פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 321
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
ופרוטוקול מס' 206
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום רביעי, ד' בסיון התשפ"ו (20 במאי 2026), שעה 9:30
סדר היום:
<< נושא >> הליכי השיקום של יישובי הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שנפגעו באירועי שבעה באוקטובר, דוח ביניים מיוחד – ישיבת מעקב << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
אלון שוסטר – יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יסמין פרידמן – מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
חברי הכנסת:
קארין אלהרר
יואב סגלוביץ'
מוזמנים:
יניב פרץ
–
רו"ח, מנהל ביקורת, משרד מבקר המדינה
מילי פריזנט
–
סגנית מנהל אגף, משרד מבקר המדינה
נעמה קמינסקי
–
מנהלת ביקורת, משרד מבקר המדינה
שקד דביר
–
תומכת ביקורת, משרד מבקר המדינה
אורי יחזקאלי
–
רמ"ט מינהלת תקומה, מינהלת תקומה
אמיר ברקן
–
סמנכ"ל כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה
בתיה הררי
–
ראש תחום בכיר מקרו כלכלה, משרד ראש הממשלה
צביקה אליהו
–
רכז תקומה צפון והתיישבות באגף החשכ"ל, משרד האוצר
אלדד ימין
–
מנהל אזור נגב מערבי ואילת, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי
לאה עלמו
–
מנהלת אגף תקציב ובקרה פיננסית, משרד הבינוי והשיכון
רם שפע
–
חכ"ל
אורית פלסר
–
מנהלת תחום (תקצוב רשויות מקומיות), משרד הרווחה והביטחון החברתי
שירה גפן
–
מנהלת אגף תכנון אזורי וכוללני, מינהל התכנון
שרונה אזולאי
–
מנהלת פיתוח אסטרטגיה, רשות מקרקעי ישראל
צבי טסלר
–
יו"ר קיבוץ ניר עוז, קיבוץ ניר עוז
יעל אדר
–
אמא ותושבת הקיבוץ, קיבוץ ניר עוז
נועה קדם וענונו
–
שורדת טבח הקיבוץ, קיבוץ ניר עוז
ירון מאור
–
חבר קיבוץ, קיבוץ ניר עוז
אילת סלע יונגרמן
–
קשרי ממשל, התנועה הקיבוצית
שחר לוי
–
מרכז תחום לא שבים בתנועה הקיבוצית, התנועה הקיבוצית
נעה דוד
–
מנהלת קשרי ממשל, עתיד לעוטף - התנועה האזרחית לשיקום העוטף
ליאת קליין גנץ
–
מנהלת מח' מדיניות, 255 - ארגון החטופים ומשפחותיהם
יובל סלומון
–
סטודנטית קליניקת "משפט רחוב", אוניברסיטת רייכמן
משתתפת באמצעים מקוונים:
מיכל פלג עוזיהו
–
ראשת המועצה, מועצה אזורית אשכול
מנהלי הוועדה:
פלורינה הלמן לוין – מנהלת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
אמל ביבאר – מנהל הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
רישום פרלמנטרי:
טלי רם
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הליכי השיקום של יישובי הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שנפגעו באירועי שבעה באוקטובר, דוח ביניים מיוחד – ישיבת מעקב << נושא >>
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
שלום לכם. היום יום רביעי, 20 במאי, ד' בסיוון תשפ"ו. אני פותח את ישיבתן המשותפת של ועדת ביקורת המדינה והוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל בנושא דוח של המבקר להליכי שיקום של יישובי הנגב המערבי, דוח מבקר מיוחד מפברואר 2025. לפני שאנחנו נכנסים לנושא, שהוא נוגע באירועים הטרגיים ובשיקום, אני רוצה לברך את הדרום על ההישג של הפועל באר שבע מאתמול, טיפהל'ה נחת אזרחית. מבורך מאוד.
<< אורח >> רם שפע: << אורח >>
את הדרום ואת כל האדומים. חשוב להגיד.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
למרות יריבויות, בסדר גמור. לא נכניס פוליטיקה לספורט. שתי הוועדות קיימו בעבר דיונים, הן ביחד והן לחוד, בנושא הליכי השיקום של יישובי הנגב המערבי, הבית של שנינו, ממלאת המקום של הוועדה השותפה. בבסיס דוח ביקורת זה עומדת תוכנית החומש לשיקום חבל תקומה והטיפול ברשויות הסמוכות לחבל הזה. הוא מתייחס לליקויים במבנים הזמניים שהוקמו לתושבים המפונים, במתווה מסודר לתושבים שאינם מעוניינים לחזור לחבל בעקבות הטבח, ומצד שני כבר זמן רב שניתן לשוב ולגור באזור, למעשה בהדרגתיות בשנתיים האחרונות.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
תיקון קטן. לא יכולים לחזור. לא יכולים לחזור.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
לא מסוגלים. רוצים מאוד ולא מסוגלים.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
לא יכולים. זה מאוד חשוב.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אוקיי. אוכלוסייה זו נדרשת פתרון מטעם המדינה. בדיון הקודם אשר התקיים בפברואר השנה בהשתתפותו של אביעד פרידמן, ראש מינהלת תקומה, אשר הציג את פעילות המינהלת וההתקדמות של כל אחד ממשרדי הממשלה השותפים, הוועדה ביקשה ממשרד רוה"מ לקבל לו"ז טנטטיבי לקידום הטיפול בתושבים שמבקשים להקים בית חדש. מסמך לא קיבלנו, אבל ידוע לי על התקדמות שהיום נשמע עליה.
אני מזכיר שהוועדה ביקשה גם ממינהל התכנון להעביר מידע על תוכנית אזורית לפיתוח הנגב המערבי. גופים אחרים כמו רמ"י שנמצאים כאן יוכלו להתייחס לנושא, ואני מבקש כרגע לשמוע את חברתי, חברת הכנסת יסמין פרידמן, ממלאת מקום יושב-ראש הוועדה המיוחדת לחיזוק הנגב והגליל, בבקשה.
<< דובר >> יסמין פרידמן (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >>
תודה רבה. מבחינת נגב-גליל זה דיון המשך לדיון הקודם שעשינו, שבו נחשפנו לסיפורים קורעי לב שכולנו קראנו עליהם וידענו והכרנו את השמות, אבל לשמוע את הסיפורים האלה פה בוועדה, אני נושאת אותם איתי מאז ואני אשא אותם איתי עוד שנים רבות. אני חושבת שהמעט, מעט שהמדינה יכולה לעשות זה לתת טיפה נחת, אופק, עתיד ואיזושהי יציבות למשפחות הנפלאות האלה שעברו את הנורא מכול, באמת את הנורא מכול. אני ממש מקווה שהדיון הזה יחתום את הפרק הזה ושהם יוכלו לצאת מכאן עם טיפה טיפה שקט נפשי. תודה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
תודה רבה, חברתי. קארין, בבקשה.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה, אדוני, גברתי. זה דיון שבעיניי הוא דיון המשך לדיון שעשינו בוועדה לחיזוק הנגב והגליל. אני רוצה להתחיל מהסוף. זה לא הגיוני, שנתיים וחצי מאז ההבטחה, לא קרה כלום. יכול להיות שהיו דיונים במשרד רוה"מ. יש אנשים שהבית שלהם נחרב, שהמשפחות שלהם נרצחו, והם צריכים לעמוד כמו עניים פושטי יד בפני המדינה שתיתן להם מענה? תגידו, השתגענו? השתגענו?
אנחנו היינו צריכים לעמוד מולם ולהציע להם מגוון אפשרויות ולהגיד להם, הנה, תבחרו. במקום זה הם צריכים לרדוף? צריכים לבוא לכנסת? לחשוב ולהגיש בג"ץ? מה קרה לישראל? מה קרה לממשלה? מה קרה לאנושיות?
באמת. אנחנו במאי, סוף מאי 2026. בנובמבר 2024 אמרו שאפשר לחזור ליישובים. איזה יופי, אפשר לחזור. מה עם אלה שהטראומה לא מאפשרת להם לחזור? מה עם אלה שלא יכולים לעמוד באותו שביל שהם זוכרים ששם נרצחה המשפחה שלהם? מה עם אלה שצריכים דיור מוגן? מה עם אלה שהייתה להם הבטחה לקרקע בקיבוץ שלהם באפס שקלים, ועכשיו צריכים לשלם על הקרקע? זה פתרון?
כשישבתי עם נציגי ניר עוז והם סיפרו לי ולחבר הכנסת סגלוביץ' את מה שהם עוברים, אני הייתי בטוחה שיש טעות, ואמרתי להם, אני אבדוק את זה וזה לא הגיוני. אבל זה לא טעות. זה לא טעות כי הינה אנחנו מתכנסים כאן, בפעם המי יודע כמה, יש דוח מבקר מדינה, הוצא מכתב מאוד מפורט של הנציגים, ולא קרה כלום.
אדוני סמנכ"ל כלכלה ותשתיות במשרד רוה"מ. באמת, א', אני מאוד מעריכה את פועלך ואני מאוד מעריכה את העובדה שאתה לקחת את זה, אבל, אני מאוד לא מעריכה את העובדה שאנחנו ב-2026 ועדיין אין פתרון, וכל דבר אחר מלבד פתרון אמיתי שנותן להם מענה בהתאם לצורכיהם הוא לא פתרון בעיניי. בהתאם לצורכיהם, כי אנחנו המדינה, והמדינה צריכה לתת מענה למי שהיא הפקירה את הביטחון שלו. תודה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
תודה רבה. המבקר, אם תרצו לומר משהו. אמל.
<< אורח >> יניב פרץ: << אורח >>
שלום, תודה רבה ליושבי-ראש הוועדות. אני אוסיף קצת על מה שנאמר. הייתי פה לפני שלושה חודשים, הצגתי את הדוח על שיקום ופיתוח יישובי הנגב המערבי. אחד הליקויים שהיה בדוח זה הנושא של הטיפול בתושבים שלא רוצים לחזור.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
לא מסוגלים. מספיק עם המילה לא רוצים.
<< אורח >> יניב פרץ: << אורח >>
לא מסוגלים לחזור. ציינו שהיו הבטחות חוזרות ונשנות בנושא, והנושא עוד לא טופל, וכתבנו המלצה למשרד ראש הממשלה לפעול ללא דיחוי לתת מתווה לדבר הזה, בהתחשב בכל השיקולים שיש לו, ואנחנו עוקבים אחרי זה. ב-27 במאי אנחנו אמורים לקבל דיווח ממשרד ראש הממשלה איך טופל הליקוי, נכון להיום אין לנו כרגע שום מידע חדש בנושא. אמורים לקבל שבוע הבא דיווח בנושא.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
תודה רבה. אם כך, לפני שאמיר ברקן, איש משרד ראש הממשלה, יציג את הדברים, אני מבקש ממיכל עוזיהו, ראשת המועצה באשכול שנמצאת איתנו, הינה מתפנית אלינו, תודה. אני רואה את שער הנגב מאחורייך, זה כבר עושה לי טוב. מיכל, בבקשה.
<< אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >>
תודה ובוקר טוב. אני חושבת שחברת הכנסת קארין אלהרר סיכמה את הדברים. אני אקצר כי ישנם אנשים שיושבים שם אתכם בוועדה, התושבים שלנו, שאני הייתי רוצה שבעיקר נקשיב להם, ואני חושבת שאין פה שאלות. צריך לתת תשובות ומענים, ובעיקר ישנה ועדה, היא עובדת, היא מדברת על הפתרונות, כרגע בעיקר של תושבים, חברי קיבוצים שהפתרון עבורם שהם בוחרים בו, שהוא הנכון עבורם יהיה בקיבוץ אחר, אבל ישנם אנשים שזה לא הפתרון הנכון עבורם וצריך לתת מענה ובסופו של דבר צריך להקים ועדת חריגים.
הדברים האלה נאמרו עוד בימיו של ראש המינהלת, שהקים את מינהלת תקומה, משה אדרי, ואני באמת חושבת שאין צורך להתמהמה ופשוט לייצר ועדה בראשות שופט, ועדה שייקבע מי החברים בה, שתיפגש עם המקרים החריגים. אנשים היום צריכים בעיקר את הוודאות, המינימום. היום יש להם פתרונות, אבל איך הם יכולים באמת לייצר אחרי אסון קיצוני, טבח נוראי, איך הם יכולים לבחור בחיים, לא להרגיש חסרי אונים? היום הם מרגישים חסרי אונים מול המערכת והם פונים גם אלינו לרשויות וגם כועסים עלינו, כועסים על הנהגות היישובים, ואנחנו בתווך כי אין לנו באמת את המענים שלמדינה יש כדי לתת את הפתרונות.
ולכן אני קוראת, אני יודעת שיש לנו ישיבה בשבוע הבא שוב עם נציגי היישובים, אני ממש מקווה שנוכל גם לומר אחריה שיש לנו מסלול של ועדת חריגים מעבר לעבודה שנעשית, של האפשרות לעבור מקיבוץ להמשך החיים בקיבוץ אחר.
אני כן רוצה להגיד לחברת הכנסת קארין אלהרר, הנושא של ותיקים בדיורים מוגנים כן נידון שם, זה אחד מהסעיפים שכן יחסית במסלול שקיים. אני חושבת שהפער האדיר ביותר הם מי שלא ותיק ואין לו פתרון בדיור מוגן.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
תודה רבה, מיכל. אני מקווה שנשמע בשורות ושתהיה התקדמות גם בהמשך. אני מבקש מחבר הכנסת לשעבר, אבל חכ"ל זה גם לעתיד – הלמ"ד הוא בשביל העתיד ואנחנו מאחלים הצלחה – רם שפע.
<< אורח >> רם שפע: << אורח >>
קודם כול, תודה רבה. האמת, יש לי המון מה להגיד בנושא אבל דווקא אני אשמח הפעם – בגלל שאני גם מחזיק פה כובע מקצועי – לשמוע את אנשי המקצוע ואז להתייחס אחר כך ביחד עם החברים.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
מצוין. ושחר כנ"ל. צביקי, ניר עוז, בבקשה.
<< אורח >> צבי טסלר: << אורח >>
אני צביקי, יושב-ראש קיבוץ ניר עוז. הרבה יותר חשוב שתשמעו את האנשים היקרים שיושבים מימיני, ולכן אני מאוד אקצר. מה שאמרה חברת הכנסת אלהרר היה מאוד מדויק וביטא את הדברים בצורה מצוינת.
אני רק אוסיף. לא רק שאין פתרון, אין גם מנגנון שיגבש את הפתרון כי המנגנון הקיים ממוקד בחברי קיבוץ שרוצים להמשיך את חייהם בקיבוץ כלשהו.
אולי מה שנתפס בעיניכם כסמנטיקה, שאנשים פה כל הזמן קופצים, ובצדק, והתחושה שאנשים שלא רוצים לחזור אז זה עניין שלהם, זה לא המצב. אני לא זכאי לדבר על התופת שהאנשים האלה עברו ואני לא אדבר עליה, אבל מי שלא מבין לפחות חלק ממנה, מתבטא בצורה שהיא פשוט שגויה וזה מעיד על חוסר הפנמה של המצב.
תהליך גיבוש המענה צריך להתחיל, באיחור מאוד גדול, עכשיו. לא מחר ולא מוחרתיים. אז זה שיש ועדה שמתעסקת במי שמגיע לקיבוצים וגם שם יש הגדרות בעיניי מופרכות של קבוצות של 20, לא פחות מזה, שיקבלו את ההטבות, לא מתייחס לזה כרגע, אבל היא מתעסקת רק בנושא הזה ולא מתעסקת באחרים, בעיניי זה מצב שהוא בלתי קביל וחייבים לשנות את הכותרת של הוועדה הזו.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
תודה רבה. אנחנו נבקש כרגע לשמוע בקצרה – כדי שנוכל לבוא אחר כך לאמיר ואחר כך תוכלו להגיב – את החברים הנוספים. יעל.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
אני אשתדל בקצרה למרות שזה יהיה מאוד קשה. אני רוצה להתחיל קודם כול בתודה לקארין אלהרר ולחבר הכנסת יואב סגלוביץ'. כל הדיונים האלה זה לא כי יש פה איזושהי אינטראקציה של בואו נדון, אלא הם התעניינו, הם הגיעו לניר עוז, הם שאלו שאלת תם, מה קורה עם אלה שלא בהכרח יוכלו לחזור, ואז בעצם הזוועה התגלתה והם יזמו מפגש בכרמי עוז, וזה הדיון השני בזכות אותו ביקור באותה התעניינות, אותה התעניינות שמאוד חסרה מבוקר 7 באוקטובר.
אני לא חברת ניר עוז, אני הייתי 30 שנה. מה שנחרב ונהרס, אני בניתי. אני פה מייצגת ארבעה ילדים, שארבעתם דור שלישי בקיבוץ ניר עוז, וארבעה נכדים שארבעתם דור רביעי בקיבוץ ניר עוז, כי הדאגה שלי היום היא לארבעת ילדיי שעברו את התופת, שורדי טבח.
תמיר, אני חושבת שכולכם מכירים, חבר כיתת כוננות שנשא באחריות אישית, שאנחנו מחפשים אותה מאוד מאוד בקרב מקבלי ההחלטות, היה בקרב שאף אחד לא הגיע אליו. קיבלתי תעודת פטירה שבוע שעבר, רשום שהוא חלל של חרבות ברזל. ואני שאלתי, מה פתאום? הוא לא יצא לקרב לנקודת כינוס, לא היה לו חובש קרבי, לא פלוגה, לא מפקד, לא תחמושת ולא פינוי. הוא היה שם לבד והוא נפל על הגנת הקרב בניר עוז בלבד כי הם רביעייה שרק הם הגנו על ניר עוז.
הבן השני שלי ניר הוא השכן הצמוד של משפחת ביבס וכשחוליות המחבלים התהלכו שם בין איציק אלגרט לביבס, אז ניר היה השלישי, והוא היה עם שתי ילדות בממ"ד שעות מחזיק בידית דלת הממ"ד. הוא פוסט טראומטי בתפקוד לקוי ביותר. הוא איבד עסק שעד היום – היום מדברים על מתווה הצפון. אני רוצה להגיד לכל הנוכחים פה שמ-7 באוקטובר הוא עוד לא קיבל את הפיצוי על העסק שלו. אני מסבירה את כל זה כדי להבין את עומק ההפקרה שהולכת וממשיכה.
ובסוף אני אימא, גם פוסט טראומטית, גם איבדתי בן, אני צריכה להחזיק את המשפחה שאין לה מענה משום כיוון. והשניים הנוספים, ענבר ורוני, גם הם שורדים, ומזליסטים שהם בחיים והיה להם בית – בית לא במובן של house, לא במובן של קירות, שזה מה שמינהלת תקומה קיבלה מנדט ממשרד ראש הממשלה, לבנות מחדש. היה להם Home sweet home, זה נגזל מהם, השגרה, הזהות, החיים הקודמים.
אני רוצה שכל אחד ידמיין את הנכד שלי, שהוא בן שבע ורבע – היה, היום הוא בן 10 – שהוא שעות בממ"ד שומע ערבית, פיצוצים, מריח עשן, אבא בחוץ, הוא מחפש אותו. כשסוף סוף מישהו מגיע להוציא אותם מהממ"ד, הוא רואה קיבוץ עולה באש והוא יודע שאבא בחוץ, ורואים פצועים ורואים את המראות הכי קשים.
הם איבדו את הבית, את תחושת הביטחון, את הזהות, עד היום, חוץ מהתבניות המוכרות של קצבה, אם שכולה, חלל צה"ל, משפחות חטופים. תמיר נחטף, הוא שב אחרי שנתיים ושבועיים. נפגעי פעולות איבה, קצבה, ביטוח לאומי, אלה תבניות שהמדינה יודעת לתפקד ועושה את זה.
חוץ מזה, מי הסתכל לנכד שלי בעיניים ואמר לו, העתיד שלך בטוח? מי הסתכל לכלתי שהתאלמנה ואמר לה, הבעל שלך יצא להגן כי הוא אדם אחראי, כי הייתה לו ערבות הדדית, כי הוא האמין, כי הוא היה בחוד החנית, את לא צריכה לדאוג יותר? מי מסתכל לניר בעיניים שהיה עם שתי ילדות בממ"ד והיום כל רבע פעולה, כל הגוף שלו רועד, אתה לא צריך לדאוג?
אבל מספרים פה שני דברים. אחד, שהבטיחו ועדת חריגים. אני מציעה לכולם גם את המילה הזו להוציא. לא חריגים, אנחנו לא אנשים חריגים, אנחנו אנשים שעברו תופת, טראומה, עקירה, ומגיע לנו מענה, וכשאני אומרת לנו, זה לארבעת ילדיי כי כל יום שהם לא מקבלים מענה זה על הכתפיים שלי, שגם אני פוסט טראומטית.
א', בלי ועדת חריגים. דבר שני, אני מבקשת מכולם – צביקי גם בבקשה, ככה מכיוון שאתה מקורב – יש קבוצה שהולכת לבית ניר, אז אומרים, יש מענה בית ניר. חבר'ה, אל תפתרו את זה כל כך בקלות. בית ניר זה התארגנות של קבוצה מול בית ניר ואני בטוחה שגם יהיה טוב, אבל עדיין, יש לי ילד בשנות העשרים שלא תכנן בגיל הזה לקחת משכנתה של מאות ואולי מעל מיליון כדי לבנות בית, כי אם הוא לא ייקח, הוא לא יוכל לעבור לבית ניר, ואם הוא לא יעבור לבית ניר זה עוד פרידה מהאח, מהחברים, מהבית, ועכשיו גם ממי שראוי שאני אחיה לצידו, כי זו הדרך שלנו להתחזק.
לתמיר היה מגרש בפרצלציה. היום יש שכונה מאוד יפה שלי היא מאוד כואבת כי זה היה המקום שתמיר היה צריך לבנות את הבית שלו. זה נמחק. אז מה אם היה לו מגרש ובמחיר אפס? כל מה שאני מבקשת פה, א', לא לבוא לעוד ועוד דיונים, זה קשה גם ככה, החיים קשים.
דבר שני, מה היה להם בניר עוז, תנו להם במקום אחר, זה הכול. זה הכול. הם לא רצו לאבד את הבית. אתם לא מבינים, כל מי שאומר פה לא רוצים, כמה שיחות יש לנו של וואי, הלוואי ויכולנו לחזור לניר עוז, ניר עוז זה הבית. כשאומרים ניר עוז, שווה תמיר אדר, שתבינו. זה שורשים שנעקרו לא מרצון. אתם יודעים כמה זה כואב? שמישהו יעשה שעווה בשערות של הרגליים, יגיד שזה כואב. זה שורשים שנעקרו שלא מרצון, תחת טבח ותופת.
המדינה כבר יודעת לתת פיצוי. הייתה עקירה אחת שאנשים עד היום יודעים לדבר עליה כמשהו כואב, גוש קטיף. לא אמרו שם: רגע, הבית היה שלו, לא שלו, הוא היה חבר, הוא היה באגודה הקהילתית. היה איזשהו מתווה, אולי דיפרנציאלי.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
דווקא אמרו.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
דיפרנציאלי, היה מתווה דיפרנציאלי, אבל היה איזשהו מתווה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
נכון.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
פה, שום דבר. הילדים שלי הם דור רביעי, אבל הם לא חברי קיבוץ בגלל בירוקרטיות, כי עד גיל 30 לא מקבלים לחברות, אז מי שלא חבר, אז בכלל לא זכאי לכלום. איפה נשמע שאדם, אין לו זכות המשך על מה שההורים שלו בנו? איפה נשמע דבר כזה?
לכן אני מבקשת, לנו, לילדים שלי, הם נעקרו מהבית, תחת טבח ותופת. לא נתנו להם זמן התרעה לארוז את הבית, הם לא קיבלו התרעה. אפילו יש לנו את אברהים, כל מי שמכיר, שהוא רועה בשדות של ניר עוז, וכשאי אפשר לרעות, אומרים לו, אתה לא יכול, אתה חייב לפנות את שטח המרעה, והוא מקבל שטח אחר לעדר שלו. הילדים שלי לא מקבלים שטח אחר, והם לא עדר, הם אנשים.
ואנחנו רואים, המדינה משקיעה בכיכרות, בכבישים, בבינוי, בקצב איטי, גם בזה היה ראוי שאנשי ניר עוז היו יכולים לראות את האופק.
ולסיום לחלק הזה, כי אני אחר כך בטוח אגיב, אני אומרת, כל מי ששב ליישוב ניר עוז, כפר עזה, בארי, צריך לקבל הכול, הכול, את כל התנאים כדי להצליח את שיקומו ביישוב כשהוא מסוגל לחזור. כל מי שלא שב צריך לקבל הכול, הכול, כדי להצליח לבנות את החיים החדשים שנעקרו לו שלא מרצון תחת טבח ותופת.
ותזכרו. שוב, אני נשבעתי היום לייצג רק את הילדים שלי. הם כל הזמן בפרידות – מהאח, מהשגרה, מבתי הספר והגנים שהם היו, מהחברים שנרצחו ונהרגו, הם נפרדים מהזהות, הם צריכים לבנות זהות חדשה. לא יכול להיות שאם המדינה נעדרה בבוקר 7 באוקטובר, היא ממשיכה להיעדר, וכל היעדרות כזו מעמיקה את הפגיעה ואני רוצה מענה לארבעת ילדיי כדי שאני אוכל לבנות את עצמי גם. תודה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
יעל, תודה רבה. תודה על הדברים. אני מבקש כרגע לעבור לאמיר. אמיר, תעדכן אותנו מה קרה בשבועות האחרונים, בחודשים האחרונים, וגם מה הפרספקטיבה לעתיד. בבקשה.
<< אורח >> אמיר ברקן: << אורח >>
תודה לכבוד היושב-ראש. אני אמיר ברקן, סמנכ"ל כלכלה ותשתיות במשרד ראש הממשלה. אני נכנסתי לאירוע ב-22 בדצמבר 2025 בעקבות החלטה משותפת, והמילה משותפת פה היא מאוד מאוד חשובה, אני אסביר אחר כך, אעמיק בזה יותר, של מנכ"לית משרד ראש הממשלה ומזכיר התנועה הקיבוצית להקים צוות משותף לממשלה ולמועצות האזוריות והתנועה הקיבוצית, כדי לטפל בנושא של סוגיית הלא שבים.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
התושבים או הלא שבים?
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
לא, עדיף להגיד הלא מסוגלים לשוב. הלא שבים יכול להישמע כאילו זה שני ו"וים.
<< אורח >> אמיר ברקן: << אורח >>
בפתיחת דבריי אני רק אגיד, למען המשך הדיון, שמושכלות יסוד הם בשיטה שלנו שרשות ממשלתית יכולה לפעול רק מתוקף סמכות שהוקנתה לה או מנדט שהוקנה לה. המנדט המשותף שהוסכם באותו דיון ב-22 בדצמבר 2025 היה לקדם מתווה שיספק מענה לחברי הקיבוצים בחבל תקומה שיבקשו שלא לשוב בעתיד לקיבוצם, אך עודם חפצים להמשיך לחיות במסגרת קיבוצית. זה המנדט.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
ומי שלא יכול - - -
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
ולא בקיבוצי?
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אנחנו מייד נברר את זה, אבל בוא ניתן לאמיר להשלים. בבקשה, אמיר. אתה מחדד חידוד חשוב פה.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
אלון, רק שאלת המשך. אני פה רוצה לעצור כי אחרת ייגמר הזמן ולא נדבר על הדברים עצמם. הנושא הזה שיש פער בין המנדט שלהם לבין המציאות הוצג.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
פה הבעיה.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
אם הולכים לדבר רק על מנדט שלו, מיותר לדבר על זה, זה לא הנושא של הדיון.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
לא, לא, לא.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
אני אומר לך, ביקשנו בפעם הקודמת שתעלה מנכ"לית משרד ראש הממשלה, היא לא עלתה. כל פעם הגיע מישהו שלא נותן תשובות. אני אומר לך מראש כי לא יהיה זמן ליותר מדי, אנחנו בפני בג"ץ. אני במקרה פגשתי את רז נזרי אתמול פה בכנסת והוא אמר לי, צטט אותי: בושה וחרפה שמדינת ישראל צריכה להגיע למצב שהגישו בג"ץ כנגדה על מנת לקבל זכויות, וזו תמונת המצב. הולך להיות מוגש בג"ץ, רז נזרי הרשה לי לצטט את העניין הזה, הוא בעצמו לא האמין, מהיכרותו את המערכת הציבורית, שהוא יצטרך להגיש בג"ץ כנגד המדינה לדבר הזה.
ולכן אני מבקש, בכל הכבוד לאמיר ברקן, שאני מכבד את כולם מאוד, אם הוא הולך לדבר על המנדט שהוא קיבל ולא מעבר לזה, וזה בפתח דבריו, אני מציע לעצור את הדיון פה ולחזור לנושא הדיון.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אז אני לא מקבל. אני לא מקבל את הצעתך. אני מבין.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
הבנתי שאתה לא מקבל את הצעתי, אבל אני אומר אותה כי אני יזמתי יחד עם קארין את העניין הזה, ומריחת הזמן המבישה הזאת של הממשלה, אי אפשר לדבר בדיונים השכלתניים האלה. זה הכול.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
להיפך. אני חושב שמה שמובהר כרגע, לפחות בוועדה הזו, בשתי ועדות שונות - - -
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
כן, אבל זה לא בחלל ריק. כמה ועדות עוד נדון באותו דבר?
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
בוועדת הביקורת אני חושב שהחידוד הזה אולי לא היה מובהק, ואני חושב שראוי מאוד שאמרת את הדברים בהתחלה משום שהם מהדהדים את ההמשך. והעתירה במקומה מונחת, אני מציע לא לערב אותה אלא תחליטו כמו שצריך, ולכן אני מציע לשמוע היטב.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
אדוני היו"ר, השאלה מה המטרה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
כרגע אנחנו נשמע את אמיר. לא יהיה מישהו אחר חוץ מאמיר.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
אלון, הכול בסדר, אבל מה המטרה של הדיון?
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
מכיוון שאמיר הציג את המנדט, אנחנו נדע לגדר במה יש התקדמות, במה אין, במה צפויה התקדמות ואיפה לא, וגם זה חשוב מאוד.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
אבל זה שורש האירוע, אתה לא מבין?
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אני מבין היטב. לא רק שאני מבין, אני גם יודע שהפתרון הזה עדיין לא מובטח. אנחנו לא נתפזר רק משום שאין צפי להמשך.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
הקימו ועדה בלי מיפוי צרכים.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
חברים, מי שלא רוצה להיות שותף בדיון ששומע מה אמיר ברקן אומר, לא חייב להישאר. אני רוצה לשמוע מה אמיר ברקן אומר ולאחר מכן נחליט מה לעשות. הרי הוא הולך לתת פתרון לחברי החבל, הקיבוצניקים, שעברו טבח.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
האם זה נותן פתרון מלא לכולם? לא.
<< אורח >> נועה קדם וענונו: << אורח >>
לכמה זה נותן? לכמה?
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אני לא נכנס לזה. אני כרגע רוצה לשמוע מה הוא אומר. זו מטרת הדיון, חברים.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
אלון, אבל לאלה שאני רוצה לתת פתרון הוא לא יוכל.
<< דובר >> יסמין פרידמן (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >>
אולי הדיון הזה לא היה צריך להיות משותף.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
יכול להיות.
<< דובר >> יסמין פרידמן (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >>
כי בסוף, הדיון הקודם עסק במשפחות שנוכחות כאן, ולמשפחות שנוכחות כאן, למעשה אני מבינה שאין לך שום מענה או מנדט.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
אין לו מנדט.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
משרד רוה"מ יודע היטב מה נדרש ממנו לדיון הזה. הוא יודע היטב.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
רם שפע, בבקשה, איש התנועה הקיבוצית.
<< אורח >> רם שפע: << אורח >>
אני אנסה להציע הצעה. בסך הכול, אני מזדהה מאוד פה עם החברים. בסוף, כל המטרה במשך שנתיים הייתה לגרום לזה שהמדינה תיקח אחריות על הפתרון של כל מי שלא חוזר.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
נכון. אז היא התחילה חלקית.
<< אורח >> רם שפע: << אורח >>
זו הייתה המטרה שלנו.
<< דובר >> יסמין פרידמן (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >>
לא יכול לחזור.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
יש כאן התחלה.
<< אורח >> רם שפע: << אורח >>
בסדר. אחרי הרבה דיונים על שאלת לא רוצה ולא יכול ולא מסוגל, משיחה עם הרבה אנשים, אני משתמש רק במונח "לא חוזר", בלי שום פרשנות כדי לתת לכל אחד את המקום שלו.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
רם, אתה יודע, אני כבר שנתיים וחצי משתמש בבונה בית במקום חדש, בוחר לבנות בית במקום חדש.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
אבל הוא לא בוחר.
<< אורח >> רם שפע: << אורח >>
אני חושב שבהקשר של מה שיואב וקארין אומרים, לא יהיה ערך לדיון הזה אם נשקיע את כולו רק במנדט החשוב ובהתקדמויות שכן יש, צריך להגיד, בוועדה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אני מציע לתת עשר דקות לשמוע מה היה ואחר כך יישארו עוד 30 דקות או 35 דקות לדיון.
<< אורח >> רם שפע: << אורח >>
בדיוק, זה מה שרציתי להגיד. תשאיר הרבה זמן לדיון. אנחנו יודעים שהבג"ץ הוא לא בחלל ריק, יש פה בעיה אמיתית שכולנו מצויים בה, אנחנו מבינים אותה, בוא נשאיר הרבה זמן בדיון הזה לעסוק בה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
קדימה, אני מסכים לגמרי, תודה. בבקשה, אמיר.
<< אורח >> אמיר ברקן: << אורח >>
תודה. אני אספר קצת על תהליך העבודה שלנו, גם לכם, גם לציבור, גם למבקר המדינה. קודם כול, חברי הצוות המשותף, אני רוצה להזכיר אותם. מדובר בנציגי משרדי הממשלה וגם נציגים של רשויות אחרות, כמו המועצות האזוריות והתנועה הקיבוצית, אבל בסוף כולנו אנשים, כולנו בני אדם ואני רוצה לשקף לכם ולשתף לכם את רוחב או עומק השיתוף והמחויבות שמסתתרים מאחורי כל כותרת של משרד כזה או אחר.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
אפשר שאלה? אתה הבנת באיזשהו שלב שהמנדט שניתן לך לא יכול לתת מענה לכולם. האם ביקשתם להרחיב את המנדט? בגלל המציאות.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
מאיפה הוא יודע? איך הוא יודע מה הבעיה אם הוא לא עשה מיפוי צרכים?
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
ירון, בוא ניתן לאמיר להמשיך. תענה אולי רק על שאלת המנדט.
<< אורח >> אמיר ברקן: << אורח >>
במסגרת הדיונים עלו כמה נקודות. למשל, שמעתי על סוגיית הקשישים שחיים בדיור מוגן. ביקשתי נתונים על מה מדובר, איך מדובר. אותו דבר לגבי המועצה האזורית. אחת המועצות האזוריות שבדיון הקודם באמת דיברה על מספר תושבים שלאו דווקא מעוניינים לחזור לקיבוץ – אני לא בטוח האם קיבוץ או מסגרת קהילתית בכלל, אני לא יודע – גם פה אנחנו נבקש נתונים וברגע שנבין על מה מדובר נוכל גם לראות איך ממשיכים הלאה.
<< דובר >> יסמין פרידמן (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >>
קחו את הזמן...
<< אורח >> נעה דוד: << אורח >>
למה עדיין לא התקבלו נתונים?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה לא מעניין אותם.
<< אורח >> נעה דוד: << אורח >>
זה חלק מהביקורת.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
סליחה. בבקשה, תמשיך.
<< אורח >> אמיר ברקן: << אורח >>
אפשר לעצור הכול ולהגיע עד אחרון האנשים.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
נכון. חייבים.
<< אורח >> אמיר ברקן: << אורח >>
ולא לעשות כלום בינתיים.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
לא, זה לא מה שאמרנו. זה ממש לא מה שאמרתי. אבל כחלק מהמיפוי של הצרכים, הרי איך נדע לתת מענה לכולם אם לא נבין קודם מה הצרכים?
<< אורח >> אמיר ברקן: << אורח >>
אז אני אתייחס לזה.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
בסוף יש תתי קבוצות. יש את הקבוצות שהן לגמרי במנדט ויש קבוצות שהן חורגות מהמנדט, וכדי לתת להן מענה, אולי צריך להרחיב את המנדט.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
זה נקרא ועדת חריגים.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
חברים, תודה רבה. אמיר, בבקשה תמשיך.
<< אורח >> אמיר ברקן: << אורח >>
עד אחרון האנשים.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אולי תדבר בקצב טיפה יותר מהיר.
<< אורח >> אמיר ברקן: << אורח >>
בסדר, אבל בכל זאת, מבחינת מי שותף, ואני אומר, אנחנו התחלנו לעבוד ב-22 בדצמבר 2025. החברים שלנו בצוות שמסייעים לי, מלבד משרד ראש הממשלה כמובן, אז יש לנו את משרד האוצר עם נציגות מאוד משמעותית, צביקה אליהו ואלקנה ריקלין מהחשב הכללי, עורכי דין מיכל פוקלן ושקד כסלו מהלשכה המשפטית, נועה שוקרון מאגף תקציבים, ועדיה וידל ויובל נוימן מלשכת שר האוצר. אני רואה בזה התגייסות מאוד חשובה של משרד האוצר כי כל פתרון וכל מתווה שאנחנו נמליץ, בסוף גם צריך לראות שהוא מיושם. מרשות מקרקעי ישראל הם שלחו את רונית גלעד ורעות הירשהורן, מומחיות בתחום.
<< אורח >> נועה קדם וענונו: << אורח >>
אלון, סליחה, אבל איך זה מקדם אותי? אני יכולה לקרוא את זה. סליחה, אמיר.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אבל את מפריעה כרגע לדיון.
<< אורח >> נועה קדם וענונו: << אורח >>
אבל אני יכולה לקרוא את זה. זה לא העניין, זה לא המהות.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
- - -
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
חבר'ה, אתם לא מוכרחים להיות. אנחנו יכולים לשמוע אותם גם אם אתם לא פה, אני מבקש מכם.
<< אורח >> נועה קדם וענונו: << אורח >>
אבל זו לא המהות של הדיון.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
תהיו כאן, אבל תיתנו לנו לנהל את הדיון. הדיון הזה נעשה כדי לתת פתרון לחברים שלכם.
<< אורח >> נועה קדם וענונו: << אורח >>
אבל אפשר לקרוא את זה באתר ובוועדה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
יכול להיות שהוא לא מלא, הוא בטוח לא מלא, הוא לא ייתן פתרון מלא, אבל אנחנו רוצים להתקדם ורוצים לשמוע.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
אתה קראת את הפרוטוקולים שלהם?
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
לא קראתי, רק אחרי שנשמע את הדברים.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
תקרא את הפרוטוקולים, תראה מה הם כתבו שם.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
תראו, חברים, ב-45 דקות שיש לנו אני רוצה לשמוע בצורה מסודרת. אמיר, אני מבקש ממך לתמצת. אני הצעתי קודם לדבר יותר מהר, עכשיו אני מציע לצנזר את פרטיהם הביוגרפיים של חברי הצוות. אני מבקש לדעת מה ההתקדמות, איפה אתם נמצאים.
<< אורח >> אמיר ברקן: << אורח >>
ובכל זאת - - -
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אני מבין שזה חשוב מאוד שיש נציגויות רציניות. תדבר על מה החלטתם, איפה אתם נמצאים כרגע.
<< אורח >> אמיר ברקן: << אורח >>
גם זה חשוב מאוד שנדע, שמי שמייצג את התנועה הקיבוצית בצוות זה שחר לוי ומירב גורדון, ומי שמייצג את המועצה האזורית אשכול זה ליאור דפנר, ומי שמייצגים את המועצה האזורית שער הנגב זה מזי אילון ואורי אפשטיין.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
מצוין.
<< אורח >> אמיר ברקן: << אורח >>
זה מאוד חשוב.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
ומי מייצג את הילדים שלי?
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
בכירים ומייצגים את הרשויות.
<< אורח >> אמיר ברקן: << אורח >>
והם מעלים את הצרכים מבחינתי מהשטח.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
נכון.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
ממש.
<< אורח >> אמיר ברקן: << אורח >>
זה המשמעות של צוות משותף.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אני רק ברשותך רוצה לומר, אמיר. מכיוון שאני עוקב אחרי הנושא הזה בכל 30 החודשים האחרונים פלוס, אני לא יודע לומר בפסקנות – לא יודע מה בדיוק נכתב בכתב המנדט – שמי מבין שורדי הטבח לא נמצא במנדט, אני לא חושב שזה העניין. יש היגיון בניסיון לסווג סוגים שונים של חלופות, זה אני מבין.
לכן, אני ראיתי דווקא חשיבות בדברים שאמרת בהתחלה, לא כי אני מבסוט מהם או מקבל אותם אלא כי לפחות הם אומרים משהו שהוא חדש לי. אני מקווה מאוד שהדברים שאמרת בהתחלה, קרי המנדט שקיים, או לכאורה קיים, הוא לא מהווה את הסימן למדיניות פסקנית של הממשלה, של כולנו. בבקשה.
<< אורח >> אמיר ברקן: << אורח >>
לגבי הצוות, אנחנו קיימנו עד היום שישה דיונים בפורום המלא, כולם עם פרוטוקולים ואני שמח שהם בחוץ, אין פה מה להסתיר. ברגע שנסיים, גם נשים אותם באתר האינטרנט, שקופים לציבור. קיימנו עוד שלושה דיונים בפורום המצומצם רק של משרדי הממשלה, אני גם אמור לתכלל את עמדות הממשלה כדי לחזור לצוות עם תשובות של הממשלה למה שעלה. אני יכול להגיד לכם שאילולא היה מבצע שאגת הארי כבר היינו מסיימים.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
- - - מה, אתם טייסים?
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
סליחה, חברים. אני מבקש לתת לאמיר להמשיך. בבקשה, אמיר.
<< אורח >> אמיר ברקן: << אורח >>
לי, עם כל הכבוד, יש גם תפקידים בחירום. בכל מקרה, אני חושב שבאמת אנחנו לקראת הסיום, נדרש לנו מספר מאוד מצומצם של דיונים, אחד או שניים, ונוכל לצאת עם מתווה לציבור. אחד מהדיונים האלה באמת יהיה עם ראשי שלושת הקיבוצים, גם לאור מכתבים שקיבלנו, כדי לשמוע את אותם דברים שמעבר.
<< אורח >> צבי טסלר: << אורח >>
אני אגיד כבר עכשיו, שגם שלושת ראשי הקיבוצים יופיעו בוועדה כדי לשנות את המנדט שלה, לא כדי לדון בתוך דיוני הוועדה, כי זה הפער שלה.
<< אורח >> אמיר ברקן: << אורח >>
זה בדיוק מה שהתכוונתי להגיד. אני מניח שיושבי-ראש הקיבוצים מצויים היטב בפרטים של מה שסוכם או מה שעל השולחן, ולכן אנחנו בהחלט נצפה באותו מפגש לשמוע על דברים אחרים, וככל שתבואו עם יותר נתונים מספריים כדי להבין בדיוק על מה מדובר - - -
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
אתם קראתם מה יש במכתב של רז נזרי? אתם יודעים שיש בג"ץ. מה אתם מורחים אותנו פה? תקשיבו, אני הייתי בשירות המדינה כמוך. תשובות מכובסות כאלה אני לא שמעתי כבר הרבה זמן על אירוע שהיו פה צעקות בפעם הקודמת, ביקשנו שהמנכ"לית תעלה, היא לא עלתה. ישבנו עם יסמין, ישבו עוד אנשים, כאילו באיזה עולם מקביל. אין לי בעיה שתגיד אני לא יודע, אבל להגיד שאתם לא יודעים את העובדות?
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
תודה. יסמין, בבקשה.
<< דובר >> יסמין פרידמן (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >>
אמיר, באמת, אני מנסה להיות פרקטית ולשמור על קור רוח, אבל במסגרת כל הדיונים שלכם אני מניחה שהנושא הזה עלה, אז בוא תגיד לנו מה נדרש או כדי להגדיל את המנדט או כדי שיהיה פתרון גם בסוגיה הזאת אחרי כמעט שלוש שנים. מה צריך לקרות? בוא תגיד לי – אני, יואב, כל מי שיושב כאן – מה אנחנו יכולים לעשות כדי שהמנדט הזה יגדל, כי הקואליציה לא עושה כלום והממשלה לא עושה כלום בשביל המנדט הזה. אז אולי אתה תיתן לנו טיפ מה אנחנו צריכים לעשות.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
מעניין יהיה לדעת מתי התקבל המכתב.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
חברים, אני רק רוצה שתשימו לב. יש לכם פה עדות לקושי בהתנהלות שלנו כי אנחנו בחרנו לקיים ישיבה משותפת, ואני מאוד שמח על כך כי אנחנו, לפחות ועדת ביקורת המדינה, אנחנו מופרים - -
<< דובר >> יסמין פרידמן (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >>
אולי לא היינו צריכים.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
אנחנו עדים לקושי אמיתי.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
- - כרגע מהדיון שהתקיים בנגב-גליל, ואני לומד דברים חדשים. יחד עם זה, אני חושב שצריך לתת מקום למידע שתוך כדי התהליך הוא מידע חשוב מאוד, הוא מידע שבהקשר הזה אמיר צודק שצריך לתת מקום של כבוד לעובדה שהמועצות והתנועה הקיבוצית מובילים ביחד עם משרד רוה"מ והמשרדים האחרים בלק מאוד משמעותי של פתרונות.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
מה זה קשור?
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
אבל את מי הם מייצגים?
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
חבר'ה, לא לכעוס על העובדות.
<< אורח >> נועה קדם וענונו: << אורח >>
אבל זה לא העובדות.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אז פותרים ונותנים מענה ואני מקווה שייתנו מענה משמעותי. האם זה אומר שאנחנו מסתפקים בכך? לא. אבל כדאי לשמוע, וזה היתרון הגדול של לשמוע כרגע את הדברים שאומר אמיר. האם זה אומר שאנחנו סיימנו את הדיונים? ממש לא.
<< אורח >> נועה קדם וענונו: << אורח >>
אבל הוא אמר סיימתי, יש לי מתווה, ואולי אני אשמע אתכם בהמשך.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
הוא לא אמר סיימתי, הוא ממש לא אומר סיימתי. הוא ענה ליושב-ראש ניר עוז: תבואו, תשמעו, וחזקה על אנשי ניר עוז, בארי וכפר עזה - -
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
זה בוועדה הראשונה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
- - שיבקשו לשנות את המנדט וחזקה על הוועדה שתשמע אותם בקשב.
<< אורח >> נועה קדם וענונו: << אורח >>
אני אשמח לדבר.
<< אורח >> צבי טסלר: << אורח >>
הם ביקשו לשנות את המנדט כבר מזמן. זה לא חדש, אנחנו לא מתחילים את הכול עכשיו.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אני עכשיו רוצה לשמוע את אמיר אם יש לו עוד מה להוסיף, לאחר מכן נוכל לעבור אלינו.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
חבר הכנסת שוסטר. חשוב להגיד, המכתב של רז נזרי לא יצא אתמול בבוקר, הוא יצא לפני חודשים ואני לא מצליחה להבין.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
יש כאן ויכוח על סדר-היום בישיבה הזו.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
לא, אין ויכוח.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
בסדר-היום אנחנו עסקנו שעה או שלושת-רבעי שעה בדברים שרצינו להגיד למוזמן המרכזי. עכשיו אני רוצה לשמוע רבע שעה ברצף את המוזמן המרכזי, שיאמר איך מתקדמת העבודה המשותפת של הוועדה ושל המועצות והתנועה הקיבוצית.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
לא מתקדם.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
אלון, אבל על מה העבודה?
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אפשר גם לא להסכים, לא מוכרחים להקשיב לזה.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
הוא טוען, ואני מקבלת את זה, שאין לו מנדט, לנקודה הזאת.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
למעבר, כן.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
זה לא המעבר. זה נושא הדיון.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
לא. סדר-היום שלנו הוא בפירוש גם העניין הזה, ודאי שכן.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
סליחה, מכיוון שאני ביקשתי את הדיון הזה, אז אני קצת יודעת מה נושא הדיון. עכשיו לעניין נושא הדיון, אומר אמיר ברקן ביושר, זה לא במנדט שלי. המכתב של רז נזרי, שפירט בהרחבה את כל הבעיות, נשלח לוועדה כבר מזמן, ולמנכ"לית משרד ראש הממשלה. מה הם טרחו לעשות מאז כדי לשמוע את הנציגים? הוא אומר שהפגישה תהיה רק בעוד – מתי?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
שבוע הבא.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
שבוע הבא. למה?
<< אורח >> נועה קדם וענונו: << אורח >>
לא זומנו.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
קארין, ועדת נגב-גליל שיושבת כאן יחד איתנו רצתה לדבר על מי שמעבר למנדט. הוועדה הזו רצתה לשמוע את ההתקדמות של הוועדה על פי המנדט, כמו שהיא מבינה, בסדר? אני גם חשבתי שיש לה מנדט טיפהל'ה יותר רחב. אני מבקש לתת עוד עשר דקות, חמש דקות לאמיר להציג את עמדתו, את מה שגובש או מתגבש יחד עם התנועה הקיבוצית והמועצות האזוריות, מספיק רציני ומספיק מכובד. אני מבקש, אמיר, חמש דקות ונעבור להערות, להתייחסות.
<< אורח >> אמיר ברקן: << אורח >>
אני גם אומר פה, ובאמת אני אדבר איתך לפני הדיון ונתאם ואני אגיד לך מה אני צריך שאתם תביאו לנו כדי שאני אוכל אחר כך - - -
<< אורח >> צבי טסלר: << אורח >>
לשנות את המנדט?
<< אורח >> אמיר ברקן: << אורח >>
כדי שאני אוכל אחר כך לראות - - -
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
הוא אומר לך כן, בלי להגיד כן.
<< אורח >> צבי טסלר: << אורח >>
לשנות את המנדט.
<< אורח >> אמיר ברקן: << אורח >>
כדי שאני אחר כך אוכל לראות מי הפונקציה ואיך אנחנו מטפלים בהמשך.
<< אורח >> צבי טסלר: << אורח >>
בשינוי המנדט?
<< אורח >> אמיר ברקן: << אורח >>
אני אומר, מנדט. אתה רוצה לקרוא לזה מנדט?
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
צביקי, Don't push your luck. התשובה היא כן, אני אומר לך.
<< אורח >> אמיר ברקן: << אורח >>
בשביל זה אנחנו נדבר לפני הדיון.
<< אורח >> צבי טסלר: << אורח >>
תרשה לי שנייה אחת. האירוע הזה התחיל לפני קרוב לשנה כשאני התחלתי את תפקידי, במכתבים שלא נענו ואחרי זה בתשובה מאוד ברורה, שאתה אומר אותה גם פה – אנחנו לא מתכוונים להתעסק בזה כי זה לא במנדט שלנו. אם אתה אומר לי: שמעתי, הבנתי, אנחנו הולכים לשנות את המנדט, בהחלט יש לאן להתקדם, אבל כל עוד זה לא קורה, באמת אין לנו לאן להתקדם.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
צביקי, הבהרת את הנקודה. אמיר, אתה רשאי להמשיך, גם להתייחס וגם להמשיך.
<< אורח >> אמיר ברקן: << אורח >>
כמו שביקשנו במהלך הצוות נתונים מהתנועה הקיבוצית ומהמועצות האזוריות על קשישים שלא מסוגלים לחזור ונמצאים עכשיו בפתרונות דיור מוגן, אז זה סוג הנתונים שאנחנו נצטרך גם, אבל אני אדבר איתך לפני זה, ולפי הנתונים שנקבל, נוכל לראות מה עושים הלאה.
<< אורח >> נעה דוד: << אורח >>
למה הנתונים האלה לא התבקשו לפני? למה רק אחרי שישה דיונים ועוד שלושה פנים-ממשלתיים, רק עכשיו מבקשים את הנתונים האלה? אלה נתונים בסיסיים.
<< אורח >> אמיר ברקן: << אורח >>
עכשיו לגבי המתווה.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
היא שאלה אותך שאלה, מה מיפוי הצרכים, למה לא היה מיפוי צרכים.
<< אורח >> נעה דוד: << אורח >>
אני חושבת שזה חלק מהעניין של ביקורת, ביקורת המדינה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אני ממש מבקש לתת לאמיר להמשיך לדבר.
<< אורח >> אמיר ברקן: << אורח >>
בגלל שאנחנו נמצאים בוועדה לביקורת המדינה – וכולנו מאוד מכבדים גם את המוסד וגם את המבקר וגם את הוועדה – ביקורת שנעשית על תהליך עבודה זה דבר חריג, ובכל זאת אנחנו באים פה ומציגים פה תהליך, ותכף אני גם אכנס לפרטים של עבודה שטרם נסתיימה, אבל אנחנו עושים את זה כי אנחנו מבינים את המטריה, מה שנקרא, אז אני מבקש. יכול מבקר המדינה בעוד שנתיים או בעוד שנה לעשות ביקורת על משרד ראש הממשלה ולשאול אותו למה הוא חיכה לדיון הזה ולא עשה בדיון הראשון.
<< אורח >> נועה קדם וענונו: << אורח >>
כי יש לי זמן לחכות עוד.
<< אורח >> אמיר ברקן: << אורח >>
לגבי מרכיבי המתווה, ובזה אני באמת אסיים, קודם כול, אנחנו מדברים על קליטה קהילתית. לגבי הקיבוצים, זה יחול כמעט על כולם, לא רק על אותם שלושה קיבוצים שנפגעו בצורה הקשה ביותר, אבל אותם קיבוצים שנפגעו בצורה הקשה ביותר יקבלו מענים נוספים. אנחנו מדברים על העמדת קרקע באזורי עדיפות לאומית, מסובסדת.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
למה מסובסד? למה לא כמו שהיה להם?
<< אורח >> נועה קדם וענונו: << אורח >>
למה לשלוח אותי לגדר שוב?
<< אורח >> אמיר ברקן: << אורח >>
כמו שהיה להם.
<< אורח >> נועה קדם וענונו: << אורח >>
לגדר. למה אני עוד פעם צריכה להיות על הגדר?
<< אורח >> אמיר ברקן: << אורח >>
כמו שהיה להם.
<< אורח >> נועה קדם וענונו: << אורח >>
אני צריכה עוד פעם להיות על הגדר, שיבואו אליי מחבלים הביתה?
<< דובר >> יסמין פרידמן (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >>
זה רק לאזורי עדיפות א'?
<< אורח >> אמיר ברקן: << אורח >>
אני מדבר על אזורי עדיפות לאומית. הם היו באזורי עדיפות לאומית. מה שעלה להם באזורי עדיפות לאומית, יעלה להם באזורי עדיפות לאומית.
<< דובר >> יסמין פרידמן (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >>
אני רק רוצה להגיד, האם זה נשמע לך הגיוני שאולי הם לא ירצו לחזור לאזורי עדיפות לאומית? שיש להם איזושהי טראומה? אני פשוט רוצה לדעת האם יש אופציה אחרת.
<< אורח >> אמיר ברקן: << אורח >>
טראומה מכל אזורי עדיפות לאומית?
<< דובר >> יסמין פרידמן (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >>
אני לא יודעת. אני פשוט מנסה להבין.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
רק לחדד, אמיר. אזור עדיפות הוא לאו דווקא אזור ספר. אזור עדיפות הוא לא חייב להיות ליד גבול.
<< אורח >> נועה קדם וענונו: << אורח >>
אני יודעת איפה. הסתכלתי במפה. נכון, אתה צודק.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
מה שצריך להיות זה לפי המציאות הקיימת. אתה יודע שהיום במציאות הקיימת, אני גר בבנימינה, ואני הגעתי לבנימינה לא כי רציתי להגיע לבנימינה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
ירון, תיתן לנו בבקשה להמשיך.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
והילדים שלי, כבר הכנסנו אותם למערכת חינוך שם. אתה רוצה להוציא לי אותם שוב? זה מיפוי צרכים.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אמיר, בבקשה.
<< אורח >> אמיר ברקן: << אורח >>
לגבי הקיבוצים שנפגעו הכי הרבה, המגבלה לא תהיה רק לאזורי עדיפות לאומית אלא תוכל גם להיות במרכז הארץ, במחיר של עדיפות לאומית. מאוד מאוד חשוב לנו פה לראות שהקיבוצים הקולטים, זה גם לא פשוט להם, אז הקרקעות האלה שיוקצו, לא משנה כרגע אם זה באזור עדיפות לאומית או במרכז הארץ, זה לא יהיה על חשבון המשבצות או הקרקעות שנשמרו לחברי אותם קיבוצים אלא בנוסף.
מלבד זאת, בגלל שאנחנו מדברים על קהילה או קליטה קהילתית, תהיה פה מעטפת של סבסוד תשתיות לבניית הבתים, באזורי עדיפות לאומית עכשיו אני מדבר. תהיה הקמת מבני ציבור, לצורך העניין אם צריך עוד כיתות, אם צריך חדר אוכל, כל מה שציבור צריך כאשר הוא קולט קהילה לתוך עצמו. תהיה גם מעטפת חברתית דרך המשרד לנגב-גליל, שהם שותפים בצוות שלנו, הן לקהילה הקולטת והן לקהילה הנקלטת.
לעניין הבודדים, תהיה ועדה שאני לא קורא לה ועדת חריגים, אבל אנחנו ניתן סמכות על פי קריטריונים שאנחנו נבנה אותם באמת לאותם מקרים של פדויים, של נרצחים, שיוכלו להיקלט גם לא במסגרת של קהילה, גם במרכז הארץ, בקיבוצים, זה לגבי הנושא הזה.
לצורך העניין, יש עדיין כמה בקשות – אני לא אומר ויכוחים, לכן היה לי מאוד מאוד חשוב להציג בתחילה את הצוות, זה לא צוות שמתווכח, זה צוות של שותפים. אז התנועה הקיבוצית והמועצות העלו באמת קושי לגבי ההגדרה של מהי קהילה. אנחנו ניתן לזה מענה, אני לא אתן את זה פה, אני מעדיף שהחברים שלי בצוות ישמעו את זה בעצמם בדיון הקרוב, אבל אנחנו נגלה את מקסימום הגמישות פה כדי למתוח את המושג קהילה עד כמה שניתן. תודה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
תודה רבה. אמיר, אני רוצה לומר ככה. אני מכיר בכך שהמענים, לא רק לא מושלמים, הם לא שלמים, וגם ברור לי – או כמעט אני משוכנע – שהמענים שהצוות יוציא מתחת ידו יהיו רחבים יותר ממה שהם נמצאים כרגע. ועדיין, המעקב הציבורי – מעקב של הארגונים האזרחיים, המועצות, התנועות והכנסת – יימשך. המשימה שלנו שיינתן מענה ראוי, מאוזן, לכל מי שמרגיש שהוא לא יכול להמשיך ולא מסוגל להמשיך לחיות בחבל.
אני רוצה להקפיד ולשים לב. המדינה לא תצליח לתת מענה לכולם, והוא יהיה בהכרח, הפתרון בהכרח יהיה פתרון או מענה דיפרנציאלי, מבוזר, אבל ברור שיש פה שתי סוגיות שנשארות פתוחות. זה יידון בצוות אם הבנתי נכון, כלומר – ורק תהנהן – אחד, מה הגדרת הקהילה, כלומר מה גודל הקהילה שאתם עוסקים בה, ומה באשר לתושבים שיבחרו פתרון שהוא עצמאי, בודד או בקבוצות מאוד מאוד קטנות. אני מבקש מהחברים להתייחס. בבקשה.
<< אורח >> נועה קדם וענונו: << אורח >>
אני נועה קדם, הופעתי בוועדה במרץ, לצערי רוב הפאנל שנמצא פה לא היה. אני אשמח לחזור על חלק מהדברים ואני אגיד שאני מרגישה שהתכוננתי לוועדה הזאת, קראתי פרוטוקולים, קראתי דוחות, 113 עמודים של דוח מבקר המדינה על ההתנהלות, ואני אבקש להתייחס לדברים מאוד ספציפיים, אז בבקשה, גם את הזמן שלי.
אז אני פה כי מחובתי להזכיר שה-7 באוקטובר לא הסתיים. היו שם אנשים שנרצחו ונחטפו וכאלה ששרדו, שנעקרו, שחייהם התהפכו, שהם פליטים בארצם וחסרי ודאות, חסרי עוגן כבר יותר משנתיים וחצי – יותר משנתיים וחצי של גרירת רגליים של הממשלה, יותר משנתיים וחצי של סחרור שכל יום עוד עוולות ועוד אסונות קורים לנו. מדינה שלא לוקחת אחריות ולא ניתן מענה לאנשים, לאנשים שעולמם חרב עליהם, ששרדו את התופת ואינם מסוגלים לשוב לשם.
אז אני נועה, אני נכדה של מקימי קיבוץ עין השלושה. ילדיי נולדו וגדלו בקיבוץ ניר עוז, אני בחרתי לחיות בו ולהקים בו את ביתי, היינו העתיד של ניר עוז. בסוף אוקטובר 2023 הייתי אמורה להתקבל לחברות ליד תמיר והדס וליד אחותי שנרצחה.
ב-7 באוקטובר הילדים שלי היו רק בני ארבע, שש ושמונה. זה היה הבית, היה לנו הכול, וב-7 באוקטובר הכול קרס. בעלי נפצע מפיצוץ רימון וירי לתוך הממ"ד, כששלושת הילדים שלנו דחוסים מתחת למיטה במשך תשע שעות. הוא דימם וחיכה לחילוץ שלא הגיע. הוא היה בשיקום חצי שנה בלוינשטיין ועדיין לא חזר לעצמו.
אחותי, תמר קדם סימן טוב, האהובה והיקרה והחכמה, האישה עם הלב הכי גדול בעולם, נרצחה בממ"ד יחד עם ג'ון ג'ון האהוב ושלושת האחיינים המתוקים שלי, ארבל ושחר, תאומות בנות חמש וחצי, ועומר בן שנתיים וחצי. הם נרצחו בביתם שהועלה באש בשביל פחות מ-100 מטר ממני. גם אמו של ג'ון, קרול, נרצחה בביתה בקיבוץ. שלושה דורות שנמחקו, שלושה דורות שאף אחד לא נותן את הדעת בכלל על הפוטנציאל של מה הם היו יכולים להיות, אף ועדה ואף משרד ממשלתי.
ההורים שלי, שייבדלו לחיים ארוכים, יחד עם סבתי התגוררו בעין השלושה, הקיבוץ הסמוך, הורים שנלחמו על חייהם שלהם שם בזמן שהם יודעים שבנותיהם ובני ביתם נטבחים ואין להם מה לעשות. היום ההורים שלי הם הורים שכולים, סבים שכולים, מפורקים, חסרים, כואבים, עקורים. הכול קשה.
אז ניר עוז זה היה הבית, היה לנו הכול, ועכשיו אין. אני כבר יותר משנתיים וחצי לא בבית, יש לי מקום לגור, אבל זה לא הבית שלי. החיים שנכפו עלינו אחרי ה-7 באוקטובר הובילו אותנו למרכז, מפונים, עקורים וחסרי ודאות.
אז אני, כמו שאמרתי, התכוננתי לוועדה וקראתי את כל הדוחות ואני רוצה להעלות פה כמה נקודות, שגם הוועדה של ביקורת המדינה התייחסה אליהן. לפני כמעט שלוש שנים, על פי החלטה 980, מינהלת תקומה הוקמה והייתה אמורה לדאוג לקהילות ולתושבים שנפגעו, בדגש על היבטים נפשיים, חברתיים וחומריים – כן, חומר זו לא מילה גסה.
אז איך תסבירו לי שאני הייתי צריכה למצוא מחדש לבד במרכז מסגרת חינוך לילדים שלי, בלי אף תמיכה? משרד החינוך לא פה, הוא היה אמור להיות לדעתי. אף אחד לא דאג לי, אף אחד לא עזר לי למצוא בית ספר וגנים לילדים שלי. אני הייתי צריכה להילחם להכניס את הבן השלישי שלי לבית ספר שאליו לא יכול היה להירשם כי אמרו לי שהוא ילד חוץ – נכון, מניר עוז, ניר עוז כנראה זה בחוץ לארץ – וזה למרות שכבר אחיו הגדולים לומדים שם שנתיים מתחילת המלחמה, ואנחנו אלה שנאלצנו כתוצאה מכך לעבור שוב, בפעם השלישית בשנתיים דירה למקום אחר, לעיר אחרת בשביל שהוא יוכל להיכנס לאותו בית ספר עם האחים הגדולים שלו, ילד בן שש.
בנוסף, איך תסבירו שהתבססנו על נדיבות של בית הספר לקבל שעות תמיכה וטיפול לילדים? כי אני לא בקהילה, אני לא בכרמי גת. למה? יש תקציב של 13,500 שקל עבור כל ילד, שאמור להתחלק – אתם כתבתם את זה בדוח – בין הרשות המקומית לבית הספר הקולט. למה אני צריכה לקבץ נדבות על שעות טיפול לילד שלי? מי גוזר על זה קופון? איפה הכסף? איפה הכסף? איך יכול להיות שכספים עוברים לרשויות פר קפיטה? אני ברשימות, אני תושבת ניר עוז ואני לא מקבלת כלום, אני ממציאה הכול יש מאין, עובדת בזה. אז נשאר לנו לדאוג לעצמנו, למרות שיש את כל המשאבים לכאורה על הנייר, שאנחנו יכולים לדאוג ולהתכלכל ולהתקיים.
עוד נכתב בהגדרת המינהלת, שיוקם צוות אדם וקהילה שיעסוק בחינוך, בבריאות, ברווחה וגם יהיה צוות להסרת חסמים, בדיוק מה שקורה פה, שיפעל לזרז תהליכים. אז תסבירו לי איך בתוך כל הטראומה והשכול והאובדן שלי הייתי צריכה למצוא דרכים עקלקלות כדי להכניס את בעלי היקר לשיקום בבית לוינשטיין שהוא היה שם חצי שנה? אף גוף רפואי – לא קופת חולים ולא משרד הבריאות – דאג לזה, אף אחד. הוא אזרח מהשורה הראשונה, אזרח שנפצע בביתו, בגבולות המדינה, בהגנה על משפחתו, איש קבע 15 שנה, מילואימניק עד היום. זה מה שמגיע לנו? איך תסבירו שכבר שנתיים וחצי אנחנו בטרטור ובירוקרטיה בין רופאים וועדות להכרה בשכול ובנכות פיזית ונפשית? אנחנו היינו שם, זה לא זמני, המשפחה שלי לצערי לא נרצחה זמנית, זה לכל החיים. תפסיקו לטרטר אותי.
ואני עכשיו מתייחסת למה שאמר אמיר ברקן ולוועדה. המינהלת הייתה אמורה ליישם עקרונות שיתוף ציבור עם אוכלוסיית החבל, כך כתוב. אני רק הופתעתי כנראה לדעת בוועדה במרץ שקיימת ועדה, שבראשה עומד אמיר ברקן, והיא אמורה לדון בסוגיה של המשפחות שאינן יכולות לשוב לביתן, אבל בלעדינו? איך יכול להיות שיותר מחצי שנה לא שמעו אותי? איך יכול להיות? אבל גם הפעם אני לא חלק מהמנדט, כמו שמינהלת תקומה שינתה את המנדט ופתאום זה רק הנ.צ. והאדמה והבטון, ולא התושבים, אז גם הוועדה השנייה שהוקמה באותו נושא היא לא אני. אני, גלגלו אותי מכל המדרגות. אני לא חברת קיבוץ, אני כבר חיה שלוש שנים בעיר, בבניין, אבל זה לא מעניין אף אחד. אז ממשיכים לגלגל אותי בתוך כל המדרגות ואני לא מאמינה שכבר אומרים שיש מתווה מוכן שאולי עכשיו אחרי שהם כתבו אותו, יתייחסו גם למה שיש לי להגיד.
זה שיש לפעמים פורום מכובד מאוד, מפספס את היעילות שלו לפעמים, פשוט צריך להקשיב לנו. מי מייצג בפורום הזה את הילדים שלי שהם דור ראשון לטבח, שיסבלו כל חייהם מהורים לא מתפקדים? מי מייצג את ההורים שלי, בני 70, שאיבדו את הבת שלהם, שתי נכדות בנות חמש וחצי ונכד בן שנתיים וחצי, שהעולם שלהם נגמר? מי מייצג את הילדים שלי שהפכו לבני דודים שכולים בגיל פחות מעשר? מי דואג להם בטווח הארוך? מי יודע מה יהיה איתם, שורדי טבח בני ארבע, שש ושמונה, ששורדים בעצמם טראומה יומיומית לכל החיים? מה יהיה איתם כאנשים מבוגרים, עוד 10, 20, 30 שנה? ומה איתנו? מי נתן את הדעת עליי? דוקטורית, מורה, בעלי מהנדס חשמל, אנשים יצרניים שאיבדו את הזהות המקצועית שלהם, האישית שלהם, המשפחתית שלהם, את הביטחון הכלכלי והאישי, מי דואג לנו? מי?
שנים התעלמו מחבל הארץ הזה, מהאנשים שגרים בו. המצב הביטחוני עכשיו פתאום, וואו, רוצים לבנות הכול טוב יותר, גדול יותר, חזק יותר. מטפחים על חשבון הטראומה שלי? שלנו? על חשבון המשפחה המתה שלי? מי ייהנה מההשקעה הזאת?
ועוד מתפקידיה של המינהלת – חיזוק האמון, החוסן ותחושת הביטחון האישי והקהילתי, כך כתוב. הובטח על פי הדוח שאף אחד לא יופקר שוב, ושמי שלא יחזור יחיה בכבוד, אבל לא נראה שכך קרה. עם הזמן המינהלת שינתה את המנדט של עצמה, העדיפה להתנער מאיתנו, והנה עוד ועדה שאני לא נכללת בתוכה ושוב מתנערים ממני.
אז מה אני מבקשת? ודאות, כבר אמרו את זה, שתיקחו אחריות ותדאגו קודם כול לאנשים – כן, עד הפרט האחרון. אני לא שמעתי בוועדות שהייתי עד עכשיו בכמה אנשים מדובר. אנחנו לא מאות, אלפים, אנחנו בודדים ביחס ל – אני לא יודעת כמה עכשיו יש, 10 מיליון?
אני לא חריגה. הקריטריונים שלי לטראומה ממש ברורים, אין פה שאלה בכלל. אל תבקשו ממני לחזור לגור בקיבוץ, לצערי אני לא יכולה. שבועות, טרקטורים, שיבולים, זה מה שג'ון ג'ון גיסי החמוד היה עושה, נראה לכם שזה מה שאני יכולה לחגוג עכשיו? זה מה שאני צריכה לראות? כל ג'ון דיר, אם אתם לא יודעים, טרקטור ירוק ויפה, כואב לי בנשמה. מגיע לי להיות מסוגלת למצוא מנוחה בכל מקום שאני אבחר, בכל מקום. אל תגדירו את השיקום שלי בקיבוץ כזה או אחר, לא על קו עימות, לא אזור עדיפות לאומי, לא עם 20 חברים או 18 או אחד, תנו לי לבחור לגור איפה שאני אמצא את הנחת שלי.
תדאגו לפיצוי וליווי נפשי לשורדים, ובעיקר לילדים, לכל החיים. צריך לעגן את זה בזכויות, בהמשך גם כבוגרים. הילדים חבולים ומצולקים, הם איבדו את כל מה שהיה להם. נכפה עליהם שברון לב, הם דור ראשון צעיר לטבח. הם היו שם, אי אפשר לספר להם סיפורים. איך יכול להיות שהמרפאה לבריאות הנפש וטיפול בילדי ה-7 באוקטובר מוקמת הכי רחוק מאיפה שכל ילדי ניר עוז נמצאים?
תאפשרו פתרון מגורים לבודדים, אל תכריחו אותנו לעבור כקבוצה. המתווה זה מעל הראש שלנו. לא לכולם האופציות הקיימות – לא בית ניר, ועכשיו קראתי בעיתונות, יש ניצנים ויש עוד קיבוץ בשער הנגב – לא לכולם זה מתאים. תאפשרו לבחור איפה שהאנשים ירגישו הכי הרבה ביטחון – כלכלי, חברתי, פיזי – לבחור לגור ליד האנשים שהם יכולים לגור לידם.
נקודה חשובה שגם הופיעה בדוח הייתה הנצחה וזיכרון של הנרצחים, החטופים והשורדים. הייתה התייחסות מאוד דלה, זעומה, מעליבה, אפילו בעיקר רק לאופקים, כמעט וכמעט לא לקיבוצים. אז מה עם ניר עוז, קיבוץ שלם שנכבש בשעה? לא נעים לשמוע, אבל זו האמת.
צריך לפעול לשימור מקסימלי ולא לאטום חורי ירי במיגוניות ולא לנקות את הדם על הקירות, ולא לטייח, תרתי משמע, לא לטייח את העובדות. אל תיתנו לקהילת הזוכרים להיאבק עד טיפת דמם האחרונה כדי להשאיר עדויות ושרידים, ראיות. לא ניתן למחוק את הטבע, אנחנו לא ניתן לזה. זה צריך להישאר לדורי דורות. פשוט תתנו את הכסף. זה לא מאורעות שמיני עצרת, זה לא יום חג. זה טבח.
אני מבקשת שתכירו הכרה אמיתית וקבועה בשכול ובנכות – כן, של סבים שכולים, שכל המשפחה שלהם, שליש מהענף המשפחתי שלהם נעלם ברגע, בלי ועדות חריגים. תתנו מתן בעיקר בטיפול בתחום הנפש והכרה בשכול המרובה – דודים, אחים, בני דודים, אחיינים. זה לא מותרות, לא עברנו מרצוננו, אנחנו לא ברילוקיישן, הוצאנו מהבית שלנו במלחמה ואנחנו לא יכולים לשוב.
ויש לזה תקדימים, כמו שיעל אמרה. הפתרון כבר קיים, אפשר לעשות מודיפיקציות. תעשו התאמות. כבר קיבלו הנחות לקרקע, לשווי בית, לזכאות להטבות מס. הביטחון הכלכלי שלנו הוא לא מותרות. אנחנו דורשים תחושת ביטחון, מוגנות ושקט, שנוכל לספק לילדים את החיים הכי קרובים למה שהם הפסידו בגלל ההפקרה ואנחנו לא מוכנים לאבד את זה שוב. תודה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
תודה רבה, נועה, תודה שבאת ואמרת את הדברים. אני מבקש מחבר הכנסת לעתיד, בבקשה.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
אני מוכן לא לדבר, אבל אני מבקש שמינהלת תקומה תביא תשובות מהוועדה הקודמת. הוא צריך להביא איפה כתוב בחוק שלהם שהם לא דואגים לאנשים שלא יכולים לחזור. אני מבקש ממנו – הוא יושב שם בשקט, עם 14 מיליארד שקל, כשאני, אין לי בית, קורת גג ועתיד לילדים שלי. תיתן לנו תשובות בבקשה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אוקיי. רם, בבקשה.
<< אורח >> רם שפע: << אורח >>
קודם כול, נועה, תודה. נראה לי שהפנית את תשומת ליבם של חלק מהאנשים פה שלא עד הסוף מבינים עד כמה המאבק שלך, שלכם, צודק וחשוב. אני אישית מלווה את נושא השיקום של הנגב המערבי וגם ביחס לכל מי שלא חוזר, מ-8 באוקטובר 2023, ונראה לי שחשוב להגיד שבמשך הרבה מאוד זמן, וגם צביקי התייחס לזה קודם, המדינה הייתה בהחלטה מאוד ברורה שעושים כל מה שאפשר כדי לא לטפל בסוגיה הזאת. זאת האמת, זה מה שהיה עוד מתקופתו של אדרי שהוביל את המינהלת ואחרי זה בהרבה מאוד שיחות עם יוסי שלי, ובעצם הגענו לפה לדיונים כל פעם מחדש, לא חשוב תחת איזה כותרת של איזו ועדה, ותמיד בזכות חברי כנסת מעולים מהאופוזיציה שלא מוותרים על הנושא, כל פעם מחדש, וכל פעם כשהגענו לפה, אז המינהלת ומשרד ראש הממשלה זרקו אותנו מאחד לשני כדי שאף אחד לא יטפל בזה.
זה מה שהיה עד לפני כמה חודשים, וכולנו היינו בתחושה בלתי נסבלת כי זה לא רק היה סיפורים שאנחנו שומעים פה עכשיו שלא מקבלים מענה, אלא שום דבר לא קיבל מענה, גם אותן קבוצות מסוימות שהתארגנו – מרצונן, לא כי אף אחד הכריח אותן.
בסוף שנת 2025, תודה רבה שזה קרה, הוחלט להקים צוות. כמו שגם אתה אמרת קודם, אמיר, גם מזכ"ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה וגם מנכ"לית משרד ראש הממשלה, החליטו להקים צוות כדי להתחיל לתת מענה. כולנו מבינים כבר חודשים, ולא במקרה ניר עוז, כפר עזה ובארי עסוקים בלהגיד לוועדה הזאת שהיא עושה עבודה חשובה, אבל היא ממש לא עושה עבודה שלמה ומלאה, כשיש הרבה מאוד אנשים שכרגע נמצאים מחוץ למענה שהמדינה הולכת לתת. וכמו תמיד, ככל שהמקרה שלך יותר קיצוני ויותר מוחלש, המדינה נותנת לך פחות מענה, לא במכוון אלא כי זאת המציאות שנוצרת.
אני חושב שהתפקיד של כולנו פה – של חברי הכנסת, של הנציגים של הקיבוצים, של המועצות, שלי בהקשר הזה כנציג של התנועה הקיבוצית – ליצור מצב שתוך כמה שבועות הם לא מרגישים יותר שהמנדט של הוועדה לא רואה אותם.
עכשיו רגע משהו פרקטי. ניסיתי בדקות האחרונות לדבר עם כל מי שאני יכול כדי להבין שאלון כל פעם אומר, בצדק, התנועה הקיבוצית והמועצות הן חלק מהוועדה. התקשרתי – ואני אומר את הכול על דעתם כמובן – לליאור שמחה מהתנועה הקיבוצית ודיברתי פה עכשיו עם ראשי המועצות משער הנגב ומאשכול לברר למה זה קורה.
מה שאני מבין – אני אומר את זה על דעתם – אף אחד לא מתנגד להרחבת המנדט אלא להפך. כולם רוצים שלוועדה הזאת יהיה מנדט לטפל בכולם. אני חושב שזאת צריכה להיות המטרה. אם אמיר אמר שבשבוע הבא הוזמנו שלושת הקיבוצים, בהקשר הזה, כמו שצביקי אמר, כדי לטפל בהרחבת המנדט, וממה שאני מבין, אין לאף אחד התנגדות להרחבת המנדט, זה מה שצריך לקרות ואז לוועדה המשותפת הזאת יהיה הישג בכך שהיא הרחיבה את המנדט.
אני לא תמים, אני מבין שזה הולך להיות מורכב וכנראה יהיו חלק מהאנשים במשרדי הממשלה שיתנגדו לזה כי יכולות להיות לזה השלכות, אבל ההשלכות האלה הן שאנשים לא מקבלים מענה כרגע. זאת עובדה שבעיניי כולנו עכשיו צריכים להחליט שהשאיפה שלנו זה הרחבת המנדט ופתרון לסוגיה הזאת. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
נכון לגמרי.
<< דובר >> יסמין פרידמן (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >>
אני רק אגיד שאתה אומר שהם הוזמנו, אבל המשפחות אומרות שהן לא יודעות שום דבר על זה.
<< אורח >> רם שפע: << אורח >>
נכון. התכוונתי לנציגי הקיבוצים.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
נציגי היישובים, כן.
<< אורח >> רם שפע: << אורח >>
התכוונתי לנציגי היישובים.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
חבר הכנסת סגלוביץ', בבקשה.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >>
אני אהיה מאוד מאוד קצר. בניגוד לרם, אני ממליץ בפני מי שמקשיב, אני מקווה שמקשיבים, אל תפסיקו לרגע ושהבג"ץ יגישו כמה שיותר מהר, זו הדרך היחידה שתקבלו מענה.
אין פה דבר אחד שהממשלה לא יודעת, בפורמלי ובלא פורמלי. אין דבר אחד שמנכ"לית משרד ראש הממשלה לא יודעת. אנחנו בכיבוסי מילים, ולכן אני אומר שלצערי הרב, רק כשתצטרכו להגיע לתצהירים לבג"ץ, יתחיל לזוז משהו. שום ועדה, אל תעשו הרחבות, הכול, אין זמן, ולא לחכות לרגע.
הבקשה שלי כאן מיושב-ראש הוועדה לביקורת המדינה, אני הייתי מבקש ליווי – במילים האלה –ליווי ודוח חריג של משרד מבקר המדינה לתהליך הזה. לא יכול להיות שנשב פה בוועדת ביקורת המדינה, כשזה לא הדוח הראשון שמדברים על מה שקרה אחרי 7 באוקטובר, יושבים פה אנשים שלא מקבלים מענה כי לא רואים אותם בעיניים, זאת המילה, אין לי מילה אחרת.
אני כעובד ציבור, לא כנבחר ציבור ולא כפוליטיקאי, בהלם טוטלי מההתנהלות חסרת הרגש והלב של הממשלה הזו. זה לא בפעם הראשונה, אבל מרגע שלא לוקחים אחריות על הטבח, לא פלא שמשכיחים כל דבר שקשה לראות אותו.
ולכן הבקשה שלי מיושב-ראש הוועדה שיהיה דוח, ממש שילוו את התהליך הזה. זה חריג, אני יודע, הם יודעים לעשות את זה, ואני פשוט לא סומך. אנחנו נכנסים לתקופת בחירות, לא יהיה לאף אחד אינסנטיב להתעסק בדבר הזה. הדרך היחידה זה להמשיך להפעיל את השירות הציבורי מעל ראשם של הפוליטיקאים, ומשרד מבקר המדינה יודע לעשות את זה.
ואני לא יכול להתעלם מהתקופה. היום יש פיזור הכנסת. יעבור, לא יעבור, לא משנה, יש בחירות באוקטובר. נראה לכם שאת ראש הממשלה זה יעניין לעשות על זה דיון דחוף ולתפוס את כולם באוזן? זה לא יקרה, כי המנכ"לית של משרד הממשלה יודעת את כל מה שאתה עכשיו יודע, שוסטר, והיא לא עשתה כלום עד אז, ומהדיון האחרון עבר זמן. אני יודע שאני נשמע כעוס כי פשוט מביך אותי, מבייש, ואני אומר לך עוד פעם, זה פשוט מביך שבסוף צריכים לפנות לבית משפט עליון לקבל סעד ממדינה שהפקירה. זו תמונת המצב.
ולכן, לא מנדט ולא נעליים. ליווי צמוד של משרד מבקר המדינה על הראש של עובדי הציבור. אין דרך אחרת. תודה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>
קודם כול, אני מצטרפת לכל מה שאמר יואב. האירוע הזה היה ידוע, ותראה, אולי זה חלק מהקמפיין. הרי יש קמפיין כזה שמצד אחד אומרים, הממשלה מושלת, וכשרואים שהם לא עושים כלום, בצר להם, פונים האזרחים לבג"ץ. ואז מה יגידו בממשלה? בג"ץ מתערב. שומו שמיים.
אני אומרת לך, אדוני, יש שבוע, שבוע עד שתתכנס שוב הוועדה. בשבוע הזה, אם יש רצינות בדבריכם, הממשלה, אתם תרחיבו את המנדט ותשבו עם האנשים ותמפו את הצרכים. זה לא דבר שהוא בלתי ניתן לעשות. ואם בתוך שבוע יראו נציגי הקיבוצים שכלום לא קרה, בעיניי – ואני אומרת את זה בצער, כי אני לא חושבת שזאת צריכה להיות השיטה, אני לא חושבת שבית המשפט צריך לפתור את כל הבעיות, בשביל זה נבחרים נציגי ציבור – בצער, שיפנו לבג"ץ, ואני מבטיחה להם שבג"ץ ייתן להם את הסעד. למה אני יודעת את זה? כי כל בר דעת מבין שמדינה שהפקירה פעם אחת, לא יכולה להפקיר בפעם השנייה. תודה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
ירון, אני מבקש ממך להסתפק בשתי דקות. לא נוכל לתת זמן מתאים כמו שנתנו קודם. שתי דקות, כדי שנוכל לסכם את הדיון.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
אני רוצה בבקשה להגיד פה קודם כול, אני אחרי 7 באוקטובר עזבתי את המלון. אני ירון מאור מקיבוץ ניר עוז, נשוי ללי מאור, ארבעה ילדים יש לנו שחוו את התופת, אבא שלה אלכס דנציג נחטף ונרצח חי, דוד שלה איציק אלגרט, ועוד המון המון מבני קיבוץ.
אני רוצה להתחיל עם זה שאני אחרי שלושה שבועות עזבתי את המלון באילת, הדבר הראשון שהגעתי אליו זה למינהלת תקומה, למשה אדרי. אחרי מאבקים הוא קיבל אותי בסוף.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
ירון, אני עוצר משום שאתם הולכים רחוק מדי.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
לא רחוק.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
דבר על היום.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
לא רחוק. ישבתי שם, מינהלת מפוארת, מאה פקידים, מאה אנשים, אנשי טובי המקצוע. ואני אומר לו באותו יום, אנחנו לא חוזרים, אני צריך עכשיו להתחיל את חיי, עכשיו נתחיל להשתקם. הוא אומר לי, כן, אנחנו נקים צוות. עבר זמן, דיונים איתו, נפגשתי איתו ארבע ישיבות שם. 14 מיליארד שקל הם קיבלו.
אני אתן לך משל קצר. זה כמו שב-7 באוקטובר, אלפי פצועים, מגיעים משום מקום, עשרה רופאים בכירים עם כל הציוד, עם כל הציוד. והם אומרים, תמנו את הפצועים, קל וקשה, אנחנו מטפלים רק בקל, רק בקל אנחנו מטפלים. מי שפצוע קשה, תקבור לו לידו קבר. זה מה שמינהלת תקומה עושה, 14 מיליארד שקל, ועם כל האנשים הפצועים שחוו את הדבר הכי גרוע שיש, היא לא נותנת לנו מענה. היא הקימה עוד תת ועדה, שבתת ועדה היא קיבלה את המנדט. איפה המנדט? והיא מספרת לי סיפורים שזה לא בידה, היא לא יכולה לעזור לשורדים. איך זה הגיוני?
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
ירון, תודה. על זה בדיוק אנחנו מדברים.
<< אורח >> נעה דוד: << אורח >>
אלון, אני גם מבקשת.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
אני אומרת ככה. בבוקר - - -
<< דובר >> יסמין פרידמן (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >>
אתם חייבים להבין שב-11:00, בגלל שנפתחת המליאה, המיקרופונים נסגרים.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
ארבעה אנשים, דקה כל אחד, בבקשה.
<< אורח >> יעל אדר: << אורח >>
המדינה או הממשלה עדיין לא לקחה אחריות על מה שאירע, למה ומה קרה. מה שאנחנו דורשים פה, לקחת אחריות על התוצאות כי התוצאות איומות, ושמעתם אותן כאן.
דבר שני, אני פונה פה לאמיר. אמיר, אתה אמרת שיש נושאים שידועים לכם, כמו הדיור המוגן. הדיור המוגן ידוע לכם כי היו אליכם פניות, אבל אם לא תחכו לפניות, תדעו עוד דברים, כמו מה עם החינוך המיוחד, שהם היו אנשים מוגנים בחממה קיבוצית. אלון, אתה יודע מה זה ילדי חינוך מיוחד בקיבוץ, אתם יודעים מה זה תפקוד נמוך, מה עושים איתם, איך הילדים האלו, הילדים שהם בני 20, 30 ו-40 מקבלים היום חממה חלופית, ולא בהכרח בקיבוץ.
הדבר האחרון, אלון, אני רוצה לומר לך כי אתה אמרת שיהיו מענים אבל אולי לא יהיה מענה לכולם. אז אני רוצה לומר לך שאסור לומר את המשפט הזה כי מי שלא יכול לקבל איזושהי חליפה, צריך לקבל פיצוי כספי שעם הפיצוי הכספי הוא יחליט מה הוא עושה.
ולכל האנשים שמיניתם כאן – אני חברת ההתיישבות הכפרית 44 שנים, מעריכה את כולם, אנשים טובים, רציניים, ערכיים, אבל, אי אפשר לדבר רק עם הנהלות הקיבוצים, וזה גם מה שאמרו בתקומה, מדברים רק עם ההנהלות. מישהו חייב לבוא להסתכל לנועה ולארבעת ילדיי בעיניים ולשמוע אותם כי הרבה מההנהלות לא חוו את ה-7 באוקטובר, הם לא יודעים מה קורה לנו בלילות, הם לא יודעים את זה. תמצאו איזשהו מנגנון שאתם שומעים את האנשים שנפגעו ואת ההתמודדויות שלהם.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
תודה, יעל.
<< אורח >> ירון מאור: << אורח >>
האירוע הכי חריג שקרה במדינת ישראל, אין ועדת חריגים. בושה, ועוד מתייפייפים לנו.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
נעה, בבקשה.
<< אורח >> נעה דוד: << אורח >>
אני רוצה קודם כול להודות.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
לא, אין קודם כול, יש 40 שניות.
<< אורח >> נעה דוד: << אורח >>
40 שניות. להודות על הדיון, להגיד למינהלת תקומה שאנחנו רואים את העבודה ומברכים עליה, וגם משרדי הממשלה.
יחד עם זאת, הגיעה העת, די, להתחיל להיות יותר אופרטיביים. אני מחזיקה פה את הדוח שהתפרסם בפברואר. אני לא רואה פה תוכניות עבודה אופרטיביות, אני לא רואה פה יעדים, מדדים. יש לי פה את הסיכום גם מהוועדה הקודמת, אני לא רואה לא את מינהל התכנון שהציג פה דברים, לא את משרד מבקר המדינה שבא ואכף את כל הנקודות שהיו בדיון הקודם, ואני עוד לא הספקתי בכלל להתייחס לוועדה שיסמין התייחסה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
תודה. את מוזמנת ותמשיכי להגיע לישיבות. אנחנו לא מסיימים, אנחנו רק באמצע העבודה. סיכום.
<< דובר >> יסמין פרידמן (מ"מ יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >>
יואב וקארין, אני חושבת הציגו את זה בצורה המקצועית הכי נכונה. ואני, תמיד יוצא לי כל הלב החוצה, אז אני שוב אבקש סליחה כי זה הדבר היחיד שיש לי להגיד לכם ולתת לכם, וזה כל כך מתסכל, זה הורג אותי. גם בדיון הקודם יצאתי בבכי ובשברון לב, ואני יוצאת ממנו שוב באותו מצב. סליחה.
ואני פונה אליך אחרי שאתה שומע את הדברים, ואני רוצה לקוות שאתה תגיע לאן שתגיע היום ואתה תנער את כל מי שצריך לנער, כי לא מדובר באלפים, לא מדובר בעשרות אלפים. איך יכול להיות שאי אפשר לספק פתרון מתאים לכל אחד ואחד? אני באמת מבקשת ממך, תצא מכאן ותעשה משהו. זה כל מה שאני יכולה להגיד כרגע.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אני מודה לכל מי שבא והשמיע, ואני חושב שזה היה חלק חשוב וראוי. שמענו את הוועדה, הוועדה שמעה את האמירות גם של חברי הכנסת, ראשת המועצה והחברים שורדי הטבח.
הוועדות דורשות מענה לתושבי החבל שיבחרו מענה שאינו קהילתי או בקבוצות קטנות. הוועדה תקיים, או הוועדות יקיימו אני מניח, דיון נוסף או דיונים נוספים לאחר סיום עבודת הוועדה, ולכל המאוחר בתוך חודשיים.
בגלל חרדת הקודש – ופה ההערה שלך – חרדת הקודש שאנחנו מתייחסים לנושא, הוועדה מבקשת מנציג משרד מבקר המדינה וממשרד מבקר המדינה להמשיך במעקב הדוק אחר הענקת מענה ראוי לכלל שורדי הטבח. הישיבה נעולה, תודה רבה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>