פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 42 מישיבת הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים יום שני, י' באייר התשפ"ו (27 באפריל 2026), שעה 13:48 סדר היום: החסמים בנושא הקמת פתרונות מיגון מהירים לאוכלוסייה הבדואית ולאוכלוסיות נוספות חסרות מיגון נכחו: חבר הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר חבר הכנסת: סמיר בן סעיד מוזמנים: יונתן אלשיך – רע"ן פרויקטים, משרד הביטחון יואב הרן – מרכז בכיר פרויקטים, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי תהילה שחר – מרכז המחקר והמידע של הכנסת ניצן פייביש – מרכז המחקר והמידע של הכנסת יובל קרפלוס – סמנכ"ל תכנון, הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב חגי רזניק – ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב רות לוין – סמנכ"לית, פעולות ומיזמים, יוזמות אברהם רועי ברק – רכז קידום שוויון בנגב, עמותת סיכוי-אופוק ג'ינאן אבו שתייה – רכזת פרויקטים קידום שוויון בנגב, עמותת סיכוי-אופוק בקי קשת – עו"ד, הפורום למאבק בעוני נועם פרייס – עו"ד, המרכז הרפורמי לדת ומדינה לורן פוריס – המרכז הרפורמי לדת ומדינה משתתפים באמצעים מקוונים: אילנית שושני – מנהלת אגף בינוי, משרד החינוך מיכל יוסף – מנהלת תחום, מינהל התכנון סלאמה אבו עדיסאן – ראש המועצה האזורית נווה מדבר מנהלת הוועדה: אפרת מורלי רישום פרלמנטרי: א.ב., חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. החסמים בנושא הקמת פתרונות מיגון מהירים לאוכלוסייה הבדואית ולאוכלוסיות נוספות חסרות מיגון << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שלום לכולם, אנחנו ממשיכים את דיוני הוועדה המיוחדת לפיקוח על החלטות ממשלה והסרת חסמים. אנחנו לוקחים נושאים שהם דחופים גם לפגרה, שלא סובלים דיחוי. קיימנו שני דיונים הבוקר. עכשיו אנחנו עושים דיון על המיגון בחברה הבדואית. לצערי הדיון הזה כבר היה אצלי לפני חצי שנה ושנה, היה בעוד ועדות ואין פריצת דרך. אולי כן, אולי נשמע היום איזו פריצת דרך. אני רוצה לספר לכם על אישה בשם נורה זנון שגרה בירוחם, בקו הכחול שלנו. אנחנו הולכים להסדרה של היישוב רחמה ובעזרת השם הוא יהיה יישוב קבע וכ-1,200 איש יוכלו להתכנס לשטח יישוב קבע בהסכמה. שם בנינו כבר בית ספר יפה, ממוזג, כביש גישה, תאורה וגנים. כשאני אומר בנינו זה מועצה מקומית ירוחם בנתה בפועל ויזמה והובילה את ההסדרה של היישוב רחמה. היישוב רחמה מקיף את ירוחם ממערב, מצפון וממזרח. מנהיג הקהילה הוא שייח' עודה זנון. נורה זנון היא בת משפחה. נורה היא מיוחדת. היא גרה בירוחם בילדות, בבלוק. אבא שלה עבד איתנו, מוחמד זנון, ועשה טיולי ג'יפים ותמך בשביליסטים בלוגיסטיקה והקמות. גרו בבלוק בירוחם, בשלום. נורה זנון הייתה חניכה שלי בחוג סיירות. פעם אחת ברחה לי יחפה על המצוקים של הרמון. ניסיתי להסביר לה שאנחנו לא יכולים לתפוס אותה בגבהים האלה ואי אפשר ללכת יחפים, והיא גדלה להיות פעילה חברתית. מתחילת המלחמה היא שואלת, מיכאל, מי ימגן אותנו? ואני נשאר ללא מילים. כשהייתי ראש עיר בירוחם היו לי מיגוניות בודדות וכן הבאתי מאקרשטיין צינורות ולוחות בטון ועשינו משהו זמני. השאלה שלה כל כך לגיטימית, איך אנחנו לא יודעים להביא מיגון לקהילה הבדואית? לא רק שאנחנו לא יודעים, אנחנו לא מאפשרים להם לשים בעצמם מיגון, ולא זו אף זו, אנחנו שמנו את המיגון במקומות הלא נכונים למשל בתחנות אוטובוס, תחנות הסעה של ילדים שעומדים שם חצי שעה ביום, במקום לשים את זה במרכזי האוכלוסין שלהם. הייתה התפתחות קלה. גם עיריית ירוחם מצאה כמה מיגוניות ואני יודע שגם פיקוד העורף באיזה רכש עבור המטרה הזאת. אנחנו גם יודעים שהיו הרוגים בדואים מטילים, מנפילות גם בסבבים קודמים. הם פגיעים לא פחות, והיו לנו אסונות גם של נפילה ישירה על משפחה. אנחנו רוצים פתרונות. אנחנו רוצים שאזרחים במדינה יהיו שווי חובות ושווי זכויות. כשהייתי שר במשרד הביטחון היו לנו כ-200 מיגוניות ניידות וידענו לשים אותן ולקחת אותן אחר כך, זאת אומרת שאין בעיה לממשלה למצוא תקציב ל-1,000 מיגוניות, לפזר במקומות של פזורה, אפילו מקום ללא הכרה ובסוף האירועים לכנס את הדבר הזה בחזרה. אנחנו רוצים תשובות ממשרד הביטחון, מפיקוד העורף, מה קורה עם המיגון לקהילה הבדואית? זו השאלה שלנו. אתם רוצים להגיד משהו? << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן, אנחנו רוצים להגיד. תודה אדוני היושב-ראש על קיום הדיון החשוב הזה. ההמשכיות נדרשת במיוחד בתקופה הזאת כאשר אנחנו נמצאים במצב שהוא לא יציב מבחינה מדינית וגם מבחינה ביטחונית ולכן יש צורך דחוף להכניס מיגון לחברה הבדואית. אנחנו כתושבי הנגב וכנציגים של החברה הבדואית בנגב דורשים להכניס מיגון, לא לקיים רק ישיבות ודיונים על הנושא הזה. בתקופה האחרונה פיקוד העורף הכניס 100 מיגוניות לשתי מועצות אזוריות, אל קסום ונווה מדבר, כאשר זה מבורך להכניס מיגון אבל הצורך הוא יותר מזה בצורה גדולה ולכן נדרשת כאן מעורבות של המדינה, של הממשלה להוסיף עוד תקציבים על מנת להציף את הכפרים במיגון. הצורך העכשווי של המועצה אזורית אל קסום הוא ב-253 מיגוניות. פיקוד העורף קיבל פנייה מהמועצה, נשלחה על ידי אגף הנדסה ועד עכשיו הם קיבלו רק את ה-50. אנחנו מדברים גם על מועצה אזורית נווה מדבר. אדוני היושב-ראש, 50% ממוסדות החינוך בנווה מדבר הם ללא מיגון. מרכזי השירותים בכפרים הלא מוכרים גם ללא מיגון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> על אף שהם ניבנו ב-10–20 שנה האחרונות. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תחת החסות של נווה מדבר יש גם בתי ספר שהם ללא מיגון מלכתחילה, בתי ספר שניבנו בשנות ה-80' וה-90' ללא מיגון ולכן יש צורך להכניס עוד מיגון למועצה האזורית נווה מדבר. אנחנו מדברים על המועצה האחרונה בטבלה מבחינת מיגון מוסדי. אדוני היושב-ראש, יש צו של שר הפנים שמתיר הכנסה מיידית של מיגון למוסדות חינוך ועד עכשיו משרד החינוך לא מטפל בסוגיה הזאת, לא מכניס מיגון. כמובן שהוא לא מתקצב. אנחנו דורשים ממשרד החינוך, גם מהשר קיש להתערב בנושא הזה ולהכניס מיגון למוסדות שלנו. מכיוון שהרשויות לא מאפשרות גם לבדואים לקנות מיגון ולהציב מיגון וגם לא לבנות מיגון, אז מבחינתנו המקלט האחרון שלהם זה מוסדות הציבור וכאן נדרשת התערבות של כל משרדי הממשלה על מנת, אלף, להכניס מיגון לשתי המועצות האזוריות, בית, להכניס מיגון במרכזי השירותים על פי הצו שאושר ב-2024. הדבר השלישי, אנחנו רואים מעורבות גם מצד עיריית ערד לתושבי ערד בעצמם וגם לתושבי אל פורעה. מתכוונים עכשיו להכניס עוד מיגון, בסביבות 26 מיליון שקל לעיריית ערד על מנת לעזור ליישוב אל פורעה. זה מבורך אבל אנחנו רוצים שהנושא הזה גם יהיה בכל היישובים. הדבר האחרון שאני רוצה להתייחס אליו, אדוני היושב-ראש, אנחנו מדברים על אוכלוסייה שגרה בכפרים הלא מוכרים. האוכלוסייה של שתי המועצות האזוריות, 150,000 בדואים גרים במעטפת של נבטים ללא מיגון. אנחנו מטילים את האחריות על הממשלה. הממשלה מקצה המון תקציבים. לפני שיצאנו לפגרה הממשלה הקצתה תקציבים להתנחלויות בסכומים גדולים מאוד, ועד עכשיו למרות שדיברתי עם ראש הממשלה, ביקשתי ממנו להכניס מיגון. הוא הבטיח לסייע. אנחנו ממתינים לסיוע של הממשלה ולקבלת החלטות למען החברה הבדואית בנגב. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. סעיד, בבקשה. << דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >> קודם כל צוהריים טובים לכולם. אנחנו ישבנו שלוש-ארבע פעמים, דנו על הנושא הזה אבל אני לא רואה שום התקדמות. קראתי וידעתי מה קורה אצלנו. יש הבדל בין מיגוניות שאישרו בתקופה האחרונה, 81 מיליון ואנחנו מקבלים מהם מעל ל-200 מיגוניות במרחב מיגוני, נכון או לא? יש הבדל. אני ידעתי שיש צו משנת 2025. עד היום לא השתמשנו בו בכלל, למה? כי אין תקציב. השאלה שלי, אם יש נציג ממשרד החינוך פה, מה עם התקציב למרחבים מוגנים אצלנו בדרום? אמר ואליד, גם בבתי הספר שניבנו לפני 30–40 שנה אין מרחבים מוגנים. חשוב מאוד ההתייחסות שלך וגם אני רוצה לשמוע את התשובה של משרד החינוך, מה לגבי התלמידים האלה? אתה מדבר על עשרות אלפי תלמידים שהם ללא מיגון בכלל. משנת 2022 ועד היום אנחנו נכנסים למלחמה, יוצאים, מבצע, מלחמה. אני לא יודע מתי אנחנו יכולים להביא מרחבים מוגנים לכל התלמידים האלה ולתושבים הבדואים בכלל גם בדרום. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. חגי רזניק. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> קודם כל תודה רבה, אדוני היושב-ראש על החשיבות שאתה מביא כל פעם לנגב. צריך להגיד כל דיון, ראשית הצירים זה הסדרה. זה סימפטום אחד של הרבה דברים אחרים, וככל שלא יהיה לגוף המוסדי סמכויות אמיתיות, משמעותיות להסדיר, ויש התקדמות בדבר הזה, אנחנו לא מרפים ובסוף גם הדבר הזה יהיה. הפתרון למגן הוא לייצר תיקון לתמ"א 40. יכול להיות ששווה להביא את זה כחקיקה שלך, אדוני היושב-ראש, חקיקה ראשית. בסוף הכנסת היא מעל מינהל התכנון, היא מעל תוכנית מתאר ארצית שבסופו של דבר בדואי שיציב בהצבה עצמית על חשבונו, הוא לא יפונה ולא יקבל אכיפה עד בקשה של המדינה או צו של סילוק יד, לכן בדואי שיבחר לבצע, לא יקבל אכיפה, יוכל למגן את המשפחה שלו. כל דבר אחר, כל תקציב הוא תקציב מוגבל. כל פריסה היא פריסה גיאוגרפית מוגבלת. האחריות היא גם של האוכלוסייה. בסוף אם נמצא בן אדם שבונה מוסדר, בונה לפי תקן ממ"ד, תקן מיגון ובית מוסדר, הוא מחויב לבנות ממ"ד. מכיוון שזה לא קורה, זה הפתרון היחיד. כל פתרון אחר, אנחנו נסוב סביב הדבר הזה ולא נפתור, לכן אני חושב שזה צריך להיות הדבר. היו פגישות גם עם רמ"ח מיגון הקודם-קודם או הקודם, אני כבר לא זוכר. אגב, פיקוד העורף בעניין הזה לא התנגד בזמנו. אני יודע שיש פה את העניין של הנצחה. אני האחרון שאפשר להאשים אותו בהנצחת המצב הקיים, זאת אומרת אני רוצה לייצר שינוי אבל עדיין חיי אדם קודמים לדבר הזה, והשילוביות של הסדרה ולהמשיך תוכנית רב-מימדית, ומצד שני לתת את הפתרון הזה זה מחויב במציאות. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה. פיקוד העורף. << אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >> קודם כל אני רוצה לומר שאני מסכים עם העניין הזה של ראשית הצירים היא הסדרה. אפשר לבוא אלינו כל פעם להגיד, רגע, מה עם המיגון? אבל בפועל אי אפשר להקים מיגון. כל הצווים האלה זה דברים שקידמנו יחד עם מינהל התכנון גם לפרטי וגם לציבורי אבל יש להם מגבלות. בסוף לפרטי זה לא פותר את הבעיה כי אין הסדרה. גם הקמת ממ"ד שהיא פטורה מהיתר היום, היא תלויה בזה שייעודי הקרקע הם כאלה שאפשר לבנות בהם מרחב מוגן, וזה לא קיים היום בפזורה, בחלקים נרחבים שלה ולכן זה לא פותר את הבעיה הזאת. לגבי מיגוניות הוצג פה. אנחנו גם מציגים את זה בכל דיון, עושים מאמצים להביא כמה שאפשר מיגוניות. צריך להגיד שמיגוניות זה לא חליף למיגון תקני. גם כשאנחנו מחליטים את החלטות הממשלה האלה בקריטריונים שנקבעים, זה לא מיועד עבור האדם הפרטי בקצה. אלה המקומות הציבוריים. זה יכול להיות מענה משלים, אז באמת אנחנו מחפשים את המקומות הציבוריים האלה, אם זה מרכזי השירותים. בקבוצות שעושים את הסיורים להצבת המיגוניות שהצגת באל קסום וכו', זה ליד מסגדים, מקומות שבסוף הם משרתים את האוכלוסייה הרחבה. אי אפשר לשים ליד כל אוהל מיגונית. זה גם לא בעלויות וגם זה לא נכון מהבחינה הזאת שזה לא מיגון תיקני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> התחלתם תהליך של רכש והצבה. מה המדיניות של ההצבה הזאת ואיך זה קורה ומתי יושלמו החוסרים שחבר הכנסת ציין? << אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >> כמו שאמרתי, הקריטריונים הם במרחב הציבורי. הם נועדו כמענה מיגון משלים. הם במרחב הציבורי ושם אנחנו מקפידים מאוד להציב את זה. בפזורה אנחנו לא רוצים לפגוע במאמצי ההסדרה, לכן זה מוצב בקווים כחולים או במה שעתיד להיות, תוכניות שהופקדו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זה המילה קו כחול? קו כחול של היישוב העירוני שסביבו? << אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >> של המועצה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נורה, אמרו לה את הטיעון הזה אבל היא בקו כחול. << אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >> אנחנו לא מציבים לאנשים פרטיים ליד אוהלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מקבצי מגורים. << אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >> מה זה מקבץ מגורים? זה דבר מאוד אמורפי. אנחנו שמים במקומות ציבוריים. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מסגד, קופת חולים, בית ספר, תחנת אוטובוס. << אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >> יש לי כמה תמונות של מיגוניות בפזורה של רהט שסופחו לתוך איזה אוהל. אני יכול להציג בוועדה אם רוצים. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אנחנו לא מחפשים את החריגים, אבל אם הדרישה של אל קסום, נגיד יש צורך ב-250 - - - << אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >> אנחנו לא יודעים להביא מספרים כאלה של מיגוניות. זה דברים שצריכה להיות החלטת ממשלה. אגב, אני לא בטוח שבמקומות הציבוריים יש מקום לשים 250 מיגוניות באל קסום. כשמדברים על 250 מיגוניות, זה מיגוניות לאנשים פרטיים. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כאשר אנחנו מדברים על אל קסום, מועצה אזורית, יש בתוכה שבעה יישובים, לכן ברגע שמחלקים את ה-250 על שבעה, זה יוצא כל יישוב כמעט 30–40 מיגוניות. << אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >> כשמישהו נוקט במספר הזה, אני מניח שהוא מדבר כדי לשים ממש ליד הבתים, אחרת אני לא יודע מאיפה הגיע המספר הזה. זה כמובן משהו שאנחנו לא נוכל לעשות אותו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה לא לאשר להם לשים לבד? << אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >> אנחנו לא גוף מאשר. תמ"א/40/ד שהוזכרה פה זה תמ"א שמגדירה שהמדינה יכולה. << אורח >> חגי רזניק: << אורח >> פיקוד העורף, אגב, בדיונים רשמיים לא התנגד לזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה מהמדינה, לא? << אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >> כן, כן, המדינה יכולה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פיקוד העורף הוא חלק מהמדינה. << אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >> המדינה יכולה להציב מיגון בפטור מהיתר. יש לה תמ"א/40 ויש גם פטור שמאפשר אפילו בלי היתר להציב את המיגונית הזאת במקומות שהם מוגדרים בתוך תוכנית מתאר תמ"א/40/ד. זה מינהל התכנון. אדם פרטי לא יכול לעשות את זה. אם עכשיו בא בדואי ורוצה להציב לעצמו מיגונית, הוא לא יכול לפי התמ"א. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה לא תשים אתר למענו? << אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >> אני לא יכול לשים מיגון. קודם כל אין לי סמכות לחלק מתנות לפרט. אני יכול לשים לציבור, אלא אם כן יש החלטת ממשלה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הצבתם 50 מיגוניות בקסום ו-50 בנווה מדבר. מה צריך להיות על מנת להוסיף עוד מיגוניות? << אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >> אנחנו מדברים על אדם שרוצה להציב לעצמו בחצר. זו השאלה של אדוני היושב-ראש. לפי התמ"א הוא לא יכול לעשות דבר כזה היום. אם עכשיו המועצה עושה את זה, אגב, היא כן יכולה. רשות מקומית יכולה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זרוע ארוכה של המדינה. << אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >> היא יכולה למיטב זכרוני. אני תיכף אפתח את התמ"א. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם מישהו ייתן לה היא כבר תשים ליד מקבצי מגורים. << אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >> פה נדרש תקצוב של זה. תיאורטית היא יכולה לעשות את זה. אני צריך לבדוק אם בייעודי הקרקע גם בפרטי אפשר, אבל המדינה יכולה. אם יעשו שינוי בתמ"א ויאפשרו לאדם פרטי לעשות את זה, מינהל התכנון צריך להתייחס לעניין הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה, סלאמה. << אורח >> סלאמה אבו עדיסאן: << אורח >> קודם כל אני רוצה להודות ליוזמה הזאת, במיוחד לחבר הכנסת מיכאל ביטון. זה אולי אחד האנשים בממשלה הזאת שאני שומע אותו מדבר ואכפת לו מהאוכלוסייה הבדואית. אני מלא הערכה. זה פעם אחת. פעם שנייה, גם שמעתי עכשיו את פיקוד העורף וגם את כולם. לא עושים באופן פרטי. הייתי מצפה מפיקוד העורף במיוחד, שאנשים שחיים על חמצן ועל כיסא גלגלים, שיהיה להם מרחב מוגן שאין להם אותו. לפחות להם לדאוג. אני רוצה גם להגיד לפיקוד העורף שישנם חיילים שהיום עדיין נמצאים על מדים בשטח והמשפחות שלהם ללא מיגון. איך אפשר להסביר את זה? שר הביטחון יודע מזה? הרמטכ"ל יודע מזה? אלו נלחמים בקו ובלי מיגון בבית. אני לא יכול להאמין. אני גם קצין בצה"ל, סא"ל בצה"ל, ראש מועצה. גם אין לי מיגונית. אני האחרון שיקבל. כל תושבי הנגב לא יקבלו? אם יש לי, אז יש לכולם. חיכיתי לשיחה הזאת. זה באמת אכפת לי. מיכאל ביטון דיבר על נורה ודיבר על המשפחות האלה ועל ירוחם. אדם שאכפת לו. בסופו של דבר הפזורה הזאת, יוצאים ממנה אנשים שהם רופאים, אחים, אחיות שאין להם מיגון בבית והם מטפלים באנשים שלנו בבית חולים. לא יתכן ולא יעלה על הדעת במדינת ישראל שהיא אחת המדינות הטובות במזרח התיכון, שהתושבים שלה והאזרחים שלה מתחת לכיפת השמיים. נגמרה המלחמה, יחידות אכיפה תוקפים את הצריפים העלובים האלה ושמים עליהם צווי הריסה, שזה גם לא יוכל להגן עליהם מבחינת טילים, אבל זה המצב. כשיש מלחמה הבדואים בשטח עם צווי הריסה. נגמרת המלחמה, נלחמים בבדואים. זה לא יכול להיות כך. תודה רבה לכם שהקשבתם לי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך. סבב התייחסות של מי שרוצה להוסיף. להיות קצרים ומדויקים, בבקשה. << אורח >> יובל קרפלוס: << אורח >> רשות הבדואים, יובל, סמנכ"ל תכנון. באופן עקרוני הרשות, זה לא תחת תחום אחריותה. ברור שהפתרון של מיגון לאזרח הוא בהסדרה. מגרש, רישום מוסדר, מתוכנן, כמו כל אזרח מוציא היתר ובונה גם את הממ"ד ואת הפתרון שלו. לשם כך אנחנו פועלים ולשם כך קיימת הרשות. הפתרון של להציב מיגונית או פתרון מיגון בהתיישבות הלא מוסדרת הוא לא ריאלי. 30,000 מיגוניות צריך כדי לסגור את הפער. זה הסדרה דפקטו במקום. הרשות דרך תקציבים לא שלה אלא באמצעות תוכנית החומש והעתקת תקציבים דרך משרד הנגב והגליל. שותף חשוב פה בתהליך הזה, פיקוד העורף כמובן. אנחנו מסייעים בתיווך, בעבודה מול השטח להציב, והצבנו גם במרכזי שירותים, גם בתחנות הסעה לצירים הלוגיסטיים העיקריים, גם ביישובים וגם בפזורה מספר מיגוניות שאושרו על ידי פיקוד העורף. אנחנו נכונים לסייע, ללוות את התהליך הזה, אבל שוב, הפתרון בסוף כמו שחגי אמר בהתחלה זה מגרש עם היתר, הסדרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. בבקשה. << אורח >> רות לוין: << אורח >> רות לוין מיוזמות אברהם. כולנו מודעים לדברים שהחברה הערבית בכלל וגם החברה הבדואית בנגב מתמודדת איתם היום, ובראשם הנושא של האלימות והפשיעה. מספיקה הזירה הזאת כדי להטיל אימה על החיים של האזרחיות והאזרחים הערבים בישראל, ובאמת לא צריכים גם את הזירה של היעדר המיגון שהחברה הבדואית סובלת ממנו, ונראה לי שלא צריך לחכות לסבב הבא או למלחמה הבאה כדי למצוא פתרון לתופעה הזאת ולהיעדר המיגון כפי שעולה פה. אני אגיד שמתוך הנתונים שאני קראתי ונחשפתי אליהם, אני מבינה שגם יש קושי בכלל בהבנת תמונת המצב המדויקת ומה הוא המיגון החסר בדיוק בחברה הבדואית בנגב, עם משרד הביטחון שאומר שחלק מהנתונים הם מסווגים, ועם נתונים שלא ברור האם הם חופפים או לא בין המשרד לשוויון חברתי ומשרד הביטחון. נראה לי שכל הדברים האלה גם דורשים התייחסות מהירה מתוך הבנה שבסוף חיים של אנשים מוטלים על הכף ומגיע להם לחיות בביטחון. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> בקי קשת, פורום מאבק בעוני. הדיון הזה מוגדר כאוכלוסיות שחסרות מיגון ואני כמובן רוצה להתייחס גם לחברה הבדואית שהיא אוכלוסייה במצב הכי קשה, אבל אני רוצה משפט אחד בכל זאת לומר. כשהמדינה תבין שהזכות לחיים היא לא דבר שאפשר להפריט אותו, אני חושבת שאנחנו נתקדם מאוד כחברה ראויה וצודקת שטוב לחיות בה, וכשיבינו שהממ"ד הוא לא הפתרון לכול כיוון שמה לעשות, יש הרבה מאוד אוכלוסיות שאין להן יכולת ואין להן כסף וזה לא יקרה, וכשיבינו שהמקלטים הציבוריים שהם לא בשביל בית הספר, הם בשביל הציבור בבתיהם, הוא חלק מהסולידריות החברתית, מצבנו ישתפר. אני רוצה לחזור לחברה הבדואית ולומר, כל ניסיון לקשור בין טענות של הסדרה לבין טענות לזכות לחיים מצד אחד של האזרחים, וחובת המדינה מצידה לדאוג להם, הם פשוט פגומים ולא ראויים בעליל. אין מה לחבר בין הדברים בכלל. אני רוצה עוד משפט אחד לומר בנושא הזה. מכל הדברים החמורים שאנחנו כבר יודעים ושומעים פה, זה שאין פה את משרד החינוך. הדברים שיותר מטרידים אותי, כל הורה פה יודע שחצי מהזמן מחזירים אותנו לבית ספר אם יש מיגון תקני, וכשאין מיגון תקני אז גם לא לומדים, וכשלומדים מרחוק בזומים עם ילדים באזור בלי מחשב, בלי אינטרנט ובלי שום דבר, זה בלוף. אני חושבת שהמקום הראשון להתחיל בו זה לוודא שכלל הילדים יוכלו ללמוד, שיהיה להם מיגונים בבתי הספר, אבל בכלל אחריות המדינה לדאוג לחיים של האנשים בכל המקומות שלהם. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. מינהל התכנון בזום. << אורח >> מיכל יוסף: << אורח >> שלום, מיכל יוסף, מינהל התכנון. אני אתייחס לנושא של המיגוניות. מינהל התכנון קידם את אישור תמ"א/40/ד להצבת מיגוניות ללא היתר בנייה. התמ"א מאושרת משנת 2025. יש רשימה של שימושים מפורטים בתמ"א שעליהם ניתן להציב את המיגוניות, וכמובן חשוב להדגיש כי לפי סעיף 14 לחוק הג"א קיימת חובה להקמת מקלט או מרחב מוגן בכל בית ומפעל, גם בסמוך לו ולכן לא נוכל להציב מיגוניות בכל מרחב מוגן שחייב מקלט לפי חוק הג"א. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה עם אפשרות למגן את מקבצי האוכלוסייה הבדואית, לשים שם קצת מיגוניות? << אורח >> מיכל יוסף: << אורח >> פיקוד העורף הם אמונים על הצבת המיגוניות בכל מקום שהתמ"א מאפשרת. המדינה מציבה את המיגוניות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כבר נאמר פה שהתב"ע מאפשרת לעירייה או לממשלה לשים. << אורח >> מיכל יוסף: << אורח >> נכון, לפי השימושים שמפורטים בתמ"א. אפשר להציב גם בחצר בית ספר את המיגונית, אבל בכל מקום שאין אפשרות להקים מרחב מוגן תקני, חייב להקים מרחב מוגן תקני ולא מיגוניות. לא ניתן להציב מיגוניות במקום שאפשר להציב מרחב מוגן תקני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה, גבירתי. << אורח >> נועם פרייס: << אורח >> שלום, קוראים לי נועם פרייס, אני עו"ד במרכז הרפורמי לדת ומדינה. קודם כל תודה על ההתכנסות החשובה הזאת. אני רוצה בפרפרזה לדברים שנאמרו פה, להגיד שראשית הדברים בביטחון לתושבי הכפרים הבלתי מוכרים ולכל אזרח אחר במדינת ישראל, לא בהסדרה ולא בשום תנאי אחר. רוב רובם של תושבי הכפרים ובכללם ילדי הגנים ותלמידי בית הספר בכפרים סובלים מזה שנים ארוכות ממצב של היעדר מיגון כמעט מוחלט. מפני התקפות טילים נאלצים שוב ושוב לחפש מחסה במקומות בלתי ראויים, במחולות מתחת לגשרים, בתעלות מים תחת כיפת השמיים וכו'. בהמשך לעתירה שהגשנו עם תושבי הכפרים וארגוני חברה אזרחית נוספים באוגוסט 2024 בדרישה למיגון בכפרים, עמד בית המשפט על חובת המדינה להגן על חייהם ועל שלמות גופם של אזרחיה ותושביה בפרט בעיתות מלחמה. המדינה בתגובה ציינה שהיא פועלת לצמצום פערי המיגון בכפרים מתוך תפיסת אחריות מרחיבה, ובהתאם לה הציבה מיגוניות, מגנני הסקו וכיוצא בזה, ותמשיך להציב. בהמשך כמו שאני מבינה, גם עודכנו, הוצבו מיגוניות נוספות אבל כמו שכבוד היושב-ראש ציין, המיגוניות הוצבו בתחנות הסעה, על כל הבעיות שכבוד היושב-ראש העלה בהקשר הזה. עם זאת, מדובר בטיפה בים ביחס לצרכי המיגון ולפערי המיגון. על רקע המשך המלחמה ונוכח דוח מבקר המדינה מינואר 2026 בנושא פערי המיגון בכלל, שנתן תוקף לכך שישנם פערי מיגון משמעותיים ביותר, הממשלה אישרה את החלטה 3985 במרץ השנה להקצאת 81 מיליון שקלים להצבת 1,100 מיגוניות לערך ברחבי הארץ. לפי פרסומים כ-100 מיגוניות מתוקף החלטת הממשלה יוצבו בכפרים הבלתי מוכרים. אני לא יודעת איפה המיגוניות האלה יוצבו, אם הן יתנו מענה למישהו, אם זה נעשה מתוך איזה שהוא שיתוף של התושבים. עם זאת, כאמור, מדובר בפתרון חלקי ביותר. גם 100 מיגוניות זה טיפה בים. חריפה וחמורה במיוחד הבעיה במוסדות חינוך בכפרים. רק לצורך הדוגמה, בבתי הספר בזרנוק ובאל פורעה, על 2,000 תלמידים בכל אחד מהמקומות יש ממ"ד או שניים שגם הם הושגו בכספי תרומות. רק תדמיינו את המצב בשעת הצורך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המדינה רוצה להישען על תרומות למגן בתי ספר? האם קיבלת הנחיה שיגיעו עוד מיגוניות לבתי הספר? << אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >> בבתי ספר זה לא יעזור לשים מיגוניות כי אנחנו לא נפתח אותם בשעת חירום עם מיגוניות. << אורח >> נועם פרייס: << אורח >> אני כבר מגיעה בדיוק לנקודה הזאת. יש פתרון אחר. חרף הימשכות הבעיה לא חל שינוי בטיפול בבעיית חוסר המיגון במוסדות החינוך. רובם ככולם נעדרי מיגון ראוי ומספק. משרד הביטחון והצבא אמנם הצהירו שהם רואים בכך חשיבות גדולה, אבל בפועל לא ננקטו פעולות מספקות לקידום המיגון, ולא נוספו בפועל מרחבים מוגנים במוסדות החינוך. מצד אחד כמו שאמר נציג פיקוד העורף, מיגוניות מוצבות בתחנות הסעה, לא מוצבות בבתי ספר כי הן לא מהוות מיגון תקני. הטענה הזאת חוזרת ונשנית. מהצד השני, גם מכוח צו התכנון שדובר עליו כאן, שהוא בעצם מאפשר להציב מרחבים מוגנים תקניים במוסדות החינוך, בפועל לא נעשה דבר. הצו הוא מינואר לפני שנה. למעלה משנה לא נעשה דבר. לא הוצבו מרחבים מוגנים בבתי הספר, אז לא מכאן ולא מכאן ונשארנו בלי שום דבר ובלי פתרון. מעבר לכך, הצו עוסק רק בעשרה כפרים, כך שלא ברור. ישנם עוד כפרים ועוד אתרים שבהם יש בתי ספר ומוסדות חינוך. מה לגביהם? מה איתם? הוגשו בקשות שלא אושרו מסיבות שונות להציב את המרחבים המוגנים. אני מבינה שיש פינג-פונג. כל אחד זורק את האחריות. אם אני מבינה נכון מהדוח של הממ"מ, האחריות של המימון היא על משרד החינוך. אני אשמח אם תצא מכאן קריאה ברורה בעניין הזה למשרד החינוך, ובכלל בעניין האחריות, מי אחראי על מה? שלא יגלגלו את הכדור הלוהט הזה מאחד לשני. לאור חשיבות ודחיפות הנושא נבקשכם לפעול ולוודא כי המדינה אכן מעמידה אמצעי מיגון במוסדות החינוך בכפרים שיאפשרו לתלמידים לנהל שגרת חיים גם בחירום, וגם לתושבי הכפרים למצוא מענה מיגוני בשעות הצורך באותם מקומות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט סיום בבקשה, גבירתי. << אורח >> נועם פרייס: << אורח >> בגדול, רק שתצא אמירה ברורה מהוועדה בהקשר הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. << אורח >> רועי ברק: << אורח >> רועי ברק, סיכוי-אופוק. תודה לך על הדיון ועל הדברים. כפי שאמרו קודמיי, יש אפשרות מיידית וחוקית למגן עשרות אלפי תושבים ותלמידים, וזה פשוט ליישם את הצו שמאפשר את מיגון בתי הספר. כך יוכלו התלמידים ללמוד בשגרת חירום. הרי בחירום הם לא יכולים ללמוד כי אין זום לתלמידי כפרים כי אין אינטרנט, וכך יוכלו בזמן מלחמה לבוא תושבים ואזרחים ולהתמגן בבתי הספר ובמוסדות הציבור כפי שעושים בכל ישראל, אז אני אשמח אם מפה תצא הקריאה למשרד החינוך למגן את בתי הספר כפי שמורה הצו, ולאפשר לעשרות אלפים חיים בטוחים יותר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הגופים רוצים להשלים? << אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >> רק משפט אחד. כשמדברים על מרכזי השירותים, שם בתי הספר. שם גם מוצבות מיגוניות כי זה המרכזים, אז כן יש מיגוניות ליד בתי הספר, אבל עוד פעם צריך להגיד, בתי הספר לא יפתרו בשעת חירום על סמך מיגוניות. זה לא יקרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז לא כדאי לשים שם. << אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >> קודם כל זה המרכזים שלהם. זה מקום רלוונטי לשים בו מיגוניות. זה לא רק בתחנות ההסעה. אמנם היה פרויקט של 80 תחנות הסעה בתחילת הדרך. מאז הוצבו עוד הרבה מאוד מיגוניות אבל בתי הספר על סמך מיגונית שמציבים שם, זה לא מיגון תקני. לא יפתחו בתי הספר בשעת חירום על סמך המיגוניות האלה. << אורח >> רועי ברק: << אורח >> מדובר במרחב מוגן מוסדי בתוך בית הספר, מה שמאפשר הצו ואז יוכלו ללמוד באופן רציף. << אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >> מה שצריך לעשות זה להקים מרחבים מוגנים תקניים. הצו מאפשר את זה. מי מממן את זה, זו השאלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. משרד החינוך. << אורח >> אילנית שושני: << אורח >> צוהריים טובים, אילנית שושני, מנהלת את אגף הבינוי במשרד החינוך. הפתיח שאני רוצה למקד זה נושא האחריות. הדרישה פה ממשרד החינוך להקים, לתקצב, צריך רגע לראות את זה בפריזמה הנכונה של ההתנהלות של משרד החינוך עם מוסדות החינוך והרשויות המקומיות. האחריות היא משותפת. אינני מסירה אחריות ממשרד החינוך. האמירה היא אמירה שהיא חשובה בדיון הזה, כי גם אם מתקצבים, הביצוע והאחריות על ההובלה של הדבר הזה היא בידי הרשויות המקומיות. משרד החינוך לא מבצע. משרד החינוך הוא בסוף גוף רגולטורי, מתקצב כמו שכולם יודעים. מעבר לזה אני אומר שהייתה כאן נקודה אחת שעלתה בנושא של מבנים קיימים, שבה יש חוסר של מיגון, מה שכולם פה מכירים במינוח פערי מיגון. בנקודה הזו משרד החינוך כן מוביל כרגע סקר גדול של כל בתי הספר לא רק בפזורה. אני גם מברכת על הדיון של הפזורה ללא קשר. בבתי הספר של בינוי קבע שאנחנו כן עושים ויש כאלה, ושם חסרים, היה כאן חבר כנסת שאמר שגם שם לא מספיק המיגון הקיים, על זה משרד החינוך מבצע כרגע סקר. נבחרה חברה שמובילה את האירוע הזה גם בעקבות דוח מבקר המדינה כדי לתת תמונה מדויקת לפערים, ומתוכה יגזרו כמו כל סקר, הפעולות ודרישות התקציב מהאוצר בעניין הזה. לדבר הזה יש לוחות זמנים. נדמה לי שאנחנו הודענו על כשנה עד שנתיים לסגירת כל תוכניות העבודה עם המשמעויות התכנוניות, התקציביות וכו'. הנקודה הנוספת שאותה אני רוצה כן לומר זה בנושאי מרכזי השירותים. כל האירוע הזה של מיגון, נכון שמשרד החינוך, יש לו אחריות גם עם הרשויות המקומיות, אבל הנושא הזה הוא גם מחייב שילוב ידיים ותקציבים שכרגע לנו אין את המקורות התקציביים לדבר הזה יחד עם האוצר ועם הפיקוד העורף. גם תוכניות המיגון שהיו בעבר לגזרות של 0–9 או 0–7 בדרום או 7–15 בדרום היו בהובלה של פיקוד העורף ותוקצבו על ידי המדינה בהקשר הזה, אז אני מקווה מאוד שגם בהקשר הזה נוכל לעשות איזה שהוא שיח עם משרד האוצר. אני יודעת שיש כוונה לפתוח את הדיון הזה בדיוני התקציב. אני לא יודעת לומר כרגע מה הן ההחלטות בנושא הזה. משרד החינוך ככלל לא רק בפזורה, מקיים תוכנית סדורה לשעת חירום. גם בתי ספר נוספים שבהם קיים חוסר, יש תוכנית סדורה לשעת חירום. המשרד כן יודע לומר "הכי מוגן שיש", תוכניות מרחוק. המשרד לא אומר לא וזהו. יש לנו גם תוכניות עם כל רשות מקומית בהקשר הזה. יש כאן סוגיית תקציבים, סוגיית תכנון ושילוב כוחות עם כל הגורמים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אילנית, ברשותך, אני רוצה לשאול כמה שאלות. הצו יצא לפני שנה ושלושה חודשים. אשמח אם תגידי לנו מה עשיתם מאז במיוחד במרכזי שירותים, כאשר אנחנו מדברים על מרכזי שירותים שנמצאים תחת רשות הבדואים והם בחסות שלכם. אנחנו מדברים על בתי ספר שניבנו בסוף שנות ה-60' וה-70', בתי ספר ללא מיגון בכלל. אני אשמח אם תתייחסי לנושא הזה. משרד החינוך בדרך כלל, אני לא פונה אלייך באופן ישיר, אבל השר שלך הוא גורם שמקשר, שפותר בעיות בממשלה גם עם מפלגות אחרות. מה עשיתם בתקופה הזאת? גם מבחינת זום התלמידים הבדואים בנגב במיוחד אלו שגרים בכפרים הלא מוכרים לא לומדים. אם תבדקי את הנתונים, הילדים האלו, אין להם גלישה, אין כיסוי אינטרנטי. גם אם מעלים לכם נתונים, הרי הנתונים האלה לא ממש מדויקים אם מדווחים לכם שהתלמידים לומדים. הילדים שלי בכל התקופה של המלחמה כמעט ולא למדו, אז בואי נדייק את הדברים. באחריות שלכם להציב מיגון של משרד החינוך, כאשר אם פניתם למשרד האוצר ודנתם איתו על הנושא של מיגון, אשמח לקבל נתונים האם היו ישיבות על העניין הזה של מיגון בתי הספר? אנחנו בתקופה של שלוש שנים נמצאים במערכה ואת מדברת על תקופה של שנתיים-שלוש עד שתסדירו את זה. בכל התקופה הזאת אנחנו נישאר ללא מיגון. << אורח >> אילנית שושני: << אורח >> צו השר לא קבע שמשרד החינוך הוא זה שאחראי על המיגון של המוסדות. היה צו שר אבל הוא לא הטיל פה אחריות, עד כמה שאני יודעת ומכירה את הצו. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אילנית, אם הצו לא מאפשר, פניתם לאיזה שהוא גורם בממשלה, לאוצר? << אורח >> אילנית שושני: << אורח >> אני רק אסיים. לגבי צו השר, אין כאן הטלת אחריות של משרד כזה או אחר. יש כאן שילוב. אני כן יודעת שחלק ממנו פיקוד העורף הוביל וגם הוא עדכן את הוועדה ואת יושב-הראש בנושא הזה, אז לגבי הצו זה לא משהו שהוא הונח על שולחנו רק של משרד החינוך, ובכל זאת אני כן אומר שבמרכזי שירותים האירוע הזה כרגע נמצא גם בפתחינו ודנים כרגע. מי שמכיר את החלטה 550, אז גם דרך המקור התקציבי. שוב, יש כאן אירוע של מקור תקציבי. צו השר לא הניח בצידו של הצו תקציב לאירוע הזה, אלא רק הנחיה לביצוע ולכן צריך למצוא מקורות תקציביים. במשרד החינוך בוודאי שאין מקור תקציבי תוספתי לנושא הזה. כמו שאמרתי, בדרך כלל בפערי מיגון התקציב היה במשרד הביטחון באמצעות פיקוד העורף שגם ביצעו את זה. לגבי מרכזי השירותים, אני כן אומר שכרגע יש איזה שהוא שיח. במרכז שירותים משרד החינוך כן לקח אחריות, וכשהקים את מרכז השירותים תקצב את אותם מרחבים מוגנים. כרגע מדברים על פזורת אל פורעה שנמצאת בערד, מרכז השירותים שם, אז יש שיח בנושא הזה לגבי המיגון שם, לתקצב אותו מתוקף החלטה 550. זה לא שאנחנו לא עובדים יחד עם הרשויות המקומיות על הנושא הזה במרכזי השירותים. האם נסגור את כל הפערים? אני לא רואה שיש כרגע מקור תקציבי לזה, אבל אמרתי, יש כרגע דיוני תקציב והנושא הזה שוב יעלה בדיוני התקציב של משרד החינוך יחד עם משרד האוצר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. מישהו שלא דיבר ומאוד חשוב לו להגיד משהו? אוקיי, אנחנו נעים לסיכום. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני אשמח אם תכניס בסיכום של הוועדה את העניין של הצו, כי משרד החינוך לא ממש לוקח אחריות על העניין הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אתן לך לנסח את הסעיף הזה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוועדה מודאגת מאוד מהמצב שבו עוד לא הגענו לכיסוי ראוי וסביר של המענה המיגוני לאוכלוסיות הבדואיות בעיקר ביישובים הלא מוסדרים. הוועדה קוראת לפיקוד העורף ולרשויות המקומיות ולאוצר להמשיך לרכוש מיגוניות ולשקול ולבדוק אפשרות של התמקמות של חלק מהמיגוניות במקבצי אוכלוסייה, כולל ניצול האישור התכנוני להניח את המיגוניות על ידי המדינה או הזרוע הארוכה שלה שזה הרשות המקומית. הוועדה תעשה מעקב אחר הנושא הזה. במהלך המושב אולי גם נסייר. אני מקווה שכבר לא נהיה במציאות של מלחמה, אבל צריך לעסוק בנושא הזה גם לא במלחמה כדי להיות מוכן למלחמה הבאה. אחת הבעיות, כשנגמרת המלחמה מפסיקים לטפל בזה, וכל מלחמה הנושא הזה עולה מחדש. הוועדה רואה בעין טובה את העובדה שפיקוד העורף רכש 100 מיגוניות ויעסוק בהצבתן במועצות האזוריות, אבל עדיין אנחנו רוצים לראות שגם האזרח בלילה מוגן, וצריך למצוא דרך לפחות במקבצי אוכלוסייה למקם מיגונית על ידי המדינה או על ידי רשויות מקומיות, כמובן אם יש שותפים. פילנתרופיה זה תמיד טוב אבל בסוף זאת אחריות של מדינה. מה אתה רוצה להגיד, איזה סעיף? << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הוועדה מבקשת ממשרד החינוך להציג תוכנית למיגון בתי הספר במרכזי השירותים בהתאם לצו השר, ולהביא בפני הוועדה בשיתוף האוצר מקור תקציבי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה. אני נועל הישיבה. תודה רבה לכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:36. << סיום >>