פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 562 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שלישי, כ"ה באייר התשפ"ו (12 במאי 2026), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> חינוך פיננסי במערכת החינוך << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: צבי ידידיה סוכות – היו"ר אכרם חסון – מ"מ היו"ר משה טור פז מוזמנים: יניב ירוחם מסינגר – מנהל אגף תכניות בחירה ורב תחומיות, משרד החינוך טלי יניב – יו"ר המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך גל יעקובי – רשות שוק ההון, משרד האוצר קתרינה ברבשטיין – ממונה על הפיקוח הפדגוגי - מינהל הכשרה מקצועית, משרד העבודה ורד יפת – מנהלת יחידת קשרי קהילה וחינוך פיננסי במחלקת תקשורת, בנק ישראל נורית פלתר איתן – מנהלת מחלקת תקשורת הסברה וקשרי קהילה, בנק ישראל יובל וורגן – ממ"מ, כנסת ישראל מיקה שלומוביץ – מתאמת פעולות בכנסת מועצת התלמידים והנוער הארצית, מועצת התלמידים והנוער הארצית ליאור נסים – יועץ משפטי, המועצה הישראלית לצרכנות עינב דלח – סגנית יו״ר הנהגת ההורים הארצית, הנהגת ההורים הארצית אסי קריטי – חבר לשכה, לשכת סוכני הביטוח תום ריכטר – יועץ ביטוח, לשכת סוכני הביטוח תכלת אבר – רכזת תחום חינוך, פעמונים קורל הרשקוביץ ביבי – פעמונים שרון לוין – מנהלת הסברה, פעמונים אופיר כהן – מנהל מרכז תורה ומדינה דינה פרידמן – סופרת, מלמדת חינוך פיננסי בבתי ספר, לפי ספריה נטליה טליה אומנסקי – יזמית חברתית ומייסדת "פאזל פיננסי" תמיר דורטל – מנהל הארגון אמיתי אנסבכר – על המשמעות מוזמנים באמצעים מקוונים: שלומית בירנבוים – מנהלת תחום פ"א-בוגרים, משפחות ילדי נעם, אגף בכיר, משרד הרווחה והביטחון החברתי מנהלת הוועדה: אתי דנן רשמת פרלמנטרית: שרון רפאלי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> חינוך פיננסי במערכת החינוך << נושא >> << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> בוקר טוב, חברות וחברים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט, ועל סדר היום חינוך פיננסי במערכת החינוך. הדיון הזה חשוב מאוד. מדובר בנושא בעל חשיבות ציבורית אשר משפיע באופן ישיר על יכולתם של ילדים ובני נוער להתנהל באופן מושכל, אחראי ובטוח בעולם צרכני מורכב, דיגיטלי ומשתנה במהירות. בהתחלה ניתן לנציגי משרד החינוך להציג את עמדתם, בטח יש להם מצגת וגם ניסיון, ואנחנו נשמח לשמוע. אחר כך כל מי שנמצא כאן ורוצה לדבר, בבקשה, שיירשם. אנחנו ניתן לכולם להביע את עמדתם. תציגי את עצמך, בבקשה. << אורח >> טלי יניב: << אורח >> אני ד"ר טלי יניב, יושבת-ראש המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך. אני אציג את התכנית החדשה שלנו לחינוך פיננסי. חינוך פיננסי הוא נושא שהיה קיים במערכת החינוך לאורך השנים. הוא היה קיים בתכניות בחירה מגני הילדים ועד כיתה י"ב. בית הספר שהמנהל רצה ללמד בו את הנושא הייתה לו דרך לעשות את זה דרך תכניות גפ"ן, דרך שעות השכלה כללית, אבל זה לא היה מקצוע חובה במערכת החינוך. השינוי שאנחנו מביאים היום הוא שהמקצוע הזה החל מהשנה הבאה בהוראתו ובהנחייתו של השר קיש הופך למקצוע חובה במערכת החינוך, והוא יהפוך למקצוע חובה בכיתות ט' ו-י'. זאת אומרת תהיה שעה ב-ט' ושעה ב-י' שיעסקו בנושא הזה. בנוסף אנחנו מפתחים יחידות בחירה לכיתות י"א, י"ב, ויש לנו עוד תכניות בחירה גם בגילי הגיל הרך ובית הספר היסודי. אבל השינוי המרכזי הוא השינוי של כיתות ט', י' שזה הופך למקצוע חובה שכל המערכת לומדת אותו בכל המגזרים. המקצוע הזה הוא גם בעברית וגם בערבית מלכתחילה; יש בו גם התייחסות למגזר החרדי, גם למגזר הממלכתי דתי, גם למגזר הממלכתי – זאת תכנית לכולם. החזון של התכנית – הכשרת בוגר בעל אוריינות פיננסית המקבל החלטות כלכליות מושכלות וביקורתיות, מתנהל באחריות ובעצמאות במעגלי החיים השונים ותורם לכינונה של חברה יציבה וצודקת. אתם יכולים לראות כבר מהכותרת שאנחנו עוסקים גם בבוגר וביכולת שלו להתנהל בעולם פיננסי, אבל אנחנו גם מבינים שאם תהיה לבוגרים אוריינות פיננסית זה ישפיע על ההתנהלות של כל החברה. מטרות התכנית – פיתוח חשיבה פיננסית מושכלת וביקורתית, חיזוק אחריות אישית וחברתית, הבנה רב-ממדית של מערכות כלכליות חברתיות וסביבתיות והכשרה לאזרחות כלכלית פעילה ועצמאית. לתכנית הזאת יש עוגנים פדגוגיים. אנחנו מדברים על למידה משמעותית, ומה שהתלמידים לומדים כאן רלוונטי לחיים שלהם, הוא רלוונטי ליום-יום שלהם. חשוב לנו שהלמידה לא תהיה רק "ללמוד על", אלא גם "לעשות את". לכן אנחנו עושים כל מיני שיתופי פעולה גם עם בנק ישראל בחדר כושר פיננסי וגם בדברים שתלמידים ממש צריכים לעשות בתוך הקהילה, בתוך המשפחה. אנחנו עוסקים רבות בנושא של מנהיגות ויזמות של תלמידים; אנחנו עוסקים בפיתוח חוסן רגשי כי צריך ללמד תלמידים מה זה לחץ קבוצתי, ומה זה לחץ לקנות דברים שלא צריך אותם; אנחנו מדברים על שותפות רב-מערכתית ועל למידה בקהילה. אמרתי כבר שחלק מהעוגנים של התכנית הם גם בתוך הקהילה ופעילות בתוך הקהילה; ויש פה גם שילוב של ערכים אוניברסליים – חינוך פיננסי הוא לא רק נושא ישראלי. לידי יושב ד"ר יניב מסינגר, מנהל אגף תבו"ר, שהוא האגף שבתוכו יהיה מקצוע החינוך הפיננסי. לידו יושבת עדה ספיר, מפמ"ר מדעי החברה וחינוך פיננסי. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> לפני כן יש לי כמה שאלות קצרות: בעבר פורסם שהלימודים האלה לכיתות ט'-י' באים על חשבון שיעורי גיאוגרפיה לאותם גילים. האם זה באמת כך? << אורח >> טלי יניב: << אורח >> אני אסביר. למקצוע הזה לא הוקצו שעות נוספות מעבר לשעות הלימוד שיש היום בחטיבת הביניים. זאת גם שאלה כלכלית וגם שאלה כמה שעות ילד צריך להיות בבית הספר. למעשה, הרעיון היה לדייק יותר את השעות שבהן הילד נמצא בבית הספר. במקצוע הגיאוגרפיה יש שש שעות לימוד בחטיבת הביניים עוד לפני התכנית הזאת ובלי קשר לתכנית הזאת. בכיתות ט' של גיאוגרפיה בתוך תכנית הלימודים מאז ומתמיד היה חלק שהיה נקרא גיאוגרפיה כלכלית. החלק של גיאוגרפיה כלכלית היה בהיקף של 20% מתכנית הלימודים בכיתה ט'. אנחנו הגדלנו את החלק הזה מ-20% ל-50%. עדיין יש חמש שעות גיאוגרפיה בחטיבת הביניים, זה לא בא על חשבון השעות האלה. שעה אחת מתוך שעות גיאוגרפיה הופך במקום שעה שהיא 50% מהשעות ב-ט' לשעה של 100%. אז זאת אומרת שמתוך שש שעות גיאוגרפיה שעה אחת מוקדשת לנושא הזה. אני שוב אומרת – מלכתחילה יש לנו שם קבוצה לא קטנה של מורים שכבר השתלמה בנושא הזה עוד בהשתלמויות הקודמות ומכירה אותו. זה העניין של שעה גיאוגרפיה. בכיתה י' השעה הזאת היא על חשבון שעת השכלה כללית. הייתה שעה לבחירת בית הספר איזה נושא הוא ישים בשעה הזאת. יש 60 שעות כאלה בכיתה י', ומתוכן 30 שעות – הודענו לבית הספר שהן יהיו בחינוך פיננסי ולא לדברים אחרים שנעשו בתוך בית הספר. אז יש קשר לגיאוגרפיה אבל זה לא כמו שביטלו את מקצוע הגיאוגרפיה אלא רק לקחו ממנו משהו. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> כמובן, העדפה של כולנו שיהיו שעות תוספתיות, והייתה לכם הזדמנות – היה תקציב שעבר כאן ויכולנו לעזור גם בקטע הזה. לכן למה צריך לקצץ בדברים כדי לעשות משהו אחר? דבר שני, את דיברת על תלמידי ט' עד י'. אז י"א-י"ב הם התלמידים הבוגרים יותר שצריך להכין אותם לחיים האזרחיים גם בעתיד הקרוב, מדוע הם לא במסגרת החובה? << אורח >> טלי יניב: << אורח >> אני אסביר. הייתה לנו חשיבה, הייתה התלבטות גדולה. ראשית כול, היה ברור לנו שהכי טוב היה שיהיה מגן עד י"ב, אבל זה לא ריאלי. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> למה לא ריאלי, בבקשה? << אורח >> טלי יניב: << אורח >> כלכלית זה לא ריאלי, זה המון כסף. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> למי, למשרד, הכוונה? << אורח >> טלי יניב: << אורח >> למשרד, כן. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אבל אם הנושא כל כך חשוב אז נושא הכסף לא צריך לשחק תפקיד כאן. תקציב משרד החינוך גדל, ברוך השם, ואנחנו מאמינים בחינוך הזה, ולכן, לפי דעתי, טעות לחשוב כך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת חסון, 2.2 מיליארד שקלים זה עלות תוספת שעה בכל מערכת החינוך. אני מסכים איתך שזה נושא סופר חשוב, אבל תפקידנו, בין השאר, זה תיעדוף. דווקא הבחירה של המשרד לומר שזה כרגע יותר חשוב מדברים אחרים – הלוואי שהוא יעשה את זה בעוד תחומים. אנחנו נאבקנו שהנושא הזה יקבל מקום גבוה יותר, והוא קיבל. אבל, אתה יודע, משאבנו בסוף במדינה גם מוגבלים, בעיניי, אי אפשר להרחיב עד אין סוף. אני לא מסכים עם משפט אחד שאמרת שהתלמידים לומדים הרבה שעות בבית הספר – הם לומדים מעט מדי; או, נגיד, פחות מדי יעיל. הם כאילו לומדים הכי הרבה שעות אבל הם לא לומדים באמת. אבל זאת בעיה אחרת. << אורח >> טלי יניב: << אורח >> אבל הם לומדים הכי הרבה שעות, זה בדיוק העניין. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> נכון. לכן בסך הכול אני מסכים עם ההחלטה שזה בתיעדוף. אני רק אומר הערה אחת שאמרת נכון, חבר הכנסת חסון, במקום ללכת לי"א-י"ב שכולם זורקים עליהם הכול – תתחילו בגיל שלוש. אין גיל מוקד לאוריינות פיננסית, אין. לכן זה מדהים מה שעשיתם, באמת, מדהים. אבל צריך להתחיל בגן, ואם היינו יכולים להתחיל בבטן לפני הלידה עוד יותר טוב; כי מה שחשוב לנו צריך להתחיל הכי מוקדם שאפשר. זה נכון לכל נושא: היחס לאחר, מסורת ואוריינות פיננסית. << אורח >> טלי יניב: << אורח >> א', אני מסכימה איתך. אבל ב', עוד פעם אני אגיד שהסיבה שבסוף בחרנו ב-ט'-י' היא שרצינו לתת את זה כשזה כמה שיותר כבר עובר לעשייה, כשהם באמת כבר מנהלים פיננסים משל עצמם, איזושהי אוריינות פיננסית שהם נזקקים לה ביום-יום. י"א-י"ב הם שנים שבבית הספר הקשב נמצא כולו בתוך הבגרויות. במקצוע הזה אין בגרות, וגם לא בטוח שהדרך הנכונה היא לעשות לו בחינת בגרות - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני מסכים איתך. יש יותר מידי בגרויות, לא פחות מידי. << אורח >> טלי יניב: << אורח >> בדיו. להוסיף עוד בחינת בגרות לא רצינו. לכן הבנו שי"א-י"ב זה לא מקום טוב. אגב, אנחנו כן עושים תכניות בי"ב גם במסגרת מכינה לחיים, ויש לנו גם תכנית שמיועדת לפריפריה. מי שמכיר את המחקרים יודע שחינוך פיננסי חשוב בעיקר לפריפריה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> תכניות חובה או בחירה? << אורח >> טלי יניב: << אורח >> שם זה תכניות בחירה. תכנית החובה, בנינו אותה ב-ט'-י' בהנחה שזה הגיל הבוגר ביותר לפני י"א-י"ב מצד אחד, וזה גם הגיל שבו ילדים יוצאים לראשונה לעבוד. בגיל 14 מותר להם כבר לצאת לעבוד. הרבה מהם מתמודדים פעם ראשונה עם תלוש משכורת, פעם ראשונה יש להם כסף ביד שהם צריכים לעשות איתו משהו, ולכן ההחלטה הייתה ל-ט'-י'. אני יכולה להמשיך בזה? << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> בבקשה. << אורח >> טלי יניב: << אורח >> אני מעבירה ליניב, מנהל האגף שבתוכו נמצא חינוך פיננסי, ולידו עדה, המפמ"ר של מדעי החברה וחינוך פיננסי. יש לנו מפמ"ר חדש לחינוך פיננסי שנכנס לעבודה לפני שבועיים. אבל השבוע יש השתלמות של 500 מורים לקראת שנה הבאה, והיא נמצאת בהשתלמות שם, ועדה נמצאת כאן. היא גם לא נכנסה רשמית לתפקיד, אבל זה עניין אחר. << אורח >> יניב ירוחם מסינגר: << אורח >> כמו שטלי אמרה אנחנו רוצים שהתכנית גם תצא מבית הספר. התוכנית מתחילה בכיתה, אבל אמורה לצאת מבית הספר גם לזירות נוספות. הזירה הראשונה הרלוונטית זה, כמו שנאמר פה, שוק העבודה. אבל אנחנו מאוד היינו רוצים שההשפעות של התוכנית יצאו גם למשפחה ולקהילה הרחבה יותר; ויש גם חלק בתוכנית שעוסק בהתנהלות הפיננסית במרחב הדיגיטלי. אז אלה הזירות ארבעת הנושאים המרכזיים בתוכנית זה מה שאתם רואים פה: הנושא הראשון נלמד רובו בכיתה ט' ואחר כך יש לו המשך בכיתה י' זה הנושא של צרכנות מודעת וקבלה מושכלת של החלטות פיננסיות; הנושא השני שהוא המצומצם מבין הארבעה, זה מושגים בעולם הכסף והבנקאות; הנושא השלישי זה הנושא של שוק העבודה שדיברנו עליו – זה הגיל שתלמידים יוצאים לראשונה – החל מלדעת לקרוא את התלוש דרך למידה של הזכויות שלהם כעובדים ועד אחר כך – יש לזה השלכות גם על בחירה של קריירה בהמשך; הנושא הרביעי הוא חיסכון והשקעות – מה עושים עם הכסף הפנוי, איך לא רק צורכים אותו, אלא גם משתמשים בו כבסיס להמשך. אני לא יודע אם אתם רוצים להיכנס לרזולוציה הזאת מה הנושאים בכל אחד מהצירים, אדוני היושב ראש. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> כדאי להסביר, בבקשה. << אורח >> יניב ירוחם מסינגר: << אורח >> הנושא הראשון של צרכנות מודעת וקבלת החלטות פיננסיות כפי שאתם יכולים לראות פה, מתחיל באיך מקבלים החלטות מושכלות שיהיו רציונליות, לנסות לנטרל את המרכיב הרגשי ואת המרכיב של הלחץ החברתי; איך פרסומות משפיעות עלינו; איך מנסים לעשות עלינו כל מיני מניפולציות כדי שנוציא כסף שאנחנו לא בהכרח צריכים להוציא אותו, מה הזכויות שלנו כצרכנים, איך מתמודדים עם ניסיונות הונאה שהפכו להיות יותר ויותר נפוצים גם באמצעים דיגיטליים, לצערנו. בסופו של דבר הנושא החשוב פה בסוף זה גם הנושא של בניית התקציב, של התמודדות עם תקציב אישי, איזון של הוצאות והכנסות. אלה הנושאים של עולם הכסף והבנקאות – אתם רואים שזה מתמקד בעיקר במושגים, ופשוט לדעת להתמצא בעולם הזה. נושא שלישי של שוק העבודה – אמרתי כבר: חוקי העסקה, זכויות ותלוש שכר וגם קצת השכלה כללית מעבר לזה, איך שוק העבודה בנוי ומה הגורמים שמשפיעים עליו, כולל התייחסות גם לנושא של הפנסיה, אפילו שהם מאוד צעירים. השקף הבא – הנושא של החיסכון וההשקעות, שגם עליו בעצם דיברתי – גורמים פסיכולוגיים שמשפיעים על קבלת ההחלטות שלנו – טווח קצר, טווח ארוך, דברים מהסוג הזה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> יש לי שאלה: האם כל המורים בארץ לגילאים האלה כבר מוכנים? << אורח >> טלי יניב: << אורח >> התשובה היא שאחד האתגרים הוא הגיוס של המורים, כמו שאתה רואה שכתבנו. אם אפשר לעבור לשקף הבא, אז אני אראה מה עשינו עם זה. אגב, אנחנו לא צריכים את כל המורים בארץ, אנחנו צריכים 1,200 מורים, על זה מדובר. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אבל זה יגיע לכל המגזרים, לכל היישובים? << אורח >> טלי יניב: << אורח >> כן, ודאי. כבר עברנו את השלב של האיתור וההכשרה של מנחים ומורי מורים, כי היינו גם צריכים לבנות פול של אנשים שייתנו את כל הפיתוח המקצועי לכל המורים האלה – זה בצורה של מניפה – השלב הזה כבר היה. כרגע אנחנו נמצאים בשלב א' – ממש ברגעים אלה מתקיים הפיתוח המקצועי; הם יקבלו 30 שעות לפני שהם מתחילים ועוד 30 שעות במשך השנה אחרי שהם מתחילים כדי שתהיה לנו גם האפשרות לצייד אותם בכלים לפני כן, אבל אחר כך גם ללוות אותם בתהליך הכניסה. אנחנו לא מסתפקים רק בפיתוח מקצועי, יש לנו אתר שכבר קיים, ואנחנו עוד נארגן אותו עד תחילת השנה עם הרבה מאוד חומרים דיגיטליים, עם בוט שעוזר למורים לבנות מערכי שיעור. יש חדר כושר פיננסי שמאפשר למידה דיגיטלית; יש הרבה מאוד למידה דיגיטלית בתוך התוכנית הזאת. מבחינתנו זאת גם הזדמנות להכניס במקצוע חדש את כל החדשנות שיש היום לחדשנות הפדגוגית – AI ולמידה פרסונלית – זאת ההזדמנות במקצוע חדש לעשות את השינויים האלה מלכתחילה ולא אחר כך למשוך בתוך המערכת. אלה מדדי ההצלחה שלנו. אנחנו רוצים שבשנה הבאה 100% מבתי הספר ידווחו על עצם קיום השיעור – זאת המטרה – להגיע לכל המגזרים. במסגרת התכנית יהיו לתלמידים משימות הערכה. 80% מהתלמידים יבצעו בהצלחה ארבע משימות הערכה מתוקשבות; וההנחה היא ש-70% מהמורים יעברו בסופו של דבר השתלמות. אנחנו מניחים שעוד 30% מגיעים כבר עם ידע בחינוך פיננסי, ואנחנו נהיה איתם בקשר דרך ההדרכה והאתר, והם לא יגיעו. אבל אם אנחנו נגיע ל-70% זה מספר מאוד גדול ואנחנו מקווים שנצליח. גם על זה אנחנו צריכים לעבוד קשה. כל התוכנית תלווה במחקר הערכה, כך שבסוף השנה הראשונה יהיה לנו מידע מה הצליח, מה לא הצליח, ומה צריך לשפר לשנים הבאות << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> יש לי עוד שאלה בנושא הזה: אמרתם שאתם צריכים 1,200 מורים – האם זה מגיע למגזר החרדי, ואם כן, איך תשתלבו או איך ישתלבו בלימודים הדיגיטליים שם? << אורח >> יניב ירוחם מסינגר: << אורח >> אני אענה על השאלה, זה בהחלט אחד האתגרים. קודם כול, זה 1,200 מורים בשנה הראשונה, ואנחנו צריכים להכשיר לשנה השנייה עוד מספר דומה. זה נכון שהמגזר החרדי לא יעבור את הלמידה הדיגיטלית, אנחנו מפתחים במקביל גם קורס דיגיטלי שיהיה אופציה למורה שרוצה ללמד בצורה הזאת, אבל גם כלים למורה ללמד בלי הדיגיטל, בין היתר בשביל המגזר החרדי, אבל לא רק. יש גם מקומות שפשוט חסרים אמצעי קצה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> הבקשה שלי היא לא להשאיר תמיד את החלשים עד הסוף. ככה זה היה כל הזמן. אני רוצה שדווקא בחברה החלשה בתחומים האלה – החרדים, הדרוזים, הערבים או הפריפריה – קודם כול להתחיל שם. ככה מחזקים את החברה שלנו ומקדמים אותה. לא להשאיר אותם עד הסוף עניים, חלשים, בדרגות מאוד נמוכות בקטעים האלה, כי אז הפערים גדלים, ואנחנו משלמים מחירים מאוד כבדים. לכן זה חשוב מאוד << אורח >> טלי יניב: << אורח >> נכון, אתה צודק, אני מסכימה איתך. כשיצאנו אל התוכנית הזאת עשינו סקירת ספרות מאוד רחבה לגבי מה שקורה בעולם עם תוכניות של חינוך פיננסי. מצאנו שלתלמידים בשכבות חזקות חינוך פיננסי לא מאוד משנה, כי בדרך כלל יש להם כלים לעשות את זה. המקום שבו חינוך פיננסי יכול לשנות זה בשכבות החלשות יותר. לכן זאת תכנית חובה, זה לא בחירה. כולם חייבים לעשות את זה, ואנחנו משקיעים בזה שזה יהיה חובה אצל כולם. תכניות הבחירה ממש מושקעות מראש יותר בפריפריה ופחות במרכז. אנחנו בונים עכשיו תכנית של סטודנטים מבר-אילן שייכנסו לבתי הספר, והם ייכנסו רק בפריפריה, הם לא ייכנסו בכלל בבתי ספר חזקים. אנחנו מראש מייעדים את זה לבתי ספר בשכבות מוחלשות, וזה בסדר עדיפויות מאוד גבוה. אנחנו רואים את זה בתוכנית הזאת. זה סוג של תכנית לצמצום פערים – אם תהיה לילד היכולת לנהל את הכסף שלו, זה צעד ראשון לכיוון של צמצום פערים ולכן ברור לנו ששם צריכה להיות ההשקעה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> מאה אחוז. עוד משהו מטעם משרד החינוך, או שאתם סיימתם? מי מייצג את בנק ישראל כאן? בבקשה, אנחנו נשמח לשמוע גם על הניסיון שלכם והידע. << אורח >> נורית פלתר איתן: << אורח >> אני נורית פלטר, מנהלת מחלקת תקשורת בבנק ישראל, אמונה על חינוך פיננסי. נמצאת איתי כאן גם ורד יפת, מנהלת היחידה לקשרי קהילה, שמנהלת בפועל את החינוך הפיננסי באמצעות בנק ישראל. דבר ראשון, אנחנו רוצים לברך את משרד החינוך על היוזמה החשובה והנדרשת הזאת. אני אחזור פה על כמה דברים, ואולי אדגיש דברים שנאמרו; אין ספק שהיעדר לימודי חינוך פיננסי וחינוך פיננסי בישראל לא מאפשר מוביליות חברתית ופוגע בכלכלה ובעיקר בצרכנים. אין ספק, גם על פי מחקרים, שככל מתחילים בגיל מוקדם יותר, התשואה עולה לידע הזה, ואנחנו נציג כמה מחקרים כאן שביצע הבנק ביחד עם שותפים כמו הלמ"ס . << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> עשיתם השוואות עם מדינות אחרות? << אורח >> נורית פלתר איתן: << אורח >> בהחלט. אנחנו חברים פעילים, שותפים מלאים בוועדה של OECD לחינוך פיננסי. בתור הבנק המרכזי אנחנו הנציגים של ישראל בארגון הזה. בהקשר הזה אני אראה לך איפה ישראל עומדת, אני אראה לכולנו איפה ישראל עומדת ביחס לעולם בנושאים שונים של חינוך פיננסי. רק שנבין - המדד העולמי של חינוך פיננסי מורכב מידע, התנהגות וגישה. מה אני יודע? איך אני מתנהג, אני חוסך, או לא חוסך; ומה הגישה שלי לכסף – אני מעדיף לבזבז, אני מעדיף לקחת הלוואות מאשר לחסוך בהוצאות וכדומה. אנחנו שילמנו ללמ"ס לייצר סקר שישווה את רמת האוריינות הפיננסית של ישראל לעומת מדינות OECD, ומכאן אפשר לראות שפחות או יותר כשאנחנו מסתכלים באגרגט, לכאורה רמת הידע של ישראל דומה לרמה של OECD. מה שכן כדי להגיד שאזרח הוא בעל רמת אוריינות פיננסית נאותה הציון שלו צריך להיות מעל 70; בישראל אנחנו בממוצע של 37% בלבד שיודעים להתנהג נכון, לדעת מה צריך והגישה שלהם לכסף היא הגישה הנכונה. אתה שאלת על חברות – על הדרוזים, על הערבים. בוא נפלח את זה לפי חברות, תתי מגזרים בישראל. רואים שהתמונה נראית הרבה יותר מורכבת. כמובן, ללא החברה הערבית וללא החברה החרדית, הציונים של החברה הכללית בישראל הם גבוהים יותר. אני לא רואה את המספרים בלי משקפיים אז תקנו אותי אם אני טועה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> תגדילו את - - << אורח >> נורית פלתר איתן: << אורח >> לא, בסדר, מקסימום אני אטעה במספרים, אבל אני חושבת שאני זוכרת אותם בעל פה. החברה החרדית זוכה לציון נמוך מ-OECD; החברה הערבית זוכה לציון הנמוך ביותר ב-OECD, ולצערי הרב, גם נשים, הציון הכללי שלהן בהשוואה למדינות OECD נמוך. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> זה כל החברה הנשית בישראל? << אורח >> נורית פלתר איתן: << אורח >> זה הפילוח לפי מגדר – נשים מול גברים. נשים, לצערי, יודעות פחות. למה? הסללה; למה? מאפיינים של מה שנקרא הסללה ורודה; מאפיינים של חינוך לאורך שנים; מאפיינים של מקצועות שנשים בוחרות לאורך השנים. יש הרבה עבודה לעשות בעניין הזה בחברה הערבית בקרב נשים וגם בחברה החרדית שדיברתם עליה. המשמעות היא שאנחנו חלשים במדינת ישראל, בעיקר, בהבנה של מושגי יסוד – מהי אינפלציה. אנחנו כעת נמצאים באינפלציה של 1.9%, אבל היו שנים שהאינפלציה הייתה הרבה יותר גבוהה; חישובי הריבית נמוכים אצלנו. כלומר האזרח הישראלי הממוצע שחי בתקופה של ריביות, לוקח הלוואות, מקבל אשראי, עושה פיקדונות לעצמו – לא בהכרח יודע איך לחשב את מה שהוא צריך לעשות, או מה שהוא מקבל, או הצעת הערך הטובה ביותר או הלא טובה ביותר. בהיבט של השפעת אינפלציה על כוח קנייה, כאשר המחירים מאמירים ואני צריך לדעת איך לכלכל את כלכלת הבית שלי, תראו את ההפרשים בציונים בינינו לבין OECD. רק 60% מהישראלי הממוצע מבינים מה ההשפעה של אינפלציה. 10% פחות ממדינות OECD יודעים בכלל מה זאת אינפלציה. אלו המספרים במה שסימנו לכם באדום, שיהיה קל, שתבין איפה ישראל נמוכה ממה שנדרש ואם היא נמוכה מ-OECD. אז אמרתי לכם שרמת הידע שלנו נמוכה יותר. הבעיה היא שגם ההתנהלות שלנו נמוכה יותר: פחות ישראלים הם חוסכים פעילים; פחות ישראלים מבינים שצריך לצמצם את ההוצאות אם אני לא גומר את החודש במקום לקחת עוד הלוואות. פחות ישראלים מבינים את המשמעות, ואנחנו היום בעולם של טיק טוק, בעולם של רשתות חברתיות, ואנשים מושקעים יותר בשוק ההון, ופחות ישראלים לעומת OECD מבינים מה המשמעות של פיזור סיכונים, של סיכון מול תשואה. דיברתי על נשים, ואני רוצה להדגיש כאן בפני הוועדה את הנתונים האלו שהם נתונים מאוד מאכזבים, בעיניי, והם דורשים התמודדות. נשים בישראל פחות מתכוננות לפרישה משמעותית מגברים; כשאנחנו שואלים נשים בישראל, כמה זמן הן יוכלו להתנהל ללא הכנסה, משמעותית פחות יכולות להחזיק מעמד לאורך זמן יותר מגברים. אני אומרת את זה באופן אישי וגם בשם בנק ישראל – אלה נתונים שדורשים התייחסות. אני ארוץ ממש בקצרה. פרסמנו כמה כלים בשנים האחרונות בבנק ישראל. יש לנו אתר שנקרא "קו המשווה". הוא מעין זאפ של הלוואות, של אשראי. רואים מה הצעת הערך הטובה ביותר שבנק נותן, מה הצעת הערך הנמוכה ביותר. אנחנו רוצים להפוך את הציבור להרבה יותר חכם בהתנהלות שלו. זה אירוע שלוקח זמן – זה לא זבנג וגמרנו, וזה חייב להיות מתודולוגי ולאורך זמן בפן הארוך. אנחנו מקימים – ומשרד החינוך יאפשר לכל תלמידי ישראל להשתתף בזה – חדר כושר פיננסי שכל תלמידי ישראל, גם הבוגרים אם הם רוצים, יוכלו לתרגל את המושגים, את ההתנהגות כדי ללמוד על העולם הפיננסי. אני מציעה לכל אחד כאן – אני חושבת שהנציגים של "פעמונים" מכירים את זה ממש מצוין – לפני חודש השקנו את מד הדופק הפיננסי. נכנסים לאתר בנק ישראל – ואני אשמח אם תפרסמו את זה באתר הוועדה – וכל אחד יכול לבחון איפה הוא עומד ביחס ל-OECD בכל אחד ואחד מהתנאים הנדרשים. זה מד הדופק הפיננסי. כדי שנבין, כדי להצליח לשנות משהו אתה צריך לדעת, דבר ראשון, איפה אתה עומד. אנחנו עושים הרבה פעילויות. זה משהו שראוי להדגיש. צה"ל – יצרנו שיתוף פעולה עם צה"ל בשני מובנים: החל מהשנה הקרובה כל טירון בישראל יצטרך לעבור איזושהי לומדה בנושא המושגים היסודיים של חינוך פיננסי. זאת פעם ראשונה שרבים מהם מקבלים משכורת, דמי קיום, וההתנהלות כבוגר מתחילה בגילאים האלו. מעבר לכך יצרנו בסיוע אכ"א ומשרד המשפטים תכנית ל-4,500 חיילים חסרי עורף כלכלי שיקבלו ליווי גם אפליקטיבי וגם אישי לאורך שלוש שנים כדי להוציא אותם מהמצבים הכלכליים שבהם הם התחילו. שיתופי פעולה עם משרד החינוך – בחברה הדרוזית, בעיקר בזכות רתימה משמעותית של השיח', נכנסנו ביחד עם משרד החינוך ל-60 כיתות ח', והעברנו להם לאורך כל השנה שעברה לימוד על חינוך פיננסי. אני מאוד מקווה שנוכל להמשיך עם זה גם שנה הבאה, כי אני חוזרת ואומרת שיש חובה להמשיך את הלימוד הזה לאורך שנים. פעם אחת, שנה אחת אינה מספיקה. לסיכום דבריי אני רוצה להגיד נקודה אחת משמעותית: בסוף החודש הזה, ואני מקווה שממשרד החינוך תהיה כאן אולי בשורה – בסוף החודש הזה צריכות מדינות ה-OECD להודיע האם הן משתתפות בפיז"ה הקרוב שצפוי להיות בשנת 2029 גם במבחן שה-OECD מעביר לכולם בנושא אוריינות פיננסית. נכון לעכשיו, להבנתנו, מדינת ישראל היא בין הבודדות שאמרו שהיא לא תשתתף, וחבל. כי ללא מדידה לא נוכל להשתפר, לא נוכל לדעת איפה אנחנו עומדים. הייתי בשבוע שעבר במפגש הכנה לפיז"ה של OECD והכנה לחינוך פיננסי. כמעט כל המדינות המפותחות בעולם הודיעו שהן ישתתפו. בינתיים המדינות שהודיעו שהן לא ישתתפו נוסף לישראל זה סין, ירדן, מקאו << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> מה הסיבה שאנחנו לא משתתפים? << אורח >> נורית פלתר איתן: << אורח >> אני אשמח שמשרד החינוך יסביר את זה כי זאת החלטה שלהם. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אני לא יודע אם אנשי משרד החינוך שמעו. << אורח >> יניב ירוחם מסינגר: << אורח >> כן, כן, שמענו. התקיים דיון בנושא, היתרונות ברורים. אנחנו העדפנו בכל זאת לא להכניס את גורם הלחץ הזה למערכת עם ההכנסה של המקצוע החדש. אנחנו מעדיפים לתת לו קודם להיכנס ולהתבסס, להשלים את ההטמעה, להשלים את ההכשרה של המורים. בוא נגיד שאנחנו מכניסים את הנושא הזה למערכת באיחור של 20 שנה, לפחות, כמקצוע חובה, ואנחנו יכולים לחכות עוד שלוש שנים לפיז"ה הבאה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אני חשבתי שבגלל הנתונים שקיבלנו לאחרונה בשפה האנגלית. << אורח >> טלי יניב: << אורח >> לא, לא, זה לא קשור, המבחן הוא בעברית. הכוונה היא כן להיכנס לפיז"ה, אבל לא לפיז"ה הנוכחית, אלא לפיזה שאחריו. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אוקיי. << אורח >> נורית פלתר איתן: << אורח >> חבל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> את רוצה להעיר משהו? תציגי את עצמך. << אורח >> גל יעקובי: << אורח >> כן. שלום לכולם, גל יעקבי, סמנכ"לית אסטרטגיה ברשות שוק ההון, אחראית גם על האגף החינוך הפיננסי ברשות. קודם כל, אני מברכת על ההחלטה והתהליך שנעשה כאן להכניס את החינוך הפיננסי למערכת החינוך. אתם עושים עבודה מאוד יפה בהינתן הסיטואציה והמשאבים שיש לכם, ואני מאוד מעריכה את שיתוף הפעולה הזה. אני אולי רק אהדהד עוד שני דברים שנורית אמרה שאני מאוד מסכימה איתם: א', החשיבות להיכנס בגילים מוקדמים יותר. ההחלטה הזאת להיכנס בגילי ט' ו-י' היא החלטה מקצועית פחות נכונה, וגם עם ההחלטה שהתקבלה צריך לראות איך אנחנו יכולים להכניס את זה בגיל יותר מוקדם, כי כל המסקנות של ה-OECD חד-משמעית מדברים על גילים מוקדמים יותר. זה לא מספיק, זה אפילו במידה מסוימת מאוחר מדי; והתקבלה כאן החלטה בעיניים פקוחות לעשות את זה, וזה פחות נכון מקצועית. הדבר השני זה הסיפור של המדידה. אתם דיברתם על המדידה והראיתם את זה כאן, ואנחנו הסתכלנו כאן על מדידה של תפוקות ולא של תוצאות. מה היכולת של הציבור, מה היכולת שלכם לבחון את עצמכם, ומה היכולת שלנו כרגולטורים פיננסיים להבין מה ההשפעה של ההכשרה הזאת אחר כך על הציבור? ברגע שהמדידה היא פנימית, והיא לא שקופה לרגולטורים הפיננסיים שעוסקים בחינוך פיננסי, לנו אין הכלי להבין מה זה עשה בעולם ולאן אנחנו צריכים ללכת עם הדבר הזה. פיז"ה, זה הדבר הנכון. וגם יכול להיות שאנחנו אומרים בצורה אמיצה – לא התעסקנו עם זה 30 שנה, אנחנו מתעסקים עם זה עכשיו, אנחנו מבינים מה ה-T אפס שלנו, איפה אנחנו נמצאים עוד לפני שהתחלנו את ההתערבות, ואיפה אנחנו יכולים להיות אחרי ההתערבות ולראות מה ההתערבות הזאת עושה. זה שלא עסקנו בזה לא אומר שלא צריך למדוד את זה, ובטח לא במדידה שהיא כל כך מקצועית, בינלאומית. אם צריך את התקציב לטובת המדידה אני בטוחה שגם בנק ישראל וגם אנחנו נהיה מוכנים לממן את הדבר הזה. לדעתי, הכנסת כן צריכה להידרש לעניין המדידה. יש כאן קו מאוד מאוד מיישר קו בין הרגולטורים הפיננסיים בהקשר הזה, שאם אנחנו לא נמדוד אנחנו לא נדע בעצם איפה אנחנו נמצאים בתחומים האלה. ככל שרוצים לדבר על עוד דברים שעושים – בסוף חינוך פיננסי זה משהו שאנחנו מתעסקים בו, כפי שגם נראה כאן, לא רק בעולמות החינוך. אני מבינה שאנחנו בעולמות של חינוך, אבל כמובן יש עוד כלים אחרים שגם אנחנו כרשות שוק ההון מנגישים אותם לציבור, בין זה הר הביטוח, הר הכסף והמסלקה הפנסיונית שחשוב שהציבור יכיר אותם. היום אנחנו גם מגדילים את האגף שלנו כאן ברשות, ואנחנו בתהליך של עדכון כל מיני כלים שיש לנו – מחשבונים וכל מיני כלים דיגיטליים לציבור. אבל נושא החינוך הפיננסי הוא באמת דרמטי, ואם אנחנו כבר עושים אותו אז כדאי לעשות אותו קצת יותר טוב מהתכנון. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> מאה אחוז. תודה לך. גברתי, תציגי את עצמך, בבקשה. << אורח >> נטליה טליה אומנסקי: << אורח >> שלום לכולם, שמי נטליה אומנסקי, אני בוגרת תואר שני במינהל עסקים ויועצת משכנתאות. נמצאים פה מבנק ישראל, ואני שייכת גם להתאחדות יועצי משכנתאות שהיו פה אתמול. גם בתור מי שעוסקת בכלכלת המשפחה פגשתי אנשים רבים שאומרים, לא לימדו אותנו מגיל צעיר איך להשתמש בכסף, איך להתנהל בצורה נבונה. מכאן יצרתי סדרת ספרים פאזל פיננסי - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא להציג. << אורח >> נטליה טליה אומנסקי: << אורח >> סליחה, לא ידעתי. זה נכנס למשרד החינוך ברמה הארצית בשתי תוכניות: תוכנית אחת בשפה הערבית ותוכנית נוספת בשפה העברית – שתי תוכניות לבית ספר יסודי. למה בית ספר יסודי? כי ערכתי מחקרים וראיתי שחינוך פיננסי נכון להתחיל בהדרגה ובעדינות מגיל ארבע ומגיל חמש, תלוי בהתפתחות של הילד, וכמובן החלטת ההורים. מה שקורה כרגע זה שאישרו תכנית מצוינת לכיתות י' ולכיתות ט', והורים רבים פונים אליי ואומרים, נטליה יצר תוכנית למשרד החינוך שנמצאת בגפ"ן, אבל לא תמיד יש תקציבים לרכוש את התוכנית; גם לא תמיד יש לי אופציה לספק ספרים כי ההדפסה מאוד יקרה. כך שהתוכנית לא הופעלה כמו שצריך גם בגלל המלחמה. אותם הורים פונים אליי ואומרים, נטליה, את יכולה איכשהו להשפיע ולהגיד פשוט שזה מאוחר מדי? כי כיתות ט' וכיתות י' כבר חושבים לכיוון של שוק העבודה, והם כבר נמצאים בתוך הכסף, הם כבר מחזיקים בדמי כיס, הם כבר יוצאים לטייל עם חברים, הם כבר מתנהלים בצורה כלשהי עם הכסף – הם כבר צריכים לקבל את הכלים האלה. ההמלצה האישית שלי למשרד החינוך היא להתחיל את התוכנית בשיעור אחד או שניים בכיתות א', ב' כדי לחשוף אותם בהדרגה; ובכיתות ג', למשל, התכנית שלי היא של 20 שעות, כולל עוד תוספת וכולל סיור בבנק ישראל. להערכתי, זאת תכנית שכבר מכניסה את הילדים לכל הנושא של חינוך פיננסי ונותנת כלים. כל ההורים שלא נחשפו לחינוך פיננסי בגיל צעיר, הילדים יכולים להשפיע עליהם. זה מה שקורה הרבה פעמים. אני אימא לשני ילדים, בן ובת, בגיל 10 ו-12, והרבה פעמים אני מושפעת מהילדים שלי. הם חוזרים ואומרים, אימא, סיפרו לנו בבית ספר איך לצחצח שיניים נכון – בואי נשים לב. הם מגייסים אותי הרבה פעמים בתור ילדים, ובמשפחה נורמטיבית שיש תקשורת בין ילדים להורים ככה זה מתנהל. ככל שאנחנו נחזק גם את המגזר הערבי, גם את המגזר החרדי, גם את החינוך המיוחד ואת הפריפריה באופן כללי ככה נתקדם יותר. בתור יועצת משכנתאות אני רואה שיש אנשים רבים שרוצים לקנות בית, והם פשוט לא מסוגלים. הם פונים לתהליך של כלכלת המשפחה הרבה פעמים בחובות, וכשהם נכנסים לחובות האלה מהתנהלות לא נכונה אחר כך מהבור הזה מאוד קשה לצאת. כך שאני יכולה להגיד לכם לסיכום שאם פעם ההורים, סבים וסבתות היו משאירים ירושה, היום הרבה פעמים הם משאירים חובות. כי נוצר לנו איזשהו מוצר שהוא משכנתה פנסיונית, אז הרבה הורים פשוט לוקחים את המשכנתה בשביל להוציא מהבור הכלכלי את הילדים שלהם. יש גם פה יוקר מחייה, והילדים בלי סוף נחשפים לשיווק כזה או אחר וכל הזמן דורשים ומבקשים ומבקשים, ויש השפעה של החברה. סוציולוגית, אם אני מתייחסת לנקודה הזו, יש השפעה מאוד גדולה, כך שזה משפיע גם על שיעור הגירושים הגבוה ושיעור החובות הגבוה. הרבה דברים משפיעים. אם נחשוף את הילדים מגיל צעיר לכל הכלים האלה אנחנו נוכל לצמצם את הפערים וגם את האלימות ועוד הרבה פרמטרים. לי חשוב מאוד לקדם את הנושא. גם הגשתי, אגב, עוד תוכנית למשרד החינוך שטרם אושרה – ל ללמד דרך גפ"ן את המורים איך להעביר את החינוך הפיננסי כי יש לי כל ההשכלה הנדרשת. אני ממתינה לתשובה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> מאה אחוז, תודה רבה. אנחנו ניתן לכל אחד שתיים-שלוש דקות אז לא לחזור על הדברים. לפני שאני אתן לבנק ישראל שיגיב, כי יש לו מה להגיב בעניין הזה, אני רוצה להגיד לכם שלפני יותר מ-20 שנה אני הייתי ראש עיר והייתה תוכנית שנקראת מהות החיים של שרי אריסון, אם אתם זוכרות את זה. הנושא שלה היה להכין את ההורים; כי להכין את הילדים לבד זה לא משלים את כל התמונה וזה לא עוזר הרבה. אם אנחנו גם נכין את ההורים בנושא הזה, לפי דעתי, אנחנו נזכה לתוצאה חיובית טובה, ואנחנו נראה את עם ישראל במקום אחר בטבלאות שהציגה נציגת בנק ישראל. בבקשה. << אורח >> ורד יפת: << אורח >> אני מבנק ישראל. אני מברכת את משרד החינוך, ואנחנו נהנים מאוד לעבוד איתם בשיתוף פעולה גם על תוכנית החובה. לגבי הצעירים – גם המחקרים אצלנו מראים שזה מאוד חשוב להתחיל בגיל מוקדם משלוש סיבות: קודם כול, העולם היום יותר מורכב, והילדים מתמודדים עם דברים שפעם ילדים לא התמודדו; שנית, הם מעגל השפעה נוסף, כמו שאמרת על ההורים, נטליה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אבל עשיתם בדיקה באיזה גיל להתחיל? << אורח >> ורד יפת: << אורח >> אנחנו מסכמים מחקרים מהעולם שמראים שמאוד נכון להתחיל בגיל מוקדם, אפילו בגן. לכן יצרנו פה סדרת ספרונים שקראנו לה "כסף קטן". היא נמצאת אצלנו באתר, היא נגישה לכל הציבור. יש פה תכנים שילדים בגילי יסודי, מ-5 עד 10 צריכים; על מר חסכן ומר בזבזן שמלמד על הצורך לחסוך ועל דמי כיס; וגברת בוחרת מלמדת על ההבדל בין מה שצריכים למה שרוצים; ומר תשלום מסביר על אמצעי התשלום ושהכסף לא יוצא סתם מהקיר, אלא צריך לעבוד בשבילו; וגברת מטבע מספרת על תולדות הכסף. בכל סוף ספרון יש איזשהו שיח, כמו שאמרת, בין ההורים לילדים, ואפשר לדבר. יש לנו גם מערכי שיעור וסרטונים בתוך האתר שלנו סביב זה. << אורח >> טלי יניב: << אורח >> ונגיד שזה מוטמע על ידי משרד החינוך. זה מוטמע, ואנחנו עושים את זה. << אורח >> ורד יפת: << אורח >> נכון. ואנחנו עשינו פיילוטים עם משרד, ואנחנו עושים את זה. הם אישרו את התכנים ואנחנו מדריכים מורים, והמורים מלמדים את זה בכיתות. אני חייבת לציין שהשנה עשינו עם האגף הדרוזי משרד החינוך איזשהו פיילוט עם הספרונים האלה, וכל המגזר הדרוזי למד עברית באמצעות הספרונים האלה. יש לנו גם בשפה הערבית בחרוזים, דרך אגב. זאת אומרת המפמ"ר של השפה לימד אותם באמצעות חינוך פיננסי, ואנחנו הבאנו ספרונים ל-2700 תלמידי כיתות ה', אם אני לא טועה. נכון? אז יש לנו גם שיתופי פעולה בנושא הזה, וזה חשוב מאוד. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> כל הכבוד. האם נציג משרד הרווחה והביטחון החברתי נמצא כאן? אולי בזום? אוקיי, נשמע אותך, בבקשה, תציג את עצמך ממי אתה מייצג? << אורח >> אסי קריטי: << אורח >> שלום לכולם, שמי אסי קריטי, אני מלשכת סוכני הביטוח עם תום רייכר. << אורח >> שלומית בירנבוים: << אורח >> סליחה, אני כאן, אני נציגת משרד הרווחה, פשוט לא הצלחתי להתחבר. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אז סליחה, נמשיך איתה, ונשמור את התור שלך, בבקשה. << אורח >> שלומית בירנבוים: << אורח >> שלום, בוקר טוב, שמי שלומית בירנבוים, אני מנהלת תחום באגף החוץ ביתי של משרד הרווחה שאחראי על הפנימיות. אני אגיד בהמשך לחשיבות הגדולה כל כך של הדיון הזה, שקודם כול, הילדים שלנו ברובם - - << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> את שמעת את כל הדיון? << אורח >> שלומית בירנבוים: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> יופי, בבקשה. << אורח >> שלומית בירנבוים: << אורח >> יש לנו במשרד הרווחה באגף החוץ ביתי כ-6,000 ילדים בני 18-8 שנמצאים בפנימיות של הרווחה. כולם נמצאים גם במסגרות של משרד החינוך, ומקבלים גם את המענים שהזכרתם פה. אבל מעבר לכך, הילדים שמגיעים אלינו לפנימיות באים מרקעים מאוד מורכבים וקשים בשל היעדר מעטפת משפחתית שנתנה להם את המענים בתוך הבית, וכולם, אגב, עברו ועדות תכנון טיפול במחלקות לשירותים חברתיים. לכלל הצוותים במסגרות ההשמה חוץ ביתיות יש הדרכות סדורות כדי לקדם את ההבנה איך מכינים ילדים לחיים העצמאיים בצורה מיטבית. כל אנשי הצוות, החל מהאחות, אם הבית והמדריכים – כל הצוותים מקבלים הנחיות לעשות הרבה מאוד עבודה כדי להכין את הילדים. יש בוודאי דגש על כיתות י' עד י"ב, ובשנים האלה יש עבודה ממוקדת בתחום הכלכלי. יש לנו תכנית שנקראת "כלכלילי" שמועברת על-ידי צוותי ההדרכה והחינוך. אבל התפקיד של כלל אנשי הצוות, היות שהפנימייה כולה היא מרחב מטפל היא לעשות עבודה יומיומית שעוסקת באיך שאני מתכנן את הרכישה של המזון, איך אני מבשל, איך אני מנהל את הכספים ואת דמי הכיס שלי; איך אני פורע בהמשך לקראת היציאה מהפנימייה את קצבת השארים, בהנחה שאני זכאי לה. יש לנו פונקציה של רכז בוגרים. רכז הבוגרים זה לא תקינה שמיועדת אך ורק לשכבה הבוגרת, זאת תקינה שנמצאת בכל הפנימיות, החל מהגילים הצעירים, והמטרה שלה לראות איך עושים החל מהגילים הצעירים את השפה של ההכנה לחיים ומיומנויות החיים. אנחנו ערים לכך שבטיפול המוסדי, בשונה מבית, בעצם אנשי הצוות הם אלה שמלמדים ומפתחים את הילדים, ולכן חשוב לעשות איתם את העבודה הזאת בכל הרמות, כולל כל הצוותים שאמונים על שלומם של הילדים. אני אדגיש עוד נקודה אחרונה: הילדים מהפנימיות יוצאים לעבודה כמו כל הילדים, כמובן לעבודות בהתאמה לגילאים שלהם – מי שרוצה לצאת ולעבוד, למשל, בארומה – כמו כל ילדי ישראל בגיל הזה – אז גם פה יש ממש הקפדה וראייה לאן הם יוצאים, מה הם עושים עם המשכורת שהם מקבלים; איך הם מנהלים את הכספים האלה. יש לנו צוותים שאמונים על ליווי שלהם. זה מה שרציתי להוסיף לגבי הפנימיות שלנו והילדים שם. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> יש הערות או שאלות מהחבר'ה כאן? אין. אוקיי, תודה רבה. אנחנו נמשיך בסבב, אבל לפני זה אני רוצה לברך קבוצת נשים מכובדות שהגיעו לכאן שהן סטודנטיות לתואר MBA במנהל ומדיניות ציבורית, המייצגת דור חדש של מנהיגות מקצועית בחברה החרדית. אתן באות מחיפה? כן. אז ברוכות הבאות. אנחנו התחלנו איתך, בבקשה, אסי. << אורח >> אסי קריטי: << אורח >> שלום לכולם, שמי אסי קריטי מלשכת סוכני הביטוח. איתי נמצא תום ריכטר, ואנחנו מובילים יחד את נושא החינוך הפיננסי בלשכת סוכני הביטוח. קודם כול, אנחנו מברכים, כמובן, על העשייה הזאת כאלפי סוכני ביטוח שנפגשים מדי יום עם משפחות ונתקלים בחוסר ידע פיננסי. אנחנו, כמובן, מברכים על זה בכל שלב – גם את משרד החינוך, גם את רשות שוק ההון שהעלו את נושא המסלקה והר הביטוח, ומקנות ידע לאנשים. דיברו כאן על חוסר בתקציב; דיברו על הכשרה של מורים ובעיות גם במגזרים השונים. אולי תופתעו לגלות שלנו בלשכת סוכני הביטוח יש מאות מתנדבים בחינוך פיננסי, בסדנאות ובהרצאות כדי להגביר את הידע. יש לנו מאות אנשים בעלי ידע רב, השכלה וניסיון יומיומי בניהול כלכלי וליווי משפחות; ואנחנו רוצים להעניק מהידע הזה ולהגביר אם אנחנו נוכל להשתתף. אנחנו מתכוונים להתנדבות מלאה – להשתתף במערכי השיעורים שלכם. דיברתם על הדרוזים ששם אתם מגבירים, אז גם שם אנחנו מוכנים לרתום. יש לנו אנשים מכל קצוות המדינה, ממטולה ועד אילת, שמוכנים לתרום למען המדינה. אני אישית גם מתנדב בארגון פעמונים, גם ארגון נפלא שנות נותן ידע אדיר לתלמידים; ואנחנו רואים – אני חווה בכל סדנה איך ילד מתחיל את הסדנה, וכשהוא מסיים את הסדנה הוא כבר טיפל בחיסכון לכל ילד, הוא כבר יודע איך לחסוך, הוא יודע מה הוא צריך לדרוש בעבודה. דבר כזה הוא באמת חובה, ואנחנו נשמח לרתום. תום, אתה רוצה להוסיף משהו? << אורח >> תום ריכטר: << אורח >> כן. בגלל שכל הנושא של להתחיל מוקדם כבר עלה פה אז אני לא אחזור על זה. אני רק אחדד שגם חלק מאוד גדול מחברי הלשכה הם בעלי רישיון שיווק השקעות, כלומר יש להם גם רישיון גם בעולמות ההשקעות. אני, למשל, בעל רישיון דואלי. 15 שנה אני מטפל במשפחות ובילדים, ואם יש משהו שבלט לי מהתוכנית של משרד החינוך שהיא ברוכה ונהדרת זה הפער בין עולמות מסוימים, כמו למשל\ מודעות פיננסית, שזה דברים שבהחלט אפשר להתחיל אותם בגילים מוקדמים יותר; ובגלל שכל המעבר פה הוא בסוף על תשומות של זמן וכסף, אז אני אאתגר לנסות לחשוב במונחים קצת יותר, נקרא לזה אפילו, של ביסים. כי אני חושב שילד או ילדה בני שש שמתחילים להבין מה זה אוריינות פיננסית ולהבין איך להתנהל עם כסף, בעיניי אפשר להתחיל להקנות עם דברים מאוד פשוטים גם בגילים מאוד צעירים במינימום של מאמץ ובמינימום של כסף; ויש פער בין זה לבין לדבר, כמובן, על שוק העבודה שזה דברים שמתאימים לילדים שהם קצת יותר גדולים וקצת יותר בשלים. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> תודה שבאתם, ואני מברך אתכם. אבל אני רוצה להגיד לך שלפני חודש הגשתי דיון מהיר בוועדת הכלכלה נגד חברות הביטוח שהחינוך הפיננסי שלהן גרם לנו להרבה אינפלציה במחירים. אז גם כדאי ששם יתחילו לחשוב איך לעזור לחברה הישראלית, ולא לגרום למה שנקרא יוקר מחייה על חשבון האנשים הפרטיים במדינת ישראל. זה חשוב מאוד. << אורח >> תום ריכטר: << אורח >> אני ממש שמח אתה מעלה את זה. אבל יש הפרדה מוחלטת בין חברות הביטוח לבין סוכני הביטוח. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> ברור. אני אמרתי, חברות הביטוח. << אורח >> תום ריכטר: << אורח >> נכון, אני לגמרי מסכים איתך, ופה בדיוק התפקיד שלנו – להציף בפני האנשים מה הם כן צריכים, מה הם לא צריכים, לתת להם את הערך האמיתי, וללוות אותם לאורך שנים. אנחנו לא נוגעים בלקוח פעם אחת, אלא מלווים אותו לאורך שנים, וככה משפרים את מצבו. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> תבורכו. איתנו כאן נציג משרד העבודה. גם משרד העבודה, יש לו תלמידים, כמובן במקצועות אחרים. אנחנו רוצים לשמוע אם החינוך הפיננסי הזה מגיע גם לשם או שהם לא ברשימה. בוקר טוב. תציגי את עצמך, בבקשה. << אורח >> קתרינה ברבשטיין: << אורח >> בוקר טוב. שמי קתרינה, ואני מפקחת פדגוגית במשרד העבודה. אני אקריא, ברשותכם. אני מתחילה מהסבר קצר על בתי הספר שלנו, של משרד העבודה. בתי הספר של משרד העבודה ידועים גם כבתי ספר מקצועיים עם מסגרות חינוכיות ייחודיות המשלבות לימודים עיוניים לצד הכשרה מעשית ופועלים תחת חוק החניכות. בניגוד לבתי ספר של משרד החינוך, המוסדות של משרד העבודה שמים דגש על רכישת מקצוע והכנה לעולם העבודה. כדי לסבר את האוזן, מדובר על 61 בתי ספר בפריסה ארצית ועל כ-11,000 תלמידים בארבע שכבות לימוד, ט' עד י"ב, בכלל המגזרים. המאפיין הבולט של ההוראה הוא מבנה לימודים דואלי. במסגרת זו התלמידים מתנסים במקומות עבודה בכיתות י"א-י"ב במהלך לימודיהם. הם משתלבים ביום עבודה אחד, לפחות, ומקבלים על כך שכר. כך הם צוברים ניסיון מעשי במקצוע, ועובדים במפעלים, בצבא. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> באיזה גילים הילדים? << אורח >> קתרינה ברבשטיין: << אורח >> ט' עד י"ב. זה בעצם מה שהופך את הצורך בחינוך פיננסי לחלק אינטגרלי מהתהליך הלימודי. בבתי הספר שלנו יש מגוון הכשרות במגוון מקצועות: חשמל, אומנויות הבישול, לוגיסטיקה, אוטוטרוניקה; ויש תחומים גם בעלי אוריינטציה טכנולוגית, כמו צילום ומדיה. בשנים האחרונות מוביל משרד העבודה את רפורמת החינוך היוצר שמטרתה להפוך את בית הספר למסגרת הוליסטית, ולהעניק גם כישורי חיים ומיומנויות חברתיות שרלוונטיות לעולם התעסוקה. תכנית זו שמה את התלמיד במרכז, וזו לא סיסמה. כך, למשל, במהלך הלימודים בכיתה ט' ובכיתה י' מוקצות שעתיים שבועיות להכנה לעולם התעסוקה. במסגרת שעתיים אלו פותחה יחידה בשם "חכ"ה" – חניכות, כישורים, התמקצעות. היחידה ממוקדת בבניית נתיבים לחניכות וקריירה עבור התלמידים, ובתוכה משולב החינוך הפיננסי שנועד להעניק לתלמידים כלים לניהול הכסף שאותו הם מרוויחים כבר במהלך הלימודים. הלמידה במסגרת הזאת היא יישומית וקשורה ישירות לחיי התלמידים. חשוב לציין שאנחנו לא עוסקים רק ברמה התיאורטית, אלא מביאים לכיתה סוגיות רלוונטיות מתוך עולם העבודה שבו הם מתנסים. כך, למשל, הם עומדים לקרוא תלוש משכורת, מכירים את חוק העסקת הנוער, לומדים לבנות תקציב אישי ותכנית כלכלית שמאזנת גם הוצאות להכנסות. במסגרת הכנת התכנית הם לומדים כלים, כמו: חיסכון, צרכנות נבונה, מושגים כמו אינפלציה, ריבית, חשבון עובר ושב ועוד מושגי יסוד. הפונקציה בבית הספר שאמונה או אחראית על ביצוע היחידה הזאת הם רכזי החניכות והרכזים הפדגוגיים. תפקידם לייצר קהילה תומכת המלווה את התלמיד במעבר מהכיתה לעבודה. המטרה היא להבטיח שבוגרי בית הספר ייצאו לחיים כשהם מצוידים לא רק בתעודות מקצוע, אלא גם ביכולת להתנהל כלכלית באחריות ובעצמאות. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> האם בנק ישראל לקח בחשבון את התלמידים האלה בסקר שלו או שהם לא היו שם? << אורח >> נורית פלתר איתן: << אורח >> הסקר שלנו נעשה בשיתוף הלמ"ס. הוא סוקר גילאי 16 עד 65 לפי סטטיסטיקה שהלמ"ס מבצע. אני מעריכה, אני לא יכולה לדבר בשם הלמ"ס – אני מניחה שבפיזור האוכלוסין יכול להיות שאותרו גם כאלה, אבל אני לא יודעת לענות בשמם. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> משרד החינוך, יש לכם הערה כלשהי? << אורח >> טלי יניב: << אורח >> לגבי משרד העבודה אין לנו. יש לנו שיתופי פעולה. אנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה בכלל בנושא הבגרויות, יש לנו גם סדירויות ופגישות, ויש גם עם המפמ"רים שלנו, מנהלי תחומי הדעת, עובדים מדריכים של משרד העבודה. כך שאנחנו בדרך מאוד צמודה ומשותפת. אבל יש לי הערה אחרת לגבי הדיון. מכיוון שעלה פה כמה פעמים נושא הגילים הצעירים אני רוצה להבהיר שיש עבודה בגילאים הצעירים על חינוך פיננסי. זאת לא תוכנית לימודים של שעה כמו ב-ט' ו-י', שהיא החידוש הגדול עכשיו, אבל יש לנו גם מה שתיארו חברותינו מבנק ישראל; גם בתוך המקצוע מולדת, חברה ואזרחות, גם בתוך המקצוע המתמטיקה יש יחידות של חינוך פיננסי, אבל זה לא מקצוע בפני עצמו צבוע. כך שזה לא שהמשרד מתעלם ורק כשמגיעים לכיתה ט' מתחילים לעסוק בזה. העיסוק בכיתה ט' אומר, אנחנו מזיזים את הכול הצידה ומתעסקים רק בזה בשעה צבועה – זה ההבדל, וזה החידוש. אבל התכנים נמצאים החל מגיל הגן. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> תודה. נציג הנהגת ההורים הארצית, בבקשה. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> בוקר טוב, אני קודם כול רוצה להגיד למשרד החינוך תודה רבה. הנושא של חינוך פיננסי כבר עלה הרבה פעמים. העובדה שהכנסתם את זה כ-must ולא כ-nice to have זה שינוי משמעותי לטובה. חשוב לומר שיש דבר כזה שנקרא "דמות הבוגר" במערכת החינוך, וזה באמת אחד מהכלים שהיו חסרים והיה אותם שם בדמות הבוגר, ועכשיו גם אפשר לממש אותם. אנחנו מברכים על זה, וכל הכבוד על התהליך. יש כל מיני שאלות בנוגע לתוכנית הזו וצריך לשים אותם על השולחן, כי גם דברים שמובנים אליהם – אנחנו לא מסתכלים עליהם בהכרח ככאלה. למשל, מי מעביר את התוכנית. אתם דיברתם על הכשרת מורים – 1,200 בסבב הראשון ואחר כך עוד. אבל אנחנו כבר יודעים שמורים שמלמדים מקצוע אחר במערכת ועושים להם איזושהי הסבה להכשרה נוספת למקצועות נוספים, איכשהו בסוף כשגם מצמצמים את מספר שעות הלימוד של המקצועות שלהם וגם עושים להם הסבה, הם חוזרים למה שהם צריכים ללמד שבסוף הולך לבגרויות וללימודים האלה. יש כאן עניין של פונקציה של מחויבות להעביר את השיעורים האלה. אתם ציינתם פה שיהיו מדדי הצלחה. צריך לוודא שזה באמת קורה כי הבאגים הכי גדולים מתחילים בזה שהתוכנית הופכת להיות משהו שהוא לא מדיד, לא נבחנים עליו, לא מתבקשים להציג עליו בסוף תוצאות. והכי קל לברוח לדברים אחרים גם מכיוון שזה נלקח כשעה ממתמטיקה וגם מכיוון שבכיתה י' זה נלקח משעות השכלה כללית; וכבר היום אני אומרת לכם שאני לא בטוחה שלומדים השכלה כללית בכל בתי הספר. זאת אומרת אני לא יודעת עד כמה ניצול 60 השעות של השכלה כללית הולך למקום הזה. לכן יש סיכוי שגם זה לא ילך למקום, וצריך לוודא שזה לא אובד בדרך. הנושא של ספרים וחומרי לימוד – אני מעלה את הנושא הזה כאן כי זאת שאלה. אם באיזשהו שלב יצטרכו ספרים וחומרי לימוד צריך לראות שהעלויות לא מושתות בסוף על ההורים; בעיקר מכיוון שאנחנו מדברים גם על פרויקט ספרים דיגיטלי או פרויקט ספרים בכלל. אני מעלה כאן נושא ששווה לחשוב עליו כי אם זה יגיע לנושאים של חומרי לימוד, צריך לראות כרגע איך מתמודדים עם הדבר הזה. בתוך הסכום של 320, כי אנחנו מדברים על ט'-י', היום לא מצליחים לכסות, ובתי הספר נמצאים במורכבות מאוד קשה עם זה, וצריך לראות מה עושים עם זה. הנושא האחרון זה מסלולי אתגר, מב"ר וכל המסלולים הנוספים. שזה מסלולים שצריך לחשוב איך מטמיעים גם שם בצורה נכונה וטובה. אלה מסלולים שמתקשים מראש בהטמעה של חומרים כאלה, אז צריך לראות איך עושים תוכניות מותאמות בשביל לא לפספס את התלמידים האלה; מה גם שברוב המסלולים של מב"ר ואתגר, גיאוגרפיה זה מקצוע הבגרות שלהם וצריך לראות מה המשמעות של שעה שלוקחים ממנו. לכן זה חוזר למה שעלה כאן קודם בנושא השעות – האם זה בכל מחיר יהיה על חשבון שש השעות של גיאוגרפיה או שיש הסתכלות נוספת על מסלולים חריגים שבהם אולי צריך תוספת ולא במקום זה. אז אלה הדברים ושוב אני רוצה לברך ולומר תודה רבה על החשיבות של התוכנית הזו. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> תודה רבה. איתנו נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית, בבקשה. << אורח >> מיקה שלומוביץ: << אורח >> שלום לכולם, אני מיקה שלומוביץ', נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית, מתאמת פעולות בכנסת. דיברתם הרבה על אינפלציה, ואני אגיד שאם תשאלו חברים שלי בבית ספר מה זה אינפלציה הם יחשבו שזה מונח בפיזיקה. באמת להרבה מאיתנו חסר המון ידע פיננסי. אני בכיתה י', אני לצערי לא אחווה את התוכנית, אני לא יודעת להשקיע בקופות גמל, ולא יודעת מה זה כל המסלולים שמדברים עליהם. לצערי, אני לא אחווה את התוכנית, אבל אני כן מאוד שמחה בשביל הדורות הבאים שיחוו. אני גם אגיד שאחד הדברים הכי מרכזיים שאני רואה שבני נוער חושבים בגללו לעזוב את הארץ זה בגלל יוקר המחייה, ולדעתי, אחד הדברים שיכולים לעזור הכי הרבה זה שידעו להתמודד עם הידע הכלכלי שלהם, ויידעו להסתדר עם זה בעתיד. למשל, היום יש לי המון כסף שאני מאמינה שבעוד כמה שנים הייתי יכולה לממש טוב יותר אם אני אדע באמת להשתמש בו בצורה נכונה. אני רוצה לברך את המשרד על ההחלטה הזאת. זאת החלטה שהתקבלה יחד איתנו, בשותפות איתנו אחרי שותפות ארוכה ופעילות ארוכה שלנו של מועצת התלמידים והנוער הארצית בתחום ולאחר שדחפנו וקידמנו את הנושא. אנחנו גם עובדים, כמובן, עם כל השותפים כדי לדייק את התוכנית ולדאוג שהיא תהיה כמה שיותר מותאמת וכמה שיותר טובה. זאת ממש ההזדמנות להפוך את התוכנית הזאת לאיזשהו מקצוע שמותאם למערכת החינוך ולמאה ה-21; זאת גם דוגמה עד כמה הדבר הזה מוצלח וכמה הוא חשוב, וכמה להקשיב לנוער זה משהו שיכול לעזור לנו לשפר את המערכת שתהיה טובה עבורנו ותשפר אותנו בעתיד. דיברת כאן קודם על ספרים – אנחנו מצפים שהשיעורים יהיו חווייתיים, התנסותיים, מעניינים, עם מתודות מעניינות ודברים שיותר מפעילים, כי זאת הזדמנות להפוך את המקצוע הזה למקצוע עבורנו, וכמובן, אנחנו רואים בנו גורם וגוף שממש יכול לעזור וישמח לעזור בבנייה של כל הדבר הזה. << מנהל >> (היו"ר צבי ידידיה סוכות, 11:00) << מנהל >> << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. תמיר, בבקשה. << אורח >> תמיר דורטל: << אורח >> מכיוון שכולכם מאוד בירכתם והסכמתם שהתוכנית הזאת היא נפלאה וטובה ונהדרת והכל, נשאלת השאלה, איך זה שעד היום התוכנית הזאת לא נכנסה – אם כולם מברכים: גם סוכני הביטוח, גם מועצת התלמידים, גם משרד החינוך וגם משרד העבודה – וכולם מתגאים בזה שהדבר הזה קורה? אני הייתי רוצה לשמש פה קצת פרקליטו של השטן, ואני מרגיש צורך לעשות את זה גם לאור זה, שככל הנראה, תקנו אותי אם אני טועה, אני היחידי שעמדתי מול כיתה ולימדתי חינוך פיננסי. יש פה מישהו אחר? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אתה טועה. << אורח >> תמיר דורטל: << אורח >> אוקיי, אז אני לא היחידי, אבל אני במיעוט המכובד הזה של מי שכן לימד תלמידים. וכל פעם שלימדתי תלמידים חינוך פיננסי, פתאום כל העיניים של כולם היו עליי. הייתי מורה במשך שמונה שנים, ואתה רגיל שיש ימים יותר מעניינים, שיעורים יותר משעממים; ובחינוך פיננסי – התלמידים פשוט מתים על זה, הם רק רוצים שמישהו ילמד אותם את הדבר הזה. אבל בהקשר של הדברים שמיקה אמרה, שיש לך המון כסף – משפט שאף אחד אף פעם לא אמר - - << אורח >> מיקה שלומוביץ: << אורח >> אמרתי שיש לי המון כסף? << אורח >> תמיר דורטל: << אורח >> סתם, אני צוחק, אני סתם מטריל, הכול בסדר. דבר ראשון, אני מאוד הייתי רוצה שדמות הבוגר יהיה בוגר עניו; זאת אומרת בוגר שלא אומר, לימדו אותי חינוך פיננסי, ועכשיו אני יכול להתפרע ולעשות ספקולציות, ולהתחיל לשחק עם הכסף שלי – כי יאללה, בואו נתחיל לשחק. דרך אגב, מיקה, בהקשר של חינוך פיננסי הזמן הכי טוב להתחיל כמו שכולם פה אמרו, ובזה אני דווקא מסכים, אני לא פרקליטה של השטן – זה עכשיו. כי יש אפקט שנקרא ריבית דריבית; והאמת היא שאת האפקט הזה של ריבית דריבית, שככל שמתחילים להשקיע יותר מוקדם ככה התשואה בסוף יותר גדולה, כבר מלמדים -- תנחשו באיזה מקצוע – מקצוע המתמטיקה. יש לי כאן איתי דף מהבגרות האחרונה במתמטיקה לשלוש יחידות לימוד – לא עכשיו אמרנו, מלמדים את זה 5 יחידות לימוד - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היום? כי היום יש בגרות במתמטיקה. << אורח >> תמיר דורטל: << אורח >> לא, של היום עוד אין לי הטופס. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> - - - << אורח >> תמיר דורטל: << אורח >> הנקודה המרכזית שאני בא להגיד – אני מעביר לכם, חברי הכנסת, את הדף מהבגרות, ואני מקריא מבגרות מתמטיקה של חורף תשפ"ו – אשכול חינוך פיננסי: מחיר הדירה של יותם עולה ב-4% כל שנה. בתחילת שנת 2017 היה מחיר הדירה של יותם 700 אלף שקלים – מיצוי מחיר הדירה של יותם בתחילת 2023. זאת אומרת כבר היום משרד החינוך מלמד חינוך פיננסי כחובה, כסטנדרט את כל התלמידים שניגשים לבגרות. יכול להיות שצריך השלמה שקשורה לתחומים נוספים למי שלא ניגש לבגרות או דברים כאלה. אבל אם הייתי שואל אתכם, מי המורה שהכי כדאי שילמד חינוך פיננסי מהמורים הקיימים? האם זה היה מורה להיסטוריה, מורה לאזרחות כמוני או המורה למתמטיקה, שזה גם ככה בחומר הלימוד שלו וגם ככה הוא מלמד בדיוק את אותם דברים? אולי הדבר הכי חשוב שתלמידים ידעו לעשות זה לקרוא גרפים, להבין איך זה מתנהל, להבין איך משווים בין שני דברים. אלה שאלות שאפשר להכניס גם לבגרויות כדי שבעצם הדבר הזה יתחיל ללמד בצורה יותר טובה, וגם אפשר להכניס את זה למתמטיקה. חבר הכנסת חסון שאל בתחילת הדיון למה לא מוסיפים, למה גורעים. יש אמירה שאני מאוד אוהב, ואני שמח להגיד אותה אולי בפעם ראשונה בכנסת ישראל. ציטוט של האינטלקטואל האמריקאי תומס סואל. הוא אומר: הכלל הראשון בכלכלה זה מחסור, והכלל הראשון בפוליטיקה זה להתעלם מהכלל הראשון בכלכלה. זאת אומרת, תמיד רוצים עוד תמיד רוצים להבטיח לציבור שניתן עוד דברים. אבל מה שקורה בסופו של דבר, גם אם היינו מוסיפים שעה, כמו שאתה רצית וכמו שהעיר חבר הכנסת קינלי שזה עוד 2.1 מיליארד – הילדים שלנו מבולבלים; אני עמדתי בכיתה במשך 8 שנים, והילדים מבולבלים מריצה משיעור לשיעור, לשיעור, לשיעור. בואו נוסיף את החינוך הפיננסי לתוך מתמטיקה. אני חייב לומר שביחס לכל מיני הצעות שביקרתי עכשיו במהלך הדברים שלי, אולי הכשל המרכזי זה שתלמידים לא רוצים ללמוד ממי שלא יודע להשקיע בעצמו. הוא לא רוצה ללמוד ממורים שלא יודעים את זה, והרבה מורים בבית הספר שבו לימדתי נכנסו יחד איתי לשיעור, ואמרו, בוא נלמד, גם אנחנו רוצים להבין חינוך פיננסי. הם נכנסו יחד איתי לשיעור ואמרו לי בסוף השיעור, אין לי מושג בכלל מאיפה להתחיל ללמד דבר כזה. גם אם עכשיו תיתן לי את המצגת ותיתן לי את כל החומרים ותיתן לי את ההשתלמות ישראבלוף של 30 שעות – ההשתלמות שלכם היא לא ישראבלוף, אבל כל ההשתלמויות, 100% מההשתלמויות שאני הייתי בהם בתור מורה, הן ישראבלוף. המורים בכלל בפלאפון כל הזמן, ובסוף מעבירים איזה מבחן 100, וכולם עוברים אותם. לכן אני הייתי רוצה שמיקה וחבריה ייצאו ממערכת החינוך עם ענווה – כן, לא לימדו אותנו, ועלינו האחריות ללמוד את הדבר הזה. יש היום כל כך הרבה גופים שמפיצים ידע במערכת האקדמיה, במערכת המדיה הדיגיטלית, ביוטיוב – יש כל כך הרבה קורסים דיגיטליים חינמיים. אני עשיתי כל מיני פרקים בערוץ שלי שהגיעו לעשרות וגם מאות אלפי צפיות. אלה פרקים עם כל מיני אנשים שמתעסקים בחינוך פיננסי, ואנשים למדו והתחילו להשקיע, והבינו שאף אחד לא לימד אותם, וזה באחריותם המלאה; ושלא איזה מורה הגיע עם תוכנית לימודים ממשרד החינוך, עם כל הכבוד, ולימד אותם משהו שהוא שטנץ יחסית ויכול להיות שהוא אפילו לא יקשיב בשיעור, והוא אומר, לימדו אותי. זה אולי הדבר הכי חשוב. ולכם הפוליטיקאים, אני חייב לומר שהכי קל לבוא ולהוסיף את הדבר הזה ולהגיד כן, טיפלנו, כן, הבאנו הישג, כן, אנחנו עכשיו מיטיבים עם הציבור. אבל בסוף זה לרעת הציבור שהתלמיד יהיה מבולבל ויחשוב שלימדו אותו שעה בשבוע במשך כיתה ט' וכיתה י', והוא יצא לעולם האמיתי באשליה שיש לו ידע, ואין לו ידע. גם המורים שילמדו אותו – כולנו מכירים מורים – הם לא היזמים הכי גדולים בעולם, ולכן הלכו להוראה ולא הלכו ליזמות. אנחנו צריכים להביא אנשים מבחוץ דרך גפ"ן, כמו שאמרה הנציגה של משרד החינוך. כבר היום זה אפשרי להביא אנשים דרך הגפ"ן, להביא מרצים מהשורה הראשונה לתחום הזה עם המצגות מהשורה הראשונה. אני גם מאוד חושש מהתגובה הנלהבת של יועצי הביטוח שבעצם אמרו, אנחנו מאוד מברכים ומאוד אוהבים את זה, כי בסופו של דבר אתה אומר שיש הפרדה מבנית מאוד גדולה ביניכם לבין החברות. אבל מאיפה מגיעים רוב התמלוגים שלכם? מי משלם לכם את התמלוגים? מאיפה המשכורת שלכם בסוף מגיעה? אני אחסוך לך – זה מגיע מהעמלות של חברות הביטוח שהם נותנים לכם על כל אחד שעובר ממסלול למסלול. אני נגד המסלולים המנוהלים כי הם בעמלות הרבה יותר גבוהות מאשר המסלולים הלא מנוהלים; ואת כל כספי – כמובן, כמו שהמלצתי לתלמידים – וכמובן, הדבר אינו מהווה המלצה וכו – אני שם בכסף לא מנוהל, ואז אני גם לא משלם דמי ניהול. << אורח >> אסי קריטי: << אורח >> איך אנחנו מתוגמלים זה בכלל נושא אחר שלא קשור לכאן, לא עניתי איך אנחנו מרוויחים את שכרנו. מה שציינתי זה שאנחנו כן יכולים לתרום. אנחנו מדברים על תרומה מלאה ושיתוף פעולה. אלה לא מערכי שיעור שלנו, אלא מערכי שיעור קיימים, בין היתר מערכי שיעור של פעמונים שעושים עבודה מעולה. אתה ציינת כאן שאולי אתה חושב שמורים אחרים צריכים לעשות את זה, כאלה עם יותר אוריינות פיננסית וכלכלית – אז בזה אני מסכים איתך. אבל היו דברים גם שאמרת, כמו שאפשר להכניס את זה לתוך מקצועות אחרים. פה, לדעתי, זה לגמרי חייב להיות מופרד מהעניין. << אורח >> תמיר דורטל: << אורח >> אני עונה לו על הדברים של נציגת בנק ישראל שאמרה את המשפט הבא: לא יודעים לחשב מה שהוא צריך לעשות. אז אם הם לא יודעים לחשב, מהו המקצוע הנכון ללמוד את הדבר הזה של חישובים? מתמטיקה. וזה כבר נמצא היום במתמטיקה, הם לומדים חינוך פיננסי. << דובר >> אוראל ישראל שמיאן: << דובר >> אני אשמח לדייק שזה לא בהכרח נכון. אני אוראל ישראל שמיאן, מזכ"ל מועצת התלמידים והנוער הארצית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> רגע, אתה תקבל זכות דיבור. כן, תמיר. << אורח >> תמיר דורטל: << אורח >> זהו, תודה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. דינה פלדמן, בבקשה. << אורח >> אמיתי אנסבכר: << אורח >> אני אשמח רק להוסיף שני דברים קטנים. אני מהצוות "על המשמעות". דבר ראשון, אני רוצה להגיד תודה קטנה לנציגת ההורים שהשמיעה פה את הדעה היחידה שלא הייתה 100% בעד. זאת אומרת יש פה דיון שכולם בו בעד. למה אנחנו מנהלים את הדיון? זאת אומרת יש פה מעט מאוד העברות של מידע ומעט מאוד דברים שהם שונים. כולם פה נותנים את אותה דעה, הדיון לא מאוד אפקטיבי. אני רק רוצה להעלות נקודה אחת קטנה. אני רוצה לפנות לחברי הכנסת ולדעת מי מהם בעד שיטת הוואוצ'רים במשרד החינוך? למה? כי אם מעניין אותנו שילמדו חינוך פיננסי במשרד החינוך אז אני שואל, למה שלא ניתן להורים להחליט לאיזה בית ספר הם ישלחו את הילדים שלהם? כי אם אני מעוניין שהילדים שלי, בעזרת השם בעתיד, ילמדו חינוך פיננסי בצורה טובה אז אני אשלח אותם בשיטת הוואוצ'רים, למי שמכיר, לבית ספר שזה הדגל שלו; אני אשלח אותם לבית ספר שהם יצאו משם הכי טוב שיש, ואני גם אשלם תוספת כדי שהם ילמדו את זה בצורה הכי טובה שיש. במקום להעביר פה שעות של דיונים ולהעביר מורים שיעברו הכשרות; כששנינו מבינים שמורה לא יהיה טוב כמו מישהו שהוא איש פיננסים, ומנהל בית ספר שרוצה שיגיעו לבית הספר שלו יביא מישהו מבחוץ ללמד פיננסים. במקום זה הם מנסים ללמד מורים, ומנסים לעשות את כל הטררם פשוט בשביל חינוך פיננסי שאמור להגיע מאנשים שהם אנשי פיננסים. אז אני רק רוצה לשאול, האם יש פה מישהו שבכלל חשב על הרעיון הזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כמו שאתה מכיר, אתה לא המצאת את הרעיון, זה רעיון שמתגלגל הרבה מאוד שנים. חושבים עליו הרבה, ויש לזה השלכות לכאן ולכאן. אולי נעשה יום אחד דיון איך באופן כללי - - - במדינת ישראל, לא זה כרגע הדיון, אבל אני מתחבר מאוד להערה. גם בין הדברים שלך וגם מה שאמר תמיר שדרך גפ"ן זה אירוע שהוא יותר יעיל מאשר דרך מערכת ההוראה הרגילה אולי בנושא הזה. אני אגיד ברשותכם מילה אחת. לצערי, קבעתי את הדיון הזה כי זה נושא שהוא בעיניי מאוד חשוב ומאוד קריטי. הדיון הזה הוא, קודם כול, גם עליי כבוגר מערכת החינוך שלא למד לימוד פיננסי כמו שצריך. ברוך השם, אני לא מתלונן על המשכורת, אבל שום הבנה באיפה להשקיע ומה להשקיע וכמה להשקיע – אין לי שום ידע בעניין הזה. אבל כן למדתי הרבה דברים אחרים בבית ספר שלא משמשים אותי היום. בסוף כיו"ר ועדת החינוך אחד הדברים שחשובים לי זה לראות שאנחנו שולחים את הילדים לבית ספר והם ייצאו עם הכלים הכי טובים שאנחנו יכולים לספק להם לחיים. כי בסוף הילד בבית ספר יכול ללמוד הרבה מאוד דברים בכל תחומי החיים, וידע זה דבר שאף פעם לא נגמר ברוך השם וכולנו יכולים ללמוד כל החיים ובקושי נגיע לטיפה בים מהידע שיש לעולם להציע. בסוף המטרה של בית ספר זה להכין את הילדים שיהיו להם כלים להמשך החיים בצורה הכי רחבה שיש; וחינוך פיננסי חייב להיות מאבני היסוד הכי משמעותיים של ילד שיוצא לחיים. כשילד ונער לומדים את זה במערכת החינוך והם יוצאים החוצה הם יודעים להבין מושגים בסיסיים: לקרוא תלוש משכורת או להבין בכלל על מה מדברים איתם, מה זה פנסיה – דברים הכי בסיסיים שלהערכתי, רוב האנשים בגילי לא יודעים אותם, ויש לזה משמעויות אדירות על החיים של כולנו. אתי פה טוענת שהצעירים יודעים יותר טוב. אנחנו נבדוק את זה, אתי. בכל אופן, בעיניי, הדיון הזה היה לי חשוב. לצערי, לא הצלחתי להשתתף בו, ואני גם עכשיו חייב לצאת כי יש פשוט דיון בנושא פרוטקשן שנקבע במקביל, ואני חייב להשתתף גם בו. אז אני כבר אומר שאנחנו, בעזרת השם, נקבע עוד דיונים בנושא הזה כי זה אירוע קריטי ומשמעותי, בעיניי, לעתיד של מדינת ישראל. בסוף אנחנו רוצים שכל ילד או ילדה שנכנסים למערכת החינוך של מדינת ישראל, בין סל הכלים שיש להם הם ידעו איך להתמודד בשוק התעסוקה, הם ידעו להבי את היסודות הכי בסיסיים של הכלכלה. לא עכשיו צריכים שכל אחד יהיה כלכלן מומחה, אבל את היסודות הכי בסיסיים; ובסוף להבין מה הם צריכים לדרוש כשהם מגיעים למקום עבודה – האם להשקיע, איפה להשקיע, כמה להשקיע – פחות או יותר את הדברים הכי בסיסיים שיש זה משהו שבעיניי חשוב מאוד. תודה רבה לאכרם שהסכים להחליף אותי כאן בדיון. אני נאלץ, לצערי, לצאת, אבל אנחנו כאמור נקבע עוד דיונים. תודה רבה. << מנהל >> (היו"ר אכרם חסון, 11:15) << מנהל >> << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> כל טוב, בהצלחה. אנחנו נמשיך. נמצאת כאן הסופרת גברת פרידמן. בבקשה, תציגי את עצמך. יש לך שלוש דקות בערך כי הזמן קצר ואנחנו רוצים לתת הזדמנות לכולם, בבקשה. << אורח >> דינה פרידמן: << אורח >> אני לא צריכה יותר. בוקר טוב, אני הסופרת דינה פרידמן, חברה באגודת הסופרים. אני כותבת בעיקר לילדים. הוצאתי לאור שמונה ספרים, שבעה מהם ספרי ילדים, בהם שני ספרים בנושא חינוך פיננסי שקיבלו חותמת של מכון אדלר. קוראים לספר "איך מחלקים את העוגה". תחילת דרכי הייתה בפעמונים. אני רוצה להקריא כי אני לא חושבת שאני אצליח להתגבר על ההתרגשות. אני מגיעה מהשטח, אני מגיעה מבתי הספר. אני מובילה ומלווה פרויקטים עירוניים ורשותיים בנושא החינוך הפיננסי ברחבי הארץ, כולל בחברה הערבית והדרוזית. אני מלמדת חינוך פיננסי בבתי ספר מכיתה א' עד י"ב כולל בחברה הערבית עם תוכניות מאושרות בגפ"ן. הספר "איך מחלקים את העוגה" – החינוך הפיננסי – מתורגם גם לערבית וגם לאנגלית. הערך המוסף של הוראת החינוך הפיננסי הוא בכך שגם צוותי ההוראה נתרמים ומקבלים הכשרה והעשרה יקרות ערך דרך מערכי השיעורים, ומשלימים פער אישי בכך שהם לומדים נושא שלא זכו ללמוד בעצמם. החינוך הפיננסי לא עוסק בהעברה של סכום כסף מסעיף בילויים לסעיף אוכל; הוא עוסק בכישורי חיים חשובים, באסטרטגיות חשיבה ותכנון, במיומנויות ובתובנות משמעותיות, כמו למשל, הבנה של ההבדל בין "צריך" ו"רוצה", מודעות לחוסר היכולת שלנו לדחות סיפוקים, השלמת חסכים וכניעה ללחץ חברתי ומותגים. החינוך הפיננסי עורך היכרות והתיידדות עם מושגים בסיסיים, כמו: סדר עדיפויות, אחריות אישית ומשפחתית, הוצאות, הכנסות, משיכה, הפקדה, משכורת, ובעיקר, הידיעה וההבנה מה עושים ההורים שלנו במקום העבודה שלהם כדי להביא את המשכורת הביתה; ולא כמו אחד הילדים בכיתה ששאלתי איפה ההורים עובדים ומה הם עושים, הוא ענה אבא שלי בהייטק. שאלתי אותו, מה אבא שלך עושה בהייטק? הוא אמר, מזמין אוכל מ"תן ביס". יש חשיבות רבה להבנה הבסיסית איך מחלקים את העוגה ולתכנון התקציב האישי והמשפחתי, והתובנות מתייחסות לתכנון כל תחום אחר בחיינו. רק לאחר ההבנה הבסיסית אפשר יהיה להתקדם וללמד נושאים מורכבים יותר כמו שוק ההון, אינפלציה ודירוג אשראי. במסגרת המפגשים שלי ברשויות ובבתי ספר, כולל בחברה הערבית, יש הסכמה גורפת כי הנושא חשוב מאוד. אך, למרבה הצער, רוב ההצעות להטמעת הנושא נדחות בטענות מוכרות: יש לנו חוסר בצוות חינוכי, אין לנו תקציב, ומכך החינוך הפיננסי אינו ברשימת סדר העדיפויות שלנו. החינוך הפיננסי מכניס תקשורת אל הבית שמקיפה נושאים רבים – בעצם את כל הנושאים שקיימים בתוך המשפחה. בחברה הערבית שאני מלמדת, בתיכונים בעיקר, התוכנית משלבת את התוכנית של מעורבות חברתית ואת שיפור השפה העברית הדבורה. כולנו מקווים שהנושא יקבל תנופה גדולה יותר בכל שכבות הגיל ולא רק כחובה של שעה אחת בשבוע לשכבות ט' ו-י'. תודה רבה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> תודה לך. איתנו כאן כבוד הרב ד"ר אופיר כהן, מנהל מרכז תורה ומדינה. שתי דקות, בבקשה. << אורח >> אופיר כהן: << אורח >> בבקשה, אפילו ב-60 שניות. במרכז תורה ומדינה יש לנו מחלקה שנקראת הבית לכלכלה היהודית, ואנחנו עוסקים בנושאים של חינוך פיננסי למעלה מ-10 שנים. בעבר הייתי גם מנהל בית ספר תיכון, אז ככה שהדברים האלה מוכרים לי באופן אישי. אנחנו במכון מתמחים בנושא חינוך פיננסי, אבל בפרט בזווית יהודית. יש לנו היום תכניות שקיימות כבר בבתי הספר התיכוניים כבחירה לבגרות, ואנחנו גם כן בונים את התוכניות לכיתות ט'-י' שנכנסו עכשיו. הדבר החשוב שאנחנו רוצים להביע – ואמרו כאן, כולם אומרים אותו דבר – זה לא מדויק, לא כום אומרים אותו דבר; כל אחד נותן זווית על דבר חיובי שכולנו מאמינים בו. אז אנחנו מאמינים שלבד מהערך שצריך להילמד, כמובן, בכל נושא החינוך פיננסי, זכויותיי, איך לא להפוך לנטל, איך להתנהל כלכלית נכון, איך לחסוך, ואת כל הדברים שצריך לדעת – מעבר לכך בחינוך הפיננסי צריך להיות גם חובותיי: מה זה ריבית, למה זה נושך ומה זה חסד, ואיך אני יכול לעשות כסף ולא לעשוק אחרים ולעשות את זה נכון. כולם מכירים שביהדות יש מצוות, שבת, תפילין, חגים – יש בתורה מעל 200 מצוות כלכליות שנוגעות לכסף, שהן טובות לכולם, זה לא דווקא לחינוך דתי. אז הערכים שיש לנו הם גדולים, והם צריכים להיות מוטמעים בתוך החינוך הפיננסי לכלל התלמידים. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> מאה אחוז, תודה רבה. יש עוד מישהו כאן שרוצה לדבר? בקצרה, בבקשה. תציגי את עצמך. << אורח >> שרון לוין: << אורח >> שרון לוין, אני מנהלת ההסברה של ארגון פעמונים. הזכירו אותנו כמה פעמים פה בדיון. אז דבר ראשון, תודה רבה, אדוני היושב ראש, על הקידום של הנושא והדיון החשוב מאוד הזה. אנחנו שותפים יחד עם משרד החינוך, בנק ישראל ורשות שוק ההון וכמעט כל מי שיושב פה סביב השולחן בנושא של התנהלות כלכלית. אנחנו ארגון חברתי, עמותה שקיימת מעל 25 שנה שעוסקת בהתנהלות כלכלית נבונה וחינוך פיננסי. נמצאת איתי תכלת אבר שהיא הנציגה שלנו. יש לנו מכללה לחינוך פיננסי, כ-80 מנחים. אנחנו מגיעים לכיתוב ד' עד י"ב, בערך ל-200 כיתות כל שנה, עם תכנים שמותאמים גיל. אני מצטרפת לכל הדברים שנאמרו כאן. אני לא אחזור אליהם. חשוב לי לדבר על האפקטיביות של ההדרכות, הסדנאות ומערכי השיעור. זה חייב להיות רלוונטי לילדים, שידבר אליהם מתוך החיים שלהם ולא נושאים שלא קשורים אליהם; כי המחקרים מראים שככל שזה נוגע אליהם אישית just in time delivery, מה שנקרא, זה משהו שמאוד משפר את האפקטיביות לאורך זמן. חשוב שהילדים יתנסו בתקציב, בדמי כיס ולהשתמש בכסף גם עבור הדברים שלהם. חשוב מאוד גם שיהיו טכניקות מגוונות של הוראה. קודם דיברו על חדשנות ועל הכנה של מערכי שיעור ודברים כאלה, שהם כלים גם למורים, אז גם לדבר על חדשנות בפן של הילדים. דיבר קודם נציג בנושא של למידה מהרשת – זה יכול להיות מאוד מסוכן כי יש הרבה אנשים שהם לא מוסמכים בדבר הזה. להפך, משרד החינוך מכשיר מורים; זה הגוף המוסמך שיודע לדבר לילדים, להעביר את השיעורים, וצריך להיות מישהו כזה שהילדים ילמדו מהגורמים המוסמכים, ולא מאיזה טיקטוקר שמעלה כל מיני דברים לרשתות. אחר כך הם עושים הרבה מאוד טעויות כלכליות, ואנחנו פוגשים את זה אחר כך אצל משפחות שאנחנו מלווים. אנחנו מלווים כ-14,000 משפחות בשנה ופוגשים את המצוקה הכלכלית אחר כך. אז היה לי חשוב לדבר על זה. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> שהגורמים יהיו באמת מוסמכים, זה מה שצריך לוודא. << אורח >> שרון לוין: << אורח >> שהגורמים יהיו מוסמכים. ממש, חשוב ביותר. חשוב מאוד גם לשלב את ההורים ואת הקהילה בדבר הזה, כי הילדים יביאו את הדברים הביתה ובעצם הלמידה נעשית הרבה מאוד בבית. הילדים רואים את ההורים ומחקים את ההורים בדברים אחרים וגם בנושאים של כסף. לכן חשוב מאוד לשלב את זה בפעילויות שמביאים הביתה ושיהיה איזשהו שיח עם ההורים ובכלל עם הקהילה. זה משהו שגם מעלה מאוד את האפקטיביות. וכמובן, הפיתוח המקצועי של המורים וצוותי ההוראה. אני מצטרפת לכך שעכשיו אנחנו שותפים גם בהכשרת המורים היום בבאר שבע ומברכים על זה מאוד. זה ממש חשוב, אבל זה לא יכול להיות משהו נקודתי. זה צריך להיות עם השתלמויות, עם גמול, עם כל הדברים האלה שאני מניחה שאתם יודעים יותר טובים ממני. יש לנו גם תכנית שהיא לנוער וצעירים בסיכון שצריך לקחת אותה בחשבון. דיברו פה ממשרד העבודה וממשרד הרווחה – זה חשוב מאוד כי זה תכנים שהם מותאמים קצת אחרת; ואני גם אתחבר למה שנורית מבנק ישראל אמרה לגבי התאמה מגדרית לנשים ונערות. יש פערים גדולים מאוד בתחום הזה, צריך גם על זה לתת את הדעת. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אם יש לך נייר עמדה נשמח לקבלו. << אורח >> שרון לוין: << אורח >> אני שלחתי לכם נייר עמדה, תודה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> מאה אחוז, תודה. << אורח >> עינב דלח: << אורח >> אני רוצה להצטרף למשהו קטן שהיא אמרה ואתה אמרת: לצרף הורים לתהליך. מאחר שהורים הם דמויות שהילדים מסתכלים עליהם ולומדים מהם, הם יכולים ללמוד משהו אחד בבית ספר ולחוות משהו אחר בבית. אגב, אותו דבר לגבי אלימות ואותו דבר לגבי חרמות. כשבית ספר מעביר חומר שחשוב שהילד באותה שפה, באותה טרמינולוגיה ידבר גם בבית, חשוב שההורים יכירו את חומר הלימוד הזה, ויהיו שותפים לו. לכן מה שהצעת קודם זה רעיון ששווה לבחון אותו. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> יפה. << דובר >> אוראל ישראל שמיאן: << דובר >> אני אשמח להתייחס לבגרות במתמטיקה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> יש לך דקה, בבקשה, תציג את עצמך. << דובר >> אוראל ישראל שמיאן: << דובר >> אני מזכ"ל מועצת התלמידים והנוער הארצית. אני תלמיד כיתה י"ב, עשיתי את הבגרות במתמטיקה גם בינואר האחרון וגם בשנה שעברה במאי. הדבר לא מדויק. אנחנו לא בהכרח מחויבים ללמוד את הנושא של חינוך פיננסי במקצוע המתמטיקה; יש לנו אפשרות בחירה, כלומר יש בתי ספר שבוחרים לא ללמד את הנושא. אני ספציפית לא למדתי אותו. נקודה חשובה שרציתי לציין זה שבסופו של דבר מקצוע המתמטיקה הוא מקצוע עמוס גם ככה. אין צורך לשלב בו גם את החינוך הפיננסי, הוא צריך להיות מופרד כפי שהמשרד עשה, וזה מעולה. למדתי רק השנה עשר שעות שבועיות של מתמטיקה עד חודש ינואר, אז הדבר עצמו כבר עמוס. תודה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> יש עוד מישהו שרוצה לדבר? בבקשה. תקצרו, בבקשה. << אורח >> ליאור נסים: << אורח >> בקצרה ממש. אני עו"ד ליאור ניסים, המועצה הישראלית לצרכנות. אנחנו, כמובן, הגשנו נייר עמדה. בעבר המועצה עסקה בחינוך פיננסי. היו לנו עובדים שהיו מגיעים לבתי הספר ומלמדים על צרכנות בתקופה שהייתי בן 13 בכיתה ז' – היום אני בן 33 – זאת אומרת לפני 20 שנה. לפני 20 שנה המועצה הייתה שם. מה שקרה בהמשך השנים זה שאותם עובדים סיימו את עבודתם, ועם הזמן תקציב המועצה קוצץ. בעקבות הקיצוץ הזה מחלקת חינוך לצרכנות נבונה במועצה הישראלית לצרכנות חדלה מלפעול, ואין לנו אפשרות לאייש את התקנים האלה כיוון שאין לנו תקציב לזה. אז נכון, מדברים פה על מושגים פיננסיים מאוד חשובים כמו אינפלציה וביטוחים, אבל כולנו מבצעים מאות עסקאות צרכניות בשנה – זה נושא מאוד חשוב. אנחנו כאן כדי לבוא ולהגיד, תשתמשו בנו, יש לנו החומרים, הכול נמצא באתר המועצה. אם צריך ליצור איתנו קשר שנעביר את המידע הזה, את החומר הזה, אנחנו כאן. כמובן, נשמח לתקציב אבל זה לא המקום פה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> תעביר את החומר לוועדה, ואנחנו נדאג שהוא יגיע לכל המוסדות. << אורח >> ליאור נסים: << אורח >> החומר נמצא בוועדה. העברנו אותו, הוא נמצא באתר המועצה הישראלית לצרכנות. אנחנו נעמוד בקשר. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> תודה. את דיברת, אז בבקשה, אם יש עוד מישהו שלא דיבר, יש לנו עוד דקה לפני שאנחנו נסכם את הדיון. זה משהו דחוף? חשוב לך? << אורח >> נטליה טליה אומנסקי: << אורח >> רציתי להגיד רק דבר אחד, שאני בת 39 ועד עכשיו לא מצאתי איפה אני משתמשת בסינוסים וקו-סינוסים. זה בהמשך למה שתלמיד י"ב אמר, שהוא למד עשר שעות. אז צר לי לבאס אותך, בתור מי שמתעסקת בכספים ופיננסים משנת 2010 לא מצאתי מקום שאני משתמשת בדברים האלה, וחיפשתי, תאמין לי שחיפשתי. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אני רוצה להרגיע אותך, 90% מחברי הכנסת משתמשים בייעוץ כדי לדעת איך לפרוש, מה מגיע להם, מה לא מגיע להם. << אורח >> נטליה טליה אומנסקי: << אורח >> אתה משתמש גם בסינוסים ובקו-סינוס? << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אתם בחברה טובה. בסוף הבנות המכובדות שעושות עבודת קודש כאן בוועדה, אתי, מרב, הדוברת ושאר העובדות, סיכמו לנו את הדיון בתשעה סעיפים. אז אנחנו נסכם כך: הוועדה רואה חשיבות רבה בהטמעת החינוך הפיננסי בקרב תלמידי ישראל כבר בגילים הצעירים בחשיפתם למושגים הפיננסיים הבסיסיים, הקניית מיומנות לניהול תקציב והכנתם לעולם העבודה. הוועדה מברכת את משרד החינוך על התכנית החדשה ללימוד פיננסים בכיתות ט' ו-י' כמקצוע חובה החל מהשנה הבאה. הוועדה מברכת על שיתופי הפעולה של משרד החינוך עם בנק ישראל, משרד העבודה, מועצת התלמידים והנוער וגופים נוספים לקידום חינוך פיננסי. הוועדה מברכת את משרד הרווחה והביטחון החברתי על פעולותיו לליווי ולימוד אוריינות פיננסית. הוועדה קוראת להרחיב בהדרגה את חובת לימודי החינוך הפיננסי בכל שכבות הגיל, להשקיע בהכשרת מורים ולשלב מדידה והערכה שוטפת. הוועדה רואה חשיבות בשילוב הורים ומינוף שותפויות במקצועיות עם גורמי שטח מנוסים להטמעה איכותית ורחבה של הנושא. הוועדה מבקשת לתת עדיפות ביישום תכנית משרד החינוך לחינוך פיננסי לאוכלוסיות מוחלשות לפריפריה לטובת צמצום פערים חברתיים. הוועדה ממליצה לשקול את השתתפות מדינת ישראל במבחן ה-OECD החל מהשנה הנוכחית. הוועדה תקיים דיון המשך בנושא. אני משוכנע שהנושא הזה מאוד חשוב, מאוד עיקרי. לכן אנחנו צריכים להמשיך וגם ללוות. כפי שאמרתי, אני מקווה שמשרד החינוך יגיע לכל יישוב, יגיע לפריפריה, יגיע לכל האוכלוסיות המוחלשות בארץ כדי שבסופו של דבר באמצעות החינוך הפיננסי נגיע לשוויון חינוכי בכל המגזרים. אני מודה לכם על ההשתתפות, ואני נועל את הישיבה. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:30. << סיום >>