חומר רקע - גורמים חיצוניים
בס"ד
עוטפיםאתהחופים,
עוטפיםאתהחיים
הקדמה
כל שנה טובעים למוות בממוצע כ-
50
ילדים ומבוגרים
–
רובם בים התיכון.
מחקרים
מהעולם
מראים שעל כל טביעה למוות,
יש עוד 4
שנותרים עם נכות
לכל החיים.
1
טביעות הינם הגורם מספר 2
לתמותה
מתאונות של ילדים
ב
ישראל2.
ב2021
ארגון הבריאות העולמי
ביקש מכל מדינה להקים רשות למניעת טביעות.
חופי ישראל משתרעים על פני 306
ק"מ.
יש 3
סוגי חופים בישראל:
❖
חוף מוכרז, מותר לרחצה –
יש בו מציל והוא מותר לרחצה בשעות הרחצה. -
21
ק"מ
❖
חוף מוכרז, אסור לרחצה –
יש בו שילוט איסור רחצה -
170
ק"מ
❖
חוף לא מוכרז –
אין שום התייחסות בחוק.
114
ק"מ
❖
חוף ללא סטטוס –
אין שום התייחסות בחוק.
גורם הסיכון המרכזי למוות בטביעה הוא רחצה בחוף ללא
שירותי הצלה!
בישראל רק 7%
מחופי הרחצה עם שירותי הצלה!
ולכן –
הפתרון המרכזי הוא פתיחת חופי רחצה נוספים.
יחס של כמות הטביעות לק"מ חוף
בישראל הוא מהגבוהים בעולם. לדוגמא: באוסטרליה
היו70
טביעותביםב2021
,על60,000
ק"מחוף
ואוכלוסיי
ה
של25
מיליוןאיש.בעודבישראל
היו 29
טביעות על 300
ק"מ חוף, ו9
מיליון איש.
בעולם יש שימוש בשיטות הצלה רחבות
מהקיים בישראל, הכוללות מתנדבים וטכנולוגיה.
שיטות אלו מוזילות מחירים של חוף מוכרז, שומרות על איכות הסביבה, ומורידות את כמות
הטביעות באופן משמעותי.
חוף מעיין צבי
גובה חייהם של אנשים רבים
–
יש למצוא פתרון
מיידי
לפני המוות הבא!
בישראל אין רישום של נתון זה אך מסקירת נתוני מד"א יתכן ובישראל הנתון הוא גבוה יותר.
1
כתוצאה מתאונות, לפי ארגון בטרם.
2
בס"ד
המלצות
פיתוח
➢
ב
חינת
תוכנית
החומש
שלנולפיתוח60
ק"מחופירחצהמוכרזיםעלידישרהפנים.
➢
הקמת פיילוט לחוף בשיטת הצלה רחבה, הכולל מתנדבים וטכנולוגיה.
➢
פיתוח שיטת הצלה רחבה הכוללת מתנדבים, טכנולוגיה, וסיורי מצילים.
ת
קציב
➢
גיוס תקציב להרחבת החופים המוכרזים לעוד 60
ק"מ בשיטות הצלה מגוונות.
➢
גיבוש תקציב שיכלול
השתתפות במימון הפקחים
לחופי הרחצה האסורים.
ח
קיקה
ותקנות
➢
עדכון
תקנות
שיאפשרו שיטת הצלה רחבה
על 1
ק"מ חוף במקום על 150
מטר.
(מצלמות, מתנדבי
הצלה, טרק
טורונים וכו בשילוב מצילים)
➢
להגדיר את כל החופים חסרי הסטטוס ו
הלא מוכרזים כאסורים לרחצה.
➢
חיוב הרשויות בפיקוח וקנסות בחופים
שאינם מוכרזים לרחצה.
➢
חיוב
הרשויות
בהגשת סקרי סיכונים לכלל החופים
ברשות. (ולא רק למוכרזים.)
גיבוש
תוכנית
איסוף נתונים מקיפה
ודיגיטלית
הכוללת נתונים על ניצולים מטביעה,
➢
נכות, ודרכי הצלה, בשיתוף משרדי ממשלה וגופי ההצלה והפקת לקחים.
➢
ה
גשה שנתית לכנסת של נתוני טביעות
כולל
הפקת לקחים ופתרונות.
➢
הרחבת שעות ההצלה
מזריחה עד שקיעה.
➢
התקנת
כלי אכיפה
יעילים לרשויות שלא עומדות בחוק, בצו ובנהלים.
➢
פרסום
של
מפת
הטביעות
לאורך חופי ישראל
לפי שם רשות,
שם חוף ונ.צ. לציבור.
➢
פתיחת חופים מופרדים בשיתוף רשויות מ
קומיות של ערים דתיות וחרדיות.
➢
עדכון החוק כך שיורחבו
שעות הרחצה
מזריחה עד שקיעה.
➢
סגירה
לאלתרשלכלחוףשהיובו2
טביעותב10
שניםהאחרונות.
פתיחתולרחצה
רק במידה ויוכרז כחוף עם שירותי הצלה.
➢
הסברה בקהילה –
תקצוב פרויקט ארצי להסברה במגזר הכללי והחרדי.
➢
הפצת חומרי הסברה
לרשויות
משרדהחינוך
➢
לחייב בחוזר מנכ"ל של משרד החינוך הוראת שיעורי
חינוך למניעת טביעות.
בס"ד
לקטציטוטיםמדוחמבקרהמדינהוהתקשורת
חסר בחופי רחצה עם שירותי הצלה
➢
דוח מבקר המדינה3: "על מנכ"ל משרד הפנים לוודא שתגובש תכנית רב-
שנתית
לפיתוח חופי הרחצה ולהציג בה חלופות למימונה."
התעלמות מהחופים הלא מוכרזים והאסורים לרחצה
משרד הפנים מחייב את הרשויות לבצע סקרי סיכונים רק
בחופים המוכרזים לרחצה.
➢
דוח המבקר: "
עליו להשלים את מיפוי החופים שלא הוכרזו הנחזים להיות מותרים
לרחצה,
ולקבוע נוהלי פיקוח מפורטים שיבטיחו את מילוי תפקידה של המדינה
בחופים אלו".
פסיקת בית משפט: "ראו למשל כיצד קובע בית המשפט את תוכנה הקונקרטי של חובת
➢
זהירות ב-
ע"א 9212/99
ציון חברה לביטוח בע"מ נ' מ"י, לכן, א
ם
רוצה מפעיל החניון
להפוך את פעילות הרחצה במים לבטיחותית, ניתן לאמץ את רמת ההתנהגות
הנדרשת על-
פי החובות החקוקות החלות על מפעיל של חוף רחצה מוכרז גם לגבי
חובותיו של המפעיל בחוף בלתי מוכרז
(לדוגמא: הצבת שירותי הצלה) כסטנדרט
התנהגות הנדרש מכוח חובת זהירות החלה על מפעיל חוף סביר.
איסוף נתונים לוקה בחסר ואין הפקת לקחים מהנתונים
➢
דוח המבקר: "
על מנהל המינהל
לשלטון מקומי לוודא שאגף אתרי רחצה אוסף באופן
שיטתי מידע על מקרי טביעה, הן לגבי האנשים שניצלו והן לגבי האנשים שנפטרו כתוצאה
מהטביעה.אםהמשרדזקוקלצורךזהלמידעמגופיםאחריםכגוןמד"א,עליולהסדירזאת
כנדרש. אתהמידעהזהישלנתח,להסיקממנומסקנותלגביהפעולות הנדרשותלשם
שמירה על בטיחות הרוחצים בים, ולפעול בהתאם למסקנות אלה."
חוסר בכלים לאכיפת הנהלים של משרד הפנים
➢
דוח המבקר: "עליו מנכל משרד הפנים)(
לפעול למציאת כלי אכיפה אפקטיביים, שניתן
יהיה להפעילם בשעת הצורך נגד הרשויות המקומיות."
ב
ברכה,
לאה
דקלה הראל
אחות של אורי הראל ז"ל
יו"ר הועד הארצי למניעת טביעות
כל הציטוטים מדוח המבקר הם מדוח מבקר המדינה 2014
3