חומר רקע

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 161 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שני, כ"ה בתמוז התשפ"ה (21 ביולי 2025), שעה 9:30 סדר-היום: << נושא >> מספר מזהה אחיד לעובדים זרים ולמבקשי מקלט << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר מוזמנים: אודליה אדרי – לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה חיים אפרים – מנהל היחידה למבקשי מקלט, רשות האוכלוסין וההגירה ערן קהת – מנהל אגף זרוע הרחקה, רשות האוכלוסין וההגירה נעם כהאן – יועמ״ש לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה אסף אלמוג – ק' ייעוץ והנחייה תביעות, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק ליאור בן דוד – קמ"ד סיוע חקירתי, המשרד לביטחון לאומי שולי מזרחי – חוקרת ח' מתחזים, המשרד לביטחון לאומי פקד חן עמרני – קמ"ד חקירות יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי ניר שמש – ר' פרויקט אדם רימון ודו"חות מנהלים, המשרד לביטחון לאומי זיו בילאוס – רח״ט רש״י וזרים, משרד החוץ דוד אליהו – מנהל תחום טכנולוגיה ותשתיות, משרד החינוך רונן להב – מנהל תחום מינהל טכנולוגיות דיגיטליות ומידע, משרד החינוך תמר להבי – מנהלת תחום פ"א, השמות ארציות ברשומ"ק, אגף בכיר רש, משרד הרווחה והביטחון החברתי צורי זנזורי – מנהל תחום עיצומים כספיים חוקי עבודה, אסדרה ואכי, משרד העבודה ענבל בן ישעיה – מנהלת תחום רכב ונהיגה, משרד התחבורה יוסף איפרגן – מנהל חטיבה בקרה כללית, המוסד לביטוח לאומי שחר נוימן – מנהל תחום מוצרים דיגיטליים, מערך הדיגיטל הלאומי ד"ר יסכה מוניקנדם-גבעון – מרכז המחקר והמידע גל פילק – מנהלת מסיל"ה, עיריית תל אביב-יפו ואאיל עבאדי – מנהל חטיבה ארצי הסתדרות עובדי הבניין, הסתדרות העובדים הלאומית ליאור ברס – יו"ר, האגודה הישראלית לזוגות בין לאומיים ד"ר יונה שרקי – עו"ד, המרכז למדיניות הגירה ייעוץ משפטי: איילת וולברג מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: נוגה כוכבי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מספר מזהה אחיד לעובדים זרים ולמבקשי מקלט << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בוקר טוב לכולם, היום יום שני בשבוע, כ"ה בתמוז התשפ"ה, 21 ביולי 2025. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא מספר מזהה אחיד לעובדים זרים, למבקשי מקלט, למסתננים ולזרים המתגוררים בישראל, אך אין ברשותם תעודת זהות ישראלית או מספר מזהה ישראלי. ישיבת מעקב לישיבה שהתקיימה ב-28 במאי 2025. לפני שנתחיל בישיבה, אנחנו רוצים להציג סרטון לבקשת משפחות החטופים. (מוקרן סרטון) אתה רוצה להגיד משהו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למשפחות נגמרו הכוחות; הן בקושי שורדות עם כל הסבל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו מתפללים שבעזרת השם השבוע, בערב ראש חודש, הם יחזרו בשלום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל תבינו שעצם זה שהמשפחות כבר לא מדברות – השתיקה הזאת אומרת המון והסרט הזה מכה את כולם. תודה לך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו כאן כדי לייצג אותם, אבל מוותרים על זכות הדיבור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, נמשיך בדיון. בישראל חיים כדין למעלה מ-150,000 זרים ללא זכאות לתעודת זהות ישראלית ומבלי שניתן להם מספר מזהה אחר. היעדר מספר מזהה אחיד לזרים וחוסר היכולת להשתמש במספר אשרה או מספר דרכון, המורכבים לרוב מאותיות וסימנים, גורמים לכך שמשרדים ממשלתיים וגורמים נוספים מנפיקים מספרים אקראיים לטובת טיפול בפונים אליהם. בבתי החולים, מפאת הסודיות הרפואית, העניין מסובך שבעתיים וכך כל בית חולים מנפיק מספר עצמאי למטופל המגיע אליו, דבר הפוגע ברציפות הטיפולית או במעקב אחר סימנים מעוררי חשד כמו אלימות במשפחה ומצוקות אחרות. כך הדבר גם במשטרה. היות ולא ניתן לאמת את זהותו של אדם, הרי הוא לא יכול להקים מספר זהויות שונות במקומות שונים או אפילו בתחנות משטרה שונות באותה עיר. מספר מזהה אחיד הוא צורך חיוני, הוא עוגן; הוא מאפשר למערכות לזהות את הפרט ומנגד מאפשר לפרט להזדהות בפני המערכות השונות במדינה, לקבל שירותים חיוניים, מאפשר איסוף וריכוז נתונים על הפרט ומונע כפילויות של נתונים. לפי דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שנכתב עוד בשנת 2022, ילדי זרים כלולים בקבוצות אחדות ובהן ילדים של מהגרי עבודה, של פליטים, של מסתננים, של תיירים ועוד. לפי נתוני משרד החינוך, רשומים 5,264 ילדים של זרים במערכת החינוך. אין לילדים אלה מספר מזהה אחיד שבו יכולים גופי הממשלה השונים, כגון המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות או הרווחה, לזהותם וכל גוף עוקב בנפרד אחר הילדים ללא יכולות להצליב נתונים ולקבל תמונה מלאה על מספרם של הילדים ועל מצבם. מצב זה מקשה על התיאום בין הגורמים השונים, גורר רישומים שגויים, מעמיס על המערכת שעות ארוכות של עבודה באיתור הילדים ועוד. שמענו בישיבה הקודמת מקופות החולים שכל קופת חולים מנפיקה מספר מזהה אחר, דבר שפוגע בשירות למטופלים ועולה הרבה כסף לקופות. שמענו מנציגי בתי החולים שמגיעים לטיפול מבקשי מקלט, לדוגמה, עם מספרים שונים – אין לבית החולים גישה למרשם האוכלוסין, המידע הרפואי לא משתקף ואין שום דרך לגבות את החובות של המטופל. שמענו דוגמה של אישה שמאושפזת בבית חולים בירושלים מעל לשנה. החוב שלה עומד על כמיליון וחצי שקלים ואין ממי לגבות את החוב. מעיריית תל אביב שמענו שהעירייה נדרשת לפיתוחים מורכבים בעלות של מאות אלפי שקלים בשנה כדי להגיע לזהות את הזרים החיים בעיר, שישנם קשיים רבים ברישום ובזהות תלמידים ושלזרים יש חובות גדולים עקב אי-תשלום ארנונה ודוחות חניה. בישיבה הקודמת בנושא הייתה תמיכה רחבה בצורך ביצירת מספר מזהה אחיד לזרים כולל תמיכת משרד המשפטים; היחידים שהתנגדו היו מרשות האוכלוסין וההגירה. בישיבה נציגת הרשות טענה כי מספר מזהה אחיד עלול ליצור לזרים זיקה וכי מספר אחיד לא יפתור את הבעיה. הם מציעים להציב מכשירים לזיהוי ביומטרי. במכתב שנשלח ממערך הדיגיטל הלאומי לשאלות הוועדה לאחר הישיבה הקודמת, נמסר כי המאגר הביומטרי לזרים יהיה שימושי לצורך זיהוי ביומטרי במצבים שונים, אך אינו מייתר את הצורך במספר מזהה חד-ערכי; זו העמדה של מערך הדיגיטל הלאומי. ביקשנו מרשות האוכלוסין לשמוע היום את עמדת השר והמנכ"ל לגבי הצורך ביצירת מספר זיהוי אחיד או פתרונות אחרים. בנוסף, אבקש לשמוע ממערך הדיגיטל הלאומי סקירה על התשובות שהעבירו לשאלות הוועדה ואת עמדתם. לפני שנתחיל, מאז הדיון ב-28 בינואר, יש משהו לחדש כאן? אני קראתי את הפרוטוקול, הכול טוב ויפה ולפי איך שאת מחייכת, אני מקווה שהישיבה פה לא מתייתרת. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אני רוצה לחדד את מה שאמרת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> סליחה, ברשותך. את רוצה לדבר לפני נציגת רשות האוכלוסין? << אורח >> יסכה מוניקנדם: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בבקשה ואחר כך נעבור אלייך. << אורח >> יסכה מוניקנדם-גבעון: << אורח >> שלום, אני ד"ר ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, תודה רבה. באמת כמו שציינת, מספר מזהה אישי הוא מספר שמיועד לסייע למערכות לדעת שהבן-אדם שעומד מולם הוא באמת אותו בן-אדם והיתרון המאוד בולט שלו הוא שהוא יכול לקשר בין מערכות. זאת אומרת שאנחנו יודעים שהבן-אדם שמופיע במשטרה הוא אותו בן-אדם שמופיע בבית חולים, אותו בן-אדם שהוא בוגר משרד החינוך – כל המערכות מדברות על אותו בן-אדם ויכולות לעשות את הקשרים ביניהן. כמו שאנחנו יודעים, במערכת דיגיטל מספר דרכון או מספר אשרה לא יכולים לשמש כעוגן הזה שמחבר בין המערכות מכיוון שהמספרים משתנים. זה לא כמו מספר זהות שהולך איתך מלידה והלאה, אלה מספרים שמשתנים והם לא יכולים לשמש כעוגן. בנוסף לכך, גם זיהוי ביומטרי לא יכול לשמש כעוגן מכיוון שהוא מאפיין, כמו שאפשר לומר על בן-אדם שהוא זכר או נקבה או יש לו גיל מסוים, אז זיהוי ביומטרי הוא עוד איזשהו מאפיין, הוא לא המספר עצמו. הוא חייב להיות מולבש על מספר אחר וכשאין את מספר העוגן הזה יש קושי בקישור בין המערכות האלה. אנחנו הצגנו בדיון הקודם סקירה משווה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה קורה במדינות אחרות? << אורח >> יסכה מוניקנדם-גבעון: << אורח >> לגבי המצב במדינות אחרות, אנחנו בדקנו את נורבגיה, אסטוניה, פינלנד וגרמניה ומצאנו שבמדינות האלה יש מספרים מזהים אישיים לזרים. במדינות שונות המספרים יכולים להיות או מספר שהוא לגמרי שונה או מספר שהוא דומה, אבל בכל מקרה השימוש הוא זהה. זאת אומרת, כמו שלבן-אדם יש מספר זהות רגיל לאזרח, לזר יש מספר אחר שאותו הוא מקליד במערכות. יש מדינות שבהן את מזהה שזה מספר של זר ויש מדינות שבהן המספר נראה בדיוק אותו דבר, אבל בכל מקרה המדינות מדגישות שהמספרים האלה לא יוצרים זיקה משפטית, זיקה של מעמד אזרחי, באף צורה שהיא בין הזר לבין זה שיש לו מספר. המספר הוא פשוט מספר, זה כמו שלבן-אדם יש שם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בניגוד לעמדה של רשות האוכלוסין שזה כן ייצור זיקה, אבל נשמע אותם. << אורח >> יסכה מוניקנדם-גבעון: << אורח >> נכון. גם משרד המשפטים מציין שזה לא מייצר זיקה וזה מאוד ברור גם בכל המערכות, הם מדגישים בפני הזרים עצמם: זה שיש לכם מספר לא אומר שיש לכם מעמד אזרחי. המספר הוא מספר מינהלי, הוא לא משהו מעבר לזה. אני רק רוצה להגיד שמההיסטוריה של הדיונים זה ככה כבר הרבה מאוד שנים. הארגונים בשטח וגם משרדי הממשלה זועקים ומבקשים לקדם את הנושא הזה באמת בשביל המערכות, בשביל לאפשר מינהל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לתקשר בין המערכות. << אורח >> יסכה מוניקנדם-גבעון: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. כן, בבקשה. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אני מהלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין. אני רק אחדד את מה שאמרתי בדיון הקודם. מספר מזהה אחיד לזרים לא יפתור שום בעיה חוץ משני דברים. אחד, סליחה על המילה, הוא עצלות של אנשי הטכנולוגיה. שזה מאוד קל להם תשע ספרות, כי המערכת כבר מכירה, זה נורא פשוט וזה כבר מובנה. להתאים הכול ללוכסן או אותיות זה מורכב וזה יפתור את זה. דבר שני, האינטרס ההגירתי של אותם זרים בישראל שרוצים עקב בצד אגודל לקבע את שהותם בישראל ולפתח תושבות דה פקטו. אנחנו מכירים את זה מהליכים משפטיים, שבן-אדם טוען: אני פה 20 שנה, לא ידעתי בכלל שאני קשור למדינה שלי, חשבתי שאני ישראלי, כי גדלתי פה במערכת החינוך ויש לי מספר ישראלי. תנו לי אזרחות ישראלית, למה אתם מונעים ממני? אני עם דגל ישראל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה, לתקשר בין המערכות זה מה שיביא את הזיקה, את המעמד שלו ואת הדרך לתושבות? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> לא רק, אבל זה עוד צעד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל לא כל החוכמה נמצאת אצלכם, יש הרבה פה בחדר שחושבים אחרת מכם, אז למה לא להגיע לאיזון ולחשוב? אנשים שבאו מהשטח, היינו בדרום תל אביב והם זועקים, המפקד במשטרת תל אביב אומר: תנו לי, תנו לי, זה קשה, זה מכביד עליי, אני לא יכול לעבוד ככה. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> זו דוגמה מצוינת, כי מה שקורה בדרום תל אביב זה שיש להם מספר מזהה אחיד. לכל המסתננים מבקשי המקלט יש מספר מזהה אחיד שמלווה אותם מהכניסה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל עובדה שהם לא מאתרים אותם בדוחות חניה, בבתי חולים, בעיריות. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> את יודעת למה? כי יש שם לוכסן. << אורח >> איילת וולברג: << אורח >> מי נותן את המספר המזהה? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> למסתננים מבקשי מקלט אנחנו נותנים מספר מזהה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה שלא יהיה לכולם? << אורח >> איילת וולברג: << אורח > זה מספר שכל המערכות מכירות? אני רואה שיושבים פה נציגים של המשטרה ושל גופים אחרים. כולם מכירים את המספר הזה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו תכף נשמע אותם. אני מבינה שכבר 20 שנה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם יש לחלק, למה שלא יהיה לכולם? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה זה מפריע שגם יהיה החוק הביומטרי שנכנס לתוקף וגם המספר? אחד משלים את השני. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> המספר הזה שיש למסתננים - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש כמה קטגוריות – עובדים זרים, מסתננים, מבקשי מקלט – אז בואי נטפל בקטגוריה אחת לפחות. יש גם את האשרה. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> המספר הזה הוא מספר קבוע ואחיד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את לא מדברת על האשרה, נכון? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> לא, אני מדברת על מספר 2א5 שיש למבקשי מקלט. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> באיזה שלב הם מקבלים אותו? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> ברגע שהם פוגשים את ביקורת הגבולות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, זה רק עובד זר? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> או מבקש מקלט ומסתנן. מי שאין לו דרכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ומה עם העובד הזר? יש לו דרכון? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> כן. אני לא יודעת מי ממשרדי הממשלה שיושבים פה היו איתי בדיון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נשאל. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> היה דיון בין-משרדי כולל משרד הבריאות, כולל משרד הכלכלה, כולל רשות הגבייה, וסיכמנו בינינו את הדרך לתאם את המערכות כך שניתן יהיה ליצור זהות אחידה לפי מספר הדרכון. מספר הדרכון הוא המספר המזהה האחיד, יהיה מספר דרכון מוביל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ומה קורה עם השוהים הבלתי חוקיים? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> יש להם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם קיבלו מספר ואחר כך הם עוברים לסטטוס אחר, הם ימשיכו עם אותו מספר? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> זר בהגדרה הוא נתין של מדינתו. הדרך שלו להזדהות לפי הדין הבין לאומי היא באמצעות מסמך מזהה שמנפיקה המדינה שלו. כפי שלאזרח ישראלי שנמצא בחו"ל הדרך להזדהות היא הדרכון הישראלי, כך נתין זר שנמצא בישראל, הדרך שלו להזדהות היא באמצעות הדרכון שהמדינה שלו מנפיקה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אבל מספר הדרכון שלו משתנה, הוא לא נשאר אותו דבר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הוא עזב את הארץ והוא חוזר בדלת המסתובבת, אז מה עושים עם האוכלוסייה הזאת? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> בדיוק. בסיטואציה הזאת שגברתי מתארת, מה שיקרה זה שכשהוא ייכנס בדלת המסתובבת פעם נוספת הוא יקבל מספר נוסף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> או כמה פעמים. אז איך נדע את ההיסטוריה שלו? את העבר שלו? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> בשביל זה הביומטרי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל זה מבוזר, זה לא אחיד, זה לא חד-משמעי. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> בדיון על החוק הביומטרי שהיה דיון ארוך ויסודי שעבר סעיף-סעיף, עלה לדיון גם הנושא של המספר המזהה האחיד. גם שם נבחנה האפשרות הזאת, אבל מהניסיון שלנו, כפי שאנחנו רואים גם לגבי ישראלים, 70 שנה היו לישראלים מספרי זהות ועדיין היו כפולי זהות, היו זיופי זהות. מה שעשתה רשות האוכלוסין זה שהיא הקימה את המאגר הביומטרי כדי להבטיח שיש זהות אחת לאדם אחד. זה הכלי הכי חזק והיחיד שיכול לאפשר לנו למנוע רמאות וזיופי זהויות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל מדובר כאן ב-150,000, לא? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה יש במאגר הביומטרי? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אני רק אתאר לגברתי שלגבי בעלי רישיון א2, א3 ו-א4 התלמידים, אנשי דת ובני משפחותיהם לפי חוק מרשם אוכלוסין צריכים לקבל מספר זהות, אבל במשך שנים, היסטורית, אנחנו לא הצלחנו להתחקות אחרי הסיבה, הם לא קיבלו מספרי זהות והם היו פה כזרים. לאחרונה, אצל חבר הכנסת פינדרוס - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בוועדה לפניות ציבור. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> נכון, נכון. שם זה עלה לדיון והבנו שלפי החוק הם צריכים לקבל מספר זהות. מדובר על כ-25,000 איש וכבר שלוש שנים שאנחנו מנסים לתת להם מספר זהות – וזה לפי החוק כתושבים ישראלים, לא כזרים – ואנחנו לא מצליחים, כי זה מורכב, כי זו אוכלוסייה רבה, כי אצל זר שיוצא ונכנס צריך לאחד את הזהויות. מספר מזהה אחיד הוא לא הפתרון, הפתרון הוא ביומטרי. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אבל ביומטרי לא יודע לדבר בין מערכות, איך הם ידברו אחד עם השני? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> ביומטרי זה כשאת מבקשת זהות, אנחנו עושים את זה גם לישראלים היום. כשאת מבקשת זהות מרחוק, את מצטלמת מול המצלמה בפלאפון, את מתחברת לאפליקציה ואז נפתחות כל הרשימות שלך. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לכל מקום יש את המצלמה הזאת? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> בטלפון אני חושבת שכן. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בקופות חולים, בבתי חולים, במשטרה. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> הביומטרי הוא הכלי של הבן-אדם. הוא מזדהה, מאחורי זה עומד מחשב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איך עולים על אלה שמסתננים במעבר גבולות? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> גם, ביומטרי. ביומטרי, או חמש אצבעות או תמונת פנים. ככה הם עוברים, ככה אנחנו מאחדים זהויות. לשם הממשלה הולכת, לשם החקיקה החליטה שמדינת ישראל הולכת. כל הדיון המספר המזהה לזרים רק מעכב ורק מייתר את הפרויקט שאנחנו רוצים לשאוף אליו. מספר מזהה לא יפתור את הבעיה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא משלים. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> הוא לא משלים, גברתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא יקל. הוא יקל על כל הדברים האלה. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> הוא יקל על הזרים שרוצים להיות פה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, לא, זה לא יקל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל ממילא מבקשי המקלט פה, שנים לוקח עד שמכריעים בעניינם. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> הם לא בדיון, גברתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מבקשי המקלט לא בדיון? אז מי בקטגוריה? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> העובדים הזרים - - - << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> גברתי, אפשר להעיר הערה? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> את רוצה שהם ייראו כמו ישראלים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני לא רוצה. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> מה פתאום, מספר מזהה ייתן לו אזרחות ישראלית? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> יש כבר פתרון לזה, אז אל תדברי על מספר מזהה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אבל יש כאלה שלא מופיעים במערכות. << אורח >> גל פילק: << אורח >> אבל הקטינים ללא מספר מזהה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. מה לגבי הקטינים? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> יש להם מספר נומרטי. << אורח >> גל פילק: << אורח >> היום כל מערכת ממציאה להם מספר אחר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נותנים לכולם. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אם יורשה לי להסביר, מדינת ישראל חוקקה את החוק הביומטרי לזרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> מדינת ישראל משלבת כוחות כדי ליישם את החוק. ישבנו עם משרד הבריאות, משרד הבריאות אומר שאנשי המחשוב של משרד הבריאות אמרו שהיום במערכות יש להם אפשרות להטמיע מספרי דרכון עם אותיות ולוכסן. אנחנו עובדים על זה, אנחנו שוקדים על זה יומם ולילה כדי לאפשר את זה, לאגם את המערכות שזה יהיה הפתרון. אנחנו מבקשים מהכנסת לתת לנו את ההזדמנות ליישם את זה, כי זה הפתרון הנכון. הפתרון של מספר מזהה לא יפתור את הבעיה, לא לאיחוד זהויות ולא למדיניות ההגירה של מדינת ישראל. להיפך, הוא יסכל את שני הדברים האלה. אנחנו בעלי הניסיון. ברור לי שלכל המערכות יותר נוח להשתמש בתשע ספרות, כי המערכת שלהם היום מכירה את השפה, אבל יש עבודה בממשלה. אנשי המחשוב בממשלה יודעים ועובדים על לקבל מספרי דרכון וביומטרי. אנחנו עושים את העבודה עבור חלק ממשרדי הממשלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לכם כוח אדם לעשות את העבודה ואתם עומדים בעומסים? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> כן. עשינו את החוק, יש לנו פה אנשי מקצוע שיוכלו לדבר על הפרויקט הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> החוק נכנס לתוקף ב-29 בינואר? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אני לא זוכרת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בשנה שעברה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 29 בינואר 2025, לא? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אנחנו מיישמים אותו היום. << אורח >> איילת וולברג: << אורח >> 2024, אבל התוקף - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכנס לתוקף בינואר 2025. << אורח >> איילת וולברג: << אורח >> יכול להיות. חצי שנה. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> חצי שנה מהחוק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איך החוק עובד? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> למעשה, מה שהחוק עשה זה שהוא עיגן את המדיניות שהייתה, רק לגבי רשות האוכלוסין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בפועל איך הוא עובד? האם מתגברים? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> כן, אנחנו עובדים מאוד יפה עם משרדי הממשלה, אפשר לספר פה על שיתוף הפעולה שיש פה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אנחנו תכף נשמע אותם. מה שאת אומרת זו עמדת השר והמנכ"ל שלכם? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> כן. השר ארבל והמנכ"לים. זו המדיניות של שלושה שרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם מתנגדים לשלב גם מספר זיהוי אחיד? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את אומרת את זה בוודאות? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> בוודאות, אני ישבתי עם השר ועם המנכ"לים האחרונים שהיו לנו. הם מתנגדים למתן מספר ישראלי לאזרחים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה? בגלל ההשתקעות, הזיקה והמעמד? << אורח >> איילת וולברג: << אורח >> זה לא חייב להיות מספר ישראלי, שיהיה מסוג אחר. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> זו לא תשובה, גברתי. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> בגלל שזה לא יפתור את בעיית כפל הזהויות וזיופי זהויות - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל יש כפל, עדיין יש. על אף החוק והכול, יש כפילויות. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> נכון ולכן אנחנו רוצים למנוע את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא עובד מאה אחוז. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> בביומטרי לא יהיה כפל זהויות. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> אודליה, סליחה. שלום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, שנייה. אני אתן לך לשאול, תן לה לסיים את דבריה. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> כמו שלישראלים היישום הוא זהות אחת לאדם אחד והיום אם בן-אדם בא ללשכה ומנסה להזדהות בשם אחר, הוא לא יעבור, הוא עושה ביומטרי ואנחנו יודעים מי הוא, כך גם לגבי הזרים. זו השאיפה, לשם אנחנו רוצים ללכת. כמובן שבמקביל בן-אדם זר שהוא לא מבקש מקלט צריך ללכת לנציגי מדינתו להנפיק דרכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם לעובד זר יש ביומטרי, נכון? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איך שהוא נכנס לארץ ויש מאגר לזרים. אתם מפרידים קטגוריות – זרים, מסתננים? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> כל אחד לפי רישיון השהייה שבידו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לי שאלה. ביוני 2022 הייתה לכם החלטת ממשלה, גיבוש של הצעת מחליטים שתאחד את כל המספרים המזהים למספר אחד. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הכוונה היא לאיחוד זהויות, מה עשיתם עם הצעת המחליטים הזאת? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> ההצעה הזאת לא הבשילה בשל פרישת המנכ"ל. החוק הביומטרי פותר את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז ויתרתם על החלטת הממשלה על איחוד זהויות? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> כן. אנחנו עדיין עושים את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז אתם פועלים בלי החלטת ממשלה? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> המטרה של החלטת הממשלה הייתה לחייב את כל משרדי הממשלה לדרוש דרכונים ולאחד זהויות מולנו. לפי ההחלטה, המטרה הייתה שכל משרד ממשלתי שבא בפניה זר ידרוש הצגת דרכון, יבדוק מול המערכות שלנו לראות שאנחנו מכירים אותו ואם לא, הוא יפנה אלינו כדי לאחד זהויות, כדי שלא תהיה מרמה בכפל זהויות. זו הייתה מטרת החלטת הממשלה. באותה תקופה החוק הביומטרי לזרים לא התקדם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז אין לכם בעיה עם האיחוד של הזהויות? אתם מתגברים על זה? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> היום אנחנו עושים את זה והביומטרי יעזור לנו עוד יותר לאחד זהויות. מה שעושים היום זה שבמערכות רואים תאריכי לידה, רואים כל מיני סממנים שמאחדים זהויות; הביומטרי יעשה את זה במקומנו. לא צריך את העבודה המורכבת, ביומטרי זה הדבר הכי פשוט מבחינתנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תודה. אני אתן לכולם לדבר. מערך הדיגיטל הלאומי. << אורח >> שחר נוימן: << אורח >> בוקר טוב, אני ממערך הדיגיטל הלאומי. ראשית אני רוצה להגיד שאנחנו מסכימים עם עמדת רשות האוכלוסין שביומטריה תעזור, כלומר הביומטריה כביומטריה באמת תעזור ורשות האוכלוסין, שהם המקצוענים והידע נמצא אצלם, בהחלט להכניס ביומטריה יפתור כנראה הרבה מאוד מבעיות ההזדהות וההרכשה של אנשים. זה נכון לאזרחים וזה נכון גם לזרים. ההבדל בין הגישות הוא בסך הכול בעניין של מספר חד-חד-ערכי. אתם אומרים פה מספר מזהה ואנחנו יודעים שהמילה מזהה תמיד מייצרת פה את הוויכוח, אבל אני איש טכנולוגיה. אני מהעצלנים, אלה שלא רוצים לשנות את המערכות. אני מסתכל על זה כמספר חד-ערכי. כיום במערכות של משרדי הממשלה, ואני מדבר על למעלה מ-600 יישומים שאנחנו לפחות מכירים, עובדים אזרחי מדינת ישראל עם מספר אחד, מספר הזהות שלנו שכולנו קיבלנו כשנולדנו. אגב, כשנולדנו לא הרכישו אותנו בביומטריה, כל אחד קיבל את מספר הזהות ואת הביומטריה הוא קיבל בגיל 16, נכון? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אלא אם כן הוא עושה דרכון ביומטרי. << אורח >> שחר נוימן: << אורח >> כן. אני אומר את מה שהסבירו לנו, הביומטריה לא כל-כך חזקה עד גילאים מסוימים ולכן אנחנו אומרים שכשאנחנו מסתכלים על זה בצורה רוחבית, נכון יותר לעבוד בצורה כזאת שיש מספר חד-ערכי שמסנכרן בין מערכות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> שחר נוימן: << אורח >> אני פחות נכנס לסוגיה אם זו זיקה, תסלחו לי, העולם שלי הוא הדיגיטל והמטרה שלנו היא לאפשר למשרדי הממשלה, ויש לא מעט שעובדים איתנו, באים אלינו, מבקשים ואומרים: תנו לנו פתרון. בדרך כלל, בוודאי גם במערכות אחרות עם רשות האוכלוסין, במקרה הזה אנחנו לא מצליחים להגיע לאיזשהו פתרון שהוא יעיל עבור כלל משרדי הממשלה. אין ויכוח שביומטריה זה חשוב ושביומטריה זו דרך לפתור פה את הבעיות שאנשים נתקלים בהן פה בשטח. אנחנו מדברים על מספר חד-ערכי שיהיה אפשרי ונוח לסנכרן בין מערכות, שנוכל גם להעביר אותו והמערכות יידעו שהן מדברות על פי אותו מספר. תשע ספרות זה נראה נכון, אני לא חושב שזה מטעמי עצלות, אני חושב שזה מטעמי סטנדרטיזציה, של לייצר מספר שדומה למספר, אבל לא מעלה את הקשיים כמו שאודליה אמרה והם האוטוריטה, לא מייצר זיקה או לא מייצר דברים אחרים. לכן מספר חד-ערכי שאפשר יהיה לעבוד איתו, שמערכות יוכלו לעבוד איתו ויהיה יותר קל לסנכרן בין כולם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> טוב, אני אתן לך קודם ואחר כך משטרת ישראל. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> אני מנהל חטיבה ארצי באיגוד עובדי הבניין והסדרות העובדים החדשה. הטענה כי מספר מזהה ייתן זיקה והשתקעות של העובדים הזרים או של הזרים שיקבלו את המספר בישראל היא כמו טענה שאני אשכור דירה בתל אביב, אזמין שם טלפון עם מספר טלפון ואז אני אגיד: יש לי מספר טלפון, אז הדירה בבעלותי. זה אותו דבר, אני לא רואה הבדל ביניהם, אני לא רואה. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אתה מכיר את הפסיקה של בית המשפט העליון? << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> אני לא רואה הבדל. אם השימוש יהיה רק ביומטרי, אני צריך לדאוג לכל עובד זר שיהיה לו טלפון חכם, סים, קליטה ושהוא ילך תמיד עם סוללה טעונה. זה מכביד מאוד, הרי מספר אחד שמקישים אותו בביטוח לאומי, בקופת חולים, בבנק, בחברות הביטוח, יקל מאוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה עוזר. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> אני לא חושב שמספר מזהה ייתן אזרחות. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אם זה יהיה מספר דרכון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מעולה. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> אם המערכות יכולות לקלוט את מספר הדרכון, אין לנו בעיה, רק שיהיה נוהל אחיד אצל כולם. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> זאת ההחלטה, זה מוסכם. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> שיהיה אותו מספר בכל המוסדות, גם בבנקים, גם בחברות ביטוח, גם בביטוח לאומי, גם במשטרה – בכל מקום. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> בנקים יודעים לקבל מספר דרכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל מספר הדרכון משתנה ברגע שאת מחדשת אותו. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> הסיכום בין משרדי הממשלה יהיה שהמספר המוביל יהיה מספר הדרכון הראשון שאיתו הזר נכנס לישראל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה עובד במאה אחוז? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> פתאום אין לי דרכון, הוא נעלם, אבד לי. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> לא, המספר עדיין קיים. מספר הדרכון שאיתו נכנסת לישראל עדיין קיים, זה יהיה המספר המוביל. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אבל בדרכון יש סימנים ואותיות באנגלית שהמערכות לא יודעות לקרוא. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> זו הבעיה, נכון. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אנחנו פשוט חוזרים לאותה בעיה. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> זה משהו טכנולוגי שעוד צריך לדבר עליו. אני יודעת מרוב משרדי הממשלה שהם יודעים להתגבר על זה. ברור שזה דורש התאמה מערכתית. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה לא משהו שהעלינו בדיון הקודם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בדיון הקודם קודם היה שם. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> לא, גברתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, שנייה. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> עם כל הכבוד וההערכה לקושי להתאים, יש לנו נזק שייגרם אם ניתן מספר מזהה ישראלי לזרים ואנחנו לא מוכנים לשאת בו. אני לא חושבת שהאינטרס של מדינת ישראל הוא לקבע את הזיקה שלהם גם בהזדהות שלהם בדומה לישראלים. יש הבדל. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> אז תתני מספר אחר, המספר לא חייב להיות סדרתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את טענת פסיקה, את יכולה לומר מה היה בפסק הדין? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אני מכירה פסיקה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז תשתפי אותנו. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> הפסיקה שהולכת עקב בצד אגודל וכל סממן של נשארות, של ניתוק הזיקה ממדינת המקור, כופה עלינו לתת מעמד קבוע בישראל; לשם בית המשפט הולך. << אורח >> איילת וולברג: << אורח >> אבל הייתה איזושהי אמירה ברורה בפסיקה שנוגעת למספר אחיד או שאת מניחה את זה? אני שואלת כי את אומרת שהפסיקה קובעת ומקשה בעניין הזה. האם להנחה שזה יוצר זיקה יש ביטוי כיום בפסיקה? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> כן, מבחן מירב הזיקות הוא מבחן שבית המשפט משתמש בו. ברגע שבן-אדם מנתק את הזיקה שלו ממדינת המקור, נמצא פה 20 שנה כי הוא עובד סיעודי, המעסיק שלו עדיין בחיים והוא עדיין מטפל בו, אחרי 20 שנה שהוא פה אין לו שום קשר למדינה שלו. הוא נשאר פה, יש לו מספר ישראלי – הוא ישראלי. << אורח >> איילת וולברג: << אורח >> אבל למה מספר? אני לא מצליחה להבין. אם מראש המדינה באופן מערכתי ורוחבי מחליטה לתת מספר, לא משנה עכשיו אם הוא חד-ערכי, נראה כמו תעודת זהות או לא נראה כמו תעודת זהות, אבל היא עושה את זה באופן מערכתי והאמירה היא שזה כדי לסכרן בין המערכות. איך זה יוצר זיקה? אני לא מצליחה להבין. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> זה בדיוק העניין, שהיום זר נמצא בישראל, נגיד עובד סיעודי שנמצא פה הרבה שנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> דוגמה טובה. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> כל תקופה מסוימת הוא צריך ללכת למדינת המקור שלו ולחדש את הדרכון. זו הדרישה שלו, כי אחרת אין לו דרכון בתוקף והוא לא יכול לקבל רישיון בישראל. מחר תתני לו מספר מזהה ישראלי, למה? למה? ביטוח לאומי לא דורש ממנו דרכון, רשות המיסים לא דורשת ממנו דרכון – יש לו מספר ישראלי, הוא לא זוכר בכלל איפה המדינה שלו נמצאת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא מדויק מה שאת אומרת. << אורח >> איילת וולברג: << אורח >> אבל דרכון ואשרה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אחד שנמצא אצל המטופל כבר הרבה שנים, יודעים את העבר שלו ואת ההיסטוריה שלו. אנחנו לא מדברים על האוכלוסייה הזאת. << אורח >> איילת וולברג: << אורח >> אבל צריך להבחין גם בין הרשות שיש לו, האשרה, הרישיון לשהות בישראל, לבין האופן שבו הוא מדבר עם המערכות. אם הוא פה באופן לא חוקי, זו בעיה אחרת, זו בעיה נפרדת. השאלה של הדרכון לא נוגעת למספר. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> את יודעת כמה שוהים בלתי חוקיים יש בישראל? גם הם טוענים לתושבות בפועל. גם אצלם בית המשפט מקשה עלינו, כי הוא אומר: הינה, לא הרחקתם אותם, לא עשיתם להם כלום – תנו להם מעמד. עכשיו גם ניתן להם מספר ישראלי? << אורח >> איילת וולברג: << אורח >> זה לא יעזור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא קשור. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה יהיה מספר לזרים, זה יהיה מספר שונה. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> זה מספר ישראלי, אם ישראל נתנה אותו הוא יהפוך להיות מספר ישראלי. את רוצה גם תשע ספרות, זה בכלל נראה כמו מספר זהות. אפשר לתת לו תעודה. << אורח >> גל פילק: << אורח >> סליחה, אפשר להתייחס? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> באיזה אופן תתני את המספר? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את מדברת על הסטטוס של מבקשי מקלט מעל 13 שנה? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> לא. למבקשי מקלט יש מספר ישראלי. הם מקבלים 4628/, זה מספר צו הרחקה והוא לכל החיים. << אורח >> גל פילק: << אורח >> והמספר הזה לא יוצר אצלם זיקה? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> ברור שכן. ברור שכן. << אורח >> גל פילק: << אורח >> אז למה לאנשים החוקיים לא נותנים מספר מזהה? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> כי לגבי מסתננים, אני לא יכולה להחזיר אותם למדינת המקור שלהם. אני לא יכולה לקבל אותם בלי דרכון, בגלל זה קשה לנו מאוד להרחיק אותם. << אורח >> גל פילק: << אורח >> אבל גם כאן יש בעיה. סליחה, אם אפשר להתייחס. אני מעיריית תל אביב, מנהלת מסיל"ה. אפשר לדבר על הסיבה, אבל במציאות המערכות לא יודעות לדבר. המשמעויות של היעדר מספר זיהוי, קודם כול על קטינים, שאני לא יכולה לתאר אפילו איך נראה טיפול בקטין בסיכון כשאין מספר והמערכות לא יודעות לדבר אחת עם השנייה. לבית ספר יש מספר מומצא אחד, לרווחה יש מספר מומצא אחר, המערכות לא יודעות לדבר. בפועל נדרשת פה באמת עבודת בילוש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז מה את אומרת לגבי מה שהיא מעלה עכשיו? גם בדיון הקודם זה עלה. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> נכון, למה? כי אף אחד לא דורש מהילד הזה ומההורה שלו להנפיק לו דרכון. << אורח >> גל פילק: << אורח >> אבל אני מדברת על ילדים מבקשי מקלט, אין יכולת להנפיק. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> למסיל"ה יש נומרטור. << אורח >> גל פילק: << אורח >> אבל אף מערכת לא - - - << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> לא נכון. << אורח >> גל פילק: << אורח >> רגע, אני רוצה להסביר איך נראה היום-יום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא לא יכול לבקש דרכון, כי הוא נולד בארץ, לא? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> יש חלוקה לקבוצות, בואו נחלק לקבוצות. כל הזרים בישראל שנכנסו דרך מעבר גבול חוקי, יכולים לחזור למדינת המקור שלהם כדי לחדש דרכון. ככה עושה אזרח ישראלי שנמצא בחוץ וכך עושה נתין זר בישראל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, האוכלוסייה הזאת יותר קלה. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> בקבוצה הזאת גם קטין בן חודש, האימא שלו יכולה ללכת או ההורים שלו יכולים ללכת לשגרירות שלהם ולקבל דרכון. הם מקבלים. אנחנו עושים את זה כל היום ואנחנו מנהלים תיקי אבהות. זר שמבקש להוכיח אבהות על ילד, גם ילד זר, הוא מנפיק דרכון באותו רגע. אין שום בעיה, גם לקטינים. מבקשי המקלט בישראל מקבלים מספר ישראלי. גם קטין שנולד בישראל ובא אלינו כדי לקבל תעתיק הודעת לידת חי, נרשם אצלנו עם המספר המזהה, מספר צו הרחקה של ההורה בנומרטור – אחת, שתיים, לפי מספר הילדים שיש לאותו זר; זה המספר הקבוע של אותו ילד. הבעיה היא לא זיהוי של אותם ילדים, הבעיה היא עצלות של מערכות המחשוב שלא רוצים להתאים את עצמם למספרים, אותיות ולוכסן והאינטרס ההגירתי של אותן קבוצות, שרוצות בסופו של דבר להשתקע בישראל. אנחנו צריכים להילחם בשתי הקבוצות האלה. << אורח >> גל פילק: << אורח >> אבל אי-אפשר לבקש מכל מערכת לעשות התאמה נקודתית. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> למה לא? << אורח >> גל פילק: << אורח >> כי זה בלתי אפשרי, ההתאמה הנדרשת כל-כך גדולה. אם היה ניתן מספר מזהה חד-ערכי – הוא לא חייב להיות מזהה, הוא יכול להיות מספר חד-ערכי שמנתק את הקשר, כמו שציינו פה שיש בהרבה מדינות אחרות בעולם – הוא יאפשר למערכות לדבר. הדבר הזה מייצר חוסר יכולת לאכוף, חוסר יכולת לגבות, חוסר יכולת לטפל, חוסר יכולת להשתלב בתעסוקה שהיא נורמטיבית. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> לא מדויק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל היא חיה את זה ביום-יום, היא יודעת את הקשיים. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> יש התנגדות של אותם ארגונים לשתף איתנו פעולה בהנפקת דרכונים ובזיהוי של אותם זרים לפי אותו נומרטור. יש התנגדות וכאן הדיונים האלה רק עוזרים להתנגדות הזאת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זו עיריית תל אביב. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> זה ארגון מסיל"ה. << אורח >> גל פילק: << אורח >> אנחנו לא ארגון, אנחנו עירייה ואנחנו נותנים את כל - - - << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אני יודעת, אני מכירה את הארגון. << אורח >> גל פילק: << אורח >> אנחנו לא ארגון, אנחנו עירייה. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אנחנו עובדים איתכם הרבה על אותם קטינים ומנסים למצוא להם פתרונות. אנחנו יודעים לזהות אותם. בואי, זה לא כזה מורכב. אנחנו יודעים איזה ילדים, אנחנו מכירים אותם מלידה. << אורח >> גל פילק: << אורח >> אני מכירה את המציאות והיום-יום – אנחנו לא יודעים לזהות אותם. העבודה שנדרשת מהעובדות שלנו כדי לאתר ילד שהגישו עליו דיווח שהוא ילד בסיכון מבית הספר – להתחקות אחר הילד מה קורה במשטרה ומה קורה במערכות אחרות, היא בלתי אפשרית. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אנחנו מציעים לכם את הפתרון, אתם לא רוצים לקחת אותו. << אורח >> גל פילק: << אורח >> מה הפתרון? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אנחנו מציעים לכם את המספר נומרטור הזה, אתם לא רוצים לקחת אותו. << אורח >> גל פילק: << אורח >> אף מערכת לא יודעת לעבוד איתו, זה לא עוזר. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אני יודעת שאתם לא רוצים. << אורח >> גל פילק: << אורח >> זה לא שאנחנו לא רוצים, המערכות לא יודעות לעבוד עם המספר הזה. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אנחנו נותנים פתרון, אתם לא מוכנים לעבוד איתו ואז אתם אומרים - - -. << אורח >> גל פילק: << אורח >> אני לא יכולה לעבוד עם מספר שאף מערכת לא עובדת איתו, אין לי שום אפשרות כזאת. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אגב, אני רוצה להתייחס לעניין המ.מ.מ. בדיון הקודם שאני הייתי בו ודיברו על המחקר שעשיתם, דיברנו על זה ואם אני לא טועה היושב-ראש ביקש את זה. המחקר שעשיתם היה לגבי מדינות שמעודדות הגירה. ביקשנו אם אפשר לברר את המדינות שאינן מעודדות הגירה, האם עשיתם מחקר גם במדינות האלה? << אורח >> יסכה מוניקנדם-גבעון: << אורח >> אנחנו לא עשינו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם לא עשו בסוף. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> ברור, אבל מדינה שמעודדת הגירה ורוצה לקלוט כמה שיותר זרים, ברור שהיא תיתן להם מספר, כי מהיום הראשון הם רוצים שיישארו אצלם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם הסבירו שלא ניתן לעשות מחקר כזה. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> כי הם לא נותנים, כי אין חיה כזאת. מדינה שנלחמת בהגירה בלתי חוקית ולא מעוניינת לתת להם להשתקע, לא נותנת מספר זהות, כי זה בדיוק הפוך מהתכלית של מדיניות ההגירה. בלתת מספר ישראלי, מספר מדינתי, המשמעות היא להפוך אותו לנתין שלנו, סוג של – אני מנהלת אותו, אני מתקנת את השם שלו, אני רושמת אם נולד לו ילד, אני רושמת אם הוא שינה מצב אישי. אני מנהלת אותו והוא הופך להיות דה פקטו נתין שלי. לזה אנחנו מתנגדים, זאת המדיניות לאורך כל השנים של שרי הפנים לדורותיהם. זרים נמצאים פה לזמן מוקצב בזיהוי של מדינת המקור שלהם. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אבל למסתננים ולמבקשי מקלט כן נתתם מספר. למה החלטתם לשים את הקו הנטוי אם ידעתם שמערכות המדינה לא יודעות לדבר אחת עם השנייה עם הסימן הזה? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> כי מערכות המדינה יודעות לדבר אם הן רוצות. היום יש הרבה גופים שיודעים לדבר איתנו; מי שלא רוצה לא יעשה את זה אף פעם. אנחנו יודעים את זה. << אורח >> תמר להבי: << אורח >> את מייחסת הרבה דברים למשרדי ממשלה. אני ממשרד הרווחה והביטחון החברתי. אני הולכת איתך, בואי נבדוק איך זה עובד. אני מקבלת פנייה מהמחלקה בתל אביב – לא ארגון, מחלקה לשירותים חברתיים לפי חוק – לשילוב של פעוט בסיכון במעון יום שיקומי; אין לו מספר. אני פונה אלייך, למי אני פונה? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> לנוהל 100. את מכירה את נוהל 100? << אורח >> תמר להבי: << אורח >> טיפול בקטינים חסרי מעמד? ברור שאני מכירה, אני כתבתי אותו. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אוקיי, אז מה הפרוצדורה שקבועה בנוהל? את פונה למחלקת אשרות אצלנו, את בודקת את הזהות שלו, מי ילדה אותו. << אורח >> תמר להבי: << אורח >> בדקתי את הזהות שלו, אין לכם מספר לתת לי. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> ואז מתקבלת החלטה מה עושים. << אורח >> תמר להבי: << אורח >> אבל מי? מי הגורם במחלקת אשרות? מי? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> רונית אליאן. << אורח >> תמר להבי: << אורח >> רונית אליאן לא זמינה לנו בתדירות שאנחנו צריכים. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אני לא מקבלת את זה, סליחה. << אורח >> תמר להבי: << אורח >> על כל פעוט אני צריכה להרים טלפון מהרגע הראשון. מהרגע הראשון להרים טלפון לרונית אליאן והיא תיתן לי מספר לפעוט? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> לא, היא לא תיתן לך מספר לפעוט, היא תסדיר לו את המעמד. אם הוא ילד שזנחו אותו - - - << אורח >> תמר להבי: << אורח >> אריתראי. הוא אריתראי, מה זאת אומרת שהיא תסדיר לו את המעמד? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> לפי מספר צו ההרחקה של אימא שלו. << אורח >> תמר להבי: << אורח >> אנחנו ביולי, הוא צריך להיכנס למעון בספטמבר לפי האמנה הבין לאומית לזכויות הילד. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אם האימא שלו - - - << אורח >> תמר להבי: << אורח >> היא שוהה פה באופן לא חוקי. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> נכון, היא מסתננת. << אורח >> תמר להבי: << אורח >> נכון. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> ברור שהיא לא חוקית. << אורח >> תמר להבי: << אורח >> אוקיי. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> מה יש לה? איך היא מזדהה בפני רשות האוכלוסין? << אורח >> תמר להבי: << אורח >> יכול להיות שיש לה 2א5, יכול להיות שהיא עובדת זרה שאשרת העבודה שלה פגה. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> בשני המצבים זה אותו זיהוי. מה שאת עושה זה להקיש את המספר, כמו שאני עושה, אגב, כשאני מנסה לאתר ילד. << אורח >> תמר להבי: << אורח >> מקישה איפה? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> בשאילתה שאת פונה אלינו – את לא פונה אלינו, אני יודעת כי מערכות המחשוב שלכם לא מדברות איתנו. << אורח >> תמר להבי: << אורח >> נכון, כי המערכות מחשוב שלנו לא קוראות אותיות ולוכסנים. לא כי אנחנו לא רוצים; לא כי אנחנו לא רוצים. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> זה לא מדויק. << אורח >> תמר להבי: << אורח >> זה כי היום לעשות הסבה של המערכת שלנו ז מיליוני שקלים וזה תהליך של חמש שנים לפחות, והתחלנו אותו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה המון כסף, עלויות גדולות. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אני בוועדה להעברת מידע והבעיה של מערכות המחשוב במשרד הרווחה לא נוגעת רק לזרים. גם לגבי ישראלים יש קושי בתקשורת מחשבים ועל זה צריך לעבוד. << אורח >> תמר להבי: << אורח >> אין לי בעיה עם ישראלים, ישראלים אני קולטת. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אם את לא יודעת לדבר איתי, מה יעזור לך המספר? << אורח >> תמר להבי: << אורח >> קודם שיהיה מספר, אני אפתור את הבעיה אחר כך, אבל אני אפילו לא מקבלת את המספר. אני לא מקבלת את המספר. << אורח >> גל פילק: << אורח >> גם לא יכול להיות שהבעיה בכל המערכות האחרות. כל המערכות מתאימות את עצמן למצב שבו אין מספר חד ערכי שכל המערכות היום מדברות איתו. כל המערכות צריכות לעשות התאמות במספרים והעלויות מטורפות, כבר העלויות מטורפות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את מרימה את היד כבר הרבה זמן. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> כן, תודה. אני עורכת דין, יושבת-ראש האגודה הישראלית לזוגות בין לאומיים. אני מבקשת לכתוב בפרוטוקול, לא יודעת איזה מספר דיון זה, אני השתתפתי באיזה שמונה דיונים בנושא הזה בוועדה לפניות ציבור ובוועדת הפנים. זה חוזר ועולה פעם אחר פעם, כל משרדי הממשלה מתחננים למעשה לרשות האוכלוסין שיאפשרו להם לתת שירות בצורה נאותה ונורמלית ומשרד המשפטים חוזר על זה שזה לא מייצר זיקה. בקיצור, הבנו. סליחה, פשוט אין לי מילה אחרת להגיד את זה, אני מרגישה שרשות האוכלוסין מנסה לסמא את עיניה של יושבת-ראש הוועדה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, שמענו כבר הרבה הרבה דיונים. אני מלכתחילה פתחתי את הדיון בזה שאין בשורה. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> את צודקת, אבל אני רוצה להדגיש. יש פה טענה שהביומטריה פותרת את העניין של כפל זהויות ושאנחנו לא ניתן מספר מזהה כי לא צריך את זה, כי הביומטריה פותרת את כפל הזהויות. המצב שאנחנו נמצאים בו היום הוא המצב של אולטרה-כפל-דאבל-טריפל זהויות. אני מכירה אנשים שיש להם ארבע-חמש זהויות שונות בחמישה משרדי ממשלה שונים. בן-אדם שיש לו ברשות המיסים מספר 66, במוסד לביטוח לאומי מספר 77, במשרד התחבורה מספר 89 – לבן-אדם הזה יש שלושה-ארבעה מספרים פרט למספר הדרכון שלו. למעשה מה שרשות האוכלוסין מתעקשת עליו וטוענת שזה לכאורה פותר או לא פותר, זה מה שגורם לכפל זהויות. אתם אומרים שאתם נגד כפל זהויות, שאתם רוצים שיהיה איחוד זהויות לאנשים, ובמעשיכם האקטיביים אתם גורמים לכפל זהויות. זו טענה שעולה פה כל-כך הרבה פעמים. עזבו אותי שאני מארגון חברה אזרחי, משרדי הממשלה אומרים את זה ומסבירים לכם. ברשותכם, יש לי עוד נקודה. מדברים פה הרבה על מבקשי מקלט ואנשים ששוהים פה באופן בלתי חוקי או שהבקשה שלהם ממתינה לבחינה. בסמכותה של הוועדה הזאת נמצאים העובדים הזרים שנמצאים פה באשרה חוקית. המדינה ורשות האוכלוסין מתגאות בזה שהן מביאות עוד ועוד עובדים זרים ומרווים את המשק בעובדים שחסרים לו. אתם מביאים לפה עובדים זרים, אתם מביאים לפה אנשים כחוק, שאנחנו רוצים אותם פה, יש להם אשרה, יש להם דרכון והכול בסדר, אבל הם לא יכולים - - - << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> מה הם לא יכולים? << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> להוציא רישיון נהיגה. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> בטח שהם יכולים. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> עם מספר פייק. עם מספר פייק. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> זה לא בגלל המספר. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> מה לא? לצורך העניין, הבן זוג שלי, ותכף אני אגיע לזה, הוציא רישיון נהיגה עם מספר זהות פיקטיבי. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> הייתה על זה ישיבה לפני שבועיים בוועדה לפניות הציבור, פתרנו את כל הבעיות. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> אוקיי. בקיצור, יש אנשים שנמצאים פה במעמד חוקי, פרט לשוהים הבלתי חוקיים או מבקשי המקלט וכו'. אני לא מצליחה להבין איך זה שלמבקשי מקלט יש איזשהו מספר עם נומרטור, אני מבינה שהמספר הזה בלתי אפשרי לשימוש וזה כמובן האינטרס שלהם, אבל איך זה הגיוני שלאנשים שנמצאים פה באופן חוקי אין שום מספר מזהה? אני רוצה לציין שהאוכלוסייה שאני מייצגת בדיון הזה זו אוכלוסייה של בני זוג זרים של אזרחים ישראלים שנמצאים בהליך התאזרחות וגם האוכלוסייה שלנו זו אוכלוסייה שבתחילת הדרך נמצאים באשרה ב1, שזו אשרה שהיא דומה לאשרה של עובד זר רגיל, ואין להם מספר מזהה. הם צריכים להזדהות כהורים לאזרחים ישראלים במערכות החינוך, הם צריכים להוציא רישיון נהיגה, הם יכולים אפילו לפתוח עוסק פטור או עוסק מורשה ברשות המיסים וצריכים לקבל מספר מזהה מרשות המיסים. זה דבר שהוא לא הגיוני בשום צורה. זה הכול ותודה רבה. << אורח >> יונה שרקי: << אורח >> יש לי שאלה, אני ד"ר מהמרכז למדיניות הגירה. לבד מהשאלה של הזכויות, בהיבט הפלילי, האם יש איזשהו מנגנון שמונע סיטואציה שבה למשל מסתנן מאיזושהי מדינה תוקף ילדות קטנות ואז נפתח לו תיק - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נשמע את המשטרה. << אורח >> יונה שרקי: << אורח >> אבל אחר כך הוא עובד מטעם העירייה תחת מספר אחר באותו גן ילדים כמה ימים לאחר מכן. השאלה אם במצב הנתון היום, לבד מהביומטרי, יש לנו פתרון מעשי לדבר הזה והאם זה גם מופעל בשטח. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> הוא לא יכול. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> תודה על השאלה, אני רק אציין שבדיוק את הבעיה הזאת בא הביומטרי לפתור, כי היום זר שנמצא בישראל לפי דרכון מסוים או לפי 2א5 מסוים, יוצא, נכנס לדלת האחורית ובא בפני הפקיד שלנו עם דרכון חדש. אין לי דרך לדעת, אני נותנת לו מספר מזהה חדש ואין לי שום דרך להצליב. אם אני משתמשת רק במספרים, אין לי שום דרך להצליב בין ההוא שביצע פה עבירה פלילית מאוד מאוד חמורה ואני רוצה להתגונן, לבין זה שנכנס לי עכשיו חדש, הוא זר חדש, הוא הרגע נכנס לישראל. הדרך היחידה שלי להצליב ביניהם היא הביומטרי. ברגע שהוא עובר אצלי זיהוי ביומטרי, מייד הזהות מצטלבת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> סליחה רגע, היועצת המשפטית של הוועדה רוצה להגיד משהו. << אורח >> איילת וולברג: << אורח >> רק רציתי להגיד שכל פעם עולה פה העניין של הביומטרי והחשיבות שלו, גם עם מערך הדיגיטל. אף אחד לא אמר שהביומטרי לא חשוב, להיפך, הוא חשוב מאוד לפי מה שעלה כאן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא משלים. << אורח >> איילת וולברג: << אורח >> בעניין של מספר מזהה אחיד חד-ערכי הוא עניין משלים לביומטרי; צריך את שניהם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה מה שאנחנו תמיד אומרים. << אורח >> איילת וולברג: << אורח >> לפחות ככה אני מבינה ממה שעולה פה. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> נעזוב רגע את הדיון המהותי, אני אתייחס אלייך מהפן המשפטי. רק צריך לדעת שמתן מספר מזהה לאדם הוא לא סמכות ברורה מאליה, זו לא סמכות שאפשר לעשות אותה יש מאין. צריך בסיס בחוק. היום מתן מספר מזהה ישראלי לישראלים נעשה מכוח חוק מרשם אוכלוסין שמאפשר לי. אם אין לי חוק שמסמיך אותי לתת מספר שמסמן את הבן-אדם לכל האורך, זו פגיעה מטורפת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז את טוענת שזה רק חקיקה. << אורח >> איילת וולברג: << אורח >> רגע, עכשיו השאלה היא אם מהותית אתם מתנגדים לזה או שאתם מחפשים פתרון משפטי ליישם את זה. אלה שני דברים נפרדים. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> לא, לא, לא. ממש לא, אנחנו חושבים שזה לא יעזור, אנחנו חושבים שזה יפגע. אנחנו לא חושבים שזה יפתור את זה. << אורח >> איילת וולברג: << אורח >> אז אם אתם מדברים על פתרונות ומשפטים, אפשר לשבת ולחשוב האם צריך פה חקיקה ראשית, האם צריך חקיקת משנה, אבל זה עניין אחר. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> לא, לא, לא. איילת, על זה דובר במסגרת חוק הביומטרי. גם שם הובהר על ידי היועצים המשפטיים של כל מי שהיה בוועדה שמתן מספר מזהה לאדם יכול להיעשות רק על בסיס סמכות חוקית מפורשת. הסמכות היום ניתנת רק לגבי - - - << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> תתקנו את החוק לעובדים זרים. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אנחנו לא רוצים, כי אנחנו לא חושבים שזה יועיל. << אורח >> איילת וולברג: << אורח >> לא, אבל הבעיה שלכם, לפחות ממה שאת מעלה פה בעמדה שלך, היא במישור המהותי. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> נכון, אמרתי. << אורח >> איילת וולברג: << אורח >> עניינים משפטיים אפשר לפתור, אפשר לבחון ואפשר לבדוק איך נכון לעשות. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אנחנו לא רוצים. אנחנו לא מעוניינים, אנחנו חושבים שזה יסכל את מדיניות ההגירה וזה לא יפתור את הבעיה. << אורח >> איילת וולברג: << אורח >> אוקיי. העניין המשפטי אף פעם לא מונע, תמיד אפשר למצוא את הדרכים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מכל הדיונים שהיו פה בבניין הזה, אנחנו יודעים שאתם לא רוצים. << אורח >> יונה שרקי: << אורח >> אני אשמח לקבל תשובה לשאלה, אולי גם התייחסות מהמשטרה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, רגע. ביטוח לאומי ואחר כך משטרת ישראל. << אורח >> יוסף איפרגן: << אורח >> אני אחראי על נושא העובדים הזרים במוסד לביטוח לאומי, בין היתר. שמעתי כאן כמה דברים. לגבי אותו אדם שמקבל את ה-4628 עם לוכסן, יש לו הרי אשרה לתקופה מסוימת. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> לא, 4628 זה לכל החיים. << אורח >> יוסף איפרגן: << אורח >> הוא מקבל שם תקופה מ- עד-. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> כן. << אורח >> יוסף איפרגן: << אורח >> יש שם תקופה ואת התקופה הזאת אנחנו מזינים במערכת. לגבי מה שאמר האדון הנכבד, אם לאדם הזה נגמרה האשרה, אז אותם גופים שבאים כרגע להעסיק את אותם אנשים זרים – א', תסתכלו אם האשרה פגה. אם אין לו אשרה בתוקף ולכם יש ביומטרי, כמו שאת אומרת, אז לכם אין בעיה לדעת אם זה אותו אדם או לא אותו אדם – ואז אותו גן ילדים לא יקבל את אותו אחד כי או שיש אשרה בתוקף או שהיא לא בתוקף. אם מסתיימת האשרה, שלא יעסיק אותו אף אחד. כשבא אליי אדם להתקבל בלי אשרה, אני לא מקבל אותו. תן לי אשרה בתוקף קודם כול. כאן מונעים גם את הכפולים. לגבי הנושאים האחרים, אנחנו הרי מחוברים אליכם וגם מסוכם שלגבי תלמידי הישיבות נקבל תעודת זהות וזה בפועל או לא בפועל לא יוצא מאיתכם, אני חושב. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> נכון, אתה יודע למה? << אורח >> יוסף איפרגן: << אורח >> אז קודם כול הביומטרי זה דבר יפה ונחמד. עד שכולנו נקבל את המכשירים המתאימים בכל העולם, זה ייקח הרבה שנים, עוד עשר-עשרים שנה אולי, אולי, כי בפועל זה לא מבוצע. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אמרתי את זה קודם. << אורח >> יוסף איפרגן: << אורח >> אולי עם ה-AI יהיו כאן יותר שיפורים, אני לא יודע, אבל נכון לעכשיו אנחנו מעסיקים 200,000 עובדים זרים לפחות, לא כולל את הישיבות, שם יש מעל 30,000 איש. איפה הזהות שלהם כשהם באים לכאן? מה הטעם? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אמרתי את זה קודם, לגבי א2. וכל תלמידי הישיבות. << אורח >> יוסף איפרגן: << אורח >> א2 ו-א4. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> א2, א3 ו-א4. הם זכאים למספר זהות ישראלי, שם אנחנו מעוניינים לתת להם מספר זהות אחיד, הם זכאים כי הם תושבים ישראלים. << אורח >> יוסף איפרגן: << אורח >> נו, אז למה הם לא מקבלים בפועל? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> זה מורכב, כי להזמין אותם אלינו - - - << אורח >> יוסף איפרגן: << אורח >> הם באים אליכם, סליחה. הם באים אליכם לקבל את ה-א2. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה זמן זה לוקח לתת להם את ה-א2? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אני אסביר. יש כמה בעיות עם א2. ראשית, חלק גדול מהם לא רוצים לקבל את התושבות הישראלית, כי הם רוצים להישאר זרים כדי שלא יגייסו את הילדים שלהם. יש קושי בחוק האזרחות שאומר שמי שנולד למי שרשום במרשם אוכלוסין יקבל אזרחות ישראלית והוא זכאי שבות. זה קושי שהוא התנגדות של הקהילה, אבל גם אלה שכן – לנו במערכות לקלוט 30,000 איש, התהליך של מתן מספר מזהה הוא לא טלפון: היי, יש לך מספר. זה הנפקת תיעוד ביומטרי, זה קליטת תיק מרשם, זה הנפקת כל התיעוד הנלווה לכך, וזה לוקח זמן. לכן ההחלטה הייתה שאנחנו נפרוש את זה על שלוש שנים שבמהלכן הם ימשיכו לקבל עם הדרכון הזר – אתה מכיר את זה. << אורח >> יוסף איפרגן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> התחלתם לפעול? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> כן, אנחנו עובדים על זה, אנחנו נותנים את זה היום. אני אומרת שאלה 30,000 איש שהרשות מתגייסת לתת להם מספרי זהות. אנחנו מדברים פה על כמה מאות אלפי זרים שניתן להם מספר זהות כאילו זה ככה בהינף יד – זה ממש לא וגם אין אינטרס. << אורח >> יוסף איפרגן: << אורח >> עכשיו לגבי המסתננים של ה-4628/, שיש כאלה שזה מפריע עליהם, אני אבדוק היתכנות אם אני יכול למחוק את הלוכסן ולהגיד למערכת לא לקלוט אותו. למה אתם לא מורידים אותו? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> את הלוכסן? << אורח >> יוסף איפרגן: << אורח >> כן, אז יהיה קל לכולם כאן, יפתרו להם את הבעיה. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אבל זה נכון רק לגבי המסתננים, אנחנו רוצים - - - << אורח >> יוסף איפרגן: << אורח >> אבל לשאר יש דרכון. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אבל הם לא מוכנים לקלוט את הדרכון כי זה עם אותיות. << אורח >> יוסף איפרגן: << אורח >> בסדר, אבל מקבלים עדכונים מכם. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אבל גם את האותיות הם צריכים מאיתנו. << אורח >> תמר להבי: << אורח >> למה את אומרת לא רוצים? אנחנו לא יכולים. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אני לא חושבת שאתם לא יכולים. << אורח >> תמר להבי: << אורח >> אנחנו לא יכולים. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> זה עניין של השקעת משאבים, ברור. << אורח >> תמר להבי: << אורח >> אנחנו משקיעים את המשאבים. התקבלה כבר החלטה, ייקח לנו חמש שנים לעשות הסבה של המערכת. מה אני עושה עכשיו עד עוד חמש שנים? מה אני עושה עם פעוטות שזכאים למסגרות חינוך ולא יכולים להיכנס למערך ההזדהות הממשלתי? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> מערך ההזדהות הממשלתי לא קשור. << אורח >> תמר להבי: << אורח >> למה הוא לא קשור? הם לא יכולים להירשם למעונות יום, הם לא יכולים לקבל שירותי בריאות. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> נראה לך שאם אני אחליט מחר לתת להם מספר זהות זה ייקח יומיים? << אורח >> תמר להבי: << אורח >> לא יודעת. נשמע שיש לך מערכת יותר מפותחת משלי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אודליה, יש לי שאלה. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> המערכת שלי נועדה לתת שירות לאזרחי ישראל. << אורח >> תמר להבי: << אורח >> אני לא רוצה אותם במרשם האוכלוסין, אני רוצה אותם במאגר אחר. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> את רוצה שאני אקים מאגר אחר. << אורח >> תמר להבי: << אורח >> אני רוצה שתקימי מאגר אחר. לא בשבילי, בשביל כולם. כי אתם המשרד הראשי. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> זה מה שאני עושה, קוראים לו מאגר ביומטרי. << אורח >> גל פילק: << אורח >> אבל המאגר הביומטרי לא מאפשר רישום למסגרות חינוך, לא מאפשר גביית חובות כשנדרש. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> למה? << אורח >> גל פילק: << אורח >> כי אף אחד לא עובד עם זה. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> לא, לא, זה לא נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תכף נשמע את המשטרה על דוחות תנועה. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> זה לא מדויק, ישבנו גם עם מערכות הגבייה בישראל, גם עם משרד החינוך וגם עם משרד הרווחה. היה סיכום דיון שכולם מתיישרים לביומטרי ומספר דרכון. זה סיכום הדיון במשרדי הממשלה. זה לא מחר, זה ייקח זמן. מה שאמרת נכון, אבל זאת השאיפה. השאיפה היא לא ליצור כאוס, השאיפה היא ליצור סדר. << אורח >> גל פילק: << אורח >> אבל לנו יש בעיה מחר בבוקר. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> מחר בבוקר עובדים על פתרון. << אורח >> גל פילק: << אורח >> אתמול. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אתמול, אם לא היו מעכבים אותנו עם החוק הביומטרי ועם הדרישה הזאת למספר מזהה לזרים, אולי היינו מתפנים לעשות את העבודה שלנו ולאגם את כל המערכות. << אורח >> גל פילק: << אורח >> זו טענה די מדהימה לאור זה שכבר שנים מדברים על הנושא הזה. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> החוק הביומטרי עבר אחרונה. << אורח >> יוסף איפרגן: << אורח >> כשישבנו כאן עם דני זק, שהוא המנהל שלנו, הייתה כאן הצעה שהכול יעבור דרכנו דרך הדיגיטל, כי אנחנו מקיימים את כל הפרטים. את כל הפרטים, אנחנו מזינים גם אותיות וגם לוכסנים; הכול אצלנו עובד יפה ואין שום בעיה עם זה שכולם יתחברו לדיגיטל וזה יהיה המספר האחיד. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> סבבה. << אורח >> גל פילק: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז אתם מתנגדים. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> את צריכה לקבל את ההחלטה. << אורח >> יוסף איפרגן: << אורח >> אני לא יודע מה נסגר שם, הא יודע מה נסגר אצלם, הם אחראים. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> ישיבת העבודה כבר הייתה, יש סיכום דיון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חוזרים על זה עוד ועוד. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אני יודעת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היה צריך להיות פה השר או המנכ"ל. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> השר התפטר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אודליה, למה אתם לא מקבלים את מה שהביטוח הלאומי רוצה? למה אתם לא משתפים פעולה? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> מה הוא רוצה? << אורח >> יוסף איפרגן: << אורח >> לא אני אומר את זה, זה הדיגיטל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, את מה שהצעת עכשיו. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אני לא חושבת שהוא רוצה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני מתכוונת לביטוח הלאומי. זה יעזור לכם? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> ישבנו עם הביטוח הלאומי והסיכום היה מספר מוביל ומספר הדרכון שאיתו הוא נכנס לישראל והביומטרי. זה הסיכום. << אורח >> יוסף איפרגן: << אורח >> אז תעשו פיילוט. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אנחנו עושים, אנחנו עובדים על זה. סיכום הדיון עוד עובר בטיוטת הערות, זה הסיכום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתם עדיין בפיילוט? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אנחנו מיישמים את החוק. יש לנו ביומטרי; חיבור כל המערכות אליו הוא הדבר שמשרדי הממשלה עובדים עליו. על זה אנחנו עובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבנתי. תגידי, מי מקבל את המספר 4628? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> מי שמסתנן לישראל, מי שלא נכנס עם דרכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למעשה זה 2א5? << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> עדיף להסתנן מאשר להיכנס בדרך חוקית. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> לא, זה לא עדיף. לא עדיף בכלל. להיות בלתי חוקי זה לא עדיף. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> המסתנן במצב יותר טוב מהעובד הזר. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אני חושבת שעדיף להיות חוקי בישראל. לשמור על החוק במדינת ישראל זה עדיף. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> תמיד עדיף, אבל במקרה שלנו המסתננים במצב יותר טוב מהעובד החוקי. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> מי שנכנס לכאן שלא כחוק, ניתן נגדו צו הרחקה וזה המספר. העניין הוא שאם הוא יכול ללכת למדינתו ולקבל דרכון, הוא נדרש לעשות את זה, אבל אם הוא טוען שהוא מבקש מקלט, בגלל האמנה על הפליטים, אנחנו לא מפנים אותו למדינת המקור עד שלא מתבררת הבקשה שלו. כל זמן שלא מתבררת הבקשה ולא נדחות טענותיו, מספר צו ההרחקה הוא המספר שאיתו הוא מזדהה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אודליה, אם לדוגמה המסתנן מקבל 4628 והוא הולך לבית חולים. אם הוא חוזר לבית חולים עוד פעם, איך זה עובד בפועל? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אני אסביר. גם משרד הבריאות היה כשישבנו עם מערכות המחשוב. מערכות המחשוב במשרד הבריאות כבר היום יכולות לקלוט מספרי דרכונים עם אותיות ולוכסנים, אז הבעיה הטכנולוגית אצלם לא קיימת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בבתי החולים וגם בקופת חולים היא לא קיימת? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> עם קופות החולים לא ישבנו, אני מניחה שמשרד הבריאות ינחיל את זה לקופות החולים והם הרגולטור שלהם. מה שקורה היום לגבי זרים - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מסתננים, את מערבבת. מסתננים, יש כמה קטגוריות. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אם זרה מסתננת יולדת ילד בבית חולים, היא מקבלת הודעת לידת חי. עם הודעת לידת החי הזאת היא באה אלינו ואנחנו קולטים במערכת את אותו ילד עם מספר ה-4628 של האימא ונומרטור – אחת, שתיים – וככה הילד הזה כל חייו יכול להזדהות עם המספר הזה. אלא אם כן בקשת הפליט תידחה והוא יידרש ללכת למדינת המקור להוציא דרכון ואז הוא יזדהה עם הדרכון. כל עוד היא בסטטוס של מבקשת מקלט, מסתננת שאין לה דרכון, זה המספר המזהה שלה והנומרטור הוא המספר המזהה של הילד. זה קיים ויש גופים בממשלה שכבר היום יודעים לדבר איתנו על זה, אנחנו מתקשרים איתם והם מזהים אותם. ברור לי שהאינטרס הוא לשנות את זה, כי זה יעזור לכל מי שמתנגד למדיניות ההגירה שלנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, נעבור למשטרת ישראל, בבקשה. אם אתם יכולים לתאר את הקשיים בעבודת המשטרה מול אוכלוסיות אלו הנובעים מחוסר במספר זיהוי אחיד, אכיפה וטיפול בתלונה. איך מתבצעת אכיפת תשלומי הדוחות שנותנת המשטרה אם אין מספר זיהוי אחיד בין המערכות? איך מקבל הדוח משלם את הדוח? תתייחס גם למה שהעלה ד"ר שריקי. << אורח >> אסף אלמוג: << אורח >> אוקיי. אני ראש ענף חקירות של מחוז תל אביב. אני אתייחס לחלק מהשאלות ואעביר לחברים שלי לגבי השאר. אנחנו היום יודעים לדבר ויש לנו מספר אחיד מול משרד הפנים. מול שאר משרדי הממשלה או משרדים עירוניים אין לנו מספרים אחידים, כך שבפועל הדבר מעלה קשיים רבים מאוד וזה נוגע לכמה תחומים. קודם כול, אדם שאומנם יש את הרצון שהוא יזוהה על ידי מאגר DNA, אין כאלה מאגרים בבתי ספר, אין כאלה מאגרים בקופות חולים, כך שאני קטונתי מלהבין איך זה יכול להיפתר במשרדים אחרים. נכון שלמשטרה יש את זה ולמשרד הפנים יש את זה, אבל יש הרבה גופים שאין להם את זה. בפועל אנחנו מזהים שלעובדים זרים, לפעמים גם אצלנו, יש כמה זהויות ואנחנו מגלים בדיעבד שאותו אדם נחקר כמה וכמה פעמים. זה לא תמיד קופץ ולא תמיד אנחנו מצליחים לזהות אותו. בסופו של דבר, כאשר זה קופץ אנחנו עושים את איחוד הזהויות ואנחנו ראינו שאנשים ישבו בכלא כאשר יש להם תיקים אחרים ולא ידעו על הקשר בין התיקים. לאט לאט אנחנו יותר ויותר טובים בזה, אבל נושא הזיהוי הביומטרי מערים עלינו קשיים, בטח שגם על משרדים אחרים. לגבי הנושא של איתור אותם עובדים זרים, לי אין דרך משותפת לדבר עם משרדים שהם לא משרד הפנים כדי לנסות ולאתר אדם זר. קרי, אם יש לי אדם ויש לנו כאלה הרבה, שהוא דרוש לבית המשפט, התחילו נגדו הליכים. מטבע הדברים הרבה פעמים אנשים משנים את הכתובת שלהם, הוא עבר דירה, הוא החליף מספר טלפון ואני לא מצליח לאתר אותו. אם אני רוצה לבדוק מול עיריית תל אביב האם הבן-אדם עבר לכתובת מסוימת, אין לי דרך להסביר להם את מי אני מחפש, כי לי יש מספר אחד והם לא מכירים את המספר הזה. לגבי הדרכונים, ברגע שהוא מחליף דרכון הוא מקבל מספר חדש והוא יכול לבוא לעירייה עם מספר הדרכון החדש. יש הרבה אנשים זרים שעם מספרי דרכון נכנסו ולא נתנו את מספר הדרכון שלהם, תכף חבריי ידברו על זה. נושא האיתור של הזרים הוא החלק הקשה ביותר שמערים עלינו את הקשיים. הרבה פעמים אנחנו צריכים לאתר אותם ואין לנו דרך לעבוד מול משרדים אחרים, קופות חולים, ביטוח לאומי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה את אומרת על מה שהוא טוען? תתייחסי כשהוא יגמור את הדברים. << אורח >> אסף אלמוג: << אורח >> אין לנו פשוט את הדרך לעבוד מולם ולייצר את השפה המשותפת הזו, כי אנחנו עובדים עם מספר אחר. לגבי דוחות התנועה, ניר, תוכל להתייחס, ואני אחר כך אתן גם לחברתי שיושבת מאחור, שהיא המומחית לעניין הזהויות. << אורח >> ניר שמש: << אורח >> בוקר טוב, אני קצין טכנולוגיה, אני מייצג את ינון שלא הגיע היום. אנחנו נדרשנו בוועדה הקודמת להציג נתונים בהם טענו שיש כפילויות כבר מהמקור, ממשרד הפנים וההגירה. עשינו בדיקה, מצאנו שיש כמעט 16,000 מקרים שבהם יש טביעות אצבע, שהן אמורות להיות חד-חד-ערכיות, ולכל טביעת אצבע יש מספר זהויות שונות – שלוש, ארבע, חמש ומעלה. העברנו את הנתונים האלה לבדיקה של משרד ההגירה וטרם קיבלנו את תשובתם. זה בעניין של הכפולים, טענו פה שטביעת האצבע תפתור את הבעיה וכבר היום אנחנו רואים שלא. אני חושב שטביעת אצבע היא דבר חשוב, אבל זה משלים, היא חלק מהפתרון, היא לא הפתרון המושלם. דבר נוסף, צריך להסתכל גם בעתיד מה קורה עם אלה שלא יטביעו אותם. אלה שייכנסו עכשיו זה בסדר, אבל מה כל ארגון פה עושה עם המאגרים שכבר יש לו ואיך הוא יתמודד איתם כשאין לו הטבעה? הנציגה של משרד ההגירה הציעה לתת מספר דרכון. כל זהות של מספר דרכון היא לא זהות חד-חד-ערכית, גם מספר דרכון צריך פרטים נוספים כמו ארץ מקור, תאריך לידה, מין וכדומה. אי-אפשר להתחיל להתנהל בצורה כזאת בין משרדים, כשכל פעם שאני רוצה לזהות את הבן-אדם אני אצטרך את כל הפרטים האלה ולא תמיד מגיעים כל הפרטים במלואם, אז אין לי וודאות לזהות אותו כחד-חד-ערכי. אני חושב שמרביתנו פה פחות או יותר באותה סירה ויש כאן איזושהי בעיה. אני מניח שמרביתנו יודעים שצריך פה איזשהו פתרון. מה הפתרון? צריך לדון עליו, אבל המצב היום הוא כבר בעייתי ולכן אנחנו פה. דבר נוסף, דיברו פה על דוחות תנועה. יש אפשרות היום לשלם דוח תנועה, כי אמצעי התשלום הוא מספר הדוח ולא מספר תעודת הזהות. מספר תעודת הזהות הוא פרט נלווה, אבל גם כאן יש בעיות וקשיים אחרי זה לנהל את הדוח הזה בתוך המערכות מול הפרטים, השלמות מידע; גם כאן אנחנו נתקלים בבעיות. זה בגדול, תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עוד מישהו ממשטרת ישראל? << אורח >> שולי מזרחי: << אורח >> בוקר טוב, אני מאגף החקירות במטה הארצי. במסגרת העבודה שלי אנחנו מטפלים בכל המספרים הפיקטיביים שנוצרים ומתקיימים במשטרה. לבן-אדם אחד יש לנו מזהות אחת ועד עשר. עד עשר זהויות שנוצרות לרוב עקב כפילויות ממשרד הפנים. אם אנחנו מדברים על זר חוקי שמחליף דרכון, משרד הפנים בונה אותו, להבנתי, והוא עושה קישור תיקים, אבל משטרת ישראל מקבלת אותו כזהות חדשה ונבנה פיקטיבי חדש. זאת אומרת, לכל מספר דרכון יש זהות. בנוסף, אותו זר שהוציא רישיון נהיגה ישראלי, שעשה המרה, מקבל את הפיקטיבי של משרד התחבורה וגם אצלנו הוא נבנה באותו מספר פיקטיבי וזו כבר זהות נוספת. מערכת רישום דוחות – הוא נעצר ברחוב, לא זוהה, קיבל מספר פיקטיבי נוסף שקשה מאוד להתחקות אחריו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מטורף. קשה. << אורח >> שולי מזרחי: << אורח >> סיירים באירועי תגובה ועוד. יש זרים עם המון המון מספרים פיקטיביים שבסוף גם מקבלים תעודת זהות ישראלית. אנחנו עומדים במשטרת ישראל בכללי על 4.5 מיליון מספרים פיקטיביים כשיש לנו מועמדים לאיחוד בסביבות 150,000. << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> נראה לך שכל המספרים האלה מצביעים בכנסת? << אורח >> יוסף איפרגן: << אורח >> 4.5 מיליון. << אורח >> שולי מזרחי: << אורח >> כן, כן. 4.5 מיליון. << אורח >> יוסף איפרגן: << אורח >> יש כאן סך הכול 200,000 זרים. << אורח >> שולי מזרחי: << אורח >> זה כפילויות על כפילויות על כפילויות. מה הבעיה? למשל, בואו ניקח תיקי אלמ"ב. הגישה תלונה אריתראית, זיהו אותה, לא זיהו אותה, נרשם אצלנו במערכת, טופל, הבעל הורחק והסתיים טיפול. בפעם הבאה מזהים אותה אחרת – היא באה בלי שום מסמך מזהה, היא מוסרת את השם בצורה טיפה שונה והיא נרשמת כאדם חדש, אנחנו לא מכירים את העבר. אני טיפלתי באיחוד זהויות של תיקי אלמ"ב, זהות חדשה שנוצרה בתיק האחרון, הבן-אדם שוחרר עם רמת מסוכנות נמוכה מאוד כשבעבר היו לו שבעה תיקי אלמ"ב. יש את הבעיה הזאת. בעיה נוספת היא משרד הרווחה עם קטינים חסרי ישע שנדרשים לעבור חקירת ילדים. אנחנו לא יודעים על תיקים קודמים הן בגלל שאנחנו לא מזהים באופן חד-חד-ערכי את האימא, גם עם ה-4628 היא לא תמיד מזוהה אצלנו, ונוצרו מצבים שנפתח תיק לחסר ישע כתיק ראשון ובעצם אותו חסר ישע סבל מאלימות חוזרת ונשנית, רק שלא ידענו לאתר את התיקים בגלל שאין מספר חד-חד-ערכי. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מה לגבי דוחות? הוא בא לשלם את הדוח, מה הוא עושה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איך אתם גובים את הדוחות? לאן הוא הולך, לבנק הדואר? << אורח >> ניר שמש: << אורח >> או לבנק הדואר או דרך ממשל זמין דיגיטלי. הוא יכול להזין את מספר הדוח ולהמשיך לתשלום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ואם הוא לא משלם קנסות, עוזב את המדינה ואחר כך חוזר? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה יקרה? << אורח >> ניר שמש: << אורח >> יש את אגף הגבייה ואכיפה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אם הוא לא משלם, אתם יודעים להגיע לבן-אדם? << אורח >> ניר שמש: << אורח >> אם הוא מזוהה במערכת המשטרתית. זה לא מתפקידנו לדאוג לגביית התשלום, יש את המרכז לגביית קנסות, זה תפקידם. אנחנו יודעים לזהות פנימית את האדם שהונפק לו הדוח. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם עליו חלה הוצאה לפועל? צורי, גם על מקרים כאלה יש הוצאה לפועל? << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> יש. גברתי, אני לא בקיא בשאלה אם יש על זה הוצאה לפועל. זה לא חונה במגרש שלנו, אבל אנחנו עקרונית בעד הרישום של מספר מזהה אחיד. חשוב להדגיש שאני לא מקל ראש בעמדה של רשות האוכלוסין כגוף שאמון ומוסמך לכל הנושא הזה של ניהול המרשם והרישום. אני כן הייתי ממליץ, יש פה טענות שהרשות טוענת והן כבדות משקל ויש פה טענות שאנחנו שומעים מרשויות וארגונים שהן כבדות משקל לא פחות, ויש בעיות – יש בעיות של רישום גם לצורכי אכיפה של משטרה וגם לצורכי בריאות של קטינים. יש פה בעיות לא פשוטות. אני חושב שאת הדברים האלו אפשר לפתור, יש פה הרבה חוסר תקשורת בין המשרדים, חוסר הבנה וחוסר תכלול של האירוע. אני חושב שאם יוקם איזה צוות בין-משרדי - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה, עד היום 20 שנה לא קם? << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> עובדה. אני חושב שאם יוקם צוות, הרשות תיתן מענה פרטני בין הצדדים ויינתנו פתרונות לכל הבעיות שעלו פה. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אפשר להתייחס? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן ואחר כך ביקש גם הנציג מרשות האוכלוסין. << אורח >> שולי מזרחי: << אורח >> אני רוצה להשלים, סליחה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, חשוב שתשלימי את המידע. << אורח >> שולי מזרחי: << אורח >> כשמשטרת ישראל מבצעת איחוד זהויות, נקבעת זהות אחת ראשית וכל השאר, בין אם זה אחת או יותר, הופכות להיות משניות. במשטרת ישראל מתעדכנת הזהות הראשית במערכות המשטרתיות. זאת אומרת שעם הזהויות המשניות לא נוכל לעבוד. זה לא מתעדכן בחקירות ילדים וזה לא מתעדכן במרכז לגביית קנסות, זה לא מתעדכן במשרד הרישוי, זה לא מתעדכן במשרד הפנים, זה לא מתעדכן בשום רשות אחרת אלא במשטרה. זר קיבל דוח, הדוח הולך לפי מספר דוח, אבל מלווה אותו גם מספר פיקטיבי שמחר יכול להיות מספר אחר, כי איתרנו זהות נוספת. << אורח >> ערן קהת: << אורח >> גברתי, אני מבקש להתייחס. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בבקשה. << אורח >> ערן קהת: << אורח >> אני ראש אגף זרוע הרחקה וחשוב להתייחס למה שחברתי אומרת. גברתי יושבת בוועדות המקבילות על אלימות והכול. כחלק ממשטרת ישראל שיושבת, ואני מתייחס לאגף חקירות, עלה איזשהו נוהל שלא מיושם ופה מצוין בדוגמה הברורה ביותר. בכל עיכוב או מעצר של זר – אגב, זה יכול להביא פתרון ואני לא מתייחס למספר כרגע, אני מתייחס בדיוק למה שהעלתה חברתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> של מי הנוהל? << אורח >> ערן קהת: << אורח >> של משטרת ישראל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא לא מיושם? << אורח >> ערן קהת: << אורח >> הוא לא מיושם בצורה מלאה. כרגע אני סוטה מהמספר האחיד, אבל הוא יכול לפתור בדיוק את מה שהעלתה חברתי, שלבן-אדם יש שבעה או שמונה תיקים, כאשר הוא מעוכב או נעצר, הוא מדווח אלינו כיכולת להמשיך בהליך אכיפה, אבל גם אם לא, הוא מזוהה אצלנו. ברגע שזה לא מיושם מבחינת משטרת ישראל אגף החקירות, יש פה קושי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה להתייחס לגבי הנוהל שהוא יכול לפתור לכם? << אורח >> ערן קהת: << אורח >> ישבתי, גברתי, בדיון במשטרת ישראל עם אוהד טופז ויש איזשהו נוהל שמשטרת ישראל יישמה בנושא של אלימות קשישים, אבל הוא התרחב לכל העניין של זר שמעוכב או נעצר על ידי שוטר. כחלק מההליך, הבנתי בדיון האחרון שנערך לפני שלושה שבועות שגם במשטרת ישראל זה הופך להיות ממוחשב, כמדומני. על כל זר שנעצר או מעוכב נעשית פנייה למשל"ט ומשם ממשיכה עבודה בין אם להעביר אותו להליך מינהלי ובין אם להמשיך בהליך חקירתי; נפתח דיאלוג. אני חושב שבלי קשר למספר האחיד, אני לא נותן דעתי לעניין, הדיאלוג הזה, במיוחד מול משטרת ישראל, שבו אנחנו עובדים באופן צמוד מאוד מאוד, ייתן פתרון מאוד מעשי, כי כרגע העניין הפלילי מאוד חשוב, יש קורבנות. ברגע שניישם את זה ברחל בתך הקטנה, זה יפתור המון המון בעיות בתחום הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבנתי. בבקשה. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> קודם כול לעניין הכפילויות, נאמר שיש 15,000. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אולי תקשיבו, זה לגבי מה שטענתם. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> מערכת טביעות האצבע שנמצאת בידי רשות האוכלוסין מבוססת על מערכת ישנה שקראו לה מערכת מעוז, אם אני לא טועה, שהייתה של משטרת ישראל. כשרשות האוכלוסין הוקמה היא איגמה לתוכה כל מיני יחידות וכל מיני משרדי ממשלה. בהתחלה קלטנו את משטרת ההגירה שהפכה בסופו של דבר להיות יחידת האכיפה שלנו וקלטה את מערכת מעוז. מערכת מעוז היא מערכת ישנה, אני לא זוכרת כרגע את המונחים באנגלית, אבל היא יודעת לדבר בשפה מאוד עתיקה של טביעות אצבע. רוב הכפילויות נמצאות במערכת הזאת. מה שקרה זה שכשחוקקנו את חוק הביומטרי לזרים היה באמת שדרוג של המערכות, כך שהיום המערכות יותר מתקדמות והן יודעות לאגם ולמצוא כפילויות. איך אנחנו יודעים שיש כפלי זהויות? כי איחדנו אותם, ככה אנחנו יודעים שיש 15,000. זה נובע מהעבודה שעשינו בעקבות החוק הביומטרי לזרים. מה שנאמר כאן על כך שהם לא יודעים לדבר עם משרד החינוך או עם משרד הרווחה, זו בדיוק הבעיה. אם יורשה לי לבקש מהוועדה לעזור בעניין הזה, דווקא זה המקום של הוועדה להודיע לכל משרדי הממשלה שהם צריכים לשתף פעולה, כמו שניסינו לקדם בהחלטת הממשלה ובסוף זה הבשיל לחוק הביומטרי לזרים. לא לתת מספרים פיקטיביים, לא לקלוט זהויות ללא זיהוי – לדבר איתנו, להעביר אלינו את מספר הדרכון, את מספר 2א5, לנסות דרכנו לאחד זהויות, כי זה מה שאנחנו עושים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא הייתה לכם הידברות עם משטרת ישראל? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> יש לנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז אולי תפתרו את הבעיה? << אורח >> יוסף איפרגן: << אורח >> נבוא אלייך למשרד עם 100,000 איש? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> בוא נדבר. אגב, אני רוצה להתייחס גם לזה. עשינו שולחנות עגולים עם חלק ממשרדי הממשלה, לדוגמה הלמ"ס. הלמ"ס ישבו איתנו בעבודה סיזיפית על כ-100,000 תיירים. אם אתם זוכרים, בזמנו היו הרבה דיווחים שיש כאן 100,000 תיירים בלתי חוקיים. עשינו עבודה יחד איתם, צמצמנו את זה ל-20,000 כפולי זהויות. זאת העבודה שאנחנו מבקשים לעשות עם כל משרדי הממשלה. יש לכם זהויות שאתם לא יודעים מי הם? נתתם להם מספרים פיקטיביים? בואו תדברו איתנו, ננסה למצוא את הזהות הזאת אצלנו במערכות, לאחד הכול ולתת שירות אחיד. העניין הזה שמשטרת ישראל לא מבקשת ממנו איחוד זהויות, בעיניי הוא לא יאומן. יש לנו איחוד זהויות, כל הדרכונים הכפולים אצלנו מאוגמים לזהות אחת, קוראים לזה קישור זהויות, קישור תיקים. << אורח >> יוסף איפרגן: << אורח >> הם צריכים את זה אד הוק, לא לבוא אליהם בדיעבד. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> יש לנו את זה היום. הוועדה להעברת מידע מאשרת לגופים לקבל את האינדיקציה לקישור זהויות. << אורח >> ליאור בן דוד: << אורח >> סליחה, אנחנו לא מדברים על הבעיה שלי ושלך בינינו, אנחנו יודעים לדבר בינינו. אני מדבר על איך שאני מדבר עם כל השאר, זו הבעיה שלי. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> נכון, זה מה שאני מבקשת שהוועדה תעזור לנו איתו מול כל משרדי הממשלה, לדבר איתנו על איחודי זהות. << אורח >> יוסף איפרגן: << אורח >> קישור תיקים זה רק בתנאי שהוא עבר בביקורת גבולות. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> לא. << אורח >> יוסף איפרגן: << אורח >> אם הוא לא בא אליכם, אתם לא יודעים. אל תגידי לי לא, כי אני קצת מנוסה בזה. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> מי שלא בא אלינו מעולם, אנחנו לא נדע עליו, גם מספר מזהה לא יהיה. << אורח >> יוסף איפרגן: << אורח >> אני קולט כאלה, אני יודע. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אני אומרת, יש לנו 2א5 שקיבלו זהות ישראלית כי הם הוכרו כפליט וקיבלו מספר מזהה. אנחנו יודעים לאחד. << אורח >> יוסף איפרגן: << אורח >> זו בעיה. דיברנו על כאלה שבאים עכשיו ודרך הקונסוליה שלהם מבקשים דרכון חדש. על זה את לא יודעת. אז אני לא מקבל את זה מכם, בקישור תיקים אני לא רואה את זה. את אומרת לי עם מה אני עובד? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> זאת העבודה שאנחנו עושים. << אורח >> יוסף איפרגן: << אורח >> אז כרגע אתם לא עושים את זה. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אנחנו כל היום יושבים על זה, זה חלק מהמשימות שלנו. << אורח >> יוסף איפרגן: << אורח >> אתם צריכים להתחבר לכל הקונסוליות לפני שמפיקים דרכון ולקבל את הפרטים מהם. אני לא יודע איך זה עובד. את לא רוצה לתת להם פתרון חד-ערכי, את רוצה רק דיגיטלי, אז תני להם פתרון. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אני לא מוסמכת לקבל מידע מקונסוליות זרות ואני לא מוסמכת להעביר מידע לקונסוליות זרות, כי זו נציגות של מדינה זרה. העברת מידע למדינות מחוץ לישראל אסורה על פי דין, זה לא כזה פשוט. << אורח >> חן עמרני: << אורח >> אפשר? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את רוצה וגם הקולגה שלך מצד ימין רוצה. << אורח >> חן עמרני: << אורח >> אני רוצה לחדד, כי עלה פה עוד הפעם עניין השיח הבין-משרדי וכמו שאמר כאן ראש ענף חקירות במחוז תל אביב, יש שיח בין המשטרה למשרד הפנים. אנחנו שוב חוזרים על הנתונים שבחודש פברואר, בהתאם לבקשת הוועדה בדיון הקודם, משטרת ישראל העבירה דוגמאות כפי שנתבקשנו על ידי הוועדה. כפי שאמר כאן חברי ניר שמש, העברנו מעל ל-15,000 מקרים עם דוגמאות לכאלו עם כפל זהויות. זאת בניגוד למה שנאמר כאן בוועדה הקודמת על כך שמקרים כאלו לא מוכרים. המשטרה כן פתחה בשיח הזה. כאמור, בחודש פברואר הועברו המקרים האלה, הועברו הנתונים ואנחנו ממתינים למענה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז מה את אומרת? הועברו ומה עשיתם עם הנתונים, רשות האוכלוסין? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> איחדנו זהויות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה קיבלתם מהם? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אבל הם אומרים שהם לא קיבלו תשובה. << אורח >> חן עמרני: << אורח >> לא קיבלנו מענה. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> בסדר, אנחנו עובדים על זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מינואר? << אורח >> גל פילק: << אורח >> אז איך נרשום ככה ילדים למסגרות? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> איך אתם מצפים שכל משרדי הממשלה יפנו אליכם, אם הם עדיין מחכים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> פנו ואתם עדיין עובדים על זה. << אורח >> גל פילק: << אורח >> איך אפשר לעבוד ככה כשזה לוקח כל-כך הרבה חודשים? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כמה זמן הדבר הזה ייקח? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> ערן, אתה רוצה להתייחס לזה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה רוצה להגיב? << אורח >> גל פילק: << אורח >> סליחה, אבל כשאנחנו מקבלים דיווח על קטין שנשקפת לו סכנה או מקרים של אלימות במשפחה מהמשטרה אנחנו לא יכולים לחכות שלושה חודשים. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> נכון, לא מחכים. אתם לא מחכים. << אורח >> גל פילק: << אורח >> אנחנו מקבלים מספרים פיקטיביים. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> לא, אתם לא מקבלים. << אורח >> גל פילק: << אורח >> זו עובדה. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> זו התקלה. אל תקבלו מספרים פיקטיביים, תפנו אלינו דרך רונית. << אורח >> גל פילק: << אורח >> ניתנה פה דוגמה למקרים שלא קיבלו מענה. << אורח >> תמר להבי: << אורח >> רונית לא נותנת תשובות מעכשיו לעכשיו ואני לא מחויבת לפנות לרונית אלא אם הוצאתי קטין מהבית, בהתאם להחלטת פרקליטות המדינה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אודליה, אולי במקום רונית תתני מישהו אחר? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> רונית היא ראש האגף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אבל היא טוענת שהיא לא נותנת תשובות. היא לא סתם אומרת. << אורח >> גל פילק: << אורח >> סליחה, הפתרונות שניתנים פה על ידי הרשות הם לא פתרונות שפוגשים את המציאות. בסוף זה לא פוגש את המציאות. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> לא נכון. << אורח >> גל פילק: << אורח >> אנחנו נמצאים בשטח, מה זה לא נכון? זה נכון. המציאות לא נפגשת עם מה שנאמר על ידכם. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אני לא מסכימה עם זה, ממש לא. התיקים מטופלים ומקבלים מענה. רונית עובדת יומם ולילה, הצוות שלה עובד יומם ולילה ואם יש תקלות - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל היא אומרת שלא, נציגת הרווחה אומרת שלא. << אורח >> תמר להבי: << אורח >> רונית מקסימה ועובדת יומם ולילה על הרבה מאוד נושאים; היא לא פנויה אלינו 24/7, זה לא עובד ככה. זה תואם להחלטות פרקליטות המדינה שאנחנו לא מחויבים לפנות לרשות האוכלוסין על כל קטין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אולי תתגברי בעוד מישהו מטעמה? << אורח >> גל פילק: << אורח >> פתרון שיושב על אדם אף פעם לא יכול להיות ישים במסות. זה לא יכול להיות שבן-אדם יצטרך לתת מספרים. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> זה לא מקובל שמשרד ממשלתי מטיח בעובדת מדינה כל-כך מסורה שעושה ימים כלילות. << אורח >> תמר להבי: << אורח >> אף אחד לא הטיח רפש. אף אחד לא הטיח רפש, אל תכניסי לי מילים לפה. אני עובדת עם רונית מצוין, היא מקסימה והיא מקצועית. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> גברתי, אם יש לך טענות - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא אישי נגדה. << אורח >> תמר להבי: << אורח >> יש לי טענות על זמינות. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> את לא תעלי את הטענות האלה בכנסת, תבואי ותפני אלינו. << אורח >> תמר להבי: << אורח >> פניתי אליכם עשרות פעמים. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אני מדברת עם הלשכה המשפטית שלכם כל הזמן והם מוצאים פתרונות כל הזמן. << אורח >> גל פילק: << אורח >> אבל זה לא פתרון ישים. זה לא משנה מי האדם, זה לא פתרון ישים. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> ישים? << אורח >> גל פילק: << אורח >> כן, כי זה מה שכולם בלי ספק חושבים שיש בו צורך. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> זה בדיוק מה שאנחנו עושים כשהם מגיעים אלינו. << אורח >> יוסף איפרגן: << אורח >> הפתרון הוא לתת מספר אחיד ובזה נגמר הסיפור, תרדו מהעץ וזהו. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> זה לא יעזור. << אורח >> יוסף איפרגן: << אורח >> זה יעזור. זה יעזור. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> הילד הזה, איך הוא יקבל מספר אם רונית לא עונה לה? איך הוא יקבל מספר? זה לא קשור למספר, המענה שניתן הוא כולל. זה סתם להטיל רפש. << אורח >> יוסף איפרגן: << אורח >> יש אימא ואבא לאותו ילד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, אתה ביקשת ואחר כך משרד החינוך. בבקשה. << אורח >> ניר שמש: << אורח >> אני אתייחס רגע למה שנאמר פה על המערכת הישנה, מעוז, לגבי הכפולים. אנחנו אכן ראינו שיש כפולים גם מנתונים שמגיעים ממערכת המקור מעוז, אבל גם היום במערכת החדשה יחסית שהחליפה את המעוז, מערכת אביב, גם שם מגיע מזהה פיקטיבי כפול לאותה טביעת אצבע. טרם קיבלנו התייחסות, אז אין לי איך להגיב על הממצאים שנמצאו, אם הם נמצאו. בנוסף, כל אחד פה מנסה למצוא פתרון. אני חושב שהפתרון צריך להיות במקור וממנו כולם ישאבו את כל המידע הנכון והאחוד ואז לא נצטרך לעבוד על 100,000 כפולים מול משרד הפנים בכל ארגון. אני חושב שהמקור צריך לתת את הפתרון ושאר הארגונים צריכים ליישם את הפתרון הנכון והאחוד שיהיה במקור. זה הכול. << אורח >> יוסף איפרגן: << אורח >> איך הגעתם למצב של 4 מיליון כמו שאמרת? << אורח >> ניר שמש: << אורח >> אני לא יודע לעמוד על הנתון, אדוני. << אורח >> יוסף איפרגן: << אורח >> יש לו רק דרכון אחד. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> הוא נכנס עם מספרים שונים. << אורח >> ניר שמש: << אורח >> אני אסביר. לגבי הנתון עצמו, אני לא מכיר ולא בקיא, אבל אני כן אוכל לומר לך שאנחנו עובדים ומקבלים כפולים ממשרד ההגירה. בנוסף לכפולים שלהם, יש לנו עוד מערכות נוספות - - - << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> אבל יש כפולים גם בנהיגה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> סליחה רגע, משרד החינוך. << אורח >> רונן להב: << אורח >> אני ממינהל תקשו"ב במשרד החינוך. למעשה, אנחנו שותפים לכל הבעיות שהוצגו פה. כאוכלוסיות שמטפלות בילדים, אני לא יודע עד כמה ביומטרי זה ישים לילדים במעונות או בגיל שלוש עד שש; לא יודע. יש לנו ממשקים גם עם המשטרה לבדוק יושר, אין דו-שיח בכלל עם דרכונים. זאת אומרת שמישהו בלי תעודת יושר יכול להיות עובד הוראה, יכול להיות כל דבר אחר במשרד. שוב, נראה לי שהדיון חוזר על עצמו, היינו בדיון הקודם ואותן מילים בדיוק נאמרו, אחד לאחד. הובטח שיהיה פה שר או מנכ"ל, אף אחד לא הגיע לתת תשובות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. ניסינו כמה פעמים, אף אחד לא מעוניין להגיע. << אורח >> רונן להב: << אורח >> אודליה, עם כל הכבוד, באופן אישי אני מבין את צורכי המשרד שלהם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני לא הייתי כאן, אני יחסית חדשה בתפקיד, אבל גם בתקופה של היושב-ראש הקודם הם ביקשו מהשר והוא לא הגיע. << אורח >> רונן להב: << אורח >> אבל אנחנו פה קרוב לשעתיים ושום דבר לא חדש. << אורח >> רונן להב: << אורח >> המשטרה אמרה את אותם דברים, אנחנו, כולם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. בתחילת הדיון אמרתי את זה, אבל כולם ביקשו לחדש את הדיון. << אורח >> רונן להב: << אורח >> כולם באותה בעיה ויש פה מישהו שמתכלל את זה, זה מערך הדיגיטל. כמשרד החינוך ישבנו איתם, העברנו להם. יש פה מישהו שמתכלל את האירוע ולדעתי הוא נתקל גם באותם קשיים. זהו. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> לכן אני מבקשת - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שנסייע לכם? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> ליישם את חוק הביומטרי ולחייב את משרדי הממשלה להתיישר למה שהמחוקק קבע. זה ימנע את הדיונים הבאים. בואו ניפגש בעוד שנתיים. כשאתם תתיישרו עם מערכות המחשוב שלכם עם מספרי דרכון ועם ביומטרי - - - << אורח >> רונן להב: << אורח >> גם למעונות עם ילדים בני שנתיים? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> יש מספר דרכון לאימא, כן. << אורח >> רונן להב: << אורח >> זה על האימא והנלווה. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> כן. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> מה עושים עם הס'? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, אני רוצה שגם משרד התחבורה ידבר. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> דיברנו על זה, זה המספר המזהה האחיד, ה-ס' הוא מספר מזהה אחיד. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> נכון, אנחנו מחוברים אליכם. אני מנהלת תחום נהיגה. אנחנו מחוברים למערכת זרים, אבל באמת בשל הזהויות השונות אנחנו נתקלים הרבה פעמים שעוצרים במשטרה מישהו שנוהג ויש לו מספר פיקטיבי מזהה. אם הם לא מחוברים ויש לו את מספר האשרה, הם לא יכולים לזהות אותו. הם פונים אלינו אם הוא מציג אשרה נוספת, וקורים מצבים. הרי בן-אדם מתחיל עם אשרה אחת, מקבל אשרה נוספת ואז אנחנו לא מזהים אותו. הוא עושה איזושהי עבירה, אנחנו לא יכולים לתת לו ניקוד, הרי אנחנו לא יודעים מי הוא, אם חס וחלילה הוא עושה אירוע פח"ע או כל דבר אחר. היום יש לנו את הבעיה עם כל אלה שנוסעים בוולט עם האופניים החשמליות, עם כל הקורקינטים; אנחנו בבעיה מאוד מאוד קשה. כל אלה הם סכנה, יותר מהכול. זה לא רק כספים, זו סכנה, זה דיני נפשות. אנחנו מתעסקים באנשים שנוהגים באופניים חשמליים או בקורקינט עם מספר סא25 שיש אותו בקובץ, הוא בא אחרי זה עם אשרה אחרת – אנחנו לא יודעים לזהות אותו. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> ב-2א5 המספר לא משתנה כל החיים. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> טוב, אני מאוד מקווה, כי אנחנו נתקלנו בתקופות האחרונות בהרבה מאוד - - - << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> הוא לא משתנה, 2א5 זה מספר צו הרחקה. אלא אם כן הוא קיבל מספר זהות ישראלי או שהוא הורחק מישראל. << אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >> הם הורחקו, אחרי זה הם באים. אנחנו גם לא יודעים מה נכון. << אורח >> רונן להב: << אורח >> אודליה, תראי כמה תת- יש פה – זה ככה, זה ככה, זה ככה. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אני מכירה את הכול, אני רק מבקשת לשתף פעולה. << אורח >> רונן להב: << אורח >> נורא קשה להתנהל, אין מכנה משותף. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אז בואו נרד מוועדה בכנסת, בואו נעבור לשולחן ממשלה. נשב עם אנשי הטכנולוגיה ונבנה את הפתרון שאנחנו מציעים, כי הממשלה עובדת על זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אני עובדת עם המשרדים שלכם, עם גורמי המחשוב, רק שאני לא יודעת למה יש שני קולות, כי כשאני יושבת איתם: זה סיכום הדיון, אנחנו הולכים לכיוון הזה, אנחנו סוגרים בינינו את הפרטים. << אורח >> תמר להבי: << אורח >> עם מי את יושבת אצלנו? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז למה שלא יבואו לשולחן פה ויגידו מה הסיכום? אין קורלציה בדברים. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> נכון. אני לא יודעת למה זה קורה, אבל אני מבקשת שייתנו לנו ליישם את הפתרון שהמחוקק קבע. זה עלה, זה נבחן, זה הוכרע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> ההכרעה בכנסת הייתה מאוד ברורה, רק שעוד פעם יש דיונים. תנו לנו ליישם אותו, תעזרו לנו. יושבים פה אנשים בתפקידים מאוד חשובים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את מתכוונת למשרדים הממשלתיים? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> כן, אני מדברת על משרדי הממשלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז למה הם לא עוזרים? אלה משרדי הממשלה. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> תשאלי אותם. הדיון האחרון שהיה, היה בנושא גבייה ואכיפה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בממשלה את מתכוונת? לפני כמה זמן? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> כן, היה דיון על איחוד הזהויות בתוך הממשלה לפני כמה שבועות. אני לא יודעת אם הם מחוברים לאותם אנשים במשרדים שלהם, אבל אני מציעה שתפנו אליי, נחבר ביניכם ונבנה את הפתרון יחד. זה לא יכול להיות שאנחנו באים לכנסת לא מתואמים בינינו. לא ככה ממשלה מתנהלת, סליחה שאני אומרת את זה. << אורח >> יוסף איפרגן: << אורח >> אני אתן לכם הצעה קונקרטית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אבל היא טוענת שצריך שיהיו שיתופי פעולה. << אורח >> יוסף איפרגן: << אורח >> אני איתכם, אני מחובר אליכם, אין לי כמעט בעיות איתכם בנושא הזה, אבל בסופו של דבר לא באתם עם - - - << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אני אעביר לך את סיכום הדיון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> טוב, אנחנו רוצים לסכם את הישיבה. אחת, הוועדה מבקשת מנציגות רשות האוכלוסין וההגירה ומנציגת משרד הרווחה להיפגש ולהגיע לפתרונות לבעיות שעלו בישיבה לגבי ילדים זרים ולעדכן בכך את הוועדה. מקובל? שתיים, הוועדה תזמן את שר הפנים בהתאם לסמכות שיש לוועדה; לוועדה יש סמכות שהוא יגיע לישיבת המשך בפגרה או בתחילת המושב הבא כדי שישמע את משרדי הממשלה והגורמים שהשתתפו בישיבה. אבקש להיפגש לפני כן עם השר או המנכ"ל כדי לנסות להתקדם עם הבעיות שעלו. שלוש, הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין את סיכומי הדיונים עם צוותי המחשוב של משרדי הממשלה ונבקש שבדיון הבא יציגו את ההחלטות בישיבה. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:57. << סיום >>