חומר רקע
חוות שרתים כתשתית לאומית –
למה זה צריך להטריד את כולנו?
הממשלה מקדמת בימים אלה תיקון לחוק התכנון והבנייה שמטרתו להגדיר "חוות שרתים" כ
תשתית לאומית. על פניו,
זה נשמע כמו צעד טכנולוגי מתבקש, אך
במבט מעמיק מבינים כי לחוק זה עלולות להיות השלכות ישירות וכואבות על
הכיס של כולנו, על הביטחון האנרגטי שלנו ועל הנוף שבו אנו חיים.
להלן עיקרי הבעיות והשפעתן על הציבור הרחב:
1
.
חשש שכולנו נשלם על זה - עלייה במחירי החשמל
חוות שרתים הן "זללניות" חשמל אדירות. כניסה מאסיבית של חוות כאלה תעלה באופן דרמטי את הביקוש
לחשמל בישראל. מחיר החשמל בישראל נכון להיום הוא אטרקטיבי וקורץ לחברות מכל העולם להקמת חוות
שרתיםבארץ.החוק
מאפשרל
וועדהלתשתיותלאומיותלאשרמדי
שנה
תכניותלחוותשרתיםשצריכתהחשמל
שלהן בהיקף של
מינימום
500
מגה ואט - צריכ
ה
השווה (ואף עולה) על צריכת החשמל של כל
משקי
הבית
בעיר גדולה בישראל כמו חיפה או ראשון לציון)!(
.
בארה"ב נמצא כי באזורים עם פעילות רבה של מרכזי נתונים מחיר החשמל עלה דרמטית –
עד כ-
267%
)!(
בתוך חמש שנים.
ה
סכנה בישראל:
מכיוון שישראל היא "אי אנרגטי" ואינה יכולה לייבא חשמל משכנותיה, כל עומס חריג על
המערכת יתגלגל ישירות למחיר שהצרכן הביתי משלם
בתעריף החשמל.
2
.
ח
שש מהפסקות חשמל וקריסת רשתות
העומס שיוצרות חוות השרתים מאיים על היכולת של
המדינה לספק חשמל באופן סדיר. הראשונים להיפגע יהיו משקי
הבית, שכן צריכת החשמל תנותב קודם למתקני תשתית ושירותים חיוניים אחרים.
•
ללמוד ממדינות אחרות: באירלנד, כניסה מאסיבית של חוות שרתים הובילה למצב של משבר אנרגטי שבו
רשת החשמל קרסה תחת העומס.
•
איום מבית על הביטחון
ה
לאומי: ישראל נתונה לאיום מתמשך על מתקני התשתית שלה, במיוחד בעת הזו.
הכנסתצרכניותחשמלמשמעותיותלישראלבמצבהנוכחישלחוסרודאותמגדילהאתהסיכוייםלמשבראנרגטי
חמו
ר
והינה בגדר עצימת עיניים .
בעולם של חוסר ודאות
במשק החשמל והאנרגיה הישראלי, וב
מציאות
הביטחוני
ת
הרגישה
של ישראל שבה
אנו
חווים איום מתמשך מצד אויבנו על מתקני תשתית חיוניים למשק האנרגיה,
תיקון החוק כפי שהוא מנוסח
והא בגדר
הטמנת הראש בחו
ל.
3
.
אובדן שטחים פתוחים וטבע
ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם, והשטחים הפתוחים שלנו הם משאב במחסור.
הגדרת חוות השרתים
כ"תשתיתלאומית"מאפשרתלהןלעבורבמסלולתכנוןמהיר,מהש
עלוללגרורל
אובדןקרקעות
לא
בהכרח
עבורהחוות
עצמן, אלא
בעיקר עבור תשתיות החשמל הנלוות אליהן.
•
מנהל התכנון מציין כי ישראל מאבדת כבר היום כ-
50,000
דונם של שטחים פתוחים בשנה. החוק החדש יאיץ
את התהליך הזה על חשבון
השטחי
ם הפתוחים המהווים מקום מפלט
, פנאי ורוגע עבור הציבור, לצד חשיבותם
האקולוגית.
•
האצ
ה
בהקמת תחנות כוח –
על מנת לתמוך בעלייה האדירה בביקושים הצפויים עקב כניסת חוות השרתים,
יידרשו להקים עוד ועוד תחנות כוח, נוסף על אלו שמקודמות כבר
כיום.
4
.
תשתית לאומית או אינטרס עסקי?
אחד הפערים המרכזיים בחוק הוא הגדרת המטרה והצרכים. בעוד שתשתית לאומית אמורה לשרת את כלל הציבור
(כמו מתקני התפלה או בתי סוהר), החוק הנוכחי מאפשר גם ל
חוות שרתים מסחריות ופרטיות
ליהנות מההטבות של
תשתיתלאומית.מדוברבזילות
שלהמושג"תשתיתלאומית"
שתשמש גופיםבעליאופיעסקי-פרטימובהק,והתועלת
הלאומית ממנ
ה מוטלת בספק. גם בדוח ועדת נגל המצוטט בדברי ההסבר לחוק:
"אם המצב יישאר כפי שהוא ישראל
לא תוכל להתמודד בשוק ה-
העולמי, גם לא
בתחומים ביטחוניים, מודיעיניים או מחקריים"…
.
AI
בשים לב: הנושא האסטרטגי- הביטחוני,
מודיעיני והמחקרי לא מקבל כלל משקל
בתיקון החוק.
מומלץ ללמוד
מטעויות של מדינות שונות בעולם שקידמו חוות שרתים ונכוו:
•
אירלנד:
דוח ועדת נגל1
מביא את אירלנד כדוגמא להיעדר תכנון צופה פני עתיד סביב הכניסה המאסיבית של
חוות שרתים: נוצר במדינה
מצב של משבר אנרגטי שבו רשת החשמל קרסה תחת עומס חוות השרתים.
•
מדינת מיין, ארה"ב:
בית המחוקקים של מדינת מיין בארה"ב, אישר בתחילת החודש הצעת חוק שמקפיאה
הקמה של דאטה־סנטרים גדולים חדשים עד נובמבר 2027
,
וזאת במטרה לאפשר למדינה לאמוד ולהעריך את
הסיכונים האפשריים לסביבה ולרשת החשמל
1
.
ההקפאה מתייחסת לחוות שרתים בהספק של 20
מגה־וואט
ומעלה.נזכיר כי הצעתהחוקמדברתעלהאצתהתכנוןלחוות שרתיםבצריכתחשמלגבוההמכך-
50
מגה ואט
מינימום
! אוהיו ומדינות נוספות דנות בימים אלו בדרכים שונות לעצירה ואף איסור הקמת חוות שרתים חדשות
•
ארה"ב:
לפי ניתוח
שבוצע לאחרונה בבלומברג2
נמצא כי בארה"ב מחיר החשמל עלה עד 267%
יותר)!(
לחודש
בודדמאשרלפניחמששנים,באזוריםהממוקמיםבקרבתפעילותמשמעותיתשלמרכזינתונים(כלומר
באזורים הצורכים יותר חשמל).
לעומת זאת, ישללמוד ממדינות שהבינומראשאתגודל הסוגיה כמוסינגפור
והולנד אשרהחלו
מראש
רגולציה מחמירה
ואף השהוהקמתחוותשרתיםחדשותעדלקב
יעת כלליםרגולטוריםנוקשיםבעני
ין.נזכיר כי
בשונה מארה"באואירלנד,
הולנד וסינגפור מתמודדות עם
מגבלות
דומות לישראל כמו משאב קרקע מצומצם וצפיפות אוכלוסין גבוהה.
מה הפתרון המוצע?
כדי למנוע פגיעה ב
אינטרס ה
ציבורי,
בחוסן האנרגטי ובסביבה,
אנו מציעים מספר תיקונים הכרחיים לחוק:
1
.
הגבלת השימוש: על החוק
להעניק מעמד של תשתית לאומית רק לחוות המשרתות את גורמי הביטחון,
המודיעין או האקדמיה למטרות מחקר, ובכל מקרה
לא לצרכים מסחריים.
2
.
קביעת מכסהמקסימלי
לה
יקף הצריכה: הפחתתכמותהחוות המאושרות והצבת רףמקסימלי לצריכתחשמל
שנתית כוללת לכלל חוות השרתים, כדי להגן על משק האנרגיה, בהיקף שלא יעלה על 300
מגה ואט.
3
.
יעילות אנרגטית: לתת עדיפות לחוות שמשתמשות בטכנולוגיות חסכוניות בחשמל.
לסיכום:
פיתוח טכנולוגי הוא חשוב, אך הוא לא יכול לבוא על חשבון הציבור, יוקר המחיה, הביטחון האנרגטי והטבע של
כולנו.עלהממשלהלעצורולבצעבחינהמסודרתשלהעלויותמולהתועלותלפנישהיאמאשרתאתהתיקוןלחוק
ולהכניס
בו תיקונים משמעותיים על מנת שלא יהווה פגיעה באינטרס הציבורי הרחב.
1
at Data Centers 7.4.26
: The Cities and States Taking Aim
ournal
J
treet
S
all
W
2
prices
-
electricity
-
centers
-
data
-
ai
-
https://www.bloomberg.com/graphics/2025