פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 594
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, י' בסיון התשפ"ו (26 במאי 2026), שעה 14:30
סדר היום:
<< נושא >> בקשת חברת SAP העולמית לבטל את ההסכמים הקיבוציים באתר החברה בישראל << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
מיכל מרים וולדיגר – היו"ר
מוזמנים:
גאולה צמח
–
לשכה משפטית, אחראית על רישום הסכמים קיבוציים, משרד העבודה והרווחה
גד רביד
–
יו"ר ועד העובדים SAP, סגן יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה
אלכס מילר
–
סגן יו"ר לשכת הקשר עם הכנסת ועם הממשלה, ההסתדרות הכללית החדשה
ישראל בר
–
חבר ועד עובדי SAP, ההסתדרות החדשה
מיכה אזולאי
–
חבר ועד SAP, ההסתדרות החדשה
אבי רוקח
–
חבר ועד SAP, ההסתדרות החדשה
יקי חלוצי
–
יו"ר איגוד עובדי הסלולר האינטרנט וההייטק, ההסתדרות החדשה
אלון וינברן
–
מנהל חטיבה ארצית, איגוד עובדי הסלולר האינטרנט וההייטק, ההסתדרות החדשה
אורי וולמן
–
יועץ לוועד SAP, ההסתדרות החדשה
רון גרמה
–
סמנכ"ל, איגוד ההייטק הישראלי
סגנית מנהלת הוועדה:
אורית ארז
רישום פרלמנטרי:
שלומית יוסף
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> בקשת חברת SAP העולמית לבטל את ההסכמים הקיבוציים באתר החברה בישראל << נושא >>
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
צהריים טובים. היום יום שלישי, י' בסיוון התשפ"ו, 26 במאי 2026. השעה 14:35. התכנסנו כאן היום לאור כמה פניות שקיבלתי כיו"ר ועדת העבודה והרווחה, אשר נוגעות להמשך פעילותה של חברת SAP בישראל. חשוב לי מאוד לומר ולהדגיש, מטרת הדיון אינה להפנות אצבעות מאשימות למי מהצדדים, לא לנציגות החברה, לא לנציגות העובדים או מי מטעמם. אני מבקשת שננהל דיון מכבד ולא מתלהם, מתוך רצון אמיתי להביא לפתרון שיבטיח את ביטחונם התעסוקתי של העובדים היקרים, לצד התייעלות החברה והמשך פעילותה כאן בישראל.
חשוב לי מאוד מאוד להדגיש שדווקא בימים שכאלה, שבהם מנשבות רוחות עוינות כלפי ישראל, חלקן במישורים הפוליטיים וחלקן במישורים העסקיים, וכמובן הביטחוניים, אנחנו חייבים להמשיך ולפעול כדי שעוד ועוד חברות ימשיכו להתבסס ולקיים את הפעילות שלהן כאן בישראל, שהיא אחת מהמדינות המצליחות לנהל כלכלה משגשגת ויצרנית גם בימים מורכבים של מלחמה מתמשכת. אני מודה למי שהגיע לכאן היום, ואני מקווה שנצליח להפיק מהדיון החשוב הזה תועלת.
זה לא דיון שאני רגילה לעשות אותו. אני לא נוטה להיכנס לתוך מחלוקות כאלה ואחרות, ואני גם לא מחליפה בית משפט. זה לא המקום. יש בית משפט כדי לנהל תהליכים שהם אינם מקובלים אצלנו ולא אמורים לעשות אותם. בכל זאת ראיתי צורך לקיים את הדיון. אני לא יודעת אם יש כאן נציגים מחברת SAP.
<< אורח >> גד רביד: << אורח >>
הם לא שלחו.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
הם נמצאים בזום? לא נמצאים. אני כן חייבת לומר שקראתי גם את החומר שקיבלתי מהחברה וגם את החומר שאתם העברתם לי, וזה מורכב. אז אשמח לשמוע אתכם. אני מניחה שגם אתם קיבלתם, אנחנו פרסמנו את זה באתר.
<< אורח >> גד רביד: << אורח >>
אנחנו לא ראינו את החומר.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אתה יכול לפתוח את האתר ולראות. אני לא יכולה להביא לך לפה. בסוף זה פורסם באתר, ומי שרוצה יכול לקרוא.
<< אורח >> גד רביד: << אורח >>
את צודקת.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אלכס, בבקשה.
<< דובר >> אלכס מילר: << דובר >>
תודה, גברתי. אני סגן יו"ר לשכת הקשר עם הכנסת ועם הממשלה בהסתדרות הכללית החדשה. אני מציע שאנחנו נתחיל עם יקי, יו"ר איגוד חברות ההייטק והסלולר בהסתדרות הכללית. נמצא כאן גד, שהוא יו"ר ועד העובדים של חברת SAP, ואני בטוח שעוד חברים נוספים שאולי ירצו להתייחס וכך נוכל לצייר את כל התמונה. רק אעיר שהנושא לא נמצא בבית המשפט. האירוע האחרון שהיה לנו היה מול משרד העבודה, שם האירוע הסתיים. זאת אומרת, הייתה איזושהי החלטה של משרד העבודה וכרגע החבר'ה התחילו באיזשהו שיח, כמובן בגלל שהוועדה מתכנסת. אנחנו מכירים את הכוח של הכנסת, אנחנו יודעים שברגע שהכנסת נכנסת לאירוע אז הדברים מתחילים קצת לזוז, לנוע. לפחות איזשהו שיח התחדש והחברים כאן יוכלו להתייחס.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
בבקשה.
<< אורח >> יקי חלוצי: << אורח >>
אני יושב-ראש איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההייטק בהסתדרות. אנחנו מייצגים סדר גודל של 17,000 עובדים בתעשייה של הטלקום ושל ההייטק.
חברת SAP היא חברה אירופית. אנחנו מייצגים את העובדים בחברת SAP מאז 2014. חתמנו על שבעה הסכמים קיבוציים. בזמן הזה שניהלנו את יחסי העבודה האתר הישראלי התרחב והתווספו משרות, בעיקר דרך רכישה של חברות, וגם העובדים שנקלטו דרך החברות האלה נכנסו להסכם הקיבוצי וליחסי העבודה הקיבוציים. אז קודם כל אני רוצה להגיד תודה על ההזדמנות ועל הכינוס של הוועדה, כי אני חושב שמה שקורה בהייטק בישראל, בהייטק בעולם, בטח ביחס למעמדה של ישראל, הוא דבר מאוד מאוד דרמטי, ואנחנו צריכים לשקול ברצינות איך אנחנו פועלים כדי להמשיך להיות בשדה הזה. מצד אחד לשמור על איזשהו ביטחון של העובדים, ומצד שני להצליח להמשיך להיות מקום שמושך אליו תעשייה. המעמד של ישראל בעולם נוכח המלחמה, בלי ההקשר הפוליטי – אני אתאר באופן כללי, יכול להיות שזה גם קשור לעניין של SAP – הוא במצב שנהיה פחות נוח לעשות פה עסקים. זה יכול להיות מכל מיני טעמים, לא בהכרח שנאת ישראל. זה יכול להיות גם דבר שקשור לשאלה מה אני צריך את הכאב ראש של עובדים שהולכים למילואים, שרידות של יכולת לתת שירות ללקוחות בזמן מלחמה, האם כן ייפול חשמל או לא, זאת אומרת כל מיני שאלות כאלה ואחרות.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
וגם יכולות להיות בעיות של AI, מהצד השני.
<< אורח >> יקי חלוצי: << אורח >>
AI זה משהו שהוא הרבה יותר גלובלי. אני מדבר ספציפית על ישראל.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אז התגובה שלהם היא משהו גלובלי, הם לא עושים את זה רק בישראל.
<< אורח >> יקי חלוצי: << אורח >>
פה עולה השאלה. אין לי משהו שהוא חד-משמעי, אני רק יכול להגיד שבמשך כל הזמן הזה היו לנו יחסים נהדרים. לא הוכרז סכסוך עבודה פעם אחת, נחתמו שבעה הסכמים קיבוציים. קצת לפני שנפתחה המערכה האחרונה עם איראן קיבלנו באופן מפתיע וחד-צדדי הודעה חריגה מאוד מאוד שאומרת: אנחנו רוצים לבטל את כל ההסכמים הקיבוציים. זה דבר שהוא נדיר ומאוד מאוד חריג, מי שמכיר יחסי עבודה. בדרך כלל אם יש דברים שרוצים לשנות אז נכנסים למשא ומתן וכמובן משנים את זה. עולה השאלה למה. מה קרה או מה הוביל את החברה לעשות את זה. אני לא עד הסוף יודע. הנתון הרשמי הוא שהם הודיעו שהם רוצים לשנות את ההסכמים הקיבוציים. דרך אגב, אני אומר כיו"ר איגוד מקצועי וכמו שמנהל משאים ומתנים, זה דבר שהוא סביר ודבר שהוא בסדר גמור. גם אנחנו כעובדים רוצים לשנות הסכמים קיבוציים. זאת הסיבה הרשמית.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לא הבנתי. כולנו מכירים את סעיף 14, מותר לשנות הסכמים קיבוציים.
<< אורח >> יקי חלוצי: << אורח >>
בהחלט. הבעיה היא לא השינוי. האירוע הוא להודיע באופן חד-צדדי: אנחנו מבטלים את כל ההסכמים הקיבוציים כדי לעשות חדש. זה צעד חריג. יושבים פה נציגים מיחסי עבודה ורשם הסכמים קיבוציים, זה צעד חריג מאוד מאוד בתוך מערכת יחסי עבודה חיה. כשהסכם נגמר, יושבים למשא ומתן, כל צד מושך לחלק שלו ובסופו של דבר מגיעים על פי רוב להסכמה ומייצרים תיקונים בהסכם הקיבוצי. החברה הודיעה פה: אנחנו מבטלים הכול באופן גורף. זה דבר שמשאיר לצורך העניין סדר גודל של 1,000 עובדים חשופים, כי זה כמו לשמוט קרקע מתחת לרגליים של 1,000 עובדים. זה צעד שלא עושים אותו בתוך מערכת יחסי עבודה. מעסיקים לא עושים אותו, בטח לא חברה אירופית כמו SAP שמעסיקה 110,000 עובדים ברחבי העולם. חלק גדול מהמקומות, גם באירופה וגם ברחבי העולם, הם תחת משטר של הסכמים קיבוציים, תחת משטר של ועדים. גם בגרמניה, גם במערב אירופה, אבל גם במקומות אחרים. זה צעד שנראה לנו מאוד מאוד חריג ביחס להתנהגות של החברה ומאוד מאוד חריף.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
מתי הייתה הפנייה? לפי התגובה שלהם הם הציעו לכם להידבר על התייעלות, שצריך להתייעל.
<< אורח >> יקי חלוצי: << אורח >>
נכון. אנחנו ניהלנו משא ומתן על תוכנית התייעלות. היינו כבר בטיוטה של הסכם לקראת סגירה ואז יום בהיר אחד, טיפה לפני הודעת הביטול, הם מודיעים שהם מושכים את המשא ומתן.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אז זה לא שהם שלחו פתאום הודעת ביטול. היה לזה תהליך קודם.
<< אורח >> יקי חלוצי: << אורח >>
היה תהליך קודם, אבל לא הייתה שום אינדיקציה. התהליך הקודם הוא ניהול משא ומתן עד להגעה להסכם קיבוצי. היינו כבר בשלב הטיוטה, זאת אומרת מבחינת תום לב סגרנו כבר הכול, אנחנו רק באירוע של ניסוחים, וזאת הנקודה שבה הם נסוגים אחורה, מושכים ומודיעים שהם מבטלים את ההסכמים. מי שמכיר יחסי עבודה, זה צעד מאוד מאוד חריג.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
היה ניהול משא ומתן על התייעלות שהיה כבר בשלבי טיוטה סופית. מתי זה היה?
<< אורח >> יקי חלוצי: << אורח >>
זה היה בינואר 2026. כבר היינו בשלבי העברת הטיוטות וערב חתימה על הסכם לצורך העניין.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
ואז הגיע פתאום מכתב?
<< אורח >> יקי חלוצי: << אורח >>
ואז הם נסוגו מהמשא ומתן וביום למחרת הודיעו על ביטול ההסכמים. מי החברים שלי מוועד העובדים, שהם נציגי העובדים בחברה, יעידו על זה.
כדי לקצר את הסיפור, אנחנו עובדים מול אגף יחסי עבודה-עובדים, הממונה רבקה ורבנר במשרד העבודה. מבחינה משפטית לדעתנו, וגם לדעת רשם ההסכמים הקיבוציים, הביטול לא תקף.
<< אורח >> גאולה צמח: << אורח >>
אני מבקשת שכל אחד ידבר בשמו.
<< אורח >> יקי חלוצי: << אורח >>
אמרתי להבנתנו הביטול לא בתוקף. זאת אומרת, ההסכמים ממשיכים לחול. אם רוצים לעשות ביטול הוא ייעשה. אני נכנסתי בהתערבות אישית ואנחנו נמצאים היום במשא ומתן להסכם קיבוצי חדש. להיות במשא ומתן ולשנות הסכם קיבוצי זה בסדר גמור, זה משהו שהוא לגיטימי, זו דרישה שהיא לגיטימית, אנחנו נרתמים אליה. האיום על העובדים כאן בארץ הוא האירוע.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
לפני שאני עוברת לגאולה צמח אני כן אגיד שהם אומנם לא נמצאים פה אבל הם שלחו תגובה מאוד מפורטת, והם כן אומרים שהיו ניסיונות של החברה לתוכנית התייעלות ונתקלו בהתנגדות כבר בשנת 2023 וגם בשנת 2025. כלומר, זה לא בינואר 2026. אין לי היכולת והסמכות להתחיל לפסוק בעניינים עובדתיים. אני רק זורקת לחלל מה הם אומרים.
<< אורח >> יקי חלוצי: << אורח >>
לא מבקשים מהוועדה לפסוק בנושא הזה. ברור לנו שזה לא העניין. אנחנו רק באים להעלות למודעות. ב-2023, בעקבות 7 באוקטובר, גם הנציגים של החברה בארץ וגם אנחנו, יחד עם החברה הגלובלית, חתמנו על הסכם שלא מתעסקים כרגע בהתייעלות. הסכם בהסכמת שני הצדדים שאין כרגע התייעלות, ממשיכים את ההסכמים כפי שהם כדי לא לזעזע מעבר למה שצריך אחרי 7 באוקטובר. אז יש הסכם מ-2024 בעקבות 7 באוקטובר שחתמנו על הסכם שבו יש הפסקת אש, אין התייעלות.
<< אורח >> גד רביד: << אורח >>
אני יושב-ראש ועד העובדים ב-SAP. הייתי איתך בקשר בווצאפ, אז תודה רבה על הזימון לוועדה. חיכיתי שיהיה עוזר פרלמנטרי והוא הגיע והצלחנו לתאם בעזרת האגף לקשר עם הממשלה.
הערת ליקי בעקבות מה שהם כתבו, על ה-AI. זה נכון שיש AI וזה נכון שמתייעלים, ואנחנו בעד התייעלות. אנחנו ועד מאוד שונה מהוועדים של פעם. אבל אם עולה מנכ"ל SAP הגלובלית, כריסטיאן קליין, ואומר שב-2025 צריך להתייעל ב-1% עד 2% בכל העולם, ובישראל מדברים איתך על 30%, אז אנחנו רואים בזה בעיה. וזה קורה מאז שהקמנו את הוועד שוב ושוב, מדברים על אחוזים בודדים בעולם ופתאום אלינו באים עם עשרות אחוזים. אנחנו שואלים מה הפער הזה. אז נכון, אנחנו יודעים שאנחנו אתר יקר. אנחנו אתר של ישראלים, אנחנו סטרטאפ-ניישן. פעם שמישהו אחר ניהל אותנו, שי אגסי, שם מוכר, אז היינו אתר מוצלח מאוד, ולצערי כרגע אנחנו נראים אחרת. תמיד ההתייעלות בישראל היא בצורה משמעותית הרבה יותר גדולה. אפשר לומר גם כמו שיקי הסביר, כי יקי רואה רוחבי חברות אחרות. בסוף אנחנו בחברה אירופית, לא בחברה אמריקאית, ומאז 7 באוקטובר חלקנו חווים דברים לא נעימים. היה לנו סיפור קשה מאוד עם המנכ"ל של SAP בקהיר שהתבטא בזכות חמאס. אני הגעתי לשיחה בנושא, כי לפי ה-business cont of contact של SAP אדם כזה לא אמור לעבוד ב-SAP. אבל הם פחדו והשאירו אותו בחברה. אז כן, אנחנו כן חווים דברים כאלה בחברה אירופאית. זה לא סימפטי. ואני חייב להגיד משהו שאנחנו חווים במשא ומתן, כי יושב מולנו אדם איטלקי, והוא כל הזמן אומר: למה אני רוצה לעשות אתכם הסכם שיהיה קשה לכם? כי בגרמניה, איטליה וצרפת אני לא יכול לפטר, כי שם כדי לפטר אני צריך לדבר עם המדינה. המדינה מחליטה את מי אני יכול לפטר ואת מי לא. אצלכם למדינה אין יד ורגל בדבר, אז אני רוצה לעשות מה שאני רוצה. אנחנו אומרים לו: נכון, אבל אנחנו union. בסדר, אבל עם ה- union אני יכול לריב, עם המדינה לא. באיטליה אפשר לפטר עד חמישה אנשים, מעבר לזה צריך להיכנס לשיח עם הממשלה. כי לממשלה יותר קל לתמוך בסטודנט מפוטר מאשר בבעל משפחה מפוטר. לצערי אין חקיקה, אבל זה התפקיד שלנו בתור איגוד מקצועי, להגן על העובדים בישראל, וזה מה שאנחנו מנסים לעשות.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
תודה, גד. בבקשה, גאולה, משרד העבודה.
<< אורח >> גאולה צמח: << אורח >>
אני עורכת דין, אחראית על רישום הסכמים קיבוציים באגף ליחסי עבודה. לפני שאכנס ספציפית לפרטים, אציג את מה שקובע החוק. הסמכות של משרד העבודה לרישום ההסכמים הקיבוציים או רישום ביטול הסכמים קיבוציים בעצם קבועה בחוק, ושם נקבעים גם התנאים. סעיפים 10, 13 ו-14 קובעים תנאים מאוד ברורים, שאם ההסכם הוא לתקופה קצובה אז צריך להודיע לצד השני חודשיים לפני שפג תוקפו של ההסכם, ואת הבקשה לרישום ביטול מגישים אחרי שפוקע התוקף של ההסכם. ככל שמדובר בהסכם לתקופה לא קצובה, הם צריכים להודיע לצד השני חודשיים לפני מועד הביטול, או אם יש הוראה ספציפית לזה בהסכם. ואז גם את הבקשה לרשם הם מגישים אחרי שמגיע מועד הביטול. זה הבסיס.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
הגיעו אליכם הבקשות למחוק את ההסכמים?
<< אורח >> גאולה צמח: << אורח >>
לרשום את הביטול של ההסכמים. אין לנו סמכות להכרעה מהותית האם ההסכם מבוטל או לא, אם הגיע תוקף הביטול או לא. אנחנו רק רושמים את הביטול, שזה בעצם תפקיד שהוא יותר דקלרטיבי ולא מהותי. כשקיבלנו את ההסכמים לביטול קראנו אותם וחשבנו שמדובר בשישה הסכמים, לפחות זאת הייתה העמדה שלנו. לפי ההבנה שלנו מדובר בהסכמים שהם לתקופה קצובה, ולכן הודענו לצד השני שלא הגיע עדיין המועד לפי הספירה שלנו. יחד עם זאת, אחרי שקיבלנו את התשובה שלהם ואת העמדה שלהם בעקבות המכתב, והייתה מונחת בפנינו גם העמדה של ההסתדרות בנושא הזה של מועד תום תוקף ההסכמים, אנחנו בעצם מבינים שיש מחלוקת לגבי סעיף מסוים בהסכם. הסכם 2024 בעצם האריך את רוב ההסכמים, ושם הייתה חסרה איזושהי אמירה שהייתה כן קיימת בהסכמים הקודמים. יש מחלוקת בין הצדדים. המשמעות היא שיש מחלוקת לגבי הסעיף האם מדובר בתקופה קצובה או לא, וההשלכות הן איזה סעיף חל בחוק לגבי מועד הרישום של ביטול ההסכם ומועד הגשת ההודעה לצד השני. אנחנו לא מוסמכים להכריע מהותית האם ההסכם בתוקף או לא, אז עדכנו את הצדדים. ביום ראשון האחרון שלחנו הודעה לחברה עם העתק להסתדרות שבשל העובדה שעולה שיש מחלוקת בין הצדדים לגבי ההוראות של הסעיף, אנחנו לא יכולים כרגע לרשום את ביטול ההסכמים אלא אם כן הם מביאים לנו הודעה מוסכמת לביטול או שהם פונים לבית המשפט שהוא מוסמך להכריע לגבי פרשנות של סעיף תוקף ההסכמים. וזה המצב כרגע.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
כלומר, מבחינתכם אתם כרגע לא רושמים את הביטול של ההסכמים.
<< אורח >> גאולה צמח: << אורח >>
אנחנו לא יכולים לרשום את הביטול בגלל שאין לנו סמכות להחליט.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
בגלל שאין לכם סמכות להתייחס מהותית ובגלל שגיליתם שיש מחלוקת לגבי האם אלה הסכמים לתקופה קצובה או לא, אמרתם לצדדים או שתגיעו לכלל הסכמה ביניכם בכתב או שתפנו לבית משפט. בינתיים אתם לא רושמים.
<< אורח >> גאולה צמח: << אורח >>
אנחנו לא רושמים כרגע. זה בהשהיה עד שהם יחליטו או להגיש הסכמה או לפנות לבית המשפט. אבל כן חשוב לציין ששני הצדדים פנו לפני שלושה או ארבעה שבועות לממונה הראשית על יחסי עבודה, עו"ד רבקה ורבנר. אחד התפקידים שלה זה לתווך בין הצדדים ליחסי עבודה במסגרת הסכמים קיבוציים. נקבעה ישיבה ליום חמישי הקרוב לצורך ניסיון לגשר בין הצדדים, זה נקרא ישיבת תיווך. אני מבינה כרגע מהנוכחים פה שיכול להיות שהם יבקשו לדחות את הישיבה.
<< אורח >> יקי חלוצי: << אורח >>
זה רק לצורך הידברות. יש בינינו משא ומתן אפקטיבי.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
צריך להידבר לצורך ישיבת תיווך? גם שלייקס, גם חגורה ואני אבוא להחזיק לכם את המכנסיים ביד?
<< אורח >> יקי חלוצי: << אורח >>
אני והנציגה של החברה הודענו לממונה שאנחנו צריכים עוד קצת זמן, כי אנחנו באיזשהו ציר של הידברות בינינו.
<< יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >>
אני כן אסיים את הדיון. קודם כל, צר לי שהחברה לא הגיעה, אבל זו זכותה המלאה. אנחנו לא כופים ולא יכולים לכפות עליה. וכן אני יוצאת עם אווירה אופטימית כזאת או אחרת שיש ביניכם הידברות, שזה כבר מבורך, ושנקבעה פגישה ואם החברה והוועד לא יגיעו ללא תיווך להסכמים אז אולי הממונה היא זו שתצליח. הלוואי. כמו שפתחתי, אני חושבת שיש חשיבות רבה שתבואנה עוד ועוד חברות שכאלה לישראל. אני חושבת שזה WIN-WIN. זה גם טוב לחברה עצמה, המשק שלנו, הכלכלה שלנו חזקה מאוד, וזה גם טוב לעובדים ולתעסוקה פה. לכן אין לי אלא לברך שכך יקרה גם במקרה הנוכחי והכול יבוא על מקומו בשלום. תודה רבה לכם. תודה רבה לחברה שאיננה כאן, אבל בכל זאת אני שולחת לה תודה. וכמובן למשרד העבודה.
אני נועלת את הישיבה. תודה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:58. << סיום >>