חומר רקע
:מספר פנימי2196976
הכנסת
העשרים וחמש
:יוזם
חבר הכנסת משה ארבל
______________________________________________
הצעת חוק-
יסוד: הממשלה (תיקון–
)כשירותם של שרים
תיקון סעיף6
1
.
בחוק-יסוד: הממשלה1
, בסעיף6 –
(1)
()בסעיף קטן (ג1
"), אחרי "לעונש מאסר יבוא "בפועל" ובמקום "לרצות
את עונש המאסר או מיום מתן פסק הדין, לפי המאוחר" י
בוא "לרצות את עונש
;"המאסר בפועל
(2)
:אחרי סעיף קטן (ה) יבוא
)"(ו
לעניין סעיף זה–
""מאסר בפועל–
סך כל תקופות המאסר בפועל
שעל הנידון לרצות
ברצף אחד ,אף אם הוטלו בגזרי דין שונים ,לרבות מאסר על תנאי
שהופעל;
""עבירה– כל אחת מהעבירות שעליהן נידון לעונש של מאסר בפועל.
"
ד ב רי ה ס בר
תנאי מקדים
למינוי לתפקיד
שר הוא עמידה בתנאי הכשירות הקבועים בסעיף6
לחוק-
:יסוד
הממשלה. בין תנאים אלו, נקבע בסעיף6
()(ג1
) לחוק היסוד כי "לא יתמנה לשר מי שהורשע בעבירה ונידון
לעונש מאסר וביום מינויו טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר או מיום מתן פסק
,הדין
."לפי המאוחר
לעמדת חבר הכנסת המציע, תנאי הכשירות שבסעיף6
()(ג1
) לחוק היסוד, שנוקט בלשון "לעונש
מאסר", עניינו בריצוי מאסר בפועל ולא במאסר על תנאי, וזאת מהטעמים הבאים: ראשית, לשון סעיף
6
()(ג1
) לחוק היסוד מדברת על תום ריצוי עונש וברור שעניינה בריצוי עונש מאסר בפועל שכן עונש מאסר
מותנה אינו מרוצה כלל. שנית, חיזוק לעמדה זו ניתן למצוא בהוראות סעיף52
לחוק העונשין, התשל"ז–
1977
שעניינו "מאסר על תנאי", ובו מובהר כי מאסר על תנאי לא נועד לריצוי, ומי שנדון למאסר על תנאי
"לא יישא את עונשו", אלא אם עבר תוך תקופת התנא .י עבירה נוספת שנקבעה בגזר הדין והורשע בגינה
,שלישית
חיזוק נוסף לעמדה זו ניתן למצוא ב לשון סעיף19
)(א
ל ,חוק המידע הפלילי ותקנת השבים
תשע"ט–
2019
,
אשר כוללת גם היא את המונח "מאסר" מבלי לציין אם כוונתה למאסר מכל סוג שהוא או
,למאסר בפועל, אולם ברור מהקשר הדברים
מהאמור בסעיף19
)(ב ,לאותו חוק ומהאופן בו פורש הסעיף
כי כוונת החוק היא למאסר שרוצה, מאסר בפועל וכן מאסר על-
.תנאי שהופעל
,רביעית אף פסיקת בית
1
'ס"ח התשס"א, עמ158
.
2
המשפט העליון בבג"ץ1993/03
התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ראש הממשלה(, פ"ד נז6
)
817
(
2003) מעלה כי עניינו של סע יף6
()(ג1
) לחוק היסוד במאסר בפועל דווקא, ולא במאסר מותנה, מסקנה
העולה מדבריו של כב' השופט בדימוס מישאל חשין ז"ל ביחס לסעיף שבנדון: "ובכן, הרשעה (בת-
)קלון
אשר שילחה את פלוני לבית הסוהר וטרם עברו שבע שנים מיום גמר ריצוי העונש (או מיום מתן פסק-
הדין), הרשעה מע
ין-
'זו, תמנע את מינויו של פלוני להיותו שר בממשלה" (עמ896
.)לפסק הדין
על אף האמור, בית המשפט העליון לא קבע עד עתה מסמרות בדבר פרשנות הסעיף. חוסר הבהירות
שנגזרת מכך פוגעת בצפיות הנדרשת מהוראה בתחומים אלו ובזכותו של מועמד לכהונת שר לדעת מהו
הסטאטוס המשפטי הנ וגע לו ואם יש לפנות בעניינו לקביעת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית כמצוות הסיפא
.בסעיף שבנדון, אם לאו
עוד יצוין, כי בסעיף המקביל בחוק יסוד: הכנסת, שעניינו בתנאי הכשירות לתפקיד חבר-
כנסת, סעיף
6
(א) לחוק היסוד, וכן בסעיף המקביל בחוק ,)הרשויות המקומיות (בחירות
ה
תשכ
"ה–
1965
, שעניינו בתנאי
הכשירות
לתפקיד חבר מועצת רשות מקומית, סעיף7
(ב), קבוע במפורש כי כשירותו של פלוני להיבחר
לכנסת או למועצת רשות מקומית מוגבלת אם נידון לתקופה העולה על שלושה חודשי מאסר בפועל דווקא
.וטרם חלפו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל תיקון חוק-
יסוד: הממשלה בהתאם
.ייצור ודאות ובהירות חוקית ויביא להרמוניה חקיקתית נדרשת ורצויה לאור הוראות חוקים אלו
הזכות לבחור ולהיבחר היא זכות יסוד במשטרנו החוקתי. זכות זו באה לידי ביטוי אף במינוי חבר
הממשלה ואישור מינויו בהצבעת רוב
במליאת הכנס
ת,
ובכדי להביא לידי ביטוי את רצון העם ובחירת
הציבור באופן מיטבי אשר הביע את אמונו במינוי זה, ואשר הועמד לבחירת הציבור חרף עונש המאסר על
תנאי שהושת עליו,
.אין זה מן הראוי למנוע את התכלית הרצויה בשל עמימות בנוסח החוק
מוצע לפיכך
לתקן את חוק-
יסוד: הממשלה ולקבוע גם בו כי קביעת הגבלה כה משמעותית על
האפשרות של אדם להתמנות לשר תהיה מותנית בכך שנגזר עליו עונש מאסר בפועל, וטרם עברו שבע שנים
מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל. תיקון זה נועד ליצור ודאות ובהירות ,
להביא להרמוניה
חקיקתית בין הוראות הכשירות החלות על שרים ו
אלה החלות על חברי כנסת וחברי מועצת רשות מקומית
ולהבטיח באופן מיטבי את הזכות להתמנות לשר אשר מינויו נעשה באישור הכנסת .הבטחת פרשנותו
הנכונה של סעיף הכשירות משרתת את תכלית זו.