חומר רקע
הכנסת
ועדתהעלייה,הקליטהוהתפוצות
הוועדהלענייניביקורתהמדינה
מס'סימוכין:2024-013284
סיכוםדיון מישיבת ועדה משותפת
יום שלישי,ח' באדר ב' התשפ"ד,18.3.2024
בנושא:,
העלאתיהודי אתיופיה –
יישוםהחלטות ממשלה, דוח מיוחד 2008
ח"כ עודד פורר – יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות –
בספטמבר 2008
כתב מבקר המדינה
חוו"ד על יישום החלטות הממשלה בנוגע לעליית בני הפלשמורה. עפ"י חוות הדעת נמצאים
באתיופיה מעל 3,000
בני הפלשמורה שזכאות עלייתם לארץ טעונה בדיקה, והתבססהעלהחלטות
ממשלה משנים 2003
ו-
2005
.עוד צוין כי בשנת2007
נכללו
ברשימת ההמתנה עפ"י משרדהפנים,,
17,188
איש. מאז התקבלו 6
החלטות ממשלה בנושא לאורך שנים, שהאחרונה שבהן משנת 2021
.
עליית בני הפלשמורה אינה עפ"י חוק השבות, אלא עפ"י חוק הכניסה לישראל שטעונה בדיקה מי
זכאי לעלות ולייצר מנגנון של איחוד משפחות. עדיין
יש משפחות קרועות, ויש כרגע חיילים
שמשרתים בצה"ל ומשפחותיהםנמצאות מעבר לים באתיופיה,וכניסתן
לארץחסומה.
ב-
16
באוגוסט 2023
מונה פרויקטור לנושא ע"י שר העלייה והקליטה, והוא אמור להציג את
מסקנותיולשר.כ-
3,000
פניותממתינותלמענהמרשותהאוכלוסין.לקראתהדיון,הוועדההעבירה
את פרטי המבקשים לרשות האוכלוסין.
אין ספק שיש ממתינים רבים,
ויש לתת הנחיה למשרדים
הרלוונטיים
לעלות את בני הפלשמורה בטווחהזמןהמידי.
כיום 14
אלף איש ממתינים
לעלות לארץ, עפ"י נתוני רשות האו
כלוסין,
נוכח
ה
ריבוי הטבעי של
האוכלוסיה באתיופיהוחוסר קבלתהחלטותע"י הממשלה.
משרדהחוץ אינו יודע מה מצבם בגלל
סוגיות ביטחון.
ח"כמיקילוי-יו"רהוועדהלענייניביקורתהמדינה-
טרםפרוץמלחמתחרבותברזל,עמדהעל
סדר יומה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה ,
ישיבה בנושא העלאת יהודי אתיופיה, יישום
החלטות ממשלה , דוח מיוחד של מבקר המדינה משנת 2008
. הסיבה לדיון הייתה פנייתם של
ארגוניםיהודיים,ובראשםפדרצייתניויורקאשרפועלתרבותלמעןשילובםשלהעוליםמאתיופיה
בישראל
, ש
התריעו על הצורך המידי להעלות לארץ את זכאי
העלייה הממתינים במחנה גונדר מזה
שנים רבות.
המבצע הראשון להעלאת יהודי אתיופיה התקיים בשנת 1984. אנו נמצאים
אחרי מבצעים נוספים
ו- 5
החלטות ממשלה המקבעות את הצורך של ממשלת ישראל לדאוג להעלאתם ארצה של זכאי
חוק השבות,
ולקליטתםושילובם בחברההישראלית.
לא ייתכ
ן שמתקבלות החלטות ממשלה שוב ושוב אחת למספר שנים,
ובפועל אנחנו עדיין עומדים
על14,000
איששממתיני
ם לעלייה
ואיחוד
עם משפחותיהם.
יש חשיבות גדולה שדמות חיצונית
תצטרף ותתרום מניסיונה לוועדה שהוקמה ע"י הפרויקטור
במשרדהעלייה והקליטה.
משרד מבקר המדינה –
בני
גולדמן-מנהל אגף בכיר –
מבקרי המדינה לדורותיהם מלווים את
הנושאשלעלייתיהודיאתיופיה.בשנת2013
פו
רסםדוחב
נוגעל
היבטים
בקידוםשילובםשליוצאי
אתיופיה
שהקטליזטור של הדוח היתה תכנית לאומית חדשה. בשנת 2021
התפרסם דוח בנוגע
להתייחסות ג
רומי האכיפה כלפי יוצאי
אתיופיה, ויש דוחות נוספים שנמצאים בתהליך עבודה
שהושההנוכח
מלחמתחרבותברזל.כברבחוו"דמבקרהמדינה
ציין,לאחרביקורבמחנות,
שהמס'
ש
לבניהפלשמורהבמחנותאינוסופיהיותוהםמתמלאיםשובושוב.בסיכוםעמדתמבקרהמדינה
1
היתה התייחסות
לגבי 3,000
בני הפלשמורה ש
זכאותם צריכה להיבדק
ו
הם צריכים לעמוד ב- 2
תנאים:1. הם או משפחתם הגישו בקשהלעלי
יה, והמבקשיםנכללו ב"מפקד אפרתי".
2. ה
מבקשים יבדקו ו
יעמדו במבחן החלטה משנת 2003
, כדי להוכיח שהם צאצאי יהודי אתיופיה
מצדהאם.
אנו מבינים הנושאנמצא עדיין על סדר היום למרות שעברוהחלטות ממשלה בנושא.
משרדהעלייהוהקליטה-הראלכנפו-פרויקטורעלייהמאתיופיה–מונית
ילתפקידע"ישרי
הפנים
והעלי
יה והקליטה כשבועייםלפניפרוץ המלחמה. ממשלתישראל צריכה לקחתאחריות מלאה על
הנושא.
השררוצה
לבחוןאת
הנושאלעומק
ולקבלהחלטה.ריבויהאינטרסיםהמנוגדיםשישבתוך
הסוגיה הזו היא אינסופית וכן כמות האנשים. פעמיים בעבר הכריזו על סגירה (בשנת 2008
ובשנת
2013), סברו
שהעבודה הסתיימה אך זה לא המצב.
מן הראוי להסתכל על הנושא מזוויות אחרות.
בהתאםלהחלטההאחרונה 713
נבדקו6,000
איש,נמצאו כ-
4,000
איש, וה
תקציבלעלי
י
ה הותאם
ל-
3,000
איש,
וזה מס' העולים שעלו.
עליית 1,200
עולים נוספים אינה סוגרת את הבעיה. אנו נציג
אתמסקנותהוועדהלאחר חגהפסח.
בוועדה יהיו נוכחים רבנים וקייסים מהעדה האתיופית.
ח"כ צגה מלקו –
בעבר
זקני העדה לא היו שותפים
בקבלת ההחלטות. הם מכירים את המשפחות
ויודעים מי שייך לקהילה, ולכן הם חייבים להיות נוכחים
בוועדה
. לפי בדיקה של משרד הפנים
במחנותנשארו1226
איש,
וחייביםלתת להםפתרון.
רשות האוכלוסין וההגירה - עו"ד מיכל יוסיפוף-מנהלת אגף אוכלוסיות מי
וחדות –
במסגרת
החלטות ממשלה עלו 15,310
איש
לארץ. בהחלטה האחרונה, בשנת 2021
,
אושרה הגעה של
3,000
איש, והגיעו 3,007
איש
כי היו לידות תוך כדי העלי
יה. בהחלטת הממשלה האחרונה נקבעו מס'
קריט
ריו
ניםלעלי
י
ה,והקריטריוןהמרכזי
היהמישנמצאברשימות
ההמתנהבגונדרובאדיסאבבה
החל משנת 1999
ואילך. יש 6,000
איש שנמצאים ברשימות שעו
נים על הקריטריון הזה. יש 4
קריטריונים שקבעו סדר עדיפות: מועמד שיש
לו הורים או ילדים בישראל,
מועמד מזרע ישראל
שיתוםמהורה,מועמדשישילואח/ותבישראלמזוגהוריםמשותפים
ומועמדשישלואחאואחות
בישראלואחד מההורים משותפים. נמצאו4,229
איש שעמדו בקריטריונים הללו.
1,600
נפשות עלולישראלעפ"יהקריטריון של מי שישלו הורה או ילדבישראל.
276
מועמדים הםיתו
מים מ
הורה, והגיעו לארץ307
עולים בשלילודה טבעית.
1,704
איש מועמדים עפ"י הקריטריון של
אח/אחות מ
זוג הורים שותפים, אבל הגיעו 977
עולים
לארץ. כשבדקנו את הבקשות ירדנו לקטגוריה האחרונה של אחים
/ות
למחצה, ניסנו להביא כמה
שיותר משפחות ולא לפצל אותם,ולכן עצרנו בקריטריון של אחים/ות להורים משותפים.
הועד הציבורי הארצי של יהודי אתיופיה בישראל - יהודה עציון-פעי
ל עלייה -
כל החלטות
הממשלהעבדועלבסיסהומינטרישלאיחודמשפחו
ת.
ישלעשותקנהמידהעליוןשלשייכותלעדה
שתבחן בשרשרת האמהות או האבות (המנהג שרווח בעדה במשך אלפי שנים.)
אלפים ממתינים
וזכאים לעלות עפ"י שרשרת ההלכה. יש צורך במבצע לבדיקת כל הממתינים כדי ליצור רשימת
זכאים ששייכיםלעדה.
משרד האוצר – תאיר ראבוחין-רפרנטית רווחה – החלטת ממשלה דיברה על העלאת
000
,3 איש
בתקציב בסך חצי מיליארד ₪. ככל שנדרשתהעלאה נוספת,ישלהקצות לכך
מקור תקציבי.
ח"כמשהסלומון–
1,270
איש
נמצאיםברשימהמ
החלטההקודמתוהםלאעלו.אלפי
ם
ממתינים
באתיופיה להגיע לכאן והם נמצאים במציאות קשה מאוד, ו
הדבר הזה חייב לבוא על פתרונו.
חשיבות הוועדה שהוקמה במשרדהעלייה והקליטה היאלתת מתווה לכיוון מסוים.
קרןפדרצייתניו-יור
קלישראל-
גבריאל
סוד-אחראיקשריממשלומדיה–
ישלנומחויבותעמוקה
לעלי
יה
, ואיתה מגיעה אחריות גדולה. קיבלנו בקשה לאספקת
תרופות וציוד בסיסי
לשוהים
במחנות ההמתנה.
לרוב האנשים שממתינים
אין ת.ז של אתיופיה,
והם לא יכולים להשתמש
בשירותי הבריאות. אנו מבקשים
מה
ממשלהלהכין תכניתחילוץ של אספ
קת מזון ותרופות, כי אנו
לאיכולים להיות אחראים לגורלם של 10
אלףאיש.
אסרסדמלש-נציגתמשפחות- המדינהאינהמחזירהליאהבהעלאףתרומתילמדינה.2
אחיותיי
נמצאות באתיופ
יה והן היחידות שנותרו שם. 4
דורות במשפחתי עלו לישראל. המערכת נותנת
תשובה ביורוקרטית שאחיותיי אינן נמצאות ברשימה. רשות האוכלוסין היא הזרוע המבצעת של
הממשלה,
ויש לפתוח ערוץ הידברות שישמעו את הפונים. אנו רוצים פעולה אופרטיבית, עייפנו
מדיבורים.
רשות האוכלוסין וההגירה - מיכל יוסיפוף-מנהלת אגף אוכלוסיות מיוחדות -
הבקשה נבדקה
במסגרתחוק השבותוהחלטתהממשלה, הוגשהעתירה והיאנדחתה.
2
הבקשות
לחוק השבות נבדקות עפ"י תיקי עלי
י
ה שקיימים אצלנו במערכות משנות ה-
90
וסקרים.
כל מי שחושב שהמשפחה שלו זכאית לעלות במסגרת חוק השבות,
יכול להגיש בקשה והיא תבחן
בשת"פ עם הסוכנות היהודית. יש החלטה היסטורית
ש
לפיה הטיפול במבקשי עלייה מאתיופיה
נעשה ע"י משרד הפנים ולא הסוכנות היהודית.
עו"
דדסיצנגן-לשכהמשפטית-משנותה-
90
הנושאטופל
במשר
דהפניםבאמצעות
פקידיםבכירים
בעלי
ידע עצום בנושא מול מסמכיםוסקרים. חוק השבותהוא חוק ברור, מרגע שיוצאיםמחוק זה
-
נכנסיםלקריטריונים אחרים.
משרד החוץ –
עמית גיל-בייז-
מנהלת מחלקת אפריקה 1
–
המשרד עוקב כל הזמן אחרי
ההתפתחויות באתיופיה.
המצב באמהרה יתייצב מאז ספטמבר לשגרה מתוחה, כלומר יש
התלקחויות מתוחות.
בחודש אוגוסט האחרון היה נציג במקום מטעם המשרד, ובנוסף
היה חילוץ
של למעלה מ-
200
איש יחד עם גופים נוספים.
לאחר מכן היה רצון לעשות ביקור נוסף והוא סורב
עפ"י הביטחון.
השגרירותנוסעתבהתאם לצורךונמצאת בקשרעם מוקדיהכוח והגורמיםהרלוונטיים.
הרב מנחם ולדמן –
נשאלות שאלות ואין
להן מענה
מרגע שהכניסו את שארית יהודי אתיופיה
לרובריקה שהיא
מעבר לחוק השבות. עד שלא יבינו מי האנשים,
נמשיך להתגלגל מול הממסד. עד
שנת2003
עלולארץעוליםעפ"יקריטריוןהלכתי.
אםהיומיישמיםאתההחלטהמשנת
2003
,
רוב
האנשיםשממתיניםהיום
היומגיעים.ביןהממתינים כיוםלעלי
יהבגונדרובאדיסיש75%
יהודים
עפ"י ההלכה,והשארהם בדר"כ מצד אבותיהם.
בתום הדיון הוועדותהגיעו
למסקנות הבאות:
1.
הוועדות מודות
לכל המשתתפים בדיון.
2.
הוועדות סבורות ש
המדינה היא הבית של כל העם היהודי, כולל יה
ודת אתיופיה. מהדיון
עולה תחושה קשה מאודובלתימתקבלתעל הדעת בסיפור שלחוק השבות.
3.
הוועדות
מבקשות
ממשר
ד מבקרהמדינה
לערוך דוח מעקב בנושא.
4.
הוועדות מבקשות לקבל
ממשרד העלייה והקליטה
את מסקנות הוועדה, והן תקיימה דיון
בנושא בפתיחת כנס הקיץ, בהשתתפות שר הפנים ושר העלייה והקליטה . בחלקו הראשון
שלהדיון יוצגו סיפורי המשפחות.
5.
הוועדות סבורות שמשרד החוץ מנותק מהמציאות. ישנה התכתבות בין קונוסול ישראל
לבין גורמי משטרה מקומיים מחודש אוגוסט שלא ניתן להגיע לאזור, אולם פדרצית ניו
יורק
הצליחהלהגיעלאזור. מדינתישראלידעהלראותמהקורהעםקהילותשונות בזמני
מלחמה בכל מיני דרכים. הוועדה דורשת
ממשרד החוץ
שעד לדיון הבא יהיה דיווח על
ביקורם כדילדעת מה מצבם שלהממתינים לעלי
יה.
6.
הו
ועדות דורשות לדעת ממשרד החוץ
האם ישנה תכנית
חילוץ במידה ותדרש, ובמידת
הצורךהן תקיימנה דיון סגור בנושא.
7.
ה
וועדות דורש
ות
ממשרד העלייה והקליטה
שבאופן קבוע יישב
בדיוני הוועדה
נציג מטעם
הקה
ילה כחבר מן המניין, כדילהביאאת קולה שלהקהילה.
8.
הוועדות פונות לפדרציית ניו יורק בבקשה לשקול מה ניתן לעשות לצורך עליית כ-
200
,1
עולים שנותרובמחנות.
9.
הוועדותמודאג
ו
תמכךשישתקציבחסרל-
1,226
איששאושרואךלאעלולארץ.ישלעלות
אותם באופן מיידי.
10
. הוועדות דורשות ממשרד החוץ למנות קונסול עלי
יה
שיהיה בקשר עם הסוכנות ועם
הגורמיםהרלוונטיים כדי לעלותאת מי שזכאי עפ"י חוק השבות.
3
4