הודעה לעיתונות
הכנסת
דוברות הכנסת
דובר ועדת הכלכלה
ירושלים, ל' בסיוון התשפ"ו
15/06/2026
הודעה לעיתונות
ועדת הכלכלה אישרה לקריאה ראשונה תיקון להרחבת המגוון בשידורי הרדיו
היו"ר ביטן הודיע כי ההסדר המלא ידון בעת הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית; שר התקשורת קרעי הציע לאפשר לבעלי הזיכיונות להמיר זיכיון לרישיון ולצאת למכרז תדרים חדש
קישור לתמונות וסרטונים מהדיון (קרדיט סטילס: דוברות הכנסת, דני שם טוב): https://photos.app.goo.gl/jC23VEPadYQvV9PE6
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה היום לקריאה ראשונה שתי הצעות לתקן את חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, העוסקות בשידורי הרדיו האזורי. ההצעה הראשונה של ח"כ אלי דלל, עוסקת בהרחבת המגוון בשידורי הרדיו והרחבת שידורי הרדיו האזורי. ההצעה מוזגה עם הצעתו של ח"כ אחמד טיבי, שביקש להרחיב גם את אזורי השידור של תחנות הרדיו בשפה הערבית.
בדיון היום אושרה הצעה לפיה הזיכיונות של תחנות הרדיו האזוריות יוארכו עד 1 בינואר 2033. שנה וחצי לפני תום מועד הזיכיון תוציא הרשות השנייה מכרזים להפעלת תחנות ארציות ואזוריות, כאשר למפעילים יינתנו רישיונות ל-15 שנים, עם אפשרות הארכה ב-5 שנים נוספות. עם זאת, במהלך הדיון עלו שאלות רבות בקשר למודל והיו"ר ביטן ציין כי ההכרעות הסופיות יתקבלו בעת הכנת ההצעה לקריאה השנייה והשלישית.
יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן, פתח את הדיון והסביר כי הוועדה ניסחה נוסח משולב שנועד לייצר פשרה ולאזן בין הצורך בתחרות לבין שמירה על יציבות השוק: "ניסחנו הצעת חוק חדשה, הטמענו שם כל מיני הערות של משרד התקשורת ושל גופים אחרים. בניגוד לרדיו הארצי, ברדיו האזורי יש תחרות וזו תכלית החקיקה".
עיקר העימות בדיון נסב סביב מועד פתיחת השוק לתחרות והתנאים המקדימים למכרזים. מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, התנגד לנוסח הנוכחי וטען כי הוא מנציח את מבנה השוק הקיים: "המודל הנוכחי גורם לכך שכל בעל זיכיון מקבל מעין מונופול באזור שלו, והציבור מקבל פחות. הכיוון של הרפורמה ראוי, אך ההצעה כרגע למעשה מנציחה את המשטר הקיים. התקופה צריכה להיות קצרה הרבה יותר מ-2033. אם יש תדרים פנויים היום, בואו נשתמש בהם ונפרסם מכרזים מחר בבוקר".
מקדסי ביקש גם לוותר על הדרישה לבצע עבודת מטה לבחינת היתכנות כלכלית לפני המכרזים, וטען כי מדובר בחסם מיותר ושוק חופשי צריך לקבוע את ההיתכנות בעצמו. סמנכ"ל הכלכלה במשרד, אביתר גוטמן, הגדיר את הרגולציה הנוכחית כ"על גבול הקומוניסטית" והזהיר מפני ריכוזיות, שכן לדבריו 9 מתוך 13 התחנות האזוריות מוחזקות כיום בידי שלוש קבוצות אחזקה בלבד. דברים דומים אמרה גם נציגת משרד האוצר, גיל הכהן, שהדגישה כי הממשלה לא צריכה לתכנן את השוק או להגביל את כמות התחנות מראש.
יו"ר הוועדה ח"כ ביטן הבהיר כי יציאה למכרזים עכשיו תפגע בזכיינים הקיימים, ואם רוצים לעשות את זה אז אפשר לתת להם פיצוי ולעשות מה שרוצים. "אי אפשר לעשות רפורמה על חשבון האנשים, אותו דבר קורה גם עם בעלי המוניות". יוזם החוק, ח"כ אלי דלל, חיזק את דבריו ואמר: "אתם לא יכולים להתלבש על הצעת החוק שלי ולעשות מה שאתם רוצים. אם אתם רוצים חוק משלכם, תביאו הצעת חוק ממשלתית".
שר התקשורת, שלמה קרעי, התייחס להצעות השונות ואמר: "יש כאן שני צדדים למטבע. יש את האוצר ואגף שידורים אצלי במשרד שמסתכלים על תחרות בתנאי מעבדה – וזו הצעה ממשלתית שהתנגדתי לנוסח שלה. מהצד השני יש את בעלי הזיכיונות שרוצים להשאיר את המצב כמו שהוא עד שיבוא המשיח. אני מציע ללכת לאמצע: לאפשר לבעלי הזיכיונות הקיימים תקופת היערכות להמיר את הזיכיון ברישיון (מקומי או ארצי) עם תנאי סף ובלי מכרז, ובמקביל להוציא למכרז תדרים חדשים לתחנות חדשות". ח"כ ביטן הגיב לכך ואמר כי אם זה מה שהמשרד רוצה הוא יכול להגיש הצעת חוק ממשלתית כזו.
ח"כ אחמד טיבי הסביר את חשיבות הצעתו לחברה הערבית: "הצעת החוק שלי מטרתה להרחיב את הכיסוי של התחנות האזוריות של החברה הערבית, כמו 'רדיו א-שמס' ו'רדיו נאס', לכלל הארץ. כיום הן פועלות באזור הצפון בלבד ואני רוצה שהשידורים שלהן יגיעו עד לנגב".
נציגי תחנות הרדיו הביעו דאגה עמוקה מפני קריסה כלכלית. יו"ר התאחדות תחנות הרדיו האזוריות, דוד בן בסט, אמר: "התחרות במרכז קשה מאוד ויש מחירי היצף. תחנות הרדיו נמצאות היום בהפסדים כספיים קשים, ואם תתחילו לשדר רדיו ארצי חדש לפני תום תקופת הזיכיון – אתם פשוט סוגרים אותנו. אנחנו מוכנים לקבל את הפשרה של היו"ר ל-2033, למרות שזה לא מספיק זמן כדי להחזיר את ההפסדים".
בתגובה לשאלת נציג 'לובי 99', בועז אקרמן, שתהה מדוע התחנות ממשיכות לפעול אם הן מפסידות, השיב בן בסט: "זה לא עניינך". אקרמן הוסיף כי הלובי תומך בעמדת משרד התקשורת לפיה יש לסיים את הזיכיונות לכל המאוחר בשנת 2030: "המשאב הציבורי הזה שייך לציבור והוא שווה המון כסף. אין מה לשפות על זיכיונות שלא ניתנו, זו לא זכות קנויה".
במהלך הדיון עלו קשיים טכנולוגיים משמעותיים באשר למלאי התדרים הפנויים במדינת ישראל. מנהל מינהל ההנדסה במשרד התקשורת, מימון שמילה, ציין כי אין "בנק תדרים" סודי וכי המשאב מוגבל ביותר, בין היתר משום שתחנות התאגיד וגלי צה"ל מחזיקות במספר רב של תדרים במקביל בשל תכנון היסטורי שגוי לדבריו.
שמילה הציע כי כחלק מהרפורמה יידרש פינוי וצמצום תדרים קיימים. מנכ"ל תאגיד השידור הישראלי, גולן יוכפז, קבל על חוסר התיאום וטען: "הולכים לפגוע בציבור. אנחנו תופרים פה חליפה בלי שיש בד. ביקשנו לשבת עם משרד התקשורת, אך הם דחו את הפגישה איתנו לאחרי הדיון הנוכחי בוועדה". נציגת משרד המשפטים, עדי ליברוס, אמרה כי ההצעה לא תבטיח רפורמה, אם היא כוללת בתוכה תנאי של בדיקת היתכנות.
על רקע הקשיים קיבל היו"ר ביטן את ההצעות לבצע מספר תיקונים בנוסח, כך שלבסוף אושר כי משך הארכת הרישיונות העתידיים יוגבל להארכה אחת בלבד למשך 5 שנים, במקום 15 שנים נוספות ללא הגבלה כפי שהוצע תחילה, והיא תותנה בהחלטה מנומקת. היו"ר ביטן סיכם כי כלל הנושאים המורכבים, ובהם התנאים המקדימים למכרזים, תנאי הסף, הצורך בעבודה הכלכלית ומשך תקופת המעבר, יידונו וייפתחו מחדש בצורה מעמיקה במסגרת ההכנה של החוק לקריאה שנייה ושלישית. בתום הדיון אושרה ההצעה בקולותיהם של היו"ר ביטן וח"כ דלל שהצביעו בעד, אל מול ח"כ עוז חיים שהתנגד.