש"בים, מחויבי השירות, יהיו מהחברה החרדית, ו-34% יהיו ממשפחות שלא מלמדים לימודי ליבה. לאן מדינת ישראל תלך? והם יכולים ללמוד לימודי ליבה. מי שלומד לימודי תורה יכול, עם היכולות האלה, אם רק נכשיר אותן, ללמוד כמו שצריך ולתרום לאיכות הזו.
מי שלא יודע, קטר ההייטק במדינת ישראל הוא הקטר המושך את הייצוא. 48% מהייצוא זה קטר ההייטק. ממש קינאתי בהם על היכולות, ועל כך שכבר מגיל קטן הם משלבים בלימוד שלהם טכנולוגיות. ה-AI הוא עולם הולך ומשתנה, ואני כבר לא בטוח אם אין סכנה למדינת ישראל, שהיא מעצמת חדשנות עולמית בנושא זה. אני חושב שמדינת ישראל לא יכולה להישאר מאחור. צריך להשקיע באיכות ההוראה ובאיכות התלמידים, וצריך לתת שוויון הזדמנויות. זה מנוע לצמיחה כלכלית ותנאי הכרחי לחוסן הלאומי של מדינת ישראל כי אנחנו קטנים. בלי החוסן הזה, אני לא יודע אנא אנו מגיעים. אני איש פוליטי, אז טיפה פוליטיקה – בלי שכל אחד ייקח את זה לאן שהוא רוצה אלא כפי שאני אומר. אני לא אוהב להכניס נושאים פוליטיים לדיוני הוועדה. הייתי פה יושב-ראש הוועדה במשך שלוש שנים. אני יכול לספור, אולי על יד אחת, כמה פעמים עשיתי את זה מתוך אלפי דיונים. שר החינוך הנוכחי, ומה שאני אומר פה אני אומר לו גם במליאה, ואני גם אומר את זה בתקשורת, כשל כמעט בכל פרמטר שקשור לתחום משרדו. שום דבר לא יוכל להסתיר את הבושה הזו. עסוקים בהסתרה. הנתונים שהתפרסמו בשבוע האחרון בנושא מתמטיקה, פיזיקה, כימיה ואנגלית פשוט מזעזעים ומדאיגים. הם שמים את מדינת ישראל על מפת מדינות העולם השלישי. אין שום אפשרות להסתיר או להגיד את זה אחרת או בצורה יותר נחמדה – לא. אם לא נכיר יותר בהישגים הנמוכים, לא נשכיל לשנות את המצב והמדינה תלך ותדרדר. זו בהחלט סכנה ממשית לעתיד המדינה. זה אולי לא קשור לנושא ההשכלה גבוהה, אבל אלו אותם אלה שאמורים להגיע להשכלה גבוהה.
נראה לי שדיברתי אולי יותר מדי. זה היה יותר מהלב והנשמה, ואני רוצה בכל זאת אולי לנסות לפתוח משהו ולהעיר לכל ממשלה שלא תהיה. נושא החינוך, השכלה גבוהה וחינוך טכנולוגי במדינת ישראל הם לא נושאים פוליטיים. 70% מאלה שמסיימים אוניברסיטאות בטייוואן, הם מהנדסים. זה ממש מעורר קנאה. בסדר, לא צריך שכולנו נהיה מהנדסים, אבל לא יכול להיות שרק פלח אחד כזה קטן ונמוך יישא בעול הנושא הזה.
חבר הכנסת משה טור פז, חבל שלא היית פה. השתפכתי ובכיתי. חבר הכנסת קינלי טור פז יזם את כל יום ההשכלה הגבוהה ויום הסטודנט הזה וכו'.
משרד מבקר המדינה, בבקשה. אני מבקש קצר וקולע כי אני רוצה לשמוע מהם מה אנחנו צריכים לעשות. הביקורת היא ביקורת, אין מה לעשות.
<< אורח >> עוז ברקו: << אורח >>
צוהריים טובים. אנחנו נעשה את זה קצר וקולע, כפי שאתה מבקש. כמובן שהדיון הזה על יום הסטודנט מאוד חשוב לכולנו. שמי עוז ברקו, ואני מנהל אגף במשרד מבקר המדינה, שאחראי על ביקורת בתחומי החדשנות, מדע וההשכלה גבוהה. לצידי יושבת ולרי, והיא תגיד בקצרה את ממצאי הדוח ואת ההמלצות, ואז יתחיל הדיון, ברשותך.
<< אורח >> ולרי לייבוול נחמה: << אורח >>
בוקר טוב לכולם. מטרת הביקורת שהגדרנו היא בחינת הפעולות בהן נקטו המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ותקצוב והמוסדות האקדמיים המתוקצבים כדי לקדם ולשפר את איכות ההוראה במוסדות. הגופים המבוקרים שלנו היו: המל"ג, ות"ת, המוסדות האקדמיים, שכוללים שמונה אוניברסיטאות ו-20 מכללות. אנחנו בדקנו את הנושא בין יולי 2022 לאוקטובר 2023, עם בדיקות השלמה בסוף 2024 ותחילת 2025.
הנושאים המרכזיים שנבדקו היו מודל התקצוב לפיו מקצה ות"ת את התקציב. יישום מודל מל"ג-ות"ת לקידום איכות ההוראה והשפעתו על קידום איכות ההוראה והפיקוח על איכות ההוראה במוסדות, והפעולות שנקטו המוסדות עצמם לקידום ההוראה ברמת ההנהלה, הפקולטה, במרכזים לקידום הוראה.
כמה נתוני מפתח. 5 מיליארד שקל הוא הסכום שהקצתה ות"ת למוסדות בשנת התשפ"ב, כשזו שנה שמתחילה בספטמבר 2021, עבור מרכיב ההוראה, כשהוא 40% מתקציב מערכת ההשכלה הגבוהה באותה שנה. הסכום הזה לא משקף מרכיבים מרכזיים של הוראה איכותית, אלא הוא משקף את מספר הסטודנטים במוסד, את שיעור המסיימים בזמן ויחס סטודנטים לסגל בכיר. זה בניגוד למרכיב המחקר המחושב על בסיס תפוקות ואיכות. 0.5% בלבד מתקציב ות"ת הגמיש הוא שיעור התקציב שהקצתה ות"ת למוסדות במסגרת קולות קוראים לקידום איכות ההוראה. אנחנו רואים פה שהסכום שהוקצה הוא מאוד זניח.
משרד מבקר המדינה שלח שאלונים ביולי 2023 לנשיאי המוסדות, לראשי המרכזים לקידום הוראה ולמרצים. כ-53% מהנשיאים ו-69% מהמרצים במכללות השיבו בסקר שלנו שבתהליך קבלת ההחלטות על קידום הסגל הבכיר, ניתן משקל גבוה יותר באופן משמעותי לאיכויות המעמד בתחום המחקר על פני איכות ההוראה. כ-41% מהמרצים השיבו בסקר כי הם לא השתתפו בהדרכות בתחום ההוראה מטעם הפקולטות בשנתיים שקדמו לסקר. כשליש מהם לא השתתפו בהכשרות כאלה מטעם המרכז לקידום הוראה. שלוש פעמים בלבד דיווחו המוסדות למל"ג על עמידתם בדרישות סף הנוגעות באיכות ההוראה. בתקופת הביקורת היו אפס החלטות מליאת מל"ג בנושא הצורך בשיפור ועדכון ההוראה והלמידה במערכת ההשכלה הגבוהה.
עיקרי הליקויים וההמלצות: קידום איכות ההוראה באמצעות מרכיב ההוראה במודל התקצוב של ות"ת. בשונה מחישוב מרכיב המחקר במודל התקצוב, המחושב על בסיס תפוקות מחקר של האוניברסיטה ואיכות המחקר על פי מדדים אובייקטיביים, מרכיב ההוראה לא מחושב על פי איכות הוראה מיוחסת למרצים במוסד או התשומות שהמוסדות השקיעו בקידום ההוראה במוסד. אנחנו המלצנו כי ות"ת תיזום בחינה נוספת של חישוב מרכיב ההוראה במודל התקצוב כך שהוא ישקף את איכות ההוראה במוסדות על רבדיה ואת התשומות שהשקיעו המוסדות בקידום איכות ההוראה על בסיס מדדים אובייקטיביים.
באשר לקידום איכות ההוראה באמצעות קולות קוראים – כפי שאמרתי קודם, התקציב שהוקצה לנושא היה זניח – כ-0.5% בלבד, 107 מיליון שקל, מהם הועברו בפועל רק 71 מיליון שקל למוסדות.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
אם זה היה כבר נמוך, למה הועברו רק 71? מה עשו עם השאר?
<< דובר_המשך >> ולרי לייבוול נחמה: << דובר_המשך >>
מה שקורה זה הוות"ת משריינת תקציב, אבל לא כל המוסדות ניגשים לקולות קוראים והתקציב לא מנוצל.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תכף נשמע. יש כבר תקציב ולא מנצלים אותו.
<< דובר_המשך >> ולרי לייבוול נחמה: << דובר_המשך >>
המלצנו כי מל"ג-ות"ת יבחנו את האפקטיביות של שיטת הקולות הקוראים, ובפרט לנוכח התקציב הזעום שהוקצה לנושא.
גם לגבי יישום מודל מל"ג-ות"ת לקידום איכות ההוראה – המודל לא תורגם לכלים להטמעת איכות ההוראה לתוכנית פעולה ארוכת טווח המגדירה למוסדות יעדים ומדדים לביצוע לפי לוחות זמנים קבועים. המלצנו שמל"ג תבחן את רלוונטיות המודל, תעדכן את המודל בהתאם לממצאי הבחינה ויניעו את המוסדות לשפר את איכות ההוראה בתנאי סף רלוונטיים, וכמובן שתקבע יעדים ושגרת דיווח, מעקב ובקרה בנוגע לעמידה ביעדים.
לגבי יישום תנאי הסף המרכזיים של מודל איכות ההוראה על ידי המוסדות – בדקנו ומצאנו שחלק מהמוסדות לא יישמו מרכיבים מרכזיים של המודל או יישמו אותם באופן חלקי בלבד. למשל, הפעלת המרכזים לקידום הוראה, שזה גוף שמרכז את נושא ההוראה והוא אמור להקנות ידע למרצים, תפקידו להעלות את חשיבות השימוש בטכנולוגיות מתקדמות ורלוונטיות, אנחנו מצאנו שתנאי הסף בנוגע לבעלי התפקידים הדרושים במרכזים לא יושמו. רוב ראשי המרכזים סברו שהמערכות הממוחשבות ששימשו אותם, שימשו אותם ברמה בינונית ומטה. כמחצית מהמרכזים דיווחו שלא הפיצו למרצים מידע על פעילותם באופן קבוע, וביותר ממחציתם אתר האינטרנט של המרכז לא שימש כתובת עדכנית ומלאה למידע. אנחנו המלצנו כי נשיאי המוסדות יפעלו ליישום תנאי הסף של מודל איכות ההוראה ויבחנו את התשתיות, המשאבים ותקני כוח האדם שהוקצו למרכזים לקידום הוראה.
באשר להכשרה מקצועית למרצים בתחום ההוראה, חשוב להזכיר שמרצים לא נדרשים להכשרה מוסדרת בתחום ההוראה והפדגוגיה כתנאי להעסקה, וההכשרה שלהם תלויה בכלים שהמוסדות מעמידים לרשותם. אנחנו מצאנו שמעל מחצית מראשי המרכזים העריכו כי לכל היותר מחצית המרצים החדשים השתתפו בהדרכות, ו-80% מראשי המרכזים דיווחו כי לכל היותר מחצית מהמרצים, שקיבלו ציון נמוך בשאלון סטודנטים, שהוא שאלון שביעות רצון שהמרצים מדרגים את המרצים ואת הקורסים, השתתפו בהדרכה כזאת בשנת תשפ"ג, שזה 2022–2023. גם לגבי כלים להערכת איכות ההוראה של המרצים, מצאנו כי כל המרצים עשו שימוש בשאלון הסטודנטים, וזה כלי הנפוץ ביותר, אבל גם נשיאי המוסדות, גם ראשי המרכזים וגם המרצים השיבו בסקרים שלנו כי שאלון הסטודנטים הוא הכלי הכי פחות מועיל במדידה כזאת. לדעתנו, מומלץ שנשיאי המוסדות, בשיתוף המרכזים לקידום הוראה, יאמצו מגוון כלים אפקטיביים ומהימנים יותר להערכת איכות ההוראה של המרצים במוסד שלהם.
באשר למשקל שניתן לאיכות ההוראה של המרצים בהחלטות על קידום בדרגה – למרות שתפקידן המקורי והמרכזי של מכללות הוא לעסוק בהוראה אקדמית, אנחנו רואים שרוב המרצים ורוב הנשיאים במכללות מסרו כי למחקר משקל רב יותר בשיקולי קידום מההוראה. אנחנו המלצנו כי המוסדות יוודאו כי במסגרת שיקולי הקידום של מועמדים תיבחן הצטיינותם בהוראה לצד הצטיינותם במחקר, ויגדירו קריטריונים ברורים לבחינה כזאת. גם כלי תגמול ותמרוץ, שנמצאים בידי המוסדות, יכולים לעודד מרצים להשתפר ולהתקדם בתחום ההוראה. אבל אנחנו מצאנו שהמוסדות לא השתמשו בכלי התגמול האלה באופן אפקטיבי, בין אם הם ניתנו לרוב הסגל, ובין משום שניתן היה לקבל אותם עבור הצטיינות במחקר או במשימות אחרות ללא קשר להוראה. אנחנו המלצנו כי המוסדות יתמרצו את המרצים להשקעה משמעותית בהוראה כדי להבטיח שיהיו ללימודים אקדמיים ערך מוסף להציע לסטודנטים, בכלל זה רכישת מיומנות הדרושות להם, השתלבות בשוק העבודה במאה ה-21.
טכנולוגיית הבינה המלאכותית היוצרת משפיעה על כל תחומי הדעת הנלמדים במוסדות האקדמיים ומצריכה התאמות בתכנית הלימוד, עדכון קורסים וסילבוסים וקביעת הנחיות לשימוש. חלק מהמוסדות אכן קבעו מדיניות שימוש בטכנולוגיה, אך המל"ג לא דנה בצורך בגיבוש מדיניות מערכתית לשימוש בכלים אלו במסגרת ההוראה. מומלץ כי כלל המוסדות יקבעו מדיניות שימוש בכלי בינה מלאכותית יוצרת ויבטיחו כי סגל ההוראה יעבור הכשרה מתאימה לאופן השימוש ולהדרכת הסטודנטים. מומלץ כי מל"ג תדון בצורך בגיבוש מדיניות מערכתית בנושא, וככל שתחליט שיש צורך בכך, תגבש מדיניות בשיתוף המוסדות.
היעדר גורם מתכלל במל"ג לנושא איכות ההוראה. מל"ג לא מינתה בעל תפקיד שיהיה אחראי לנושא ברמה הכוללת. אנחנו המלצנו כי מל"ג תפנה תשומת לב ארגונית לנושא איכות ההוראה, ובדומה למצב באנגליה תרכז את הנושא בידי גורם ארגוני ייעודי שיהיה אחראי לגבש תוכניות פעולה לקידום מטרות שייקבעו.
<< מנהל >> (היו"ר משה טור פז, 12:22) << מנהל >>
לסיכום. הוראה אקדמית, איכותית ורלוונטית, היא קריטית להכשרת דור העתיד ולהקניית הידע, המיומנויות והכלים הדרושים להשתלבות בשוק העבודה במאה ה-21. בכל רמות מערכת ההשכלה הגבוהה, לא מפנים די קשב ארגוני, זמן ומשאבים באופן מובנה ושיטתי להשקעה בקידום איכות ההוראה. כפועל יוצא, תהליכי ההוראה והלמידה אינם מיטביים. המל"ג והמוסדות נדרשים לשינוי תפיסתי. מומלץ כי השינוי יבוא לידי ביטוי ברמת המל"ג-ות"ת בתקציבים המוקצים לנושא, קביעת סטנדרטים מעודכנים ורלוונטיים בתחום, ומעקב אחר יישומם. ברמת המוסדות, על השינוי לבוא לידי ביטוי בהשקעה במרכזים לקידום הוראה, בניית תהליכי פיתוח מקצועי מותאמים, תגמול אפקטיבי של המרצים, אימוץ כלי הערכה אפקטיביים והצבת ההצטיינות בהוראה כמרכיב מרכזי בשיקולי קידומם בדרגה לצד המחקר, ובפרט במכללות.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
תודה רבה. מייד נשמע את המל"ג. אני חושב שהנושא הזה הוא אחד הנושאים העיקריים שבהם יש פער אדיר בין למה מגיע לסטודנט ממוסד אקדמי לבין מה חושב המוסד האקדמי. ביליתי עשר שנים מחיי במוסדות האלה. בשש מתוכם הייתי גם וגם: גם סטודנט וגם מרצה, והפער הוא פשוט אינסופי. כלומר, בסוף הסטודנט לפני הכול פוגש את הנושא הזה. מה מעניין אותו רמת המחקר? הוא רוצה איכות הוראה. כלומר, אנחנו כמובן יודעים שאנחנו לא יכולים לתת איכות הוראה בלי איזשהו גב מחקרי של המרצה מאחוריה. יחד עם זאת, זה מה שהוא פוגש. ולכן, אני חושב שיש פה פער מובנה מאוד מאוד גדול. לפני הכול, הדרך לפתור אותו הוא לשנות, כמו שאמרתם, את הקצאת המשאבים. כלומר, אם משקל המשאבים המוקדשים להוראה יהיה גדול יותר מהמספר שציינתם כאן, והוא יביא לידי ביטוי גם באוניברסיטאות ולא כמו שקורה היום בעיקר במכללות, את הפער בין המרצים, אז זה ישנה. אנחנו יודעים תמיד שמה שאתה מודד, זה מה שאנשים סופרים, ואז גם מה שאתה מתקצב זה מה שאנשים סופרים. ואם אתה בעיקר מתקצב מחקר, וזה המשקל העיקרי, וזה הרבה הרבה יותר מה-60:40 שהוצג כאן, אז אנחנו בהחלט צריכים בנושא הזה לראות שינוי משמעותי.
מל"ג, בבקשה.
<< אורח >> לירן גורדון: << אורח >>
שלום. שמי לירן גורדון. אני מאוד רוצה להודות לכם על הדוח. אני קיבלתי את הטיוטה שלו בערך לפני כשנה. אני הייתי בזמנו ממונה הערכת פרויקטים וביקשו שאני אעבור עליו. מבחינתי, זה היה צלצול השכמה מאוד מאוד חשוב. אתם הסתכלתם על העבר, והעתיד הוא לפנינו.
קודם כול, בהתחלה עשינו איזשהו שיח, גם מול פורום הוראה ולמידה, ואני משער שאתם הייתם איתם בקשר, ואחר כך גם כן איזשהו מסמך למוסדות, בשביל לחשוב. את סיימת את הדברים בדיבור על סטנדרטים, ואני חושב שסטנדרטים זה עניין סופר קריטי כדי לייצר שפה משותפת לכלל המעורבים על מה מסתכלים ואיך אנחנו, למעשה, בונים את הסטרוקטורה. לאחר מכן, עשינו איזשהו תהליך במל"ג ובוות"ת לשלב בין גם ההיבט הזה של הוראה ולמידה והמהפכה שמתרחשת ב-AI, כי הדברים שזורים זה בזה, ולאחרונה, לפני מספר חודשים, הקמנו מספר תתי-ועדות שמעליהן יש ועדת היגוי. בוועדת ההיגוי נמצאים יו"ר הוות"ת, סיו"ר המל"ג וגורמים רלוונטיים נוספים. שלושת תתי-הוועדות: זה תת-ועדה לאיכות ההוראה והלמידה, ושתי תתי-ועדות שנוגעות ל-AI, כשהאחת להוראה ולמידה והשנייה למחקר. שתי הוועדות של איכות ההוראה והלמידה ו-AI בהוראה ולמידה שזורות זו בזו. למעשה, יושבי-ראש הוועדות ממש בדיאלוג מתמיד. תכלית כל שלוש תתי-הוועדות, למעשה, לגבש ביחד, וכל אחד מהזווית שלה, אסטרטגיה למל"ג ולוות"ת איך לתקוף את האירוע, גם בהיבטים של הגדרת הסטרוקטורה להוראה ולמידה ושל ההטמעה הנכונה של מרכיבי AI במחקר ובהוראה ולמידה.
<< מנהל >> (היו"ר מיקי לוי, 12:26) << מנהל >>
אני חושב שהממצא שלמל"ג לא היה גורם מתכלל הוא הממצא המרכזי ביותר, ושאין מישהו שיש לו את לקיחת האחריות ואת האחריותיות על שלל התהליכים והמרכיבים שקשורים בהוראה ולמידה. אי-אפשר לומר שמל"ג-ות"ת לא עוסקים בהוראה ולמידה. אנחנו מבצעים המון המון היבטים ודברים והשקעות בהוראה ולמידה, אבל היכולת הזו לייצר ולגבש אסטרטגיה, לנהל אותה, לקבוע את המטרות, את התקציבים, ואיך אנחנו רוצים לוודא הערכה נכונה של תהליכי הוראה ולמידה, ההכשרות והשילוב של מרכיבי AI. אנחנו מבינים היום ש-AI ייכנס כמרכיב יסוד, הן בהיבטים של הערכה, הן בהיבטים של הכשרה, הן בהיבטים של למידה והיבטים שקשורים באופן שהמרצים מלמדים ובשלל דברים. אתמול הייתה לי שיחה עם אחד מיושבי-הראש. יש שאלות של פלטפורמה ואיך בונים את הפלטפורמה שמבצעת את הערכה של הסטודנטים. אנחנו ממש מגיעים מהוועדה של ה-AI, ואני מרגיש שאני חוזר על עצמי. במקום לבוא ולנסות לתת פתרונות מיידיים של אפליקציה כזאת ואפליקציה אחרת, שמראות שאנחנו עושים את העבודה, מבחינתי, אנחנו צריכים לעשות פה תהליך עבודה הרבה יותר עמוק, שתכליתו להגדיר את דמות הבוגר, מה המיומנויות שאנחנו צריכים להקנות לבוגרים. זה גם היבטים טכנולוגיים, אבל גם היבטים אנושיים. תפקיד הוועדה של הוראה ולמידה הוא, בסופו של דבר, להתעסק בשאלות הפדגוגיות הכלליות ולשרטט את האסטרטגיה הכללית למל"ג-ות"ת, המלצות שקשורות בתקצוב, גם בתשתיות, אבל גם במרכיבים של תמרוץ – איך אנחנו מוודאים שלמעשה מרכיב ההוראה הוא משהו שנספר בתהליכי הקידום, איך אנחנו מוודאים שהמרצים הולכים להכשרות, כי אנחנו רואים שהרבה מהמרצים אינם הולכים להכשרות. הרבה מהמרצים אומרים שזה לא אפקטיבי. אתם אמרתם שרוב ההערכות נעשות באמצעות משובים, כשזה, למעשה, המרכיב שהכי פחות בוטחים בו. ולכן, יש פה שאלה של פיצוח ואיך אנחנו מצליחים באמת לייצר משהו שמצליח לתפוס את מידת ההשפעה, מידת הלמידה, של הסטודנט, מידת האפקטיביות של ההוראה של המרצה. יש פה המון שאלות מאוד מאוד סבוכות, היבטים רגולטוריים. אנחנו יכולים להיות עם פתרונות נהדרים, אבל כשאנחנו מגיעים ליישום, אנחנו מגיעים פתאום למסקנה שאנחנו לא יכולים להתקדם. כאמור, יש לנו פה שלוש תתי-ועדה, ואנחנו מקווים שהן באמת היו מסוגלות לעצב אסטרטגיה שתשנה את דמות ההשכלה הגבוהה.
לא דיברתי על ממשקים עם שוק העבודה. אנחנו מקווים שתוך כחצי שנה יהיו מסקנות ראשוניות ונייר עקרונות שיוגש לוועדת ההיגוי, ושנוכל על בסיס הנייר הזה להתחיל להניע את התהליך. הוועדות השונות שעשינו ימשיכו לשמש אותנו בשביל לעקוב אחר היישום. לא אמרתי שבוועדות האלה יש נציגים מהתעשייה, מאנבידיה, מגוגל, מרפאל, ממייקרוסופט. יש פה באמת איזשהו ניסיון להסתכל על האירוע הזה כאירוע שהוא אסטרטגי וטקטוני. אני רק יכול לקוות שנהיה באמת מסוגלים לייצר את השינוי. תודה רבה. הדוח הזה היה באמת קריאת השכמה.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
אני חייב לומר שזו גישה מרעננת. בדרך כלל, כשמגישים פה דוחות, כולם עסוקים בלברוח מהם. אני מברך על זה שהצגת פה גישה הפוכה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה רבה. שמעתי רק את הקצה, אבל זה נחמד לשמוע על כל ההכנה. עם כל זה, הביצוע הוא זה שנשאר. אני לא סומך על אף אחד. מתי אתה חושב שנוכל לראות ניצנים של התוצאות או של הפעילות? אני נוהג, וככה לימדו אותי במקומות שבהם התחנכתי, לא להסתפק במה שנאמר. בחלק מהוועדות של הכנסת עושים וי וחותמים, אבל אני נוהג לעשות. חשוב איזה ממשלה תהיה פה. מנהלת הוועדה נשארת להיות ראשת הוועדה, ואני מתכוון לקבוע דיון מעקב. אני אשתדל לבוא, ולא חשוב איפה אני אהיה, כי זה אחד הדברים שנוגעים לעתידנו ולחיינו בארץ הזו. לצערי, כולם רואים שכנראה נמשיך לחיות על חרבנו, אבל זה יקבע את עתידנו.
<< אורח >> לירן גורדון: << אורח >>
מסכים.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
למרות שחלק מכם עדיין לא דיבר, ואני מקדים, תמליצו לי אתם מתי. זה מרכיב מרכזי בבורג של המכונה הזאת שנקראת "חינוך", והיא באמת מאוד מאוד מטרידה לאור תוצאות השבוע החולף. נשבע לכם בהן צדק שביום שבו הכריזו על התוצאות, שנתי נדדה בשאלה מה יהיה על הדורות הבאים. לחבר הכנסת קינלי ולי יש מלחמה ומאבק נוסף בנושא לימודי הליבה. שנינו הגשנו בג"ץ נגד שר האוצר והמדינה שלא מדווחים דיווחי אמת על לימודי ליבה ומזרימים כסף. להערכתנו, כ-340 מיליון עפו באוויר – כאילו לימדו לימודי ליבה, אבל לא לימדו. קינלי יותר מקצוען ממני בנושא הזה. אני קטונתי, אני העוזר שלו. מתי לקבוע דיון מעקב? כולם יכולים להשתתף עכשיו בדיון הזה. אין לי הרבה כסף לתת לכם, אבל אני מבקש את ההצעה שלכם.
<< אורח >> לואיזה משי: << אורח >>
פרופ' לואיזה משי, סגנית הרקטור לענייני הוראה, אוניברסיטת בן-גוריון.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה שבאת.
<< דובר_המשך >> לואיזה משי: << דובר_המשך >>
אני רוצה להתייחס באופן כללי למה שאמרת, כבוד היושב ראש, וגם למה שנאמר במל"ג וגם לוועדת ביקורת. ראשית, אחרי ששיבחת את טייוואן, ביקשתי מחברי הטוב ChatGPT להשוות את האוניברסיטאות בארץ לאוניברסיטאות בטייוואן, ולא הופתעתי. בארץ יש לנו אוניברסיטאות שמדורגות יותר גבוה מ-100 האוניברסיטאות הטובות ביותר בעולם, בטייוואן אין דבר כזה. זאת אומרת, עם כל הכבוד לגבי האמירה על לימוד שברים בסוף כיתה א' – כפי שככל הנראה כולכם רואים, אני נולדתי בברית המועצות, שבה עשו את זה ואני לא חושבת שזה היה נכון. כל ילדיי חונכו פה ולמדו שברים בכיתה ד', ואני לא חושבת שבסוף כיתה י"ב - - -
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
אני נתתי את זה סתם כדוגמה. התקנאתי ברמה הטכנולוגית שלהם.
<< אורח >> לואיזה משי: << אורח >>
אני חושבת שאנחנו לא כאלה גרועים, כפי שאתה מצייר. בא לי להגיד את זה בגלל שהילדים שלי סיימו את החינוך כאן בארץ. אכן, יש ירידה מסוימת. אבל אני חושבת שזה יותר קשור למלחמות שאנחנו מנהלים ולא נותנים לילדים שלנו צ'אנס אמיתי ללמוד. אני חושבת שכשנחזור, בעזרת השם, לשנות שלום, נוכל לתת לילדים שלנו הזדמנות ללמוד בצורה סדירה ומסודרת.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
אני מבקש מכל מי שידבר להגיד מתי לקבוע דיון מעקב לכל התכנון הבסיסי הזה לבדיקת תוצאות.
<< דובר_המשך >> לואיזה משי: << דובר_המשך >>
אתייחס לזה. קודם כול, הדוח הזה משווה ומדבר בצורה מאוד שוויונית בין מכללות לאוניברסיטאות. אני חושבת שנקיטת העמדה של מל"ג והניסיון של מל"ג בשנים האחרונות להעלות את המכללות ולהשוות במידה מסוימת, כגון דוקטורט מקצועי שאושר למכללות, מביא אותנו לסיטואציה בעייתית ביותר. כאשר אנחנו מדברים על אותו דירוג, שאני כרגע התגאיתי והתחלתי את השיחה ממנו, לדירוג של אוניברסיטאות יותר גבוהות מ-100 האוניברסיטאות הטובות ביותר בעולם, הגענו לשם בזכות ולא בחסד. אם ישוו אותנו למכללות והתקצוב שלנו ירד, מכיוון שכך זה קורה, אז אנחנו פשוט נרד ולא נעלה. אנחנו, אומנם, לא מדברים עכשיו על שמירת העליונות שלנו בתחום המחקר, אבל זה נושא מאוד חשוב. אסביר גם למה זה חשוב. כשאנחנו מדברים על האוניברסיטה הטובה ביותר, למשל, אוקספורד, אז לאוניברסיטה הזו מגיעים סטודנטים בגלל מחקר פורץ הדרך ובגלל זוכי פרס נובל. בוודאי שאנחנו צריכים לחנך בצורה מצוינת, ובוודאי שחינוך והוראה זה הנושא הכי הכי חשוב עבור הסטודנטים. אבל אסור לשכוח שהאוניברסיטה היא אוניברסיטת מחקר. וברגע שמשווים את האוניברסיטה למכללה, וברגע שאנחנו משווים הכול באותה דרגה, זה פשוט לא הוגן.
שנית, נושא המל"ג. אני חושבת שבשנים האחרונות מל"ג עושה כברת דרך, והדברים שעשה מל"ג, ואין לזה התייחסות בדוח, הם משהו לא יאומן. אני אתן דוגמה. כולנו עדים לכך שכל האוניברסיטאות נאלצו בקורונה לעבור מיידית להוראה מהבית. לאחר מכן היו לנו מלא מלחמות ויש לנו הרבה מאוד מילואימניקים, וכל האוניברסיטאות, למיטב ידיעתי, ואני משערת שכך גם במכללות, עברו להוראה היברידית. האם עשינו את זה מתקציבים שקיבלנו מהממשלה? תשובה: קיבלנו את זה ממל"ג. מל"ג עשו מיידית קול קורא על הוראה דיגיטלית. השתמשנו בזה באוניברסיטה שלנו לבניית כיתות היברידיות. נכון להיום, אין לנו כיתה אחת שלא מלמדת באופן היברידי. זה מאפשר לכל המילואימניקים שלנו ללמוד אונליין במידה והם מסוגלים או להשלים לאחר מכן את החומר, וזה דבר נהדר. דיברו על נושא מיומנויות. איתרו מיידית את בעיית המיומנויות. כן, זה בא מבתי ספר. אבל זה לא חשוב. ניתנה אפשרות, היה קול קורא של 360. איתרנו את המיומנויות וכל האוניברסיטאות הגישו את הבקשות. היום אנחנו מדברים על שינוי תוכנית לימודים. בין השאר, גם נושא AI, וכן הלאה. יש שינוי ושיפור משמעותי ומדהים. אותרה עכשיו בעיה נוספת של מדעי הרוח, ואנחנו רוצים להוסיף את זה לכל נושא ונושא כי אדם הוא לא רק AI , אלא גם רוח האדם חשובה. ולכן, אסור לזלזל בתרומת ובעזרה של מל"ג. הם כן מבינים והם כן מתווים דרך נכונה ומדהימה. אני רוצה לשבח את מל"ג ולא רק להשמיע ביקורת.
לגבי הביקורת – אומנם הביקורת נשלחה אלינו לפני שנה, אבל אפילו בתוך שנה הזו יש שיפורים מדהימים – לפחות באוניברסיטה שלנו, ואני יכולה לענות על כל סעיף-סעיף ומה בדיוק קרה מאז שקיבלנו את דוח הביקורת. אם אתם תעקבו על זה ברמה שנתית אתם תראו את העלייה. אני מקווה מאוד שהיא לא תהיה עלייה מתונה אלא עלייה מאוד משמעותית מבחינת איכות ההוראה בכל המוסדות.
אני אסיים ואומר שוב שמאוד חשובה לנו איכות ההוראה. זה באמת גידול דור העתיד, ואנחנו נמשיך לעשות את זה. אבל לא לשכוח את ההבדל בין אוניברסיטאות למכללות ובין חשיבות קידום המחקר. מדינת ישראל זקוקה למוניטין מחקרי גבוה. ולכן, אל תשוו את זה, בבקשה, ואל תנסו לשנמך את המחקר. אני מדגישה שוב שאיכות ההוראה מאוד מאוד חשובה, אבל המחקר חשוב ביותר, והאוניברסיטאות הן אוניברסיטאות מחקריות. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה שבאת. האם את אומרת לעשות לפחות איזון בין המחקר לבין ההוראה?
<< דובר_המשך >> לואיזה משי: << דובר_המשך >>
יש מקומות בהם ניתן לעשות את זה ויש מקומות בהם לא ניתן לבצע את זה. אסביר. ברגע שאנחנו מגייסים חוקר מצטיין והוא הגיע, לדוגמה, אלינו מוויצמן, אז בוויצמן לא מלמדים לתואר ראשון, וברגע שאנחנו מגייסים אותו אנחנו לא יודעים מה איכות ההוראה שלו. לאחר מכן החוקר הזה מתגלה כחוקר מעולה והוא מביא מוניטין ומעלה את האוניברסיטה לרמה של אוניברסיטה הכי טובה בעולם בתחום מסוים שהוא חוקר בה. אנחנו משתדלים ונותנים. יש לנו את היחידה לקידום איכות ההוראה והוא עובר את כל הסדנאות, ואנחנו ממשיכים ועובדים איתו ועובדים איתו. אבל תסכים איתי שלא כולם נולדו להיות מורים מעולים. לא משנה כמה אנחנו נשתדל, לא תמיד ניתן להביא אותו למצוינות בהוראה. האם אנחנו צריכים אדם כזה לפטר רק בגלל שהוא לא הגיע לרמות ההוראה מאוד מאוד גבוהות וכשהוא יכול להביא את מדינת ישראל למקום ראשון בעולם בתחום מסוים? לצערי הרב, הכול לא שחור-לבן. התחום הזה הוא אפור. אפשר לחשוב על מודלים, ואני בטוחה שבמל"ג חושבים על מודלים. יש לנו עכשיו גם אפשרות לשפר מבחינה כספית את אלו שמצטיינים בהוראה, וזה מוביל למקומות טובים. ולכן, אמרתי שבעוד שנה ניתן לבחון את הנושא הזה. אבל לא ניתן לבוא ולהגיד: איזון. "איזון" זו מילה מאוד מאוד יפה. לא תמיד ניתן להגיע אליה במציאות. ואני רוצה להדגיש שוב שיש הבדל בין מכללות לאוניברסיטאות. ואני מבקשת שאם ניתן יהיה בעתיד לעשות ביקורת נפרדת למוסדות, אוניברסיטאות ומכללות בנפרד, ולהגיע לדרישות ריאליות בין מוסדות אלו ומוסדות אלה, תוך כדי הפרדה, זה יעזור לכולנו לטובת מדינת ישראל.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
בטח לא אני אקבע, ולא הוועדה הזאת תקבע. אבל אם זה לפתחו של מבקר המדינה – בסדר. אני אתייחס בסוף לנושא המעקב וכו'.
ות"ת, האם תרצו להוסיף?
<< אורח >> ליאת יעקבי: << אורח >>
ליאת, מאגף תקצוב מל"ג-ות"ת. לגבי עניין הוספת רכיב ומודל התקצוב –בעבר היה כן איזשהו ניסיון להוסיף רכיב כזה, וכמובן שהוא צריך להיות רכיב אובייקטיבי ואיכותי. לצערנו, לא מצאנו רכיב כזה, ולכן הקמנו תוכניות ייעודיות לזה, כמו שהזכירה האקדמיה – 360. כרגע, בשלב זה, לא ניתן להוסיף רכיב במודל התקצוב – זה לעניין הביקורת של מודל התקצוב.
<< אורח >> לירן גורדון: << אורח >>
יש כרגע ועדות, ואנחנו מקווים שהן יתייחסו בדיוק לכל הסוגיות הללו.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
אוקיי. אני משאיר את האוצר לסוף – זה הכסף. מכיוון שהייתי שם, אז אני יודע בדיוק.
נציג הסטודנטים, בבקשה.
<< אורח >> ליאב אלחיאני: << אורח >>
שמי ליאב אלחיאני, מנהל מדיניות אקדמית בהתאחדות הסטודנטים הארצית ונציגם במל"ג, וגם חבר בוועדות ההיגוי המדוברות. האמת, הכנתי פה כמה נקודות, אבל אני חייב להתייחס לחלק מהדברים שנאמרו כאן על ידי נציגת בן-גוריון. קודם כול, גילוי נאות. אני בוגר בן גוריון בתואר ראשון. אני חייב להגיד שאני חושב שחלק מהדברים שנאמרו כאן מייצגים את הבעיה התפיסתית שאנחנו רואים. כי אם תפקיד האוניברסיטאות הוא מחקר, אז שכולם יהיו מכון ויצמן, ובואו נתקצב גם בהתאם לזה, ושההוראה תעבור למכללות, ובואו ניקח את כל הסטודנטים שהעולם המחקרי, פחות רלוונטי להם, שזה רוב הסטודנטים, כי רוב הסטודנטים מגיעים להשכלה גבוהה כדי לעשות תואר ראשון ולהמשיך לשוק העבודה, אולי גם בתואר שני לא מחקרי, אבל הם לא ממשיכים למחקר, ונעביר אותם למכללות שהתמחו בהוראה. אי-אפשר לבטל או להקטין את המשמעות של הוראה כתפקיד של אוניברסיטה ושל מכללה, ובכללי של מערכת ההשכלה הגבוהה. זאת אומרת, ההוראה זה תפקיד מרכזי. זה לא תפקיד משני. זה לא איזה שהוא משהו שעושים לצד המחקר. בעיניי, זה משהו שחייב להיות בראש סדר העדיפויות. אני חושב שזה גם משתקף בסוף במדיניות של ות"ת.
אני מגיע מעולמות של כלכלה ומדיניות ציבורית, וזה מה שאני למדתי באקדמיה. אחד הדברים שלמדתי הוא שאם אני רוצה להסתכל על מדיניות של איזשהו גוף מסוים, אני צריך להסתכל על איך עובדת מדיניות התקצוב. וכמו שנאמר בדוח, מדיניות התקצוב כמעט לא מסתכלת על מדדים של איכות הוראה. היא מסתכלת על מדדים מאוד ברורים בתחום המחקר, על כמות אזכורים בז'ורנלים אקדמיים וזכייה בקרנות תחרותיות ומדדים אובייקטיביים מאוד מאוד ברורים, אבל בנושא איכות הוראה אין מדד אובייקטיבי איכותי שעל פיו הם מתקצבים את המוסדות. ברגע שאין תמריץ משמעותי למוסדות להשקיע באיכות הוראה, הם לא ישקיעו באיכות הוראה. וזה לא כי הם לא פועלים בזדון או משהו. זה, חלילה, לא העניין. אבל ככה גופים גדולים עובדים וככה מערכות עובדות, וככה גם אנשים עובדים. בסוף, אנשים מגיבים לתמריצים, וברגע שהמערכת לא דורשת איכות הוראה כקריטריון לתקצוב, אז אין תמריץ משמעותי להשקיע.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
מה הקריטריונים, לדעתך, לאיכות הוראה?
<< דובר_המשך >> ליאב אלחיאני: << דובר_המשך >>
אני חושב שאחד מהתפקידים המשמעותיים שצריכים לעשות בוועדת ההיגוי של מל"ג הוא לגבש מדדים אובייקטיביים לאיכות הוראה. אני מודה, קטונתי בנושא הזה. אני לא מומחה פדגוגי. אני חושב שזה צריך באמת להיעשות בחשיבה משותפת עם המוסדות ועם מל"ג ואיתנו. אבל חייבים להגדיר מדדים כלשהם. זאת אומרת, לא יכול להיות שאין מדדים בכלל, או שמסתמכים רק על סקרי סטודנטים, כשגם עליהם, אגב, לא כול כך מסתמכים.
נושא נוסף שרלוונטי לאיכות הוראה הוא עניין הרלוונטיות והמעשיות של התואר לשוק העבודה. כי שוב, רוב הסטודנטים מגיעים לאקדמיה בשביל ללמוד לתואר ראשון ולרכוש קישורים ומיומנויות לשוק העבודה, ובעיניי, האקדמיה צריכה לראות את זה כתפקיד שמחמיא לה. לא כאיזה משהו שהוא לא מחמיא. לפעמים אנחנו מקבלים איזושהי תפיסה שהאקדמיה רואה את התפקיד הזה כאיזשהו משהו שהיא לא אמורה לעשות, או כמשהו שאפילו קצת מעליב אותה. בעיניי, זה תפקיד סופר חשוב להכשיר את דור העתיד של המשק. רלוונטיות ומעשיות בתואר זה חלק איכות הוראה. זאת אומרת, אם התואר הוא לא רלוונטי לעולם האמיתי והוא לא נותן לי כלים מעשיים להשתלבות אחרי זה בשוק העבודה, אז זה גם איזשהו קריטריון של איכות שצריך לבחון.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
יש הרבה נושאים בהשכלה הכללית שתורמים לך לשוק העבודה. יש הרבה דברים, בעיקר בשטח ההנדסי הטכני, שהם ספציפיים.
<< דובר_המשך >> ליאב אלחיאני: << דובר_המשך >>
נכון. מילת המפתח פה זה עניין מודל התקצוב של ות"ת. צריך לבחון לעומק שינויים במודל הזה כדי לתמרץ מוסדות להשקיע באיכות ההוראה ולשים את זה בראש סדר העדיפויות שלהם. הכשרות, הכשרות והכשרות. בעינינו, למשל, כל מי שעומד מול סטודנטים, בין אם זה מרצה או מתרגל או עוזר הוראה, חייב לעבור איזושהי הכשרה בסיסית איך לעמוד מול סטודנטים. הוראה זה לא מחקר. אלו שני דברים שונים לגמרי, וזו מיומנות שצריך לרכוש אפילו ברמה הכי בסיסית של איך לעמוד מול סטודנטים, איך להעביר חומר, איך למקם את הגוף ביחס למצגת או ללוח. וגם לעשות הכשרות תקופתיות. זאת אומרת, כל הזמן לחייב או לתמרץ מרצים וסגלי הוראה להתמקצע כל הזמן ולעבור עוד ועוד הכשרות כדי לשפר את השריר הזה של איכות ההוראה.
הנושא האחרון הוא משמעותי, ולדעתנו, הוא גם עלה בדוח. האם יש כאן נציג אוצר? אני חושב שכחלק מהסיפור של מהשיח על תמריצים, זה צריך גם לעלות בהסכמי השכר של סגלי הוראה ולתת משקל יותר משמעותי למשתנים של איכות הוראה והצטיינות באיכות הוראה, גם בענייני שכר, כדי, שוב, לייצר תמריצים, גם ברמת המוסד, שזה דרך ות"ת ונוסחת התקצוב, וגם ברמת איש הסגל הספציפי, כשזה באמת דרך הסכמי שכר או מענקי הצטיינות כאלה ואחרים.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
האם זה היה אצלכם?
<< אורח >> ולרי לייבוול נחמה: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
האם יש המלצה לעשות איזשהו דירוג?
<< דובר_המשך >> ולרי לייבוול נחמה: << דובר_המשך >>
קודם כול, המלצנו שכלי התמרוץ ייושמו על ידי המוסדות. כי, למשל, המכללות לא משתמשות בכל כלי התמרוץ שיש להן כלפי המרצים. הם יכולים להפחית שעות הוראה למרצה כדי לאפשר לו פניות לשפר את הסילבוס ולעדכן את הקורס, והן לא עושות את זה. למשל, לסגל הזוטר אין בכלל מערך של תמריצים.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
הבעיה ידועה.
<< דובר_המשך >> ולרי לייבוול נחמה: << דובר_המשך >>
הסגל הבכיר יכול לקבל תמרוצים גם מבלי שהוא עומד באיזה שהם קריטריונים של הוראה איכותית.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
אני סתם אומר, ואם אני צריך, אני אעשה דיון בוועדה לביקורת המדינה ואני אעשה הצבעה, ואני מתנצל שאני מנצל את זה, אבל כבר תביאו למבקר המדינה שמומלץ בפניו לעשות איזשהו דוח לאור המצב הקיים ביסודי, חטיבת ביניים ותיכון. ראינו עכשיו מה קורה. אחר כך הם מקבלים את אותם תלמידים כסטודנטים באיכות פחות טובה ממה שהם אמורים לקבל. צריך לעשות ביקורת. תסתכלו איזה תוצאות נוראיות, נוראיות. זה צריך להדיר שינה מעיני כל אזרח ישראלי, אחרי הביטחון או אפילו לפני הביטחון. אני יכול להגיד שבפעם הראשונה תקציב משרד החינוך היה ב-2021 הראשון יותר גדול מתקציב הביטחון. אם אתם רוצים שנעשה דיון על זה ונצביע, נצביע. או שתסתפקו בכך שאני אוציא מכתב, או שתסתפקו בזה שתביאו את זה למבקר המדינה. תודיעו לנו.
<< אורח >> עוז ברקו: << אורח >>
אנחנו נעדכן את מבקר המדינה בדבר.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תעדכנו את מבקר המדינה. אם זה בתוכנית העבודה של מבקר המדינה בשנה הבאה – בסדר. אם לא, אני אעשה דיון ואני אעשה הצבעה, ואז הוא יהיה מחויב לבצע דוח בנושאים האלה, כי המצב קטסטרופה. אני מתנצל שאני טיפה מושך לצדדים.
תודה רבה לך.
ועד ראשי המכללות, בבקשה.
<< אורח >> אריאלה גורדון-שאג: << אורח >>
שלום. אני אריאלה גורדון שאג. אני נשיאה של המרכז האקדמי הרב-תחומי ירושלים. לא באתי מרחוק. גם אני באתי עם מבטא כלשהו. אני מאוד מודה לכם על הדיון החשוב הזה. הייעוד המרכזי של המכללות הציבוריות הוא להנגיש השכלה גבוהה לאוכלוסיות רחבות ומגוונות, ובמיוחד לאנשים שלאו דווקא היו מגיעים לאקדמיה ללא המכללות. בחלק מהמכללות, כולל המכללה שלי, יותר ממחצית הסטודנטים הם דור ראשון להשכלה גבוהה. עבור רבים מהם התואר איננו רק הישג אקדמי, הוא שער כניסה לשוק העבודה, למוביליות חברתית ולרמה סוציו-אקונומית גבוהה יותר. לכן, עבור המכללות הציבוריות איכות ההוראה והלמידה אינה נושא משני אלא היא בליבת השליחות שלנו. אין לנו פריבילגיה להתייחס להוראה כאל דבר מובן מאליו. אם אנחנו גם רוצים שהסטודנטים שלנו יצליחו באמת במהלך הלימודים, עם סיום התואר, ולאורך הקריירה אנחנו חייבים להשקיע בהוראה איכותית, רלוונטית ומותאמת לעולם משתנה. במרכז האקדמי הרב-תחומי ירושלים, למשל, מצוינות בהוראה היא תנאי סף לקביעות ולקידום. ללא מצוינות בהוראה, לא נשקול להגיש חבר או חברת סגל לקידום. גם בגמול הצטיינות הכספי, ניתן משקל מרכזי להוראה איכותית.
מאוד חשוב לי להדגיש, וזה עלה כאן, מה זה מצוינות בהוראה. זה לא רק על בסיס דפי המשוב. זה לא שדפי המשוב לא חשובים, אבל יש דרכים אחרות. אנחנו בוחנים את השתתפות בפעילות של המרכז לקידום ההוראה, ויושבת לידי מנהלת המרכז לקידום ההוראה. ההשתתפות בסדנאות הוא חלק הכרחי בקביעת מצוינות של מרצים. שימוש בפדגוגיה של למידה פעילה, הערכה מעצבת לאורך הסמסטר, שילוב מיומנויות רלוונטיות לעולם העבודה והתאמת הוראה לצרכים המשתנים של הסטודנטים ושל המשק.
אמרו כאן נציגי ות"ת משהו, ואנחנו ממש לוקחים אותו במכללות, מה זה דמות הבוגר, איזה מיומנויות, איזה כישורים הבוגר יצטרך כדי לשגשג בשוק העבודה. על סמך זה אנחנו קובעים את איכות ההוראה. הוראה טובה צריכה לפתח חשיבה ביקורתית, יכולת למידה עצמית, עבודת צוות, אוריינות דיגיטלית, שימוש מושכל בבינה מלאכותית ויכולת להמשיך להתפתח מקצועית לאורך הקריירה. בהקשר זה, אנחנו גם לוקחים ברצינות את בקשת התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות לשלב את כל הסטודנטים בתהליך שיפור ההוראה. במרכז האקדמי הרב-תחומי ירושלים נפעל לשלב סטודנטים במרכז לקידום איכות ההוראה, וזאת מתוך הבנה שהסטודנטים אינם רק מקבלי שירות אלא הם שותפים מרכזיים לתהליך הלמידה.
נכון להיום, החלטות על קידום פרופסורה אינה מצויה בידי המכללות עצמן, ובמערכת הקיימת אין עדיין דגש מספיק על מצוינות בהוראה כחלק מההחלטות לקידום לדרגות אקדמיות גבוהות. לכן, אנחנו מברכים על יוזמת המל"ג להעביר את הסמכויות בתחום הזה ל - - - מכללות. אנו מאמינים כי מהלך זה יחזק את היכולת לראות מצוינות בהוראה ובלמידה כחלק אינטגרלי במערכת הסגל ומהחלטות הקידום. תודה רבה למל"ג על זה.
אני רוצה להוסיף למה שאמרו הנציגים באוניברסיטה. תוכנית המל"ג – 360 מתאימה למכללות ככפפה. זו יוזמה חשובה שמקדמת מצוינות בהוראה ובלמידה ומעודדת את המוסדות האקדמיים להקנות לבוגרים כלים אמיתיים להצלחה בשוק העבודה המשתנה בצורה מאוד מהירה. לגבי מבנה המכללות – באופן טבעי אנחנו יותר קטנות. אנחנו יותר גמישות. אנחנו יכולות לקחת תכנית כמו 360 ולהטמיע אותה רוחבית בצורה יותר מהירה. לקחנו את נושא הבינה המלאכותי אצלנו במכללה והטמענו אותו רוחבית בכל תוכניות הלימודים. אנחנו מאמינים ומבינים שגם בוגר של אופטומטריה והפרעות בתקשורת, כמו בוגר בחשבונאות ועבודה סוציאלית, צריך לצאת לשוק העבודה עם מיומנויות של בינה מלאכותית. עשינו את זה כבר בצורה מאוד מאוד מהירה.
בקשות. אני כן חושבת שצריכים יותר תמריצים על מצוינות בהוראה לאנשי סגל אקדמיים. ואם אפשר להרחיב את התקציב של 360, זה יהיה ממש מצוין. אהבתי ממש מה שאמר החבר שלנו מההתאחדות הסטודנטים. אם המחקר הוא הייעוד של האוניברסיטאות, אז שכל הסטודנטים בתואר ראשון יבואו למכללות. תודה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
היא אמרה שזה לא רק. תודה לך.
נציג האוצר צריך לצאת ואני לא אתן לו לצאת מבלי לשמוע את דברו. בסוף הכסף קובע.
<< אורח >> צח בסול: << אורח >>
צח בסול, אגב תקציבים, משרד האוצר. כמה נקודות כדי להתייחס בזריזות למה שעלה כאן. גם במשרד האוצר רואים חשיבות מאוד מאוד גדולה לאוניברסיטה בשני הכובעים שלה: גם כיוצרת ידע וגם כזו שמעבירה את הידע. כלומר, מכשירה את הדור הבא של הסטודנטים שמגיעים לשוק התעסוקה. הדבר הזה הוא שורש מרכזי בתפיסתנו בתפקידי המוסדות. ובסוף, באמת לצד המחקר שישראל משקיעה בו ומאפשרת לו להתפתח, גם ההוראה ויכולת הסטודנטים לצאת עם איכות הוראה גבוהה ועם מיומנויות הוא דבר קריטי. במסגרת תר"ש תשפ"ג–תשפ"ח, שנחתם עם מערכת ההשכלה גבוהה, נעשו כמה פעולות בנושא הזה. המרכזיות שבהן הן: אקדמיה 36, כל מתווה הקרדיטציה, שאני מניח שהמוסדות מודעים אליו ומכירים את ההנעה שלו. לאור הדוח, יש גם ועדות, שהוקמו עכשיו. בנוסף, יש פעולות שהן מעבר לתר"ש עצמו, כגון, הסכמי השכר. ראוי לומר בהזדמנות הזו שהרבה התייחסו לסיפור מענקי הקריטריונים – השאלה איך מקבלים תמריצים להוראה מצוינת ולזה שבאמת הבוגרים יוצאים עם המיומנויות האלה. בהסכם השכר של הסגל הבכיר קיים מענק מצוינות להוראה. בעקבות קיצוצי השכר, שהיו לכלל המערכת הציבורית, התקבלה החלטה גם בוור"ה-ור"מ שהדבר הזה בקרב הסגלים הזכאים. אבל הוא מחולק בצורה רוחבית. בזמנו אנחנו גם הבענו את עמדתנו על הדבר הזה, שנכון שתמריצים שיועדו למצוינות יופנו למצוינות. ולכן, חשוב להתייחס גם לזה. אנחנו נמצאים בעבודה משותפת יחד עם ות"ת ובוחנים את נושא מצוינות בהוראה. ושוב, מתוך תפיסה שצריך לגשת לאירוע הזה גם בזהירות. כשתקציב ות"ת מהווה למעלה מ-70% בממוצע, למעט מוסד אחד, מתקציבי המוסדות, כל וולטיליות כלשהי במודלי התקצוב, גם של המחקר וגם של ההוראה, יוצרת אפקטים מאוד מאוד מאוד מרחיקי לכת על תקצוב המוסדות. עם זאת שאנחנו מאוד מאוד אוהבים רפורמות ומאוד מאוד אוהבים לשנות, חשוב לשמור כאן גם על איזשהו קו של אחריות כלפי המוסדות ועל יציבות המערכת. אנחנו ממשיכים בעבודה משותפת. אני חושב שאנחנו נמצאים עם רוב האנשים שנמצאים פה בעבודה די שוטפת.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
האנשים שנמצאים פה, שהאוצר נמצא מולם, האם יש לכם הזדמנות שהוועדה תיתן לאוצר בראש. האם יש משהו? אני לא מאמין שאתה יוצא נקי פה.
<< אורח >> גל שינוטר: << אורח >>
שלום. אני גל שינוטר, יושבת-ראש אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב. לגבי הנושא הזה – אני חושבת שזה בעייתי מאוד לומר כל מה שאמרת עכשיו לגבי יציבות בתוך המוסדות. אין לסטודנטים יציבות. אני לא מצליחה להבין מה קורה היום בתוך כל הוועדות. אתה עדיין מדבר על יצירת יציבות ברמה של תקציבים – סבבה. אנחנו צריכים שתקציב יוזרם להוראה. אין דרך לעבור את המצב שאנחנו נמצאים בו כרגע מבלי איזושהי גמישות של המוסד להערכות חלופיות, לפיתוח ההוראה. אני לא מצליחה להבין איך זה משהו שאנחנו לא דואגים שהוא, בראש ובראשונה, מקבל תקציב. אני חושבת שצריך לייצר פה שינוי, ואני חושבת שכולכם צריכים לקחת את זה בחשבון כי הסטודנטים לא מצליחים לעמוד כרגע בנטל ההתמודדות שלהם. זה קשור לתקצוב וזה קשור לאיך שהאוניברסיטאות מתמודדות עם המצב ומעלימות מזה עין.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
האם זה מצב נקודתי בגלל מה שקורה במדינתנו ובשכונה שלנו?
<< דובר_המשך >> גל שינוטר: << דובר_המשך >>
אני לא חושבת שזה מצב נקודתי. זה לגמרי גלובלי. אבל אני כן נסערת בשביל הסטודנטים שלנו בגלל המצב כרגע, ואני חושבת שצריך להכין בהקדם איזושהי תוכנית שנותנת מענה אקדמי הגיוני, נאור, חדש לרמת אוניברסיטה, שהיא אוניברסיטה שמסוגלת לחשוב על אפשרויות של חדשנות כאלה ואחרות. זה באמת התפקיד של כל מי שיושב כאן לוודא שזה קורה כמה שיותר מהר, כי הסטודנטים כרגע סופגים את זה וצריכים כרגע לעבור תואר, ולאף אחד לא מובטח שהוא יסיים את התואר שלו, בסופו של דבר.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
היא אמרה דברים לא פשוטים. תרצו להגיב?
<< אורח >> לירן גורדון: << אורח >>
בשנים האחרונות אנחנו חווים פה טלטלות מאוד משמעותיות. יאיר, שנמצא פה, מתעסק עם סוגיית המילואימניקים, נשות המילואימניקים.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
לכן, שאלתי אם זה נקודתי. היא אמרה שלא.
<< דובר_המשך >> לירן גורדון: << דובר_המשך >>
אנחנו צריכים לעשות פה איזושהי הבחנה בין באמת צרכים, אנשים שנמצאים בגבול הצפון או בעוטף. המון המון צרכים משמעותיים וצריך לדעת להגיב לזה. אני לא פה לשם כך, אולי יאיר יוכל לומר דברים. הסוגיות שעלו בדוח המבקר דורשות התייחסות מערכתית. אלה לא סוגיות שאנחנו יכולים לתת מייד מענה אליהן. אנחנו באמת צריכים לייצר פה אסטרטגיה אמיתית שתדע לבנות את המערכת שנים קדימה. כאמור, יש פה המון המון אתגרים, ואני לא חושב שיש מדינה בעולם שמתמודדת איתם. אבל הדברים שהמבקר מעלה הם דברים שכל המדינות צריכות לתת עליהן מענה, וזה דורש חשיבה מסודרת. אני לא יכול לתת לך מענה. אנחנו פה בשביל ההיבטים האלה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
את תבואי אליי בעוד שנה ותגידי לי אם משהו השתפר. כי במקרה אחר הייתי אומר: תעשו לי טובה, תעשו שולחן עגול, גם עם סיוון וגם איתך, ותראו מה יש להם להגיד לכם כדי לפתוח את הראש. כי צריך לשמוע גם אותם. זה החיים שלהם. הם הסטודנטים. אני מבקש בכל לשון של בקשה. אני אבוא להגיש לכם את הקפה, אין לי שום בעיה. אני יכול גם לתת את המשרד שלי. תיפגשו איתם לאיזה שעה כדי לשמוע אותם וכדי לראות אם אפשר לשפר משהו.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
הם חלק מהוועדה, הם יושבים במל"ג – מה זאת אומרת?
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
שמעתם? חשבתי שלא. בסדר, הבנו. ננסה גם לענות על זה בפגישות הבאות שלנו בעוד שנה.
סיון, בבקשה.
<< אורח >> סיון קורן: << אורח >>
תודה ליושב-ראש הוועדה. שלום למכובדיי. סיון קורן, יושבת-ראש התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית. אני מנג'לת פה בין ועדות. הכול פה מאוד מאוד חשוב, והנושא הזה חשוב ביתר שאת. שלום למכובדיי. קודם כול, זה לא עניין נקודתי. זו לא הוועדה הראשונה שאני נמצאת ובה מדברים על דוח המבקר בנושא החשוב הזה.
ראשית, זה לא עניין נקודתי. אנחנו מכירים את האירוע הזה עוד לפני 7 אוקטובר ולפני המלחמה ולפני שגויסו מילואימניקים, וכבר אז, כשדיברו על שביתה של הסגל הבכיר באוניברסיטאות, אנחנו דרשנו שמרכיב איכות ההוראה ייכנס להסכמים החדשים, כפי שישב פה נציג האוצר. הוא בחר ללכת. לא יודעת, אולי הוא לא רוצה לשמוע. אבל זה גם היה בדחיפה שלנו כי הכול קורה פשוט בדחיפה שלנו. שום דבר לא מגיע אלינו כמובן מאליו. אנחנו צריכים כל פעם להתריע ולהתריע. וכמו שאמרת, חבר הכנסת, כנראה שיש גם איזשהו פער והשטח נשמע בצורה חלקית, ולעיתים לא. אבל אני לא רוצה להיכנס לזה, כי באמת אנחנו חברים בוועדה והכול בסדר. אנחנו דואגים להשמיע את הקול החשוב הזה גם שם.
אחת הנקודות המרכזיות שלא שמעתי כאן עדיין, וסליחה, הצטרפתי באמצע כי אני מג'נגלת, זה הנושא הזה. קודם כול, אני רוצה לדבר על הפער בין מכללות לאוניברסיטאות. אני חושבת שבסוף אנחנו נגיע למצב שמכללות לא מתוקצבות, כשסטודנט משלם לא מעט כסף בשביל ללכת וללמוד בהן, נותנות איכות הוראה גבוהה יותר. לא כל הסטודנטים יכולים להרשות לעצמם במכללות לא מתוקצבות. נוצר איזשהו פער, כשבסוף התחושה באוניברסיטה היא שעושים לך טובה שהמרצה בכלל מסתכל עליך. הנתון המרכזי שמגבה את מה שאני אומרת עכשיו הא שגם מרצים שמקבלים ציונים נמוכים בסקרי הוראה שסטודנטים ממלאים, עדיין, עדיין, לא נדרשים לעבור אף השתלמות בנושא. זה נראה לי פשוט תעודת עניות למערכת, וצריך להגיד את זה כאן. זה נכון שאנחנו כל הזמן בתהליך שיפור, אבל הנושא הזה לא חדש.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
זה בטח אותם מרצים שנמצאים ב-40% שלא עברו שום הדרכה.
<< דובר_המשך >> סיון קורן: << דובר_המשך >>
כן. כשאני הייתי יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת חיפה, אנחנו התעקשנו עם האוניברסיטה, ובסוף הצלחנו להביא למצב שכל סקרי ההוראה מפורסמים לסטודנטים כדי שסטודנט יידע בסוף להחליט אצל איזה מרצה הוא רוצה ללכת ללמוד ולאיזה קורס להירשם לפי היחס של המרצה אל הסטודנט. ובסוף, אנחנו רואים שזה נופל בדברים הקטנים הללו. מוסד יכול להיות הכי מוכוון סטודנטים, עם מדיניות מדהימה ובאמת לראות את הסטודנט בקצה, ובסוף זה נופל על איזה מרצה סורר, שלא בא לו עכשיו לעשות את זה, וגם לא מקבל את ההכשרה המתאימה.
אם אני צריכה לדייק ולסכם את הדבר הזה, אז כמו שליאב אמר, סטודנט בא לעשות תואר כדי לצאת אחר כך לשוק התעסוקה. ואם האקדמיה תמשיך להכחיש גם את ה- AI, וגם את איכות ההוראה וגם את כל האינטגרציה ולשים בליץ על האירוע הזה, כי בסוף אנחנו כבר באיחור, אז אנחנו נמשיך לראות סטודנטים שלא הולכים למחקר, וגם לא מקבלים מהאקדמיה את מה שהם אמורים לקבל. לצערי הרב, למרות כל המאמצים זה המצב כיום. תודה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
גל, שתי דקות, בבקשה.
<< אורח >> גל שינוטר: << אורח >>
תודה רבה לך, מעריכה זאת. עברנו את הקורונה. אנחנו כבר בתוך שלוש שנים של מלחמה מתמשכת ומהפכת AI, שטורפת את כל הקלפים מבחינתנו ומבחינת כל היושבים בפורום. עולם ההוראה השתנה עד בלי היכר, וכפי שגם נאמר על ידי המל"ג, יש בעיה עם כמות השינויים בהתאמה למציאות המשתנה. זה לא בדיוק חופף. אני מצטערת לומר שעד היום אין שום התייחסות למעבר להוראה מרחוק בחירום, לאופני הערכה חלופיים בקמפוס ולאיך שמודדים איכות בעידן AI. אני לא כאן כדי להאשים את האוניברסיטאות ולא את המכללות ולא את הסגל. ברור לי שהידיים כבולות. אין באמת כלים להתמודד עם המציאות הזאת. אצלנו בקמפוס יש דיקנט מדהים לחדשנות בהוראה, אבל כשאנחנו דורשים חדשנות במקום שבאמת צריך זאת, המערכת נאחזת בשיטות ארכאיות של שמירה על הרמה האקדמית. התוצאה של זה היא מציאות חירום. סטודנטים קורסים ולא מגיעים לכיתה כי זה לא ייתן להם שום ערך. הם נאלצים לגשת למועדי ג', תוך כדי סמסטר שוטף, והם פשוט טובעים. גם המוסדות מודים בעצמם שסקרי הוריים הם כלי מוגבל ולא מספק. אז מי באמת מבטיח איכות? ולא פחות חשוב מזה, איזה ערובה יש היום במציאות של 2026 שסטודנט שמתחיל תואר גם יצליח לסיים אותו, והאם יש בכלל מדד כזה שבוחן את האחריות של המוסד כלפי הסטודנט בתוך כל הכאוס הזה? אלו שאלות שצריך להעביר. אולי יש גם תשובה כאן. תודה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה רבה. יש לי עוד דובר בזום. דעו לכם שאני לא מרשה לפקידי ממשלה להיות בזום אלא להגיע לפה. אבל לאורחים – קטונתי.
נציג אוניברסיטת בר-אילן, בבקשה.
<< אורח >> יובל שרייבמן: << אורח >>
אהלן. אני יובל שרייבמן, סמנכ"ל למידה והוראה באוניברסיטת בר אילן, ואני מנהל את אגף למידה והוראה באוניברסיטה – אותם מרכזי הוראה שאתם עליהם מדברים.
קודם כול, אני חושב שדוח מבקר המדינה היה ממש דוח טוב, ותודה רבה לו על שהוא עלה את הנקודות האלו. מהזווית שלי, הוא בעיקר מתייחס לשתי נקודות: ניהול ותמרוץ. הוא ממש מדבר על לקחת את מרכזי ההוראה והלמידה, כשאנחנו כל הזמן גדלים ומתעצמים, גם בכמויות הסטודנטים וגם בשיתופי הפעולה בינינו. רק עכשיו חזרנו מסיור בגרמניה וראינו מה קורה באוניברסיטאות בחו"ל. מובילה את הפורום הזה פרופסור ניצה דוידוביץ' מאוניברסיטת אריאל. אנחנו מחליפים הרבה מאוד דעות בינינו. יושב-ראש הוועדה, רק שתדע שאחד המקומות שאנחנו שוקלים לבקר בו בשנה הבאה הוא טייוואן. יכול להיות שהיה פה צירוף מקרים ביחס לדבריך בהתחלה.
מאחר והמרכז שלנו פועל בצורה מאוד משמעותית עם הרבה היבטי ניהול, אני רוצה לעשות שיתוף מסך ולהראות איך אנחנו מתמודדים, גם עם סוגיות שהעליתם וגם ממש בקצרה עם סוגיית AI.
אני רק רוצה להראות לכם איך נראה האתר שלנו וכמה חומרים. יש פה הרבה מאוד הדרכות שאנחנו עושים למרצים. יש פה אולפן הקלטות, יש פה התייחסות לסקר הוראה, יש פה קולות קוראים ובהם המרצים יכולים לבוא ולראות דוגמאות לכל מיני תוצרים לדוגמה ויכולות לגוון את ההוראה והלמידה. יש הרבה מאוד דברים מעניינים. לא אכנס לזה כרגע. ויש פה כמובן גם התייחסות משמעותית לתוכנית הנפלאה של מל"ג-ות"ת – אקדמיה 360. כמובן שאני חושב שצריך לתקצב אותה בצורה הרבה יותר משמעותית, אבל היא בהחלט קריאת כיוון נכונה מאוד של המל"ג וגם של האוצר. כל הכבוד לכם על הדבר הזה. זה באופן כללי על פעילות המרכז ועד כמה המוסד שלנו, אוניברסיטת בר-אילן, הפכה להיות השנייה בגודלה בישראל. התקציבים הנדרשים הם הרבה יותר גדולים, אבל אתם יכולים לראות שברגע שיש ניהול ועובדים, זה כבר מתחיל להיראות אחרת.
אני אראה לכם פרויקט אחד לדוגמה, ובזה אני אסיים. אתמול עשינו השקה של סוכן הלמידה וההוראה החדש שלנו, ואני מקווה שאתם רואים אותו. זה הסוכן שלנו. כמו אצל כולם, הסיפור שלנו התחיל כמובן בחרבות ברזל, כשרצינו מאוד מאוד לתמוך במילואימניקים שחוזרים אחרי שלושה שבועות ולעזור להם להשלים. פיתחנו בוט בעזרת ChatGPT שבו אנחנו בעצם מאפשרים לסטודנטים להשלים ולנהל דיאלוג ביחד עם הבוט. עד כאן טוב ויפה, אבל ראינו שקשה לנו לעשות Scale – לצרף הרבה מאוד מרצים, והבנו שאנחנו חייבים להכניס את סוכן ה-AI לתוך מערכת הלמידה הטבעית של האוניברסיטה. למי שמכיר, זה נקרא מודל, למדה, Learning Management System. חברת מייקרוסופט חברה אלינו, וביחד עם עוד 30 מרצים ושותפים וחברת KPMG ועוד, הצלחנו ליצור סוכן שנמצא אצלנו בתוך מערכות האוניברסיטה באופן אינטגרלי. היו הרבה קשיים בסיפור הזה. זאת אומרת, המרצה ממש בלחיצת כפתור ובקלות מפעיל סוכן, בלי הזיות, ואם אתם זוכרים אז לפני שנה הייתה את הבעיה הזאת, אלא שרץ על החומרים הספציפיים של הקורס.
אני אראה לכם איך זה נראה. אני יכול לשתף את אתר הקורס שאני מרצה בו. זה הקורס שלי, אני מקווה שכולכם רואים. זוהי מערכת למידה. כך נראה הקורס שלי: טכנולוגיות בחינוך, כלים לניתוח והערכה. יש פה את כל הנושאים. פה אתם יכולים לראות את הינשוף הקטן שהוספנו, את סוכן הלמידה שלנו. אני לוחץ עליו ואני ממש אומר לו. אפשר לדבר איתו בצ'ט חופשי, אפשר לעשות סיכום, אפשר להפעיל אפליקציית "בחן אותי". אם ליושב-ראש הוועדה יש איזושהי שאלה, אני יכול להראות. זה לוקח זמן. אבל אני יכול לשאול אותו: מה למדנו בשיעור האחרון. בוא נראה אם זה לא ייקח לו יותר מדי זמן מהלחץ. הוא מתחיל. הוא מפנה אותי למקורות, מאיזה צילום והקלטת וידאו זה לקוח. אותו הדבר הוא יכול לעשות סיכום של הקורס לפי חלקים. ואם אני מילואימניק או מילואימניקית, וחזרתי אחרי כמה זמן, אני יכול להפעיל פה את אפליקציית "בחן אותי" והוא ממש ישאל אותי שאלות ספציפיות על הקורס הזה.
לסיכום, אני רוצה להגיד המון תודה על קיום הוועדה המאוד מאוד חשובה הזו ועל הדוח המאוד חשוב של המבקר. אני חושב שצריך עוד. זו רק ההתחלה. תודה על הזמן.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה רבה. אני מבין שהוא לא יכול להעלות לי את הציון במתמטיקה – זה החלום שלי.
<< אורח >> ליאב אלחיאני: << אורח >>
שאלה לאדוני. לגבי ההכשרות שהזכרת לסגל ההוראה – האם יש איזשהו מנגנון שמחייב או מעודד או מתמרץ את המרצים לעבור את ההכשרות האלה או שזה משהו שמציעים להם והם יכולים לקחת או לא לקחת? איך זה עובד?
<< אורח >> יובל שרייבמן: << אורח >>
אין עדיין מנגנון שמתמרץ ומחייב. אנחנו ממש שוקלים בימים אלו לעשות מנגנון כזה. אנחנו, בעיקר מול המרצים החדשים, ממש בהקמה של המנגנון הזה, ואנחנו מקווים גם המרצים היותר מנוסים במערכת. עובדים גם על עוד דברים. תודה על השאלה. היא במקום.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה רבה לך. אנחנו מודים לך גם על ההצגה. יכול להיות שכאן יעזרו או יעתיקו. זהו בהחלט רעיון יפה.
<< אורח >> לואיזה משי: << אורח >>
קודם כול, באוניברסיטת בן-גוריון יש מ-2018 יחידה לקידום איכות ההוראה. לצידי יושבת ד"ר מיכל ארז, מנהלת היחידה. ראשית, כל סגל שמצטרף לאוניברסיטת בן גוריון מחויב לעבור סדנאות. לא סדנה אחת. יש לנו כמות מכובדת מאוד של שעות שצריך לעבור, וגם סגל זוטר ומתרגלים. כל אדם שנחשף לסטודנטים וצריך ללמד באוניברסיטת בן גוריון עובר סדנאות לקידום ההוראה שלו. אנחנו גם נותנים אחר כך ביקורת עמיתים. יתרה מכך, אני רוצה לדבר על הקידומים אחר כך. כשאנחנו מדברים על קידום לקביעות וקידום לדרגה הבאה, וכרגע אני מדברת על סגל בכיר, אנחנו בוחנים את כל אותם הדוחות, גם ביקורת עמיתים וגם דוחות של סקר הוראה. ובמידה ולאדם הזה יש ציונים מאוד מאוד נמוכים או הערות פוגעניות, זאת אומרת, כשסטודנטים מציינים שהמרצה לא מתייחס בכבוד או דברים מסגנון זה, אז האדם הזה לא מקודם. ולכן, אני חושבת שהנושא הזה כן מטופל.
לגבי נושא הבוטים ו-AI – אני חושבת שאין היום מוסד להשכלה גבוהה שאין לו בוטים. יש לנו באוניברסיטת בן גוריון בוט שנקרא "פולה" ובוט שנקרא "בנג'י", והם עוזרים לסטודנטים. ואחרון חביב זה כל הבוטים בנושא הוראה. יש לנו מפעל שלם של בוטים שמאפשר לכל חבר סגל באוניברסיטה לייצר בוט לקורס שלו ולעשות דברים מדהימים בקורס.
אני רוצה להתייחס לדברי הסטודנטיות פה, ואני חושבת שזה הנושא המרכזי עבורי. אומנם לא התכנסנו לשמו, אבל הן כן דיברו על זה. למרות שניסו להציג את זה כאילו זה כללי, זה לא כללי. נכון להיום, אנחנו נמצאים במצב נוראי. כסגנית הרקטור לענייני הוראה, אני אחראית על מילואימניקים אצלנו באוניברסיטה. יש לנו באוניברסיטת בן גוריון מעל 4,000 אנשי מילואים. אני חייבת להגיד שכאשר אני רואה את הפנים של הסטודנטים האלו, של הילדים האלו, ואני ארשה לעצמי להגיד את זה, שעשו מעל 500 ימי מילואים, ומצופה מהם להיות אחר כך מהנדסים, והיא מעלה את ההערכות החלופיות – זה לא הסיפור. האוניברסיטה מנסה לתת להם מרתונים ועזרתונים וחונכים האישיים, ואחר כך לוקחים לנו את הכסף הזה? אני לא יודעת לאן הלך הכסף הזה. אבל נתנו לנו כסף, לקחו לנו את הכסף, ועכשיו אומרים שיחזירו לנו את הכסף. אבל הייתה שאגת הארי, ושוב פעם חזרנו לסיפור הזה, ועדיין לא נתנו לנו את הכסף לעזרה למילואימניקים. איפה הכסף הזה? איפה העזרה? איפה המדינה? האוניברסיטה מאוד משתדלת. אנחנו מדברים על איכות הוראה ואנחנו עושים מעל ומעבר. אני, אישית, נפגשת עם כל מילואימניק שרוצה לפגוש אותי, אבל אני צריכה כסף.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
האם הגשת בקשה? חבל שלא אמרת שנציג האוצר היה פה.
<< דובר_המשך >> לואיזה משי: << דובר_המשך >>
כי אמרנו שאנחנו מדברים על איכות ההוראה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
כל מה שקשור למילואימניקים הוא בנפשנו. זה מסיוע לעסקים קטנים ובינוניים ועד לנושא שאת מעלה, שהאוניברסיטה מוציאה תקציב מיוחד לתמיכה במילואימניקים.
<< דובר_המשך >> לואיזה משי: << דובר_המשך >>
הון, והם צריכים יותר. אנחנו לא נותנים מספיק, ולא תמיד יש לנו אפשרות לתת. חלק מזה זה עניין תקציבי. אני מבקשת. אם משהו יכול לצאת מפה, ואולי זה לא קשור לאיכות ההוראה, שעל סדר-היום, נושא התמיכה במילואימניקים הוא נושא שצריך לעבור כחוד החנית בכל הוועדות.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
בסוף, כסף.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
ליאת נכנסה לדבר בדיוק על הכסף למילואימניקים. נציג האוצר לא פה. אנחנו היינו מאוד שמחים שיהיו לנו הרבה יותר תקציבים על מנת לתת למוסדות ולכל המילואימניקים.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
כולם.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
ליאת תגיד מה יש למילואימניקים.
<< אורח >> ליאת יעקבי: << אורח >>
יצאנו השנה גם בתוכנית תמיכה למילואימניקים, וזו כבר התוכנית השלישית: תשפ"ד, תשפ"ה ותשפ"ו. כאמור, גם השנה ות"ת יצאה בתוכנית תמיכה. כפי שיאיר אמר, ככל שיהיה לנו יותר תקציב מהאוצר, כך גם התקציב שלנו למוסדות יהיה גבוה יותר. התוכנית היא אותה תוכנית כמו זו שמוכרת גם בשנה הקודמת. זאת אומרת, יש את אותם רכיבים. המטרה היא באמת לסייע למוסדות כדי למנוע מהסטודנטים לנשור, חלילה, מהתואר או לגרור את התואר. יש עוד כמה רכיבים נוספים: איזה סיוע נפשי, פסיכולוגי, גם שכפול קורסים, תגבור, וכל מה שבעצם יסייע לסטודנטים. מעבר לזה, השנה הוספנו עוד רכיב תוספתי לתוכנית התמיכה. הוא כולל בעצם סיוע לסטודנטים שלומדים במקצועות STEM, במדרג א' פלוס. זה בעצם תקציב תוספתי שאמור להגיע אלינו ממשרד הביטחון. כרגע הוא עדיין לא הגיע. הוא צפוי כבר בשבועות הקרובים לעבור אלינו. זה עוד רכיב נוסף לתוכנית תמיכה. אם יש איזה משהו, אני אשמח לענות.
<< אורח >> אריאלה גורדון-שאג: << אורח >>
זה מאוד יפה שיש את תוכנית ה-STEM, אבל יש כל מיני מקצועות שבהם יש רגולטור חיצוני, כמו משרד הבריאות, משרד הרווחה. כלומר, אנחנו לא יכולים לוותר לסטודנטים, כמו שאת אמרת, על החומר, כי את לא היית רוצה ללכת לקלינאית תקשורת שלא עשתה את כל השעות שהיא צריכה לעשות בהתנסות. צריכים גם לחשוב על דרך לתקצב כשיש רגולטור לסטודנטים שהם לא STEM. למשל, אופטומטריה, הפרעות תקשורת, עבודה סוציאלית, זה לא STEM. אבל אנחנו לא יכולים לוותר להם על החומר. אנחנו חייבים ללמד אותם את החומר. לפעמים זה בגלל חוק חיצוני, לפעמים על מנת להיות אזרחים טובים. ואם אתם יכולים לחשוב על להכניס לתגמול ל-STME גם תחומים שבהם יש רגולטור חיצוני, זה יהיה מאוד מבורך.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
רשמת?
<< אורח >> ליאת יעקבי: << אורח >>
רושמת לפניי.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
במעקב שלנו.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
השמיכה מאוד קצרה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
ברור לי לחלוטין. הייתי סגן שר האוצר ואני מכיר את זה.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
כמובן שנשמח שיהיה במקרה הזה עוד תקצוב כדי שאנחנו נוכל בכלל לתת את המעט שאנחנו כבר עכשיו נותנים.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
אני מאוד מקווה שאני אהיה במקום שבו אני אוכל לדחוף תקציבים לנושא החינוך. זה פשוט מוציא אותי מהכלים. יש כול כך הרבה כסף שמתגלגל פה בתקציב המדינה. אם תסגרו לי את העיניים, אני אשים אצבע ואני אוכל ליפול על משהו: על 800 מיליון שקל של סטרוק, על 2.5 מיליארד שקל כספים קואליציוניים – טירוף. אני יכול לספור כאן עכשיו רשימה מלאה. אני מתנצל שאני מתרגז.
גבירתי מאוניברסיטת בן-גוריון, האחראית על נושא הקורסים, את רוצה להגיד משהו?
<< אורח >> מיכל ארז: << אורח >>
שמי מיכל. אני חושבת שלואיזה הציגה את עיקרי הדברים, ולכן אין לי מה להוסיף. תודה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
רציתי לכבד אותך.
<< אורח >> כלנית סגל לויט: << אורח >>
אני אחראית על המרכז לקידום הוראה ולמידה במרכז האקדמי הרב-תחומי בירושלים. אני רוצה להתייחס ולהתחבר לכמה דברים שנאמרו כאן: אחד, ואני חושבת שזה בליבה שלנו, וליאב, אתה דיברת מגרוננו, אנחנו לוקחים בחשבון שאנשים שמגיעים למכללה הם אנשים שמשנים את החיים שלהם ומשנים את פני המדינה. אחוז מאוד גבוה אצלנו הם דור ראשון להשכלה, היכולת שלנו לתת לאנשים באמת את המיומנויות הבסיסיות מעבר לידע אקדמי כדי שהם יוכלו להשתלב בצורה הטובה ביותר בשוק העבודה, זה דבר שהוא מאוד משמעותי. אנחנו עושים גם הרבה בכיוון הזה, גם אקדמיה 360 ומודל של דמות הבוגר בכל חוג, בית ספר, מסלול. מעבר לזה, אנחנו עושים חיבורים עם השטח: חיבורים עם השירות הציבורי, מה הצרכים שם, לאן צריך לכוון, איזה ידע ואיזה מיומנויות נדרשים שם, חיבורים עם עולם התעסוקה על גווניו השונים, ואנחנו באמת מאוד מגוונים, על מנת לראות מה הצרכים שיש שם. זה לתוך הידע, זה לא בוויתור על הידע האקדמי. אפשר ללמד ידע אקדמי משולב במיומנויות שנדרשות לעולם העבודה אם מצליחים לשתול את זה תוך כדי ההוראה. אנחנו שמים דגש מאוד מאוד משמעותי באמת, גם על הערכה מהצוות, גם על איך אנחנו מכניסים את הנושא הזה מוטמע בתוך הסילבוס, לא בהצהרות, ובאיזה דרך של הוראה פעילה הוא יילמד, באיזה דרך המרצים שלנו עושים את הבוטים. לא מייקרוסופט עושה לנו, המרצים עושים. יש לנו מערך ממש מאוד משמעותי. קראנו לו "AI Champions". ובו מעט תקציב שיש הולך למומחים שמגיעים אלינו. יש סדר גודל של 70 מרצים, שהם חלק מהמערך הזה, שלומדים מהגורמים החיצוניים. אבל אז יש פריסה מאוד משמעותית של קהילות למידה, של מפגשי למידה ורמת אינטימיות. מפגש למידה זה כמה מרצים שנפגשים עם מרצה שיודע לעשות משהו מסוים. כל הזמן, בכל שבוע, ואפשר לבדוק אותנו, יש מפגשי למידה בתחומים כאלה או אחרים ואנשים יכולים להגיד על איזה כפתור בדיוק צריך ללחוץ כדי ללמוד לעשות משהו.
דבר חשוב נוסף. החיבורים הם גם עם גורמים חיצוניים. הם עוזרים לנו להטמיע בצורה טובה את המיומנויות ולהיות מכוונים לצרכים. אבל הם גם בתוך המכללה. למשל, יש שיתוף פעולה מאוד מאוד משמעותי בין הגורמים שמלווים את הסטודנטים, וזה לא רק מילואימניקים, יש היום הרבה מאוד מצוקות שאיתן סטודנטים מתמודדים, ועלה כאן שזה לא רק התקופה הזו, לבין מה שקורה בדרכי ההוראה ומה אפשר לעשות, כולל ממש מפגשים של מרצים, של יועצי למידה שלי ושל מי שאחראית על סיכון נשירה של הסטודנטים כדי לגבש כל הזמן ולבדוק איפה אנחנו עומדים, מה הסוגיות שעומדות עכשיו, מה אפשר לעשות, במה אפשר להשתמש, כדי שנדע שאנחנו מהדקים בצורה הטובה ביותר, בסופו של דבר, את הסיכוי של אנשים לסיים בהצלחה.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה רבה לך על הדברים.
בבקשה, אדוני.
<< אורח >> יגל אברהם רון: << אורח >>
תודה רבה. שמי יגל רון, חבר הוועד המנהל באגודת הסטודנטים למקצועות הרפואה בעברית. ניצלתי את המעמד של יום הסטודנט, ואפילו נשארתי כאן כמעט מבין אחרון נציגי הסטודנטים.
ראשית, אפתח ואומר שחבל שהדברים שנאמרו כאן בוועדה, והמון המון דברים מאוד חשובים לא נאמרו בנוכחות ראש מינהלת ור"ה, שיצאה כאן יחסית בהתחלה. היא יכולה להעביר את זה אליהם באופן קולקטיבי ובאופן קצת יותר סמכותי, ואני אתייחס למה. נעשתה גם פנייה למינהלת ור"ה סביב מה שאני אגיד.
הוצג בתחילה בדוח המבקר שסקרי הערכת הוראה שממולאים על ידי סטודנטים הם לאו דווקא הכלי היעיל להערכת איכות ההוראה. אני רוצה קצת אפילו למחות על זה ולומר שבסוף הסטודנטים הם אלו שיושבים מול המרצה. הסטודנטים הם אלו שנבחנים והסטודנטים הם אלו שצריכים להבין את החומר. אם הם לא ימלאו את סקרי הערכת ההוראה ואם לסקרי הערכת ההוראה לא יהיה משקל כבד בהערכת איכות ההוראה, תקצוב וקידום וכל זה, אנחנו מאבדים כאן את המהות. המהות כאן היא שהמרצה הוא בשביל הסטודנט. המרצה לא עומד בכיתה כדי לקדם את עצמו או בשביל המעמד שלו. בסוף, הסטודנט נמצא בכיתה והוא מרצה לסטודנטים כדי ללמד אותם ולהעביר את החומר – זה לגבי המשקל שניתן לסקר הערכות הוראה.
אדוני היושב-ראש שאל בהקשר הזה הפנה ושאל מתי לעשות את ישיבת המעקב הבאה. אני רוצה לומר שזה יכול לקרות. יש שינויים פרקטיים מאוד מאוד קלים, ואני חושב שהם ללא תקצוב, או עם תקצוב מאוד מינימלי, שאפשר לעשות כבר מחר. אפשר לסיים עם זה עוד היום, עד סוף יום העבודה. סקרי הערכות הוראה נבנים בצורה פרטנית על ידי כל אוניברסיטה ואוניברסיטה והם נבנים בצורה כול כך לא יעילה שמביאה לשתי תוצאות: דבר ראשון, סטודנטים פחות ממלאים את זה. זה לא נגיש להם, זה לא נוח להם, וממילא זה פחות אמין. דבר שני, היחס שניתן לזה. זה פשוט, צריך רק להתייחס למה שכתוב שם.
אתייחס בקצרה לפקולטה שלנו. בפקולטה לרפואה יש המון המון מרצים. בכל קורס יש כמה מרצים. כל מרצה הוא פרופסור או דוקטור בתחומו, ובאמת רוצים שכל אחד ילמד את תחום המומחיות שלו וכך הסטודנטים יקבלו את איכות ההוראה הטובה ביותר, וזה מוערך מאוד. אלא שבסקרי ההוראה אנחנו מגיעים לסקר עם 100 מרצים שאנחנו צריכים למלא עליהם. אני הייתי בכיתה אחת, ובמקביל אליי היו עוד חמש הרצאות. לא למדתי אצל כולם, אני לא מכיר את האנשים האלה, ועדיין כדי לעבור פיזית לכפתור הבא, לאדם הבא, כדי להעריך את המורים שלי, אני צריך להעריך את כולם. אני לא מכיר את האנשים האלה, אבל אני עדיין צריך להעריך אותם.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
זה קצת משונה להעריך מישהו שאתה לא מכיר או לא למדת אצלו.
<< דובר_המשך >> יגל אברהם רון: << דובר_המשך >>
יכול להיות גם שלמדתי אצלו, אבל למדתי אצלו שעתיים כי בתוך כל קורס כל מרצה נותן את נקודת המומחיות שלו.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תקלה של העברית.
<< אורח >> יגל אברהם רון: << אורח >>
ולכן, אני נותן כאן המלצה והשלכה ישירה לכולם. אני ממליץ, באופן מאוד פשוט, לעשות סקר הערכת הוראה אחיד לכל המוסדות, כך, ראשית, אנחנו יוצרים סטנדרטיזציה, ושנית, זה יתנהל בשיתוף התאחדות הסטודנטים הארצית, שמייצגת כאן את כולנו בכבוד רב בכל הוועדות, וממילא צורכי הסטודנטים יגיעו.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
לטעמי, הצעה נפלאה.
<< דובר_המשך >> יגל אברהם רון: << דובר_המשך >>
חבל מאוד שהמקום התרוקן, אבל אנחנו באמת דיברנו. הדבר הזה יכול לקרות מחר או בישיבה הקרובה שלכם בסוף חודש וכו', וממילא בישיבת המעקב בסוף סמסטר הבא בוא נראה את סקרי הערכת ההוראה - - -
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
אני אגיד לך מה הבעיה שלי כאיש שמתעסק עם כספים ותקציבים בחלק מחייו. יש תקציב מדינה, והתקציב נעול וסגור עד לתקציב מדינה הבא. אמרתי: הלוואי ואני אהיה במקום שאני אוכל לדחוף תקציב נוסף, וזה בדיוק העניין. ולכן, לא יהיה שקל תוספת.
<< דובר_המשך >> יגל אברהם רון: << דובר_המשך >>
אני ממש לא בטח שזה דורש תקציב.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
לכן, אני אומר שלא יהיה שקל תוספת, ואני שם על השולחן, ממש לא בטוח, אלא אם כן הם יקבלו תקציבי עודפים או הרשאה להתחייב.
<< אורח >> לירן גורדון: << אורח >>
כבוד היושב-ראש, לדאבוני, התעסקתי רבות בענייני רפואה. אחד הדברים שאנחנו מנסים לקדם הוא מרכז לחינוך רפואי. כלומר, גוף שמסתכל בצורה שיטתית על הוראת הרפואה, מפתח מתודולוגיות להוראת הרפואה. מה שאני אנסה להגיד זה שאם אני עכשיו אבצע שינוי לוקאלי, אז את זה אתה יכול לעשות באמצעות זה שתלך לשולה קצב, סגנית דיקן להוראה בעברית, והיא אולי תשנה באופן נקודתי את הבעיה הזו. אבל אם אנחנו רוצים להתמודד פה עם הבעיות, אנחנו צריכים לעשות את זה באופן שיטתי. לא נסתכל על זה מחר, להסתכל על זה בנקודות ובאבני הדרך הרלוונטיות להערכה של התקדמות שיטתית. אמרתי שאנחנו מעוניינים שבעוד חצי שנה שהוועדות שלנו יגישו לנו את הנייר הראשוני לדיון. אני יודע איך עובד המל"ג-ות"ת. אנחנו נתחיל תהליך של פינג-פונג עד שאנחנו נעלה את זה לתזכיר, לאימוץ החלטות. אם אנחנו נבקש לעשות פה דיון עוד שבועיים, אנחנו נהיה באותו מצב. אם אנחנו רוצים לעשות פה משהו רציני, נתכוונן פה עם תהליכי העבודה של הגופים הרלוונטיים.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
רשמתי לעצמי שנה.
<< דובר_המשך >> לירן גורדון: << דובר_המשך >>
זה נשמע לי הגיוני להסתכל עוד שנה. שאלת: איך אפשר לוודא. אני יכול להגיד לך שאני התאבדתי על הוועדות האלה, גם על סיפור ה-AI, גם על האירוע של הוראה ולמידה, מכיוון שאני חושב שאנחנו באמת מפקירים פה את העתיד שלנו אם אנחנו לא מוודאים שדברים קורים.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה רבה.
<< אורח >> יגל אברהם רון: << אורח >>
מטרתי לא הייתה כמובן להאיץ. אני רק אומר שאלו צעדים פרקטיים שניתן ליישם כבר מחר. שוב, אני מייצג את הסטודנטים שבחרו בי, וזה מספר רב של סטודנטים. אלו לא סטודנטים בודדים.
תיארתי רק את הסיטואציה של ביצה ותרנגולת סביב המילוי עצמו של סקרי ההוראה. לא רק שהם לא נוחים, אלא גם כשיש לך מרצה שאתה באמת אומר שהוא לא צריך להמשיך ללמד פה, אז אתה ממלא עליו.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
למה אתם לא נותנים לו ניקוד נמוך?
<< דובר_המשך >> יגל אברהם רון: << דובר_המשך >>
האמת, באתי נתונים, אבל לא אתחיל להציג אותם.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
לא נעים מבחינה הפרופסורה.
<< דובר_המשך >> יגל אברהם רון: << דובר_המשך >>
נכון. וכמובן שגם לא עם שמות. אבל יש מרצים שמקבלים באופן עקבי, ואני הבאתי כאן לדוגמה שלושה מרצים בפקולטה שבמשך חמש שנים רצופות, סקרי ההוראה הרי מפורסמים, מקבלים ציון מאוד מאוד נמוך. אם זה מ-1 עד 10, אז הציון הממוצע שלהם הוא בין 1 ל-2, והם ממשיכים ללמד. לא על כל מרצה יש פנייה נפרדת, אבל כשפונים לפקולטה אז לפעמים התשובה היא: יש קביעות, אין קביעות, אי-אפשר להסיר אותם בתפקידו, והוא מאוד משפיע בתחומים אחרים כגון תחום המחקר. אני אומר שכשיש מרצה, ואנחנו רואים את זה באופן עקבי, ובנוסף, גם כשסטודנטים מדווחים באמצעות נציגיהם, שזה פוגע בהם, זה פוגע בלמידה. כי אם אותו מרצה מתנהג באופן מסוים, ונאמר כאן על חוסר כבוד, אבל חוסר כבוד זה עניין מאוד מינורי. אבל אם הוא מתנכל לסטודנטים פעם אחרי פעם, פוגע בהם, פוסל להם את הקורס – יש הרבה דרכים להתנכלות. אני גם מתאר כאן סיטואציה מאוד ספציפית. אני בטוח שלא רוב המרצים כך. אבל אנחנו צריכים לשים לב ולתת מענה גם לגבי מרצים שיש להם קביעות או שהם תורמים בתחומים ראויים אחרים והם לא מתאימים להוראה, כך שהם לא יעמדו מולי בכיתה. למצוא את התקצוב ושיקבלו את השכר.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
תודה רבה.
בבקשה.
<< אורח >> ליאב אלחיאני: << אורח >>
אנחנו כל הזמן מדברים פה על גודל התקציב, אני חושב שיש גם הרבה מקום לנצל את התקציב הקיים בצורה יותר טובה. אם אנחנו מדברים על משתנה תקצוב ועל מודל תקצוב של ות"ת, למשל, זה אותו תקציב שאפשר לנתב אותו לתמריצים ולמקומות אחרים.
<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>
אמרת. אני סומך על האנשים האלה כי אין לי שום יכולת לגלוש ולצלול לנבכי התקציב ולסעיפים השונים. את זה עשיתי כשהייתי באוצר.
האם עוד מישהו רוצה לדבר? אין.
לסיכום: ראשית, אני מבקש תשובה ממבקר המדינה תוך חודש ימים על ביצוע דוח מבקר, רמת ההוראה בבתי ספר יסודי, חטיבת ביניים ותיכון, פלוס הישגי התלמידים – איך אנחנו משפרים את ההישגים. אני משוכנע שזה מדיר שינה מעיני כל איש חינוך, וזה לא חשוב אם מדובר בדיקן אוניברסיטת באר שבע או כל אדם אחר שיושב פה. זה העתיד של ילדינו ובדור העתיד של מדינת ישראל. אם הם לא יוכשרו, הם גם לא יוכל להילחם ולהפעיל את התותח בטנק כי התותח הופך להיות עם מחשב – לא יעזור כלום.
מישהי עשתה תחקיר באחד הקניונים. היא פגשה שם תלמידי תיכון, ותלמידי התיכון לא ידעו להוציא מילה אחת באנגלית – זה מטריף. אני מבקש שתיתנו לנו תשובה. זה לא יאומן. זו בקשה של הוועדה. אם התשובה תהיה שלילית, אני אביא את זה לדיון ואני אעשה הצבעה שתחייב את מבקר המדינה. אתם מכירים את הנוהל, נכון? אני מנסה לא להגיע להצבעה.
אני מבקש מסגנית מנהלת הוועדה כרגע, כי המנהלת לא נמצאת, לקבוע תאריך בעוד שנה. לקחת את עיקרי הדיון הזה ולהוציא אותו כדף מנחה, כשאנחנו שולחים לקיום הדיון כמה וכמה סעיפים כדי שהאנשים יוכלו להכין את עצמם. ואם יהיה צורך לפני, אז תתייעצו עם האנשים שיושבים פה, כל אחד יגיד משפט וחצי ברצון, בנושא איכות ההוראה, מדדים אובייקטיביים לאיכות ההוראה, חשיבה לגבי מחקר, איזון בין זה לזה. לצערי, ברור שזה לא יהיה 50:50. אני אומר לצערי, כי חלק מהעתיד שלנו הוא גם במחקר. אבל צריך לראות איך עושים איזשהו איזון. אני לא יודע להגיד את זה באחוזים. מה שמדיר שינה עכשיו או קפץ לנו מול העיניים זה ש-40% מהמרצים לא הוכשרו, וזה פשוט לא יכול להיות. תצטרכו לצמצם את הפערים האלה, לבקר את זה, כדי שהאוניברסיטאות והמכללות יצמצמו את הפער הזה, ואני מניח שאיכות ההוראה אז תעלה כי הבדיקה או ההכשרה הזו תעלה אותם.
אני חושב שהדיון הזה א חשוב מאוד לעתיד ילדינו, לעתיד החינוך וההוראה במדינת ישראל. כמו שאמרתי, ב-2022 הרמתי את היד לתקציב חינוך והוא היה גדול יותר מתקציב הביטחון. זו הייתה פעם ראשונה מאז קום המדינה. היינו מאוד מאוד גאים על העניין הזה. הלוואי ויבואו ימים טובים יותר ותקציב החינוך יעקוף שוב את תקציב הביטחון כי זה העתיד שלנו בארץ הזו. אנחנו לא כול כך גדולים, ומה שיש לנו זה זה. זה מה שנשאר. ובעזרתכם כמובן. זה עתיד ההוראה.
אני רוצה להודות לכם על כך שבאתם. אני רוצה להודות על הדיון הזה. הוא מאוד מאוד חשוב בעיניי. דיון מעקב בעוד שנה בדיוק. ואם חלק מהנוכחים כאן יעזבו את תפקידם או יתקדמו או משהו, אז בקשה קטנה: תעבירו למחליף שלכם, שיצטרך לבוא לכאן, באיזה חומרים דנו כדי שזה יהיה פורה וכדי שנוכל לבדוק את עצמנו האם הצלחנו להזיז משהו.
תודה רבה לכם. ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:45. << סיום >>