חומר רקע - גורמים חיצוניים

נייר עמדה התומך באימוץ טיוטת תקנות הכניסה לישראל (קביעת אזורים גאוגרפיים וסוגי מטופלים להעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד) (תיקון,) התשפ"ג– 2023 כפיתרון חלקי לתופעת הנטישה בענף הסיע וד מוגש ע"י העמותה לקידום זכויות הסיעודיים. רקע מערכת הסיעוד בישראל נשענת במידה רבה על עבודתם של עובדים זרים, ובמיוחד בכל הנוגע לטיפול במטופלים המצויים ברמות נכות ותלות גבוהות ביותר. ניסיון השנים האחרונות מלמד כי קיימת תופעה של מעבר עובדים זרים ממטופלים שמצבם מורכב ותובעני למטופלים שמצבם קל יותר, דבר היוצר פגיעה קשה באוכלוסיות הפגיעות ביותר – קשישים סיעודיים, ילדים עם מוגבלויות קשות, נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה הזקוקים להשגחה ולסיוע רצופים. טיוטת התקנות נועדה להתמודד עם תופעה זו באמצעות יצירת הסדר ייחודי של "סוגי מטופלים," בנוסף להסדר האזורי הקיים, כך שעובדים זרים שהגיעו לישראל לצורך טיפול במטופלים מורכבים ימשיכו להיות משויכים לאוכלוסייה זו גם במקרה של מעבר בין מעסיקים. מטרת ההסדר היא לצמצם את הנטישה של מטופלים קשים לטובת מטופלים שתנאי הטיפול בהם נוחים יותר. העמדה יש מקום לאמץ את התקנות המוצעות, שכן הן מהוות פתרון מידתי, מאוזן וראוי לבעיה חברתית ואנושית קשה, וזאת אף אם אין בכוחן להביא למיגור מוחלט של התופעה. א. הגנה על האוכלוסיות הפגיעות ביותר מטופלים מורכבים מצויים במצב של תלות כמעט מוחלטת במטפל הסיעודי. נטישת המטפל גורמת לא רק לקושי תפעולי, אלא לעיתים לפגיעה ממשית בכבוד האדם, בביטחונו האישי ובבריאותו. הפגיעה חריפה במיוחד כאשר מדובר בקשישים תשושים, בילדים עם מוגבלויות קשות, בנכי צה"ל ובנפגעי פעולות איבה. במצבים אלה קיימת הצדקה להעניק משקל מוגבר להגנה על צורכיהם של המטופלים, שהם הצד החלש והפגיע במערכת היחסים. ב. התקנות מבוססות על מודל שהוכיח את עצמו כפי שעולה מדברי ההסבר, ההגבלות הגאוגרפיות שהונהגו בשנת 2014 הצליחו לצמצם את תופעת המעבר של עובדים זרים מן הפריפריה למרכז הארץ. הרחבת אותו עיקרון גם לסוגי המטופלים מהווה המשך טבעי של מדיניות קיימת, שנועדה להתמודד עם העדפה מובנית של מקומות עבודה "אטרקטיביים" יותר. ג. ההסדר המוצע הוא מידתי ואינו שולל את חופש הבחירה של העובד התקנות אינן אוסרות על מעבר בין מטופלים, אלא מסדירות את המעבר בתוך קבוצות מטופלים מוגדרות. כמו כן, עובד שהוזמן לטפל במטופל שאינו מורכב יוכל לעבור גם למטופל מורכב, ואילו לעובדים קיימים לא תחול ההגבלה החדשה אלא רק על עובדים שייכנסו לישראל לאחר כניסת התקנות לתוקף. בכך נשמרת הסתמכותם של עובדים שכבר נמצאים בארץ. בנוסף, התקנות מותירות בידי הממונה סמכות לאשר חריגים מטעמים של טובת המטופל או העובד הזר, דבר המעניק גמישות נדרשת במקרים מיוחדים. ד. מדובר בפתרון חלקי אך בעל תרומה ממשית אין לצפות כי התקנות יביאו להפסקה מוחלטת של תופעת הנטישה. הסיבות למעברי עובדים הן מגוונות וכוללות עומס טיפולי, קשיי שפה, תנאי מגורים, יחסי עבודה ושיקולים כלכליים. עם זאת, גם אם התקנות יפחיתו את שיעור המעברים ויעניקו יציבות רבה יותר לחלק מן המטופלים המורכבים, תהיה בכך תועלת חברתית משמעותית. במציאות שבה אין פתרון מושלם, אין מקום להימנע מאימוץ הסדר שיש בו כדי להקל על מצוקתם של המטופלים הקשים ביותר. ה. מימוש עקרונות של סולידריות וצדק חברתי החברה נמדדת ביחסה לחלשים ביותר. מטופלים סיעודיים קשים אינם מסוגלים, ברוב המקרים, להתמודד בכוחות עצמם עם הפסקת הטיפול או לחפש מטפל חלופי. המדינה רשאית ואף חייבת לנקוט צעדים רגולטוריים שמטרתם להבטיח רציפות טיפולית ולהגן על כבודם ועל רווחתם. סיכום טיוטת התקנות אינה מבטלת את חופש העיסוק של העובדים הזרים ואינה מונעת מעבר בין מעסיקים, אלא יוצרת מנגנון איזון שנועד לתת מענה לבעיה ממשית של נטישת מטופלים סיעודיים שמצבם מורכב במיוחד. לנוכח הפגיעה הקשה הנגרמת למטופלים אלה, ולנוכח אופיו המידתי והגמיש של ההסדר המוצע, קיימת הצדקה לאמץ את התקנות. אף שאין מדובר בפתרון מלא, יש לראות בתקנות אמצעי רגולטורי ראוי, סביר ומידתי, אשר צפוי לתרום להגברת היציבות והרציפות הטיפולית של אוכלוסיית המטופלים הסיעודיים הקשים ביותר, ובכך להעניק מענה חלקי אך חשוב לתופעת נטישתם על ידי מטפליהם.