פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ט בשבט התשס"ח (5 בפברואר 2008), שעה 11:30
סדר היום:
תיקונים בתקנון הבורסה (מכתב שר האוצר מיום 7.1.08)
נכחו:
חברי הוועדה:
סטס מיסז'ניקוב – היו"ר
חיים אורון
יצחק בן ישראל
שי חרמש
יעקב ליצמן
אורית נוקד
מוזמנים:
חגית נאמן - יועמ"ש ומזכירת החברה, בורסה לניירות ערך
רונו מדר - מ' המחלקה לפיקוח על השוק המשני, הרשות לניירות ערך
אלי לוי - הרשות לניירות ערך
דניאל רימון - הרשות לניירות ערך
גד סואן - מנכ"ל, איגוד החברות הציבוריות
נתי שילה - יועמ"ש, איגוד החברות הציבוריות
מנהל הוועדה: טמיר כהן
ייעוץ משפטי: מירב תורג'מן
ייעוץ כלכלי: סמדר אלחנני
רשמה וערכה: סמדר לביא - חבר המתרגמים בע"מ
תיקונים בתקנון הבורסה (מכתב שר האוצר מיום 7.1.08)
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אנחנו עוברים לסעיף מספר 4, תיקונים בתקנות בורסה. יש פה איזה שמונה תיקונים בתקנות הבורסה.
חגית נאמן:
אני היועצת המשפטית לבורסה. הנושא הראשון זה עיגון של הוראות שהיו בהנחיות הזמניות, במסגרת תקנון הבורסה, בנושא של תשקיף מדף. במשך שנתיים היו הנחיות זמניות, שעיגנו את הכללים להנפקה של תשקיפי מדף. עכשיו אנחנו בתום שנתיים רוצים לעגן אותם בדרך קבע בתקנון. ההוראה העיקרית שקיימת זה שלמעשה מי שמגיש תשקיף מדף, האישור שנותנים לו במועד הגשת תשקיף המדף הוא אישור עקרוני בלבד. את האישור לרישום ניירות הערך הוא מקבל כשהוא מגיש את דוח הצעת המדף וכיוון שחולף זמן בדרך כלל, בין תשקיף המדף ודוח הצעת המדף, מה שנקבע בכללים שכללי הרישום שיחולו עליו זה הכללים שמוגשים במועד הגשת דוח הצעת המדף.
יעקב ליצמן:
אתה יכול להקריא את מה שכתוב כאן, חיים? זה אפילו לא קריא.
סמדר אלחנני:
גב' חגית נאמן, היו תקנות זמניות ועכשיו הופכים אותן להוראות. היתה איזה שהיא הפקת לקחים מהמצב הזמני ששונה, או שהכול עבד בזמנים ונשאר לקבע?
חגית נאמן:
בהחלט. מעגנים בתקנון את אותן הוראות שהיו בהנחיות הזמניות.
יעקב ליצמן:
למה פרופסור זוהר לא נמצא פה?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
זה קשור לבורסה, מה זה קשור?
יעקב ליצמן:
שאלתי למה הוא לא נמצא.
חגית נאמן:
הנושא השני, הגדרת החזקות הציבור, אנחנו מבקשים לא לדון בו בישיבה הזאת, כיוון שקיבלנו פנייה מאיגוד החברות ובעקבות הפנייה שלהם גילינו שעשינו תיקון שהיה יותר רחב ממה שהתכוונו ולכן אנחנו רוצים להעביר את זה לרשימה. זה היה אמור חלק מהתיקון לחול רק על חברות חדשות ולא על ותיקות ואנחנו רוצים לבחון את זה פעם נוספת לפני שנבקש מהוועדה לדון בזה.
הנושא השלישי זה התאמת הכללים, כללי הרישום של הבורסה, ל-IFRS. במסגרת הכללים של ה-IFRS חל שינוי מהותי בהתייחסות לזכויות המיעוט בהון העצמי ולמעשה התיקון שאנחנו מבצעים נועד כדי שלמעשה לא יהיה שינוי בדרישות ההון העצמי מחברות רשומות ולצורך כך צריך לתקן את הכללים ולהגיד שאנחנו מורידים את הזכויות המיעוט. לפי הכללים של IFRS יש שוני בהתייחסות של ה-IFRS לזכויות המיעוט בהון העצמי. לפי ה-IFRS לוקחים בחשבון בחברה האם גם את זכויות המיעוט, שיש בחברות הבנות שלה, במסגרת הדוחות המאוחדים. זאת אומרת, אם חברה מוחזקת שיש לה 100 מיליון הון והחברה הבורסאית מחזיקה ב-60%, אז עד היום, לפי הכללים הישראליים, התווסף להון שלה 60 מיליון ולא כל ה-100 מיליון ואנחנו רוצים שהכלל הזה ימשיך להישאר, שיישארו אותם 60 מיליון ולא יתחשבו ב-100 מיליון, כי אחרת הדרישות של ההון שלה שתהיינה יהיו הרבה יותר קטנות מדרישות ההון שהיו עד כה. למעשה הכלל הזה נועד לשמור על זה שאותן דרישות הון שהיו עד עכשיו יישמרו גם עם הכללים החדשים של ה-IFRS.
שי חרמש:
אדוני היושב ראש, אני רוצה להציע משהו. בואו כרגע נצביע על זה, חבל לדבר, אני לא מבין על מה מדובר ואני כלכלן במקצועי. אני מבטיח לך דבר אחד, שאם היו נותנים לי את זה יום קודם, הייתי יודע מה לשאול. היות ואני לא יודע מה לשאול, חבל על הזמן של האנשים פה, הם צריכים לעבוד, יש עבודה בבורסה כרגע, בואו נצביע על זה אן בלוק. חבל באמת. את מדברת, אני לא יודע מה את אומרת, זה סינית. אם היית נותנת לי 24 שעות, הייתי בא עם הערות.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אם אתה פונה ליועצת המשפטית, היא באה.
שי חרמש:
אין לי טענות אלייך.
סמדר אלחנני:
זה נורא ברור. חבר הכנסת חרמש, אל תגיד את זה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
חבר הכנסת חרמש, כל מי שאתה פונה אליו עכשיו, הוא ישמח שאנחנו רק נאשר את זה ונשחרר את זה, אבל השאלה אם חבר הכנסת בן ישראל וחבר הכנסת ליצמן, אולי יש להם דעה אחרת.
יעקב ליצמן:
יש לי דעה אחרת.
שי חרמש:
אני מאוד מעריך אותך. הנייר הזה, הייתי לוקח את זה, ייתכן גם שהייתי מבקש לבוא אלייך, אל תבואי אלייך והייתי יושב איתך, כי ככה אני עושה, כשנותנים לי חומר קודם. כשנותנים את זה ככה, אין לי מה לעשות עם זה.
יעקב ליצמן:
מה אתה רוצה?
שי חרמש:
אני כרגע בעד עיגון, הגדרה, התאמה, קבלה, פרסום, תיקון לתקופת כהונה ונצא לדרך.
יעקב ליצמן:
לך תשאל את כל חברי ועדת החוץ והביטחון, שמצביעים על תקציב הביטחון, אם הם מבינים מלה אחת ממה שהם מצביעים. חוץ ממך, שאתה חדש שם.
שי חרמש:
גברת, אין לי טענה אלייך, רק תביני, זה נורא מצחיק.
חגית נאמן:
אני לא אחראית על חלוקת החומר, אבל---
טמיר כהן:
החומר חולק לפני שבוע, מי שראה את זה, וזה פורסם על סדר היום.
יעקב ליצמן:
למה אתה מקלקל את החגיגה?
שי חרמש:
אז אני רוצה לפטר את העוזר הפרלמנטרי שלי וזה יותר לא יקרה.
יעקב ליצמן:
לא, חבר הכנסת חרמש אומר שבצורה שזה בא, כאילו לא עבר. רבותיי, אתם תעשו את העבודה שלכם, אנחנו עושים חשבונות על חשבוננו, בדיחות על חשבוננו.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
חבר הכנסת בן ישראל, אתה בעד להשאיר את זה אן בלוק?
יצחק בן ישראל:
לא, אני לא מבין למה לשנות.
חגית נאמן:
לא, סליחה, אנחנו לא משנים. אנחנו מדברים על איך מוגדר אצלנו, בתקנון הבורסה, ההון העצמי. אנחנו קבענו דרישה של הון עצמי בהרבה מאוד דברים. למשל, חברה חדשה שרוצה להתקבל, צריכה הון עצמי מסוים. התיקון הזה נועד לכך שלא יהיה שינוי בדרישה של ההון העצמי. היום, בגלל ה-IFRS, בתוך ההון העצמי נכנסים דברים שלא היו קודם, לפי הדין הישראלי. אז היו שתי אפשרויות, האחת, להגיד שזה יהיה לפי ה-IFRS ונגדיל את הדרישה. אנחנו אמרנו שלא נגדיל את הדרישה. התיקון הזה נועד להשאיר את דרישת ההון העצמי כפי שהיא היום. כפי שהיא היום.
יצחק בן ישראל:
מה כל הרעיון שיש תקן חשבונאי חדש? זה לא סתם צורת כתיבה בצורה אחרת.
חגית נאמן:
ההון העצמי אצלנו, בתקנון הבורסה, לא הולך לפי הדוחות הכספיים, אלא יש לו כל מיני התאמות. למשל, דיווידנד שהוכרז, מורידים אותו מההון העצמי. אם יש חובות של בעלי עניין, מורידים את זה מההון העצמי. אנחנו לוקחים את זה בתור בסיס, ויש הפחתות והעלאות. כל המטרה של התיקון הזה זה שמה שהיה היום הוא שיהיה.
יעקב ליצמן:
זה לא בגלל שזה מה שמתאים לבין-לאומי?
חגית נאמן:
כדי שה-IFRS לא יהיה הפחתה של דרישות ההון העצמי, עשינו את התיקון הזה.
יעקב ליצמן:
אבל לנו, בוועדת כספים, נמסר, לפני כמה חודשים, שבגלל שרוצים להתאים את זה לתקן הבין לאומי משנים את זה לקראתם, מה שהם רוצים.
חגית נאמן:
בזה אין שינוי. החברות הציבוריות צריכות לתת את הדוחות לפי ה-IFRS, ואנחנו, הבורסה, אין לנו יומרות ואנחנו לא מתיימרים לעשות שום תיקון בכללים של החשבונאות. לנו יש כללים לגבי איך אנחנו סופרים את ההון העצמי מחברה רשומה ואנחנו אומרים 'זה ההון העצמי בדוחות' ועושים כל מיני הפחתות.
יצחק בן ישראל:
למה כל מדינת ישראל תעבור ל-IFRS ואתם לא?
חגית נאמן:
אנחנו כן נעבור ל-IFRS.
יצחק בן ישראל:
חלק מהמשמעות של לעבור ל-IFRS, זה גם לספוג כמו שכולם סופגים.
חגית נאמן:
אני מסבירה. אם היינו רוצים לעשות כמו שאתה אומר, יש לנו דרך, והדרך לעשות את זה, להגיד 'ההון העצמי הנדרש לא יהיה 20 מיליון שקל, הוא יהיה 20 מיליון שקל פלוס משהו'. אנחנו אמרנו, יש דרישות מינימליות לחברה חדשה שנרשמת, יש הון עצמי מינימלי שרוצים שיהיה לה. אז יכולנו לעשות את זה בצורה אחרת, להגיד 'אם נלך לפי ההון בדוחות, נוסיף ונגדיל את הדרישה'. אנחנו חשבנו שזו לא הדרך הנכונה. אני אגיד לך למה, כי יש חברות שיש להם חברות בנות ויש חברות שאין להן חברות בנות.
יצחק בן ישראל:
אז אולי זה לא משנה.
חגית נאמן:
חברה שאין לה חברות בנות לא צריכה לסבול כתוצאה מזה. אם היינו עושים בדרך שאתה מציע והיינו מגדילים את דרישות ההון, אז חברה שאין לה חברות בנות היתה נפגעת מזה. אנחנו רצינו לא לשנות את המצב, להשאיר את כפי שהוא ועצם המשמעות של התיקון הזה זה להשאיר את דרישות ההון העצמי מהחברות הנסחרות בבורסה ברמה שהוא היום. ה-IFRS, החברות הציבוריות, חל עליהם---
גד סואן:
אנחנו בעד השארת אי הגדלה של דרישות המינימום של ההון העצמי.
סמדר אלחנני:
גב' חגית נאמן, אני חושבת שהתשובה שאת צריכה להגיד זה מה עשו בורסות אחרות.
גד סואן:
הבורסה מדי פעם מעלה, בלי קשר ל-IFRS, אני לא חושב שצריך למנוע מחברה קטנה להיות בבורסה.
סמדר אלחנני:
את צודקת לגמרי, כי ה-IFRS מכניס ממד של אי ודאות. זה לא כל כך פשוט, ה-IFRS יוצר לך הערכות שווי בחברות שנראה מה יהיה בעוד שנה-שנתיים עם ה-IFRS ופתאום יתחילו לעשות הערכת שווי של נכסים כפי שנראה להם בחברות. זה לא פשוט הסיפור הזה.
דניאל רימון:
כפי שאומרת גב' סמדר אלחנני, כדי להגדיל את הוודאות, כך למשל מס הכנסה לא העביר את הדיווחים הכספיים המוגשים אליו ל-IFRS מיד, אלא הוא משהה את זה.
גדי סואן:
שם זה סיפור אחר בכלל.
דניאל רימון:
בסדר, זה מטעם אחר. יש אינטרס אחר שהוא חזק. לעת עתה הוא השהה את זה, ובעצם גם הבורסה אומרת לדרישת ההון העצמי, כדי לבחון את ההון העצמי לדרישות השונות של הרישום והשימור, אז אני רוצה להישמר במצב הקיים, גם לא להכביד ולא להקל.
חיים אורון:
כלומר החברה תגיש את כל החשבונות שלה לפי היחס והבורסה תבחן את החשבונות האלה בכללים שלה.
חגית נאמן:
בדיוק.
חיים אורון:
אם אני מבין נכון, אתם לא דורשים ממישהו לעשות שני חשבונות.
חגית נאמן:
בוודאי שלא.
חיים אורון:
אתם אומרים 'אתה תעשה לפי הרפרנס, אבל דע לך שאנחנו בוחנים את ההון עצמי על פי הכללים הקודמים'.
חגית נאמן:
שמרנות.
סמדר אלחנני:
זה ראוי לציון, הם יותר שמרנים.
חיים אורון:
בנושא ההון העצמי אני שמרני.
חגית נאמן:
הנושא הרביעי, אני מבקשת לא לדון. זו היתה אמורה להיות הוראת מעבר שבינתיים, בגלל הזמן שעבר מאז החלטת דירקטוריון הבורסה ועד עכשיו, כבר למעשה אותה הוראה כבר לא רלוונטית ואנחנו מבקשים להוריד את זה מסדר היום.
סעיף חמש זה כללים לרישום ולשימור של אגרות חוב שנכס הבסיס שלהם זה מניה בודדת ואופציות כיסוי שנכס הבסיס שלהם זה מניות בודדות, או סל של מניות. הכללים האלה נועדו לקבוע שאם חברה רוצה להנפיק נכס כזה, תהיה הסמכה לקבוע מה הם התנאים שנדרשים ממניה כדי לשמש נכס בסיס למכשיר כזה. הכללים נועדו למעשה להבטיח את תקינות והגינות המסחר שאלה תהיינה מניות מספיק גדולות וגם לקבוע כללים מה קורה אם בנכס הבסיס נפסקים מסחר, משעים מסחר, במקביל לעשות השעיית מסחר והפסקת מסחר גם במכשיר הנגזר.
חיים אורון:
יש מתנגדים לזה?
חגית נאמן:
פרסום תנאים של אגרות חוב שנסחרות. לבורסה יש, בנוסף למערכת המסחר הרגילה, יש מערכת מסחר שנקראת רצף מוסדיים שבה נסחרים ניירות ערך רק בגין גופים מוסדיים וזה ניירות ערך שמונפקים לא על פי תשקיף. כדי להגדיל את השקיפות גם במערכת הזו, ולמרות שזה רק מערכת שסוחרים בה משקיעים מוסדיים, אנחנו מציעים להוסיף דרישה שכל חברה שתרצה לרשום את ניירות הערך שלה במערכת הזאת, תצטרך לתת פרטים לגבי ניירות הערך ולגבי כל התנאים שלהם ואנחנו, הבורסה, נפרסם את זה באתרים שלנו, כדי שכל אחד יוכל לדעת ולראות מה הם התנאים בדומה לניירות שנסחרים במערכת המסחר הרגילה.
יצחק בן ישראל:
למה אנחנו דנים בזה?
חגית נאמן:
כי המצב המשפטי הקיים היום, עדיין, זה ש---
מרב תורג'מן:
אני אגיד לך. סעיף 48 א' לחוק ניירות ערך קובע שדירקטוריון הבורסה רשאי לשנות את תקנון הבורסה, השינוי טעון אישור של שר האוצר וכן התייעצות עם הרשות לניירות ערך ואישור ועדת הכספים של הכנסת.
יצחק בן ישראל:
פה אתם לא מראים את הכללים, אתם אומרים, 'אנחנו רוצים לשנות, להוסיף כללים'.
חגית נאמן:
לא, אנחנו מראים.
יצחק בן ישראל:
איפה הכללים?
חגית נאמן:
הכול מצורף. כל הנוסח מצורף.
יצחק בן ישראל:
אז אם צריך שאנחנו נאשר, אז היה צריך לדון פה בכללים שאתם מאשרים ולא רק להגיד 'אנחנו רוצים לעשות כללים'. או ככה או ככה. כי לבוא לפה ולהגיד 'אנחנו רוצים לעשות שינוי, להוסיף כללים', זה לא מעניין אותי. תגידו מה הכללים, אז---
חגית נאמן:
הניירות פה מפרטים בדיוק מה הם הכללים. אני אומרת את עיקרי השינוי ואני ברצון, תגידו לי לאיזה רמת פירוט אתם רוצים, או כמה אתם רוצים שאני אענה לשאלות, אני ברצון רב, אני בשביל זה פה.
יצחק בן ישראל:
זאת השאלה, מה אנחנו צריכים לאשר?
סמדר אלחנני:
הפירוט פה.
יצחק בן ישראל:
מה זה פה? פה אני גם הייתי יכול ללכת הביתה ולהגיד שיש פה.
סמדר אלחנני:
לא, הם נתנו לנו.
יצחק בן ישראל:
אפשר לשאול אותך? קראת את זה?
חגית נאמן:
נושא מספר 7 זה חברה בפיקוח.
דניאל רימון:
חגית, אולי תגידי את עיקרי הכללים.
חגית נאמן:
לגבי אגרות חוב? אגרות חוב, למעשה, אמרתי שאין לי הרבה מה לומר מעבר לזה. אנחנו מוסיפים הוראה שקובעת שברצף מוסדיים יש טופס בקשה לרישום ברצף מוסדיים. לזה אנחנו מוסיפים סעיף בטופס הבקשה שהמנפיק נדרש לפרט את כל תנאי ניירות הערך שהוא מנפיק ברצף מוסדיים ואנחנו קובעים שהבורסה, באתר האינטרנט שלה, תפרסם לציבור את הכללים.
7 – חברות בפיקוח. הבורסה מפקחת על חברי הבורסה שאינם בנקים ועל חברות הבנות של חברי הבורסה שאינם בנקים, שמנהלות תיקים ועוסקות בייעוץ השקעות. כשנקבעו הכללים האלה לפני שנים רבות אז החברות האלה השקיעו בדרך כלל בחברות בארץ. לאחרונה התחילו חברי בורסה שאינם בנקים, וגם יש היום מספר חברי בורסה שהם גופים בין לאומיים שיש להם חברות בנות, שהן חברות שהתאגדו בחוץ לארץ, פועלות בחוץ לארץ, כל המשקיעים שלהם בחוץ לארץ ובוודאי לא היתה הכוונה שהבורסה תפקח על גופים כאלה, שכל פעילותם בחוץ לארץ וכל פעילותם מופנית למשקיעים בחוץ לארץ והתיקון הזה נועד להבהיר שהבורסה מפקחת על חברות בפיקוח של חברי בורסה שאינם בנקים ובלבד שהם לא חברות שפועלות והתאגדו בחוץ לארץ.
דניאל רימון:
שאין להם בכלל משרדים בארץ.
חגית נאמן:
עוד הוספנו תיקון לזה שאומר שחבר בורסה שאינו בנק, שרוצה להשקיע בחברה מהסוג הזה, שהיא מתנהלת בחוץ לארץ ועוסקת בחוץ לארץ, הוא יצטרך לבוא ולבקש אישור להשקעה כזאת. אם הוא רוצה להיות בעל שליטה בחברה כזאת, הוא צריך לבוא ולקבל אישור של דירקטוריון הבורסה ואחד השיקולים העיקריים שדירקטוריון הבורסה ייקח בחשבון, כשהוא דן בבקשה כזאת, יהיה מי הגוף בחוץ לארץ שמפקח על חברה כזו. מן הסתם, באיזה מדינה הוא פועל ושיש רשות מפקחת שניתן לסמוך עליה שתפקח על אותו גוף.
ואחרון, סעיף 8 – תקופת כהונה של רואה חשבון מבקר. למעשה הכללים האלה נועדו להתאים את הדרישות או קובעים דרישות דומות לחברי הבורסה שאינם בנקים, בדומה לדרישות שבנק ישראל קובע לגבי בנקים. דרישה שחבר בורסה, שאינו בנק, שהבורסה מפקחת עליו, אחת לחמש שנים ועדת הביקורת שלו תצטרך לקיים דיון בשאלה האם רואה החשבון המבקר שלה ימשיך לכהן כרואה חשבון מבקר, או האם הוא יוחלף, ובכל מקרה, גם אם לא מחליפים אותו, אז הרפרנט בתוך פירמת רואה החשבון המבקר חייב להתחלף בתום חמש שנים, וזה בעיקר הנושא של אי תלות שמאוד מוכר.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
מרב, אנחנו יכולים אן בלוק על זה?
מרב תורג'מן:
לא, אחד-אחד.
חיים אורון:
בעקבות ההערה של חבר הכנסת בן ישראל, אני יכול להגיד מה כלל האצבע שלי. אני לא רוצה להגיד שלמדתי את העניין הזה, כי זה לא יהיה אמת, אבל אני מקווה שאתם למדתם אותו, כי אם אף אחד מהוועדה בעצם לא רואה את זה, אז---
מרב תורג'מן:
אני למדתי את זה, גב' סמדר אלחנני בחנה את זה. אבל אני גם לא בעלת זכות הצבעה.
חיים אורון:
אני אגיד לכם. חברים, בנושא מקצועי שגם הגוף שמבקש את הבקשה וגם הגורמים שעומדים מולו אומרים 'אין עם זה בעיה', אז אני לא הולך להכניס את האצבעות שלי פנימה, אלא אם כן יבוא מישהו ויגיד 'תשמע, התקנה הזאת היא עושה כך וכך'.
גד סואן:
היתה לנו הערה אחת ספציפית. פנינו ליועצת המשפטית של הבורסה והיא משכה אותה בינתיים עד לדיון נוסף.
חיים אורון
בסדר, אז לכן אין לי בעיה להצביע.
דניאל רימון:
אם אפשר לומר שאנחנו מקווים שבקרוב יופעל תזכיר חוק, מה שניסיתי לומר לפרופ' בן ישראל, שיוגש לדיון בוועדת הכספים ויציע באמת לשנות את מנגנון האישור של קבצי החקיקה הבסיסיים של הבורסה שהם הנחיות זמניות, הנחיות ותקנון ויעשה את זה בצורה שתהיה סבירה יותר למשתמש ולא תדרוש באמת מחברי הכנסת לתקן באופן שכזה. אז אני מקווה שזה יגיע בקרוב לשולחן הזה.
סמדר אלחנני:
אני רוצה להוסיף משהו לחבר הכנסת אורון. את השאלות האלה שאלתי מתחילת עבודתי פה, למה ועדת הכספים צריכה להתעסק בפרטים הטכניים האלה? והשיקול של בין לא לאשר ושכן ידברו, זה... שמים את זה על המדף וזה משתזף באור השמש, ואתה יודע את המשפט הידוע 'אור השמש הוא החיטוי הטוב ביותר'. אחד הדברים שגופים מקצועיים מאוד מהציבור רואים את זה, זאת הדרך שכל מיני גופים, ואז כשאתה יודע שאלה ראו את זה ואלה ראו את זה, בעלי עניין ראו את זה, כל זה, אתה יותר רגוע. לכן טוב שגם הדברים הטכניים האלה מגיעים לוועדת הכספים. זה שיקול, כי ההערות האלה נשמעות תמיד.
חיים אורון:
לכן אם נבטל את התקנות, לפחות אני אציע, אז יהיה פרק זמן סביר שהתקנות האלה חייבות להיות מונחות---
מרב תורג'מן:
זה הרעיון, שיהיה שבועיים מונח ותהיה אפשרות להתנגד.
שי חרמש:
מה שעוד יכול לעזור, בכל הרצינות, זה במקום לקרוא חבילה אחת כזאת, אם אפשר לקבל תקציר מנהלים. בכל הרצינות.
סמדר אלחנני:
שלושה העמודים האלה זה תקציר מנהלים, כתוב יפה מאוד, ברור. באמת.
שי חרמש:
סליחה, חלק מבערותי ועיוורוני זה גם שלא ראיתי שיש תקציר מנהלים. על זה נאמר, מודה ועוזב ירוחם.
גד סואן:
אנחנו רוצים להצטרף לדעתה של היועצת הכלכלית של הוועדה. אנחנו חושבים בהחלט שזה ראוי שזה יגיע לדיון ציבורי. זאת אומרת, הדיון יכול להיות חטוף וזה, אבל לפחות כך אנחנו יודעים שכל הגופים שמעוניינים בזה יראו את זה ויוכלו להעיר.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
תיקונים בתקנות בורסה. מספר 1 – עיגון ההנחיות הזמניות בדבר תשקיף מדף בתקנון ובהנחיות על פיו. מי בעד? מי נגד? אושר.
1 – אושר.
3. התאמת כללי הבורסה למעבר לדיווח לפי התקינה הבינלאומית IFRS. מי בעד? אושר.
3 – אושר.
5. כללים לרישום למסחר ולשימור של תעודות התחייבות ואופציות כיסוי הנגזרות ממחיר המניה. מי בעד? מי נגד? אושר.
5 – אושר.
6. פרסום התנאים של אגרות חוב הנסחרות במוסדיים. מי בעד? אושר.
6 – אושר.
7. תיקון הגדרת "חברה בפיקוח" ו"חברה שאינה בפיקוח" והכללים המתייחסים לפעילות חש"ב באמצעות חברות בנות. מי בעד? מי נגד? אושר.
7 – אושר.
8. תקופת כהונה של רואה חשבון מבקר של חש"ב. מי בעד? אושר.
8 – אושר.
תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:00