פרוטוקול ועדה

DOC 25,646 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 168 מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל יום שלישי, י' בסיון התשפ"ו (26 במאי 2026), שעה 11:50 סדר היום: << נושא >> דיווח שנתי של הקרן לאזרחי ישראל לשנת 2025 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: לימור סון הר מלך – מ"מ היו"ר מוזמנים: לנה קרופלניק – מנהלת מחלקת ניהול כספי הקרן לאזרחי ישראל (קרן העוש, בנק ישראל מימי שפרמן – חשבות הבנק, בנק ישראל אביטל סגל – אגף חשבות, בנק ישראל אורי מרילוס – מחלקת כספי הקרן, בנק ישראל רוני מר – עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר עמי צדיק – ממ"מ, כנסת ישראל נתנאל שפרלינג – ממ"מ, כנסת ישראל בארי טאף – יו"ר הוועדה, ועדת ההשקעות של הקרן לאזרחי ישראל מיכל חבצלת – רו"ח מבקר של הקרן, רואה חשבון - קוסט פורר מרים סולומון – רואת חשבון, רואה חשבון - קוסט פורר אריאל פז סוויצקי – מנהל מחקר, לובי 99 מנהלת הוועדה: נטלי שלף רכזת הוועדה: הודיה מלכה רשמת פרלמנטרית: שרון רפאלי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> דיווח שנתי של הקרן לאזרחי ישראל לשנת 2025 << נושא >> << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> צהריים טובים, יום שלישי, י' בסיוון התשפ"ו. היום אנחנו נדון בדוחות הכספיים השנתיים לשנת 2025 של הקרן לאזרחי ישראל בהתאם לסעיף 32 לחוק הקרן לאזרחי ישראל, התשע"ד–2014. בהתאם לסעיף 32 לחוק הקרן לאזרחי ישראל, התשע"ד–2014, על מנהל מחלקת הניהול של הקרן לערוך ולהגיש לאישור מועצת הקרן דוחות כספיים שנתיים. לאחר אישור הדוחות הכספיים על-ידי מועצת הקרן המועצה תגישם לממשלה ולוועדה לעניין הקרן לאזרחי ישראל. בהתאם לסעיף 37 הקרן לאזרחי ישראל, התשע"ד–2014 על הוועדה לקיים אחת לשנה דיון בדוחות הכספיים שהגישה לה הקרן ולהניח את מסקנותיה על שולחן הכנסת. זאת השנה הרביעית שהוועדה דנה בדוחות הכספיים השנתיים ומניחה מסקנות על שולחן הכנסת. זכיתי להיות באחת ההנחות האלה. היום נקבל פירוט על הדוחות השנתיים לשנת 2025. ברצוני זאת אני רוצה להגיד תודה למר ירום אריאב, יושב-ראש ועדת ההשקעות של הקרן לאזרחי ישראל, על עבודה מקצועית ויסודית שהניבה תוצאות מרשימות אף מעבר לציפיות. אין ספק שכל אזרחי מדינת ישראל יכולים להעריך ולהוקיר את תרומתו הרבה. ברצוני לאחל לו הצלחה רבה בהמשך דרכו. נעבור למר בארי טאף, ממלא מקום יושב ראש ועדת ההשקעות של הקרן לאזרחי ישראל. בבקשה בארי. << אורח >> בארי טאף: << אורח >> בוקר טוב, כפי ששמענו אנחנו חייבים להגיש את הדוח לדיון, ואנחנו נעשה את זה. בנוסף לתודו לירום אני רוצה להודות לכל האנשים שעשו את העבודה הטובה של הקמת הקרן ובניית תשתית ויסודות לקרן במחלקת הניהול בבנק ישראל בחשבונאות, היועצים השונים – הרבה מאוד אנשים שותפים במעשה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא אמרתי תודה ללנה. גם לך. << אורח >> בארי טאף: << אורח >> אז אני אמרתי. צריך להגיד שלכולם יש חלק גדול בעבודה הטובה שנעשתה עד כה, ואנחנו נמשיך. בזה אני אביא את רשות הדיבור. << אורח >> לנה קרופלניק: << אורח >> צהריים טובים. אנחנו נציג את הדוח השנתי שלנו. זה יתחלק לשני חלקים: אורי, שעובד במחלקת הניהול בבנק ישראל ואחראי לכל האסטרטגיה, והיה שותף משמעותי בכתיבת הדוח, יציג את החלק הראשון שזה החלק העסקי יותר של הדוח; ואז מימי ואביטל מהחשבות של בנק ישראל יציגו את החלק של הדוח הכספי של הקרן. << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> אני אורי מרילוס, עובד מחלקת הניהול של הקרן לאזרחי ישראל בבנק ישראל. שלום לכולם ותודה על הזכות להציג לפניכם את הדוח השנתי. הייתה לנו עוד שנה מצוינת ונקווה שנמשיך ככה. במצגת הזאת אני אתמקד בתוצאות. בפניכם, כמובן, מונח גם הדוח השנתי השלם שיש בו עוד פירוטים והרחבות. נתחיל בסיכום, בעיקר – כמה כסף יש. בסוף 2025 יהיו בקרן 2.8 מיליארד דולר. האמת שהיום יש כבר כמעט שלושה מיליארד – כן ירבו. תשואת הקרן בשנת 2025 עמדה על 18.4%. היא הושפעה משנה מצוינת - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מדהים, מבורך. << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> התשואה הזאת היא במונחים דולריים מכיוון שאנחנו בעצם משקיעים רק בחוץ לארץ ורק במט"ח. התשואה הריאלית במונחים דולריים היא 15.4%. למעשה, מאז הקמתה הקרן רשמה תשואה ממוצעת של 13.6%, גם זו תשואה שהלוואי שנוכל שתמשיך. בשקף הזה אפשר לראות את התפתחות נכסי הקרן ב-2025. התחלנו את השנה עם כשני מיליארד דולר של נכסים; היו הפקדות שזה בעצם הכסף של המס, כמעט בסך 351 מיליון דולר; הייתה הקצאה לממשלה שזה בעצם הכסף שדנים פה - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בוועדה. << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> - - לאן הוא הולך. והיו רווחים של 411 מיליון דולר. כשמחברים הכול יחד אז בשנת 2025 גדלו נכסי הקרן ביותר מ-710 מיליון דולר. הגידול נובע מרווחי השקעה – אפילו יותר מרווחי השקעה – וגם מהפקדות חדשות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מדהים. << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> אז איפה אנחנו משקיעים את הכסף? זאת העבודה שלנו, ואת זה אפשר לראות בשקף הזה. כ-70% מהכסף מושקע בתיק המניות, והיתר בנכסי חוב ומזומן. לכל נכס יש מאפיינים משלו – יש יתרונות, יש חסרונות – זה לא המסגרת להיכנס לכל המאפיינים הייחודיים. מה שחשוב להגיד זה שריבוי הנכסים מגדיל את האפשרויות ומפזר את הסיכון. כמו שאימא שלי אומרת, לא לשים את כל הביצים בסל אחד – זה העיקרון המרכזי. אם אנחנו מדברים על שינוי משמעותי בין 2025 - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בעצם גם יש הפקת לקחים מההשקעות. << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> תמיד. עובדים על זה כל הזמן וחושבים על זה. אנחנו לא אפתיים לכך. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אז יש שינויים? << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> כן, אני בדיוק רוצה להראות. תסתכלי פה מצד ימין על שיעור המניות ב-2024 שעלה ב-4%, וב-2025 הוא עלה ל-69%, כלומר, שיעור המניות עלה. זה גם לתשואה של הקרן – אנחנו עוד נראה את זה. מה שעוד חשוב להגיד – שנקרא לזה המגדלור – נקודת הייחוס שלנו לניהול השוטף של הקרן וגם אמצעי מדידה לראות שעשינו טוב, שזה מה שנקרא מדד הייחוס שמורכב מ-70% זמניות ו-30% אגרות חוב, הוא משקף את רוב הסיכון של הקרן. איך אנחנו נראים ביחס למדד הייחוס זה מה שאנחנו רואים כאן. הקו התכלת מראה את התשואה של הקרן, הקו הלבן מראה את התשואה של מדד הייחוס. אפשר לראות שאנחנו קרובים למדד שלנו. עוד אפשר לראות פה זה את ההתפתחות של התשואה, איך היא השתנתה במהלך השנה, ואיך בסוף היא הגיעה ל-18.4 – בקצה הנתון הוא בין 15 ל-20, אז 18.4. עוד דבר שאני רוצה להדגיש פה זה שבמהלך השנה היו שינויים בתשואות של הקרן << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני מנסה להיזכר – אנחנו היינו בשנת 20 ו? משהו מוזר לי. << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> לא, זה רק השנה, זה שנת 2025. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אה, אוקיי. << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> את יכולה לראות את הירידה באפריל 2025 כשטראמפ הכריז על המכסים מול כל העולם, והשווקים הגלובליים נכנסו ללחץ, והיו ירידות שערים. זה מה שאנחנו ישר רואים כאן, ממש רואים את זה בנתונים. עם חלוף השנה, אם הייתי אומר שהעניין הזה קצת נרגע והפריחה של הטכנולוגיה במיוחד ה-AI שכולנו כבר מכירים אותו, זה תרם, והנכסים התאוששו ורשמנו בסוף תשואה שכאמור יש מה לשמוח בה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מדהים. זאת אומרת שהשקעות המניות הן יותר במקומות של AI? << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> ההשקעות שלנו נמצאות גם ב-AI. ספציפית העבודה השוטפת שלנו היא גם לשים לב מה קורה עכשיו ואיך זה זז לפה ואיך זז לשם, אבל זה לא ברזולוציה הזאת. אם היינו נצמדים כל הזמן למדד הייחוס, כלומר לא בודקים מה קורה ועושים, היית רואה פה שני קווים זהים לגמרי. את רואה שהם לא זהים לגמרי, אז זה סימן שאנחנו עושים שינויים, אבל לא מאוד קיצוניים כי בסוף יש לנו מגדלור, ואנחנו רוצים להיות קרובים אליו. אז ראינו כמה כסף יש בכל הפיקס ועכשיו נראה מה תרם לתשואה של הקרן, כלומר ממה מורכבים 18.4% האלה. אז את יכולה לראות כאן שכל המספרים, 15.5 ועוד 2.8 ועוד 0.1 זה ביחד 18.4. אפשר לראות שהמניות שהן גם החלק הכי גדול, וגם החלק שהייתה לו התשואה הכי טובה השנה תרם את עיקר את התשואה של התיק. זה מה שנקרא פרמיית הסיכון של המניות. כמובן, בשנים גרועות יכול להיות פחות ואפילו שלילי, אבל השנה זה היה חיובי. תרומה חיובית הייתה לנו גם מאג"ח קונצרניות, מהלוואות לחברות שהריבית שלהן גבוהה יותר, למשל, מאשר על מזומן. את יכולה לראות שהוא גם כן תרם קצת כי על מזומן לא מקבלים הרבה ריבית, מן הסתם. אבל איך אבא שלי אוהב להגיד? אין ארוחות חינם, ואין תשואה בלי סיכון. השקף הזה מוקדש לסיכון. אם רוצים להרוויח יותר בהשקעות צריך לקחת סיכון, ופה אני רוצה להתייחס לזה. אז יש לנו פה שני ממדי סיכון: קודם כול, סטיית התקן. סטיית התקן זה כמה המספרים בקבוצה רחוקים מהממוצע שלהם. ככל שהמספרים מפוזרים יותר סטיית התקן גדולה יותר. סטיית התקן של התיק עומדת על 10.75, ויש מקסימום drawdown, שזה ההפסד המקסימלי. אם ניקח את התיק מהיום הכי טוב שלו ליום הכי גרוע שלו אז כמה הוא ירד. אפשר לראות שהפער הזה מכל תקופת ההשקעה, לא רק השנה, אלא מתחילת הדרך עמד על 11%. כלומר יכול היה להיווצר מצב שתסתיים השנה ונפסיד 11% אם השנה הייתה נחתכת ביום אחר. אבל זה המחיר של התשואה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> של הסיכון. << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> כן, זה הסיכון שהוא נגזרת של התשואה. אם לא תיקח סיכון, אם תשים את כל הכסף באגרות חוב ממשלתיות הוא כמעט לא יזוז וכמעט לא ירוויח – הוא, למעשה, יישחק. אז, כאמור, השנה התשואה הייתה יותר מ-18%, ואני מקווה שנצליח לעשות ככה גם בעתיד, בעזרת השם. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בעזרת השם. תודה רבה. << אורח >> מימי שפרמן: << אורח >> אני מנהלת יחידת חשבונאות ודיווח בבנק ישראל. אנחנו עורכים את הדוחות הכספיים של הקרן. אנחנו נציג את הדוחות הכספיים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אז גם לכם אנחנו צריכים לומר תודה. << אורח >> מימי שפרמן: << אורח >> בארי הזכיר אותנו אז תודה. התוצאות הולכות בקו אחד עם התוצאות - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נראה לי שהיית גם כשאני הייתי - - << אורח >> מימי שפרמן: << אורח >> נכון, נפגשנו בעבר. התוצאות מציגות את החלק שאורי הציג בצורה כל כך ברורה ויפה את התוצאות העסקיות. זה בעצם זה מתבטא בדוחות הכספיים. אמנם יש לנו מסגרת חשבונאית משלנו, יש לנו התקינה הבינלאומית למגזר הממשלתי שאותה אנחנו מיישמים בדוחות הכספיים, אבל היום עם כל המכשירים הפיננסיים שיש אנחנו מודדים את זה לפי שווי הוגן, שהרוב הגדול זה ציטוטים. << דובר >> עמי צדיק: << דובר >> מי עורך את הדוח? - - - חיצונית. << אורח >> מימי שפרמן: << אורח >> לא, לא, היא מבקרת את הדוח. אנחנו עורכים את הדוח. אז התקינה היא התקינה הממשלתית הבינלאומית. אני מדגישה שזאת לא התקינה למגזר המסחרי; ואנחנו גם מודדים את הדוחות שלנו בדולר ולא בשקל בגלל שלפי הכללים החשבונאיים, אתה צריך למדוד לפי מטבע פעילות של הקרן, ובקרן אין בדיווח הזה בכלל שקלים. לבקשת הוועדה ועוד גורמים, אנחנו גם מציגים ביאור עם מונחים שקליים. << דובר >> עמי צדיק: << דובר >> אבל לא התשואה. << אורח >> מימי שפרמן: << אורח >> את התשואה לא. התשואה גם לא נדרשת בדוחות כספיים. << דובר >> עמי צדיק: << דובר >> אז מה התשואה בשקלים? << אורח >> מימי שפרמן: << אורח >> כבר תראה, עוד רגע נציג. בעצם את השקלים לא הצגנו, שקלים נמצאים בדוח אם אתה רוצה לראות. יש הכול בדוח, אבל לא הצגנו במצגת את השקלים, הצגנו את הדולרים. אז כיוון שאנחנו גם מדווחים בדולר כמו החלק העסקי וגם מודדים בצורה דומה, אז התוצאות ייראו קצת כמו כפילות, אבל אין מה לעשות – החוק ביקש לדון בדוחות הכספיים אז צריך לצאת ידי חובה ולהציג גם את הדוחות הכספיים. אז אנחנו מתנצלים אם תהיה קצת חזרתיות על הדברים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הכול בסדר. << אורח >> מימי שפרמן: << אורח >> אביטל עובדת ביחידה שלי ומרכזת את הנושא של הפקת הדוחות הכספיים אצלנו ביחידה. היא תציג בתמצית את הדוחות. << אורח >> אביטל סגל: << אורח >> תודה, שלום לכולם. נתחיל מהאירועים המשמעותיים שהיו במהלך שנת 2025. הנקודה הראשונה במהלך השנה היא שהתקבל מהממשלה סכום של 351 מיליון דולר, ונוצרה הפרשה להקצאה לממשלה של 73 מיליון דולר שהועברו במרץ השנה לממשלה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה לקרן, נכון? << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> זה הכסף שהקרן - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אוקיי, בסדר. ואנחנו מדברים על רבעון? << אורח >> אביטל סגל: << אורח >> לא, זה לשנה, זה עובר פעם בשנה. בתחילת 2025 העברנו 52 מיליון - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נכון, סליחה. << אורח >> אביטל סגל: << אורח >> - - 52 מיליון זה השנה הקודמת, והשנה העברנו 73. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> עכשיו הבנתי. << אורח >> אביטל סגל: << אורח >> כאן אתם רואים את סך המאזן ל-31 בדצמבר, את הרכב הנכסים. אפשר לראות שעיקר הנכסים הם ניירות ערך. יש גם מזומנים והשקעות פרטיות בסכומים נמוכים יותר. זה המאזן כפי שהוא חתום בדוחות הכספיים. אפשר לראות גם פה את ההפרשה להקצאה של 73 מיליון לעומת שנה קודמת, מה שזכרת, של 52 מיליון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בפועל זה עבר ב-2026. << אורח >> אביטל סגל: << אורח >> 73 עברו בסוף מרץ 2026, כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הכסף עובר בהתאם לחוק במועד של אישור תקציב. << אורח >> אביטל סגל: << אורח >> נכון. במבט על הרווח בדוח על הביצוע הכספי – יש סך הכול רווח של 411 מיליון דולר. עיקר הרווח נובע משעורך השקעה לשווי הוגן, שזה למעשה עליית המחירים בשווקים; יש גם הפרשי שער והכנסות ריבית. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מדהים, מדהים. << אורח >> אביטל סגל: << אורח >> זה הדוח כפי שהוא חתום. אפשר לראות שמתוך הרווח של 411 מיליון דולר, יש 380 מיליון דולר שהם רווח משערוך השקעה לשווי הוגן. תכף ניכנס ונראה בדיוק כמה מכל סוג נכס. << דובר >> עמי צדיק: << דובר >> רק להבין איך זה נעשה. כלומר קניתם איזו מנייה או מדד במחיר מסוים, במהלך השנה הוא עלה, ועכשיו אתם מציגים את המחיר שאם הייתם מוכרים אז זה המחיר בעצם. << אורח >> אביטל סגל: << אורח >> נכון. הנכסים נמדדים בשווי הוגן בדוח הכספי, אז הם מוצגים לפי המחיר שלהם בסוף שנה. << דובר >> עמי צדיק: << דובר >> וחלק מכרתם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, חלק מכרנו. << דובר >> עמי צדיק: << דובר >> זה משוערך לפי השער באותו זמן. << אורח >> אביטל סגל: << אורח >> מה שנמכר. הרווח שקיבלנו בעת המכירה זה הרווח שמוצג. הרכב הנכסים ל-31 בדצמבר – כמו שדיברו כאן הקרנות על המניות הן הסכום הגדול ביותר, זה 1.911 מיליארד; יש חוב תאגידי, והוא מחולק לדירוג השקעה ומתחת לדירוג השקעה, ויש חוב ממשלתי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה החוב התאגידי? << אורח >> אביטל סגל: << אורח >> חוב תאגידי זה חוב שמושקע בחברות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה אגרות חוב, חוב של חברות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אה, אוקיי, זה אג"חים. << אורח >> אביטל סגל: << אורח >> בצד ההתחייבויות וההון של המאזן יש התקבולים מהממשלה והקצאה מהממשלה שדיברנו עליהם – 351 מיליון שהתקבלו מהממשלה ו-73 מיליון ששולמו. התנועה בהון הקרן – הון הקרן החל בתחילת השנה עמד על 2.28 מיליארד; בסוף השנה הוא הגיע ל-2.717 מיליארד; ומה שהשפיע על השינוי הזה בהון הוא התקבולים, ההקצאות והרווחים. סך הרווח לשנה, לפי החלוקה לנכסים – מתוך רווחים של 411 מיליון דולר עיקר הרווחים, כמו שאתם רואים, זה ממדדי המניות. אורי הציג את זה בצורה קצת שונה בתשואות. אפשר לראות כאן את ההתפלגות: 9% הגיעו מהחוב התאגידי וכן הלאה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. יש לכם שאלות? << דובר >> נתנאל שפרלינג: << דובר >> בשנים הקודמות שמתם 3.5% במזומן וכתבתם שזה בשביל ההקצאה העתידית; והשנה הקטנתם את זה ל-0.6. << אורח >> לנה קרופלניק: << אורח >> היה דיון בוועדת השקעות שהתקיים בנושא הזה, האם אנחנו רוצים כל הזמן להשאיר את הכסף במזומן, לפחות 3.5%. צריך להבין שלאורך זמן זה גם פוגע בתשואה של הקרן, או שאנחנו רוצים לנהל את המזומנים בצורה אחרת. הוחלט על האופציה השנייה, וזה משתקף בדוחות. << אורח >> רוני מר: << אורח >> אבל לא מצביע על היכולת של הקרן להעביר את הסכום במועד. זאת החלטה אסטרטגית עסקית, שקרן ההשקעות החליטה. אין לזה, כמובן, שום השפעה על היכולת להעביר את הכסף במועד. בגלל שאנחנו יודעים לצפות באופן כללי מתי תקציב המדינה הולך לעבור אז ביחד משרד האוצר, מחלקת הניהול עושים את ההכנות הנדרשות, ובמחלקה נעשית עבודה יסודית לפני כן כדי למכור ולדעת להנזיל את הסכום הנדרש במועד כדי להעביר אותו. << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> וגם צריך לזכור שהנכסים הללו הם נזילים, ואין קנס בלמכור אותם. זה לא כמו למכור בית. << דובר >> עמי צדיק: << דובר >> מה השיעור שמנוהל על ידי מנהלים חיצוניים? << אורח >> לנה קרופלניק: << אורח >> אני חושבת שרשמנו במועד הדוח. לא רשום? יכול להיות שלא כתבנו את זה. שיעור חד ספרתי כרגע. << דובר >> עמי צדיק: << דובר >> והתשואה שלהם גבוהה יותר? היא עומדת בציפיות שלכם? << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> כמו בכל דבר, יש מנהלים שעושים יותר טוב ויש מנהלים שעושים פחות טוב, ובסך הכול הם בסדר. כמובן, מי שלא טוב אנחנו עוקבים ומחליפים אותו. אין לנו כוונה להשאיר את הכסף במקום שהוא לא מרוויח. אנחנו עוקבים אחרי זה כל הזמן, זאת העבודה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אתה שואל שאלות מצוינות, אז אני למדה מהם. << דובר >> עמי צדיק: << דובר >> ודמי הניהול מהמנהלים החיצוניים – תפרטו זאת בהמשך? כי קרנות אחרות מפרטות. << אורח >> לנה קרופלניק: << אורח >> אנחנו יחסית עדיין בתחילת הדרך. יחסית לגוף שקם אנחנו נחשבים צעירים. זאת גם שאלה שעלתה, אם אני זוכרת, בשנה שעברה, ואני חושבת שאנחנו נשקול את זה בהמשך הדרך. זאת אומרת, זה כרגע עוד מוקדם מדי, זה לא יהיה לנו נכון. בהחלט אנחנו נחזור לזה ונשקול את זה בהמשך הדרך. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני זוכרת שביקשנו פירוט של המניות של ההשקעות. << אורח >> לנה קרופלניק: << אורח >> נכון, זה עלה בשנה שעברה בדיון. אין מולי טיוטה, אבל התייחסנו - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> - - - הסלים שבהם הכספים מושקעים. << אורח >> לנה קרופלניק: << אורח >> נכון. התייחסנו לזה, ובדוח של עמי שהוא כתב גם הגבנו לעמי. קודם כול, הפירוט המלא של נכסים הוא לא נורמה מקובלת בהכרח. נכון, יש קרנות שעושים את זה, כפי שעמי הביא דוגמה את הקרן הנורבגית. זה לא סטנדרט שבהכרח מקובל. שוב, בשלבים האלה, לדעתנו, התועלת שלו עשויה להיות קטנה יותר מהנזק שעשוי להיגרם לנו מכל מיני סיבות עסקיות. כמו כן יש מנהלים חיצוניים שאנחנו עובדים איתם, ואנחנו חתומים שאסור להם למסור את השם שלנו החוצה, ולנו אסור למסור את השם שלהם. אז זה גם מעמיד אותנו באיזושהי דילמה משפטית גם אם נחליט לפרסם, לראות איך פותרים אותה, אם בכלל אפשר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לפרסם את הסלים זאת בעיה, את אומרת. << אורח >> לנה קרופלניק: << אורח >> בשלב הזה התועלת מזה תהיה - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הנזק יהיה גדול יותר מהתועלת. << אורח >> לנה קרופלניק: << אורח >> בדיוק. אבל, שוב, לדעתנו, נכון יהיה בעוד מספר שנים כשהקרן גם תצמח יותר ותתייצב יותר לחזור לזה ושוב לדון בזה. עוד פעם, יכול להיות שיהיה מקום לשקול מחדש את הנושא. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני זוכרת שלך היו הצעות. << דובר >> עמי צדיק: << דובר >> משהו טוב שהיה זה שמועד העברת הדוח לכנסת היה ב-20 באפריל, שזה אפילו לפני מה שסוכם פה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, זריזים מקדימים. << אורח >> לנה קרופלניק: << אורח >> אנחנו משתדלים להשתפר כל הזמן במה שאפשר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> יישר כוח. << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> צריך לזכור שאנחנו מראים את החלוקה ברמה של המדינות שזה מושקע בהן והסקטורים, כלומר איזה ענפים עסקיים. נאמר שזה עיקר המידע המעניין. החלק האחר, צריך לחשוב עליו, אבל זה לא שאין כלום. יש פה פירוט סבבה, בעיניי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אז אולי את הפירוט הזה כן תציגו. << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> הפירוט הזה נמצא בדוח בעמוד 13 – המניות לפי אזורים גיאוגרפיים. את יכולה לראות שההשקעה הגדולה היא בארצות הברית שהיא מן הסתם המשק הגדול והמשמעותי, אגב, שגם עשה מאוד יפה השנה ואחריו באירופה. ויש לנו גם בערך 10%, אולי קצת יותר, משקים מתעוררים, ושם הסיפור הוא טיפה שונה. אפשר לראות גם את תרשים 4, שמציג את ההתפלגות לפי סקטורים; ובתרשים 5 את אפיק החוב לפי אזורים גיאוגרפיים. אז כל אלו נמצאים מפורטים לציבור. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זאת אומרת זה יותר כללי, נכון? << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> בעיניי, זה נותן לציבור את עיקר - - - השאלה, החברה הספציפית היא - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני זוכרת ששאלת על אנרגיות מתחדשות. אני רואה שיש פה, אבל אני כתוב פה אנרגיות, לא כתוב מה. << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> אני חושב שנשאלנו בשנה שעברה על המדיניות שלנו לגבי ESG, ומה העלות שלה והסברנו. ולדעתי, עמי הסכים איתנו שלעת הזאת אין למדיניות הזאת עלות מכיוון שאנחנו לא משקיעים גם ככה באופן ישיר בחברות. זה הסיפור אז. אפשר גם השנה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> טוב, תודה רבה. לובי 99, בבקשה. << אורח >> אריאל פז סוויצקי: << אורח >> שלום לכולם, אני אריאל פז סוויצקי, אני מנהל מחקר בלובי 99, ואני מלווה את הנושא של מיסוי רווחים במשאבי טבע כבר כמה שנים. אני אתחיל ואומר שמאוד משמח לראות את הרצינות של הצוותים במוסדות של הקרן לאזרחי ישראל שעושים את האחריות הציבורית שלהם בצורה מאוד מרשימה. מה שלי בלט בדוח זה נתון שחלפו עליו יחסית במהירות, והוא סך ההפקדות – 350.7 מיליון דולר שזה מה שרשות המיסים העבירה לקרן, ולא אומרים אם זה הרבה, אם זה מעט. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הם אמרו שזה הרבה. << אורח >> אריאל פז סוויצקי: << אורח >> הסתכלתי על שנים קודמות: שנה שעברה 417 מיליון שקל - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אז יש ירידה, אתה אומר. << אורח >> אריאל פז סוויצקי: << אורח >> בשנה לפני זה, ב-2023 – 744 מיליון דולר. כלומר, אנחנו נמצאים במגמה של נסיגה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אוקיי, אז אתה נותן לנו אינדיקציה מצוין. << אורח >> אריאל פז סוויצקי: << אורח >> כן, תחזיות שכל הזמן הציגו עלייה בין זה התחיל היום או שנה הבאה, אבל תמיד המגמה אמורה להיות עלייה. אני מציף את זה כאן כדי לומר שזה נכון שהקרן פועלת בשקיפות, ורשות המיסים כן מציגה את התחזיות שלה, אבל בתחום של השקיפות יש חור. יש חור של הפער בין התחזיות לבין המציאות. אף אחד לא נותן דין וחשבון לפער הזה, הסברים למה לא התקבל הכסף שהוצג. ואני קורא ומבקש מהוועדה שבעוד כחודש רשות המסים יהיו פה ויציגו את התחזיות שלהם להמשך, שגם ייתנו את אותם הסברים על הפער בין התחזיות בעבר לגבייה בפועל. << דובר >> עמי צדיק: << דובר >> רק הערה, אריאל, הייתה שנה אחת של גביית חובות משנים עבר מכי"ל. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נכון. << אורח >> אריאל פז סוויצקי: << אורח >> נכון. מ-2022. 2022 הייתה שנת השיא של הקרן. תודה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> באמת נעשתה שם, כמו שאמרת, גביית החובות. נכון, זה קצת הרים את זה למעלה. אז אולי באמת תוכלו להתייחס לירידה הזאת? << אורח >> לנה קרופלניק: << אורח >> לנו אין מידע, גם אנחנו נשמח לקבל אותו מרשות המיסים. << אורח >> רוני מר: << אורח >> אני אגיד במילה – קודם כול זה נושא שהוא אקסוגני לקרן. הקרן, כמובן, לא שולטת בכסף שנכנס אליה כמו שהיא לא שולטת בכסף שיוצא ממנה. דבר שני, ההגדרה איזה כסף עובר בסוף מכספי הגבייה, לפי חוק מיסוי רווחי נפט, לקרן העושר קבועה בחוק. אני מפשט את זה רגע – מדובר על כספים שרשות המסים מכריזה שהם כספים חלוטים, כלומר ששולמו ויצא לגביהם צו סופי של רשות המיסים, שזה הסכום שהחברה מחויבת בו; והכסף הזה ורק בשלב הזה עובר לקרן. אני ודאי לא יודע לדבר בשם רשות המיסים ולהגיד ממה נובעת הירידה וגם יש פה שתי שאלות שונות. כי אתה דיברת כאן על הפער בין הסכום שעבר לבין התחזית. וזה משהו אחר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בדיוק. יש גם ירידה וגם יש פער בין הסכום שעבר – שתי שאלות נפרדות, נכון יכול להיות שהתשובה תהיה אחת. << אורח >> רוני מר: << אורח >> אנחנו יודעים לא לפתוח את זה, וזה גם לא קשור, כמובן, אלינו שוב, אבל כנראה, שנה הבאה בעקבות אירועים שקרו השנה של סגירת מאגרים וכאלה – כלומר, אני רוצה להגיד שהחברות האלה מאוד מושפעות ממה שקורה באזור שלנו, מה שקורה בעולם, ולכן זה דינמי. זאת תשובה שרשות המיסים צריכה לתת. אבל בסוף אלה נתונים עסקיים של החברות ושל רשות המיסים. הכללים קבועים בחוק לגבי הכספים החלוטים, כמו שאמרתי קודם; ובשביל זה אנחנו, כמובן, נשמח לקבל כמה שיותר כסף. הקרן, כמובן, תשמח לקבל את הדברים האלה, אין פה עניין של מדיניות של הקרן. << דובר >> עמי צדיק: << דובר >> וגם הסבת הפחמיות גרמה לכך שהיו פחות כספים לקרן כי פחות השתמשו בגז טבעי ויותר בפחם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> העיכוב בכספים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> העיכוב, נכון. << אורח >> מימי שפרמן: << אורח >> אם אפשר רק - - - רואי החשבון המבקרים, הנציגים של AUI נמצאים פה, הם עשו עלינו את הביקורת. עבדנו בשיתוף פעולה מצוין, אז אם רוצים לשאול או לקבל חוות דעת מהם אז זה אולי הזמן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אריאל, אני רוצה לומר לך תודה על הנקודה שהעלית פה. כי באמת אמרה לי המנהלת שיש דיון שהוא ייעודי לרשות המיסים, ושם אנחנו נציף את שתי השאלות הנפרדות שנשאלו פה. << אורח >> מיכל חבצלת: << אורח >> אני מ-AUI קוסט פורר, אני רואה חשבון המבקרים של החברה. אנחנו קיבלנו את כל הנתונים ואת כל התשובות לכל השאלות שהיינו צריכים גם מהחשבות וגם ממחלקת הניהול; ומבחינתנו הדוח משקף באופן נאות את המצב, ולכן חוות הדעת היא חלקה. חוות הדעת השנה עברה, לפי תקן 700, לחוות דעת בצורה אחרת, אבל עדיין היא בסופו של דבר אומרת שמבחינתנו הדוח, אין בו - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> שהוא עמד - - << אורח >> מיכל חבצלת: << אורח >> זה תקן חדש שעבר, אז הקרן הייתה מחויבת לעבור אליו גם כן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הבנתי. תודה רבה. קצר ותמציתי. << אורח >> רוני מר: << אורח >> גברתי, רק הערה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בבקשה, בוודאי. << אורח >> רוני מר: << אורח >> כמו שראיתם אנחנו מתייחסים מאוד ברצינות לוועדה - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בהחלט. << אורח >> רוני מר: << אורח >> - - וכדי להציג את הדברים בצורה ברורה, מקצועית ועניינית, אני מבקש ויעזור לנו מאוד אם את הדוחות המפורטים והטובים והשאלות הטובות של הממ"מ שמופנים אלינו שנקבל מראש כדי שנוכל לבוא מוכנים לדיונים האלה. זה יעזור לנו להתכונן. שאלות טובות, מקצועיות שיורדות לפרטים – נקבל אותן לפני כן - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בדרך כלל הצוות הזה מהיכרותי אותו, עושה עבודה טובה, ובדרך כלל מאוד מקדים, מהמקדימים. << אורח >> רוני מר: << אורח >> אני לא - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, לא, חד-משמעית. << אורח >> רוני מר: << אורח >> זה יעזור לנו לעשות עבודתנו מול הוועדה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לגמרי, לגמרי, אני מסכימה. תודה רבה. יש פה עוד מישהו שרוצה לומר משהו? לא. קודם כול, אני רוצה להודות לכל חברי ועדת ההשקעות ולמחלקת הניהול בראשות לנה על עבודתם המקצועית והמסורה. לנה, תודה רבה ממש גם על זמן ההגשה. אני זוכרת כמה זה דורש לשבת ולייצר כזה דוח. את מגישה לי אותו ככה, ואני יודעת מה זה דרש מכם. אז תודה רבה. ובאמת, גם על העמידה בזמנים ואפילו להקדים. ראינו היום עד כמה עבודתם המקצועית הניבה פירות משמעותיים לכלל אזרחי ישראל. ללא ספק, הקרן היא גוף מקצועי שמתפתח ויודע להגיב להזדמנויות בשוק תוך שמירה על האינטרס ארוך הטווח של אזרחי ישראל. וכמובן, אני רוצה להודות לצוות הממ"מ שלנו: לעמי ולנתנאל על מסמך מקצועי מאוד שעוזר לכולנו ועל שאלות שתמיד-תמיד מחכימות אותנו ומדייקות אותנו. באמת תודה רבה. אז בעזרת השם, בהתאם לחוק אנחנו נניח את מסקנות הוועדה במליאת הכנסת. תודה רבה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:25. << סיום >>