פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 108
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
שהתקיימה ביום שלישי כ' באדר א' התשס"ח (26 בפברואר 2008) בשעה 11:30
סדר היום: הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 8) (הוספת ימי
היעדרות להורה יחיד), התשס"ח-2008 של חבר הכנסת גדעון סער וחברת הכנסת
שלי יחימוביץ'. (פ/3084)
נכחו:
חברי הוועדה:
גדעון סער – היו"ר
שלי יחימוביץ'
מוזמנים:
עו"ד איה דביר – משרד המשפטים
יובל יעקבי – רפרנט תעסוקה ועלייה, אגף התקציבים, משרד האוצר
רחל אגמון – מפקחת ארצית פרט ומשפחה, משרד הרווחה
עו"ד דבורה אליעזר – לשכה משפטית, משרד התמ"ת
עו"ד מאירה בסוק – יועצת משפטית לדיני עבודה, נעמ"ת ירושלים
ייעוץ משפטי: נועה בן-שבת
מזכירת ועדה: אריאלה אהרון
רשמת פרלמנטרית: שרון רפאלי
הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 8) (הוספת ימי
היעדרות להורה יחיד), התשס"ח-2008 של חבר הכנסת גדעון סער וחברת הכנסת
שלי יחימוביץ'. (פ/3084)
היו"ר גדעון סער:
בוקר טוב. אני מבקש לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 8) (הוספת ימי היעדרות להורה יחיד) של חברי הכנסת גדעון סער ושלי יחימוביץ', הכנה לקריאה השנייה והשלישית.
הצעת החוק הזאת אושרה בקריאה הראשונה במליאה לפני שבועיים. ביקשתי להביא אותה היום, בין היתר מכיוון שאני רוצה שבמסגרת הצעות החוק שיאושרו או שניתן יהיה לדון בהן במועד שהכנסת מציינת את יום האישה הבינלאומי, תהיה גם ההצעה הזאת.
נמסר לי ואף קיבלתי מכתב מחברי סיעת חד"ש שביקשו הסתייגות. ניתן לבקש הסתייגות בכתב בלי נוכחות בדיון?
נועה בן שבת:
בעיקרון הם אמורים להשתתף בדיון.
היו"ר גדעון סער:
אני מבין שאם הם לא ישתתפו הם לא יוכלו להגיש את ההסתייגות.
נועה בן שבת:
בדרך כלל אנחנו מתייחסים לזה כאל הסתייגות לדיבור.
היו"ר גדעון סער:
הסתייגות לדיבור או לא לדיבור היא מינוח שאנחנו משתמשים בו. פורמלית יש הסתייגות או אין הסתייגות כי אם ההסתייגות מתקבלת, החוק שונה. השאלה היא האם הם רשאים להגיש הסתייגות.
נועה בן שבת:
פורמלית הם צריכים להגיע לדיון כדי שההסתייגות תידון.
היו"ר גדעון סער:
אז אם הם יגיעו תהיה הסתייגות.
מאירה בסוק:
זה לא הגיוני כי הלוא אם הם לא מצביעים עליה, ההסתייגות לא תתקבל.
היו"ר גדעון סער:
אבל השאלה היא האם ניתן יהיה אחרי כן להעלות אותו במליאה גם אם היא לא מתקבלת לא כחלק מהפצת החוק.
נועה בן שבת:
הם אמורים להגיע כדי להעלות את ההסתייגות שלהם.
היו"ר גדעון סער:
בסדר גמור.
אם כך, אני מבקש לפתוח את הדיון. אם יש מישהי שרוצה להוסיף – הדברים הם, כידוע פשוטים: כוונת החוק היא ליצור מציאות משפטית שבמקום 12 ימים של זכאות לזקוף על חשבון תקופת מחלה צבורה, יהיו 16 יום במקרה של הורה יחיד עבור מחלת ילד.
רחל אגמון:
אני ממשרד הרווחה. אני לא יועצת משפטית, אני אחראית לתוכניות לחד הוריות. אני מהרהרת בקול כי זה לא הגיע לידי גיבוש. אני שוחחתי בשתי מילים עם היועצת המשפטית שלכם. - - - שעלתה לי מהמשרד הנה מצוין שיהיו לאם חד הורית עוד כמה ימי מחלה כדי שהיא לא תהיה בלחץ שהיא גם מפסידה- -
היו"ר גדעון סער:
זה יכול להיות גם אב.
רחל אגמון:
היות ש-70% מהמשפחות החד-הוריות הם גרושים וגרושות אנחנו יודעים שברוב המקרים הילדים בחזקת האם. במקרים של משמורת משותפת, למה שהאבא יהיה "פראייר" ולא יטפל אותו דבר – סליחה על המינוח הלא מקצוע; ובמקרה של הורים גרושים שהילדים במשמורת האם, גם אז האבא נמצא בתמונה, והוא גם יכול להתגייס. בכך שבאופן גורף אנחנו נותנים עוד ימים לאם, האם בזה - -
שלי יחימוביץ':
זה לא לאם.
רחל אגמון:
להורה המשמורן. ב-96% מדובר בנשים, אבל את צודקת, הורה משמורן.
היו"ר גדעון סער:
92%.
רחל אגמון:
- - למה באופן אוטומטי לפטור את ההורה המשמורן? אלה המחשבות שאני מעלה.
היו"ר גדעון סער:
תודה. משתתפים נוספים?
שלי יחימוביץ:
החוק הזה הוא כל-כך בסיסי ואלמנטרי שאני פשוט תוהה למה בכלל היה צריך לחוקק אותו מלכתחילה. ילדים של הורים במשפחה חד הורית לא חולים פחות מילדים של בני זוג – הם חולים אותו מספר ימים. כשבני זוג מגדלים את ילדיהם במשותף במשמורת משותפת או לחלופין כשהם נשואים ומגדלים אותם בבית אחד, הם נוהגים להתחלק בימי המחלה, והם זכאים למספר ספציפי של ימי מחלה. לכן ברור, מובן מאליו וטבעי שהורה חד-הורי שילדו חולה יהיה זכאי לאותו מספר הימים ששני בני הזוג זכאים להם, זה כל מה שאומרת הצעת החוק. היא לא יוצרת מצב אבסורדי, היא בסך-הכול משווה את מצבו של החד-הורי למצבם של בני זוג. להתחיל להערים קשיים ולמצוא סדקים ופגמים זה מאוד פשוט. אנחנו מכירים את הפרקטיקה של החיים: אכן, ברוב הזוגות הגרושים מדובר באם וילדיה, וגם כאשר יש בתמונה אב, והוא נוהג לבקר את הילדים, בסופו של דבר העול של הטיפול בילד החולה נופל על האמא – בואו לא נמציא כאן מציאות מדומה שבה יש שוויון מוחלט באחריות בתוך התא המשפחתי. בתוך התא המשפחתי האחריות נופלת על כתפיה של האם. אולי באליטה מסוימת עם קודים אחרים יש שותפות כזאת. לכן לדעתי, אין טעם להכביר מילים, ופשוט צריך לחוקק את החוק ולהמשיך הלאה.
מאירה בסוק:
לגבי ההמשך הלאה: האם אפשר אולי לעשות בנק משותף לנושא ימי המחלה של האם, ולא משנה לי בנושא הזה אם היא חד הורית או לא, כי אנחנו גורמים לאם לשקר. אימהות הולכות לרופא ואומרות שהן חולות, ובעצם הילדים חולים. חשבתי פשוט אם להמשיך הלאה ולעשות בנק משותף.
שלי יחימוביץ:
זה מעניין מה שאת אומרת, אבל זאת הצעת חוק אחרת.
מאירה בסוק:
ברור. לכן העליתי את זה כאן.
נועה בן שבת:
מה זאת אומרת "בנק משותף", זאת אומרת שאת כל ימי המחלה שלה היא תוכל לנצל למחלת ילד?
מאירה בסוק:
אמהות שהילדים שלהם צעירים – הן, תודה לאל, נשים בריאות, ומי שחולה זה הילדים – יוצא מצב שהיא לוקחת את ימי החופשה שלה או שהיא פשוט משקרת. זה קורה במיוחד במקומות לא מוסדיים. הלוא במקומות מוסדיים יש לה 30 יום בשנה, אז הכול אחרת. אבל במקומות פרטיים – במוסך, בחנות, בסופרמרקט – אין להם, יש להם 18, והם מנצלים אותם עד הסוף תמיד.
שלי יחימוביץ:
צריך לציין בשוליים שיש גם הרבה מאוד עובדות, אפילו מאות אלפים שלא יעזו לקחת ימי מחלה כי הן עובדות קבלן, והן רק יעזו לקחת שני ימי מחלה רצופים – פשוט יעיפו אותן מהעבודה.
מאירה בסוק:
אין ספק. לכן אולי בעתיד הנראה לעין אפשר לעשות משהו.
היו"ר גדעון סער:
תודה.
אני מעמיד את ההצעה להצבעה.
מי בעד? תודה. אני קובע שפה-אחד ההצעה אושרה.
אני מבקש, אם ניתן להגיש את ההסתייגות – אף על פי שאין לה מקום – אז אפשר, אבל אם לא ניתן היא לא תוגש, וצריך להסביר למציעים מדוע.
נועה בן שבת:
המציעים לכאורה ביקשו- -
היו"ר גדעון סער:
השאלה היא מה קובע התקנון.
נועה בן שבת:
התקנון אומר שיושב ראש הוועדה הקבועה יזמין לדיון חבר כנסת שאינו חבר הוועדה שיציע הצעה שהועברה לדיון בוועדה. כלומר אם הזמינו אותו הוא היה אמור לבוא ולהציג את הצעתו. יש פה הוראה שאפשר להגיש שהצעה לתיקון תוגש לוועדה בכתב לפני הדיון, וחבר הכנסת רשאי לבקש כי הוועדה תדון בהצעתו גם שלא בנוכחותו.
היו"ר גדעון סער:
אני רק צריך לדעת האם ניתן או לא ניתן. בדרך כלל כמשפטן אני אוהב להתעמק בסעיפים, וכיושב ראש הוועדה אני רק רוצה לדעת תשובות.
נועה בן שבת:
אפשר לראות בכך בקשה לדון שלא בנוכחותו ולדון בכך, ואפשר להגיד שהוא לא ביקש לדון בכך שלא בנוכחותו. הוא זומן לישיבה, הוא לא הגיע, אפשר להתעלם מההסתייגות. אלה שתי חלופות פתוחות. אין בקשה מפורשת לדון בהסתייגות.
היו"ר גדעון סער:
המבקשים הוזמנו?
אריאלה אהרון:
כן.
היו"ר גדעון סער:
אם כך, אני בוחר להתעלם מההסתייגות. אני קובע שההצעה אושרה פה-אחד. אני מודה לכל מי שהגיע לדיון הקצר הזה, אבל הוא בהחלט יוסיף לנו בשבוע הבא עוד נדבך בנושא חקיקה ליום האישה הבינלאומי. תודה לכולם.
הישיבה ננעלה ב-12:45