חומר רקע - גורמים חיצוניים
27.1.2025
לכבוד
חה"כאליהורביבו
יו"ר הוועדה המיוחדת
לעובדיםזרים
הנדון:
הנפקתמספרים
מזהיםאחידים
למבקשימקלט
בישראל חיים
עשרות אלפי מבקשי מקלט. רבים מהם
חוסים תחת הגנה קבוצתית לאור החלטת המדינה שלא להרחיקם
חזרה למדינותיהם: אריתראים וילדיהם, אוקראינים וילדיהם, סודנים וילדיהם, אתיופים וילדיהם
וקונגולזים וילדיהם.
רובם הגישו בקשות פרטניות למקלט.
בנוסף אליהם ישנם מבקשי ומבקשות מקלט ממדינות אחרות, שאינם מוגנים מפני
הרחקהכקבוצהאלאבאופןפרטני,מכיווןשבקשתם למקלט טרם הוכרעה.
מבקשימקלטאינםמקבליםמספרמזההאחיד,בדומהלמספרהזהות
שמקבליםאזרחיהמדינה.
מרביתםמחזיקיםבאשרה
מסוג 2
א()(5)
ומעטים מהם בעיקר הפליטים מאוקראינה) שוהים בישראל עם אשרות תייר (ב/(2),
שעמן נכנסו לישראל
והוארכומאזבאופןגורףמדימס'חודשים.מספריהאשרותהללו,
מוכרים
במערכתשלרשותהאוכלוסיןבלבד.רובהמערכות
ה
ממשלתיותוהפרטיות,אינןמכירותבמספריהאשרות
הנ"ל.יתרהמכך,ילדיםלמבקשימקלט,חייםללאמספרמזההכלל
עד הגיעם לגיל16
,שבו הםרשאים להנפיקלראשונהאשרהמסוג2
א()(5
.)
מספר מזהה אחיד הוא צורך חיוני של החיים המודרניים במדינה דמוקרטית. אין מדובר בעניין טכני גרידא, אלא בכלי
המ
אפשר
מימוש של זכויות יסוד.
מספר מזהה אחיד מאפשר למערכות לזהות את
הפר
ט ומאפשר לפרט להזדהות בפני
המערכותהשונותו
לקבלשירותיםלרבותשירותיםחיונייםדוגמתשירותיבריאות.
כמוכן,הוא
מאפשראיסוףנתונים
,מונע
כפילויותשלנתונים
ומאפשרמעקבוריכוזמידע
בעניינים שעשויים להיותקריטייםדוגמתריכוזמידערפואי.
היעדרו של מזהה אחיד, המוכר בכלל הרשויות, פוגע כאמור לעיל,, בזכויות היסוד של
מבקשי המקלט. אף אם מדובר במי
שטרם הוסדר מעמדם במדינת ישראל וכפי שקבע בית המשפט העליון: "
האיסור לפגוע בזכויותיו של אדם לחיים, לשלמות
הגוף ולכבוד מתייחס, אפוא, לכל אדם באשר הוא אדם. הגנה זו מכוח חוק-היסוד (כבוד האדם וחירותו,
הוספה שלי ש.מ)
אינהמוגבלת לאזרח ולתושב,אלא היאמוענקת לכלאדם, לרבות למישנכנס לישראל שלאכדין".1
מלבדהעובדה,כיאשרותמסוג2
א()(5
)ו-
ב/2הןדלותבזכויותוכימ
דיניותהמדינהכלפימחזיקיה
ןמשתנהתדיר,ללאמספר
מזההאחידנפגעתזכותםשלמבקשיהמקלטלקבלאתשירותיהבריאותהמצומצמיםממילאשהםזכאיםלהם.
המשמעו
יות
הן
טעויות
ב
זיהוי המטופ
ל
, קשיים באיתור רקע רפואי
או
אובדן היסטוריה רפואית, בלבול בקרב צוותי טיפול
שונים
באשר
להמשך הטיפול המתאים ובעייתיות בהתאמת תכניות טיפול מותאמות.
בנוסף,
היעדר מספר מזהה אחיד פוגע באפשרות
לק
בל שירותי רווחה, חינוך
ופנאי. בנוסף הדבר מקשה על
יכולתן של רשויות שונות
לעבוד בשיתוף פעולה בין-משרדי
כדי
לאסוףנתוניםבאופןיעילולתכנןמדיניותרוחב
מותאמת.
יתר על כן, כפי שנכתב על ידי מרכז המידע והמחקר של הכנסת: "
היעדר מספר מזהה אחיד לזרים ושימוש במספר אשרה,
מספר דרכון או מספר המונפק בכל משרד ממשלתי בנפרד עלול ליצור טעויות בזיהוי וקשיים בהעברת מידע בין מערכות
ממשלתיותשונות."
2
זאתועוד,
היעדרמספרזיהויאחיד
אינופותראתמבקשיהמקלטמחובתרישוםבכלגוףומוסדהמעניק
להם שירותים. בשל כך הם זוכים לשלל מספרים פנימיים
פיקטיביים""
הצמודים לשמם –
אשר לעתים תכופות גם איותו
נטולאחידות,
ואשרניתנולהם,ביןהיתרבגופיםשוניםכגוןטיפתחלב
בעניינםשל
קטינים
,מערכתהחינוך
בעניינםשלילדים
וצעירים, ב
בתי חולים ו
במרפאות, בקבלת שירותים עירוניים ושירותי רווחה,
במשרד התחבורה, במשטרת ישראל אם הם
באיםאיתהבמגע,הןכנפגעיעבירהוהןכחשודים,ובביטוחהלאומי(במקריםהנדיריםשבהםהםזכאיםלשירותיו).התוצאה
1
בג"ץ 7/05
1143
קו לעובד נ' מ
שרד הפנים
, פ דסד("3
)
122, בפס'
36
לפסקדינה שלהשופטת פרוקצ'יה (2011
.)
2ד"ריסכהמוניקדם-
גבעון
מבטמשווהעלמדינותבהןישמספרמזההאחידלעובדיםזריםולמבקשימקלט(
הכנסת,מרכזמחקרומידע,
2025
.)
בפועל
עגומה ומסורבלת הן עבור מבקשי המקלט והן עבור הרשויות במדינת ישראל למעט בגוף אשר הצמיד להם מספר,.
לצרכיו הפנימיים כאמור,
מדובר צירוף ספרות חסר ערך, שאינו תקף בכל סיטואציה אחרת שבה נדרשים מבקשי המקלט
להציג מספר מזהה.
נוסף על כך, כל פעולה ממוחשבת שמצריכה הזנת מספר זהות, כמו מילוי טופס או הזמנת תור, צפויה
להתבררכבלתיאפשרית לביצוע.
מכלולהקשייםהמתוארפוגעבאופןחמורבזכויותיסודשלמבקשיהמקלטובפרטבזכויותשלילדיםלמבקשימקלט,שרובם
נולדו בישרא
ל, מתחנכים במוסדות ה
חינוך
של המדינה ומרכז חייהם הוא מדינת ישראל. הדבר מנוגד לעיקרון טובת הילד,
שהואעיקרוןמרכזיבשיטתהמשפטהישראלית.3
מרכזיותובאהלידיביטויגםבס'3(1
)לאמנהבדברזכויותהילדשהוטמעה
בשיטתנו המשפטית.4
היעדר רישום
מוחלט של קטינים
ואי הקנייתו של מספר מזהה אחיד ומוכר לכללמבקשי המקלט, הם
בפועל מחיקה של הממד הראשוני ביותר בזהותו של אדם – עצם קיומו, ופ
וג
עים
אנושות
בכבודו. העדר מרשם מוסדר אף
עומד בסתירה חדה לאופנים שבהם ישראל ערבה לקיום כלל
מבקשי המקלט
החיים בשטחה, אף אם הם חסרי מעמד: כך
כאשר היא מספקת להם חינוך, בריאות ורווחה
אף אם הם דלים במיוחד)(
או כאשר היא נמנעת מהרחקתם למדינות שבהן
צפויה להםסכנה.
יתרה מזו,
הפגיעה הקשה הגלומה בה
יעדר
מספר מזהה מהווה
פגיעה בחברה כולה. ה
יעדר הרישום וחוסר הידיעה המתמשך
בדבר מספרם של
מבקשי המקלט צרכיהם ומצבם,,
אינו
מאפשר תכנון מדיניות מושכל, הצופה פני עתיד, בין היתר בתחומי
ה
בריאות
,הרווחה
והחינוך,הןעבורםוהןכחלקמהפסיפסהחברתיהחיבישראל,ואשרמושפעמכללהפרטיםהחייםבמקום,
יהאמעמדםאשריהא.
בהעדרמעקבואיסוףמידע,אשר
אינו
יכוללהתבצעללאמספר
מזהה
אחידומוכר,לאמתקייםתיאום
בין הגופים השונים המעניקים שירותים
למבקשי מקלט, ובין צרכיהם לבין צרכיהן של כלל האוכלוסיות הצורכות את
שירותיהם וצרכיהן שלהרשויות עצמןבתכנון והכנהמותאמים.
הנושא כבר נדון בעבר והפתרון פשוט וישים. בדיונים בנושא שהתקיימו בוועדה המיוחדת לפניות הציבור של הכנסת, אמרה
לוועדה
היועצת המשפטית של מערך הדיגיטל
הלאומי:
"יש לנו פתרונות שהוצגו גם לרשות האוכלוסין איך בעינינו אפשר
לפתור את הדבר הזה". מנהל חטיבת הטכנולוגיות והשירותים הדיגיטליים קבע כי "אם שלושה מיליון אזרחים נרשמו
למערכתההזדהות הלאומית, גם עםזריםאנחנויכולים לעשותבדיוקבאותה צורה".
5
למעלה מן הצורך נזכיר, כי ב-
29.1.2025
צפוי להיכנס לתוקף חוק נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים מזרים, הפקת נתוני זיהוי
ביומטריים ומאגר מידע,
ה
תשפ"ד-
2024
.
החוק יאפשר לרשויות שיישמו אותו, לזהות את מבקשי המקלט על פי נתונים
ביומטריים, אך אם לא יופק מספר מזהה המקושר לנתונים הללו, יהיה צורך בנוכחות פיזית של מבקש המקלט לשם זיהויו
ובלעדיולא ניתןיהיהלקבלשירותיםמקוונים.כךשכניסתולתוקףשלהחוקהיארקחלקמהפתרוןואיןלהסתפקבוכמענה
יחיד לסוגיות שהוזכר לעיל.
לסיום הדברים נדגיש,
כי למספר
מזהה
אחיד שיינתן ל
מבקשי המקלט
אין כל השלכה על מעמדם, ואין בו כדי ליצור זכויות
אשר
אינן נתונות להם ממילא. עם זאת
נזכיר, כי בחינה ראויה של בקשות המקלט ותפקוד הולם של מערכת המקלט היו
מונעים את הצורך במציאת פתרון לבעיות שהוצגו. ואמנם, אי הנפקת מספר מזהה אחיד היא בבחינת הוספת חטא על פשע.
לנוכח הפגיעה החמורה במבקשי המקלט ולאור קיומם של פתרונות ישימים לנושא, נבקשכם
לקדם הנפקת
מספרים מזהים
אחידים
, למבקשימקלטמבוגריםוקטיניםכאחד.
בברכה,
עו"דשחרמנדיל
מקדמת המדיניותוקשרי הממשל שלפורוםארגוני הפליטיםומבקשי המקלטבישראל
3
ע"א 7206/93
גבאי נ' גבאי, פ"ד נא(2
,)
241
בס', 13
לפסק דינו של השופטאהרון ברק(1993
.)
4
אמנה בדבר זכויות הילד,כ"א 31
,
221
(נפתחה לחתימהב-
1989) (אושרהונכנסה לתוקף ב-
1991
.)
5
פרוטוקול ישיבה מס' 3 שלהוועדה המיוחדת לפניות הציבור, הכנסת ה-
25
,
8
,
22
(3
24.1.202
.)