חומר רקע
הכנסת
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס'217
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים
זרים
יוםשלישי, ז' באדר התשפ"ו(24
בפברואר2026
),שעה 27
:
15
סדרהיום:
מדינות בטוח
ות לעניין בחינת בקשות מקלט וסדר-
דין מהיר –
ישיבת מעקב לישיבה שהתקיימה ביום
27.01.2026
נכחו:
חבר
תהוועדה:
חוה אתיעטייה –היו"ר
מוזמנים:
אבי
גנון
– משנהלמנכ"ל, משרדהחוץ
שרה דיאמנט
– משרדהכלכלהוהתעשייה
תמר ברדה
– משרדהכלכלהוהתעשייה
רינת משה
– עו"ד,לשכה משפטית, מינהל אכיפה, רשותהאוכלוסיןוההגירה
רפאל ראובן
– עו"ד,המחלקהלמשפט בין-לאומי, משרדהחוץ
שחר סומך
–
עו"ד,המחלקהלמשפט
בין-לאומי, משרדהמשפטים
איציקעמרני
– ראש מינהל אכיפה וזרים, רשותהאוכלוסין וההגירה
חיים אפרים
– מנהל היחידה למבקשי מקלט, רשותהאוכלוסין וההגירה
ליאור טל
– חברועד הנהלה,עמותת דף חדש
אייל מוסט
– מנכ"ל, עמותת דף חדש
רונן בן ציון
– מנכ"ל התאחדותהתאגידים,התאחדות תאגידיכח אדם זר בענףהבניה
יונתן יעקובוביץ – מנהל פעילות, המרכזלמדיניותהגירה
מנהלת הוועדה:
דיקלה טקו
רישום פרלמנטרי:
א.ב.,חברתרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת.
ייתכנו אי-
דיוקים והשמטות.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
2
24/02/2026
מדינות בטוח
ותלעניין בחינת בקשות מקלט וסדר-
דין מהיר –
ישיבת מעקבלישיבהשהתקיימה ביום
27.01.2026
היו"רחוה אתיעטייה:
יום שלישי בשבוע, ז' באדר תשפ"ו, 24
בפברואר 2026
. אני מתכבדת לפתוח את הישיבה בנושא
מדינות בטוחות לעניין בחינת בקשות מקלט וסדר-
דין מהיר – ישיבת מעקב לישיבה שקיימנו ב-
27
בינואר
2026
. בישיבה שמענו שבשנת 2025
הוגשו 9,000
בקשות מקלט. שני שליש מהן הוגשו על ידי עובדים זרים
שהגיעולעבוד באופן חוקי ומסודרבישראל, והגישו בקשת מקלט כשהגיעו לישראל במהלך תקופת עבודתם
החוקית, היקפים גדולים מאוד שלא ראינו כמותם. רשות האוכלוסין העבירו רשימה של 12
מדינות
שביקשו להכריז עליהן כמדינות בטוחות. קביעת מדינות בטוחות מהווה כלי אפקטיבי לטיפול בבעיית
מבקשי המקלט שהולכת וגדלה מאוד בשנים האחרונות, וצפויה לגדול עוד בשנים הקרובות אם לא ננקוט
בצעדים מתבקשים. אבקש לשמוע מרשות האוכלוסין על הפיילוט שביקשה הוועדה, שקובע שעובד זר
שהגיע לעבוד בענף מסוים והגיש בקשת מקלט, יוכל להמשיך לעבוד רק באותו ענף, פיילוט חשוב מאוד
שימנע מעובדים זרים להגיש בקשותסרק, ימנע נטישת עובדיםאת מעסיקיהם ויצור סדר בעבודה בענפים.
אבקש לשמוע ממשרד החוץ וממשרד המשפטים על ההתקדמות עם המדינות השונות מאז הדיון
הקודם, ובמיוחד עם הודו, סרילנקה, ולשקול להודיע למעסיקים של עובדים זרים בענפים השונים על
המצבהקייםהיום בבקשות מקלט של עובדים ממדינות שבהן מספר הבקשות גדול מאודוגודלעם הזמן.
נתחיל עם משרד החוץ ואחריו משרד המשפטים, לקבל סקירה על ההתקדמות בנושא. בבקשה,
משרדהחוץ.
אבי גנון:
שלום, שמי אבי גנון, משנה למנכ"ל משרד החוץ. יחד איתי רפאל ראובן, היועץ המשפטי שלנו.
אנחנו עשינו איזו שהיא כברת דרך עם הנושא של אישור
מדינות בטוחות. ציינת שתי מדינות, את הודו
וסרילנקה, אז עם הודו אנחנו סיימנו את התהליך בשבוע שעבר מול משרד המשפטים. הגשנו להם את
התשובה להסת
ייגויות שהיו להם. לגבי סרילנקה זה בערך אותו דבר. אנחנו הגשנו
כבר את חוות הדעת
שלנו. היו הסתייגויות למשרד המשפטים בעניין. אנחנו עובדים עליהן, אבל יחד עם זאת היה דיון בשבוע
שעבר במשרד ראש הממשלה עם מנכ"לית משרד ראש הממשלה, שבו הוחלט לקבל את
חוות
הדעת
המדינית is as
כפי שהיא, ל
קבל אותה כדבר מוגמר. יחדעם זאת
על כל ההסתייגויות אנחנו נעבוד במקביל,
אבל קודם כל לשחרר את
חוות הדעת. אחרי עבודה אינטנסיבית של הייעוץ המשפטי שלנו, סיימנו. זה
לשאלתךלגבי שתי המדינות שלהודווסרילנקה.
ישנה סוגיהלגבי דרום אפריקה. ברשותך, אנילא רוצה להעלותאת זה כאן.
קריאה:
תאילנד.
אבי גנון:
תאילנד, אנחנו קיבלנו לדעתי, וידידי מרשות ההגירה יעדכן, בקשה רק השבוע להתחיל להכין את
חוות הדעת לגבי תאילנד. מה שאני רוצה לציין וזו נקודה חשובה,
המשמעות של להכין חוות דעת מדינית
היא משמעות לא פשוטה מבחינת התשומות שהמשרד צריך להשקיע. הכנה של חוות דעת מדינית יכולה
לקחת בין שלושה חודשים לחצי שנה במינימום, במיוחד שזה קשה יותר במדינות שאין לנו שם נציגויות או
שיש נציגות זמנית או שיש שגריר שהוא לא תושב או שאין לנו שם נציגות.
זה דורש מהייעוץ המשפטי שלנו
להשקיע
מאות שעות על מנת להכין חוות דעת אחת, לכן כל חוות דעת נשקלת בכובד ראש ואנחנו
משתדלים לתת את המענה. לשאלתך, אני חושב שעשינו פה כברת דרך. תאילנד, אני יכול להגיד רק שזה
בהכנה. קיבלנו רק השבוע אתהמשימההזאת, אז אנחנו על זה.
היו"רחוה אתיעטייה:
יפה.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
3
24/02/2026
עמרני, אתה רוצהלתת לנו מספרים?
איציקעמרני:
כן. צוהריים טובים, איציק עמרני, ראש מינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה.
ברש
ו
תכם אני אתן איזה שהם נתונים כלליים ואז נצלול לנושא שאליו הגענו לדבר. קודם כל מ-
2009
ועד
היום הוגשו כ-
112,000
בקשות מקלט. היחידה שלנו, ונמצא כאן מנהל האגף, הוא יוכל להרחיב יותר
מאוחר, טיפלהוסגרה יותר מ-
82,000
בקשות. היוםיש לנו על השולחן כ-
30,000
בקשות מקלט פתוחות.
היו"רחוה אתיעטייה:
אתהיכול לפרטאת המדינות, מאיפה בעיקר?
איציקעמרני:
אני מייד אגיע לזה. היום אנחנו עומדים על 30,000
בקשות מקלט פתוחות. אני יכול להגיד לכם
שבשנת 2022
הוגשו 3,959
בקשות. בשנת 2025
הוגשו מעל 9,000
בקשות
מקלט, וכמו שאמרתי, אנחנו
מדברים על כ-
30,000
בקשות מקלט פת
וחות כאשר המדינות העיקרית ששם המסה העיקרית והתופעה
הזאת של הגשת בקשות סרק, אני אגיד. סרילנקה, אנחנו מדברים על 3,565
בקשות. אנחנו מדברים על
הודו, 1,500
, תאילנד, כמעט 1,000
והשאר קצת פחות מ-
1,000
.
היו"רחוה אתיעטייה:
סרילנקה מובילה.
איציקעמרני:
סרילנקה מובילה אבל לא רק סרילנקה. גם הודו, גם תאילנד. יש לנו עוד מדינות. חלק מהתהליך
של טיפול בבקשותהללו זה התהליך אותו ביקשנו ולשמוהתכנסנו.זה מדינת מקור בטוחה. אני חייבלפרגן
לשני השותפים שלנו, גם משרד המשפטים, גם משרד החוץ. כל אחד מהם למרות המון על הראש, התפנו
ובסופו של דבר העבירו לנו חוות דעת. כמו שאמר כאן
המשנה למנכ"ל החוץ, כרגע אנחנו נערכים לטיפול
בסרילנקה. במקביל נצטרך
לקבל את התוספות שלהם. אותו כנ"ל
נצטרך לקבל גם את התשובות ממשרד
המשפטים לגבי מולדובה,
ואז אפשר לומר שהמדינה היחידה שתישאר לנו שעדיין לא קיבלנו לגביה אישור
זאת תאילנד.
אני חייב לומר כאן,
אני אומר את זה בפורום הזה. המהלך שלנו הוא באמת כדי לתת מענה גם
לענף הבניין בעיקר, כי שם כמות בקשות המקלט היא לא נתפסת, אבל גם
בענף הסיעוד וגם ענף החקלאות.
הכוונה שלנו היא לסגור את אותן בקשות מקלט כמה שיותר מהר
ולהרתיע את אותם מבקשי מקלט,
כשאנחנו רואים את זה כבר בשטח שאלה בקשות סרק. מצד אחד אלה בקשות סרק. מצד שני אנחנו לא
יכולים שלא להתייחסלבקשותהמקלט בכובד ראש, ונעשיתעבודה מקצועית מאוד ס
יזיפית.
פה אני מגיע לשינוי המדיניות שלנו בכל מה שקשור למגישי מקלט מקרב העובדים הזרים. אנחנו
במהלך ינואר השנה התחלנו בתהליך אצלנו בבית, שכל מבקש מקלט מגיע אלינו לראיון זיהוי ובמסגרת
התהליך אנחנו פותחים את הבקשה. במהלך פתיחת הבקשה
אנחנו
גם מסבירים לו שמבחינתנו הוא ימשיך
לעבוד בענף שאליו הוא הגיעואנחנו בינתיים נטפל בבקשה שלו.
קריאה:
זה כבר קורה,איציק?
איציקעמרני:
הגבלת הענף זה כבר קורה. זה גם ענף החקלאות. אני מניח שבמהלך מרץ אנחנו כבר מתחילים גם
בענף הבניין. אתם תקבלו
מאיתנו פנייה לצורך הענייןהזה,ואנחנו מבקשים שכן תאפשרולהםלהסדיר את
המעמד שלהם אצלם. אנחנו בינתייםנסיים אתהטיפול בבקשותהמקלט.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
4
24/02/2026
אייל מוסט:
זה כבר אני אומר לך, נקודת חולשה שיכולה להיות. לוקח המון זמן. אם אני היום פונה למישהו
מעל
90
יום, לוקח שלושה-
ארבעה חודשיםלקבל אישור לחזור להעסיק אותו.
איציקעמרני:
אנחנו מטפליםגם בדברהזה.
היו"רחוה אתיעטייה:
גם הצעת החוק, תקעו לנו אותה. מ-
90
להוריד ל-
30
יום, היא נתקעה בוועדת שרים.
איציקעמרני:
אני יודע. אני מניח שגם כאן יהיו לנו החרגות. אנחנו יושבים גם עם מינהל עובדים זרים על הנושא
הזה.
היו"רחוה אתיעטייה:
חבל.לפני שנצאלפגרה.
איציקעמרני:
מתי יוצאים לפגרה?
היו"רחוה אתיעטייה:
עדייןלא יודעים כי ישאת הדיוניםעל התקציב. אנחנו נשמח אם בוועדת שרים כבר תסיימו.
איציקעמרני:
אני מניח שאנחנו נתחיל עוד לפני. אנחנו נוציא לכם גם הודעה מסודרת בעניין הזה. אנחנו נצטרך
את שיתוף הפעולה שלכם.
אייל מוסט:
הוא נתן בשורה. הוא אמר שסרילנקה והודו, דרורית נתנה אישור להתקדם ובינתיים לבדוק, אז
למה אנחנולא מתחילים איתם
מחר?
איציקעמרני:
צריך לזכור, אני אומר את זה בדיונים אחרים בנושאים אחרים. יש לנו מגבלות של משאבים. צריך
לזכור שכוח אדם, אנחנועדיין צריכיםלדברהזה.
אייל מוסט:
מספיק שנוציא הודעה בכל השפות
שהם נכנסו למדינות הבטוחות, הסרילנקים וההודים. תאמין
לי שזה יעשה כבר 50%
מהאימפקט.
איציקעמרני:
אייל,
אנחנו על זה. אני חייב לומר שזאת
יוזמה שלנו, של היחידה המקצועית, למצוא פתרונות כי
אנחנו
מבינים את המצוקות. מצד אחד המקבילים שלנו עושים הכול ואתם באמת רוצים כמה שיותר מהר
לקבל כאן כוח אדםעובד, ומצד שניעד שהם מגיעיםלכאןהם כבר מגישים בקשות למקלט.
אני חייב לומר שישגם איזו שהיא תופעה שלא מעט מהם, בכלל לא יודעים שהם הגישו מקלט,ויש
לא מעט כאלה שמגישים במקומם.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
5
24/02/2026
אייל מוסט:
אני הייתי בצפון בשבועהאחרון.
איציקעמרני:
לא, אתה היית כאן ואפילו קיבלת על זה איזו שהיא חוות דעת.
אייל מוסט:
אני אומר לך שגיליתי בשבוע שעבר שיש פה הרבה חבר'ה מהמגזר, חברות כוח אדם שפשוט שתו
אותם עם קש, את כל העובדים האלה. רובם עובדים אצלם בניקיון, בניקיון בתים, משרדים. כל אותם
מבקשי מקלט, הם מפזרים אותם בסופרים. מגישים בשמם. מבטיחים להם שכר מופרז כזה או אחר שזה
לא קורה בשום צורה וע
ניין, ובסוף גם הם לא משלמים להם, ואז הם חוזרים על ארבע לתאגיד לבקש
מאיתנולחזור.
איציקעמרני:
לא הייתי שם את האצבע על מגזר כזה או אחר. אני רק אגיד שיש לא מעט גורמים מכל המינים,
מכלהסוגים שבאמת מצאו -- -
אייל מוסט:
המדינה ממש נותנת כסף לארגוני הפשיעה. אין פה משהו אחר. הדבר הזה זה
ארגוני פשיעה. זה
מתוכנן. יש להם עורכי דין שמגישים את הבקשות. אוספים אותם, לוקחים אותם. זה ממש מאורגן. אין פה
שום דבר אחר. פשוט מדינת ישראל נותנת בונוס לארגוני הפשיעה. אומרים להם, בואו, קחו מוצר, אנחנו
נמיין, אנחנו נביא, אנחנו נשקיע משאבים, נביא את העובד לפה. הוא לא מתאים לבניין, קשה לו, הוא לא
רוצהלעבוד בשמש, בגשם, בקור,הואהולךלעבוד בסופר,הולך לעבוד בכל מקום אחר שיתנולו.
הרי כשהם גובים כסף, הם גם גובים מחירים שאתה לא מבין איך אפשר לעמוד בהם, אז ברור, הם
לא משלמים אגרות והם גם לא משלמים את כל המסביב
לעובד, וזורקים אותם אחד על השני לא על מיטת
קומותיים אלא אחד על השני שישנו, אז העובד עולה לו שקל וחצי ולנו הוא עולה 500
זו בדיוק הבעיה..
בסוף מי שמתעשר מזה זה גורמים פליליים. לא ירחק היום, אני אמרתי את זה כמה פעמים, שבסוף נמצא
את עצמנו בחקירות. אנשי ביצוע בתוך עולם הפשע שיגיעו מתוך העולם של העובדים זרים האלה. אנחנו
שם, שלא תתבלבלו. זה לדעתי יקרה. בגלל זה נורא חשוב. אנחנו מקפידים לבוא לפה. זו באמת יוזמה
מבורכתואתם עושיםעבודה טובה, אבלחייב אתמול להכניס את המדינות האלה.
אבי גנון:
ברשותכם, אני רק רוצה לחזק את מה שאיציק עמרני אמר,
ופשוט לחדד את הנקודה שלפנים
משורת הדין הגשנו את חוות הדעת שלנ
ו, חוות הדעת המדינית על סרילנקה
למרות הסתייגויות של משרד
המשפטים שבדיאלוג הרגיל זה היה יכול להימשך עכשיו עוד שלושה-
ארבעה חודשים. בישיבה עם מנכ"לית
משרד ראש הממשלה התקבלה שם החלטה לקבל קודם כל את חוות הדעת להתחיל להניע את הגלגלים
תוך כדי פ
תירת הסוגיות המשפטיות.
אייל מוסט:
שמח שיש אנשים שעובדים במסגרת מגזר עסקי.
שחר סומך:
אני רק אתייחס.
היו"רחוה אתיעטייה:
בבקשה, שםלפרוטוקולותפקיד.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
6
24/02/2026
שחר סומך:
שחר סומך, משרד המשפטים. דבר ראשון אני רוצה להגיד שאנחנו במשרד המשפטים באמת
רתומים לנושא הזה של המדינות הבטוחות. אנחנו מבינים את העומס שהמערכת נמצאת בו. אנחנו מבינים
את מה שעל הפרק. מהצד
השני
חשוב להבין מה עוד נמצא על הפרק מלבד האינטרסים המאוד מוצדקים
של המערכת להקל על העומס.
אנחנו לכאורה יכולים להפר מחויבות שלנו במישור הבין-
לאומי מכוח אמנת
הפליטים,אם אנחנו -- -
בבקשות מקלט לגופן.
סדר-
דין מהיר,המטרה שלו זהלהקל על המערכת כשאנחנויודעים שיש מדינות שהמצבבהן תומך
בזה שאנחנו לא נדון בבקשה לעומקה, אבל הניתוב של הבקשות האלה בצורה שהיא לא אחראית ובצורה
שהיא לא מתוקפת משפטית עלול לעלות כדי הפרה של המחויבויות הבין-
לאומיות של ישראל גם מכוח
אמנת הפליטים, שזאת אמנה שאנחנו, מדינת ישראל היינו חלק ממי שיזם אותה.
אנחנו
מאוד גאים להיות
חלק ממי שיזם את האמנה הזאת, וגם הפרה של חובות אחרות מכוח האמנה נגד עינויים וגם בדין המנהגי
בעצם. העיקרון של - - -
הוא לא רק מכוח האמנות. הוא גם כבר התקבל כדין מנהגי.
זה כדי להבין את מה
שנמצא על הפרק. אנחנו באמת רוצים לעשות את ההליך הזה של ניתוב בקשות לסדר-
דין מהיר גם כדי
שהוא "יחזיק מים". המוסד הזה של סדר-
דין מהיר, מאוד חשוב לנו שבתי המשפט בישראל לא יטילו בו
ספקוימשיכו לאפשר לרשותלפי המדינות שכבר אושרו, לפעוללפי הנ
והל של סדר-
דיןמהיר.
אני רוצה ר
גע לתקן טעות. לפי מה שאני מבינה
משרד המשפטים לא מכיר החלטה לפעול לפי חוות
הדעת כפי שהיא היום. לא קיבלנו שום החלטה כזאת בכתב.
אנחנו
כן יודעים שהיה דיון בין מנכ"ל משרד
ראש הממשלה ומנכ"ל רשות האוכלוסין, שבו מנכ"ל משרד ראש הממשלה המליץ לרשות האוכלוסין
לפעול לפי חוות הדעת כפי שהיא. אני אגיד שמבחינתנו אין כרגע תיקוף משפטי לחוות הדעת הזאת. צריך
להבין, חוות דעת מדינ
ית היא חוות דעת שאנשינו בשגרירויות מביאים לנו עובדות על מדינה מסוימת. ככל
שהמדינהיותר מורכבת, ככה כמובןהעבודה היא יותר מאומצת.
דיקלה טקו:
אתמדברתעל הודווסרילנקה או על בכלל?
שחר סומך:
אלף, בכלל, אבל אני מדברת עכשיו ספציפית על ההחלטה לכאורה ש
אנחנו
לא מכירים. הודו
אושרה.
דיקלה טקו:
הבעיההיא סרילנקה?
שחר סומך:
כן.
אייל מוסט:
ישבו פה שגרירי המדינות ואמרו שהם לא מכירים בסיטואציה הזו של אנשים שלהם מבקשים
מקלט.
שחר סומך:
אני לא סיימתי, אדוני. מזכר מדיני הוא מזכר שמתאר עובדות על מדינה מסוימת. המסקנות
המשפטיות של מזכר כזה הן מסקנות שצריך לתקף אותן משפטית כי יש השלכות משפטיות לניתוב של
בקשות לסדר-
דין מהיר. יש השלכות משפטיות לזה שחוות הדעת האלה בסופו של דבר, ובכלל כל הליך
סדר-דיןמהירעלול לעמוד לביקורת שיפוטית. אם משרדהמשפטיםיתקשהלהגן על חוות דעת כאלה בבתי
משפט בערכאות, אנחנו מסכנים לא רק את סרילנקה כמדינה בטוחה,
אלא בכלל את כל המוסד הזה
שעבדנו מאוד קשה כדי להקים אותו כדי שיהיה סדר-
דין מהיר. כרגע יש
סדר-
דין מהיר ואנחנו נתנו
התייחסות על מלאווי, על הודו שגם הייתה בעייתית מ
אוד. ניגריה, אנחנו קיבלנו שתי חוות דעת. גם על
מולדובה וגם על ניגריה. בשיח עם רשות האוכלוסין ועם משרד החוץ הם ביקשו מאיתנו לתעדף את
ההתייחסותלמולדובה.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
7
24/02/2026
אייל מוסט:
ברור. כמה אנשיםיש מניגריה? בסוף זה מספרית.
שחר סומך:
אני מבינה גם את העומס שיש על משרד החוץ כרגע, כי אנחנו באמת מנסים לפתור כאן בעיה. זה
משהו שאנחנו צפינו אותו כשאנחנו פתחנו את השוק להגירת עבודה
ב
כזאת מסה, שההחצנה
השלילית
תהיה באמת הגשת בקשות מקלט. כמו שרשות האוכלוסין אמרה, אנחנו צריכים לשקול כמה וכמה כלים.
הכלי של מדינות בטוחות,
אלף, זה כלי שיש המון עומס על משרד החוץ כי זה חוות דעת שלא קל לגבש
אותן. יש גם הרבה פעמים שאנחנו צריכים השלמות עובדתיות כדי לתת תוקף משפטי למסקנה שעולה
מחוותהדעת, ויש עוד כלים.
אנחנו פתוחים להיות בשיח גם עם משרד החוץ אם
צריך לחשוב רגע מחדש על איך מטייבים את
התהליך הזה כדי שלא י
יפול כל כך הרבה עומס על השגרירויות. ברור שהם עושים עוד הרבה דברים
אחרים.
אנחנו
גם בשיחעם רשותהאוכלוסין.יכול להיות שיש עוד כלים בנוהל מבקשי מקלט שנכון לחשוב
-- -
אייל מוסט:
יש לך עוד כלים. אם תיתני לנו להגיד לך, אז אנחנו נעזור לך. כשעובד מגיע לארץ במסלולי ההבאה
G
G
הפרטית או ה-
2
, הוא חותם על תצהיר בפני עורך דין בארץ המוצא שאומר שהוא כשיר לעבוד בענף
לשמו הוא בא, שיש לו ידע וניסיון, שהוא מבין למה גייסו אותו. בסופו של דבר בתוך ההסכם שהוא חותם
עליו,
יש מה שנקרא זמן סביר לתת למעסיק. עובדים שנוחתים פה ובורחים בתוך מסגרת של 90
יום
ראשונים, אני לא רואה שום בעיה משפטית. אני לא משפטן אבל מאוד קל להוכיח שבן אדם הוא בעצם
עשה עיוות דין. הוא בעצם שיקר בתצהיר והגיע לפה באמתלה אחרת
כשמראש הוא ידע שהוא הולך לעשות
תהליך אחר כי זה מה שסיפרו לו חבריו ומכריו במדינת המוצא. אגב, הוא גם חותם שאין לו אח או אחות
או קרוב משפחה מדרגה ראשונה, וקורה לא מעט, גם אנחנו רואים את זה, שפתאום נוחתים פה ארבעה-
חמישה קרבה ראשונה ועובדים בארץישראל,אז בסוף ישלךעוד כלים. אנחנונשמחלסייע לך.
מעבר לזה, פה בפרוטוקול ישבו השגריר של סרילנקה והודו ואמרו בצורה חד משמעית, המצב
במדינה שלנו מצוין, אין שום בעיה. כל הנושא של הפליטים, אנחנו, המוח היהודי המציא פטנט לגייס
עובדים
כ
שיש מחסור מאוד גדול בשוק כרגע בכל הענפים
. מצאו פטנט להביא לפה עובדים באמתלות. אולי
זה לא המקום, אבל השבוע התקבל פסק דין שערורייתנו מבחינתנו. מותר היום גם להביא עובדות לענף
הבניין. אני לא יודעאם אתם מכירים את הבדיחההזאת.
היו"רחוה אתיעטייה:
קראנו.
אייל מוסט:
כולנו פה מבינים מה זה
אומר. למה לעצום עיניים? זה הביזנס שלי, כן? בסוף יש כסף ויש דרך
ארץ. אני אבא לשלוש בנות. זה לא הגיוני בעיניי. שנינו מבינים למה היא תבוא לפה. יהיה
פה 100%
ברחניות לתוך ענפים שכרגע עוצרים אותם איציק ואנשיו באלף ואח
ת
דרכים בשערי נתב"ג. זה פשוט
בדיחה עצובה. אנחנו יושבים פה כולם ומדברים על הנושא. זה בוער. משרד המשפטים בעייני צריך להתנגד
לזהנחרצות.
דיקלה טקו:
אייל, כלעודיגבילו אותןלעבוד בענף שאליוהןהגיעו ---
אייל מוסט:
היא לא תגיש בקשת מקלט. היא תברח. היא תתחתן פה עם איזה מישהו ישראלי.
ייקחו אותן
להיותנערות ליווי.לאן הן ילכו?
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
8
24/02/2026
שחר סומך:
אנחנו מכירים את פסק הדין הזה ולהבנתי נדרש מאיתנו בעקבות פסק הדין,
לא ישר לאשר הבאה
שלנשים אלאלחשובעל מנגנוניםולשקול מחדש -- -
אייל מוסט:
ברור. אנחנו נשמח לסייע לך בזה כי בסוף את חייבת להבין שכל הלחץ יש על משרדי הממשלה.
בסוף מי שנפגע מזה פיננסית בעיקר זה שני מקורות, המדינה שמשלמת את המשכורות לצד הזה של
השולחן, שיש פה מיליארדי שקלים שעוברים ב"שחור" ואין אגרות ואין הסדרה, ומצד שני התאגיד
שהביא
עובד והוא ברח לו, ו
עכשיו הוא משלם עליו עד סוף השנה
והוא יושב לו על המכסה שלוש שנים. יש פה
פגיעות משמעותיות בכלכלה.
יונתן יעקובוביץ:
גבירתי,
יש עכשיו כ
בר נוהל שהממשלה הקודמת, עבר ביו
ם
האחרון של הכהונה שלה, שמבקשי
מקלט יוכלו לעבוד רק בארבעה תחומים –
שלושת התחומים שאז אושרו לעובדים זרים,
ומסעדנות. זה
תקוע בעליון אבל המדינה עצמה כל הזמן מבקשת דחיות ולא באמת רוצה לאכוף את זה. הנוהל כבר קיים.
אולי כדאי להתחיללאכוף אתהנוהל.
אייל מוסט:
אבל
אנחנו
רוצים שיישאר באותו ענף.
יונתן יעקובוביץ:
אני מבין,
אבל כרגע האבסורד הוא שמבקש מקלט יכול לעבוד גם בהייטק. הוא יכול לעבוד בכל
תחום.יש עוד אבסורד.גם אין עליופיקדון. מבקש מקלטיכול לעבוד במה שהוא רוצה בלי הגבלה.
היו"רחוה אתיעטייה:
איציק,
בקשר ל
מעסיק של עובד זר שהגיש בקשת מקלט,
שלא יצטרך לשלם עליו אגרות מהרגע
שהפסיק לעבוד אצלו,
האם ישהתקדמות בנושא?
קרן גלבוע:
ישמחשבה על הנושא. זה דורש תיקון תקנות.
היו"רחוה אתיעטייה:
זהלא יעבור.
קרן גלבוע:
פשוטלהוסיף עילה נוספת לתקנות.
היו"רחוה אתיעטייה:
בשנההקרובה לאנראהלי שזהיעבור.
קרן גלבוע:
זה דורש מקור תקציבי.
היו"רחוה אתיעטייה:
לא דיברתיעל מקור תקציבי.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
9
24/02/2026
קרן גלבוע:
כל תיקוןהתקנותהוא באישור שלהאוצר.
היו"רחוה אתיעטייה:
אבלהואלא מועסק אצלו,
אז מההמקור תקציבי?
קרן גלבוע:
התקנות קובעות מתיאפשר לתתהחזר עלאגרות שמשלם מעסיק.
היו"רחוה אתיעטייה:
אבלהואלא מועסק אצלו, אזהוא ישלםעל עובד שלאנמצא אצלו?
קרן גלבוע:
החוק אומר, ברגע שנותנים היתר צריך לשלםאגרה.
היו"רחוה אתיעטייה:
מתיהתקנה תובא?
קרן גלבוע:
בשבילזה צריךלתקןאת התקנות. צריך שר.
היו"רחוה אתיעטייה:
אנחנו יודעים כמועם שאר התקנות, שמעבירים סמכות לראשהממשלה.
קרן גלבוע:
צריךלעשות דיון קצת יותר רחבוגם לחשוב על ההשלכות שלהדברהזה.
אייל מוסט:
רשום שיש שלושה מצבים שעובד יורד ממך – או שהוא חלילה נפטר
או שהוא יצא מהארץ וקיבל
אתהפיקדון.
קרן גלבוע:
זהלא בנוהל, זה בתקנות.
אייל מוסט:
או שהוא שינה סטטוס. ברגע שהוא מבקש מקלט, הוא מקבלויזהאחרת,אז זאת אומרת שהוא כן
שינהסטטוס. זהלא עניין שללשנות תקנות. זה עניין שלהחלטה, בהבנה שלנו בנוהל. אולי את רואהמשהו
שאנחנולא רואים.
קרן גלבוע:
העילות קבועות בתקנות. בתקנות כרגע זה או שהוא יוצא מישראל לצמיתות או שהוא נרשם כדין
אצל מעסיק אחר או שהוא חולה במחלת מקצוע מעל 90
יום או שהואבמעצר או במאסר מעל30
יום.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
10
24/02/2026
אייל מוסט:
שינויסטטוסהואחלקמהתקנות?
קרן גלבוע:
זהלא כתוב בתקנות.
היו"רחוה אתיעטייה:
טוב.
אייל מוסט:
חיים, מתי מתחיליםע
ם הודווסרילנקה? תן לנומשהו שנצאמפה מחייכיםמהיוםהזה.
חיים אפרים:
לחייך אתה תמיד יכול. לגבי הודו,
אנחנו בשבוע הבא כבר נתחיל ליישם את ההליך המהיר. יש לנו
כל מיני התאמות שלא נלאה את הוועדה פה, מחשוביות וכאלה, א
ז נתחיל בשבוע הבא. לגבי סרילנקה
אנחנו נחכה קצת להשלמות. אנחנו מעדיפים שנעבוד מלא-מלא
ואנחנו בתקווה שזה גם כן יקרה כמה
שיותרמהר.
אייל מוסט:
זה הכי חשוב. כל יום נעלמים לנו אנשים. אין בוקר שאתה פותח את הבוקר, שאין לך ברחן אחד
מסרילנקה לפחות.
היו"רחוה אתיעטייה:
לאן הם הולכים?
אייל מוסט:
למבקשי מקלט. איך הגעתי לצפון? כי התחלנו להבין איפה הם עובדים. התחלנו לשאול אותם,
התחלנו לתחקר אותם. אתה מבין שכולם בסוף זה סיסטם. זה חבר מביא חבר. הוא רק בא, מביאים לו
לחתום על טפסים. כמו ש
אנחנו עושים בנתב"ג, הוא חותם על טפסים. בא עורך דין, מגיש בשבילו, מוציא
לו ויזה ובינתיים עד שהוא מקבל אתהאישור ממך, את ה-
35
יום הואעובד ככה.
חיים אפרים:
נכון, אנחנו מכירים את זה וכמו שאמרנו, אנחנו עושים באמת די הרבה פעולות כולל ההליך לעובד
זר. איציק לא ציין את זה, אבל רק העניין הזה של ענף החקלאו
ת, אנחנו טיפלנו בחודש בקרוב ל-
450
עובדים זרים בענף החקלאות. אתה פוגש את הזר פעמיים, לא פעם אחת. זה תשומות אדירות. זה כולל
השקעה בצוותי אכיפה. אנחנו מכירים. רק בגלל שזה באמת דחוף וכולם באמת נפגעים מהתופעה הזאת,
מינהל אכיפה וזרים משקיע את כל המשאבים בסיפור ה
זה, אז אני מקווה מאוד שזה ויחד עם הודו וסדר-
דין מהיר, אנחנו
נצליחלבלוםאתהתופעה הזאת.
היו"רחוה אתיעטייה:
אוקיי. אני רוצה בבקשהלסכם.
1.
הוועדה מברכת את משרד החוץ והמשפטים על ההתקדמות החשובה לחוות הדעת למדינות
נוספותומענהלבקשות הוועדה,ומודהלמשרדיםעל העבודההמאומצת והמקצועית.
2.
הוועדה מבקשת ממשרד החוץ וממשרד המשפטים להתקדם ככל הניתן עם העבודה על חוות
הדעתלבקשותהמקלט מתאילנד, ולעדכןאת הוועדה על ההתקדמות.
הוועדההמיוחדתלעובדים זרים
11
24/02/2026
3.
הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין עדכון במהלך חודש מרץ 2026
על הגבלת העבודה של
מבקשי מקלט לעבוד רק בענף שאליו הגיעו לעבוד, גם בענףהבניין.
4.
הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וממשרד החוץ להיפגש עם משרד המשפטים ולפעול
לתיקוף משפטי שלהמדינות שהוצגו, במיוחדמסרילנקה.
5.
הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין את עמדתה
במקרה שעובד זר הגיש בקשת מקלט,
שהמעסיק לא יידרשלשלם עליואגרות מהרגע שהפסיק לעבוד אצלו.
תודה, הישיבה נעולה.
הישיבהננעלה בשעה 15:57
.