פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 116
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום שני, כ"ד באייר התשפ"ו (11 במאי 2026), שעה 11:09
סדר היום:
<< נושא >> הנגשת שירותים מקוונים לתושבי חוץ השוהים בישראל כחוק – תג נכה ורישוי נהיגה << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
יצחק פינדרוס – היו"ר
מוזמנים:
ענבל בן ישעיה
–
מנהלת תחום רכב ונהיגה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
משה חמד
–
מהנדס, מנהל תחום בכיר יישומם, אגף טכנולוגיות דיגיטליות, רשות האוכלוסין וההגירה
לארה בן ארי
–
עו"ד, מנהלת פרויקט איתן ועמדות דיגיטליות, רשות האוכלוסין וההגירה
נוריאל גבאי
–
מנהל תחום מיכון וחקיקה, המוסד לביטוח לאומי
דני זקן
–
סגן ראש מינהל הביטוח והגביה, המוסד לביטוח לאומי
יוסי איפרגן
–
מנהל חטיבה בכיר, בקרה ובדיקות תוכנה, המוסד לביטוח לאומי
שרון אקרמן אוחיון
–
מנהלת מוצר אזור אישי ממשלתי, מערך הדיגיטל הלאומי
עירית שביב-שני
–
עו"ד, ממונה משפטית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
שחר מנדיל
–
עו"ד, מקדמת מדיניות, עמותת א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל
רחל מורגנשטרן
–
קשרי ממשל, עמותת חיים וחסד
הדס טלר
–
מיצוי זכויות, עמותת חיים וחסד
שרה גרינבלט
–
נציגת פונים, עמותת חיים וחסד
נחמה נורמן
–
נציגת פונים, עמותת חיים וחסד
מלכה ווינמאן
–
מיצוי זכויות - אגף הרישוי, עמותת חיים וחסד
מנהלת הוועדה:
אתי שבתאי
רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, אלעד גרנות
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא > הנגשת שירותים מקוונים לתושבי חוץ השוהים בישראל כחוק – תג נכה ורישוי נהיגה << נושא >
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
בוקר טוב. מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור, היום כ"ד באייר תשפ"ו. הנושא שלנו זה הצגת שירותים מקוונים לתושבי חוץ השוהים בישראל כחוק, מתג נכה ורישיון נהיגה. הוועדה קיבלה כמה פניות.
מי הפונה הראשון, אתי, שנתחיל?
<< דובר >> אתי שבתאי: << דובר >>
יש לנו את שרה ואת נחמה. מי מתחילה?
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
נחמה, בבקשה. בוקר טוב.
<< אורח >> נחמה נורמן: << אורח >>
בוקר טוב. שמי נחמה נורמן. לפני 10 שנים בשנת 2016, בעלי עודד נורמן עבר תאונת דרכים קשה. הוא היה מאושפז הרבה הרבה זמן, עבר הרבה ניתוחים ושיקום ארוך. מאז הוא נשאר עם מגבלות פיזיות משמעותיות. הוא סובל מכאבים כרוניים ונעזר בקביים כדי ללכת וגם מרחקים קצרים קשים וכואבים לו.
בגלל זה הוצאנו כסף לקנות רכב, כמובן יד שנייה והוא קיבל תו חניה לנכה, שהיה מאוד חשוב כדי שהוא יוכל להתנייד ולשמור על שגרה בסיסית. אבל בשלב מסוים, התוקף של התו פג. הגשנו בקשה לחידוש, אבל למרות כל המסמכים והצורך הברור, והוא מוכר בביטוח לאומי עם נכות, התהליך נמשך.
בינתיים, אני מסיעה אותו לטיפולים ולסידורים חשובים. בגלל המצב שלו לא הייתה לי ברירה אלא לעצור בחניות נכים או קרוב ליעד כדי שלא יצטרך ללכת הרבה. כתוצאה מזה קיבלנו כמה דוחות חניה. וכמה אני אומרת, לא שניים, 14, 15.
זה מעלה כמה שאלות: למה בכלל יש תוקף לתו חניה לנכה, כשהמצב הרפואי קבוע או ממושך? למה החידוש לוקח כל כך הרבה זמן, ומה שענה שם בלי פתרון איפה להניח את הרכב? ולמה אנשים במצב כזה מקבלים דוחות כשבעצם העיכוב הוא של המערכת?
אנחנו לא מבקשים יחס מיוחד, רק יחס הוגן, טיפול יעיל והכרה בצורך רפואי אמיתי. אני מבינה שיש בישראל בעיה של ניצול בבקשות לתו נכה, אבל הדרך להתמודד עם זה אינה באמצעות דחיית אנשים שבאמת זקוקים לכך.
אני מאוד אשמח לאשר בהקדם את חידוש התו לבעלי, לבחון ולבטל את הדוחות שניתנו בזמן ההמתנה ולבדוק איך אפשר למנוע מצבים כאלה בעתיד. זה לא רק מקרה אישי אלא בעיה רחבה שפוגעת באנשים עם מוגבלויות שצריכים גישה הוגנת ובזמן לשירותים חיוניים.
תודה על ההתייחסות.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
תודה. יש עוד פונה? בבקשה. תציגי את עצמך לפרוטוקול.
<< אורח >> שרה גרינבלט: << אורח >>
שלום, קוראים לי שרה גרינבלט. סליחה שאני קוראת מדף, העברית שלי לא מספיק טובה, שאני ככה סתם אדבר.
ראשית תודה ליושב ראש הוועדה על תשומת הלב לנושא החשוב הזה ועל האפשרות להשמיע את קולי כאן היום. הגעתי היום לכנסת כדי להסביר לכם מקרוב את הבעיה שאני מתמודדת איתה וכמה המצב הנוכחי פשוט בלתי אפשרי. האבסורד הוא שהיום הגעתי לכנסת כדי לדבר על הקושי הזה בדיוק ולא יכולתי לחנות בחניון הכנסת בגלל שאין לי תג נכה.
אני מתמודדת עם מחלת סרטן ונמצאת בטיפולים ובמעקב רציפים. התרופות גורמות לי לעייפות וחולשה קיצונית, לבעיות קשות במערכת העיכול שעלולות להופיע ללא כל אזהרה וכן לכאבי מפרקים קשים, שמקשים מאוד על התנועה וההליכה. למרות כל זה אין לי כיום תג נכה בתוקף.
היה לי תג נכה ולמרות שיש לי נכות מוכרת בביטוח לאומי התג לא הוארך באופן אוטומטי, ואני צריכה לבקש חידוש, מה שלוקח המון זמן. ויש לי נכות מוכרת, זה ברור שהמצב הרפואי שלי עדיין מורכב. הגשתי בקשה לחידוש תג נכה, כבר ב-24 בנובמבר, באמצעות חיים וחסד. ב-23 בדצמבר קיבלתי הודעה שהבקשה נקלטה אך ממתינה לטיפול בשל עומס, עם צפי של עד 60 יום. מאחר שהבקשה לא טופלה באפריל, נשלחו שוב מסמכים רפואיים נוספים. ואז נאמר שלא ניתן לזהות את המסמכים משום שהם לא תואמים למספר 89, מספר שבתי חולים בביטוח לאומי כלל אינם משתמשים בו. לאחר מכן נשלחו מסמכים פעם נוספת, משום שככל הנראה הם לא עודכנו במערכת או עברו בין גורמים שונים, ומאז אני עדיין ממתינה.
בינתיים, החיים לא ממתינים, הקושי הוא יום יומי, אמיתי, פוגע ביכולת הבסיסית שלי להתנייד בכבוד ובבטחה. אני מבקשת מכם לראות את האדם שמאחורי הבקשה ולהבין שהעיכובים והביורוקרטיות האלו פוגעים באנשים שמתמודדים גם כך עם מצבים רפואיים קשים מאוד.
אני משתדלת להשתדל להתגבר על הקושי שלי ובאמת לא להיכנע. אני עובדת קשה עם זה. אני לא מסכנה, אבל אני כן צריכה עזרה.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
תודה. יש עוד מישהו שרוצה להציג?
<< דובר_המשך >> שרה גרינבלט: << דובר_המשך >>
אולי אני אגיד עוד דבר, אמרו לי שאפשר אולי להגיד זה. לא רק זה, פשוט המצב עם ביטוח לאומי, כאילו, אתמול קיבלתי מכתב מהם שמ-2022 עברו על הניירת, 2023, 2024 ורוצים לקחת ממני דמי לידה שנתנו לי על ילד שנולד ב-2023. כאילו, יכול להיות שזה צודק, אבל אנחנו שלוש שנים אחרי זה. לא הבנתי מאיפה זה מגיע ועוד קושי על עכשיו אני צריכה להיכנס לכל העניין הזה. פשוט אני לא יודעת אם זה המקום, אבל, תודה.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
בסדר. מי רוצה להציג מחיים וחסד? בבקשה.
<< אורח >> הדס טלר: << אורח >>
הדס טלר. אני כן דוברת עברית אבל נוח לי יותר להיצמד לכתב, אני מקווה שזה בסדר מצידכם.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
יש גם חברי כנסת שקוראים מן הכתב.
<< דובר_המשך >> הדס טלר: << דובר_המשך >>
אני עובדת בארגון חיים וחסד, שעוזר לעולים ודוברי אנגלית. המטרה של הארגון היא להעצים את העולים, להנגיש להם שירותים קיימים, ולתווך להם את המערכות הקיימות כדי שיוכלו להתנהל בארץ בצורה עצמאית ולמצות את הזכויות שלהם כמו כל אזרח.
תושבי חוץ בלי מספר זהות, הם שוהים בישראל כחוק, יש להם אשרת שהייה בתוקף, הם חיים, עובדים, שולחים ילדים למוסדות חינוך, משלמים מיסים, אבל הם נתקלים בחסמים בגישה לשירותים בסיסיים.
אני, בהמשך לדוגמאות ששמעתם, אסביר קצת איפה האנשים נתקלים, כי הם היו רק דוגמה. אנחנו מקבלים מספר רב של פניות סביב הנושא הזה. יש כמה מסלולים להגיש בקשה לתג נכה. נכים שמוכרים בביטוח לאומי עם מוגבלות בניידות משודרים באופן אוטומטי למשרד התחבורה. המידע מופיע באזור האישי ב-gov.il, וכל מה שנדרש מהם זה לעדכן מספר רכב והתג נשלח אליהם אוטומטית. הם אפילו לא צריכים להגיש מסמכים לבקשה. זה שיתוף פעולה שבאמת מבורך ומאוד מאוד מקל על מי שמוכר בצורה כזאת.
אבל יש אוכלוסיות אחרות שנשארות מחוץ למערכת הזאת. למשל, אדם נכה שנלחם במצב הרפואי שלו וממשיך לעבוד, הוא לא מוכר לקצבת נכות ולכן המידע עליו לא מועבר באופן אוטומטי, וכתוצאה מזה הוא גם לא יכול לקבל תג נכה משתמש.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
מה הוא לא מוכר? לא הבנתי.
<< דובר_המשך >> הדס טלר: << דובר_המשך >>
הוא לא מוכר לקצבת נכות כי הוא לא זכאי, הוא אדם עובד למרות שהוא חולה והמשכורת שלו גבוהה, אז הוא לא מוכר בנכות של ביטוח לאומי, אז הוא לא ישודר כאדם שזכאי לתג נכה.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
הבנתי.
<< דובר_המשך >> הדס טלר: << דובר_המשך >>
אוכלוסייה נוספת אלה מבוטחים מעל גיל 67, גם הם כבר לא יכולים להגיש בקשה לניידות כי הם עברו את הגיל, את תנאי הסף מבחינת הגיל, וגם הם לא ישודרו אוטומטית גם אם תהיה להם מוגבלות בהליכה. יש להם אפשרות להגיש בקשה לסיעוד ולהיות מוכרים שם בביטוח לאומי. אבל עוד פעם, זה פוגש אותם במבחן הכנסות ואם ההכנסה שלהם מעט יותר גבוהה מהסכום הממוצע, שדרכו עושים את החישוב, הם לא יזוהו ולא ישודרו גם כן.
והאוכלוסייה שאנחנו בעיקר רוצים להתמקד בה אלה באמת תושבי החוץ בלי מספר זהות. ביטוח לאומי מכיר אותם עם מספר 77, מנהל אותם, נותן להם את כל הזכויות ועם כל הכבוד לדני ושיתופי פעולה עם כל הצוות שלו, באמת זאת מערכת מופלאה שעובדת מצוין. וגם התושבים שיש להם מספר מזהה ולא מספר זהות מקבלים את כל מה שהם צריכים. יש להם עוד סדרה של מספרים: 66 ברשות המיסים, 55 בחינוך, יש להם פנקס שלם של מספרים, אבל משרד התחבורה לא קולט את המספר הזה ולכן הנכות שלהם, גם אם היא מוכרת בביטוח לאומי, היא לא משודרת למשרד התחבורה. יש להם מספר 89 שהוא בנפרד, ואין להם אפשרות לא להיות משודרים אוטומטית וגם לא אפשרות להגיש את הבקשה מקוונת.
מה שהם צריכים לעשות זה לשלוח את הבקשה בדואר בידיעה ברורה, כי ככה כתוב גם באתר, שהם לא יקבלו שום עדכון שהבקשה התקבלה או טופלה. רק כשתהיה החלטה של או דחייה או אישור הם יקבלו מכתב בדואר שייתן להם מענה.
ואפשרות נוספת שיש להם זה לפנות לחיים וחסד, דרך שלנו יש באמת מערכת יחסים שתודה לענבל שנמצאת פה ומייצגת את שאר אנשי הצוות שבאמת עוזרים לנו לעזור לאוכלוסייה עד כמה שאפשר. ואנחנו יוצרים קשר ומעבירים את הפניות ואת המסמכים וזה הולך הלוך חזור. אבל מה זה 89? ומה זה 77? והמסמך הרפואי הזה לא תואם את המספר שנמצא אצלנו, אז לא בטוח שזה אותו בן אדם, אולי הבאת מסמכים רפואיים של מישהו אחר, אין לי איך לזהות אותו. וזה שרשורי מיילים ארוכים מאוד וזמן המתנה לא סביר לצורך כל כך בסיסי.
אנחנו שמחים לעשות מה שאנחנו יכולים, אבל העומס על המערכת הוא מאוד גדול, זה הכול נעשה בצורה ידנית ולנו כעמותה להיות באמצע ולהעביר כל פנייה למשרד התחבורה זה לא נכון לנו, לא נכון למשרד התחבורה ובטח שלא הוגן לציבור, שצריך לחכות כל כך הרבה בבירוקרטיה כל כך ארוכה.
עוד נושא שאני רוצה להתייחס אליו בתוך זה, זה הנושא של חידוש. עכשיו דיברנו על הגשת בקשה בפעם הראשונה. חידוש של תג נכה הוא סוגיה בפני עצמה. היינו חושבים שזה אמור להיות יותר קל, כי הבן אדם כבר מוכר במערכת ויש לו נכות, אבל אני אתן דוגמאות לפניות שקיבלנו, שנבין את האבסורד שיש פה.
אמא שביקשה שנייצג אותה כי היא לא יכלה להגיע, אמא לילד שיושב בכיסא גלגלים ולצערה הרב הוא סיעודי, הוא מרותק, אין צפי לשיפור, הוא לומד בבית ספר של ילדים מוגבלים, יש לה רכב מותאם לכיסא גלגלים כי היא מסיעה אותו יום יום לבית הספר שלו. היא הייתה מאוד שמחה אם היה צפי לשיפור, אבל אפילו ביטוח לאומי מכיר את הנכות שלו כרציפה עד גיל 18. זה אומר שהם הבינו שאין פה שינוי. והיא שואלת: למה אני צריכה לבוא ולשכנע שהילד שלי עדיין נכה ועדיין מוגבל בזמן שאני יום יום מטפלת בו בצורה כזאת?
ואחרי פניית הוועדה היא קיבלה מייל מאוד מקומם, שלמרות שהוא מוכר בביטוח לאומי, "בבקשה תביאי לנו מסמך מקופת חולים מ-12 החודשים האחרונים שמפרט את המוגבלות של הילד". נכון, אולי באמת הוא התחיל ללכת בין לילה כי התג נכה פג מאיזושהי סיבה? הלוואי, הייתה מאוד מאוד שמחה אם זה היה קורה. אבל אני לא חושבת שאמא לילד נכה במצב כזה צריכה לשכנע את המערכת, אחת לשנה או שנתיים, שהילד שלה, לצערה הרב, עדיין מוגבל.
פנייה נוספת זה של אנשים מבוגרים: אישה בת 73 שקיבלה תג נכה ואחרי שנה הגישה בקשה לחידוש ולצערה הרב המצב הרפואי שלה היה באותו קושי ואולי אפילו קצת יותר כי עם הגיל הוא החמיר וקיבלה סירוב, כי אולי הכול עבר ואולי הכול בסדר ואת כבר לא צריכה את תג הנכה.
ותחום מאוד כואב נוסף, שגברת גרינבלט הציגה פה, אלה חולי סרטן, שמקבלים את התג במצב הרפואי שלהם בהתחלה באופן אוטומטי. אבל אחרי תקופה הם צריכים לחדש אותו. עכשיו, לצערנו, זו לא מחלה שנגמרת ביום אחד, גם אם ברשמי תג הנכה פג לו התוקף. ואז צריך להגיש בקשה נוספת לחידוש. גם עם נכות צמיתה, יש לנו אנשים שקיבלו נכות צמיתה על הסרטן. זה אומר שאין צפי לחזרה לחיים תקינים. הם עדיין צריכים להגיש בקשות לחידוש, ללכת לטיפולים בבית חולים, לחפש חניה בבית חולים במשך זמן ארוך, כי אולי הם כבר החלימו ורק הם לא יודעים על זה. כל השאר חושבים שהם בסדר.
מקרים כאלה ואחרים גורמים לאנשים שמתמודדים עם מצב רפואי מורכב להרגיש שהמערכת לא מאמינה להם, לא פועלת לטובתם ולא באמת מנסה לעזור להם. תג נכה הוא לא פריבילגיה, הוא תנאי בסיסי לניידות, לעצמאות ולכבוד בסיסי לאנשים שמתקשים. אבל בפועל יש אוכלוסיות רבות שבאמת נשארות מאחור.
אז אנחנו מבקשים ממשרדי הממשלה באמת לפעול באופן מיידי להסיר את החסמים האלה. זה תיקון הכרחי, לא רק מנהלי, בעיקר ערכי. לתת כבוד לאנשים שמתמודדים כל יום כדי לצעוד עוד כמה צעדים והם לא צריכים להיאבק כדי שיראו את הכאב שלהם.
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
תודה. נמצא פה מישהו ממרכז הדיגיטל?
<< דובר >> אתי שבתאי: << דובר >>
כן, אבל נראה לי ש - - -
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
אני עוד מעט אענה, אני אפנה אלייך, בסדר. רצית רק להוסיף משהו, כן.
<< אורח >> רחל מורגנשטרן: << אורח >>
רחל מורגנשטרן, גם מארגון חיים וחסד. תודה ליושב ראש. לא פעם ראשונה שאנחנו נדרשים לנושא הזה, ואני מקווה שאולי זו תהיה הפעם האחרונה.
בהמשך למה שהצגנו על תג נכה, שזה באמת אירוע מדמם, באמת פוגע באוכלוסיות. אני רוצה לדבר על הנושא של רישיונות נהיגה. זה אמנם פחות - - -. לא מדובר על אוכלוסייה עם מוגבלות, מדובר על אוכלוסייה רגילה, נוהגת. בתהליכי עלייה בחלקם. תושבים שבאים לשהות פה לתקופה קצרה וזכאים לרישיון אבל אין להם דרך לקבל את הרישיון שלהם.
אני רוצה רק להציג שאני מחזיקה פה אקסל מתחילת 2026, כל אלה לא קיבלו את הרישיון שלהם. מה בעצם קורה? כשאזרח צריך לשלם על הרישיון כשהוא מסיים את התהליך מול משרד הרישוי הוא נכנס לאתר, לאזור האישי שלו, משלם את ה-23 שקלים היום, והרישיון שלו בדרך. גם אם הרישיון שלו לא בדרך, הוא מופיע במערכות כרשאי לנהוג, ואם שוטר יעצור אותו – הוא חוקי.
אבל האוכלוסייה הזאת נאלצת לגשת לדואר, שזה בסדר, לשלם שם, ואז זה אמור להתעדכן עם משרד התחבורה. בפועל זה לא מה שקורה במרבית המקרים. פעם חשבנו שזה קורה רק לפעמים, היום אנחנו מבינים שזה משהו שהוא רוחבי. בדקנו אותו מול סניפי דואר בכל הארץ. כנראה מה שקורה זה שמגיעים לפקיד בסניף הדואר ומבקשים לשלם עם השובר 23 שקלים. הפקיד אומר: בסדר, אין בעיה. שילמת, הוא חותם, פותח את המגירה ומכניס את הכסף, סוגר את המגירה. אין לו מושג מה הוא עושה עם ה-23 שקלים האלה וזהו.
חצי שנה ראשונה הבן אדם מסתובב עם החותמת הזאת ואז זה נקרא רישיון בתוקף. אחרי חצי שנה אם הגיע מנהל סניף וידע מה לעשות עם התשלומים האלה אז מידי פעם זה מתעדכן והכול טוב. לרוב זה לא מתעדכן. בעצם הוא נוהג בלי רישיון אם שוטר עוצר אותו. אני לא מדברת אם הוא צריך לטוס והוא מבקש רישיון בינלאומי אז אין סיכוי כי אין לו מאיפה להוציא את זה.
מה שבפועל קורה – הם פונים אלינו לפעמים. אנחנו בזכות ענבל והצוות המגויס במשרד התחבורה, שלא אמור לעשות את זה, מבקשים כפל רישיון, שאפשר לשלם שוב. נציג שלנו הולך לדואר, משלם. אנחנו מייד מודיעים להם: הם שילמו, אלה המספרים ששילמו. הם מזמינים את זה אליהם למשרד ויש לנו חלוקת רישיונות. מי שצריך יכול לבוא לחיים וחסד, מחלקים שם רישיונות.
זה לא תקין, זה לא הגיוני, אנחנו לא אמורים לעמוד בזה. ויותר מזה, לאחרונה זה כבר גם לא עובד לנו. הנה, יש לכם את כל האנשים האלה, שמחכים לרישיון שלהם מתחילת 2026. הם עשו את כל התהליך, הם שילמו, הם עברו את המבחנים, הם זכאים.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
הם לא מופיעים במערכת כרגע עם רישיון?
<< אורח >> רחל מורגנשטרן: << אורח >>
והם לא מופיעים במערכת. האמת, אני לא יודעת להגיד לך. אולי הם מופיעים ב- - -. חלק מופיעים, חלק לא. אנחנו יודעים, כי הם מתקשרים עם דוח שהם קיבלו משוטר, אנחנו יודעים את זה. זה באמת נשמע משהו מינורי אבל זה לא הגיוני בעליל. וב-2026 אני חושבת שאפשר למצוא את הדרך.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לא, יש קידמה קצת בנושא של הרישיונות.
<< אורח >> רחל מורגנשטרן: << אורח >>
קצת. כן, שכחתי לציין שיש עכשיו איזה שהוא פיילוט שאפשר לבקש שהרישיון יגיע אליך הביתה, ואז אני חושבת שזה כן יכול לעבוד יותר טוב. עדיין, הם יכולים ליפול כי הם לא מסתנכרנים.
<< יור >>היו"ר יצחק פינדרוס:<< יור >>
אם עבר למערכות. מה שהיא טוענת שזה לא עובר למערכות תמיד. כסף במגירה.
<< אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >>
ענבל בן ישעיה, מנהל תחום נהיגה במשרד התחבורה. אז היום באמת יש לנו מכרז חדש מול דפוס בארי, שמאפשר לאזרחים לקבל את הרישיונות עד הבית.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
כן, אבל הבעיה שהיא מדברת עליה זה שזה לא נכנס למערכת בדואר.
<< דובר_המשך >> ענבל בן ישעיה: << דובר_המשך >>
אני יודעת, אנחנו איתה. אז אנחנו דיברנו גם עם הדואר, רחל, והיום בדואר יש סניפי רישוי וסניפים שהם סניפים פרטיים, הקטנים האלה ליד הבתים. מה שקורה, שבסניפים הקטנים כנראה המעבר במערכות, לצערי, לא עובד. דיברנו עם מנהל הדואר, הסברנו להם לעשות תשלום ידני, שהוא כמו שובר של חברת החשמל, למשל. ואז זה עובר.
נכון שזה לא תקין וזו עוגמת נפש לאזרחים וזה לא נוח. אבל היום אנחנו מקדמים בכלל את התהליך שכל ה-89 שזה מבחינתנו הזרים ייקלטו במערכות המחשוביות שלנו, גם לגבי תגי נכה וגם לגבי רישיונות נהיגה. שהם יוכלו להיכנס לאזור האישי כמוני וכמוך ולשלם את ה- - -
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
איך הם נכנסים לאזור האישי? זה מה שאני רוצה לשמוע. היום אפשר להיכנס לאזור האישי בלי מספר זהות?
<< אורח >> שרון אקרמן אוחיון: << אורח >>
לא. שרון אקרמן, מנהלת את האזור האישי הממשלתי, נעים מאוד, מערך הדיגיטל.
האזור האישי הוא מבוסס תחת מערכת ההזדהות הלאומית. כל תושב שמתחבר לאזור האישי נדרש היום בהתחברות הראשונה זה באמצעות תעודת זהות. וכרגע אותה אוכלוסייה היא לא מזוהה.
<< דובר_המשך >> ענבל בן ישעיה: << דובר_המשך >>
אז כרגע קיבלתי עדכון שכרגע המשרד שלנו עובד על תהליכים לעדכון המערכות שלנו, שהמערכות ידברו באותה שפה, שה-89 יהיה מזוהה לתוך המערכות גם של האזור האישי הממשלתי, ואז זה פותר להם.
<< יור >>היו"ר יצחק פינדרוס:<< יור >>
אנחנו בדיון הזה כבר ארבע שנים. ובסופו של דבר, כמו שאת אומרת, כרגע האזור האישי בנוי אך ורק על מספר הזהות. הסיפור הזה חוזר על עצמו כל הזמן: חולים אונקולוגים, תגי נכה, ואדם נורמטיבי שמבקש רישיון נהיגה. אבל לא רק. זה פשוט חוצה.
האם אין דרך? והצגנו את זה כבר לפני ארבע שנים, ומשרד הפנים עצר את זה אבל צריך לחזור לזה. האם אין דרך שאפשר יהיה להיכנס לאזור האישי בדיוק כמו בארצות הברית עם מספר ביטוח לאומי או מספר משרד התחבורה?
<< דובר_המשך >> שרון אקרמן אוחיון: << דובר_המשך >>
יש דרך. עובדים על זה. יש פה את החברים מרשות האוכלוסין, שבסופו של דבר - - -
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
לא, לא, עזבו את רשות האוכלוסין. זו בדיוק הבעיה שלנו. הבעיה שלנו זו רשות האוכלוסין, אני חייב לומר את האמת. הבעיה שלנו כבר ארבע שנים אנחנו כבר, אני שבעתי מזה, כבר עברתי את זה אני כבר משנת לא זוכר מה, תרפפ"ו. הבעיה היא רשות האוכלוסין. זאת הבעיה לא הפתרון.
הפתרון הוא אצלכם. אם אתם תמצאו דרך באתר ההזדהות הממשלתי לזהות בן אדם בדיוק כמו - יש איזו מדינה כזאת קטנה שנמצאת 9,000 קילומטר מפה, קוראים לה ארצות הברית – שם אתה יכול להזדהות באמצעות מספר Social Security. גם באמצעות כרטיס הביטוח הלאומי שלך. אם אתם תעשו את זה – פתרתם את הבעיה הזאת. אז גם הם יוכלו לקבל.
בואי תביני, גם אם תפתרי את הבעיה עכשיו של ה-89 יש לך עוד בעיה. בדיוק הבעיה של אותם אנשים עם תווי הנכה. אנחנו כבר בוועדה סיימנו הרי כבר לפני שנתיים את התהליך הזה, שזה עובר אוטומטית מביטוח לאומי למשרד התחבורה. חולים אונקולוגיים, עשינו פה פיילוטים, התקדמנו, עברנו את זה. הם נשארו מאחורה. הם נשארו בעשורים הקודמים בדיוק בגלל הדבר הזה והפתרון יכול לבוא רק אצלכם. זאת אומרת אם אתם תמצאו דרך לעשות רובריקה שאפשר להיכנס להזדהות הממשלתית כמו בכרטיס האשראי – האשראי זה בטחון אבל לא משנה – אפשר להיכנס באמצעות מספר ביטוח לאומי - פתרתם את הבעיה.
עכשיו, לא רק את הבעיה שלהם. את העובדים הזרים, את כל הסיפור הזה. את הבעיות של המשטרה, כולם – אני פה בוגר הוועדה הזאת, אני לא יודע כמה עקבת אבל כבר ארבע שנים עשינו פה עשרות דיונים על הדבר הזה. זה הפתרון היחידי, הסביר והנורמלי. תעשו בהזדהות האישית שאפשר להיכנס עם מספר ביטוח לאומי או מספר משרד התחבורה, מבחינתי זה לא משנה. איזה שהוא משרד, או מס הכנסה, זה לא משנה, אבל איזה שהוא מספר. ביטוח לאומי הוא הכי קל, כי ביטוח לאומי יש לכל אדם, מהרגע שהוא נולד. ברגע שהוא נכנס, הוא נכנס לבית חולים, נכנס לקופת חולים, נכנס לזה, יש לו ביטוח לאומי. אז בסופו של דבר רוב האזרחים האלה יש להם מספר ביטוח לאומי.
תעשו את הדבר הזה, ייכנס עם מספר ביטוח לאומי ובא לציון גואל ואנחנו לא כל היום נתעסק סביב הדבר הזה. את יודעת כמה ישיבות אני קיימתי ברשות האוכלוסין? אם הייתי מקבל שכר לפי הישיבות שלי הייתי היום מיליונר. הייתי אפילו רוכש דירה בירושלים. אמיתי, זה פשוט הזוי הדבר הזה. אני קיימתי, אין לך מושג, עם היועצים המשפטיים שהתחלפו, ובאו, והלכו ולכאן, ומשרד הפנים, ושרי פנים שהתחלפו. בואי, יושבים פה אנשים, באמת, במשך ארבע חמש שנים, פשוט - - - שאני אומר לך.
זה גם עובדים זרים, גם הכול. גם משטרת ישראל לא יודעת להתמודד עם זה. עשינו אינספור ועדות, אתי זה. תפתרו את זה. יש פתרון פשוט, קל. לעשות הזדהות אישית דרך הדבר הזה. תעברו את משרד הפנים, עם כל הכבוד להם, ובא לציון גואל.
<< אורח >> שרון אקרמן אוחיון: << אורח >>
לגבי זה יש תהליך כבר. אני יודעת ואני מכירה שכן עובדים מול רשות האוכלוסין לפתור את הסוגייה הזאת.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
אבל למה רשות האוכלוסין היא חלק מהעניין הזה? מה זה קשור לרשות האוכלוסין?
<< דובר_המשך >> שרון אקרמן אוחיון: << דובר_המשך >>
כי בסוף יש תהליך מולם.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
מה הם קשורים לעניין? אתם צריכים לעשות מול ביטוח לאומי, לא מולם. הם לא רלוונטיים לעניין. הם הבעיה, לא הפתרון. הם הבעיה. הם לא מוכנים להעביר את הרשימה. יש להם רשימה, את יודעת שיש להם רשימה של כל אחד שנכנס פה לארץ וגם כל אחד שנמצא פה. זו איזושהי רשימה סודית שקבורה באיזשהו מקום, לא מכונים לשתף אותה בשום מערכת.
<< אורח >> הדס טלר: << אורח >>
אני רוצה לשתף במערכת שכן מסתמכת על ה-77 בתוך ה-gov.il, שבאה כפתרון צדדי בינתיים. הייתה לנו את הבעיה הזאת עם ילדים שצריכים עובד זר, בגלל המצב הרפואי שלהם.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
בסדר, נו, עוד הפעם.
<< דובר_המשך >> הדס טלר: << דובר_המשך >>
רגע. ולא יכלו להגיש בקשות.
היום אם אני נכנסת ב-gov.il שלי ואני מגישה בקשה, אני שמה מספר 77 של ביטוח לאומי של הילד, מצליחים לסנכרן.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
אבל את נכנסת עם מספר הזהות שלך.
<< דובר_המשך >> הדס טלר: << דובר_המשך >>
אני מגישה את הבקשה. זה פתרון חלקי.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
בסדר, אבל זה לא אמור להיות. בואי, אני לא דואג עכשיו לפרנסה ולבקשות דרך זה. זה לא אמור להיות. אזרח אמור להיכנס.
<< דובר_המשך >> הדס טלר: << דובר_המשך >>
לא, אני אומרת המספר 77 הוא מספר חזק. אני מחזקת את זה שאפשר להסתמך על ה-77, הוא מספר חזק, הוא מספר מזוהה, יש עליו מערכת.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
הוא עובד.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
נכון.
<< דובר_המשך >> הדס טלר: << דובר_המשך >>
הם עשו את כל הבדיקות עליו, הם יודעים מי הוא. מציאות שבסוף הוא מקבל את העובד הזר ככה.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
את יודעת כמה מנהלים של רשות האוכלוסין עברתי עם זה? את יודעת כמה ישיבות היו אצלי? בואו, כבר מיצינו את העניין. האמת מיצינו. את יודעת כמה התחייבויות היו לי אצל שר הפנים, שהוא פותר את זה היום, היום. שבוע. אני אתן לך את ההתכתבויות איתם. ארבע שנים, די, מיצינו.
עכשיו, איך אני יכול לעמוד מול, סליחה, ילד בכיסא גלגלים, אזרח חולה אונקולוגי. ואת יודעת מה? במדינת ישראל היום בן אדם משלם כסף וזה חצי שנה במגירה ואף אחד לא יודע מזה? זאת המציאות. בסוף זאת המציאות. בן אדם שילם על שובר, זה נכנס למגירה מזומן ואף אחד לא יודע מזה. זאת המציאות.
<< אורח >> שרון אקרמן אוחיון: << אורח >>
יש פה תהליך גם פיזי, נכון? שהם ציינו מול עדי, דואר ישראל, לא יודעת.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
לא, לא, לא. אני אסביר לך מה הבעיה. לא הבנת.
<< דובר_המשך >> שרון אקרמן אוחיון: << דובר_המשך >>
זה פשוט אמור להיקלט.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
לא הבנת אז אני אסביר לך איפה הבעיה. לא, לא. אני אסביר לך בדיוק איפה הבעיה. גם דואר ישראל בסוף, המערכות עובדות מסונכרן עם המערכת שלכם.
<< דובר_המשך >> שרון אקרמן אוחיון: << דובר_המשך >>
לא איתנו, לא שלנו.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
שנייה, ברור. איך בן אדם יודע שיש לו רישיון?
<< דובר_המשך >> שרון אקרמן אוחיון: << דובר_המשך >>
יש את דואר ישראל.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
הוא מזדהה עם תעודת זהות, לצערי הרב. דרך אגב, בחוק כבר אפשר להזדהות עם רישיון נהיגה, לא צריך תעודת זהות. אבל הוא מזדהה עם תעודת הזהות שלו ואז זה נכנס לתוך המערכת. המערכת שלהם, עד שהיא קולטת - - -
<< דובר_המשך >> שרון אקרמן אוחיון: << דובר_המשך >>
של משרד התחבורה. שזה מערכות - - -
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
נכון, דרך מספר הזהות. דרך מספר הזהות היא נקלטת. ההוא מגיע לדואר, אז היא אומרת שעכשיו הם מצאו איזשהו פתרון אולי ככה ועוד פעם היא תצטרך לשלוח והיא תצטרך להביא ואולי דפוס בארי ישלח את הרישיון אולי לא ישלח את הרישיון. המכרז הסתיים, לא הסתיים. אנחנו לא נצא מזה, אני ארבע שנים, ואת תקראי את הפרוטוקולים.
אם לא תהיה דרך שהפקיד עכשיו יוכל לזהות אותו והוא לא יוכל לזהות אותו, כי רשות האוכלוסין מסיבות – את שואלת אותי - לא ענייניות, הם מסבירים לי שזה מסיבות דת, כי חרדי אני צריך לתמוך בזה, כי זה יכניס גויים לארץ. אל תשאלי איזה סיפור הם מכרו לי. ואני הולך להרוס פה את המדינה ואת הזהות היהודית של מדינת ישראל בעד התהליך שלי. זה בסדר, גם זה כבר הסבירו לי.
אבל עזבי את זה, הסבירו לי שאני כדתי צריך להתנגד לזה. ושרי הפנים לדורותיהם התנגדו בגלל דת. תאמיני לי שזה קשקוש.
אבל בסוף, אם הוא לא יוכל להזדהות, אותו אחד שאין לו מספר זהות, ויש לך פה עשרות אלפי אזרחים שאין להם מספר זהות. ואני בכוונה לא אדבר על החרדים, אני אדבר על העובדים הזרים. יש לך עשרות אלפי אנשים שאין להם מספרי זהות, מסתובבים פה בארץ. כמה יש לכם היום, שהם לא אזרחי ישראל, שיש להם אצלכם בכל סוגי המספרים שלכם? בביטוח לאומי שאין להם מספרי זהות, כמה יש לכם, משלמי ביטוח לאומי ומקבלי ביטוח לאומי?
<< אורח >>דני זקן:<< אורח >>
דני זקן, סמנכ"ל ביטוח וגבייה, ביטוח לאומי. יש לנו כ-30,000 בעלי 77 שהם תושבים.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
וכמה יש לך שהם לא תושבים?
<< אורח >> דני זקן: << אורח >>
ויש כמות הרבה יותר גדולה, שיכולה להגיע למעלה מ-200,000. אבל זו אוכלוסייה ש - - -
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
יפה. אז יש לך 230,000 אנשים שמסתובבים כאן בארץ שלא יכולים להיכנס לבנק, לא יכולים להיכנס לדואר, לא יכולים להיכנס לשום דבר, כי רשות האוכלוסין יש לה מדיניות. כל הכבוד להם, אני לא נגד, בסדר? אין לי שום בעיה עם המדיניות שלהם. אבל בסוף את השירות, אם את תצרי רובריקה כזאת באזור האישי, גם לך יהיה מידע, גם למדינת ישראל יהיה מידע הרבה יותר מסודר. הם לא צריכים לקחת קובץ מהם ולבדוק את ה - - -
<< אורח >> שרון אקרמן אוחיון: << אורח >>
בסוף, מערך הדיגיטל אין לו את המאגר. אנחנו צריכים שיתוף פעולה עם משרדי ממשלה.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
למה? הנה, ביטוח לאומי ייתן לך את זה בדקה.
<< אורח >> דני זקן: << אורח >>
אני יכול להגיד כמה משפטים? כן, אני אגיד כמה משפטים, כמו שאמרת היושב ראש, אנחנו פה היינו הרבה מאוד שנים בוועדות ועברנו גם. חשוב קודם כול, להבהיר איזושהי נקודה מבחינת הביטוח הלאומי. אנחנו פועלים לפי חוק הביטוח הלאומי והמשמעות היא שרק אדם שזכאי לקבל גימלה כלשהי או לקבל שירותי בריאות מכוח תושבות אז הוא פונה אלינו ואז אנחנו מנפיקים את ה-77 ובסופו של דבר הוא נכנס לתוך המאגר.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
ומה זה המספרים של העובדים הזרים? 77 או ?
<< דובר_המשך >> דני זקן: << דובר_המשך >>
אז זהו, יש שני סוגי אוכלוסייה. יש את אלה שיש להם את האשרה א'-2, א'-4, שאנחנו מכירים אותם כ-77.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
נכון.
<< דובר_המשך >> דני זקן: << דובר_המשך >>
לפי החוק מכירים בהם כתושבים כולל שירותי בריאות וקצבאות מלאות בדיוק כמו אדם שיש לו אזרחות ישראלית וחי פה. ויש את הקבוצה השנייה והגדולה יותר, של העובדים הזרים.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
מה המספר שלהם?
<< דובר_המשך >> דני זקן: << דובר_המשך >>
שהם נפגעים בעבודה, למשל, או זכאים לקבל גמלת אימהות, קצבאות ילדים. יש כל מיני הטבות שמגיעות. גם אותם אנחנו מקימים בתוך המערכת של הביטוח הלאומי.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
ואיזה מספר יש להם?
<< דובר_המשך >> דני זקן: << דובר_המשך >>
והם מקבלים את ה-77.
אבל הם לא זכאים לקבל את שירותי הבריאות ואת כל ההטבות שלהן זכאים תושבי ישראל, כמו אבטלה, סיוע - - -
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
אין בעיה, אבל להיכנס לבנק הוא יכול? להיכנס לבנק הדואר מותר לו או שיש חוק שאוסר עליו?
הוא לא יכול, כי הוא תלוי באזור. כולם בסוף תלויים במערך הדיגיטל.
<< דובר_המשך >> דני זקן: << דובר_המשך >>
היושב ראש, תראה, בסופו של דבר כל גוף – אתה מכיר את זה יותר טוב מאיתנו – כל גוף מנפיק פה לעצמו את המספר המזהה, המספר הפנימי.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
נכון. 89, 77, מס הכנסה זה חמש לא זוכר.
<< דובר_המשך >> דני זקן: << דובר_המשך >>
בלי סינכרון, שיהיה גוף אחד שיסנכרן את הכול אנחנו לא נתקדם.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
נכון.
<< דובר_המשך >> דני זקן: << דובר_המשך >>
אבל יש לנו איזשהו פתרון ביניים, שהוא פתרון ביניים לגבי האוכלוסייה הזאת. זו אוכלוסייה שנמצאת בתוך המאגר של ביטוח לאומי כתושבים. יש להם 77.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
נכון
<< דובר_המשך >> דני זקן: << דובר_המשך >>
ואנחנו מכירים את זה מגופים אחרים, למשל קופת חולים מאוחדת, אנחנו יודעים שיש להם אמצעי זיהוי לא רק לפי מספר זהות, גם לפי ה-77. כנ"ל לגבי עיריית ירושלים.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
נכון.
<< דובר_המשך >> דני זקן: << דובר_המשך >>
כלומר, כן יש אפשרות במסגרת של ממשקים להגיע למצב שאנחנו עושים ממשקים מול משרד התחבורה עם המספר שלהם מול מספר דרכון. יש לנו את האמצעים שאנחנו יכולים כן לעשות וידוא, לוודא שאכן מדובר פה באותו אדם ואין פה בעצם, לא מנפיקים פה זהות כפולה ליותר מאדם אחד. וכן לבנות את התהליך עם מערכת הדיגיטל הלאומי, שכן תאפשר להם את מערך ההזדהות.
בביטוח לאומי, שתבין, כבר עשינו את זה לגבי האתר האישי. האתר האישי של ביטוח לאומי, אני מניח שכמעט כל אחד בצורה כזו או אחרת יצטרך את האתר של ביטוח לאומי. הוא נכנס לתוך הביטוח הלאומי גם באמצעות ה-77. אז אנחנו עשינו מפגש בין ה-77 לבין תאריך הנפקת האשרה. יש לנו את הדרכים לזהות שזה אותו אדם.
אפשרי לעשות פה פיילוט אולי. אני מגדיר את זה כפתרון ביניים לגבי האוכלוסייה האומללה הזאת. זה ממש שובר את הלב.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
זה ממש אומלל פה. אנחנו פה בדיון 100.
<< דובר_המשך >> דני זקן: << דובר_המשך >>
אפשרי לנסות להפגיש בינינו לבין משרד התחבורה, לבין מערך הדיגיטל הלאומי, כסוג של פיילוט, לראות איך אנחנו בונים באמת את הממשקים האלה.
אנחנו, אתה מכיר אותנו, ביטוח לאומי, אנחנו מאוד אוהבים למצות זכויות ומבחינתנו ברגע שאישרנו איזה משהו אחד ואותו אדם לא השלים את מיצוי הזכויות – זה דבר שמבחינתנו הוא לא טוב.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
בקיצור, במילים פשוטות אני חוזר להצעה שלי מלפני שלוש שנים, אחרי כל הישיבות עם משרד הפנים ואחרי כל הישיבות עם זה והישיבות אצל שר הפנים לשעבר ולעתיד ולהבא ולזה, כולם. חבר'ה, תמצאו פתרון איך להכניס באזור האישי איזשהו אמצעי זיהוי של ביטוח לאומי. יש לכם את החומר, זה בסדר.
האמת היא שסיכמנו את זה לפני שלוש שנים. איכשהו משרד הפנים הגיע ואמר "לא, לא, לא. בסדר, אנחנו נטפל בזה". זומנתי לפגישה במשרד הפנים, קיבלתי טלפונים מכל העולם ומכל מיני פעילי למען שלמות העם היהודי ומכל מיני כאלה ואמרו לי "לא, לא, לא, משרד הפנים כבר פותר את זה". אני נמצא ארבע שנים אחרי סוף הקדנציה – אין פתרון אחר.
מערך הדיגיטל הלאומי, תשבו עם ביטוח לאומי, תנסו לקחת את האזור האישי. אפשר אפילו לעשות פה שולחן עגול בשבוע הבא ולראות איפה הבעיות של זה ולנסות לקדם את הדבר הזה. אני חושב שפשוט חבל על הזמן כי אנחנו כל פעם נחזור פה לוועדה עם עוד איזשהם שני מקרים ועוד איזשהו מישהו מהדואר שהיה צריך לקחת את המזומן בשקית, וההוא הביא את הרשימה והארגון הזה הביא את הזה.
אני, עם כל הכבוד שלי לחיים וחסד, אני נגד הדבר הזה.
<< אורח >> הדס טלר: << אורח >>
חד משמעי.
<< אורח >> רחל מורגנשטרן: << אורח >>
גם אנחנו נגד.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
אזרחים לא צריכים לפנות לארגונים וארגונים לא צריכים לזה. ארגונים נכנסים במקומות שזה הם לא. אבל זה לא מקום שהממשלה לא אמורה לעשות את זה. אני אין לי ספק – אני לא עושה את זה – אם מישהו היה מגיש עתירה לבג"צ, מדינת ישראל הייתה נופלת בסיפור הזה. כי מדינת ישראל לא יכולה לבוא בשם רשות האוכלוסין ולמנוע מ-250,000 אזרחים שירותים בסיסיים. וזה 250,000, אני אגיד את זה עוד הפעם. לא 30,000, זה 250,000 אזרחים שלא מקבלים שירותים בסיסיים. לא מקבלים שירותים בסיסיים, זה לא הגיוני.
אנחנו רוצים לקדם את מערך הדיגיטל. אנחנו חושבים שזה נכון, אנחנו חושבים שזה דבר טוב, זה דבר בריא. אבל למה הזנב הזה שכל הזמן מציק ל-250,000 איש? 250,000 איש.
עכשיו שתדעי, משטרת ישראל לא יודעת אם - - - עובדים זרים בגלל זה. משטרת ישראל מתמודדת עם זה. משטרת ישראל הייתה פה ואמרה "אנחנו לא יודעים ל- - - בגלל הדבר הזה, כי אין לנו אמצעי זיהוי ואין לנו דרך להגיע לזה ואנחנו לא יודעים, ואנחנו כן, ואנחנו בעד, ולא". אין לך מושג.
קודמך בתפקיד היה פה. מה שאנחנו עברנו עם הסיפור הזה, וכבר היינו על סף לפני שלוש שנים. וכמו שאמרתי, מסיבות – את שואלת אותי – לא ענייניות זה לא קרה. אין סיבה. תשבו עם ביטוח לאומי, תסגרו את העניין ואני חושב שבא לציון גואל.
צריך למצוא פתרון טכנולוגי איך אפשר להיכנס למערכת ההזדהות האישית.
<< אורח >>משה חמד:<< אורח >>
אפשר רק להתייחס לרשות האוכלוסין? רק התייחסות קצרה.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
כן, בכיף. שומע ארבע שנים, זה בסדר, אז עכשיו יהיו עוד ארבע שנים.
<< אורח >> משה חמד: << אורח >>
רשות האוכלוסין, משה חמד. אנחנו מנהלים את העובדים הזרים ברשות האוכלוסין ומנהלים אותם על פי מספר דרכון. לאחרונה עלה פורטל זרים לאוויר גם לזרים וגם למעסיקים, שנותן מענה לכל השירותים העסקיים של הזרים שקשורים לרשות האוכלוסין. נכון שזה לא נותן מענה למה שאלתם כאן, אבל יש הרבה מאוד שירותים - - -
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
הוא יכול להוציא רישיון נהיגה בבנק הדואר?
<< אורח >>משה חמד:<< אורח >>
רשות האוכלוסין נותנת הרבה דברים לזרים והזרים מקבלים מנה. זה לא קשור לרישיון נהיגה, אז אני לא יודע להתייחס לזה. אבל בדברים שקשורים להתנהלות הזרים.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
אתה אולי לא הבנת על מה אני מדבר. אז אולי לא הבנת, אני אנסה לחדד את מה שאני מדבר עליו.
<< אורח >>משה חמד:<< אורח >>
בסדר. אז זהו, רגע, להתייחס לדברים האלה. 250,000 עובדים זרים מקבלים שירותים מרשות האוכלוסין.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
לא, אבל זה לא מעניין.
<< דובר_המשך >> משה חמד: << דובר_המשך >>
בסדר, רק להגיד.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
זה לא רלוונטי.
<< דובר_המשך >> משה חמד: << דובר_המשך >>
בסדר, רק להגיד.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
לא, לא, אני אסביר. אני אסביר. רשות האוכלוסין, בגלל מערך ההזדהות הלאומית ובגלל מערך הדיגיטל, שולטת, בעצם, לא על רשות האוכלוסין, על כל המשרדים שיושבים כאן: על ביטוח לאומי, על משרד התחבורה, על מס הכנסה ועל הכול. בעצם, יש לכם שליטה ומה שעשיתם זה כיביתם להם את השלטר. מס הכנסה אין לו ממך מידע, כי אין לו את מספר הזהות. למס הכנסה אין לו. לביטוח לאומי אין לו. למס הכנסה יש בשביל לגבות, אבל אין לו בשביל לתת, אין לו איך להגיע אליו. לביטוח לאומי אותו דבר - אין לו איך להגיע אליו, כי אתה הורדת לו את השלטר.
הורדת לו את השלטר. למה הורדת לו את השלטר? כי הגברת הנכבדה ממערך הדיגיטל שיושבת לימינך, היא חיה בזכות מספר זהות. אתה עשית משהו לא חוקי. רק שתדע, זה לא חוקי. לפי משרד המשפטים, לפי היועץ המשפטי לממשלה, לפי הייעוץ המשפטי של הכנסת - הוא לא חוקי. אתה לא הנפקת מספר זהות לאותו אדם שירד. זאת האמת. רק שתדע את המצב חוקתי.
אתה אמור להנפיק לו מספר זהות מיידית. לאותה אשרת כנסה היית אמור להנפיק מספר זהות. מסיבות, אמרתי לך, יש כאלה שאומרים שהן מסיבות דתיות, יש כאלה שאומרים שהן מסיבות לא יודע מה. לא הנפקת לו מספר זהות.
זה שלא הנפקת לו מספר זהות מונע ממנו לקבל שירותים בסיסיים במדינת ישראל. לא שירות מרשות האוכלוסין - הוא יקבל. בגבול יעצרו אותו ויגידו לו: "אתה פה יותר מדי זמן, האשרה שלך פגה, אתה לא הגשת בבקשה בזמן לאשרה חדשה". זה יעשו, זה בסדר גמור. את השירות הזה הוא יקבל במלואו. אבל שירות פשוט הוא לא יקבל: תג נכה הוא לא יקבל, קופת חולים הוא לא יקבל.
<< אורח >> הדס טלר: << אורח >>
אנחנו עוזרים לו ברישיון נהיגה.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
רישיון נהיגה הוא לא יקבל.
עכשיו, אני אספר לך יותר מזה. הוא לפי החוק, לפי כל חוקי מדינת ישראל הוא אזרח מלא במדינת ישראל. הוא חייב חובות, הוא חייב לשלם ביטוח לאומי, הוא חייב לשלם מס הכנסה, הוא חייב לשלם כל דבר, והוא חייב לקבל כל הזכויות, חוץ מפעמיים כבר עשו לי בהחלטות בממשלה, או הוציאו אותן מזכויות מסוימות, אבל הוא מנוע מלקבל אותן. אתה יודע למה? כי רשות האוכלוסין עשתה משהו לא חוקי: היא לא הנפיקה לו מספר זהות.
עכשיו, אתה מדבר עם אדם שישב ארבע שנים, כמו שאמרתי לך, עם כל היועצים המשפטיים שלך במשך שעות, עבר את כל השבעה מדורי גיהינום. אני אוציא לך פרוטוקולים אצל השר, שהתחייבו שינפיקו מספר זהות, ואני לא רוצה להגיד את התרגיל שעשו יום אחר כך. ויותר מזה, אתה יודע, שעד כדי כך זה הגיע, אם אתה רוצה לדעת עד כמה, שאחרי הישיבה שלי, הפסיקו להנפיק אשרות לסטודנטים. אתה יודע את זה?
<< אורח >>לארה בן ארי:<< אורח >>
היושב ראש, אני רוצה להתייחס. עורכת דין לארה בן ארי מרשות האוכלוסין וההגירה. אני אחראית בעיקר על פרויקטים טכנולוגיים במנהל אוכלוסין.
אז בהמשך להמלצה שלך, לפני שנה וחצי יצא נוהל. אתה מכיר, נוהל שהוא טכני לחלוטין, מסדיר בפועל את אופן הענקת הרישיון לישיבת ארעי ומספר זהות במרשם ל-א'-2, א'-3, א'-4, א'-5.
אתה יודע כמה, מהרגע שיצא הנוהל?
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
אפס.
<< אורח >> לארה בן ארי: << אורח >>
אפס.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
כי אמרתי אז שזה מה שיקרה. אמרתי את זה אז.
<< דובר_המשך >> לארה בן ארי: << דובר_המשך >>
הנוהל הזה מסדיר - - -
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
אמרתי את זה. אמרתי. הנה.
<< דובר_המשך >> לארה בן ארי: << דובר_המשך >>
לא, להיפך.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
את מחזקת את דבריי.
<< אורח >>לארה בן ארי:<< אורח >>
אני להיפך, לא מחזקת לא מחזקת את דבריך.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
את מחזקת.
<< דובר_המשך >> לארה בן ארי: << דובר_המשך >>
אני אומרת שיש את האפשרות לאותן הראשונות להוציא תעודת זהות, להנפיק.
<< יור >>היו"ר יצחק פינדרוס:<< יור >>
אני, עד שלא יהיה לעובדים הזרים אני לא - - - . לעובדים הזרים יש אפשרות?
<< אורח >>לארה בן ארי:<< אורח >>
העובדים הזרים אני לא נכנסת לזה.
<< יור >>היו"ר יצחק פינדרוס:<< יור >>
אה, לא נכנסת לזה. הבנתי. זאת התשובה מבחינתי.
<< אורח >>לארה בן ארי:<< אורח >>
אין אפשרות כי זה - - -
<< יור >>היו"ר יצחק פינדרוס:<< יור >>
זאת התשובה מבחינתי. יש פה 250,000 אזרחים, הם צריכים לקבל שירותים במדינת ישראל.
<< אורח >> לארה בן ארי: << אורח >>
הם לא אזרחים.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
לא אזרחים, הם תושבים. הם תושבים בחוק. גם אם הם לא אזרחים הם תושבים בחוק. יש חוק במדינת ישראל. הם תושבים. הם נמצאים פה, ולא משנה מאיזה כוח. מי שנמצא פה מעל שישה חודשים הוא תושב בהגדרה החוקית שלו ואת יועצת משפטית ואת יודעת את זה. הוא תושב: הוא צריך לשלם מס הכנסה, הוא צריך לשלם ביטוח לאומי, יש לו זכויות. יש כללים מאוד מאוד ברורים, זה לא חוקי הדבר הזה.
<< אורח >> לארה בן ארי: << אורח >>
הם נכנסים ברישיון עבודה, ברישיון ב'-1.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
אז מה?
<< דובר_המשך >> לארה בן ארי: << דובר_המשך >>
וזה רישיון זמני לעבודה.
<< יור >>היו"ר יצחק פינדרוס:<< יור >>
נכון, אבל יש חוקים במדינת ישראל, אבל יש חוקים, בן אדם שנמצא פה שישה חודשים ברישיון, יש גם בלי רישיון.
<< דובר_המשך >> לארה בן ארי: << דובר_המשך >>
זה לא הדיון עכשיו, אני לא אכנס לזה.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
לא, מבחינתי זה כן הדיון.
<< דובר_המשך >> לארה בן ארי: << דובר_המשך >>
טוב.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
האם בן אדם שהוא תושב ישראל ולא אזרח, מגיע לו זכויות? עכשיו, הוויכוח שלי הוא לא עם רשות האוכלוסין, היא אפילו לא, באמת, לא רלוונטי לי העמדה של רשות האוכלוסין. רלוונטי לי העמדה של ביטוח לאומי, רלוונטי לי העמדה של מס הכנסה, רלוונטי לי העמדה של משרד התחבורה, לא רלוונטי לי העמדה של רשות האוכלוסין, לכן אמרתי: אתם קידשתם את זה.
עכשיו, מה אתם? אתם בעמדה שלכם מחזיקים את האנשים האלה בני ערובה באמצעות מערך הדיגיטל. אז או שינתקו את מערך הדיגיטל ממערך רשות האוכלוסין או שימצאו פתרון אחר במערך הדיגיטל. זה בדיוק מה שאני אומר, בדיוק מה שאני אומר.
ואמרתי אז בנוהל, אני אזכיר לך, בישיבה אצל שר הפנים, אם את השתתפת בישיבה, היית בישיבה? זה בסדר, היה את הבחור, איך קראו לו, נו?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
דניאל סלומון.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
כן. ואמרתי לו אז: אין לזה שום סיכוי, אתם בניתם נוהל ועברנו. דרך אגב, עבדנו על זה שנתיים, אין ספור ישיבות שהייתי במסילת ישרים, וחזרתי, והלכתי וזה. ומה היה? כי לפני שלוש שנים הצעתי את ההצעה הזאת למערך הדיגיטל, ישבתי בישיבה עוד עם אמנון מרחב יחד עם מערך הדיגיטל אצל ניר ברקת, וסיכמנו שהולכים על הדבר הזה. סיכמנו שהולכים על הדבר הזה ואז הגיעו פה לוועדה והגיעו רשות האוכלוסים והם אמרו: "לא, לא, לא, יש לנו פתרון יותר טוב".
"יש לנו פתרון יותר טוב" והתחיל זה. אני אומר: אין פתרון, אנחנו נמצאים פה אחרי ארבע שנים. מבחן התוצאה, בדיוק כמו שאמרת - אפס. מהנוהל הזה אפס יצא. אני רוצה ל-230,000 איש האלה פתרון, והדרך ל-230,000 איש האלה, זה דרך שמערך הדיגיטל ימצא פתרון טכנולוגי איך אני יכול להיכנס למערכת ההזדהות האישית, אם אני תושב ישראל ולא אזרח ישראלי.
נחדד את זה: אני תושב ישראל ולא אזרח ישראלי. איך אני נמצא פה, איך המשטרה נמצאת איתם, איך המערכת נמצאת איתם, איך כולם נמצאים איתם: משרד התחבורה, ביטוח לאומי, מס הכנסה. אני רוצה שתהיה איזושהי מערכת שהבן אדם יודע.
את יודעת מה? הוא הגיש תלונה במשטרה על פגיעה מינית, איך הוא בודק מה עם התלונה שלו? אין לו דרך. אין לו דרך. אז מה? בגלל שהוא בהגדרה שלהם הוא קיבל רק רישיון עבודה ופגעו בו, בילד שלו, הוא לא יכול לבדוק במשטרה מהם התלונה שלו, למה? שמישהו יסביר לי למה, בגלל העמדה המאוד מאוד מנומקת של רשות האוכלוסין, למה הוא לא קיבל מספר זהות? שאני חושב שהוא לא חוקי, אבל זה לא משנה כרגע. נגיד שהם צודקים. אז הם לא יכול מה, הוא פגעו בו. למה הילד הזה לא יכול לבדוק מה עם התלונה שלו? למה אמא שלו לא יכולה לבדוק מה עם התלונה שלו? איזו סיבה הגיונית יכולה להיות לדבר הזה?
ולכן הפתרון הוא ללכת על הדבר הזה ולנסות למצוא פתרון בדרך הזאת.
משרד התחבורה, אתם רוצים? איך אנחנו מתמודדים עם הדבר הזה בסינכרון ביניכם לביטוח לאומי על החלק לפחות של תגי הנכה?
<< אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >>
לא, כבר אם אנחנו נעשה את התהליך הזה, אנחנו נעשה גם את התג נכה וגם את התהליך של הזרים עם רישיונות הנהיגה, כי כבר אם יהיה את ה-77, שאנחנו נוכל לקלוט אותו - - -
<< יור >>היו"ר יצחק פינדרוס:<< יור >>
אני מציע, מכיוון שאני לא אורח פה בבניין, כרגע מתארח פה וכרגע מתארח בכיסא יושב ראש הוועדה הקבוע של אושר שקלים, אבל אני מציע שתעשו את זה במקביל. זאת אומרת, עבודה מול מערך הדיגיטל, שדרך אגב, מערך הדיגיטל סמך על זה לפני שלוש שנים וכמעט כבר היינו אחרי זה והיינו עם בשורה.
<< אורח >> שרון אקרמן אוחיון: << אורח >>
רק משהו לגבי זה, בסוף אנחנו צריכים שיתוף פעולה עם משרדים, אוקיי?
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
ביטוח לאומי, הוא יוכל להביא לכם את זה.
<< אורח >> שרון אקרמן אוחיון: << אורח >>
אז אין בעיה.
<< יור >>היו"ר יצחק פינדרוס:<< יור >>
אני מבקש בקשה פשוטה.
<< דובר_המשך >> שרון אקרמן אוחיון: << דובר_המשך >>
אנחנו יותר מנשמח לשתף פעולה.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
קחו את הקובץ של ביטוח לאומי של 77, שתהיה אפשרות מצידי גם שזו תהיה אפשרות צדדית. זאת אומרת, תמצאו את הדרך הטכנולוגית איך זה לא יערבב לכם את המערכת, אבל תמצאו אפשרות שבן אדם יוכל להיכנס למערכת ההזדהות הממשלתית באמצעות זה.
<< אורח >>משה חמד:<< אורח >>
אני אוסיף שרשות האוכלוסין, באמצעות הוועדה למסירת מידע, מוכנה להעביר, בכפוף לוועדה, טופס א' וטופס ב', את כל המידע.
<< יור >>היו"ר יצחק פינדרוס:<< יור >>
אבל אין לו מספר להזדהות.
<< אורח >>משה חמד:<< אורח >>
לא, אבל את כל מספרי הדרכונים.
<< יור >>היו"ר יצחק פינדרוס:<< יור >>
אבל אין לו מספר.
<< אורח >> משה חמד: << אורח >>
יש להם מספר דרכון עם הפרטים.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
אבל הם לא מוכנים, הם לא מוכנים.
<< דובר_המשך >> משה חמד: << דובר_המשך >>
אז בסדר, אבל - - -
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
לכן תנו להם את הביטוח לאומי. מה הבעיה דרך הביטוח הלאומי? מה הבעיה?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
בדרכונים יש אותיות, וזו גם בעיה. הדרכונים גם מתחלפים.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
נפתח פה שולחן עגול עם כל הגורמים הרלוונטיים, זה צריך ישיבת התנעה.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
בסדר, נעשה ישיבה עגולה. תביאו את האנשים שלכם לראות אם הדבר הזה.
<< אורח >> משה חמד: << אורח >>
ככל שירצו מספרי דרכונים, לפי מספרי דרכונים אנחנו מוכנים, לפי ועדה למסירת מידע, לתת את כל המידע שיש לנו. אני חושב שזה יכול לסייע. נכון שאין לנו 77, 88, כל הדברים האלו, כי אנחנו לא מנהלים ככה. וזה בסדר, כי ככה אנחנו עובדים. אנחנו עובדים הכול לפי חוק, אבל נשתף והוועדה למסירת מידע, כמו שאנחנו משתפים את ביטוח לאומי ואת צה"ל ואת כל הגופים במדינה. לגופו של עניין ניתן כל מה שיש לנו לטובת הדבר.
<< יור >>היו"ר יצחק פינדרוס:<< יור >>
אבל הכי קל, בשביל שלא יהיה, בוא, מספר דרכון, וזו הייתה טענה נכונה גם של מערכת ההזדהות הממשלתית, ופה אני מייצג אותם לצורך העניין. מספר דרכון יכול להתחלף. אני מחזיק שני דרכונים.
<< אורח >> משה חמד: << אורח >>
מקשרים את זה.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
שנייה, אני מספר לך, אני מחזיק שני דרכונים. אני מחזיק דרכון דיפלומטי.
אם אני נכנסתי לצורך העניין, לי יש דרכון אמריקאי, היה לי. אני תמיד היו לי שני דרכונים, פעם היה לי ישראלי ואמריקאי. מאז שנכנסתי לכנסת הייתי צריך לוותר על האמריקאי, אז יש לי דרכון דיפלומטי ודרכון ישראלי. ולפעמים אני בטיסה מסתבך עם זה, אני לא יודע איזה, על מה נרשם הכרטיס.
במספר 77 הוא, או מספר ביטוח לאומי הוא קבוע. הוא קבוע גם אם ההוא עשה דרכון חדש, בינתיים, והוציא דרכון חדש. זה הרבה פחות מורכב. ואני אמרתי, לקחתי את זה ממדינה אחרת, שאני יודע עליה, בבנק בארצות הברית אתה נכנס - -
<< דובר_המשך >> משה חמד: << דובר_המשך >>
עם כרטיס social security. כל מי שמכיר את זה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אבל מנהלים קשרים בין דרכונים.
<< יור >>היו"ר יצחק פינדרוס:<< יור >>
לא תמיד. הדרכון האמריקאי והישראלי לא תמיד היה קשור. אני אומר לך אצלי.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
באחת הישיבות פה הוסכם, אני זוכר, שננהל הכול לפי מספר דרכון, וזה אפשרי.
<< יור >>היו"ר יצחק פינדרוס:<< יור >>
אני פחות איך קוראים לזה. מה שמערך הדיגיטל ירגיש שיותר בטוח ויותר זה. לטעמי, מערך הדיגיטל ירגיש יותר בטוח עם מספר קבוע ולא מספר מתחלף, שהוא כל הזמן צריך לבדוק שהוא התחלף ולקשר ביניהם. יש לו מספר קבוע, אבל עוד הפעם, בוא, אני לא הולך, תשבו ביניכם. מה שנוח למערך הדיגיטל.
<< אורח >> שרון אקרמן אוחיון: << אורח >>
דרכון זה בעייתי, אנחנו לא - - -
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
היושב ראש, אלה דברים פרטים.
<< יור >>היו"ר יצחק פינדרוס:<< יור >>
בדיוק. טכנולוגית זה הפתרון, בדיוק, זה מה שאמרתי. זה התחום שלכם, אתם מתמחים בזה, כל אחד במה שהוא מתמחה. זה בסדר גמור.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אין פה, הדיון הוא פה לא עכשיו הפתרון.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
בדיוק, הפתרון הטכנולוגי. אני אומר, צריך פתרון אמיתי למשטרת ישראל, לביטוח לאומי, למשרד התחבורה, למשרד הבריאות, למשרד החינוך, דרך אגב. עלו פה גם בעיות של משרד החינוך. זה בלתי מסתיים, אנחנו ארבע שנים, קיימתי, כמו שאמרתי, עשרות דיונים על הדבר הזה. הפתרון הוא פשוט, קל.
אמרתי, אם זה יהיה מספר דרכון או מספר ביטוח לאומי או מספר אחר, לא משנה לי, מספר מזהה אחר, whatever it’s going to be, שיוכלו להיכנס למערכת ההזדהות הממשלתית. זאת אומרת, פה אנחנו בעצם בני ערובה לבעיות משפטיות של מה המעמד של האזרחים האלה, שמדינת ישראל עוד לא החליטה מה לעשות איתם. היא כן מגרשת עובדים זרים, היא לא מגרשת עובדים זרים, מתי היא תגרש אותם, איך היא תגרש אותם. עזוב, אנחנו לא נצא מזה.
בסוף, אנשים צריכים לקבל שירות. אני לא יכול לעמוד בפני אדם, כמו שאמרתי, אדם שלא מקבל שירות שמגיע לו בחוק. מגיע לו בחוק. אין שום סיבה בעולם שהוא יקבל את זה, בגלל שאנחנו רוצים להיות, ובאמת, מדינת ישראל מתקדמת עם מערכת ההזדהות הממשלתית, כל הכבוד, אבל זה לא אמור למנוע מהאנשים האלה שירותים.
כן.
<< אורח >>דני זקן:<< אורח >>
משפט אחרון לגבי גברת שרה גרינברג, כי נאמרו פה דברים על ביטוח לאומי. חשוב רק להבין את התהליך. עשיתי כרגע איזושהי בדיקה. אני מדבר כמובן באופן כללי, כדי לשמור גם על הפרטיות שלה, אבל בסופו של דבר, חשוב להבין מה המצב החוקי. לגבי אישה שיולדת ומקבלת דמי לידה, שהיא עובדת עצמאית. יש לנו פלוס מינוס סביבות מיליון עצמאים. יש תהליך אוטומטי.
ברגע שאישה יולדת, יש לנו מידע כמובן על ההכנסות שלה. היא מקבלת בשלב הראשון את דמי הלידה בהתאם לגובה ההכנסות שהיא משלמת כמקדמות. ברגע שמגיעה שומה, נוצרים הפרשים לכאן ולכאן. אם הגיעה שומה גבוהה יותר, היא תקבל הפרשי דמי לידה לזכות, ובהתאמה תצטרך לשלם דמי ביטוח לאומי גבוהים יותר. וההיפך, בהתאמה, אם הגיעו הפרשי שומה נמוכים יותר, נוצר לה חוב בדמי לידה, ומצד שני, היא תקבל החזרים של דמי ביטוח לאומי. אז זה בעצם מה שקרה איתה. ביקשנו ממנה מסמכים מסוימים, היא הביאה את המסמכים, נוצרו לה הפרשים. אני, עוד פעם, רוצה לשמור פה על הנושא הפרטיות שלה. אנחנו נחליף תכף טלפונים, ונמשיך את הבירור. בסדר?
אז בסופו של דבר, חשוב פה להבהיר שמבחינת הביטוח הלאומי, פעלנו בצורה תקינה ובהתאם לחוק, ולא היה פה חלילה איזה משהו שפעלנו שלא כדין.
<< יור >>היו"ר יצחק פינדרוס:<< יור >>
בנושא של תג נכה יש לכם פתרון, את אומרת, משרד התחבורה?
<< אורח >>ענבל בן ישעיה:<< אורח >>
לא, אני אומרת שאם אנחנו נעשה באמת שולחן עגול, ונמצא מספר שהמערך הדיגיטלי באמת - - -
<< יור >>היו"ר יצחק פינדרוס:<< יור >>
לא, אבל השאלה היא אם אתם יכולים לעבוד מול ביטוח לאומי.
<< אורח >>ענבל בן ישעיה:<< אורח >>
אנחנו עובדים עם ביטוח לאומי: כל מי שיש לו כיסא גלגלים, המערכת של ביטוח לאומי מזינה.
<< יור >>היו"ר יצחק פינדרוס:<< יור >>
גם אם זה 77?
<< אורח >> הדס טלר: << אורח >>
חוץ מהאמא שפנתה אלינו.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אבל לנו אין 77 בכלל.
<< יור >>היו"ר יצחק פינדרוס:<< יור >>
לא, אבל גם אם אין לו מספר זהות הם יודעים להבהיר לכם את זה? זו השאלה.
<< אורח >> הדס טלר: << אורח >>
קודם כל, לא. דבר שני, הילד שדיברתי עליו כבר הסדיר עליה ויש לו מספר זהות, ועדיין - - -
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
כן, כן, לא, אבל אני שואל, דני, האם יש לך דרך להעביר, כמו שסגרנו אז עם ביטוח לאומי ועשיתם עבודה מאוד יפה, באופן כללי עם הנכים, גם את ה-77, למצוא דרך לסנכרן עם משרד התחבורה?
<< אורח >> דני זקן: << אורח >>
סוכם, יש פה הצעה מאוד חשובה לעשות פה שולחן עגול.
<< יור >>היו"ר יצחק פינדרוס:<< יור >>
לעשות את השולחן, בסדר, אתי.
<< אורח >>דני זקן:<< אורח >>
אנחנו נביא את הצוותים, אנשי המחשוב שלנו יחד עם ה- - -. יהיה פה פשוט סיעור מוחות, אנחנו נראה להם מה היכולות שלנו. יראו מה היכולות שלהם.
<< אורח >> שרון אקרמן אוחיון: << אורח >>
נשמח מאוד.
<< אורח >> דני זקן: << אורח >>
בסופו של דבר אני מאמין שכן נצליח להתקדם.
<< דובר >> אתי שבתאי: << דובר >>
אנחנו רק נבקש שאחרי שישיבה תישארו פה, כדי שנתאם מועד ליום שני.
<< יור >>היו"ר יצחק פינדרוס:<< יור >>
בסדר גמור, בשמחה רבה.
<< אורח >>עירית שביב-שני:<< אורח >>
אני מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. אני רציתי לדבר על נושא תגי הנכה. אנחנו גם קיבלנו הרבה פניות על כל מיני קשיים בירוקרטיים שיש. אני מבינה שאין פה נציג ממשרד התחבורה בנושא זה.
<< אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >>
אני נציגת משרד התחבורה.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
יש. היא יושבת פה מתחילת הדיון ואפילו - - -.
<< אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >>
לא, אבל הבנתי שאת בנושא רישיונות נהיגה. גם תגי נכה?
<< אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >>
אני אמונה על נושא הנהיגה, אבל אני מכירה את תחום תווי נכה, ואני יודעת את הקשיים בשטח, ואני יודעת שהיו המון עיכובים גם בגלל שהיה לנו מכרז, וגם אחרי זה הייתה מלחמה, ונתנו הארכות זמניות לאנשים שהיה ברשותם תווי נכה, נתנו לתקופות של חודשיים שלושה תווי נכה. כרגע נתנו בשל המלחמה למי שפג תוקף תג הנכה, נתנו לעוד חודשיים.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
עד אוגוסט.
<< אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >>
עד אוגוסט, כדי למזער את הנזקים.
<< אורח >>עירית שביב-שני:<< אורח >>
אז אנחנו שמענו הרבה תלונות.
<< אורח >>ענבל בן ישעיה:<< אורח >>
אנחנו בהשתדלות למזער. מי שיש לו תג הרבה יותר קל לנו, כי אז ידענו שמשהו קיים לו. אם מישהו הגיש בקשה חדשה, אז בכל זאת זה צריך להיבדק על ידי - - -
<< יור >>היו"ר יצחק פינדרוס:<< יור >>
כן, אבל השאלה שעלתה קודם זה למה צריך לחדש בכלל.
<< אורח >>ענבל בן ישעיה:<< אורח >>
נכון, יש מצבים, כמו שתיארנו את הילד עם כיסא הגלגלים, ברור שהוא צריך לקבל לצמיתה כי לצערנו המצב לא - - - .
<< יור >>היו"ר יצחק פינדרוס:<< יור >>
אז איך זה קורה שזה חוזר? את צריכה לעשות בדיקה, בסדר.
אבל היא, עצרתי אותה באמצע. בבקשה.
<< אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >>
כן, תודה. אז בעצם אנחנו קיבלנו תלונות גם של אנשים שמעל גיל 67, שפתאום או שהיה להם תג, או שעכשיו הם נדרשים להביא אישור מביטוח לאומי שהם מרותקים עם כיסא גלגלים, והם כבר לא בביטוח לאומי, כי הם מעל גיל 67, הם כבר לא מקבלים קצבה. ומצד שני, הבנו שלמשרד התחבורה יש איזשהו מחשבון שיכול לחשב אם הם היו לפני גיל 67, אז האם הם זכאים לכיסא גלגלים. אבל את זה משרד התחבורה עושה רק אחרי שהם מגישים ערעור, אז למה שמשרד התחבורה לא יעשה את זה מראש?
<< אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >>
חידשת לי את המחשבון, אני יכולה להגיד לך את זה, אבל אני יודעת - - -
<< אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >>
וכל מיני נושא של בעצם, גם הנושא הזה של תג לצמיתות, שאם הנכות היא צמיתה אז גם התג צריך להיות לצמיתות. ועכשיו, אני יודעת שעכשיו משרד התחבורה וביטוח לאומי בעצם נמצאים באיזשהו דין ודברים, שרוצים שלהסתמך על הוועדות של ביטוח לאומי בשביל לתת תג נכה.
<< יור >>היו"ר יצחק פינדרוס:<< יור >>
פה בוועדה זה היה. זה היה פה בוועדה.
<< אורח >>עירית שביב-שני:<< אורח >>
שזה יכול להיות דבר מבורך מאוד שיש את המסלול הירוק הזה, שאם מישהו כבר הלך לביטוח לאומי.
<< אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >>
זה לא מדויק.
<< אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >>
שאם מישהו הלך כבר לביטוח לאומי, אז ישר זה מועבר למשרד התחבורה והוא מקבל תג. זה מעולה, אבל יש עדיין אנשים, כמו למשל תושבי חוץ, כמו למשל בעיה עם גיל 67, ש - - -
<< אורח >> הדס טלר: << אורח >>
או אנשים נכים שנלחמים להמשיך לעבוד ולא - - - המציאות. ואז הם לא זכאים לקצבת נכות.
<< אורח >>עירית שביב-שני:<< אורח >>
לא, לא, זה גם, זה לא מדויק, זה לא מדויק בכלל.
<< אורח >> הדס טלר: << אורח >>
הם לא מוכרים לקצבת נכות.
<< אורח >>עירית שביב-שני:<< אורח >>
זה לפי הכנסה.
<< אורח >> הדס טלר: << אורח >>
בסדר, אז אם הם עובדים - - -
<< אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >>
לא, לא אם הם עובדים, אם ההכנסה גבוהה מאוד.
<< אורח >> הדס טלר: << אורח >>
הכנסה של 8,100 שקלים, לא גבוהה.
<< אורח >>ענבל בן ישעיה:<< אורח >>
לא, אבל יש משהו אחר. אם את מעל גיל 70. יש אנשים שלא הלכו ולא הגישו בקשה לביטוח לאומי. הכול בסדר, הם מתפרנסים, אבל יש להם מגבלה בניידות, יש להם קושי, ויש להם קושי בהליכה למרחקים קצרים. זה לא אומר שאם הם לא היו בוועדה של ביטוח לאומי, המצב הרפואי שלהם לא צריך להקנות להם תג נכה.
<< אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >>
ברור.
<< אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >>
לא, עכשיו, מה קורה? במיוחד אנשים מעל גיל 65, שבכלל לא יכולים להגיש שום בקשה, כי הם כבר לא שייכים.
<< אורח >> יוסי איפרגן: << אורח >>
מעל גיל 67. לא יכול להגיש נכות.
<< אורח >>ענבל בן ישעיה:<< אורח >>
67. לא יכול להגיש נכות. שמצד אחד, לצערנו, הרבה פעמים במצבים האלה, בגילאים האלה, האנשים יש להם הרבה יותר צורך מאשר אנשים יותר צעירים. אבל גם אי אפשר לשפוט כל מקרה. יש אנשים, חלילה, עם חולים אונקולוגים או כל מיני מצבים רפואיים.
<< אורח >>עירית שביב-שני:<< אורח >>
אוקיי, אבל קודם כל צריך לקבוע קריטריונים שאני בנציבות שוויון מאז 2008 כל הזמן מדברים שיקבעו קריטריונים, יקבעו קריטריונים. עכשיו משרד מבקר המדינה עושה על זה גם דוח. לא קבעו קריטריונים ברורים: מי זכאי, מי לא זכאי לתג נכה. כל רופא קובע את זה לפי איך שנראה לו. זה לא אני ממציאה.
וצריך לקבוע קריטריונים. יש וועדות, ישבו כל מיני צוותים וּועדות ומינו צוותים ואנחנו מציעים שסוף סוף יקבעו קריטריונים ברורים למי מגיע לו ומי לא מגיע לו.
<< אורח >> ענבל בן ישעיה: << אורח >>
אני אגיד לך, זה כמו כל רופא. את יכולה ללכת לרופא אחד והוא יגיד שחוות הדעת הרפואית שלך X. את תלכי ל-second opinion את תקבלי חווה דעת אחרת. עכשיו, חוות הדעת של - - -
<< אורח >>עירית שביב-שני:<< אורח >>
אבל הרופא צריך שיהיו לו אילו שהן אמות מידה לפי מה הוא מחליט. למי מגיע ולמי לא מגיע. ואין כאלה, הן לא מפורסמות לפחות.
<< אורח >>ענבל בן ישעיה:<< אורח >>
אין טבלה, זו לא טבלה, כי מצב רפואי הוא משתנה בין אחד לשני. יש מרכיב של גיל, מרכיב של שינוי קוגניטיבי ויש כל מיני - - -
<< אורח >>עירית שביב-שני:<< אורח >>
חייבות להיות אילו שהן אמות מידה שהרופא יידע איך לעבוד לפיהן ושיפורסמו לציבור. ברור שנכון, יש לנו עניין של כל מקרה לגופו, אבל צריכות להיות אילו שהן אמות מידה שהציבור יידע, כי גם היו מקרים שפשוט אנשים הגישו - קיבלו תשובה שלילית, הגישו שוב - קיבלו תשובה שלילית הגישו שוב - קיבלו תשובה שלילית ואם בפעם הרביעית פתאום קיבלו תשובה חיובית. אז זה כנראה לא מסודר בצורה ברורה. גם הבנתי שיש מחר דיון בנושא דומה של חולק רון וקוליטיס פה בוועדה. זה גם קשור.
אני לצערי לא אוכל להיות, אבל.
<< יור >>היו"ר יצחק פינדרוס:<< יור >>
דני, רק שאלה אליך. אתם קובעים אחוזי נכות גם לאנשים שלא זכאים לגמלה?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אם הם מבקשים וועדות לעניין מס הכנסה.
<< אורח >>דני זקן:<< אורח >>
אני לא רוצה להיכנס לנושאים שלא בתחום המקצועיות שלי, שזה סמנכ"לית גמלאות, אבל באופן כללי יש מצבים שבהם אדם מגיש תביעה לקצבת נכות או קצבת - - -
<< יור >>היו"ר יצחק פינדרוס:<< יור >>
לא, אני שואל: בלי קצבה, יש מצב שאתם קובעים נכות בלי קצבה?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
כן. יש, בעניין מס הכנסה.
<< אורח >>דני זקן:<< אורח >>
אני לא מכיר דבר כזה. זה יותר לעניין נכות של ועדה של מס הכנסה וביטוח לאומי הוא כן זה שמקיים את הוועדות הרפואית, אם זו השאלה שלך.
<< יור >>היו"ר יצחק פינדרוס:<< יור >>
ואלה גם מועברים למשרד התחבורה לפי הנוהל שלכם?
<< אורח >> דני זקן: << אורח >>
אני לא מכיר.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
אתה לא מכיר את זה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אבל לחולים אונקולוגיים - - -
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
אז אתי, אני מציע שתבדקי את זה מול הרפרנטית של ביטוח לאומי.
<< דובר >> אתי שבתאי: << דובר >>
שבוע הבא גם יהיה פה נציג שלהם.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
האם עובר? שני הדברים האלה אני רוצה להבין, זאת אומרת, אדם שלא מקבל, האם יש הגדרה של ביטוח לאומי קצבה? אחד. ואם יש, האם זה גם עובר למשרד התחבורה?
כן, רצית עוד משפט אחד? אני רוצה להתקדם.
<< אורח >>רחל מורגנשטרן:<< אורח >>
משפט אחד, רק בעצם באנו לפה עם נציגי פונים שמייצגים עוד עשרים, אני חושבת, בקשות של תגי נכה שמתעכבות כבר חודשים ארוכים. האם עד שיתקיימו השולחנות העגולים יש משהו שהוועדה יכולה לקדם, לעשות, כדי ש?
<< אורח >>ענבל בן ישעיה:<< אורח >>
אנחנו יכולים להגיש את הבקשה.
<< אורח >>רחל מורגנשטרן:<< אורח >>
הבקשה הוגשה.
<< אורח >>ענבל בן ישעיה:<< אורח >>
אוקיי, אז נבדוק מול אתי. אני לא יכולה לתת לך תשובה כרגע. אנחנו יכולים לקחת את השמות, לבדוק אותם, ואני - - -
<< אורח >>רחל מורגנשטרן:<< אורח >>
אתמול הם קיבלו, בגלל שהוועדה פנתה, אתמול הם קיבלו מיילים, כל אחד, כמו שאמרנו, לא רלוונטיים.
<< דובר >> אתי שבתאי: << דובר >>
הפניות הועברו לכלל הגורמים.
<< אורח >>רחל מורגנשטרן:<< אורח >>
בדיוק. והתשובה שהתקבלה לא - - -
<< אורח >> הדס טלר: << אורח >>
והתשובה שהתקבלה הייתה להביא - - - מקופת חולים על המוגבלות של הילד, זאת לא תשובה. התשובה הייתה צריכה להיות תג נכה לצמיתות, זאת הייתה צריכה להיות התשובה.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
כן.
<< אורח >> שחר מנדיל: << אורח >>
עורכת דין שחר מנדיל מעמותת אוסף, ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט.
דיברתם על 250 בערך אנשים שאין להם פה זיהוי. אני רוצה להגיד שמתוכם יש פחות או יותר 70 אלף אנשים. התיעוד לא מדויק אצל רשות האוכלוסין, אבל פחות או יותר 70 אלף אנשים שהם במעמד של מבקשי מקלט. זאת אומרת, אין להם מעמד סופי כי המדינה לא החליטה. מצד שני, הם גם לא תושבים בירוקרטית. הם כן תושבים בפועל, כי הם עומדים במבחן מרכז החיים, פה החיים שלהם, פה הילדים שלהם לומדים. וגם הם ללא מספרי זיהוי.
והצעתם רעיונות כמו מספר 77, שזה מספר של ביטוח לאומי. רובם לא זכאים לביטוח לאומי, רק נשים במצבי הריון ומאוד מאוד ספציפיים. אז אני רק אומרת שמתוך ה-250 אלף אנשים - - -
<< יור >>היו"ר יצחק פינדרוס:<< יור >>
הם משלמים ביטוח לאומי?
<< אורח >>שחר מנדיל:<< אורח >>
כן. הם משלמים ביטוח לאומי ומס הכנסה.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
הם משלמים ביטוח לאומי, אז יש להם מספר.
<< אורח >> שחר מנדיל: << אורח >>
אוקיי,
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
יפה, על זה דיברתי.
<< אורח >>דני זקן:<< אורח >>
לא, לא. לא מדויק. אני יכול להבהיר, זה לא מדויק.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
מה זאת אומרת?
<< אורח >> דני זקן: << אורח >>
אנחנו מנפיקים 77 רק למי שהגיש תביעה לגמלה. למשל, אדם שנפגע בעבודה, אישה שילדה וכדומה. כלומר, רוב האוכלוסייה הזאת, היא לא נדרשת להגיש תביעה לביטוח לאומי, כי היא לא זכאית לגמלה, כי לא נוצרה עילה שמזכה אותה לגמלה.
<< אורח >>שחר מנדיל:<< אורח >>
בדיוק. אז רק נשים בהריון או תאונות עבודה.
<< אורח >>דני זקן:<< אורח >>
אז ביטוח לאומי מנפיק רק לאוכלוסייה הזאת, בסדר?
<< אורח >>שחר מנדיל:<< אורח >>
נכון. אז מתוך ה-70 ומשהו אלף, רבים מהם גם אין להם את המספר של 77.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
רגע, אבל איך הם משלמים ביטוח לאומי? איך הם מזוהים אצלכם כמשלמים?
<< אורח >> דני זקן: << אורח >>
ברגע שהם עובדים שכירים אז יש קוד דיווח ספציפי בלי מספר זהות. המעסיק מדווח עליהם בלי קוד. כלומר, עם קוד אבל בלי מספר מזהה.
<< אורח >>שחר מנדיל:<< אורח >>
אז אני אגיד שזו לא רק בעיה של מבקשי המקלט עצמם, אלא של הרשויות עצמן, כי בכל רשות אחרת יש להם מספר פיקטיבי אחר, שרלוונטי לאותה רשות. אם זה משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד התחבורה, שדווקא משרד התחבורה הוא אחד מהשותפים היחידים שאנחנו מצליחים באמת לדבר איתו כמו שצריך, ומדביקים להם מספר 89.
אבל רק שתיקחו פה חשבון, שכשמוצאים פתרון ל-200 ומשהו אנשים עליה, יש 70 אלף אנשים שהם לא עובדים זרים, שהם מבקשי מקלט שחיים פה כבר כמעט 15 שנה בלי מספר מזהה. לא הם ולא הילדים שלהם, שאין להם בכלל מספר.
<< יור >>היו"ר יצחק פינדרוס:<< יור >>
מה הפתרון שאת מציעה? לפי איזה מספר?
<< אורח >>שחר מנדיל:<< אורח >>
לתת להם איזשהו מספר מזהה אחיד, שהמערכות יוכלו לפחות לדבר ביניהן. הרי אם המשטרה יכולה למצוא מספר מזהה אחיד - - -
<< יור >>היו"ר יצחק פינדרוס:<< יור >>
אני מאוד מצטער להגיד לך, מניסיון שלי זה לא יקרה. לא, לכן אני צריך למצוא מספר קיים. גבירתי, אני כבר עברתי ארבע שנים באלה שיש להם מספרי זה, את רוצה אלה שאין להם מספרים?
<< אורח >>שחר מנדיל:<< אורח >>
אז לפחות, אתה יודע מה? אז לפחות את המספר 77 שאתם רוצים להחיל, שהוא יחול גם על מבקשי מקלט שכן יש להם 77.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
על זה דיברנו. אז אמרתי, המקסימום שיש מתוך ה-230 אלף, אם אני מנסה לחשב, אז יש את המקסימום יש לביטוח לאומי. לדני יש את הכי הרבה באופן יחסי.
<< דובר_המשך >> שחר מנדיל: << דובר_המשך >>
יחסי.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
ולכן אמרתי שבאופן יחסי אני צריך להשתמש, זה פותר לי את המקסימום בעיה. אם אני אחכה למשרד הפנים שיוצאי להם מספר זהות, צר לי לאכזב אותך, אני הבנתי שזה לא יקרה.
<< דובר_המשך >> שחר מנדיל: << דובר_המשך >>
תודה על ההתייחסות.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
לא, לא באיך קוראים לזה. גם שר הפנים לא הצליח. ניסה, ניסה, ניסה וזה לא הלך. לא הלך. לצערי הרב, לא הלך. התחלף, היה בזמנו, היה מנהל רשות האוכלוסין, לא לא זוכר איך קראו לו, הוא כבר ישב אצלי, ואמר "פתרתי את זה", אחר כך החליפו אותו.
<< אורח >>שחר מנדיל:<< אורח >>
אייל סיסו.
<< יור >>היו"ר יצחק פינדרוס:<< יור >>
כן, אייל סיסו כבר. לפני אייל סיסו. אייל סיסו גם הגיע עם בשורה: זהו, זה נפתר. אבל לפני אייל סיסו ואחרי זה היה, עברתי כבר ארבעה מנהלי רשות האוכלוסין, כבר מיציתי את העניין עם יועצים משפטיים וגיבוי של משרד המשפטים.
<< אורח >>שחר מנדיל:<< אורח >>
אבל מה שקורה פה, אני מבינה מה שאתה אומר ואני חווה את זה גם בעצמי בעבודה שלי, אבל בעצם דיון אחרי דיון, רשות האוכלוסין טוענת שיצירת מספר זיהוי יוצרת איזושהי זיקה למדינה, ולכן הם לא ייתנו מספר זיהוי, כדי שמבקשי המקלט לא תהיה להם איזושהי זיקה למדינה, למרות שזו המדינה היחידה שהם יכולים לחיות בה.
ומה שקורה בוועדות בכנסת זה שאתם מקבלים החלטות כמו שצריך ואומרים: "טוב, אנחנו מבינים שרשות האוכלוסין תעשה מה שבא לה ואין לנו איך לאכוף את זה שהיא עושה מה שבאה לה וזה ימשיך ככה". וככה זה ממשיך במשך שנים ומי שסובל מזה, נשים בצד את מבקשי המקלט שאני, עמותת זכויות אדם שאכפת לי מבני אדם כבני אדם, משרדי הממשלה לא מצליחים להסתדר, לא מצליחים לדבר.
<< יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>
נכון.
<< דובר_המשך >> שחר מנדיל: << דובר_המשך >>
משקיעים בזה אלף שעות עבודה מיותרות וכספים מיותרים.
<< יור >>היו"ר יצחק פינדרוס:<< יור >>
אני יכול רק להזדהות עם כל מה שאמרת. אני מסכים, אני לצערי הרב, אני מסכים. אבל גם שר הפנים לא הצליח. אומר לך בכנות. והוא ניסה, אני יכול להראות לך וואטסאפים, והוא ניסה.
את יודעת שרצו להאריך פעם, אני מספר, רשות האוכלוסין פה, אני יכול לספר את זה. הייתה פעם אחת שרצו להאריך את תעודות הזהות שפג תוקפן, אז הגעתי בוועדת החוקה ועצרתי את זה. אמרתי להם: לא מאריך. טלפונים מכל העולם ולשכת השר. השר אומר לי: "למה נכנעת?". כל אלה אנשים שלו שהתקשרו אליי. אומר לי: "למה נכנעת? אתה צודק, אסור לתת להם את זה".
אין מה לעשות, זה מה יש. רשות האוכלוסין עושה מה בא לה, זו המציאות. פועלת על פי חוק עם יועצים משפטיים, הכול בסדר. אבל בסוף, האנשים האלה סובלים.
אז א' אני מבקש שתעשו בדיקה עם הנושא של תגי הנכה. בינתיים, אנחנו נקבע לשבוע הבא ישיבת הנעה לנסות להתניע את הנושא הזה. תבואו עם רעיונות, ננסה לפתור את זה. בואו נצא מתוך הקופסה, אין ברירה אחרת כי בסוף אנחנו נחזור לפה ואם את רוצה אתי תעביר לך פרוטוקולים של ארבע שנות דיונים. זה כבר אין פתרון אחר. צריך פתרון בינתיים.
ואני מסכים, זה לא פותר ב-100%, אבל לדעתי זה יפתור את רוב המקרים, כי בסוף, כמו שאת אומרת, אם בן אדם נמצא פה 15 שנה, באיזשהו מקום אשתו ילדה, באיזשהו מקום הוא היה נפגע תאונת עבודה, באיזשהו מקום הוא הגיע ובאיזשהו מקום בסוף יש לו 77. אני מעריך שלרובם מתוך ה-230-240 אלף יש איזשהו קוד בביטוח לאומי מסודר, שאני חושב שהוא הפתרון הטוב ביותר. ומשרד ומערכת שנמצאת פה.
עוד מישהו רוצה להוסיף לפני שאני נועל את הישיבה?
תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:13. << סיום >>