פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 336
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, י"א באדר ב התשס"ח (18 במרץ, 2008), שעה 12:15
סדר היום:
1. הצעת חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, התשס"ח-2008 [סעיפים 35-63 בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח-2007] (מ/335) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית
2. הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון – אגם כנרת), התשס"ח-2007 (פ/3129), של חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוייד ודב חנין – הכנה לקריאה ראשונה
3. הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון – ים כנרת), התשס"ח-2007 (פ/3134), של חה"כ אופיר פינס-פז – הכנה לקריאה ראשונה
נכחו:
חברי הוועדה:
אופיר פינס-פז – היו"ר
דב חנין – מ"מ היו"ר
דוד אזולאי
משה גפני
אסתרינה טרטמן
אלחנן פלסנר
מוזמנים:
רני פינצי - מנהל מינהל שלטון מקומי, משרד הפנים
עו"ד יהודה זימרת - היועץ המשפטי, משרד הפנים
אילנה שפרן - מרכזת הוועדה לשמירה על הסביבה החופית, משרד הפנים
גיל יניב - סמנכ"ל תשתיות, המשרד להגנת הסביבה
סיגל בלומנפלד - מחוז צפון, המשרד להגנת הסביבה
עו"ד ליאורה עופרי - היועצת המשפטית, המשרד להגנת הסביבה
גדעון (גידי) ברסלר - מתכנן, אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה
עתי קוה - מתמחה, הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה
עו"ד עודד ברוק - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים
עו"ד הראל גולדברג - משרד המשפטים
עו"ד עדנה הראל - משרד המשפטים
עו"ד גבי פיסמן - משרד המשפטים
ערן ניצן - רכז פנים ואיכות הסביבה, אגף התקציבים, משרד האוצר
נטשה אפשטיין - רפרנטית פנים ואיכות הסביבה, אגף התקציבים, משרד האוצר
פרופ' אורי שני - מנכ"ל רשות המים, משרד התשתיות הלאומיות
זאב אחיפז - ממונה תכנון, אזור הצפון, רשות המים, משרד התשתיות הלאומיות
עו"ד צחי בר ציון - הלשכה המשפטית, רשות המים, משרד התשתיות הלאומיות
עו"ד טל שביב - הלשכה המשפטית, רשות המים, משרד התשתיות הלאומיות
עדי וינברג - עוזרת למנכ"ל, רשות המים, משרד התשתיות הלאומיות
עו"ד סיגלית ברקאי - הלשכה המשפטית, משרד התחבורה
אהרון (רוני) זיסו - מנהל אגף מעגנות ונמלים, רשות הספנות והנמלים, משרד התחבורה
שי וינר - סמנכ"ל תכנון, פיתוח ותשתיות, משרד התיירות
פנחס גרין - מנהל מינהלת הכנרת, רשות ניקוז כנרת
צבי סלוצקי - מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים כנרת, מנהלת הכנרת
עו"ד חיים שטרן - יועמ"ש, רשות ניקוז כנרת, מנהלת הכנרת
ענבל אברהם - רשות ניקוז כנרת, מנהלת הכנרת
תמר זהרי - מנהלת המעבדה לחקר הכנרת, חקר ימים ואגמים
זוהר עובד - ראש עיריית טבריה
יוסי ורדי - ראש המועצה האזורית עמק הירדן
דני רוטשטיין - מנכ"ל המועצה האזורית גולן
טלי צרויה - לשכת ראש עיריית בית-שאן
מילכה כרמל - יועצת רווחה, מרכז השלטון המקומי
משה רוטר - יו"ר עמותת חופי צפון הכנרת, מנהל חניון דוגה, מרכז השלטון המקומי
שלמה גואטה - מפעיל חוף לבנון כנרת
עלוית פרוינד - מנכ"לית החברה הכלכלית לפיתוח טבריה, מרכז השלטון המקומי
ד"ר חיים סרברו - מנכ"ל המרכז למיפוי ישראל
עו"ד עמנואל ויזר - לשכת עורכי-הדין
ניר פפאי - מנהל אגף שמירת טבע וסביבה, החברה להגנת הטבע
יובל לסטר - החברה להגנת הטבע
משה פרלמוטר - רכז שמירת טבע, החברה להגנת הטבע
עו"ד ריצ'רד ברדנשטיין - ימק"א
ייעוץ משפטי: תומר רוזנר
ורד קירו-זילברמן
מנהלת הוועדה: יפה שפירא
רשמת פרלמנטרית: אירית שלהבת
הצעת חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, התשס"ח-2008 [סעיפים 35-63 בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית
לשנת הכספים 2008), התשס"ח-2007] (מ/335)
הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון – אגם כנרת), התשס"ח-2007 (פ/3129)
הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון – ים כנרת), התשס"ח-2007 (פ/3134)
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני מבקש לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. אנו דנים בהצעת חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, התשס"ח-2008, במסגרת חוק ההסדרים.
על-פי החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה נשלב בהצעת החוק הזאת את הצעות החוק הפרטיות: הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון – אגם כנרת), התשס"ח-2007, של חברי הכנסת חנין, סוייד וברכה, והצעת חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון – ים כנרת), התשס"ח-2007, שלי.
היועץ המשפטי לוועדה אומר שעלינו להצביע על איחוד הצעות החוק. מי בעד ההצעה לאחד את הצעות החוק? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד ההצעה לאחד את הצעות החוק – 4
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה נתקבלה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
ההצעה לאחד את הצעות החוק נתקבלה פה אחד.
אני מבקש להזכיר לכולם, אנחנו לא מתחילים מאל"ף, שלאף אחד לא תהיה בעניין הזה אי-הבנה. נשארו 2-3 סעיפים פתוחים מחוק ההסדרים ואני מבקש להזכיר אותם.
ראשית לכול, המפה שחייבת להיות מצורפת לחוק, שבה יעסוק איגוד ערים כנרת, ונצטרך לסכם אותה.
דבר שני שנשאר פתוח, עלינו לקבוע מי יעמוד בראש איגוד ערים כנרת, והייתי אומר בסוגריים גם הסמכויות של היושב-ראש, וזה יכול להיות נדון גם בפני עצמו וגם בהקשר של מי יעמוד בראש. אנחנו כמובן לא מדברים פרסונלית מי האיש, אלא האם יהיה עובד מדינה, או עובד אחת הרשויות המקומיות, או ראש רשות מקומית באזור הכנרת.
למיטב זכרוני אלה הנושאים שלא הכרענו בהם.
דוד אזולאי:
וגם שם החוק. בזמנו הצעתי לקרוא לזה: "איגוד ערים ימת כנרת".
היו"ר אופיר פינס-פז:
בהחלט יכול להיות.
דבר נוסף, עלינו לראות איך נשלב את הצעות החוק הפרטיות אל תוך הצעת החוק הממשלתית, עם כל המשמעויות של הדבר הזה.
יש הערות לנציבות המים, יש הערות לראשי הרשויות המקומיות, יש הערות לממשלה. את כל הדברים עלינו לסכם.
חבריי הטובים בוועדת הכנסת החליטו לצמצם את המושב, אגב בניגוד לדעתי, וזה כמובן מכביד עלינו ומחייב אותנו לסיים את הדיון היום ולהצביע היום. אני רוצה שהדברים הללו יהיו ברורים, כי אחרת המשמעות היא שזה ייגרר למושב הקיץ ואין לנו עניין בכך, לא לממשלה ולא לכנסת. הדיון היום יימשך עד שעה 15:00, רק מרקל יכולה לעצור אותנו, בעברית גרמנית או אנגלית. נשתדל לקיים את ההצבעות בסמוך לשעה 15:00.
לגבי נוהל הדיון, אדוני היועץ המשפטי, אתה מבקש להציג את הנוסח המשולב?
תומר רוזנר:
למרות שבישיבה הקודמת התחלנו כבר בקריאת הסעיפים כפי שמופיעים בחוק ההסדר, אני מציע שנשוב ונקרא מתחילת הצעת החוק מכיוון שגם בהתאם להנחיות הוועדה וגם בהתאם להערות שקיבלנו מגופים רבים הוספנו ושינינו חלק גדול מן ההוראות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
נקרא את הצעת החוק מתחילתה, אבל נדון רק בסעיפים שטרם דנו בהם, או שהשתנו. עם סיום ההקראה נציג את המפה, נראה את המצגת ונדון בדברים.
ורד קירו-זילברמן:
הצעת חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, התשס"ח-2008
"פרק א': מטרות
מטרה
1.
מטרת חוק זה הינה להסדיר את הטיפול בחופי הכנרת בראייה כוללת ואחידה, תוך התחשבות במכלול ההיבטים הייחודיים של הכנרת ולהגביר את הפיקוח והאכיפה של חיקוקים שנועדו למנוע ולצמצם את הפגיעה בכנרת.
פרק ב': הקמת איגוד ערים כנרת
הקמת איגוד
ערים כנרת
2.
מוקם בזה איגוד ערים שייקרא "איגוד ערים כנרת" (בחוק זה – האיגוד).
תחום האיגוד
3.
(א) תחום האיגוד הוא כמפורט בתוספת הראשונה (בחוק זה – תחום האיגוד).
(ב) שר הפנים ושר האוצר רשאים, בצו, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לשנות את תחום האיגוד.
האיגוד תאגיד
4.
האיגוד הוא תאגיד ובמסגרת סמכויותיו הוא רשאי להתקשר בחוזים, לרכוש נכסים, להחזיק בהם ולהעבירם, לתבוע ולהיתבע ולעשות כל פעולה הדרושה למילוי תפקידיו.
האיגוד גוף מבוקר
5.
האיגוד הוא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(4) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]1.
פרק ג': תפקידי איגוד ערים כנרת, סמכויותיו ואופן פעולתו
תפקידי איגוד ערים כנרת
6.
(א) האיגוד יפעל בעניינים שונים הקשורים בטיפול בחופי הכנרת שבתחום האיגוד, לשם השגת מטרותיו של חוק זה, ובכלל זה:
(1) ייזום הליכי תכנון ופיתוח;
(2) הקמה, ניהול, החזקה, הפעלה וטיפוח החופים, לרבות ניקיונם;
(3) פיתוח, תפעול ותחזוקה של תשתיות בתחום האיגוד , לרבות תשתיות לדרכים, למים ולביוב וכן אספקת שירותי מים וביוב, למעט תפקידים שהוטלו על חברה שהוקמה או תוקם לפי חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–20012, ככל שהוקמה חברה כזו;
(4) מילוי התפקידים שנקבעו לפי חוק זה בכל הנוגע לחיקוקים שלהלן, בשינויים המחויבים:
(א) חוק הסדרת מקומות-רחצה, התשכ"ד-19643;
(ב) חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-19684;
(ג) פקודת התעבורה5;
(5) יצירת דרך גישה לציבור, בכפוף לכל דין, לחופים ולשטחים ציבוריים הגובלים בהם וכן פעולות להסרת מכשול מלאכותי, גדר או מעצור אחר, החוסם שלא כדין את המעבר החופשי בהם;
(6) מתן חוות דעת למוסדות התכנון שהאיגוד בתחומם לגבי תכניות ובקשות להיתרים לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה–19656 (בחוק זה – חוק התכנון והבניה).
(7) פיקוח ואכיפה בהתאם לסמכויות האיגוד שנקבעו לפי חוק זה.
(ב) שר הפנים ושר האוצר רשאים, בצו, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת:
(1) לשנות את תפקידי האיגוד, כמפורט בסעיף קטן (א);
(2) לשנות את התוספת השנייה בהסכמת השר הממונה על החיקוק שלגביו מתבקש השינוי.
סמכויות האיגוד
7.
לאיגוד יהיו כל הסמכויות הנדרשות לביצוע תפקידיו לפי חוק זה לרבות הסמכויות של כל אחת מהרשויות המקומיות שבתחומו בעניינים הקשורים לתפקידיו כאמור, וכל אחת מהרשויות המקומיות האמורות תהיה משוחררת מחובותיה לגבי כל אחד מהעניינים האמורים ולא יהיו נתונים לה הסמכויות והתפקידים שהיו בידה, לפי כל דין, בעניינים אלה.
חוקי עזר
8.
(א) האיגוד רשאי, להתקין חוקי עזר לביצוע תפקידיו וסמכויותיו, באישור שר הפנים.
(ב) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, רשאי, בצו ברשומות, לקבוע כי עבירה על הוראה פלונית בחוק עזר של האיגוד היא עבירת קנס; השר יקבע בצו את שיעור הקנס לכל עבירת קנס .
ביצוע תפקידי האיגוד באמצעות רשות ניקוז כנרת
9.
(א) לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה, יתקשר האיגוד עם רשות ניקוז כנרת שהוקמה לפי חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, התשי"ח–19577 (בחוק זה – רשות ניקוז כנרת), לרבות לצורך מינוי פקחים, וזאת בכפוף להוראות לפי כל דין, למעט בכל הנוגע להתקשרויות לפי סעיף 10.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), תפקידי האיגוד בעניינים הנוגעים לפיתוח חופי הכנרת שבתחומו לא יבוצעו בידי עובד רשות ניקוז כנרת העוסק בפיקוח, רישוי ואכיפה לפי דין.
(ג) רשות ניקוז כנרת רשאית, באישור האיגוד, להתקשר עם אחר לביצוע פעולות שעליו לבצע לפי חוק זה, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לגרוע מאחריותם לפי חוק זה.
(ד) רשות ניקוז כנרת תמסור לאיגוד, לפי דרישתו, בתוך זמן סביר, כל מידע שיתבקש על ידו, לרבות בכל הנוגע לביצוע התקשרות בינה לבין האיגוד לפי חוק זה.
ביצוע
התקשרויות
10.
על התקשרויות שיבצע האיגוד במסגרת ביצוע תפקידיו לפי חוק זה, יחולו הוראות אלה:
(1) על התקשרות בחוזה להעברת מקרקעין או טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה, למעט על התקשרות עם רשות ניקוז כנרת בהתאם להוראות סעיף 9, יחולו ההוראות לפי סעיפים 197 ו-198 לפקודת העיריות8 בשינויים המחויבים ובתיאומים שיקבע שר הפנים.
(2) מכירה או רכישה של זכויות במקרקעין או עשיית עסקה אחרת במקרקעין טעונה החלטת מועצת האיגוד ברוב של שבעה מחבריה לפחות ובכפוף להוראות פסקה (1); מכירה או רכישה של זכויות במקרקעין או עשיית עסקה אחרת במקרקעין, שתקופתה עולה על חמש שנים, טעונה אישור שר הפנים.
(3) התקשרות בחוזה למתן זיכיון טעונה החלטת מועצת האיגוד ברוב של שבעה מחבריה לפחות ובכפוף להוראות פסקאות (1) ו-(2); התקשרות כאמור לתקופה העולה על שלוש שנים טעונה אישור שר הפנים ושר האוצר.
(4) לענין סעיף זה –
"עסקה במקרקעין" – לרבות התחייבות לעשות עסקה במקרקעין ולרבות הענקת זכות שימוש במקרקעין, נאמנות וכל פעולה אחרת במקרקעין.
"תקופה" – כולל זכות לחידוש או להארכה של התקופה, הכלולה בהתקשרות עצמה.
סמכות ללוות
11.
(א) האיגוד רשאי, לפי החלטת מועצת האיגוד ובאישור שר הפנים ושר האוצר, ובהתאם לתנאים שעליהם יורו, ללוות כספים מכל אדם לכל מטרה שתאושר על ידם , ולמשכן למלווה הכנסה של האיגוד להבטחת תשלום הקרן והריבית של אותה הלוואה.
(ב) האיגוד רשאי ללוות סכומי-כסף כהלוואת-שעה מאת הבנק שבו מוחזק חשבון האיגוד, ובלבד שסכום ההלוואה לא יעלה בשום זמן על חמישה אחוזים מההכנסה המשוערת של האיגוד לתקופה אשר לה נערך התקציב השנתי, וסך כל ההלוואות ייפרע מתוך ההכנסה של אותה תקופה כאמור ובתוך אותה תקופה."
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני מבקש להזכיר שוב, קראנו כבר את הסעיפים ודנו בהם. אני עוצר כאן כי אני מבקש לדון בשלב הזה במפה. מי יציג את המפה?
פנחס גרין:
המפה מופיעה בחוברת שהופצה כאן לחלק מן המשתתפים. היא מורכבת ממפת מפתח עם 49 גליונות, בקנה מידה של 1:3500, על רקע של צילום אוויר.
דב חנין:
תודה על העבודה שעשיתם, זאת מפה מאירת עיניים מאוד.
פנחס גרין:
כפי שאמרתי בדיון הקודם, זאת ההצעה שהכנו, ונעשתה כאן הבחנה בין מצד אחד תחום האיגוד לנושא פיקוח ואכיפה, שהוא התחום בין הכבישים סובב כנרת ובין קו המים, ובין מצד שני מילוי תפקידי האיגוד בתחום הפיתוח והניהול של החופים, שם יש החרגות שמסומנות על המפה בכתמים צהובים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
למה זה משנה בעצם? לשם מה עושים את ההבחנה הזאת? אם אתם אחראים על הפיקוח על השטח הרחב לשם מה ההחרגה?
פנחס גרין:
יש את שטחי המחנה, שטחי הישובים – עין-גב, האון, טבריה – בהם האיגוד לא יבצע את תפקידי הניהול והפיתוח. כל השטחים הללו מוחרגים למעשה מתחום פעילות האיגוד לצורך פיתוח, ניהול ותפעול. כללנו את הפיקוח.
היו"ר אופיר פינס-פז:
נראה לי שאני מבין.
פנחס גרין:
אותו דבר לגבי שטחים חקלאיים. הצענו להחריג את השטחים החקלאיים כי חשבנו שלא נכון שלאיגוד יהיה מה לעשות בהם בתחום התפקידים שציינו: ניהול ופיתוח של השטחים החקלאים, ולכן גם הם מופיעים במפה בצבע צהוב. הפיקוח נותר שם.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה עמדת משרד האוצר בעניין זה?
ערן ניצן:
העמדה הזאת מתואמת אתנו.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה עמדת משרד הפנים? נשמע סביר למדי שהם לא ינהלו את השטחים החקלאיים אלא רק יפקחו עליהם. מה מפריע לכם?
רני פינצי:
אנחנו מתנגדים לזה מטעמים של שמירת הטבע ושמירת איכות המים. אם לא יהיה שם גם ניהול של השטח, שיוודא שלא יוקמו רפתות למשל – אני לוקח מקרה קיצוני, וה"ירוקים" יוכלו להציג דוגמאות נוספות.
יוסי ורדי:
יש את חוק התכנון והבנייה, בחייכם.
רני פינצי:
הוויכוח קיים כבר זמן מה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
חברי הכנסת רוצים להבין את מהות הוויכוח.
רני פינצי:
אנו סבורים שבתוך תחום האיגוד צריך להיות – למעט שטחי המחנה, שברור שהוא לא צריך לנהל או לטפל בפיתוח או לעסוק במה שקורה בתוך הקיבוצים ובתוך טבריה – כל השטח צריך להיות באחריות כוללת ומלאה של האיגוד. אי אפשר להחריג שטחים. למשל כל דרכי הגישה שעוברות - - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
נפרט את זה. הרי האיגוד איננו רשות מקומית. מטרתו לשמור על חופי הכנרת. הוא לא אמור להחליף את הרשויות המקומיות, לא בטבריה ולא במקומות האחרים, ולא את הישובים הפנימיים בתוך המועצות האזוריות בניהול העצמי שלהם.
נניח שישוב כלשהו רוצה להקים רפת. בהנחה שחוק הסביבה החופית ייכנס לתוקף, יש אלף ואחת רגולציות וועדות ואישורים שעליו להשיג, בין אם הוא חלק מאיגוד הערים ובין אם הוא חלק ממועצה אזורית. אינני מבין מה באמת אתה אמור להרוויח.
יהודה זימרת:
האיגוד הזה הוא לא רק גורם פיקוח. זה סמכות נוספת שניתנה לו. הוא גם גורם מנהל וגם גורם מפתח. כאשר צריך להעביר תשתית אל תוך החופים הללו, צנרת המים לא תדלג באוויר מאיזה מקום. לכן הכביש נקבע ככביש, ומהכביש זה קו תיחום ברור, גם לציבור, שמגדיר איפה סמכויות הפיתוח של האיגוד הזה. הוא אחראי על כל השטח. אם נתחיל לחלק את השטח זה יחזיר אותנו למצב שאנחנו מכניסים עוד רשות אל תוך הבלגן הגדול. המטרה ליצור כאן ודאות ולנהל את כל השטח בראייה כוללת. לא כאיזה גוף מפקח, כמעין משטרת חופי הכנרת, זאת לא המטרה של האיגוד הזה. לכן עלינו לתת לו כשרות לנהל את השטחים שלו.
היו"ר אופיר פינס-פז:
יהיו לו באמת כלים לנהל את השטחים? את החופים האיגוד יודע לנהל, ואני מבין שיוכל לפקח. השאלה אם יהיו לו גם כלים לנהל את השטחים האחרים. הרי חלק מן השטחים נמצאים בתוך חצרות בקיבוצים או בעיר.
יהודה זימרת:
המחנה יצא.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אז מדובר על השטחים החקלאיים בין הכביש ובין החוף. מר יוסי ורדי, אתה רוצה להציג עמדה אחרת כראש המועצה האזורית עמק הירדן?
יוסי ורדי:
אני מבקש להגיד על דרך החיוב – על מנת שהאיגוד יוכל למלא את תפקידו על-פי החוק כל שטח צריך להיות בתחום האחריות של האיגוד. שטח חקלאי מעובד, לאיגוד אין מה לחפש בו – הוא לא יעסוק בפיתוח שלו, או בשדרוג שלו, או בשום דבר אחר. זה הכול המצאות. מר יהודה זימרת, אם תימצא בשטח לא תמצא התאמה למה שאתה אומר. מה הסיפור? צריך להעביר קו ביוב מהכביש עד לחוף מסוים? אז עוברים. יש את חוק התכנון והבנייה.
יהודה זימרת:
אבל לא יהיה בסמכות האיגוד להעביר צינור בשטח.
יוסי ורדי:
מי אמר לך שלא? אתה טועה ומטעה.
יהודה זימרת:
בחוק הרשויות המקומיות יכולים לתת את ההיתרים.
יוסי ורדי:
האישור ניתן על-ידי ועדה מקומית לתכנון ובנייה, אין שום בעיה. מה קרה לכם? האם היום לא מעבירים קווי ביוב?
היו"ר אופיר פינס-פז:
השאלה לא אם היום מעבירים או לא. היום אין את איגוד הערים הזה.
יוסי ורדי:
אין שום צורך שאיגוד ערים, כדי שיהיה אחראי על פיתוח וטיפוח ושדרוג החופים והשטחים הפתוחים לאורך הכנרת – וזה הליך מבורך, שאני מברך עליו – יקבל אחריות על שטחים חקלאיים מעובדים. זה לא תפקידו או ייעודו.
היו"ר אופיר פינס-פז:
במה זה עלול להפריע?
יוסי ורדי:
כל דבר שאיננו ממין העניין רק מסרבל. אני לא מבין איך זה נולד בכלל, איך זה מסייע לאיגוד לקיים את תפקידו. בשום דבר. זה המצאה שאין לה שום בסיס בשטח. נראה לי שזה מיותר.
היו"ר אופיר פינס-פז:
ברמת העובדות, אני מבקש לדעת את גודל השטח שבמחלוקת, במטרים ובדונמים.
פנחס גרין:
כל השטחים המוחרגים מסתכמים בכ-19,000 דונם. כל התחום שבין הכבישים לקו המים מסתכם בכ-28,000 דונם.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה המרחק במטרים מהחוף, מקו המים לנקודה הכי קיצונית שעומדת במחלוקת? 50 מטר? 70 מטר?
פנחס גרין:
יש מקומות שהשטחים החקלאיים מגיעים עד 10 מטרים מן החוף.
היו"ר אופיר פינס-פז:
שם זה בוודאי לא יכול להיות מוחרג.
רני פינצי:
אדוני היושב-ראש, שים לב שזה 19 אלף מתוך 28 אלף דונם.
היו"ר אופיר פינס-פז:
ברגע ששטח חקלאי נוגע כמעט במים ומגיע לקו החוף, ברור ששם דווקא ההפרדה מלאכותית, פרט לכך שזה שטח חקלאי. זה כמעט חוף.
יוסי ורדי:
מה הבעיה?
היו"ר אופיר פינס-פז:
אינני יודע אם יש בעיה.
יוסי ורדי:
אתם הולכים לאיבוד. בואו נמקד את הבעיה. הרציונל שעומד מאחורי הקמת האיגוד, שיהיה תאגיד סטטוטורי בחוק שידאג לטפל, לפתח, לטפח ולשדרג את החופים, ולפקח על החופים, לא על שטחים החקלאיים.
דוד אזולאי:
כאשר אתה מחריג את השטחים החקלאיים בחופים, אלה שבקרבה כל-כך גדולה לחוף, אתה בעצם מפקיע את הסמכות מהאיגוד ומעביר אותה למישהו אחר. יווצר מצב שיהיו שתי סמכויות שמטפלות באותו מקום.
יוסי ורדי:
לא באותו מקום. האיגוד לא צריך לעסוק בשטחים חקלאיים.
זוהר עובד:
אדוני היושב-ראש, ראשית, אני מבקש להשיג על דרך ההתנהלות של הובלת הצעת החוק הזאת, מבחינת מינהלת הכנרת ואנשים ששותפים לה. כראש העיר הגדולה ביותר מסביב לכנרת אני מרגיש כאאוטסיידר, אני מרגיש שעושים כאן דברים מאחורי גבי. למשל המפה הזאת הוגשה לפני שבועיים לראשי מועצות אחרות, אך לא לטבריה. למה לא הוגשה לראש עיריית טבריה כדי שיוכל ללמוד ולהלין על המגבלות שהוא רואה כאן בתוך החריגות?
משה גפני:
למה באמת זה לא הוגש לראש עיריית טבריה?
זוהר עובד:
אינני יודע. תשאל את אנשי המינהלת. איך ייתכן דבר כזה?
דוד אזולאי:
אדוני היושב-ראש, אני מבקש להזכיר לך שבדיון הראשון הנושא של טבריה עלה. שאלנו איך אפשר לדבר על הכנרת מבלי להזכיר בכלל את טבריה.
זוהר עובד:
כך הזכיר אדוני היושב-ראש בפרוטוקול. היום אנחנו מגיעים לוועדה ופתאום מציגים כאן מפת מחנה. תסבירו לי איך ייתכן ששתי סמכויות ינהלו עיר, איפה קורה דבר כזה בעולם. כאשר אני מביא יזמים אני צריך שגם מישהו אחר ידבר איתם?
באשר להחרגה, אנחנו רוצים להיות שותפים בהליך הזה. נראה לנו שהמקור שלו טוב, אך בדרך ההתנהלות שלו יש דברים רבים לא טובים. עוד נגיע ליום שאגיד אילו נושאים לדעתי מתנהלים שם לא בסדר.
מעבר לזה, כולם רוצים שליטה וכולם רוצים בקרה. אנחנו חייבים להיות שותפים. באנו לכאן, אדוני היושב-ראש וחברי הכנסת, ואמרנו שאנחנו מוכנים להכניס אל תוך התהליך את חוף השקמים, 1,300 מטרים, כדי שטבריה תהיה בתוך המערכת. שר הפנים, מנכ"ל משרד הפנים ונציג משרד הפנים בירכו על התהליך הזה. עכשיו אני רואה במפה, העלומה הזאת מבחינתי, שנכללים 4,300 מטר מחופי טבריה. נכללו כאן חופים שונים, למשל חוף "הולידיי אין". אתם רוצים לנהל את לב לבייב? האם אני צריך לנהל את לב לבייב? איך אפשר להתנהל?
היו"ר אופיר פינס-פז:
גם את לב לבייב אפשר לנהל. למה לא?
דוד אזולאי:
מי ינהל אותו?
היו"ר אופיר פינס-פז:
מישהו עם לב רחב ...
זוהר עובד:
בהמשך מדובר כאן על החוף העירוני, או חוף המזה של הדייגים, או חוף הדקלים שייכנס כעת לפיתוח מואץ עם יזמים גדולים לבנייה על-פי התב"ע שאושרה לפני 12 שנים. איך אוכל לנהל את העיר בצורה הזאת? איזו מין שותפות זאת?
אנחנו משיגים על כך ומתנגדים. אנחנו רוצים להיות שותפים, אבל בדרך ישרה.
דבר שני, אנחנו מתנגדים להחרגה שהכניסו כאן כי לטעמנו היא קטנה מדי בניהול של העיר.
אני לא נכנס כרגע לעניין שטחים חקלאיים ולא חקלאיים, אין זה מתפקידי, אבל אני מבקש לשמור על המעמד של העיר טבריה כעיר תיירות מובילה בצפון הארץ שיושבת על הכנרת. עליה להיות מיוצגת כאן בצורה נאותה.
משה גפני:
מה היית מציע? לדבר כולנו מדברים, אבל מה אתה מבקש שיהיה בסופו של דבר?
זוהר עובד:
הסברתי. אני חוזר על דברי: אני מוכן להכניס לתאגיד את חוף השקמים – 1,300 מטרים, חוף אחד שהוא הגדול והארוך ביותר בכנרת.
משה גפני:
למה אותו כן ואחרים לא?
זוהר עובד:
כי שם יש בעיות קשות מאוד של ניהול. אם ממשלת ישראל רוצה כבר להקים תאגיד אנחנו רוצים להיות שותפים בתהליך.
היו"ר אופיר פינס-פז:
נשמע את הדעות השונות לגבי העניין הזה.
משה גפני:
בחופים האחרים הניהול טוב, ורק בחוף הזה הניהול לא בסדר?
זוהר עובד:
כן. את החופים האחרים אנחנו מובילים היום בתהליכים שפיתחנו ב-5 השנים האחרונות. אנו סבורים שיגיעו לתוצאה טובה יותר ואיננו זקוקים למעורבות נוספת של המדינה בניהול שלהם. יש די ועדות, יש את תמ"א 13, יש רגולציות.
משה גפני:
ובחוף הזה? אגב, אתם גובים כסף בכניסה לחופים?
זוהר עובד:
בחופים העירוניים – בחוף השקמים גובים כסף רק לחנייה. בחוף העירוני גובים 12 שקלים, ומילדים 8 שקלים, כדי לאפשר לכל תושבי העיר ואורחי העיר להיכנס לחוף ולקבל שירותים במחירים נמוכים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
ראש עיריית טבריה, אני לא רואה שיש כאן ויכוח.
משה גפני:
פשוט באתי לאחד החופים שם וגבו ממני כסף והתפלאתי. למה בתל-אביב לא ובטבריה כן?
זוהר עובד:
זה בחופים הפרטיים.
משה גפני:
לא רק בפרטיים. בחופים העירוניים אתה גם גובה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אנחנו מבקשים להכריע בעניין המפה. נעזוב לרגע את חוף השקמים או לא חוף השקמים. טבריה צריכה להחליט איפה היא רוצה להיות.
משה גפני:
לראש עיריית טבריה יש טענות צודקות. על אף שיש לי ביקורת על שהוא גובה כסף בחופים, הטענה שלו צודקת.
דוד אזולאי:
טבריה נמצאת באיגוד?
היו"ר אופיר פינס-פז:
על-פי ההחלטה שלנו, כן.
דוד אזולאי:
בישיבה הקודמת זה לא הופיע בכלל.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אתה צודק שהממשלה בהצעת החוק המקורית לא כללה את טבריה. בדיון הראשון באה לכאן עיריית טבריה וביקשה להיות חברה באיגוד. כולנו נענינו לבקשתה, חברי הכנסת והממשלה. עכשיו ראש העירייה אומר: רגע, אני רוצה להיות רבע שותף.
זוהר עובד:
בפרוטוקול מופיעה הבקשה שלנו.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אתה אומר שאתם רוצים להיות שותפים באיגוד, אבל לא רוצים לכלול את כל החופים של טבריה אלא רק חוף אחד.
זוהר עובד:
כך אמרנו בישיבה הקודמת.
יוסי ורדי:
למה לא?
היו"ר אופיר פינס-פז:
בעיני זה לא קריטי, זה לא הדבר הכי מכריע בחוק.
תומר רוזנר:
אני מבקש להפנות תשומת לבכם לשני היבטים משפטיים.
מבחינת הניהול השוטף של האיגוד יש חשיבות גדולה מאוד ליצירת רצף טריטוריאלי גדול ככל האפשר. מן הבחינה הזאת, כפי שהציג גם עו"ד זימרת - - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
אין רצף טריטוריאלי?
תומר רוזנר:
על-פי ההצעה שייכללו רק חופים – זה מובלעות קטנות.
יוסי ורדי:
מה החשיבות של הרצף? אולי תאיר את עינינו.
ערן ניצן:
יש רצף בתחום הפיקוח.
יהודה זימרת:
למשטרה יש סמכות פיקוח בכל המדינה. פיקוח קיים גם היום. השאלה אם רוצים כאן משטרת אכיפה, או מישהו שלא ייקח רק את המקל אלא גם את הגזר וישיג את המקורות ויטפל בחופים.
יוסי ורדי:
במה זה נוגע לרצף? שמישהו יסביר.
יהודה זימרת:
אם צריך למשל להעביר קו ביוב לא ניתן לעשות זאת ללא רצף.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה נוגע לרצף. אם רוצים לעשות משהו באזור שנמצא 2 מטרים מן החוף, גם אם לא כתוב שם חוף רחצה מוכרז אבל זה 2 מטרים מן החוף – ואנחנו רוצים שהחוק יחול סביב עוקף כנרת – אנחנו רוצים שאיגוד הערים יעשה את זה.
גדעון (גידי) ברסלר:
גם כשזה בשטח חקלאי. נדמה לי שראש המועצה משתמש במונח חוף - - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
לכן יש לזה חשיבות. אני בעיקרון סבור שחלק מן הטענות של ראשי הרשויות מוצדקות, אך מכיוון שהשטחים החקלאיים מגיעים עד קו המים יש לנו בעיה עם הראייה הכוללת. אנחנו רוצים לייצר מעטפת סביב הכנרת, שחלקה חופים וחלקה לא חופים, אבל ייתכן שגם מה שאינו חוף מוכרז יהיה חוף ביום מן הימים. אנחנו מעוניינים לשמור על המעטפת כולה, וגם שטח חקלאי כאשר הוא נוגע בחוף יהיה בשליטה של האיגוד. נדמה לי שזה הגיוני, למרות שזה משנה מספר דברים. לפי דעתי ההחלטה לא צריכה להיות: שטחים חקלאיים – כן או לא? אלא להחליט מה הוא הקו הכולל במרחק מקו החוף שייכלל בסמכויות האיגוד, גם אם זה שטח חקלאי, אולם כל יתר השטחים החקלאיים יהיו מחוץ למפה. אני לא יודע להציע אם זה 10 מטרים או 20 מטרים, אני מבקש לשמוע את הדעות השונות, אבל צריך לקבוע קו כלשהו, גם אם יש שטחים חקלאיים בשוליים שלו. את רוב 19,000 הדונמים אפשר להחריג מחוץ למפה, אבל נראה לי שאפשר לייצר רצועה סביב הכנרת שתהיה כולה בסמכות האיגוד.
דוד אזולאי:
אתה יודע מה יהיה הרוחב שלה?
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני מבקש לשאול, אינני יודע. אתם יכולים להציע דברים אופרטיביים בהתייחס להצעה שלי? אם נצייר במפה מעטפת של 10 מטרים מקו המים סביב הכנרת גם בשטחים החקלאיים –בשטחים שהם חופים או לא חקלאיים לא נשנה כמובן את המפה – אתם יודעים להגיד לי מה זה אומר?
פנחס גרין:
ההצעה המקורית שלנו היתה להיצמד למגבלה שבתמ"א 13, שקובעת איסור בנייה בתחום של 50 מטרים מקו המים. אז עלו טענות מצד הרשויות המקומיות, ששאלו: מה ההבדל אם השטח החקלאי מגיע סמוך יותר למים?
היו"ר אופיר פינס-פז:
ידוע לנו שיש שטחים חקלאיים שנוגעים בקו המים, אבל השאלה שלי אחרת. מה השטח החקלאי הכי רחוק מקו המים שמשרד הפנים רוצה להכליל במפה? 50 מטר? 70 מטר?
פנחס גרין:
יותר. יש שטח חקלאי באזור בטֵיחה שמסומן בפנים והוא רחוק מאוד מקו המים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אז נוציא אותו, עזוב את זה. אני שואל מה המרחק הכי קיצוני מקו המים על-פי בקשת משרד הפנים.
פנחס גרין:
יש שטחים שנמצאים 100 מטרים מקו המים, יש שטחים שנמצאים 200 מטרים מקו המים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
שעדיין משרד הפנים רוצה לכלול אותם?
פנחס גרין:
כן. ויש רצועה גדולה של שטחים חקלאיים, באזור המושבה כנרת למשל, שמגיעים ממש עד 10 מטרים מקו המים.
דב חנין:
שמעתי את הדברים שאמר ראש המועצה ואני חייב לציין שלא הצלחתי להבין את הבעיה מבחינתו. אני מבין את המטרה של החוק הזה כניסיון לייצר הסדר כולל לכנרת. הסדר כולל כזה בוודאי ייצור שינויים בדברים קיימים. הרי אילו לא רצינו לשנות דברים קיימים לא היינו צריכים חוק חדש. ניצלתי את הזמן בכדי לעיין במפה שהוגשה לנו. לא במקרה אמרתי שנעשתה בה עבודה טובה מאוד כי מי שמכיר את הכנרת ויודע לקרוא את המפה מבין פחות או יותר במה מדובר. המפה הזאת מינימליסטית מאוד, אין כאן איזה אימפריאליזם גורף.
ערן ניצן:
עכשיו משרד הפנים מציע להרחיב אותה.
דב חנין:
תחומי האיגוד, כפי שמופיעים במפה, מינימליסטים מאוד. אני מתייחס לתחום הכחול המקווקו. אם החוק הזה יצריך שהאיגוד יוכל לנהל גם שטחים מסוים שהם חקלאיים, צריך ללכת בכיוון הזה. מן הבחינה הזאת אני תומך בעמדת משרד הפנים.
רני פינצי:
אנחנו רוצים להציע לקבוע 100 מטרים מקו המים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
חשבתי להציע לקבוע 50 מטרים מקו המים. לא צריך "עיניים גדולות". אני לא רוצה להפוך את אגד הערים הזה להיות אגד ערים חקלאי. יש רציונל לשמור מעטפת של 50 מטרים מקו החוף סביב כל הכנרת. זה מעטפת יפה.
רני פינצי:
בחוק שמירת הסביבה החופית מדברים על 100 מטרים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה דבר אחר. הצעת החוק של דב חנין מדברת על 50 מטרים, רק ההצעה שלי מדברת על 100 מטרים.
יהודה זימרת:
אבל יש החלטה של ועדת השרים לענייני חקיקה בעניין ההצעה הזאת.
דב חנין:
אני מצטרף אליך, אדוני היושב-ראש, רק למען הפרוטוקול, נתיישר על 100 מטרים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני מנסה לקבל החלטה הגיונית. אני רוצה לאפשר לחקלאים להיות חקלאים, אבל לא על חשבון קו החוף של הכנרת. נראה לי שההצעה שלי היא הצעת פשרה נכונה. 50 מטרים סביב כל הכנרת, חופים ושטחים חקלאיים, זה יפה.
תומר רוזנר:
למעט שטחי המחנה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
את שטחי המחנה החליטו מראש לגרוע. נראה לי שזאת הצעת פשרה יפה. 100 מטרים זה מוגזם ולא נדרש. הפיקוח יהיה גם על 200 מטרים מקו החוף.
קריאה:
הפיקוח עד הכביש.
חיים סרברו:
אני מנכ"ל המרכז למיפוי ישראל.
קודם כול בענייני טרמינולוגיה – מדברים כאן כל הזמן על קו המים, על המשקים החקלאיים שנמצאים על קו המים. קו המים משתנה כל הזמן.
דב חנין:
קו המים חותר לכיוון מרכז הכנרת.
חיים סרברו:
בסיפה של דבריך דיברת על המונח קו החוף. קו החוף הוא מושג רלוונטי. במפה הזאת יש קו, קו החוף לכאורה, שהוא לא קו סטטוטורי, הוא לא גבול הגושים, הוא לא קו החוף שעדיין לא נקבע. לכן קודם כול צריך לוודא שקו החוף שייקבע יהיה קו ספציפי מוגדר.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אתם מבינים את ההערה? זאת הערה מקצועית.
משה גפני:
זאת הערה נכונה.
חיים סרברו:
הערה שנייה, המפה הזאת אמורה להיות מצורפת לחוק. אני מציע שהגוף המוסמך יעבור עליה וייתן אישור שהמפה תקינה ושומרת על הסדר הנכון.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מאיזו בחינה? לא כצנזורה, אלא רק לבדוק את הדיוק המקצועי. מישהו מתנגד להצעה הזאת?
יהודה זימרת:
רק אם זה ייעשה בהתנדבות על-ידי המרכז למיפוי ישראל.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני לא מתנגד לזה. זה כמו הערות של משפטנים, אני משאיר תמיד את הכוונון העדין למומחים.
משה גפני:
בחוק החופים היה מדובר על מפה של המרכז למיפוי ישראל, אבל כאן הוא מעלה עניין שלא עלה בחוק החופים. בים התיכון קו החוף מוגדר, ואילו בכנרת קו החוף לא מוגדר ומשתנה ממש.
רני פינצי:
זה יוגדר כקו אחד במינוס 209.
חיים סרברו:
ונושא שלישי, שולי אולי, משתמשים פה בטרמינולוגיה של חוק הסביבה החופית. זה כבר האחרון שלנו בסריה, כך אני מבין.
היו"ר אופיר פינס-פז:
לא, יש עוד את ים המלח.
חיים סרברו:
כמי שחתום על קו הגבול עם ירדן אני מכיר אותו היטב. חשוב מאוד להשתמש במונח הנכון: חוֹף וחוֹפִים, כמו נוף ונופים, ולא חוּפִּים.
דוד אזולאי:
בהמשך לדבריו של ראש עיריית טבריה, שביקש שלא כל החופים שמסביב לכנרת ייכללו ברשות אלא רק חוף מסוים, אני מבקש לשאול אם בהמשך, נניח שעיריית טבריה תרצה לצרף אחד מן החופים לאיגוד הערים, תוכל לעשות כן?
היו"ר אופיר פינס-פז:
שאלה מצוינת.
חיים שטרן:
הצעת החוק עונה על זה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
חבר הכנסת אזולאי שאל מה אם רוצים לצרף חוף נוסף למפה. הצעת החוק קובעת: "באישור שר הפנים".
קריאה:
שר הפנים ושר האוצר, באישור הוועדה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה תלוי בחברי הכנסת. אני לא בטוח שצריך את אישור הוועדה. אתה רוצה להשאיר "באישור הוועדה"?
דוד אזולאי:
בכל מקרה, היות והוועדה היא הגוף שמאשר את החוק הזה צריך להמשיך באותה מדיניות, שוועדת הפנים והגנת הסביבה תאשר את זה.
דבר נוסף שרציתי לבקש, היות וראש עיריית טבריה טען שנעשתה כאן עבודת הכנה שהופצה ללא ידיעתו ומבלי ששותף בעניין - - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
המחאה שלו נרשמה, והוא צודק. דרך אגב, צריך להתייחס לא רק אליה ברצינות, אלא לנסות להתייחס גם אל עצמי ואל הוועדה ברצינות כי אני באופן מפורש ביקשתי מכם לתאם את המפה עם כל הגורמים, זאת היתה ההנחיה שלנו כוועדה, וכנראה לא ביצעתם את ההנחיה הזאת. זה לא בסדר. אבל כרגע אין לי סנקציות, פרט מלהוציא אתכם מן הוועדה, ולא אעשה את זה, אבל זה לא בסדר. אנשים שלוקחים על עצמם אחריות, ואנחנו בעצם נותנים להם את הסמכות, צריכים לפעול באופן מתואם, גם אם יש לפעמים חילוקי-דעות, וזה לגיטימי.
עמנואל ויזר:
הנושא שעלה כאן הוא לדעתי חלק מסדרת נושאים שיעלו, שנובעים מן העובדה שמנסים ליצור כאן יצור-כלאיים. איגוד הערים הזה הוא בעצם לא איגוד ערים, ומכניסים כאן גורמים ממשלתיים. הוא לא תואם את חוק איגוד ערים. לעומת זה הוא תואם מאוד את חוק רשויות נחלים ומעיינות, שמחיל עצמו על כל מקורות המים. אם יגדירו את האיגוד הזה כרשות ימת הכנרת מכוח חוק רשויות נחלים ומעיינות, יש שם את המסגרת הארגונית, יש שם כבר מן המוכן את רוב הדברים שרוצים למזג אל תוך יצור-הכלאיים הזה. גם הוויכוחים הטריטוריאליים ייעלמו, בין היתר כי רשות כזאת מטפלת רק בנושא החוף, לא מעבר לנושא החוף.
משה רוטר:
אני מבקש לשאול שאלה על המעמד של התוכנית מבחינה תכנונית. גם כתבתי לך את זה וענית לי בכתב, אבל נראה לי שזה לא נכון. אני מדבר על המעמד של התשריט, של המפה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אתה שואל מה המעמד של המפה מבחינה סטטוטורית. המעמד שלה חוקי. ברגע שהיא חלק מן החוק – היא חלק מן החוק.
משה רוטר:
השאלה אם התשריט עבר אותם הליכים כמו מועצה ארצית.
היו"ר אופיר פינס-פז:
לא עבר, ולא צריך לעבור. זאת התשובה.
משה רוטר:
האם נקבע שהאיגוד עוסק בנושאים מוניציפליים בלבד ולא תכנוניים? כך כתוב במכתב התשובה שלך אליי, ואני מבקש לברר את זה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אם זה כתוב, זה כתוב.
ניר פפאי:
אני מבקש להתייחס בקצרה למפה. המפה שהוצגה לנו החריגה, למעט שטחי המחנה, ואין לנו בעיה עם זה, גם כפרי נופש. כלומר גם כפרי הנופש וקו החוף של כפרי הנופש הוחרגו. אנחנו מבקשים לחלוק על כך. אני מבקש להציג דוגמאות. מפרץ אמנון, כפר הנופש המתפקד היחידי, יש בו רצועת חוף פתוחה. כפר הנופש המתוכנן היום בכורסי יש בו רצועת חוף פתוחה. אין סיבה שבכפרי הנופש שמתוכננים או קיימים, למעט אם הם ממש בתחום המחנה – ויש אחד כזה – קו החוף שלהם יהיה מוחרג. ניתן לקבוע, כמו בשטחים חקלאיים, 50 מטרים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני לא זוכר שמישהו הציג בפני הוועדה שכפרי הנופש מוחרגים.
פנחס גרין:
כן. כל שטחי המחנה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
בדברי ההסבר שלך לוועדה הצגת את זה?
פנחס גרין:
כן.
היו"ר אופיר פינס-פז:
פספסתי את זה.
פנחס גרין:
גם בישיבה הקודמת ציינו את זה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מר ניר פפאי מציע לא להחריג.
ניר פפאי:
אני מציע כמו בהחלטה הקודמת על השטחים החקלאיים, שב-50 מטרים מקו החוף תהיה סמכות לאיגוד.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני לא רואה סיבה לא לקבל את ההצעה, אלא אם כן זה בתוך המחנה.
יהודה זימרת:
כפרי הנופש הוקמו בתוך המחנה. צריך לזכור שהמרחק בין קיבוץ עין-גב למשל או מקומות כאלה ובין כפר הנופש, הכול בתוך אותו שטח. היכולת שלנו לקחת קיבוץ - - -
ניר פפאי:
כפר הנופש בעין-גב נמצא 2 קילומטרים מן הקיבוץ.
יהודה זימרת:
אני מסביר את הקושי. ליצור מצב שיש רצועה של 5 מטר ששייכת לאיגוד, ורצועה אחורית ששייכת לרשות המקומית - - -
יוסי ורדי:
מה זה "שייכת"?
יהודה זימרת:
לכן נתקבלה החלטה מנהלית עניינית שהשטחים של כפרי הנופש יישארו ברשות המקומית כדי לא לעשות ערבובייה של סמכויות בין שני גופים בסביבה בנויה צפופה כל-כך. זה היה השיקול.
הראל גולדברג:
אני מבקש להעלות באופן חריג נושא שלא הועלה בדיון הקודם, לגבי סעיף 10(3) להצעת החוק.
היו"ר אופיר פינס-פז:
לא אאפשר לך עכשיו. אנחנו מדברים כעת רק על המפה.
יוסי ורדי:
לא הבנתי את דברי חבר הכנסת חנין. אני לא מבין את הרציונל של כל העניין. אולי מישהו יסביר לי.
היו"ר אופיר פינס-פז:
חבר הכנסת חנין אמר בסך הכול שהוא תומך במה שהוצג. מה אתה רוצה?
יוסי ורדי:
מותר לי לשאול אותו מדוע הוא תומך.
היו"ר אופיר פינס-פז:
הוא הסביר מדוע הוא תומך. אני מבקש ממך, מר ורדי, הצעתי כאן הצעה שנראה לי שיש עליה קונצנזוס רחב. למה אתה מחזיר אותנו אחורה? יש הצעה לקבוע 50 מטרים מקו החוף. אני מבקש את חוות דעתך על ההצעה הזאת.
יוסי ורדי:
אני סבור שאין לאיגוד שום תפקיד בשטחים חקלאיים, נקודה. הוא לא יכול לבצע שם שום תפקיד.
היו"ר אופיר פינס-פז:
הוא גם לא מתיימר להיות חקלאי, אבל מתיימר לשמור על רצועת החוף, ונדמה לי שזה מה שמעניין אותנו. לא רצינו ללכת להצעה מרחיקת-הלכת של משרד הפנים. אנחנו מציעים כעת הצעת פשרה שצריך להיות בה היגיון. אני סבור שיש בה מרכיבים הגיוניים, וגם פשרה. אם אצלך אין פשרות, זה בעיה. אנחנו מפא"יניקים, לימדו אותנו גם להתפשר, אבל לא על העיקר. לצערי החברים שלי מתפשרים על העיקר, אבל לימדו אותנו לא להתפשר על העיקר אלא רק בשוליים.
משה גפני:
אתה אומר שאתה מפא"יניק כי אנחנו בשיעור היסטוריה? ...
פנחס גרין:
באשר להערה של המרכז למיפוי ישראל על הקו בתוך המים שהוא מין קו אמורפי במפה---
היו"ר אופיר פינס-פז:
קו המים מול קו החוף.
פנחס גרין:
אנחנו מדברים כל הזמן על קו החוף, שהוא מינוס 208.80, זה הרוֹם המרבי של מפלס הכנרת. ממנו אנחנו מדברים תמיד על מספר המטרים – 50, 100, 200.
היו"ר אופיר פינס-פז:
כלומר הקו מוגדר.
פנחס גרין:
התחום אל תוך המים, יש רצועה של תנודת מפלס שהולכת ומתייבשת לסירוגין, לפי התפעול של הכנרת, והרצועה הזאת נמצאת מחוץ לתחום השיפוט של הרשויות המקומיות בדרך כלל, פרט לטבריה במספר אזורים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מר סרברו, אם נבקש ממך לעשות כוונון עדין של המפה, כמה זמן זה ייקח לך? לוח הזמנים שלנו קצר מאוד וקפדני. ב-3 באפריל המושב יסתיים. האם אתה מסוגל לעשות את זה 1 באפריל, כלומר 10 ימים מהיום?
חיים סרברו:
אני אבדוק.
היו"ר אופיר פינס-פז:
תודה.
משה גפני:
אדוני היושב-ראש, יש לי שתי הערות קצרות. ראשית, למר ורדי. הרציונל שעומד מאחורי החוק הזה, ושאלת לגבי הרצף, שאנחנו רוצים שהחוף של הכנרת יהיה רצוף לכל אורכו. לא אחזור על מה שדיברנו בישיבה הראשונה ואני לא נכנס לדיון על השטחים החקלאיים, אבל זה הרציונל שעומד ביסוד הצעת החוק.
דבר נוסף שאני מבקש להעיר, אדוני היושב-ראש, ואני כמובן תומך בזה, ואם תרצה אסביר לך גם למה אני תומך בזה מאוד, אבל מסביב לכנרת יש 2-3 חופים – ודיברנו על זה גם בחוק החופים של הים התיכון – חופים נפרדים לגברים ונשים. יש מעט מאוד חופים כאלה בכנרת. בניסוח הסופי של הצעת החוק צריך לוודא שאם במקום מסוים החוף פתוח חצי יום לגברים וחצי יום לנשים זה לא ינגוד את החוק. אם הרציונל שבבסיס החוק שהחוף פתוח, הרי בשעה שאותו חוף הוא מקום רחצה לנשים גברים לא יכולים להיכנס אליו, ולהיפך. למה לחייב?
ניר פפאי:
חוק החופים מחריג את זה.
תומר רוזנר:
לא חוק החופים, אלא חוק הסדרת מקומות רחצה.
משה גפני:
הכנסנו את זה גם בחוק החופים.
ניר פפאי:
יש כאן בעיה טכנית. בין המפה ובין התוספת הראשונה אין הבחנה לפי שני הסוגים שתוארו.
היו"ר אופיר פינס-פז:
תחדדו את זה.
חיים סרברו:
אוכל לעשות בדיקה ראשונית, אבל קו החוף עצמו ייקבע בתוך שנה כאשר החוק ייכנס לתוקף, הקו המדויק שצריך למדוד, והוא בסופו של דבר יצטרך להחליף את הקו שמופיע במפה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה מקובל?
יוסי ורדי:
לא, אין בכך צורך. יקבעו את הקו מינוס 208.80.
חיים סרברו:
כאשר אתה מסמן קו אני לא יכול להגיד אם הקו שאתה מסמן הוא מינוס 208.80, אלא אם כן בדקתי.
קריאה:
הקו הזה ברור למדי. הוא קו ידוע.
חיים סרברו:
בהסכם השלום עם ירדן עשינו בדיוק אותו תהליך. משעה שקבענו את ההסכם נספחו אליו מפות שקבעו קו.
היו"ר אופיר פינס-פז:
המלך חוסיין הסכים?
דוד אזולאי:
מינוס 208.8 זה קו ידוע.
תומר רוזנר:
אתם מבקשים שנכניס תחום של 50 מטרים מקו החוף של מינוס 208.80, כאשר הקו הזה יימדד כפי שנקבע בהמשך בחוק החופים. יש מפת מדידה ראשונית, כפי שאמר מנכ"ל המרכז למיפוי ישראל, ותוך שנה קובעים את הקו הסופי. זה מנגנון שהחוק מכיר כבר.
במסגרת 50 המטרים עליכם להחליט על כפרי הנופש ולהגדיר במדויק מה כן ומה לא.
באשר לשינוי התוספת, אני מבין שמשאירים את זה באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה.
דוד אזולאי:
כן, חופים חדשים שנרצה לצרף לאיגוד יצטרכו לבקש את אישור ועדת הפנים והגנת הסביבה.
ערן ניצן:
תוכלו לזמן את שר הפנים לכאן ולקבל דיווח.
תמר זהרי:
יש לי שאלת הבהרה על המפה. כאשר המפלס נמוך כפי שהוא עכשיו, מה עם כל רצועת החוף הנחשפת?
תומר רוזנר:
באשר לקרקע לכיוון הים, סוכם שמקו החוף של מינוס 208.80 נמדדים 300 מטרים, ו-300 המטרים הללו הם בתחום האיגוד.
יוסי ורדי:
היא שאלה דבר אחר.
תמר זהרי:
אנחנו מדברים על 50 מטרים מקו מינוס 208.80 לכיוון היבשה.
תומר רוזנר:
ו-300 מטר לכיוון הים.
תמר זהרי:
300 מטרים במקום אחד מגיעים עד המים, ובחלק מן המקומות נמצאים רחוק מן המים. אני מנהלת המעבדה לחקר הכנרת.
היו"ר אופיר פינס-פז:
כמה מרכזי נופש יש?
ניר פפאי:
במפרץ אמנון סומן מעבר, בכורסי זה מופיע בתוכנית המפורטת, בעין-גב אין מעבר חופשי בניגוד למקומות האחרים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
שאלתי כמה כפרי נופש יש.
פנחס גרין:
יש שלושה: עין-גב, אהרון ומעגן, וכרגע נמצא בפיתוח כורסי.
יוסי ורדי:
יש 7 כפרי נופש.
פנחס גרין:
לא צריך לגעת בהם. אין כאן שום בעיה. מובטח מעבר חופשי ברצועה בחזית כפר הנופש.
ניר פפאי:
במפרץ אמנון למשל קו החוף נכלל בתוך האיגוד, ואילו בכפר הנופש עין-גב הוא לא בתחום האיגוד.
פנחס גרין:
אני קובע כאן שמובטח מעבר חופשי.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מר ניר פפאי, אומר משרד הפנים שלא יוכלו לנהל את זה כי זה צמוד לקיבוצים.
יהודה זימרת:
התושב יחליט אם מטר כאן אומר שאני צריך לפנות ל-100 מטר שלהם?
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה כאילו אתה מנהל את זה בתוך המחנה.
ניר פפאי:
אני מצטער, קיבוץ עין-גב נמצא כאן וכפר הנופש 2 קילומטרים משם.
יוסי ורדי:
עזוב את זה. זה קטע של 100 מטר. במה אתה מתעסק? אתה מתעסק בזוטות.
ניר פפאי:
אני מתעסק בעיקרון. במפרץ אמנון האיגוד אחראי על קו החוף, ואילו בכפר הנופש עין-גב לא אחראי.
יוסי ורדי:
נכון, עזוב את 100 המטרים האלה. על זה יקום וייפול עניין?
ערן ניצן:
למה לסבך את המצב?
ניר פפאי:
אחר-כך מתפלאים שיש חופים סגורים.
יוסי ורדי:
לא הייתי מתעסק בזה. אלה קטעים קטנים מאוד, שלא מעלים ולא מורידים.
ניר פפאי:
זה פוגע ברצף.
יוסי ורדי:
אנחנו הולכים להסדיר את כל חופי הכנרת למעבר חופשי, לפיקוח של האיגוד ולטיפולו. עזוב את זה. זה לא מעלה ולא מוריד.
ניר פפאי:
אפילו הרציונל, באילו כפרי נופש החליטו שהאיגוד ייכנס ובאילו לא, לא ברור. זה נראה שרירותי.
היו"ר אופיר פינס-פז:
רק באחד החליטו שלא, רק בזה שבמחנה. זה לא קשור לכפרי הנופש, אלא להחלטה על שטח מחנה. זה ההבדל, ולא איזה כפר נופש כן ואיזה כפר נופש לא.
ניר פפאי:
בעין-גב זה מחוץ לתחום המחנה, 2 קילומטרים מדרום לקיבוץ.
יוסי ורדי:
סטטוטורית הוא בשטח המחנה כי הוא בתוך הקו הכחול של הקיבוץ.
היו"ר אופיר פינס-פז:
את עניין שטח המחנות סיכמנו. אם הוא בתוך המחנה, הוא בתוך המחנה.
ניר פפאי:
הכוונה היתה למחנה בתחום הקיבוץ. אנחנו מקבלים שהקיבוץ לא צריך להיות בסמכות האיגוד, אבל כאן מדובר על כפר נופש. ייתכן שהוא בקו הכחול, אבל הוא 2 קילומטרים מן הקיבוץ ומנותק ממנו לחלוטין. זה כמו שעיריית טבריה, למרות שהחוף שלה בתחום הקו הכחול, החליטה שהחוף יהיה בתחום האיגוד. נראה לי שכך נכון לעשות.
יוסי ורדי:
אני מבקש לא להתעסק בזה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
נקבל על כך החלטה בסוף הישיבה.
תומר רוזנר:
דבר נוסף, אני מבקש להבהיר לגבי התחום העודף שמעבר ל-50 מטרים, שהחלקים עד הכבישים הכולאים שיוגדרו הם בתחום הפיקוח. בתחום הזה לאיגוד יהיו סמכויות פיקוח ולא סמכויות ניהול, כלומר סמכויות צרות יותר מן התחומים שהוגדרו לאיגוד.
זוהר עובד:
אני מבקש שתתקבל החלטה על החרגה של טבריה.
רני פינצי:
זה בשטח המחנה. במילא זה בחוץ. התנדבת לצרף חוף אחד.
זוהר עובד:
אני מבקש שיירשם בפרוטוקול שרק חוף השקמים ייכלל.
רני פינצי:
זה 50 מטרים או הכביש הקטן ביניהם. יש מקומות שאין ויכוח שיכולים להיות עד הכביש.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אתה צודק, נאמר: או עד הכביש.
סיכמנו: חוק שקמים בלבד נכלל במפה.
לגבי טבריה, אם תהיה באיגוד או לא תהיה בו, נדון אחר-כך. תדע לך שזה עשוי להוציא את טבריה מן האיגוד. זה סיכון מקצועי. נדון בהיקף של האיגוד.
דוד אזולאי:
מה הועילו חכמים בתקנתם אם תאפשר להחריג את טבריה ולכן לא תהיה באיגוד?
היו"ר אופיר פינס-פז:
טבריה מחריגה את עצמה. היא אומרת: חוף אחד כן, 7 חופים לא. מה אתה רוצה שנעשה? הוא רוצה שחוק הסביבה החופית לא יחול עליו כפי שלא חל על תל-אביב. השאלה בסופו של דבר לשם מה הוא צריך להיות חבר באיגוד.
קריאה:
חוק הסביבה החופית חל על תל-אביב.
זוהר עובד:
חוק הסביבה החופית לא חל על טבריה בלאו הכי. לא הוגן להוסיף את זה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
עוד לא קרה שום דבר בלאו הכי כי עדיין אין חוק.
תומר רוזנר:
הערה אחרונה לסעיף 10(3), רק שינוי נוסח על-פי בקשת הבהרה שקיבלנו. מכיוון שהמונח "זיכיון" לא ברור, הוצע להחליף אותו ב"התקשרות שעניינה הפעלת חופים לתקופה העולה על שלוש שנים".
יהודה זימרת:
כל התקשרות, מכל סוג שהוא, לתקופה של למעלה מ-3 שנים.
תומר רוזנר:
הם מבקשים שכל התקשרות תהיה טעונה רוב של 7 חברי מועצת האיגוד, והתקשרות לתקופה של למעלה מ-3 שנים תהיה טעונה אישור השרים.
נטשה אפשטיין:
זה תיקון טכני – החלפת המילה "זיכיון" ב"התקשרות".
יהודה זימרת:
אנחנו מבקשים להוריד את המונח "זיכיון", שהוא מונח לא ברור.
היו"ר אופיר פינס-פז:
למה 3 שנים? כמה זה ברדיו האזורי, 10 שנים? אז גם כאן יהיה 10 שנים. אתה מוכן מידי 3 שנים ללכת למכרז על התפקיד שלך? כולם גיבורים על אחרים.
הראל גולדברג:
יש שני מסלולים: התקשרות רגילה והתקשרות - - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
סלח לי, שמעת מה אמרתי. אני לא מוכן לזה. אל תשחקו עם המפעילים בצורה מטורפת.
ערן ניצן:
אפשר להאריך את זה מעבר ל-3 שנים. מבקשים רק שיידרש אישור של השר.
היו"ר אופיר פינס-פז:
שום שר לא יהיה מעורב בזה.
קריאה:
על-פי החוק כל התקשרות מעבר ל-5 שנים מחייבת את אישור השר.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אבל לא 3 שנים. אני מוכן לקבוע 5 שנים, ואני לא מוכן לשמוע על השרים.
יוסי ורדי:
המינהל מחכיר את מקטע החוף ל-7 שנים ולכן צריכה להיות חפיפה בין תקופת החכירה שהמינהל מעמיד את מקטע החוף ובין תקופת החוזה. מי יבוא ל-3 שנים? מי יסכים להשקיע כסף בתנאים הללו?
היו"ר אופיר פינס-פז:
למה לא אמרת את זה? למה אתה נותן לי להגיד את זה?
יוסי ורדי:
אני מודה לך מאוד.
היו"ר אופיר פינס-פז:
3 שנים זה מטורף. מי יבוא ל-3 שנים? הקמתם אי-פעם עסק בחיים שלכם?
משה רוטר:
צריך לפחות 20 שנים. אין מוטיבציה לעבוד בחוזה התקשרות של פחות מ-20 שנים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני לא יודע אם 20 שנים, אבל 3 שנים זה הגיוני? כל הזמן אדם נמצא על תנאי? איך אפשר לעבוד כך? נו, באמת, תפעילו את הראש.
יוסי ורדי:
אנחנו מבקשים 7 שנים, כמו החוזים של מינהל מקרקעי ישראל.
היו"ר אופיר פינס-פז:
לפני שנייה זה היה סגור על 3 שנים ופתאום אתם מבקשים?
יוסי ורדי:
זה לא היה סגור. רשמתי את זה כהערה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
המכרז יהיה ל-5 שנים, ואחרי כן ניתן אופציה להארכה, עם ויידרש רוב מיוחד. לא צריך את השרים כי השר לא מתעסק במכרזים. תפסיקו להוריד את השרים ל – מילה שאני לא רוצה לומר. תפסיקו עם זה.
קריאה:
כבר היום זה קורה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני מבקש לא לערבב את השרים בדברים שהם לא מעורבבים בהם. תפסיקו לסבך את השרים.
ערן ניצן:
העיקרון היה אחד, גם היום כשרשות מקומית מתקשרת בזיכיון עם גוף כלשהו, לא רק בחופים אלא בכל זיכיון מעבר ל-3 שנים, הרשות מקבלת את אישור שר הפנים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני נגד זה.
ערן ניצן:
מכאן התיישרנו ל-3 שנים. אתה משנה את זה ל-5 שנים.
יוסי ורדי:
זה חוק מנדטורי, שעומד להתבטל בחוק העיריות.
ערן ניצן:
המשמעות של התקשרות לטווח זמן כזה על חוף ציבורי, מרחיקת-לכת.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני מבקש שזה יהיה באישור היועץ המשפטי של משרד הפנים.
יהודה זימרת:
לא, לא.
היו"ר אופיר פינס-פז:
תפסנו אתכם סוף-סוף. למה לא? קח אחריות. למה לגלגל את האחריות לשר? זה יהיה באישור היועץ המשפטי של משרד הפנים.
קריאה:
במילא כך קורה.
יוסי ורדי:
למה צריך את אישור השר בכלל? מה זה?
היו"ר אופיר פינס-פז:
אין לכם סיכוי. אני לא מוכן ששרים יאשרו מכרזים.
יהודה זימרת:
אני לא מתעקש כאן על אישור השרים. התעקשתי רק על רוב מיוחס באיגוד, בכל אופן כאשר נותנים אישור להתקשרות לתקופה ממושכת.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה מקובל עליי. אחרי 5 שנים יידרש רוב מיוחס. אישור השרים מיותר כאן.
יוסי ורדי:
למה לא להקביל את זה לתקופת החכירה שהמינהל מחכיר את השטח?
היו"ר אופיר פינס-פז:
חברים, תפסיקו להפוך אתה שרים לשוטרים ואני לא יודע למה.
דני רוטשטיין:
עכשיו אנחנו מכינים מכרז ל-7 שנים כי היה ברור שכך הולך להיות, אז מעתה זה יהיה ל-5 שנים + שנתיים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
לפי הצעת החוק שלפנינו זה היה ל-3 שנים.
דני רוטשטיין:
לא הסכמנו לזה.
יוסי ורדי:
למה לא לקבוע 7 שנים, בהתאם לתקופת החכירה?
היו"ר אופיר פינס-פז:
קבענו חמש שנים + אופציה, באישור ברוב מיוחס, ליותר מחמש שנים, ונוריד את השרים.
יהודה זימרת:
אם האיגוד מקבל שהארכה תהיה ברוב מיוחס, ומבחינה מסוימת הוא כפוף כמובן לדיני המדינה במכרזים, ויש לנו סמכויות התערבות אם הוא פעל בניגוד לדין, זה מספיק.
היו"ר אופיר פינס-פז:
כך יהיה.
ורד קירו-זילברמן:
"פרק ד': מועצת איגוד ערים כנרת ויושב ראש המועצה
מועצת האיגוד
12.
לאיגוד תמונה מועצה בת שנים עשר חברים (בחוק זה – מועצת האיגוד או המועצה), וזה הרכבה:
(1) עובד משרד הפנים, שימנה שר הפנים;
(2) עובד המשרד להגנת הסביבה, שימנה השר להגנת הסביבה;
(3) עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר, שימנה שר החקלאות ופיתוח הכפר;
(4) עובד משרד התיירות, שימנה שר התיירות;
(5) עובד מנהל מקרקעי ישראל שימנה מנהל מינהל מקרקעי ישראל;
(6) עובד רשות ניקוז כנרת, שתמנה מועצת רשות ניקוז כנרת;
(7) עובד הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי הוראות חוק המים, התשי"ט–1959 9, שימנה מנהל הרשות האמורה;
(8) נציג של כל אחת מהרשויות המקומיות המפורטות להלן שתמנה מועצת הרשות המקומית שאותה הוא מייצג, מקרב עובדי אותה רשות מקומית או מקרב חברי מועצתה:
(א) המועצה האזורית עמק הירדן;
(ב) המועצה האזורית גולן;
(ג) עיריית טבריה;
(9) נציג שימנו הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה; לענין זה, "הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה" – הגופים המפורטים בחלק א' לתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג–200210;
(10) נציג שהוא בעל מומחיות בתחום שמירת טבע או ניהול חופים ואגמים שימנה השר להגנת הסביבה.
סייגים למינוי חבר מועצת האיגוד
13.
לא ימונה לחבר מועצת האיגוד:
(1) מי שהורשע בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר המועצה וטרם חלפו שבע שנים ממועד הרשעתו כאמור, או מי שתלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה כאמור.
(2) מי שיש ניגוד עניינים בין עיסוקו ובין חברותו במועצה; ואולם לא יראו ניגוד עניינים אם עצם מינויו של בעל תפקיד למועצה נובע מתפקידו.
יושב ראש המועצה
14.
(א) המועצה תבחר אחד מחבריה לכהן כיושב ראש המועצה ורשאי הוא לבחור באישור המועצה ממלא מקום קבוע מבין חברי המועצה ובלבד שלא יתמנה ליושב ראש המועצה או לממלא מקומו נציג רשות ניקוז כנרת.
(ב) המועצה רשאית להעביר את יושב ראש האיגוד מתפקידו; החלטת המועצה לא תהיה בת תוקף אלא אם התקבלה בישיבה שנקראה במיוחד לעניין זה והצביעו בעדה שני שלישים לפחות מחברי המועצה.
תפקידיו וסמכויותיו של יושב ראש המועצה
15.
(א) האיגוד יפעל באמצעות יושב ראש המועצה; יושב ראש המועצה יהיה אחראי לניהול השוטף של האיגוד בכפוף להוראות חוק זה ובכפוף להחלטות המועצה, ויהיו נתונות לו כל הסמכויות הנתונות לאיגוד, למעט סמכויות שהוקנו במפורש לגורם אחר לפי הוראות חוק זה.
(ב) יושב ראש המועצה ימסור למועצה, לפי דרישתה, דין וחשבון על פעולות האיגוד וכל מידע אחר בקשר לאיגוד.
תקופת כהונה של חברי המועצה
16.
תקופת כהונתו של חבר המועצה תהיה חמש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת.
פקיעת כהונה של חבר המועצה
17.
חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, באחת מאלה:
(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש המועצה, ואם המתפטר הוא יושב ראש המועצה – לשר הפנים;
(2) הועבר מתפקידו על ידי מי שמינה אותו;
(3) נתקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מלהיות חבר המועצה;
(4) אם נתמנה כחבר מקרב הציבור – הוא נתמנה עובד מדינה, ואם נתמנה כעובד המדינה – הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי שבו הוא עבד בעת המינוי;
(5) נעדר מישיבות המועצה כאמור בסעיף 19 .
ישיבות המועצה וסדרי עבודתה
18.
(א) מועצת האיגוד תקיים ישיבה מן המניין אחת לשלושה חודשים לפחות במועד קבוע שעליו החליטה.
(ב) יושב ראש המועצה יזמן את הישיבות ויקבע את זמנן, מקומן וסדר יומן.
(ג)
(1) יושב ראש המועצה רשאי לכנס, בכל עת, ישיבה של המועצה שלא מן המניין.
(2) יושב ראש המועצה יכנס ישיבת מועצה שלא מן המניין, אם הוגשה לו על כך דרישה חתומה בידי שליש מחברי המועצה לפחות.
(3) לא כינס יושב ראש המועצה ישיבת מועצה שלא מן המניין בתוך 14 ימים מיום הגשת הדרישה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאים חברי המועצה שחתמו על הדרישה לכנס ישיבה של המועצה לדון בסדר היום הנדרש.
(ד) החלטות המועצה יתקבלו ברוב דעות של החברים המשתתפים בהצבעה למעט אם נקבע אחרת במפורש לפי חוק זה.
(ה) המועצה רשאית לקבוע את סדרי עבודתה וישיבותיה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
היעדרות מישיבות מועצה
19.
(א) חבר המועצה שנעדר מישיבות המועצה תשעה חודשים רצופים או משלוש ישיבות של המועצה, אם היו בתשעה חודשים פחות משלוש ישיבות, יחדל להיות חבר המועצה, אלא אם כן נעדר מסיבה מוצדקת או ברשות יושב ראש המועצה ובתנאי שיושב ראש המועצה שלח לו הודעה לפי סעיף קטן (ב); חדילה כאמור תיכנס לתוקף מיד עם מתן הודעה בכתב מטעם יושב ראש המועצה, לחברי המועצה ולמי שמינה את חבר המועצה האמור.
(ב) בתום החודש השמיני להעדרו של חבר המועצה מישיבות המועצה או מיד אחרי הישיבה השנייה שממנה נעדר, הכל לפי המאוחר, ישלח לו יושב ראש המועצה הודעה בכתב שתציין את ישיבות המועצה שמהן נעדר ואת נוסחו המלא של סעיף זה.
(ג) חבר המועצה שחדל לכהן בשל היעדרות כאמור בסעיף קטן (א), לא ימונה מחדש אלא לאחר שחלפה שנה מהמועד שבו חדל לכהן כאמור.
שמירת תוקף
דיוני המועצה
20.
קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה, לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר המועצה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.
עניין אישי
21.
(א) חבר המועצה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות המועצה, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין ענין אישי שלו או של קרובו, או לבין תפקיד אחר שלו, למעט תפקידו בגוף שאותו הוא מייצג במועצה; חבר המועצה לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא כאמור, גם מחוץ לישיבות המועצה.
(ב) התברר לחבר המועצה כי נושא הנדון בישיבת המועצה עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך ליושב ראש המועצה.
(ג) לענין סעיף זה, אחת היא אם מילוי התפקיד האחר הוא בתמורה או שלא בתמורה.
(ד) בסעיף זה -
"קרוב" –
(1) בן זוג וכן הורה, הורי הורה, אח, גיס, צאצא, צאצא של בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה, או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר המועצה, וכן סוכן, שותף, מעביד או עובד של חבר כאמור;
(2) תאגיד שחבר המועצה או אחד המנויים בפסקה (1) הוא מנהלו, או עובד אחראי בו, או שיש לאחד מהם חלק בהונו או ברווחיו העולה על 5%.
איסור התקשרות בחוזים
22.
חבר מועצה או קרובו לא יהיה צד לחוזה או לעיסקה עם האיגוד; לענין זה, "קרוב" - כהגדרתו בסעיף 21(ד).
החלת דינים על חברי המועצה
23.
חברי המועצה שאינם עובדי הציבור, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה:
(1) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–196911;
(2) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–195912;
(3) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–197913;
(4) חוק העונשין, התשל"ז–197714 – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
(5) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–197115;
(6) פקודת הנזיקין [נוסח חדש]16;
(7) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–196917.
פיזור המועצה או העברת יושב ראש המועצה מתפקידו
24.
(א) ראה שר הפנים כי המועצה או יושב ראש המועצה אינם ממלאים את תפקידם באופן נאות, רשאי הוא לדרוש מהם בכתב שימלאו את המוטל עליהם תוך פרק הזמן שיקבע.
(ב) לא מילאו המועצה או יושב ראש המועצה אחר דרישת השר לפי סעיף קטן (א), יתרה בהם בהודעה בכתב שישלח ליושב ראש המועצה, כי אם תוך זמן שיקבע לא ימלאו את המוטל עליהם כפי שפירט בדרישתו, יפזר את המועצה או יעביר את יושב ראש המועצה מתפקידו.
(ג) לא מילאו המועצה או יושב ראש המועצה את שהוטל עליהם כאמור בסעיף קטן (ב) תוך המועד שקבע שר הפנים בהודעתו, רשאי הוא להורות על פיזורה של המועצה או על העברתו של יושב ראש המועצה מתפקידו.
(ד) פוזרה המועצה כאמור בסעיף קטן (ג), ימנה שר הפנים ועדה למילוי תפקידי יושב ראש המועצה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה אשר תכהן עד למינויים של חברי מועצה חדשים, ובלבד שתקופת כהונתה של ועדה כאמור לא תפחת משישה חודשים.
(ה) פוזרה המועצה כאמור, לא ימונה כחבר המועצה מי שכיהן כחבר בה עובר לפיזורה."
היו"ר אופיר פינס-פז:
יש לכם הערות על ההרכב? הכוונה כאן שעובד מדינה יהיה יושב-ראש האיגוד. כך הממשלה רוצה, אבל זה לא אומר שכך נחליט. ידוע לי שמר יוסי ורדי מתנגד לזה.
ערן ניצן:
יושבים כל החברים ובוחרים את היושב-ראש.
היו"ר אופיר פינס-פז:
סליחה, טעות שלי. אני מניח שהתוצאה תהיה שהיושב-ראש יהיה עובד מדינה. אני חוזר בי מכל ההקדמה. הנוסח קובע שהמועצה תבחר את העומד בראשה.
יוסי ורדי:
זה נראה לי נכון. אני מבקש להוסיף שאין לי שום התנגדות אף פעם לעובדי מדינה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
באשר לסמכויות של יושב-ראש מועצת האיגוד – אני לא כל-כך אוהב שהסמכויות מרוכזות בידיו באופן מרחיק-לכת. זה נראה לי לא סביר, ואני גם לא מבין את הטעם בכך. מדוע הסמכויות צריכות להיות מרוכזות בידי ראש מועצת האיגוד ולא בידי חברי המועצה?
ערן ניצן:
הכוונה היתה לתת לו יכולת כמעט ביצועית.
תומר רוזנר:
להזכירך, המועצה הזאת מתכנסת מידי 3 חודשים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
איך נאפשר לו יכולת ביצוע בה בעת שהוא כפוף למועצה? יש דרך לעשות את זה?
ערן ניצן:
יש גופים שבהם היושב-ראש הוא - - -
יוסי ורדי:
כל מנכ"ל כפוף למועצת מנהלים כלשהי.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה ההבדל, כי היושב-ראש איננו מנכ"ל. יש שם מנכ"ל? למה שלא יהיה מנהל?
יובל לסטר:
רצו שהמנכ"ל יהיה מרשות הניקוז.
היו"ר אופיר פינס-פז:
נכון, אמרנו שרשות הניקוז תהיה גוף הביצוע.
יוסי ורדי:
או מינהלת הכנרת. אבל זה עניין שכבר לא צריך להיות בחוק, לדעתי.
היו"ר אופיר פינס-פז:
גם אני סבור שלא. אני מציע לשמור שהעניין הזה יהיה כמקובל: המועצה היא הריבון, והיושב-ראש, כמו יושב-ראש, מנהל את העסק ברמה של נבחר הציבור. הייתי יושב-ראש הרשות לשיקום האסיר. אף פעם לא נתנו לי סמכויות-יתר, ועדיין אמרתי פחות או יותר מה צריך לעשות. אבל היה שם מנכ"ל.
הראל גולדברג:
מה עם נציגי הגופים הציבוריים שעניינם שמירת איכות הסביבה?
יוסי ורדי:
הם מופיעים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
יש כאן ייצוג יפה.
ליאורה עופרי:
אני נציגת המשרד להגנת הסביבה. אני מעירה כאן הערה בשם רשות הטבע והגנים. הם מבקשים שיהיה במועצה נציג של רשות הטבע והגנים לפי חוק הגנים הלאומיים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
ההערה נראית לי סבירה.
קריאה:
יש נציג של המשרד להגנת הסביבה שיכול לייצג אותם.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מר זוהר עובד, אתה רוצה להיות חבר במועצת האיגוד?
זוהר עובד:
כן. יש לנו 250 משפחות דייגים שגרים בטבריה. אם מחר תתקלו איתם בבעיות אז תקראו לנו לבוא לאיגוד?
היו"ר אופיר פינס-פז:
אין לנו התנגדות שתהיו באיגוד, להיפך, לכבוד הוא לנו שתהיו באיגוד, אבל אתם לא מביאים חופים, אתם רוצים לבוא כמו פרילנסרים.
זוהר עובד:
למה? הבאתי 1,300 מטר.
עמנואל ויזר:
יש כאן בעיה עם סמכות שר הפנים להעביר את הנציג שלו. לפי סעיף 24(ב) אם נציג שר הפנים ימונה ליושב-ראש מועצת האיגוד, למעשה לכאורה ניתן להעבירו מתפקידו רק אם האיגוד לא ממלא את תפקידו. סעיף 17 מדבר על חדלות כהונה, כאשר חבר מועצה הועבר מתפקידו על-ידי מי שמינה אותו.
היו"ר אופיר פינס-פז:
יש בעיה נוספת עם נציג שר הפנים. לפי מיטב כושר הבנתי, נציג שר הפנים לא יכול להיות מנהל המחוז כי מנהל המחוז הוא יושב-ראש הוועדה המחוזית. לפי דעתי יש כאן ניגוד עניינים.
יהודה זימרת:
אף אחד לא אמר שזה חייב להיות מנהל המחוז.
היו"ר אופיר פינס-פז:
כך הודיע לי משרד הפנים, לידיעתכם.
יוסי ורדי:
זה יכול להיות גם מר רני פינצי.
רני פינצי:
זה יכול להיות מישהו מהמחוז. יש שם הרי גם אחראי.
היו"ר אופיר פינס-פז:
קיבלתי הערה, שייתכן שזה יהיה מנהל המחוז. נדמה לי שיש עם זה בעיה כי יושב-ראש הוועדה המחוזית צריך להיות מעל יושב-ראש מועצת האיגוד, כי זה סוג של ועדה מקומית.
יהודה זימרת:
הוא לא יושב-ראש ועדה מקומית. הוא לא ידון בתוכניות שנוגעות לישוב.
היו"ר אופיר פינס-פז:
סוג של ועדה מקומית, דווקא פחות ברמת התוכניות ויותר ברמת הפיקוח והאכיפה. נגיע לזה בהמשך. שמענו את ההערה.
יהודה זימרת:
יש לי הערה על סעיף 24, באשר להפעלת הסמכויות במקרה של כשל באיגוד. הפתרון שהוצע כאן, כאשר האיגוד לא מתפקד, הוא בעצם פיזור האיגוד. פיזור זה תמיד אופציה אחרונה, לכן צריך להכניס כאן במדרג מה שקיים היום גם ברשויות המקומיות: לא מילא האיגוד אחר חובה רשאי השר להורות לו למלא את החובה; לא מילא אחר החובה, רשאי השר למנות אדם מתאים אחר שימלא את החובה במקומו; ורק כאשר יש כשל רוחבי השר מפזר את המועצה.
יש שני מדרגים: 1) טיפול בבעיה נקודתית של אי מילוי חובה על-פי חוק; 2) כשל מוחלט. כרגע ההצעה מתייחסת רק לפיזור. נראה לי שלא על כל דבר קטן צריך לפזר את המועצה, זה לא נכון.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אתה אומר שחסר מכשיר.
יהודה זימרת:
צריך להפריד בין המכשירים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
נוסיף את זה.
דוד אזולאי:
בסעיף 16 נקבע כי תקופת כהונה של חברי המועצה – וכנראה גם של ראש המועצה – תהיה של 5 שנים. ממתי?
תומר רוזנר:
מעת מינויו.
דוד אזולאי:
האם אנחנו מצמידים את זה לבחירות לרשויות המקומיות?
היו"ר אופיר פינס-פז:
לא, אין קשר לבחירות. בואו לא נערב בין הדברים.
דוד אזולאי:
ברשותך, יש לי שאלה נוספת על סעיף 16. כתוב: "... וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת", כלומר הוא יכול לכהן לכל היותר שתי קדנציות?
היו"ר אופיר פינס-פז:
נכון. 10 שנים לכל היותר.
דוד אזולאי:
בסעיף 24(ה) נכתב: "פוזרה המועצה כאמור, לא ימונה כחבר המועצה מי שכיהן כחבר בה עובר לפיזורה". מדוע?
תומר רוזנר:
כי הם נכשלו בעבודה.
יהודה זימרת:
פיזרו אותם בגלל ההתנהלות שלהם. לא סביר למנות אותם מחדש.
ערן ניצן:
כמו באיגודי ערים, כמו ברשויות ובאיגודים אחרים.
יהודה זימרת:
הרעיון העיקרי, שאם פיזרו את המועצה זה נובע מכך שלא התנהגה כראוי, ואם ימנו אדם פעם נוספת נחזור לאותה נקודה שהגענו אליה.
דוד אזולאי:
אחד יחטא וכל העדה תקצור?
יהודה זימרת:
כאשר מפזרים מועצה בדרך כלל זה נובע מכך שהאיגוד לא הצליח לנהל את עצמו.
דוד אזולאי:
אני סבור שבעניין הזה צריך למצוא איזון. אם היה כישלון של כל המועצה – בסדר, אבל אם היה כישלון של ניהול המועצה למה להעניש את כולם?
היו"ר אופיר פינס-פז:
מאה אחוז, קיבלנו את ההערה הזאת.
הראל גולדברג:
יש לנו מספר הערות על הפרק הזה.
הערה ראשונה, בסעיף 18 נכתב: "מועצת האיגוד תקיים ישיבה מן המניין אחת לשלושה חודשים". אני סבורה שזה מעט מדי. אולי אחת לחודש זה יותר מדי, אבל אפשר לקבוע אחת לחודשיים. אם האיגוד מתכנס 4 פעמים בשנה כדי לפקח על ניהול חופי הכנרת, זה נראה מעט מדי.
הערה שנייה, בסעיף 19, לגבי פקיעת הכהונה, יש לנו חילוקי דעות עם היועץ המשפטי של הוועדה. בדוח מבקר המדינה לפני שנתיים כמדומני העיר המבקר כי הסעיף בדבר פקיעת כהונה של חבר מועצה לא מתממש בפועל מכיוון שיושבי-ראש מועצה לא שולחים הודעות לחברי המועצה ולכן חברי המועצה ממשיכים לכהן. אנחנו בעד פקיעת כהונה אוטומטית, הווה אומר: חבר מועצה הנעדר מ-X ישיבות, מספר ישיבות שייקבע, פוקעת כהונתו ללא קשר אם הודיעו לו או לא. אנחנו בהחלט בעד שיושב-ראש האיגוד או מישהו אחר שנקבע ישלח לו הודעה שהוא נעדר פחות מ-3 ישיבות, כדי שיידע על כך, אבל שזה לא יהיה תנאי לפקיעת הכהונה.
הערה אחרונה, באשר לסמכות פיזור המועצה. עם כל הכבוד, אנחנו לא מכירים סמכות של פיזור מועצה לגבי עובדי מדינה. סמכות פיזור המועצה היא לגבי נבחרי הציבור, למשל בשלטון המקומי, לעניין עיריות וכדומה. אני לא מכיר תקדים – ייתכן שאני לא מכיר מספיק – שמועצת איגוד מפוזרת כאשר יש בה נציגים שהם עובדי המדינה. שר הפנים יחליט על כך שנציג של שר אחר יודח ותפוזר המועצה? זה נשמע לא הגיוני. השר האחר יקבל הודעה שהנציג שלו לא עובד והשר יכול לבטל את כהונתו בכל רגע נתון. לא צריך פיזור מועצה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
צודק. תודה. הערות נוספות?
ניר פפאי:
מכיוון שמטרת החוק, כפי שהוגדרה, היא טיפול בחופי הכנרת בראייה כוללת, זה מופיע במטרות החוק, אנו סבורים שמי שצריך לעמוד בראש המועצה הוא נציג שר הפנים, שהוא גם הממונה על החוק.
מעבר לזה, אנחנו רואים סמכויות רבות שיש למועצה. אנחנו חוששים שיש כאן בעיה – ואני חייב לחזור קצת אחורה. מצד אחד מעניקים את זה לרשות ניקוז, אבל מצד שני סעיף 10 קובע למעט למשל לביצוע עבודה. השאלה אם אנחנו לא גורעים סמכויות נרחבות מרשות הניקוז שאנו רוצים שתהיה גוף הביצוע. אני מבקש להבהיר את הנקודה הזאת.
יובל לסטר:
אם לחדד את השאלה, האם לגוף הביצועי שהקימו יש ועדת מכרזים ויועץ משפטי, מעבר לגזבר? נראה שאותה מועצה יכולה לבחור אנשים לעבוד בזיכיון וזה לא רשות הניקוז אלא מועצת האיגוד.
יוסי ורדי:
לא הבנתי מה אמרת. איגוד ערים הוא גוף בעל מעמד סטטוטורי ויש לו גזבר ורואה חשבון וכל מה שהחוק מחייב כדי לנהל תאגיד. בוודאי שתהיה לו ועדת מכרזים.
יובל לסטר:
זה צריך להופיע בחוק. זה עניין של ניהול תקין.
יוסי ורדי:
אולי יהיה כתוב גם מאיזו כוס הם ישתו? על מה אתה מדבר?
היו"ר אופיר פינס-פז:
טבריה בפנים. היא העיר הגדולה. אל"ף, אין להם הרבה השפעה וזה בסך הכול אחד משנים-עשר. בי"ת, הם מכניסים חוף משלהם לאיגוד.
ערן ניצן:
אולי יתנו עוד חוף או שניים?
היו"ר אופיר פינס-פז:
אתה רוצה לתת לנו עוד חוף?
זוהר עובד:
לא. בשום פנים ואופן אני לא יכול.
היו"ר אופיר פינס-פז:
ואם תהיה יושב-ראש האיגוד?
זוהר עובד:
אני מוותר על האפשרות להיות יושב-ראש האיגוד.
תומר רוזנר:
באשר להערות של עו"ד ויזר, נוסיף בסעיף 24 כי "אין בזה כדי לגרוע מסמכות השר להעביר את נציגו מתפקידו".
נוסיף את מה שעו"ד יהודה זימרת אמר על אדם מתאים.
יוסי ורדי:
הוא התייחס לכך שלשר הפנים אין סמכות לפזר את האיגוד.
תומר רוזנר:
באשר לדבריו של מר גולדברג, הסמכות הזאת קיימת בכל התאגידים הסטטוטוריים שאני מכיר. את התקדים האחרון אפשר לראות בחוק המועצה הלאומית לבטיחות בדרכים, בחוק רשות שדות התעופה ובכל החוקים שמדברים על תאגידים סטטוטוריים שיש בהם עובדי מדינה.
באשר להודעה לחבר שנעדר מישיבות, נראה לי שאיננו צריכים לשחק בחתול ועכבר וצריך לשלוח הודעה שתהיה קונסטיטוטיבית. אם המועצה לא תמלא את התפקיד הזה אז שר הפנים או מי שהוא ימנה ישלח את ההודעה במקומה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
עוד פעם שר הפנים צריך לשלוח הודעות על הכנרת? נו, באמת.
הראל גולדברג:
בסעיף הזה זה לא בא לידי ביטוי.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מנהל המחוז.
יהודה זימרת:
אנחנו גם לא נעקוב אחרי לוח הישיבות. להגיד ששר הפנים יעשה את זה – זה לא אמיתי.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אתה צודק.
יהודה זימרת:
או שמחליטים שאין סעיף כזה, ולא קורה כלום, או שמוסיפים סעיף שקובע: אם 3 פעמים לא הגעת – האחריות שלך להגיע, ואם לא הגעת תפנה את מקומך.
דוד אזולאי:
מה קורה עם איגודי ערים למשל? זה אותו רציונל.
הראל גולדברג:
אם נעדר 3 פעמים צריכה להיות פקיעה אוטומטית.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אלא אם כן יש לו סיבות טובות.
הראל גולדברג:
זה סייג שכתוב בחוק, אבל לא ייתכן שההודעה של ראש הרשות תהיה תנאי לפקיעת הכהונה, אחרת הוא לעולם לא יודיע לו.
תומר רוזנר:
גם ברשויות המקומיות וגם בתאגידים רגילים, חברות וכולי, נכון להיום פקיעת הכהונה לא אוטומטית. צריך למסור הודעה לאדם כדי שיידע, כי אין עונשין אלא אם כן מזהירין.
יהודה זימרת:
בהצעת חוק העיריות אנחנו הולכים באותו כיוון.
קריאה:
בהצעת חוק העיריות חלקנו עליכם.
יהודה זימרת:
אבל העמדה התקבלה.
דוד אזולאי:
בשום אופן אסור שזה יקרה.
הראל גולדברג:
עם כל הכבוד, יש הבדל גדול בין תאגידים סטטוטוריים ובין חברות.
דב חנין:
הועלתה כאן טענה לגבי היושב-ראש. אני מבקש לשאול מדוע ששר הפנים לא ימנה?
היו"ר אופיר פינס-פז:
סוכם שהם יבחרו יושב-ראש בישיבה הראשונה.
דב חנין:
למה שזה לא יהיה נציג שר הפנים?
דוד אזולאי:
שהמועצה תבחר.
דב חנין:
אני מבקש להבין מדוע כך נקבע. אין לי השגות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
למה ששר הפנים יבחר?
דב חנין:
כי זה גוף שיש לו משמעויות לגבי אזורים שונים, אם יש ניגודים ואינטרסים שונים.
דוד אזולאי:
אל תהפוך את זה למינויים פוליטיים. אני חושש שלבסוף יעשו מינוי פוליטי. תן לחברי המועצה לבחור את היושב-ראש.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה נוסח שמוסכם על כולם.
מה סיכמנו על פקיעת הכהונה?
תומר רוזנר:
נראה לי שצריך לתת הודעה.
הראל גולדברג:
אם תהיה לו בעיה, יוכל לתקוף את זה בבית-המשפט, אם פקעה כהונתו ובכל זאת יש לו סיבה מוצדקת להיעדרויותיו. אם עברו 3 פגישות והוא לא הגיע ופקעה כהונתו אוטומטית, יוכל לפנות לערכאות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
3 פגישות רצופות.
יהודה זימרת:
הוא קיבל זימונים ולא טרח להגיע.
דוד אזולאי:
לא ייתכן שכהונתו תפקע אוטומטית. אין דבר כזה. אם ראש המועצה לא שלח לו מכתב- - -
יהודה זימרת:
למי ראש המועצה שולח הודעות? משום מה רק לפלג מסוים בתוך המועצה.
תומר רוזנר:
אבל כאן אנחנו לא בפוליטיקה.
יהודה זימרת:
לעתים לא נעים לו, לעתים הוא לא רוצה לפגוע בחבר, ואז אנחנו יוצרים אי-שוויון בחוק כי זה תלוי במערך היחסים של החבר עם היושב-ראש.
דוד אזולאי:
במועצת האיגוד יושבים אנשי מקצוע, לא פוליטיקאים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אם נכתוב בחוק שראש האיגוד חייב לשלוח הודעה והוא לא שולח, הוא עובר על החוק.
יהודה זימרת:
ועדיין אותו חבר ימשיך לכהן.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אתה חושב שמישהו מוכן להיות עבריין למען מישהו אחר שלא בא לישיבות?
הראל גולדברג:
אבל כך קורה בפועל כבר עשרות שנים, וגם היום מוטלת חובה כזאת. בדוח מבקר המדינה נכתב שראשי המועצות לא מיישמים את זה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה אתה מציע?
הראל גולדברג:
פקיעת כהונה אוטומטית. אם לא הגיע ל-3 ישיבות רצופות, כהונתו תפקע.
יהודה זימרת:
הוא יודע את זה היום.
דוד אזולאי:
אני מתנגד.
היו"ר אופיר פינס-פז:
הוועדה מתנגדת.
הראל גולדברג:
מה באשר לסמכות הפיזור? אמרנו שלא ראוי ששר הפנים יפזר את נציג השר להגנת הסביבה.
תומר רוזנר:
השבתי על כך.
היו"ר אופיר פינס-פז:
התקבלה תשובה.
הראל גולדברג:
לא התקבלה תשובתך, אדוני היושב-ראש.
היו"ר אופיר פינס-פז:
התשובה של עו"ד תומר רוזנר היא תשובתי. אל תשחק בינינו, זה לא יילך.
ורד קירו-זילברמן:
"פרק ה': נושאי משרה ועובדים
מינוי גזבר
25.
המועצה תמנה, בהליך של מכרז פומבי גזבר לאיגוד (בפרק זה – הגזבר).
תפקידי הגזבר
26.
(א) הגזבר יהיה אחראי על ניהול ענייניו הכספיים של האיגוד, ובין השאר על הכנת הצעת התקציב של האיגוד, על ניהול מערכת החשבונות של האיגוד ועל הכנת הדוחות הכספיים.
(ב) הגזבר ינהל, באופן שיורה עליו שר הפנים, חשבון של כל הכספים המתקבלים והמוצאים בידי האיגוד או בשמו; חשבון זה יהא פתוח לעיון חברי המועצה.
זכות חתימה
27.
(א) פקודת תשלום או שיק לחובת קופת האיגוד וכן חוזה, כתב התחייבות, הסדר פשרה לרבות הסדר פשרה הטעון אישור בית המשפט, או מסמך אחר שיש בו התחייבות כספית מטעם האיגוד (בחוק זה – התחייבות כספית) יהיו חתומים בידי יושב ראש המועצה ובידי הגזבר.
(ב) יושב ראש המועצה רשאי להסמיך את ממלא מקומו לחתום במקומו על כל התחייבות כספית אשר סכומה אינו עולה על סכום שיורה; הסמכה כאמור אינה גורעת מאחריותו לפי דין של יושב ראש המועצה למסמכים שנחתמו.
(ג) מועצת האיגוד רשאית להסמיך אחד מחברי המועצה לחתום במקום הגזבר על התחייבות כספית בעת העדרו, ולתקופה שלא תעלה על 45 ימים, ובלבד שהסמכה כאמור לא תהא אלא לגבי התחייבות כספית חיונית שאינה ניתנת לדיחוי.
(ד) יושב ראש המועצה והגזבר או מי שהוסמכו כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחתמו על המחאה או פקודת תשלום או על התחייבות כספית אלא אם כן נוכחו כי התקיימו שניים אלה:
(1) התקיימו ההוראות וההליכים הדרושים לפי כל דין לענין מתן ההתחייבות הכספית;
(2) ההתחייבות הכספית מתוקצבת בתקציב האיגוד לאותה שנת כספים, ואם אינה מתוקצבת כאמור – התקבלה לגביה החלטת המועצה שאושרה בידי שר הפנים כאמור בסעיף31(ה).
מבקר פנימי ותפקידיו
28.
לאיגוד ימונה מבקר פנימי; על מינויו ופעולתו של המבקר הפנימי יחולו ההוראות החלות על מבקר עירייה בהתאם להוראות פקודת העיריות, בשינויים המחויבים, זולת אם קבע אחרת שר הפנים בכללים לעניין זה.
העסקת עובדים
29.
(א) האיגוד יהיה רשאי, באישור שר הפנים ושר האוצר, להעסיק עובדים לפי תקן שתקבע המועצה.
(ב) סדרי קבלתם ומינויים של עובדים לאיגוד יהיו כשל עובדי עירייה בשינויים שיקבעו שר הפנים ושר האוצר.
פרק ו': תכנית עבודה, תקציב ודוחות
תכנית עבודה רב שנתית
30.
(א) מועצת האיגוד תערוך תכנית עבודה רב שנתית לשם קידום מטרות חוק זה ומילוי תפקידו של האיגוד; התכנית כאמור תוגש לשר הפנים ולשר האוצר לאישורם.
(ב) שר הפנים ושר האוצר רשאים לשנות את תכנית העבודה הרב שנתית לאחר שניתנה לאיגוד הזדמנות להשמיע את דברו לעניין זה.
(ג) האיגוד יגיש לשר הפנים, בתום כל שנה, דין וחשבון כולל על ביצוע התכנית הרב שנתית.
תכנית עבודה שנתית, אומדן ותקציב
31.
(א) יושב ראש המועצה יערוך תכנית עבודה שנתית לשם קידום מטרות חוק זה, מילוי תפקידי האיגוד וביצוע תכנית העבודה הרב שנתית שאושרה לפי סעיף 30 ויגיש אותה למועצת האיגוד לאישורה.
(ב) יושב ראש האיגוד יערוך, בכל שנה, במועד ובאופן שיורה שר הפנים, הצעת תקציב ובה אומדן הכנסותיו והוצאותיו של האיגוד, ויגיש אותה למועצת האיגוד לאישורה.
(ג) האיגוד יגיש לשר הפנים ולשר האוצר, לאישורם, לא יאוחר מ- 30 בנובמבר בכל שנה, את הצעת תכנית העבודה השנתית ואת הצעת התקציב של האיגוד לגבי שנת התקציב הבאה.
(ד) שר הפנים ושר האוצר רשאים לשנות את הצעת תכנית העבודה השנתית או את הצעת התקציב, לאחר שניתנה לאיגוד הזדמנות להשמיע את דברו לעניין זה.
(ה) התקציב שאושר לפי סעיף זה יהיה תקציב האיגוד לאותה שנה; לא ישולם סכום מכספי האיגוד ולא יתחייב האיגוד בשום התחייבות, אלא על פי התקציב שאושר כאמור או בהחלטת המועצה שאושרה בידי שר הפנים.
(ו) שר הפנים ושר האוצר רשאים לקבוע כללים לענין סעיף זה לרבות כללים בדבר מבנה התקציב ודרכי הכנתו, כללים בדבר אופן ההעברה מסעיף תקציבי אחד למשנהו וכללים בנוגע לתקציב נוסף.
מקורות תקציביים
32.
(א) התקציב השנתי לפעילותו של האיגוד ימומן מתקציב המדינה וממכסות שיוטלו לפי סעיף 34 וממקורות מימון נוספים לפי חוק זה.
(ב) חלקו של התקציב השנתי מתוך תקציב המדינה, בהתאם להוראות סעיף קטן (א), ייקבע בחוק התקציב השנתי של המדינה, בתחום פעולה נפרד.
(ג) האיגוד רשאי לקבל הכנסות נוספות, לרבות תרומות, עיזבונות ומענקים, והכול בהתאם להנחיות שר הפנים.
שינויים בתקציב
33.
מועצת האיגוד רשאית, על פי הצעת יושב ראש האיגוד, לאשר במהלך שנת כספים שינוי לתקציב; על הצעה לשינוי תקציב ועל אישורה יחולו הוראות חוק זה בנוגע לאישור תקציב, בשינויים המחויבים.
הטלת מכסות על רשויות מקומיות שבתחום איגוד ערים כנרת
34.
האיגוד רשאי, באישור שר הפנים, להטיל על רשויות מקומיות שבתחומו תשלומי כסף למימון תקציבו, לפי מכסות שיקבע.
חשבונות וביקורת – תחולת הוראות
35.
(א) הוראות סימן ב' לפרק 11 לפקודת העיריות יחולו על האיגוד בשינויים המחויבים ובתיאומים שיקבע שר הפנים
מסירת מידע
36.
נוסף על הוראות סעיף 30 ימסור האיגוד לשר הפנים, לפי דרישתו, בתוך זמן סביר, כל מידע שיתבקש על ידו, לרבות דיווחים נוספים על פעילותו."
יוסי ורדי:
לא בפעם הראשונה, וגם בכתב, העברתי בינואר הסתייגות לסעיף 34. אני מבקש לנמק. מדובר כאן על איגוד שתפקידו לנהל חופים, לנקות, לשדרג, לתחזק עבור עם ישראל. אני מעיד על כך שהיות והמועצה האזורית עמק הירדן יושבת על 60% מחופי הכנרת, 99.9% מן הנופשים שם אינם תושבי המועצה האזורית עמק הירדן. בניגוד לאיגוד ערים אחר, רגיל, למשל איגוד ערים לכבאות שאני שותף בו כרשות, שנותן שירות לתושבים, כאן האיגוד לא נותן שירות לתושבים ולכן אין היגיון להטיל על התושבים מכסות תשלום.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה זה מכסות תשלום? תסביר לי.
קריאה:
מאצ'ינג של הרשויות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני לא מבין את המושג "מכסות תשלום". דהיינו כסף?
יוסי ורדי:
כן. אנחנו יודעים שבעוד שנתיים יהיו קיצוצים בתקציב המדינה ואז יקצצו בתקציב האיגוד, כי כך זה מתנהל, ואז יבוא האיגוד לשר הפנים, שהוא השר הממונה על האיגוד על-פי חוק, ויגיד: אין לי כסף לבצע את תפקידי על-פי חוק. יגיד שר הפנים: מה הבעיה? תגבה מהתושבים שגרים סביב הכנרת. זה הסיפור. אסור שזה יקרה.
אהרון (רוני) זיסו:
יש לי תיקון לשוני. בסעיף 27, במקום "שיק" צריך לומר "המחאה".
היו"ר אופיר פינס-פז:
נתקן.
הראל גולדברג:
יש לי שתי הערות. הערה אחת לגבי שינויי תקציב.
ערן ניצן:
אנחנו נגיד את זה.
הראל גולדברג:
הערה שנייה, לגבי מורשה חתימה. החוק הסמיך את המועצה על-פי הצעת היושב-ראש להסמיך גם ממלא מקום שיהיה מורשה חתימה. אנו סבורים שאין צורך למנות מורשה חתימה נוסף. אם בכל זאת רוצים לאשר מורשה חתימה נוסף, צריך לכתוב בסעיף קטן 27(ג), שאם יושב-ראש האיגוד נעדר בשל סיבה כלשהי והוא לא יכול לחתום וגם ממלא מקומו נעדר אז מסמיכים מישהו נוסף. כלומר, שקביעת מורשה חתימה נוסף לא תהיה אלטרנטיבה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אתה צודק לחלוטין, שלא יהיה כאן איזה תרגיל עוקץ.
יהודה זימרת:
מורשה החתימה הוא היושב-ראש, ואחריו ממלא מקומו, ורק אם שניהם נעלמים ימונה במקומם מורשה חתימה אחר.
היו"ר אופיר פינס-פז:
פשוט מאוד: מי שיש לו זכות חתימה זה היושב-ראש וממלא המקום.
תומר רוזנר:
כאן כתבנו אפילו מעבר לזה. הרי צריך שתי חתימות – חתימה אחת של היושב-ראש או של ממלא מקומו.
היו"ר אופיר פינס-פז:
ואם הוא בחוץ-לארץ?
תומר רוזנר:
חתימה אחת של יושב-ראש המועצה או של ממלא מקומו, וחתימה שנייה של הגזבר. רק אם הגזבר לא נמצא אפשר למנות חבר מועצה אחר.
דוד אזולאי:
יש לי שאלה נוספת. מי זה ממלא מקומו של היושב-ראש? מתי קבעו לו ממלא מקום?
תומר רוזנר:
חברי המועצה שממנים אותו. כתוב בסעיף המינוי, שהבחירה נעשית על-ידי המועצה לפי הצעת יושב-ראש המועצה.
ערן ניצן:
בסעיף התקציבי יש למעשה אפשרות לחריגה. אנחנו חוזרים בנו מן ההצעה הזאת. אני מדבר על סעיף קטן 27(ד).
יהודה זימרת:
וגם סעיף קטן 31(ה). אנחנו מבקשים להשמיט את האפשרות להוציא כסף בלי תקציב.
דוד אזולאי:
אולי נציגי משרד האוצר מוכנים להסביר לנו מאין יבוא המימון של האיגוד.
היו"ר אופיר פינס-פז:
הם נותנים 10 מיליון שקל.
דוד אזולאי:
הם מממנים 100%?
נטשה אפשטיין:
יש להם הכנסות עצמיות.
דוד אזולאי:
מה זה הכנסות עצמיות? שמענו את דברי ראש המועצה.
ערן ניצן:
יש לנו תוכנית, שאושרה כבר על-ידי הכנסת בבסיס תקציב 2008, שבה מתוקצבים 10 מיליון שקלים בבסיס למימון פעולות האיגוד. בנוסף לזה, אם יהיו לו הכנסות עצמיות מה טוב.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אין סיבה שלא יהיו לו.
משה גפני:
איך יהיו לו?
היו"ר אופיר פינס-פז:
בהפעלת החופים.
יוסי ורדי:
הוא יגבה כסף בכניסה וכך יהיו לו הכנסות. חבר'ה, דברו עברית. מישהו לא מבין את זה?
דוד אזולאי:
צריך לשים את הדברים על השולחן. בואו נקרא לילד בשמו. כלומר אתם הופכים את כל העסק הזה עכשיו לתעשייה של כסף. זה כבר לא בא לשרת את הציבור כפי שאתם אומרים.
משה גפני:
קודם כול הערה טכנית, ואחר-כך אני מבקש להתייחס לעניין הזה.
נאמר כאן קודם שיושב-ראש המועצה רשאי להסמיך את ממלא מקומו. ואם אין לו ממלא מקום?
תומר רוזנר:
אז הם חייבים לבחור.
היו"ר אופיר פינס-פז:
החוק קובע שיהיה לו ממלא מקום. אם אין לו, זה תקלה.
משה גפני:
לגבי עניין התקציב, אם הכוונה לגבות כסף בחופים אז אני מתנגד לכל הסעיף הזה. צריך להגדיר מה הן ההכנסות. אם זיכיונות – זיכיונות, אם רישיונות – רישיונות. 10 מיליון שקל שהמדינה מקציבה – בסדר.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אבל לא בסעיף הזה.
דוד אזולאי:
כאן מדברים על ההכנסות ועל ההוצאות. אנחנו מבקשים לדעת האם מתכוונים לגבות כסף מן האנשים שיבואו להתרחץ. אומר כאן ראש המועצה, ובצדק, ש-99.9% מן הבאים לחופים הללו הם בכלל לא תושבי המקום. במילים פשוטות, הוא אומר שברצונו לגבות כסף.
יוסי ורדי:
לא כך אמרתי.
דוד אזולאי:
כי אין לך מאין להשיג כסף.
יוסי ורדי:
אמרתי שאני מתנגד לסעיף 34 כי לא ייתכן ששר הפנים יטיל על המועצה האזורית עמק הירדן לשלם לאיגוד מכסת תשלום עבור הטיפול בחופים כאשר החופים הללו משמשים את אזרחי המדינה שאינם תושבי המועצה.
יהודה זימרת:
לאו דווקא, גם תושבי המועצה יוכלו ללכת לחופים הללו, והאורחים של תושבי המועצה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
תעזוב, בחייך, אתה חושב שאני מקבל את זה? אני לא מקבל את זה. אפשר לחשוב שתושבי דגניה לא משכשכים רגליהם בחוף הכנרת.
קריאה:
כמה אנשים הם?
היו"ר אופיר פינס-פז:
כמה שהם. אבל הם עושים את זה מידי יום, ואני עושה את זה פעם בחמש שנים.
יוסי ורדי:
אני מוכרח להגיד שהנתונים שלך לא נכונים. 99% מן הנופשים בכנרת אינם תושבי המועצה האזורית עמק הירדן, וזה בדוק.
היו"ר אופיר פינס-פז:
איך זה בדוק?
יוסי ורדי:
אני חי שם ויודע.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אתה בודק כל חבר קיבוץ אם היה בכנרת היום? זה ויכוח עקר ולא מעניין. ברור שרוב מוחלט מן האנשים שמגיעים לכנרת הם תיירים מן החוץ, אבל אין זה אומר שאתה לא צריך להשתתף.
יוסי ורדי:
למה אני צריך להשתתף?
היו"ר אופיר פינס-פז:
למה לא? אתה מפיק מזה המון רווחים.
יוסי ורדי:
אלה אגדות. אני מצטער שאני אומר, תוכיח לי בדוח כספי אחד שהמועצה האזורית עמק הירדן עושה רווחים מהחופים, שמישהו יקום ויראה לי מסמך כזה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
לא אמרתי שאתם עושים רווחים מהחופים, וגם לא דיברתי על המועצה.
דוד אזולאי:
ארנונה אתה גובה?
יוסי ורדי:
על מה אפשר לגבות שם ארנונה?
היו"ר אופיר פינס-פז:
כל האזור הזה חי ומתפתח ומשגשג הרבה בזכות הכנרת והנופשים והתיירות וכל מה שמסביב. אני לא מדבר עליך. יש כאן עסק שלם.
יוסי ורדי:
אבל זה לא המועצה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
לא אמרתי שהמועצה. זה לא הכיס של המועצה. אתה מקבל ארנונה ומקבל דברים.
יוסי ורדי:
ממה אני מקבל ארנונה?
קריאה:
מן המסעדות שפועלות מסביב.
יוסי ורדי:
אילו מסעדות? אתם חיים באגדה. אי אפשר לבנות כלום מסביב לכנרת. על מה אתם מדברים בכלל? תסעו סביב הכנרת ותראו אילו חורבות ופחונים עומדים שם, בושה, כי על-פי תמ"א 13 אי אפשר להוציא תב"ע שמכוחה אפשר לבנות. אתם לא יודעים את זה? מה קרה לכם?
משה גפני:
אדוני היושב-ראש, אני לא נכנס לוויכוח הזה מכיוון שלפי דעתי, אני מתנצל שאני אומר אבל ראש המועצה במקרה הזה לא צודק מכיוון שלא רק המועצה האזורית עמק הירדן אלא גם מדינת ישראל עושה הכול ומשקיעה כסף רב כדי להביא לכאן תיירות מכיוון שכאשר מגיעים תיירים יש פעילות כספית שמחזקת את מדינת ישראל.
יוסי ורדי:
90% מן הנופשים הם אזרחי המדינה, לא תיירות נכנסת. חברים, דברו על נתונים.
משה גפני:
אני מתנצל שאני מדבר, אבל אני מקווה שתרשה לי.
יוסי ורדי:
אבל חבר הכנסת גפני, תהיה נאמן לנתונים.
משה גפני:
בכניסה לכנסת לא ראית את השלט: חברי הכנסת לא חייבים לדבר על-פי נתונים?
היו"ר אופיר פינס-פז:
הוויכוח לא על נתונים, אלא על עיקרון כי אנחנו לא מאשרים עכשיו את תקציב האיגוד. השאלה מה יהיו מקורותיו. זה ויכוח עקרוני.
משה גפני:
באשר לוויכוח כיצד ייקבע תקציב האיגוד, אני מניח שיתקיימו דיונים נוסף, אבל נראה לי שאילו הייתי ראש מועצה הייתי מעוניין שכל תושבי המדינה יבואו לכנרת ויבואו למועצה האזורית שאני עומד בראשה מכיוון שאז יש תהליך, גם תהליך כספי – אנשים באים, משקיעים כסף וכולי. אבל אני לא נכנס לעניין הזה.
המגמה בוועדת הפנים והגנת הסביבה בשנים האחרונות, והיא מתגברת גם עכשיו, אנו סבורים, ונראה לי שאין על כך מחלוקת, שהחופים ניתנו על-ידי הקדוש ברוך הוא לתושבים.
קריאה:
לתושבי הצפון.
משה גפני:
עכשיו דיברתי על כל החופים, גם על החוף בים המלח וגם באילת, בים התיכון ובוודאי בכנרת. אם מישהו סבור שדרך החוק הזה, כדי לאזן תקציב או כדי להגדיל תקציב אחד הפתרונות, שהוא הפתרון הקל ביותר שאף אחד מרשויות השלטון לא מתנגד לו, לא באוצר ולא ברשויות המקומיות, שיגבו כסף מן המתרחצים שבאים לחוף, תהיה לכך התנגדות גורפת, ניאבק נגד המגמה הזאת. יש לנו כבר תחילת תהליך בעניין הזה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
יש גם הצעת חוק של חבר הכנסת שגל.
משה גפני:
אני מתריע כבר עכשיו. המגמה של חברי הכנסת להפסיק עם גביית התשלומים בחופים. אפשר לגבות על מקום חנייה, אפשר לגבות על מתקנים מיוחדים, אך אין רשות לגבות על עצם הכניסה לחוף. זה פסול, דבר שאסור לעשותו. עוד מעט יגבו כסף גם על כך שמישהו נושם אוויר צח, שאין לנו.
היו"ר אופיר פינס-פז:
יש חוק מיוחד בעניין זה שאנו דנים בו כעת בוועדה.
דוד אזולאי:
למה לא להכניס את זה לכאן?
היו"ר אופיר פינס-פז:
כי אני לא רוצה לעשות דבר אגב אורחא. יש לנו הצעת חוק שעוסקת במחירים. אני מציע ששם נטפל בדברים הללו, לא אגב אורחא הדבר הזה, למרות שבעיקרון אני מקבל את הגישה הבסיסית של חבר הכנסת גפני.
דוד אזולאי:
אבל אתה יודע מה יקרה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אם עכשיו נקבל החלטה מבלי לבחון את כל הדברים אנו עלולים לטרפד את כל המהלך.
דוד אזולאי:
החשש שלי – ואני מבקש שתנסה להרגיע אותי ולהגיד שזה לא יקרה – ואמרו את זה בפירוש, מאין יהיו ההכנסות העצמיות? כאן הוויכוח. יקבלו מן המדינה כך וכך, אבל אומר ראש המועצה שאין לו מאין לקבל הכנסות עצמיות. בסופו של דבר החשש הגדול שלי, שזה יבוא על חשבון האזרחים שיבואו להתרחץ במקום הזה. אם תאמר לי שדבר כזה לא יקרה אז בואו ונתקדם.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני לא אומר לך דבר כזה, ואין גם מי שיוכל לומר לך. אנחנו מתקדמים מאוד מכיוון שזאת הפעם הראשונה שהממשלה מכניסה ידה לכיס ומשקיעה 10 מיליון שקלים בכנרת לתפעול חופים. אין ספק שזה יביא קודם כול להורדת מחירים – כך אני מצפה, אוי ואבוי אם לא כי אחרת זה חוסר יעילות מוחלט – ולפי דעתי גם לביטול חלק מן הגבייה בכניסה לחופים ואולי גם הגבייה בחניונים. אני מניח שכתוצאה מכך שמושקעים לטובת העניין הזה 10 מיליון שקל נוספים, שלא היו, יירד נטל ממקומות אחרים.
אילו נקבע עכשיו בחוק את מה שמר יוסי ורדי רוצה, שלא תהיה אפילו אופציה לשר הפנים לבקש כסף מן הרשויות כי אין להן הכנסות פנימיות, כאשר אנחנו עדיין לא יודעים איך המודל יעבוד לאחר השקעת 10 מיליון שקלים של משרד האוצר בעניין הזה, אנחנו עלולים להחריב את האיגוד הזה עוד טרם הוקם, מכך אני חושש. אנחנו נכנסים יותר מדי לקרביים. בואו ניתן לזה להתחיל לעבוד, בואו נטפל בעניין שהעלית דרך הצעת החוק של חבר הכנסת שגל, שעוסק בכל מדינת ישראל – אמנם שם דיברנו על ילדים, אבל ילדים זה הדבר המרכזי משום שאם נפטור משפחות מרובות ילדים מתשלום נעשה דבר גדול. אני מציע שכך ננהג.
דוד אזולאי:
זאת הסיבה שתומכים בהצעת החוק של חבר הכנסת שגל.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני חושש לקבל כאן החלטה שתגרום נזק כל-כך גדול בהפעלה של האיגוד. אמור להיות כאן שיפור גדול מאוד.
משה גפני:
כיושב-ראש הוועדה תגיד למשרד הפנים ולמשרד האוצר ולרשויות המקומיות שאם יגבו עכשיו דבר חדש הם ייתקלו בחברי הכנסת.
היו"ר אופיר פינס-פז:
הרי אלה חוקי עזר שצריכים לקבל את אישור משרד הפנים. יש להם שליטה על זה.
משה גפני:
חשוב שיידעו את זה.
יהודה זימרת:
הוראות חוק הסדרת מקומות רחצה חלות על האיגוד הזה, כפי שחלו ויחולו על רשויות מקומיות שיש להן חופי רחצה. כל המגבלות שקיימות היום על גביית דמי כניסה לא משתנות.
משה גפני:
אנחנו לא מרוצים מן המצב הקיים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני מבקש להשאיר את ההכרעה בסעיף 34 לסוף החקיקה. נדון בשני סעיפים בסוף – כפרי הנופש, וסעיף 34. אני רוצה לרמוז לך, כנראה נצטרך להחליט בין זה לזה.
דני רוטשטיין:
עוד עניין אחד. בסעיף 25 – לשם מה צריך גזבר במכרז פומבי, שיעלה הרבה כסף ועל-ידי כך יגדיל את ההוצאות? למה אין אפשרות לבחור בגזבר של אחת מן הרשויות המקומיות, או של מינהלת הכנרת, או גזבר שקיים כבר? למה עלינו להעמיס על עצמנו עוד הוצאה כספית?
נטשה אפשטיין:
כי זה גוף סטטוטורי עצמאי.
דני רוטשטיין:
אם זה מכרז פומבי אז נגמר הסיפור, זה עוד משרד שייכנס פנימה.
נטשה אפשטיין:
אנחנו תמיד נגד הגדלת הוצאות ומשרות.
דני רוטשטיין:
אבל את זה מבקשים מאתנו.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אבל לא קבעו את היקף המשרה.
דני רוטשטיין:
אבל זה מכרז פומבי. לשם מה להביא עוד פונקציה? הפונקציות קיימות בלי עלות כספית לפי דעתי. למה צריך לעשות את זה?
יהודה זימרת:
אין פונקציה ללא עלות כספית.
היו"ר אופיר פינס-פז:
למה אי אפשר להטיל את זה על רשות הניקוז?
יהודה זימרת:
כי יש ניגוד אינטרסים. הוא אמור להתקשר איתה או לפטר אותה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אז אי אפשר. אילו היה אפשר היינו עושים את זה, אבל יש ניגוד עניינים.
ורד קירו-זילברמן:
"פרק ז: פיקוח ואכיפה
37.
מבלי לגרוע מהוראות סעיף 9 האיגוד רשאי לשם מילוי תפקידיו, להסתייע בעובדי הרשויות המקומיות שבתחומו, לפי כללים עליהם יורה שר הפנים.
מינוי פקחים וסמכויותיהם
38.
(א) יושב ראש מועצת האיגוד רשאי למנות פקח מבין עובדי רשות ניקוז כנרת או אדם אחר שהוא עובד הציבור לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה והחיקוקים המנויים בתוספת השנייה, כולם או חלקם בתחום הפיקוח (בחוק זה – פקח), ובלבד שלא יתמנה פקח אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך חודשיים מפנייתו של יושב ראש מועצת האיגוד אליה, כי אין לה התנגדות למינויו מטעמים של שלום הציבור או ביטחון המדינה, לרבות בשל עברו הפלילי;
(2) הוא עמד בתנאי כשירות וכן עבר הכשרה מתאימה בתחום החיקוקים שהוא יופקד על אכיפתם ובתחום הסמכויות המסורות לו, ככל שהורה שר הפנים, בהסכמת השר הממונה על אותו חיקוק והשר לביטחון הפנים.
(ב) הודעה על מינוי פקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
(ג) לשם ביצוע תפקידיו כאמור בסעיף קטן (א) רשאי פקח, לאחר שהזדהה בדרך האמורה בסעיף קטן (ה) –
(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ואת מענו ולהציג בפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו.
(2) לדרוש מכל אדם למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל על ביצועו של חיקוק שהוסמך לפקח על ביצועו; בסעיף זה, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-199518.
(3) לחקור כל אדם הקשור לעבירה על חיקוק שהוסמך לפקח על ביצועו, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור, ולדרוש ממנו למסור לו כל פרט, מסמך וידיעה הנוגעים לאותה עבירה; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)19, בשינויים המחויבים.
(4) להיכנס למקום שיש לו יסוד סביר להניח שנעברה בו עבירה, ובלבד שלא ייכנס –
(א) למקום המשמש למגורים אלא על-פי צו של בית משפט;
(ב) למקום המוחזק על ידי מערכת הביטחון או משטרת ישראל, אלא אם כן בידו אישור כניסה למקום כאמור מאת שר הביטחון או השר לבטחון הפנים, לפי העניין, או מי שהם הסמיכו לעניין זה, וכל עוד לא מתרחשות באותו מקום ובעת כניסת הפקח, פעילות מבצעית או פעילות עוינת; לעניין פסקה זו, "מערכת הביטחון" – צבא הגנה לישראל, משרד הביטחון ויחידות סמך של משרד הביטחון.
(5) לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה על חיקוק שהוסמך לפקח על ביצועו; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיף 32 ו-34 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–1969 20 (בחוק זה – פקודת החיפוש) בשינויים המחויבים.
(6) לבקש מבית משפט צו חיפוש על פי סעיף 23 לפקודת החיפוש; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו-45 לפקודת החיפוש, בשינויים המחויבים.
(ד) סירב אדם להיענות לדרישת פקח מוסמך, על פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף זה, והיה חשש שיימלט או שזהותו אינו ידועה, רשאי הפקח המוסמך לעכבו עד לבואו של שוטר, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות סעיף 75(ב) ו-(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-199621, בשינויים המחויבים.
(ה) פקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו, כשהוא לובש מדי פקח בצבע ובצורה שנקבעו לעניין זה על ידי יושב ראש המועצה, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ויש בידו תעודה חתומה על ידי יושב ראש המועצה או מי שהוא הסמיכו לכך, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, אותה יציג על פי דרישה; תוקפה של תעודה יהיה לשלוש שנים, וכל עוד הפקח משמש בתפקידו.
צו הפסקה מנהלי
39.
(א) היה ליושב ראש האיגוד יסוד סביר להניח כי מתבצעת פעולה האסורה לפי הוראות חוק זה או חיקוק שבתוספת השניה, או שקיימת הסתברות גבוהה שתתבצע פעולה כאמור, וטרם הוגש כתב אישום, רשאי הוא לצוות בכתב, על מי שיש לו יסוד סביר להניח כי הוא אחראי להתנהגות האסורה, להפסיק מיד את ההתנהגות האסורה וכן רשאי הוא לתת הוראה אחרת הנראית לו דרושה בנסיבות העניין, כדי להביא להפסקת ההתנהגות האסורה.
(ב) מי שלא קיים הוראות צו שניתן לפי סעיף זה, רשאי האיגוד לבצע את הנדרש לפי הצו; משעשה כן, יהיה מי שנצטווה אך לא מילא אחר הוראות הצו חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו, לקופת האיגוד; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה).
(ג) מי שאינו מקיים הוראות צו הפסקה מנהלי שהומצא לו לפי סעיף זה, דינו-מאסר שנה, ואם נמשכה עבירה אחרי המצאת הצו, קנס כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, התשל"ז–1977 22, לכל יום של עבירה אחרי המצאת הצו.
אכיפת דיני התכנון והבנייה
40.
לענין פרק י' לחוק התכנון והבניה, יראו את האיגוד כאילו היה ועדה מקומית בתחום האיגוד ואת יושב ראש המועצה כאילו היה יושב ראש הועדה המקומית ורשאי שר הפנים לקבוע תיאומים נוספים לענין זה.
ייעוד קנסות
41.
קנס שהטיל פקח אשר הוסמך בהתאם להוראות חוק זה, או שהוטל בבית משפט עקב הפעלת סמכותו של פקח כאמור, ישולם לקופת האיגוד."
משה גפני:
מאין הועתק הפרק הזה?
תומר רוזנר:
הפרק הזה דומה במידה רבה לחוק שאנחנו מקדמים בוועדה.
משה גפני:
אין פרק כזה בחוקי התכנון והבנייה, בכל החוקים הקיימים? הרשויות המקומיות לא יכולות למנות פקח עם כל התנאים שנדרשים?
תומר רוזנר:
לא. אנחנו מקדמים כעת בוועדת הפנים והגנת הסביבה הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת דב חנין, שעברה כבר בקריאה ראשונה, שעניינה הסמכת הפקחים של הרשויות המקומיות לאכוף חוקים שהיום אין להם אפשרות לאכוף. זה דומה בעצם להצעת החוק ההיא. שוחחתי עם נציגת משרד המשפטים שעוסקת בחוק ההוא והיא ביקשה לומר – ואני מבקש שהוועדה תסכים להסכמה הג'נטלמנית הזאת – שמכיוון שטרם גיבשנו סופית את הנוסח של החוק ההוא נאשר את הפרק הזה בחוק שלפנינו בנוסח הנוכחי, אבל אם בחוק ההוא יהיו שינויים הם יוכנסו גם כאן.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זאת גם ההערה שלך, גברתי מן המשרד להגנת הסביבה?
ליאורה עופרי:
אכן כן, ויש לי הערות נוספות.
בסעיף 38 מדובר, אם אני מבינה נכון, על "כולם או חלקם בתחום האיגוד", ולא "בתחום הפיקוח".
אני מבקשת לקחת אותנו לרגע אחורה, לתחום איגוד ערים כנרת. נקודת המוצא שלי בהערה הזאת היא ההסכמות שהיו בין השר להגנת הסביבה ובינך, אדוני היושב-ראש. דובר על אי אכיפת החוק על-ידי המשרד להגנת הסביבה משום שבעצם הוקם כאן גוף ייעודי מנהלי, וכדי למנוע כפל סמכויות. אני מבינה שהוועדה מתנגדת לזה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
הוועדה זה אנחנו. מה זאת אומרת שהוועדה מתנגדת?
ליאורה עופרי:
בנוסח שאתם מציעים כאן - - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה את רוצה לתקן בנוסח?
ליאורה עופרי:
זה ייכנס אל תוך התיקון העקיף לחוק שמירת הסביבה החופית. אם אתה אומר שזה יהיה מקובל, אין לי מה להעיר.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני לא יכול להגיד לך, אבל קודם כול אני מכבד הסכמים עם הממשלה בכלל, ועם השר להגנת הסביבה בפרט.
ליאורה עופרי:
אני מבקשת להזכיר שוועדת השרים לענייני חקיקה, בשל ההסכמות הללו בעצם הסכימה לתמוך בהצעה רק לקריאה טרומית.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אגיד לך מה הבעיה שלך ושל השר. אנחנו אמורים להיות אנשים אינטליגנטים – אתם צריכים להסביר את הדרישה שלכם כי היא לא כל-כך מובנת. אנחנו מסכימים לה, אבל לא מבינים אותה, אז כדאי שנבין אותה ולא רק נסכים לה.
ניר פפאי:
זה מתייחס לחוק שמירת הסביבה החופית, שנמצא באחריות השר להגנת הסביבה, וכאן מבקשים שיהיה באחריות שר הפנים במלואו. נגיע לזה בהמשך.
ליאורה עופרי:
זה מתקשר לסעיף שלפנינו. על-פי הנוסח שמוצע כאן השר להגנת הסביבה אמור בעצם לאכוף גם את חוק שמירת הסביבה החופית.
תומר רוזנר:
איפה זה כתוב? זה לא כתוב בסעיפי הצעת החוק שלפנינו. כאשר נגיע לתיקון בחוק שמירת הסביבה החופית תעירי.
היו"ר אופיר פינס-פז:
כאשר נגיע לשם אאפשר לך לדבר.
ליאורה עופרי:
לעניין סעיף 38 – השם "איגוד ערים כנרת" הוא בעצם תחום קטן יותר מתחום הסביבה החופית לפי חוק שמירת הסביבה החופית. מה שיקרה, בין אם רוצים כפל סמכויות ובין אם בסופו של עניין לא נהיה בתמונה, נוצר פער בין שני התחומים ולכן תחום איגוד ערים כנרת צריך להיות מותאם לסביבה החופית כהגדרתה בחוק שמירת הסביבה החופית.
גבי פיסמן:
כפי שהעירה היועצת המשפטית, היתה לנו שיחה מקדימה ויש לי שתי הערות נוספות בהמשך לשיחה.
ראשית, יש צורך להתאים גם את החוקים שמנויים בתוספת מכיוון שבהצעת החוק של חבר הכנסת חנין מונים סדרת חוקים – והרשימה עדיין לא גובשה באופן סופי – שלגביהם יהיו סמכויות של הפקחים של הרשויות המקומיות. אנחנו מבקשים שלפקחים של הרשויות המקומיות ולפקחים של המועצה כאן יהיו סמכויות לגבי אותם חוקים ולא סמכויות נוספות.
הערה נוספת, נדרש להוסיף כאן סעיף נוסף על התיאום שנדרש בין המשרדים שאוכפים אותם חוקים והרשויות המקומיות שיאכפו אותם ובין המועצה.
מעבר לזה, אני רוצה לבקש שנעבור באופן פרטני על הסמכויות ונבחן אם אכן הסמכויות האלה - - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
אנחנו עדיין לא שם. את רוצה להגיד דבר מה לגברת מן המשרד להגנת הסביבה איך מתגברים על חוסר ההלימה בין שטח זה ושטח זה מבחינת האכיפה?
יהודה זימרת:
אין בעיה. על-פי חוק שמירת הסביבה החופית השר להגנת הסביבה אחראי עליו. הוא חוק סביבתי עם כל הכרוך בכך. אני לא מדבר על הפרק שעוסק בתכנון ובנייה, שהוא תיקון שייעשה ושר הפנים אחראי עליו.
כתוב שהסמכות נתונה הן לרשויות המקומיות והן לשר להגנת הסביבה, כאשר לשר להגנת הסביבה הוקנו גם כל מיני סמכויות רחבות יותר מאשר של הרשויות המקומיות על-פי אותו תיקון, מתוך הבנה שהוא אכן הגוף המוסמך. גם אם האיגוד יפעל לא כפי שצריך מישהו יפעל.
היו"ר אופיר פינס-פז:
את יודעת שלשר הפנים יש גם סמכויות שיש לרשויות המקומיות ואנחנו לא רואים בזה כפילות. אתם פשוט משרד קטן ועדיין לא כל-כך מכירים את זה. יש את הרמה הראשונה – הרשות המקומית. יש רמה מעל – זה כאילו כפל, אבל זה לא כפל, אלא השלמה, אלה שתי שכבות. עושים ביצורים: יש ועדה מקומית; אם יש פריצה בוועדה המקומית יש ועדה מחוזית; אם יש פריצה בוועדה המחוזית יש מועצה ארצית; יש את אגף האכיפה; יש את השר. בונים את זה. לכן אתם לא צריכים לחשוש. אי אפשר להגיד שהאכיפה תהיה רק על-ידי הרשות המקומית כי הרשות המקומית לפעמים בשל כל מיני סיבות ושיקולים זרים או כל מיני בעיות לא אוכפת.
ליאורה עופרי:
היא עשויה גם להימצא בניגוד עניינים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
גם זה. לכן אנחנו תמיד חייבים איזה דרג ארצי.
אפשר להעביר את כל הסמכויות למשרד הפנים, אין שום בעיה, ואפשר גם להחזיר את המשרד להגנת הסביבה להיות אגף במשרד הפנים, אבל נראה לי שאתם לא רוצים בכך. עם הגודל יש סמכויות ויש יותר אחריות, זה נכון.
שמעתי את השר במליאה. פשוט לא הבנתי מה הוא אומר. הסכמתי כי אין לי בעיה, אם הוא רוצה לא להיות שר זכותו לא להיות שר. אין דרך אחרת לפרש את זה. אם אתם אומרים שאתם לא רוצים לאכוף משמע אתם לא רוצים להיות משרד ממשלתי. אין לנו מה לעשות עם זה. אם לא רוצים, לא צריך. מה נגיד לכם? לא תהיו שם בכוח. זה כמו שיבוא היום משרד הפנים ויגיד שהוא לא רוצה לאכוף את חוק התכנון והבנייה, שהרשות המקומית תאכוף, בראשון-לציון שהם יאכפו. ומה נעשה עם "איקאה"?
ליאורה עופרי:
זה מצב קיים. כרגע אנחנו מדברים על מצב חדש.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני אומר לך שוב, אתם מבקשים דבר לא סביר, מבחינתכם, לא מבחינתנו. אין לנו בעיה עם זה. זה לא עומד במבחן המציאות. מה יקרה אם הרשות לא תעמוד? לא יהיה חוק. מה נגיד? כלום. מה יגיד משרד הפנים? כאשר ועדה מחוזית לא אוכפת משרד הפנים יכול לסובב את הגב ולא להגיד כלום? כאשר באתי לכנרת – למה באתי לכנרת? הייתי צריך לבוא לכנרת? יש הרי ועדה מחוזית וועדה מקומית. אני לא יכול לברוח מאחריות כי בסוף יש כתובת מיניסטריאלית או כתובת של משרד ממשלתי שזה האחריות שלו. גם אם נותנים אחריות לרמה המקומית זה לא במקום, את מוכרחה להבין את זה.
ליאורה עופרי:
אני מבינה את זה מצוין. אני מבינה שזאת הגישה של הוועדה ולכן כאשר נגיע לשלב הזה, לעניין יום תחילת התיקון לחוק שמירת הסביבה החופית, נבקש על מנת להיערך לאכיפה - - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה לא הגישה שלנו. אני רוצה שיהיה ברור. אנחנו מוכנים לאמץ את הגישה שלכם, אבל מה תעשו איתה? תתייעצי עם מי שתרצי, תתייעצי עם משרד המשפטים ועם משרד האוצר, עזבי את הוועדה. אם הממשלה תגיד לך שהגישה שלכם צודקת, בבקשה. זה גישה שאי אפשר לתמוך בה.
נטשה אפשטיין:
אתם הרגולטור.
היו"ר אופיר פינס-פז:
תשאלי כאן – יש משרד ממשלתי שתומך בגישה הזאת?
ליאורה עופרי:
אני יודעת שלא.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אתם רוצים להמציא משהו שאין בכל הממשלה? מה אתם רוצים לעשות? אתם רוצים לצאת מן הממשלה, לעשות ממשלה לבד? אני לא יודע מה אתם רוצים. מישהו הכניס לכם לראש איזה דבר שאין לו ידיים ורגליים. אתם רוצים שנסכים לזה? נסכים לזה. אז לא תהיה אכיפה. אנחנו כאילו מחליטים שלא תהיה אכיפה. תחשבו על זה.
עוד הערות לסעיפים הללו?
עודד ברוק:
לצערנו לא היינו מעורים בזה לפני כן. הסעיף על סמכויות הפקחים, וכן התוספת, מיוחדים מאוד כאשר, כפי שאמר היועץ המשפטי לוועדה, במקביל מתנהל בוועדה הזאת דיון מקיף על כל עניין סמכויות הפקחים ברשויות המקומיות. הבקשה שלנו, שהסעיף הזה לא יחוקק במתכונתו הנוכחית אלא כאשר נסיים את תיקון החקיקה ההוא.
היו"ר אופיר פינס-פז:
ומה נעשה בינתיים?
עודד ברוק:
מה עושים עד כה בכל רשות מקומית אחרת?
ערן ניצן:
העמדה הזאת היא לא עמדה של הממשלה, להיפך. הסעיף הזה מתואם עם הממשלה. מה שאתה אומר כרגע מנוגד להחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה שאימצה את ההצעה כלשונה. אין שום בעיה בהצעה.
עודד ברוק:
ההצעה כפי שאומצה על-ידי ועדת השרים לענייני חקיקה היתה למיטב ידיעתי בחוק ההסדרים, ושם זה מופיע בשני סעיפים קטנים, כאשר הנושא הזה לא מוסדר שם בכלל.
גבי פיסמן:
כל פרק הסמכויות לא הופיע בהצעה בחוק ההסדרים.
דב חנין:
מכיוון שממילא אני מקווה שעד לסוף הכנס נסיים את חוק סמכויות הפקחים - - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני לא יכול להתחייב על זה מכיוון שקיצרו את המושב.
נטשה אפשטיין:
היועץ המשפטי לוועדה התחייב שכל שינוי בחוק שנדון עכשיו על סמכויות הפקחים יוטמע כאן.
עודד ברוק:
צריך להיות להיפך. אין לתת סמכויות שידוע שבסוף לא יהיו. ידוע שלא כל הסמכויות הללו יהיו.
היו"ר אופיר פינס-פז:
עו"ד תומר רוזנר, מה אתה עונה למשרד לביטחון פנים?
תומר רוזנר:
עמדת השר לביטחון פנים, כפי שהוצגה בוועדה בישיבות הקודמות שבהן נדון החוק ההוא, לתמוך בסמכויות הללו, כפי שאתם זוכרים בוודאי.
עודד ברוק:
בסמכויות מסוימות.
תומר רוזנר:
בסמכויות שמפורטות כאן. אבל כפי שאמרתי, נתקן את זה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אל"ף, נתקן.
בי"ת, אם השר לביטחון פנים, אחרי שקרא – ואני לא רוצה שתטעו אותו בזיגזג – יחליט שברצונו להגיש הסתייגות נאפשר לו את זה ונתקן. לא אלך אתך לבית-המשפט על הדבר הזה. בסדר? תחשבו על זה פעם נוספת. אנחנו אומרים לכם שיהיה עוד מקצה תיקונים. תתייעצו בדבר הזה. אם תחליטו שאתם מציעים הסתייגות - - -
עודד ברוק:
על מה שנטען שם אנחנו לא חולקים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אם אתם רוצים להציג עוד הסתייגות, בשינויים כאלה או אחרים, נאפשר לכם את זה.
תומר רוזנר:
אם הוועדה תאשר את זה, החוק ייכנס לתוקף בפועל רק בעוד כ-5 חודשים כי יש הוראת מעבר.
דוד אזולאי:
בסעיף 40, בעניין חוק התכנון והבנייה, מי נותן את היתרי הבנייה? הרשויות המקומיות?
תומר רוזנר:
כן. האיגוד עוסק רק באכיפה.
דוד אזולאי:
למה שהם לא יפקחו גם כן?
יהודה זימרת:
גם הרשויות המקומיות מפקחות. לא מורידים מהן את הסמכויות. זה גם וגם.
ערן ניצן:
זה רק תוספת לפיקוח.
עמנואל ויזר:
לעניין סעיפים 37 ו-38, יש כאן סמכות לאיגוד להתערב בעובדים של גופים אחרים. לכן לדעתי במקום "למנות" צריך לומר "להסמיך". כאשר אחד מן הגופים האחרים רוצה להשתמש בעובדים לצורך אכיפה האיגוד יסמיך אותם. כך צריך להוסיף גם "פקיעת הסמכה" כאשר האדם שהוסמך חדל להיות עובד עירייה או עובד רשות מקומית.
היו"ר אופיר פינס-פז:
יפה. מעניין. תודה.
גבי פיסמן:
יש לנו מספר הערות פרטניות אם הולכים לדון בסעיפי הסמכויות.
בסעיף קטן 38(א), ככל שיש כוונה להסמיך פקח של רשות הניקוז לאכוף חוקים שהוא לא מוסמך לפקח עליהם בחוק רשות הניקוז, אנחנו מציעים לציין במפורש שמדובר בפיקוח על חוק נוסף, בנוסף לסמכויות המקוריות שנתונות לו.
בסעיף קטן 38(ג), במקום "לשם ביצוע תפקידיו" אנחנו מציעים לכתוב "לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה בחיקוק המנוי בתוספת שהוסמך לפקח על ביצועו", כדי להסמיך את הפקחים לעניין חוק זה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אלה הערות חשובות, אבל למה לא סיכמתם את הנוסח ביניכם? אלה הערות נוסח. אתם גוזלים את זמננו. אנחנו הרי לא מתווכחים אתכם על הצד המשפטי ועל הניסוחים. יש עוד דברים מן הסוג הזה? אתם פשוט מבטלים את זמן הוועדה.
גבי פיסמן:
הערה מהותית לעניין סמכות החקירה – סמכות החקירה מחייבת תשתית מתאימה, היערכות של אותו גוף, גם מבחינת מערך תביעה וגם מבחינת מערך חקירות. רציתי לדעת אם יש היערכות כזאת. אם אין היערכות כזאת אנו סבורים שאין מקום לתת את הסמכות.
חיים שטרן:
יש היערכות כזאת כבר כיום. לפקחים של רשות ניקוז כנרת יש סמכויות חקירה ויש מערך, עם הסמכות של היועץ המשפטי לממשלה, להגיש כתבי אישום.
היו"ר אופיר פינס-פז:
ויש לכם גם ניסיון בדבר הזה.
חיים שטרן:
בהחלט, הוגשו עשרות תיקים.
סיגלית ברקאי:
אני נציגת משרד התחבורה. לעניין רמת החיקוקים - - -
תומר רוזנר:
עדיין לא הגענו לרשימת החיקוקים.
גבי פיסמן:
חלק מן ההערות שלי הן הערות נוסח.
היו"ר אופיר פינס-פז:
את הערות הנוסח תחסכי מאתנו ותדברי בהמשך עם עו"ד רוזנר. תגידי הערות לא לנוסח.
גבי פיסמן:
סמכות כניסה למקום – אנו סבורים כי "מקום" זה הגדרה רחבה במקצת, במיוחד מאחר וכאן יש לנו איזה תיחום גיאוגרפי, כדאי להקביל את הסעיף לאותו תיחום גיאוגרפי מבחינת סמכות הכניסה.
תומר רוזנר:
אני חושב שזה ברור.
גבי פיסמן:
הסמכויות לחקירה, תפיסה וחיפוש – אנחנו מבקשים שהן ימומשו רק במקרה של חשד לביצוע עבירה. זה הערה קצת מבנית, אבל גם עקרונית.
היו"ר אופיר פינס-פז:
בסדר. ההערות מקובלות. את הנוסח תסכמו ביניכם.
הראל גולדברג:
יש לי הערות לסעיפים 39 ו-40.
בסעיף 39, על צו הפסקה מנהלי – זאת סמכות שהיא לכאורה דרקונית מאוד, סמכות שחייבת להיות נלווית לסנקציה פלילית. לכן אי אפשר לתת ליושב-ראש האיגוד צו הפסקה מנהלי. מדובר בסמכות שנותנים לגורם מנהלי במקום בית-המשפט ולכן צריך לתת את הסמכות הזאת רק במקרים בהם בחיקוקים שבתוספת ניתנה למישהו אחר סמכות לצו הפסקה מנהלי.
חשוב לומר בצורה פרטנית שהדברים הללו משתנים מאוד בין מקום אחד למשנהו. למשל בחוק התכנון והבנייה במקומות מסוימים לאורגן מסוים יש סמכות לתת צו הפסקה מנהלי, ובמקרים אחרים אין לו סמכות לתת צו כזה, למשל בזכות שימוש אין לו סמכות לתת צו הפסקה מנהלי ואילו לגבי הריסה כן. עוד דבר שצריך לשקול, למה צר הריסה לא ניתן במסגרת החוק הזה.
לכן אנחנו מציעים בסעיף 39 לקבוע בפירוש, גם בחוק, שצו הפסקה מנהלי יוכל להינתן רק במקומות שבהם בחיקוקים שבתוספת השנייה ניתנה בפירוש סמכות לצו הפסקה מנהלי. מכיוון שמדובר בסמכות דרקונית מאוד ונלוות אליה סנקציות פליליות אני מציע להתייחס פרטנית לחיקוקים שבתוספת.
בסעיף 40, אכיפת דיני התכנון והבנייה – אני מודה שאתמול בשיחה עם עו"ד תומר רוזנר חשבנו שזה מספיק, אבל בעיון נוסף בפרק י' לחוק התכנון והבנייה גילינו שיש עוד כל מיני אורגנים שבכל הזאת הסעיף הזה לא נותן להם מענה. למשל מי מחליף את סמכותו של מהנדס? בסעיף הזה אומרים "יראו את האיגוד כאילו היה ועדה מקומית", כלומר בכל מקום שנאמר "ועדה מקומית" ישר מכניסים פנימה את האיגוד, אבל מי מכניס את המהנדס למשל?
קריאה:
לשם מה צריך את הסעיף הזה?
יהודה זימרת:
למשל צו הריסה מנהלי על הקמת גדר בכנרת.
הראל גולדברג:
יש גדר בכנרת שחוצצת בין שני חופים. למי יש סמכות להוריד את הגדר הזאת?
קריאה:
לוועדה המקומית לתכנון ובנייה. יפעילו את הוועדה המקומית של אותה רשות.
תומר רוזנר:
הסמכות תהיה של האיגוד.
לגבי הסמכות של המהנדס – כתוב בחוק שזה מהנדס הרשות המקומית או מהנדס אחר שהיא תמנה. אין בעיה.
דוד אזולאי:
צריך לוודא שיש שיתוף פעולה בין המפקחים של הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה ובין המפקחים של האיגוד.
הראל גולדברג:
נאמר כאן בנוסח שייעשו תיאומים, שלשר הפנים יש אפשרות לעשות תיאומים. בסנקציות פליליות אנו סבורים שאין מקום לעשות תיאומים. צריך לפרש את זה ברחל בתך הקטנה בגוף החוק עצמו, עם התייחסות פרטנית לחיקוקים. בכל זאת מדובר בסנקציה פלילית וזה לא סמכות מנהלית כשלעצמה.
תומר רוזנר:
התיאומים יהיו לגבי הסמכויות המנהליות, לא לגבי העבירות הפליליות.
הראל גולדברג:
עדיין במקומות מסוימים יש סמכות כזאת ובמקומות אחרים לא.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה אתה מציע?
הראל גולדברג:
אני מציע שהוועדה תקבל הסכמה עקרונית, שאותה סמכות, גם לגבי צו הפסקה מנהלי וגם לגבי אכיפת דיני התכנון והבנייה, תיבדק פרטנית לגבי כל אחד מן החיקוקים שבתוספת ובהתאם לכך נקבע את זה בחוק. אפשר שהוועדה תשקול לאשר את החוקים הללו ברוח ההצעות שהצעתי.
דני רוטשטיין:
מי נותן היתרי בנייה?
יהודה זימרת:
הוועדה המקומית.
קריאה:
רשות הרישוי המרחבית.
תומר רוזנר:
לגבי סעיף 39 – אני מקבל את עמדתו של מר גולדברג. אני סבור שצריך לנסח את הסעיף אחרת, כך שיחולו אותן הוראות רק במקום שיש בחיקוקים הסמכה מפורשת. אני מציע שתסמיכו אותנו לנסח את הסעיף באופן הזה.
לגבי סעיף 40 – הנוסח כפי שמופיע כאן נראה לי מספק וברור דיו.
הראל גולדברג:
אם זה מהנדס למשל?
תומר רוזנר:
כפי שאמרתי, בחוק התכנון והבנייה נקבע שזה מהנדס הרשות המקומית, או מהנדס או אדריכל אחר שתמנה הוועדה המקומית, כך שאין בעיה למנות מהנדס של רשות מקומית אחרת או של - - -
קריאה:
של רשות ניקוז כנרת.
דני רוטשטיין:
למה הוועדות המקומיות והוועדות המרחביות לא יכולות להמשיך בסמכותן?
יהודה זימרת:
הן יכולות, אבל למרות שיש שם ועדות מקומיות הכנרת נראית היום כפי שנראית.
היו"ר אופיר פינס-פז:
לשם כך עשינו את החוק הזה. הם הוכיחו שהם יכולים עד גבול מסוים.
נטשה אפשטיין:
לא מבטלים סמכויות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אם האיגוד לא יעשה את עבודתו נפרק את האיגוד מייד. נפסיק את ההקצבה של 10 מיליון שקלים ונגמר הסיפור, נחזיר אתכם למקום שהייתם בו.
דוד אזולאי:
נציג האיגוד יישב גם כן בוועדות התכנון והבנייה?
תומר רוזנר:
לא.
היו"ר אופיר פינס-פז:
ליושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה יש גם סמכות לפרק את האיגוד, או רק לשר הפנים?
דוד אזולאי:
שאלתי עכשיו האם נציג האיגוד יושב בוועדות התכנון והבנייה.
נטשה אפשטיין:
הוא נותן חוות דעת אך לא יושב בהן.
דוד אזולאי:
למה שלא תהיה נציגות של האיגוד בוועדות כאלה? אם אתם מכפיפים כאן אחד לשני, אולי כדאי שנציג האיגוד יישב בוועדות התכנון והבנייה כדי שיידע מה קורה.
יהודה זימרת:
יש לו עמדת משקיף ברשויות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
משקיף – זה רעיון יפה. צריך לשלב את זה בחוק.
הראל גולדברג:
מה סיכמנו לגבי סעיפים 39 ו-40?
ורד קירו-זילברמן:
"פרק ח': הקניית נכסים, חובות והתחייבויות לאיגוד ערים כנרת
הקניית נכסים, חובות והתחייבויות לאיגוד ערים כנרת
42.
(א) במועד שייקבע בצו, יהיו כל המפורטים להלן לקניין האיגוד, על אף האמור בכל דין ובכל חוזה לרבות חוזה בדבר שיעבוד הנכסים:
(1) הזכויות במקרקעין ולגבי המקרקעין שבתחומו של האיגוד שהיו, ערב הקמת האיגוד, קניין הרשויות המקומיות שבתחומו;
(2) המיטלטלין ששימשו את הרשויות המקומיות לצורך מילוי תפקידי האיגוד ערב הקמתו, הזכויות וטובות ההנאה מכל סוג שהוא וכן החובות וההתחייבויות, שהיו לרשויות המקומיות שבתחומו של האיגוד ערב הקמת האיגוד בכפוף לסעיף 44, והנוגעים למילוי תפקידי האיגוד.
(ב) הקניה כאמור בסעיף קטן (א) תהיה פטורה מכל מס או תשלום חובה לפי דין.
(ג) צו כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיקבע מועדים שונים להעברת נכסים וזכויות כאמור בסעיף קטן (א) ובלבד שכל הנכסים והזכויות כאמור יועברו לאיגוד לא יאוחר מיום תחילת פעולתו כאמור בסעיף 51.
העברת זכויות וחובות
43.
הרשויות המקומיות והמדינה יעבירו לאיגוד כל זכות וסמכות שלהן לפי ההסכמים, ההתקשרויות והעיסקאות שהיו בני תוקף לגבי תחום האיגוד ערב תחילתו של חוק זה, ומהיום שייקבע בכתב ההעברה יהיו הזכויות והסמכויות כאמור נתונות לאיגוד והחובות וההתחייבויות המוטלות על הרשויות המקומיות ועל המדינה בהסכמים, בהתקשרויות ובעיסקאות אלה או בקשר לנכסים שהועברו כאמור בסעיף 42 יהיו מוטלות על הרשות, והיא תבוא לגביהם במקום הרשויות המקומיות והמדינה לכל דבר.
עילות ותביעות
44.
כל תביעה שהיתה תלויה ועומדת מטעם הרשויות המקומיות או המדינה או נגדן לפני יום תחילת פעילות האיגוד בקשר לנכסים, או בקשר לרשיונות, להסכמים, להתקשרויות או לעסקאות כאמור בסעיף 43 וכן כל עילה של תביעה כזו שהיתה קיימת אותו זמן, יוסיפו לעמוד בתוקפן כאילו לא נעשתה ההעברה האמורה.
פרק ט': הוראות שונות
שמירת דינים
45.
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע –
(1) מהוראות חוק המים וממעמדה של הכנרת לפי כל דין;
(2) מהסמכויות הנתונות לגורם מוסמך לפי כל דין, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת בחוק זה.
אי-תחולת הוראות חוק איגודי ערים
46.
על איגוד ערים כנרת לא יחולו ההוראות לפי חוק איגודי ערים, התשט"ו–195523, ככל שלא נקבעו במפורש בחוק זה.
ביצוע ותקנות
47.
שר הפנים ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
תיקון חוק שמירת הסביבה החופית
48.
בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד–2004 24 –
(1) בסעיף 2 –
(א) במקום ההגדרה "יום התחילה", יבוא:
"יום התחילה –
(1) לעניין הים התיכון – יום תחילתו של חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד–2004;
(2) לעניין ים סוף – יום תחילתו של חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון), התשס"ח–2007;
(3) לעניין ים כנרת – יום פרסומו של חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, התשס"ח–2008;";
(ב) בהגדרה "סביבה חופית", ברישה, אחרי "של ים סוף" יבוא "או מקו החוף של ים כנרת" ואחרי "מימי החופין" יבוא "ולעניין ים כנרת כל תחום ים כנרת שיימדד מקו החוף";
רשות המים מציעה – תחום הסביבה החופית לא יחול לכיוון המים בכנרת.
(ג) בהגדרה "קו החוף", אחרי "לפי העניין" יבוא "וכן קו כאמור בגובה 208.80 מטר מתחת לאפס האיזון הארצי לאורך חופי ים כנרת", במקום "מתחילת חוק זה" יבוא "מיום התחילה" ואחרי "חופי הים התיכון" יבוא "או ים כנרת, לפי העניין";
רשות המים מציעה –
וכן לענין הכנרת קו החוף הינו קו הרום המקסימלי של פני המים בכנרת כפי שיקבע על ידי מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב
(ד) בהגדרה "תחום חוף הים" במקום "שביניהם ולעניין" יבוא "שביניהם, לעניין ים סוף – עד סוף מימי החופין ולעניין ים כנרת – כל תחום ים כנרת שיימדד מקו החוף ".
(2) בסעיף 3(א) במקום "או היתר" יבוא ",היתר או הוראה".
(3) בסעיף 4 –
(א) בסעיף קטן (א) –
(1) בפסקה (1) במקום "לתנאיו," יבוא "לתנאיו או לפי הוראה של רשות מוסמכת לפי כל דין,".
(2) בפסקה (2) אחרי "ההיתר" יבוא ", ההוראה".
(3) בפסקה (3) אחרי "בהיתר" יבוא ",בהוראה".
(ב) בסעיף קטן (ב) במקום "או ההיתר," יבוא ", ההיתר או מי שפעל לפי הוראת רשות מוסמכת לי כל דין" ואחרי "בהיתר" יבוא ", בהוראה".
(ג) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי אדם לבצע פעולה מהווה או העלולה להוות פגיעה בסביבה החופית בכנרת, אם הפעולה נעשתה לשם ניהול הכנרת כמקור מים לפי כל דין, ובלבד שהפעולה תיעשה, ככל האפשר, באופן שיהיה בו כדי לצמצם את הפגיעה בסביבה החופית."
(4)
בסעיף 5 אחרי סעיף קטן (ג)(2) יבוא:
"(2א) מתקן להפקת מים, אגירתם, הובלתם, הטייתם, החדרתם לתת הקרקע, אספקתם, מדידתם, וויסותם, ניטורם וכן מתקן להולכת מי שפכים, שהוקמו כדין בסביבה החופית של ים כנרת."
(5)
בסעיף 9 בסופו יבוא "; לעניין סעיף זה – "פגיעה" לרבות הקמת מכשול, גדר או מעצור אחר החוסם את המעבר החופשי לאורך תחום חוף הים, בניגוד להוראות סעיף 5."
רשות המים מציעה - לסעיף 6 – היטל להגנת הסביבה החופית – היטל לא יחול על מתקני המים הנמצאים בתחום חוף הכנרת.
(6) בסעיף 15, האמור בו יהפוך לסעיף קטן (א) ואחריו יבוא:
"(ב) לעניין ים כנרת, אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק המים, התשי"ט-1959, חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט"ו-1955, חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי"ח-1957, חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 וכן בסמכויות מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב ומועצת הרשות האמורה, ומועצת המים כמשמעותם בחוק המים, לפי כל דין."
רשות המים מציעה, לסעיף 14 –
14א. הוראות חוק זה לא יחולו על כל פעילות המתבצעת בשטחים שתחומם מפורט בתוספת, לרבות על פעילות המתבצעת בקשר למתקן, הקמתו, על הסמכות, על ההליכים ועל התנאים למתן היתר למתקן.
14ב. אין בהוראות חוק זה כדי להקנות לגורם כל שהוא סמכויות בעניינים שלגביהם מוקנות סמכויות למנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב ולמועצת המים לפי כל דין בכנרת.
תיקון חוק התכנון והבניה
49.
בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–196525 –
(1) בסעיף 1, בהגדרה "סביבה חופית", ברישה, אחרי "של ים סוף" יבוא "או מקו החוף של ים כנרת" ואחרי "מימי החופין" יבוא "ולעניין ים כנרת כל תחום ים כנרת שיימדד מקו החוף";
רשות המים מציעה –
בסעיף 156 (ב) יבוא "בתחום הסביבה החופית למעט השטחים שתחומם מפורט בתוספת השניה לחוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004".
(2) בתוספת השניה –
(א) בסעיף 1 –
(1) לפני ההגדרה "קו החוף" יבוא:
"המועד הקובע" –
(1) לעניין הים התיכון – יום תחילתו של תיקון 69;
(2) לעניין ים סוף – יום תחילתו של חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון), התשס"ח–2007;
(3) לעניין ים כנרת – יום פרסומו של חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, התשס"ח–2008;";
(2) בהגדרה "קו החוף", אחרי "לפי העניין" יבוא "וכן קו כאמור בגובה 208.80 מטר מתחת לאפס האיזון הארצי לאורך חופי ים כנרת" ואחרי "לעניין חופי הים התיכון" יבוא "ומיום פרסומו של חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, התשס"ח-2008 לעניין ים כנרת,";
(3) בהגדרה "תחום חוף הים" במקום "שביניהם ולעניין" יבוא "שביניהם, לעניין ים סוף – עד סוף מימי החופין ולעניין ים כנרת – כל תחום ים כנרת שיימדד מקו החוף ".
(ב) בסעיף 4 –
(1) בסעיף קטן (ג), במקום "מועד כניסתו לתוקף של תיקון 69, לעניין הים התיכון, ולאחר מועד כניסתו לתוקף של חוק שמירת הסביבה חופית (תיקון), התשס"ח-2007, לעניין ים סוף" יבוא "המועד הקובע";
(2) בסעיף קטן (ד), במקום "מועד כניסתו לתוקף של תיקון 69, לעניין הים התיכון, ולפני מועד כניסתו לתוקף של חוק שמירת הסביבה חופית (תיקון), התשס"ח-2007, לעניין ים סוף" יבוא "המועד הקובע";
(ג) בסעיף 11, במקום "תחילת תיקון 69, לעניין הים התיכון, וערב תחילת חוק שמירת הסביבה חופית (תיקון), התשס"ח-2007, לעניין ים סוף" יבוא "המועד הקובע".
הוראות מעבר
50.
חוקי עזר שהתקינה רשות מקומית בתחום האיגוד יעמדו בתוקפם כל עוד לא שונו או בוטלו על ידי מועצת האיגוד, בחוק עזר שהתקינה לפי חוק זה.
תחילה
51.
(א) תחילתו של חוק זה, למעט סעיפים 48 ו-49, 60 ימים מיום פרסומו (להלן –יום התחילה).
(ב) תחילתם של סעיפים 48 ו- 49 עם פרסומו של חוק זה.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) יחל האיגוד במילוי תפקידיו לפי חוק זה בתום שלושה חודשים מיום התחילה וכל עוד לא החל בפעילותו כאמור יוסיפו הרשויות המקומיות למלא את תפקידיהן; שר הפנים רשאי לדחות את המועד האמור בתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים נוספים."
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה עם התוספת?
תומר רוזנר:
זה הגדרה של המפה.
ורד קירו-זילברמן:
"התוספת הראשונה
(סעיף 3)
תחום איגוד ערים כנרת
תחום איגוד ערים כנרת הוא השטח הנמצא בין קו החוף של הכנרת כהגדרתו בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד–2004 לבין כבישים מס' 87, 90, 92, הצבוע בירוק בתשריט מס' 1 הערוך בקנה מידה 1:50,000 וכן תחום של 300 מטרים לכיוון הים מקו החוף כאמור; העתקים מהתשריט האמור מופקדים במשרד הפנים, בקרית הממשלה, רח' קפלן 3, ירושלים, וכל המעוניין רשאי לעיין בהם בימים ובשעות שהמשרד האמור פתוח לקהל.
התוספת השניה
(סעיף 37)
1. חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 – פרק י'.
2. פקודת בריאות העם, 194026, פרק ו'.
3. פקודת המכרות.27
4. פקודת הרועים (מתן רשיונות), 1946.28
5. פקודת היערות. 29
6. פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-198530 – לענין תקנות מחלות בעלי חיים (רישום, סימון והובלה של בקר), התשל"ו-1976, תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן), התשל"ט-197831, ותקנות מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל), התשמ"ב-198232.
7. חוק הגנת הצומח, התשט"ז-1956. 33
8. חוק הגנת הצומח (נזקי עזים), התש"י-1950.34
9. חוק הדרכים (שילוט), התשכ"ו-1966.35
10. חוק המים, התשי"ט–1959. 36
11. חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 למעט לעניין כבאות.
12. חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים), התשמ"א-1981. 37
13. חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, התשנ"ז-1997.38
14. חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961.39
15. חוק למניעת שריפות בשדות, התש"י-1949. 40
16. חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ"ג-1993.41
17. חוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ"ג-1983.42
18. חוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-1988. 43
19. פקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן [נוסח חדש], התש"ם-1980.44
20. תקנות המים (מניעת זיהום מים)(סילוק שפכים מכלי שיט), התשנ"ט-1998.45
21. חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984.46
22. חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004. 47
22. פקודת הדייג, 1937.48
23. תקנות הדייג, 1937.49
24. תקנות הנמלים, התשל"א-197150 לעניין פרקים 15 ו-16."
היו"ר אופיר פינס-פז:
יש הערות? משרד הפנים.
אילנה שפרן:
באשר לתחילת כניסתו של החוק לתוקף בעניין הסביבה החופית, אני מבקשת שזה יהיה כמו בנוסח הראשון של הצעת החוק: בתוך 3 חודשים מיום אישור החוק, כדי לאפשר את ההתארגנות של מינוי הנציגים של רשות המים.
יהודה זימרת:
כרגע זה מיום הפרסום. אנחנו צריכים להתארגן.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אין ספק. נתייחס לזה בסוף. משרד התחבורה.
סיגלית ברקאי:
יש לי שתי הערות. אחת לגבי רשימת החיקוקים בתוספת השנייה – סעיף 24, לגבי תקנות הנמלים. התקנות הללו לא חלות בכלל בתחום הכנרת ולכן אין כל משמעות למינוי מפקח לאכיפה של הביצוע כי זה לא יבוצע.
היו"ר אופיר פינס-פז:
בסדר, ההערה התקבלה.
סיגלית ברקאי:
הערה שנייה, אנחנו רוצים לבקש, כפי שנעשה לגבי נמל אשדוד ואילת וחיפה - - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
במה קשורים הנמלים לכנרת?
סיגלית ברקאי:
הכנרת מוגדרת אף היא כנמל. אנחנו רוצים לבקש החרגה לגבי שטח קטן מאוד, רק לגבי המימשֶה והמספנה.
קריאה:
זה לא רק לגבי הנמלים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה מתואם עם משרד האוצר? זה מתואם עם הממשלה? זה לא מתואם.
אהרון (רוני) זיסו:
יש זכות מעבר חופשי לציבור לאורך חוף הים, ואנחנו תומכים בה. יש מקומות בחופי המדינה, גם בחוף באילת וגם בחופי הים התיכון, שמפאת בטיחות הגבילו את המעבר. יש לנו בקשה לגבי אתר אחד בלבד, קטע חוף של כ-20 מטרים בסך הכול של מימשֶה ומספנה שבמעגן עין-גב, בגלל בטיחות. עשינו אותו דבר בכל המרינות בים התיכון ובאילת.
יהודה זימרת:
אבל תחום הנמל כהגדרתו בהכרזה רחב הרבה יותר.
אהרון (רוני) זיסו:
אני לא מדבר על כל תחום הנמל, אלא רק על המימשֶה והמספנה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
תודה, שמענו. רשות המים.
צחי בר ציון:
בסעיף 45, שמירת דינים, נקבע כי "אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק המים". אנחנו מבקשים שזה יהיה "לפי חוק המים", כלומר גם לרבות התקנות שהותקנו מכוח חוק המים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
נשקול את זה.
צחי בר ציון:
בסעיף 48, אנחנו מבקשים להוסיף כי סעיף 6 בחוק שמירת הסביבה החופית יצומצם וכי היטל ההגנה על הסביבה החופית לא יחול על מתקני המים הנמצאים בתחום חוף הכנרת.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אתה יורד מכל ההערות הקודמות שלך? למה אתה קופץ לסעיף 6?
טל שביב:
לא, אנחנו הולכים על-פי סדר החשיבות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
במה אתם מתחילים? אני מבקש לדעת. יש לכם הערות רבות. אתמול ביקשתי מכם לקבוע סדרי עדיפויות ולא הצלחתם לספק לי.
צחי בר ציון:
אנחנו הולכים לפי החשיבות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
עכשיו אתה מספק לי סדרי עדיפויות, יפה. זה הכי חשוב לך?
צחי בר ציון:
אנחנו הולכים לפי הסדר. יש לנו כמה הערות על-פי סדרי עדיפויות. לגבי ההערות האחרות, ייתכן שנוכל לוותר עליהן בהתאם למה שיוחלט בסעיפים האחרים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
פתחנו את השוק. קדימה. אני מוכן לשמור את מה שהכי חשוב לכם, בתנאי שתוותרו על מה שחשוב לכם פחות. אמרתי את זה לכולם, גם למועצה האזורית ולממשלה. בבקשה, מה הכי חשוב לכם?
צחי בר ציון:
חשוב לנו שלא ניתן יהיה להטיל היטל להגנת סביבה חופית על מתקני המים. על-פי הראייה שלנו הכנרת היא בראש ובראשונה מקור מים ולכן כך צריך להתייחס אליה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
היטל על-ידי מי?
צחי בר ציון:
על-ידי השר להגנת הסביבה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
לאן הכסף הזה יילך?
צחי בר ציון:
אנחנו סבורים שלא ראוי שיוטלו היטלים על מתקני מים, מבחינת ההיררכיה והכוונה של החוק, ואני אסביר.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אתה לא צריך להסביר. אני מבין שזה הכי חשוב לכם.
צחי בר ציון:
מכיוון שבראייה שלנו הכנרת היא בראש ובראשונה מקור מים, זה צריך לגבור על כל הוראה אחרת בחוק שמירת הסביבה החופית.
היו"ר אופיר פינס-פז:
בסדר. מה עוד אתם מבקשים?
צחי בר ציון:
באשר לתיקון בסעיף 15 בחוק שמירת הסביבה החופית, בפסקה 48(6) – מדובר כאן על שורת חוקים שמבקשים לגרוע מהתחולה של חוק שמירת הסביבה החופית. אנחנו רוצים – כפי שסיכמנו אתמול במפורש עם עו"ד תומר רוזנר – שייאמר במפורש "לפי החוקים הנ"ל". חשוב לנו שזה יכלול גם את כל התקנות שהותקנו מכוח אותם חוקים. זה תמונת ראי של מה שאמרתי קודם.
אחד הדברים הכי חשובים לנו, אנחנו מבקשים להוסיף את סעיפים 14א ו-14ב. הם קובעים שיהיו תחומים מסוימים במתקני המים המרכזיים שלנו לאורך חופי הכנרת – שתיכף נפרט אותם – שחוק שמירת הסביבה החופית לא יחול עליהם. הנושא חשוב כל-כך מבחינתנו שאנחנו לא רוצים שיחולו עליו כל מיני תחולות שימנעו מאתנו את הפעולות החשובות שאנו נוקטים לצורך שמירת הכנרת כמקור מים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אנא פרט, הסבר ונמק. אנחנו נוטים לא לקבל את הבקשה הזאת.
זאב אחיפז:
למשל צינור יניקה של מתקן מי השתייה של עיריית טבריה, צריך לגשת ולטפל בו עכשיו כאשר המפלסים יורדים. דבר שנוגע לאספקת מי שתייה לא יכול להיות כפוף לאיזו החלטה של גורמים אחרים.
ערן ניצן:
לאיזו החלטה זה אמור להיות כפוף?
דב חנין:
איזו החלטה תפריע לך? מה עשויים להחליט?
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה עלולה להיות הבעיה?
זאב אחיפז:
הבעיה שצריך להיכנס ולטפל הצנרת.
היו"ר אופיר פינס-פז:
תיכנס. המפתחות בפנים.
זאב אחיפז:
לכאורה יש כאן סמכות למישהו לאסור את זה.
ערן ניצן:
למה שיאסור?
צחי בר ציון:
נעשה סדר. אנחנו כאן כבר לא בחוק איגוד ערים, אלא בחוק שמירת הסביבה החופית. בשלב הזה מוסיפים, מעבר לים התיכון ולים סוף, את הכנרת.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אז מה ההיסטריה?
צחי בר ציון:
בטח שהיסטריה, משום שלהבדיל מים סוף וים כנרת, כאן מדובר על מאגר המים הגדול שלנו. אנחנו מבקשים שבשטחים שלנו, למשל בסכר דגניה וכדומה, כאשר נצטרך לשים שם מתקן כזה או אחר לא יחולו עליו הוראות חוק שמירת הסביבה החופית.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אלא מה יחול עליו?
דוד אזולאי:
הוא רוצה מעין סמכות-על.
טל שביב:
שהמצב לא ישתנה, שנישאר כפי שאנחנו.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני לא מבין מה זה "המצב לא ישתנה" או מה זה "נישאר כפי שאנחנו". אלוהים יהיה אחראי עליו, או מי? מי אחראי עליך היום כאשר אתה מחליט לשים פרופלור? אתה צריך לבקש אישור ממישהו? היום ממי אתה מבקש רשות כדי להניח עוד צינור? תענה לי.
זאב אחיפז:
מוועדות התכנון הרלוונטיות.
צחי בר ציון:
אנחנו מבקשים שיישמר הסטטוס קוו.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני שואל אותך מה הוא הסטטוס קוו. אתה לא מסוגל לענות לי? אם אתה לא יודע, אני אעזור לך.
צחי בר ציון:
היום האישור ניתן על-ידי מוסדות התכנון מכוח חוק התכנון והבנייה.
תומר רוזנר:
זה לא נכון. לצערנו במקרים רבים הסמכויות שנתונות לרשות המים לפי חוק המים והחוקים הנלווים לו הן סמכויות נרחבות מאוד. במקרים רבים הם מוסמכים לעשות פעולות ללא אישור של גורם כלשהו.
דוד אזולאי:
זה הסטטוס קוו.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זאת אומרת, אתם יכולים מחר לקבל החלטה עם עצמכם, בלי לדווח לאף אחד, אולי פרט למנהל רשות המים.
זאב אחיפז:
הוא מחליט. זה הסמכות שלו.
דב חנין:
בקיצור, הוא מדווח לעצמו, ומאשר לעצמו.
תומר רוזנר:
אני מבקש להבהיר דבר אחד. אם רשות המים פועלת כדין החוק הזה לא ימנע ממנה שום פעולה שהיא עושה כדין.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה אמירה דמגוגית. מה זה "כדין"?
תומר רוזנר:
ממש לא. אם היא פעלה מכוח סמכות שיש לה כדין החוק הזה לא ימנע את הפעולה הזאת משום שהוא לא אוסר דברים, אלא נועד רק להבטיח שלא יבוצעו פעולות שלא כדין, זה הכול.
ליאורה עופרי:
גם עושים כאן שמירה של הדין, לכן כדי להקים מתקן כזה בסביבה החופית הם באמת לא צריכים להגיע לוולחו"ף (הוועדה לשמירת חופים).
דוד אזולאי:
אז לשם מה יש איגוד?
היו"ר אופיר פינס-פז:
אז לשם מה אתם מבקשים את זה?
צחי בר ציון:
למיטב הבנתנו מנהל רשות המים הגיע אתך להסכמה, שיהיו מתקנים מהותיים שעליהם לא יחול החוק, כך הבנו את זה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
בתנאי שתוותרו על כל ההערות שלכם. היית בפגישה? אם לא אז אל תצטט.
צחי בר ציון:
אני אומר מה הבנתי.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה הבנת לא מעניין אותי בכלל. אני מוכן לקבל את הסעיף הזה ובלבד שתמחקו את כל יתר ההערות. אם יש עסקה – יש עסקה. אם אין עסקה – אין עסקה. אני מבקש שתתייעץ.
ליאורה עופרי:
הצעת החוק שלך ושל חבר הכנסת דב חנין למעשה משנות מן המצב הקיים, במובן הזה שכל תוכנית חדשה תגיע בעצם לוולחו"ף. כלומר באמת ישקלו כאן שיקולים סביבתיים ולא רק שיקולים צרים מאוד של שמירת הכנרת כמקור מים. במובן הזה כדאי שזה יגיע לוולחו"ף.
היו"ר אופיר פינס-פז:
הכנרת היא קודם כול מקור מים. יש עוד שיקולים, זה נכון, אין שום ספק, אבל אסור לטעות ואסור להתבלבל. מן הבחינה הזאת אני מקבל את העמדה של רשות המים. אבל מכאן ועד החרגות מכל הכיוונים ולכל הצדדים יש מרחק רב.
זאב אחיפז:
הכוונה היתה לדברים ממוקדים מאוד ונקודתיים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
ניהלתי שיחה עם מנכ"ל רשות המים, שהעלה בסך הכול שני סעיפים ולא שמונה. בשני הסעיפים אמרתי לו שאלך לקראתו – אני, לא הוועדה, לא חייבתי את הוועדה – ובתנאי כמובן שאין שום דבר נוסף. אבל אתם דורשים אלף ואחד דברים וזה לא מתקבל על הדעת. חבר הכנסת דב חנין ואני הסכמנו לתאם את החוק עם רשות המים, ואחר-כך קיימתי שיחה עם מנכ"ל רשות המים כדי לראות מה המשמעות של תיאום החוק עם רשות המים. הוא אמר לי מה סדרי העדיפויות של רשות המים. אבל כאן אתם מביאים אלף סעיפים. היתה לי הבנה אתו שהולכים על הסעיף העיקרי ומורידים את היתר, זאת היתה ההסכמה שלי אתו, ואתם השארתם את כל היתר.
טל שביב:
עכשיו הודיע מנהל רשות המים שהוא יגיע לכאן.
היו"ר אופיר פינס-פז:
נשמע הערות נוספות. המשרד להגנת הסביבה – התייעצתם?
ליאורה עופרי:
התייעצתי וכרגע אין לי מנדט לשנות מעמדת השר. עמדת השר בעינה עומדת.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה הנוסח שאתם מציעים? נרשום את הנוסח של המשרד להגנת הסביבה ונצביע עליו.
ליאורה עופרי:
בסעיף 16 בחוק שמירת הסביבה החופית, שעוסק בביצוע ותקנות, "(1) במקום המילים "הממונה על ביצוע חוק זה למעט" יבוא "הממונה על ביצוע חוק זה למעט לעניין ים הכנרת ולמעט"."
תומר רוזנר:
אז מי יהיה הממונה על ביצוע החוק?
ערן ניצן:
אתם סתם פוגעים בכנרת, זה לא נשמע הגיוני.
ליאורה עופרי:
פסקה (2) בסעיף 16 תקבע: "האמור בו יהיה סעיף קטן (א) ואחריו יבוא סעיף קטן (ב): "שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה לעניין ים כנרת, והוא רשאי בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת להתקין תקנות"."
היו"ר אופיר פינס-פז:
מצוין. אני לא נכנס לזה בכלל. יהיו שני נוסחים והמליאה תכריע. הממשלה יכולה להתכנס ולקבל החלטה באשר לנוסח המוצע.
יהודה זימרת:
לא ראיתי עדיין שהממשלה יכולה בהצעת חוק ממשלתית להעביר סמכויות בהחלטה של משרד.
ליאורה עופרי:
לא מדובר על הצעת חוק ממשלתית, אלא על חוק שמירת הסביבה החופית.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני מתכוון לשים הכול על השולחן. פעם אחת נעשה מכם חוכא ואטלולא. חברי הכנסת חנין, אזולאי ואני החלטנו ששני הנוסחים יבואו למליאה. הממשלה עד אז תוכל להחליט על עמדתה. נוסח אחד הוא הנוסח שכתוב כאן. הנוסח השני הוא הנוסח שהיועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה קראה.
תומר רוזנר:
אבל אין שני נוסחים, אין נוסח אחר.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אבל יהיה.
דוד אזולאי:
יש עכשיו שלושה נוסחים.
תומר רוזנר:
הם מבקשים להוסיף סעיף שלא קיים בהצעת החוק.
היו"ר אופיר פינס-פז:
תוסיף את הסעיף.
תומר רוזנר:
אבל אין גרסה שנייה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
תעמיד מולה גרסה שנייה.
תומר רוזנר:
אין גרסה אחרת. החוק קובע היום שהשר להגנת הסביבה ממונה על ביצוע החוק. מה הגרסה השנייה?
יהודה זימרת:
לדעתי זה נושא חדש כי התיקון הזה לא היה מעולם בהצעת החוק. אם מישהו רוצה כרגע לתקן סעיף נוסף עליו לעבור שלוש קריאות. אני טוען שזה נושא חדש. הסעיף הזה לא נדון וגם לא היה בהצעת החוק המקורית שעברה קריאה טרומית. זה נושא חדש.
ליאורה עופרי:
שמעתי את שאמרת. נכון לעת הזאת אין לי מנדט לשנות מעמדת השר. אני מוכנה לעשות שיעורי בית ולבדוק. ככל שיהיה שינוי בעמדת השר נחזור אליכם.
היו"ר אופיר פינס-פז:
נשאיר את הנוסח, נוסיף סעיף, ונאפשר למשרד להגנת הסביבה לשקול את עמדתו ולהודיע לנו על ביטול הסעיף הזה אם ירצה בכך. אין לנו ברירה אחרת. אנחנו מתואמים עם המשרד להגנת הסביבה, כפי שקבעה ועדת השרים לענייני חקיקה.
יהודה זימרת:
אני לא רואה את התיאום הזה גם עם משרד הפנים אז התיאום כרגע לא בוצע. שר הפנים לא תמך בכך שיקבל עליו את האחריות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
שר הפנים אמר לי אישית לתאם מול השר להגנת הסביבה, זה על דעתו. אני מבקש לכתוב את הסעיף. מאה אחוז, אז יבוא שר הפנים וידבר על כך עם השר להגנת הסביבה.
ערן ניצן:
עו"ד זימרת, אתה לא צריך להיות מוטרד.
יהודה זימרת:
אני מוטרד מאוד. האם תקצבת אותי?
ליאורה עופרי:
גם אנחנו לא תוקצבנו.
נטשה אפשטיין:
אבל זה הסמכות שלכם, בשביל זה אתם קיימים. בשביל מה יש משרד להגנת הסביבה?
היו"ר אופיר פינס-פז:
אבל הם צריכים להיות מתוקצבים. כולם בורחים מן האכיפה.
נטשה אפשטיין:
בואו נעשה דיוני תקציב בוועדת הפנים והגנת הסביבה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
משום שאני משוכנע שלא נצליח להתגבר על המחלוקת התוך-ממשלתית הזאת כרגע - - -
ערן ניצן:
אני מבקש להציע הצעה. בואו ננסה להעביר את הנוסח כפי שהוא כרגע, והמשרד להגנת הסביבה ייפגש עם משרד האוצר ויוודא ביחד מה המשמעות התקציבית של תוספת האכיפה הזאת.
דב חנין:
מאה אחוז, ובמקרה שלא תגיעו להסכמה תגישו הסתייגות.
ערן ניצן:
תציעי את זה לשר שלך.
ליאורה עופרי:
הוועדה יכולה להחליט כרצונה, אולם אני מבקשת להבהיר שנכון לעת הזאת אין לי סמכות לשנות מעמדת השר.
היו"ר אופיר פינס-פז:
ולי אין סמכות לא להיות מתואם עם השר.
דב חנין:
תעבירי לשר את הצעתנו.
ליאורה עופרי:
אמרתי שאני מוכנה לבחון את הדברים ולעשות ניסיון נוסף.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני נותן לך זמן, תעשי ניסיון נוסף. כרגע אנחנו כותבים את מה שהשר להגנת הסביבה רוצה, ששר הפנים יהיה אחראי על האכיפה, אין שום בעיה. אני נותן לך אופציה לסגת מן ההצעה. אם לא תגיעו להסכמה ושר הפנים ירצה, יכתוב הסתייגות ומה שיעבור יעבור.
יהודה זימרת:
אנחנו נגיד שהתיאום לא בוצע.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני לא נכנס לזה. התחייבתי שזה ייכתב בהצעת החוק. לכל היותר תוגש הסתייגות.
יש לך הערות נוספות?
ליאורה עופרי:
בסעיף 45, שמירת דינים, יש הערה של רשות הטבע והגנים. הם מבקשים שכל הגנים הלאומיים ושמורות הטבע בסביבה החופית של הכנרת יוחרגו.
היו"ר אופיר פינס-פז:
ההערה לא מתקבלת.
ליאורה עופרי:
אגיד לך רק את הנימוק מדוע הם מבקשים את זה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
לא מעניין אותי, תודה.
ליאורה עופרי:
בסעיף 48, בפסקה (3)(ג), מכניסים תיקון בסעיף 4 לחוק שמירת הסביבה החופית ומוסיפים את סעיף קטן (ב). אני לא מבינה מדוע צריך את הסעיף הזה מכיון שעדיין רשות המים יכולה לאפשר לכל אדם לבצע פעולה בתחום הסביבה החופית כנרת ובלבד שניתן האישור כדין. אין שום סיבה להוסיף כאן פסקה מיוחדת לעניין הזה, זה פשוט מיותר. צריך למחוק את הפסקה הזאת מכיוון שכל זמן שרשות המים היא רשות מוסמכת לצורך העניין בהוצאת היתרים, הוראות, אישורים ורישיונות היא עדיין צריכה לתת את האישורים הללו. ככל שהיא תתן, אין פגיעה בסביבה החופית. לא צריך להוסיף כאן סעיף מיוחד לרשות המים.
תומר רוזנר:
אני מסכים עם העמדה הזאת ברמה העקרונית. יחד עם זה, כפשרה עם רשות המים וכדי להסיר את כל החששות שלהם, הסכמתי להציע לוועדה להוסיף את הסעיף הזה, שנועד להסיר כל ספק שפעולות רשות המים לפי הדינים שחלים עליה לא ייחשבו פגיעה בסביבה החופית.
ליאורה עופרי:
אבל זה ברור מאליו.
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה דבר לא נורא מכריע.
ליאורה עופרי:
כל המוסיף גורע. זה נראה לי פשוט מיותר לגמרי.
היו"ר אופיר פינס-פז:
ייתכן שאת צודקת.
ליאורה עופרי:
בפסקה 48(5), שמתקנת את סעיף 9 לחוק שמירת הסביבה החופית, הוכנס תיקון – מגדירים "פגיעה" לעניין פגיעה בסביבה החופית והוצאת צו מנהלי על-ידי השר "לרבות הקמת מכשול, גדר או מעצור אחר". זה מצוין, זה בקשה שלנו. ביקשתי שזה יהיה בתוך ההגדרה "פגיעה בסביבה החופית" ולא אך ורק לעניין סעיף 9. גם במישור הפלילי היינו רוצים לבצע אכיפה, ככל שזה יהיה בסמכותנו או אפילו בסמכות האיגוד. נראה לי שנכון לכלול את זה מכיוון שמדובר כאן על פגיעה בחוף, לא פגיעה סביבתית מובהקת, אלא במובן של שמירת המשאב הזה לטובת הכלל, להבדיל מן הפרט.
יש לנו דוגמה מהניסיון שלנו בנוגע להקמת רציפים (deck) בחוף נהריה. שם הוקם רציף בניגוד להיתר בניה. מבחינתנו הם הצרו את החוף ובכך מנעו גישה של הציבור. גם מהטיילת הקימו במה שמונעת את הגישה מהטיילת לחוף ופשוט נִכְסו את החוף אליהם.
היו"ר אופיר פינס-פז:
תודה. אני חייב להפסיק אותך כאן. רשות הדיבור למנהל רשות המים, מר אורי שני.
אורי שני:
סיכמנו שניתן רשימה של אתרים עיקריים מאוד שקשורים לטיפול במים, שלא יעברו דרך הוועדה. הם כוללים את אתר ספיר, את סכר דגניה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני מדבר על דבר אחר. אמרתי שאני מוכן לקבל את שתי ההערות הללו בתנאי שאין לכם הערות נוספות.
אורי שני:
בסדר גמור.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אנשיך מתווכחים אתי על זה.
אורי שני:
לשם כך אני כאן.
האתרים כוללים את אתר ספיר, פּוֹנִיָה – אתר של מעיינות מלוחים בתוך הכנרת שבהם אנחנו מטפלים כדי שהמים המלוחים לא ייכנסו לכנרת, מכון טבריה, מוצא הכנרת – סכר דגניה, כניסת הירמוך ותחנת עמק הירדן. זה דבר מוגדר לחלוטין.
קריאה:
תחנת הירמוך לא נכנסת לכנרת.
זאב אחיפז:
על-ידי צינור שמזרים - - -
יהודה זימרת:
החרגה זה אומר שגם תוכנית שאושרה להקמת אותו מתקן לא תעבור בוועדה לשמירת הסביבה החופית.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אבל היא תאושר בכל המקומות האחרים, כפי שהיה עד היום.
יהודה זימרת:
גם למתקנים כאלה יש השלכות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
בוודאי שיש להם השלכות.
יהודה זימרת:
השאלה למה לפטור אותם. אני לא אומר שהם לא יאושרו, אך השאלה למה להחריג אותם.
היו"ר אופיר פינס-פז:
הסבירה רשות המים, שהדבר הזה מבחינתה מכריע ביכולת שלה לנהל את משק המים של הכנרת.
יהודה זימרת:
מתקני התפלה גם הם עוברים דרכנו בלי בעיה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
דבר שני, הממשלה התנתה את אישור הצעת החוק בתיאום עם רשות המים, באופן מפורש, ואתה כחלק מן הממשלה מודע לכך. זאת התביעה המרכזית של רשות המים, והם מוכנים לוותר על יתר התביעות. זה ההסבר.
אילנה שפרן:
איך יקבעו את התחום הברור?
היו"ר אופיר פינס-פז:
צריך לקבוע. נקבע שזה חייב להיות בכפוף לקביעה מסודרת של התחום הגיאוגרפי של כל אתר ואתר.
דוד אזולאי:
בכל האתרים שצוינו עכשיו הם יוכלו לפעול גם ללא הודעה?
היו"ר אופיר פינס-פז:
לא. הם צריכים לעמוד בכל החוקים שהם עומדים בהם היום, בכל חוקי התכנון והבנייה הרגילים, רק לא בחוק שמירת הסביבה החופית, זה הכול.
יהודה זימרת:
אולי שהוועדה תקבע את תחום הפטור כי כרגע אין לנו יכולת לקבוע מי המוסד שיקבע על איזה תחום מדובר.
אילנה שפרן:
יש לי הצעה לגבי הדבר הזה. בחוק החופים יש סמכויות לתת פטור מאישור הוועדה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
חבר הכנסת חנין יחליף אותי להמשך הדיון עד להצבעות, אני חייב לעלות למליאה לדיון עם הקנצלרית מרקל.
אילנה שפרן:
אני מרכזת הוועדה לשמירה על הסביבה החופית. אני מבקש להגיד שבמסגרת חוק השמירה על הסביבה החופית יש סעיף שקובע שלוועדה לשמירה על הסביבה החופית יש אפשרות לקבוע מתחמים שבהם ניתן פטור מאישור הוועדה. יישמנו את זה, בתל-אביב למשל קבענו אזורים שבהם לא צריך להגיע לוועדה לשמירה על הסביבה החופית. אני מציעה שהחוק יחול על כל הסביבה החופית, אבל לאזורים שאתה מציין יהיה פטור, ומישהו צריך לקבוע את האזורים הללו. לכן אני מציעה, כפי שנתנו פטור למתחמים שלמים בים התיכון ניתן את הפטור הזה, אבל לא כדאי במסגרת החוק עכשיו לתת את הפטור אלא עדיף להחיל את החוק על החוף ואז לתת את הפטור במסגרת בדיקה מדויקת של הגבולות – האם הגבול הוא בדיוק המתקן, או אולי צריך שטח גדול יותר שבו לא יתקבל פטור. נראה לי שלוועדה עכשיו אין הכלים לדון בגבול של אותם מתקנים.
היו"ר דב חנין:
נשקול את זה. רשות הדיבור לנציג המשרד להגנת הסביבה.
גדעון (גידי) ברסלר:
הפטור שהוועדה נותנת, וכבר נתנה, הוא אחרי בחינת האתר, התוכניות והצרכים של כולם.
היו"ר דב חנין:
הבנו את ההערה הזאת.
יהודה זימרת:
אני נאלץ לחזור לנושא שדיברתי עליו כבר עם עו"ד תומר רוזנר. בתחילת הפרק דובר על מילוי תפקידים שנקבעו לפי חוק זה בכל הנוגע לחיקוקים שלהלן, ושם פורטו 3 חוקים: חוק הסדרת מקומות רחצה, חוק רישוי עסקים ופקודת התעבורה. לא נקבעו בחוק הזה בסופו של יום תפקידים בנושא החוקים הללו.
תומר רוזנר:
סעיף 7 קובע כי לאיגוד יהיו הסמכויות של הרשויות המקומיות.
יהודה זימרת:
זה לא סמכויות של רשויות מקומיות.
נעשה סדר.
באשר לחוק הסדרת מקומות רחצה – לכולנו כאן ברור שצריך לתת את הסמכויות של הרשות המקומיות בנושא חוק הסדרת מקומות רחצה. צריך להיות סעיף מפורש שמטיל על האיגוד את האחריות ומשחרר את הרשויות המקומיות, כולל כל עניין הסדרת הגבייה בחופים וקביעת המותר והאסור.
באשר לחוק רישוי עסקים – אנחנו לא מבקשים כרגע להחליף את מערך רישוי העסקים, לפחות לא בשלב הראשון שהאיגוד הזה קם. כאשר האיגוד יקום ויהיה לו כבר מערך נראה אם
אפשר להוסיף לו סמכויות נוספות. השרים הוסמכו לעשות כן. נראה לי שלא נכון כרגע להפיל את כל המערך הזה על האיגוד ביום הקמתו.
נטשה אפשטיין:
סיכמנו את זה.
יהודה זימרת:
לא סיכמנו.
באשר לפקודת התעבורה – אני מבין שאין הכוונה לכל פקודת התעבורה לדורותיה. הכוונה לתת להם רשות תִמרור מקומית. לכן צריך להוסיף סעיף הקובע: יהיו להם כל הסמכויות של רשות תִמרור מקומית לעניין פקודת התעבורה.
סיגלית ברקאי:
אנחנו האצלנו סמכויות לרשות תִמרור לפי פקודת התעבורה.
יהודה זימרת:
צריך להוסיף סעיפים שיסדירו את האמירות הללו. לא די באיזה סעיף כללי, שקובע שיחולו כל הסמכויות שיש בהן תפקידים לאיגוד, ולהסתמך על סעיף כללי שקובע שיש להם כל הסמכויות לפי חוק זה.
תומר רוזנר:
הבעיה שאתה מעלה קיימת גם לגבי חיקוקים אחרים. למשל בחוק הרשויות המקומיות (ביוב) מסמיכים באופן כללי את האיגוד לטפל בנושא ביוב במקומות שאין בהם תאגיד מים וביוב. אני מניח שהוא יצטרך להפעיל סמכויות לפי חוק הרשויות המקומיות (ביוב), כלומר כניסה למקרקעין וכולי. אנחנו לא אומרים את זה במפורט ומסתפקים בסעיף הכללי, סעיף 7, שקובע שכל הסמכויות של הרשות המקומית יהיו נתונות לאיגוד באותם תחומים שבהם הטלנו עליו תפקידים.
אני לא בטוח שצריך לגבי חוק הסדרת מקומות רחצה לקבוע הסמכה מפורשת כי זה יכול לפגוע בחיקוקים אחרים שאנו רוצים שכן יחולו על האיגוד כרשות מקומית.
לגבי רישוי עסקים – הבנתי שכבר סגרנו את הנושא הזה ונראה לי שאין מקום לפתוח אותו כרגע.
לגבי פקודת התעבורה – נכון שתהיה הבהרה מפורשת, שמדובר בסמכויות של רשות תִמרור מקומית.
יהודה זימרת:
אנחנו מבקשים שבשלב הזה רישוי עסקים לא יהיה בפנים.
היו"ר דב חנין:
אנחנו לא פותחים כרגע את עניין רישוי העסקים, אבל אני מקבל את ההערה האחרונה של היועץ המשפטי לוועדה.
יהודה זימרת:
אז יש לנו הסתייגות.
היו"ר דב חנין:
תירשם ההסתייגות.
סיגלית ברקאי:
בהמשך להערות הקודמות שלנו, אני מבקשת להציע שתי הצעות לגבי פריט 24 בתוספת השנייה, שיושב-ראש הוועדה כבר הסכים לוותר עליו. אנחנו מוכנים, אם תרצו, להוסיף במקום תקנות הנמלים את פרק ד' לפקודת הנמלים, שמדבר על סילוק כלי שיט נטושים, שזה למעשה מה שקבוע בתקנות הנמלים פרק 16.
היו"ר דב חנין:
ההערה נראית לי. אנחנו מקבלים אותה.
סיגלית ברקאי:
באשר לבקשה שלנו על המעגן והמספנה, אני רוצה להציג הצעה לנוסח במסגרת סעיף 48(4) להצעה, לרשום "מִמְשֵי הספינות והמספנה במעגן עין גב שבתחום נמל טבריה כמשמעותו לפי פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971".
היו"ר דב חנין:
אנחנו לא מקבלים את ההצעה שלכם. אם אתם רוצים, תגישו הסתייגות.
תומר רוזנר:
באשר לפקודת הנמלים – אני מבין שקיבלת את ההצעה, ואני מציע שיתווסף גם חוק הספנות (כלי שיט), שמכוחו מוסדר נושא השיט, שהפקחים של האיגוד יוכלו לטפל בכלי שיט שחורגים ונכנסים לתחום חוף רחצה.
סיגלית ברקאי:
חוק הספנות (כלי שיט) עוסק ברישוי כלי שיט.
תומר רוזנר:
החוק קובע בתקנותיו שאסור להתקרב 300 מטרים מן החוף.
סיגלית ברקאי:
זה תקנה 68 לתקנות בטיחות השיט.
תומר רוזנר:
על כך אנחנו מדברים.
סיגלית ברקאי:
אתה מבקש להוסיף ספציפית את הסעיף הזה?
תומר רוזנר:
נראה אילו סעיפים.
היו"ר דב חנין:
סיכמנו את הסעיף הספציפי שנוגע להתקרבות כלי שיט לחופים.
עמנואל ויזר:
אני יורד לרמה הרבה יותר ארצית. בסעיף 42(א) מדובר על הקניית נכסים באמצעות צו. לא ברור לי כל-כך איזה צו, מי מוציא אותו וכדומה, אבל על פניו מיטלטלין ששימשו את הרשויות עוברים לבעלות האיגוד. הווה אומר: ריהוט משרדי, כלי רכב, מחשבים. תיאורטית האיגוד יכול להיכנס למשרדי עיריות ולקבל לרשותו את המיטלטלין שנמצאים שם. גם מבחינת מקרקעין יש כאן בעיה כי אין חפיפה בין הרישום במרשם המקרקעין ובין תחום השיפוט של האיגוד. ייתכן שטח מקרקעין שחלק ממנו נמצא, אבל מרביתו איננו נמצא, ועדיין תיאורטית הוא עובר לרשות האיגוד. את הדברים הללו לדעתי צריך להסדיר.
תומר רוזנר:
לגבי הצו להעברת נכסים – ההערה נכונה. כתוב כאן "במועד שיקבע בצו", אבל מי יקבע את הצו?
נטשה אפשטיין:
שר הפנים.
עמנואל ויזר:
לא רק המועד, אלא מה עובר בצו?
נטשה אפשטיין:
יש לנו איזו הצעה.
הראל גולדברג:
אנחנו רוצים להציע שנכסים, גם מקרקעין וגם מיטלטלין, שברור לנו כבר ברגע זה שצריכים לעבור לקניין האיגוד יצוינו בפירוש, למשל שטחים לצורכי ציבור, שצ"פים (שטח ציבורי פתוח) וכדומה. לגבי כל הנכסים האחרים, אני מציע להסמיך את שר הפנים לעשות, בתקופת זמן שתוגדר, פילוח של הנכסים שצריכים לעבור לקניין האיגוד והם ייקבעו בצו כעוברים לקניין לאיגוד. זה פותר את כל הבעיה, גם לעניין סעיף 42 וגם לעניין סעיף 43.
תומר רוזנר:
מה אתה מציע שייכתב במפורש?
הראל גולדברג:
את זה משרד האוצר צריך להגיד.
נטשה אפשטיין:
"מה שמשמש לצורכי ציבור" – ננסח את זה.
היו"ר דב חנין:
העיקרון של הצעת משרד המשפטים מקובל עליי, ומקובל גם עליכם. באשר לניסוח – אנא תעמוד בקשר עם היועץ המשפטי לוועדה, אבל קיבלנו את העיקרון הזה.
משה גפני:
אתה נותן סמכות לשר הפנים להעביר גם דברים שאתה לא מגדיר אותם, על דעת עצמו?
תומר רוזנר:
לא. המסגרת תיקבע כאן.
היו"ר דב חנין:
המסגרת תיקבע כפי שנציג משרד המשפטים הגדיר.
משה גפני:
נציג משרד המשפטים אמר שחלק מן הדברים ייקבעו בפועל, למשל שצ"פים וכן הלאה, ותהיה סמכות לשר הפנים לקבוע בצו נכסים אחרים שלא קבענו כאן.
תומר רוזנר:
כאן תוגדר המסגרת. הסעיף היום קובע אילו נכסים עוברים. אומר נציג משרד המשפטים: נבחין בתוך מה שהחוק קובע היום – שזה לא בלתי מוגבל, אלה נכסים שמשמשים את החופים ומוגדרים בסעיפים 42-43 בהצעת החוק – מתוך הרשימה הזאת חלק ייקבעו באופן אוטומטי וחלק בצו. השר לא יכול להעביר נכסים שלא משמשים את החופים. יש כאן הגדרה מספיק ברורה.
גבי פיסמן:
לעניין התוספת השנייה, רציתי להציע לוועדה לתאם את החוקים המנויים בתוספת עם החוקים שהיו מנויים בהצעת החוק הפרטית של אדוני, כך שלא יווצר מצב שלפקחים של רשויות מקומיות יהיו סמכויות פחותות מאשר לפקחים של איגוד הערים לגבי אותם חוקים.
בנוסף, יש כאן חוקים בעייתיים כפי שהם, למשל הכללה של פקודת היערות, שלפקידי קק"ל היום יש מעין סמכויות חקירה, חיפוש ותפיסה. החוקים שמנויים כאן צריכים להיבדק בצורה דווקנית מאוד. אנחנו עושים את הבדיקה הזאת במסגרת הצעת החוק השנייה.
תומר רוזנר:
באשר לרשימת החיקוקים שבתוספת, אינני סבור שצריכה להיות התאמה דווקא כי כאן יש תחום ייחודי של הכנרת. יחד עם זה, כפי שאמרתי קודם, אנחנו יכולים להגיע להסכמה ג'נטלמנית, אם הוועדה תאשר אותה, שאם יידרשו תיקונים בעקבות החוק השני נתקן גם כאן.
היו"ר דב חנין:
אני דווקא מקבל את ההנחה התיאורטית של עו"ד פיסמן, שצריכה להיות התאמה למרות הייחודיות של הכנרת, אבל בשלב זה נאשר את הנוסח הזה. התקווה שלי, שעד לסוף הכנס נסיים גם את החוק השני ואז נוכל לעשות את ההתאמות, אולי אפילו לפני שזה יגיע לקריאה שנייה ושלישית במליאה.
ניר פפאי:
משפט אחד כללי ואז כמה הערות נקודתיות.
באשר לסוגיית האחריות – אנו סבורים שהאחריות צריכה להיות בידי שר הפנים ולא השר להגנת הסביבה מכיוון שמקימים כאן איגוד ואנחנו רוצים לחזק אותו.
תומר רוזנר:
על האיגוד אחראי שר הפנים.
ניר פפאי:
החלק של השר להגנת הסביבה הוא הפגיעה בסביבה החופית והמעבר החופשי. אם ניתן את זה לשר הפנים, נחזק את האיגוד שנמצא באחריותו. זה ההיגיון הנכון, לא כדי להוריד מאחריות המשרד להגנת הסביבה.
ערן ניצן:
אתה מציע לפצל את חוק שמירת הסביבה החופית?
היו"ר דב חנין:
הנושא הזה סוכם על-ידי חבר הכנסת פינס-פז. אני לא פותח אותו כרגע מחדש.
ניר פפאי:
יש לי הערות נקודתיות.
בסעיף 48(3)(א)(2), שמתקן את סעיף 4 בחוק שמירת הסביבה החופית ומתייחס לאיסור פגיעה בסביבה החופית, אחת הבעיות שמקשה על האכיפה – ולמשרד יש ניסיון של יותר מ-3 שנים באכיפת החוק – ש"פגיעה" היא רק בתנאי שאדם פעל כאשר בידיו אישור, רישיון או היתר, שזה רחב מאוד. עכשיו מוסיפים לדברים הללו גם "הוראה". מה זה "הוראה"? הוראה ממי? כל הוראה? זה לא פגיעה בסביבה החופית? גם כך זה רחב נורא ולא מאפשר להם לאכוף את החוק, אז מוסיפים עוד משהו ערטילאי? אם רוצים לעזור ספציפית לרשות המים בואו נהיה ממוקדים לרשות המים. נדמה לי שיש מענה בסעיף קטן (ב). אבל להכניס הוראה גורפת, שכל אחד נותן הוראה ואז זה לא פגיעה? בעצם מרוקנים את סעיף הפגיעה בסביבה החופית לחלוטין מתוכנו.
ליאורה עופרי:
אני מסכימה. לא הספקתי להעיר את ההערה הזאת.
נטשה אפשטיין:
אתם לא רוצים להיות אחראים על החוק. על סמך מה את מסכימה או לא מסכימה?
ניר פפאי:
דבר שני, נראה לי שההצעה של משרד הפנים לגבי הסביבה החופית נכונה. יש אפשרות להחריג. בסך הכול הבעיה של רשות המים היא לא במתקנים הגדולים, שלתכנן אותם לוקח שנים, אלא דווקא בפעולות חירום, שאני מעריך שיידרשו בקיץ הקרוב, ולזה צריך לתת מענה, ואני מניח שחוק המים נותן. אבל דווקא באתר ספיר או במתקנים הגדולים, כמו נמלים וכמו ערים וכמו מקומות אחרים, נראה לי שאין בעיה וניתן להחריג אותם אם יהיה צורך.
ודבר אחרון, באשר למעבר החופשי שמופיע כאן בסעיף 4. יש כאן סעיף גורף מאוד שקובע שבמעבר החופשי, בין שאר הגורמים שהחוק לא חל עליהם, גם כל הנושאים שקשורים למתקני מים. כאשר מורידים את אתר ספיר, שהוא במילא מתקן ביטחוני סגור, שבמילא מוחרג מן המעבר החופשי, אין סיבה שכל מתקן שאיבה – ויש המונים כאלה בכנרת – יסגור את המעבר החופשי, שנקבע כ-100 מטר. לכן אנחנו מציעים להוסיף סעיף שייקבע כי "הגידור יצומצם" – זה צריך להיות מגודר, אבל הוא "יצומצם למינימום ההכרחי כך שלא ימנע את המעבר החופשי". בתחום הרחב של ה-100 מטר הוא לא ימנע את כל המעבר, אלא יהיה תָחום לתְחום הבנוי שלו.
קריאה:
או שיהיו גשרים מעליו.
היו"ר דב חנין:
מר שני, יש לך איזה טעם חזק מאוד להתנגד להערה האחרונה של מר פפאי על צמצום הגידור למתקן הבנוי, לתחום ההכרחי?
אורי שני:
נראה לי שלא.
היו"ר דב חנין:
אז ההערה הזאת מקובלת.
באשר להנחיה, היתר או הוראה, נשאיר את זה בסעיף 3 ונוריד את זה לגבי סעיף 4. בסעיף 3 הוא עושה בדיוק ההיפך מאשר התכוונת. בסעיף 4 הוא עושה את מה שאמרת ואנחנו מורידים את זה.
ניר פפאי:
מה זה "הוראה"? של מי?
תומר רוזנר:
הוראה של רשות מוסמכת, מה שרשות מוסמכת מוסמכת לתת.
חיים סרברו:
בתחום איגוד ערים כנרת כתוב שהתחום הוא בין קו החוף כהגדרתו בחוק שמירת הסביבה החופית ובין כבישים אלה ואלה, ואחר-כך כתוב: לפי המסומן על תסריט. אלה שני מקורות, וייתכן שתהיה ביניהם סתירה. צריך לקבוע מי גובר. מעבר לזה, יש כאן תסריט בקנה מידה של 1:50,000 שאיננו ראוי לדעתי מפני שהרוחב של 50 מטרים שדובר עליו הוא מילימטר אחד במפה הזאת. לכן אני מציע לקחת את שתי השורות הראשונות, לכתוב: "בין קו החוף של הכנרת כפי שהוא מוגדר בחוק שמירת הסביבה החופית", ולכתוב אחרי המילה "לבין": "לבין השוליים הקרובים לחוף של כבישים מספר 87, 90 ו-92", נקודה.
היו"ר דב חנין:
ההערה שלך נראית לי ברמה העקרונית נכונה. אני מציע שתעמוד בקשר עם הייעוץ המשפטי של הוועדה לגבי צורת הניסוח המדויקת, אבל ברמת העיקרון זה נשמע לי נכון.
תומר רוזנר:
אני מבקש להבחין בין שני דברים. לגבי השוליים – ההערה נכונה. לגבי התסריט – חייב להיות כאן תסריט, לא ייתכן שנישאר בלי תסריט, ולכן צריך לקבוע ששר הפנים יחתום על תסריט שיכין מודד מוסמך, והוא יהיה פתוח לעיון. לא ייתכן שזה יישאר פתוח בלי תסריט.
היו"ר דב חנין:
מקובל.
משה רוטר:
תן לו נוהל התנגדויות לתסריט.
תומר רוזנר:
אין שום התנגדויות.
דני רוטשטיין:
לגבי סעיפים 43 ו-44, העברת זכויות וחובות, ועילות ותביעות – יש כאן חוסר הלימה בין הזכויות לחובות. אנחנו כרשויות מקומיות נעביר את כל הזכויות, אך התחייבויות כאלה או אחרות ימשיכו לחול עלינו. יש לנו עניין עם כל המפעילים. כרגע כל התביעות מגיעות אלינו.
היו"ר דב חנין:
ההערה ברורה.
תומר רוזנר:
הסיכום של משרד האוצר והגופים השונים היה כדלקמן: נכסים של הרשויות המקומיות עוברים כפי שהם, עם החובות והזכויות, למעט תביעות ועילות שנשארות על הרשויות המקומיות. למשל אם אדם טבע בכנרת חס וחלילה בשל רשלנות של הרשות המקומית, לא יתקבל על הדעת שהאיגוד פתאום ייקח על עצמו את האחריות לטביעה הזאת.
דני רוטשטיין:
אין לי שום בעיה עם ההערה הזאת. אם מישהו טבע בזמן שהיינו אחראים ברור שהמחויבות שלנו, אבל יש כאן עניין של המפעילים, שהולכים לתבוע מרגע שייצא מכרז, והוא אמור לצאת עכשיו, עומדות להיות מוגשות תביעות גדולות. כל הזכויות של המפעילים יעברו מן הרשויות המקומיות למפעילים, וכל התביעות של המפעילים כלפי הרשויות המקומיות יפלו על הרשויות המקומיות. אין שום הלימה.
תומר רוזנר:
אין כאן בעיה.
זוהר עובד:
אין גם מי שיפצה אותנו.
יהודה זימרת:
רק אם זה לגבי העבר. לגבי העתיד בלאו הכי הם לא יבואו אליך.
אילנה שפרן:
יש כאן את בקשת רשות המים לעניין קו החוף.
היו"ר דב חנין:
נאמרו כל ההערות של רשות המים.
זוהר עובד:
הובהר לנו הבוקר על-ידי יושב-ראש הוועדה בישיבה מיוחדת שהוא זימן אותי אליה, שלגבי הסביבה החופית, שהחוק חל למעשה כבר על הים התיכון ועל ים סוף, הוא לא חל על הערים. לכן הוא אמר לי שטבריה לא בפנים.
אהרון (רוני) זיסו:
בוודאי שהוא חל על הערים.
תומר רוזנר:
נעשה את מה שהציע מר רני פינצי בסעיף 6, אבל נוסיף את נושא רישוי העסקים בתוספת לעניין האכיפה.
יהודה זימרת:
לא רק באכיפה, אלא גם שנוכל להעביר להם את הסמכויות בלי צורך לחזור לוועדה פעם נוספת.
נטשה אפשטיין:
באישור שר הפנים.
זוהר עובד:
ההודעה שלך ברוכה עליי, אבל אני מבקש שתסביר לי היכן זה עומד. למה אתם לא מחילים את החוק על חיפה או על תל-אביב?
אהרון (רוני) זיסו:
זה חל. כל עיר שנמצאת בתחום הסביבה החופית – החוק חל עליה.
היו"ר דב חנין:
אתם לא איזה ילד חורג לרעה, ממש לא.
אם אין עוד הערות נוכל להתקדם. חברים יקרים, מי שלא רוצה להשתתף בדיון ממש לא חייב. אנחנו מבקשים לסכם את הדיון. אין עוד הערות. נסיים עוד שלושה נושאים שנותרו פתוחים.
תומר רוזנר:
הנושא הראשון הוא כפרי הנופש, הנושא השני המכסות, והנושא השלישי בקשת משרד הפנים לדחיית תחולת חוק שמירת הסביבה החופית.
בעקבות הניסיון הרע שהיה עם החוק המקורי, אני מבקש להציע שגם אם תהיה דחיית תחולה זה לא יאפשר אי-קידום תוכניות מרגע הפרסום. בעבר היה מירוץ נגד הזמן כדי לאשר תוכניות מבלי לעמוד בדרישות החוק.
היו"ר דב חנין:
ההצעה של משרד הפנים לקבל פרק זמן עד לתחילת התוקף מקובלת, וההערה שלך אדוני היועץ המשפטי מקובלת. כלומר, היערכות – כן, אבל מירוץ לאישור תוכניות – לא.
יהודה זימרת:
אז עכשיו יוקפאו כל התוכניות למשך 3 חודשים, גם של אנשים שנמצאים כבר בסוף הדרך ומחכים להוציא היתר? זה פגיעה לא מידתית.
תומר רוזנר:
אין להם זכות מוקנית לאישור תוכניות.
יהודה זימרת:
אני לא מדבר על זכויות מוקנות. אני מדבר על בני אדם, על מי שכבר גמר את התוכנית. לא כולם גנבים.
זוהר עובד:
על אילו תוכניות אתה מדבר? גם רישיונות בנייה?
אילנה שפרן:
נוכל לאשר להם רק 3 חודשים אחר-כך וזה בעייתי.
יהודה זימרת:
עדיין חלה בשטח תמ"א 13, זה מספיק בשביל 3 החודשים. אף אחד לא יכול בלאו הכי לבנות על החוף היום.
ליאורה עופרי:
סוכם שיהיו שתי גרסאות על סמכות השר – שר הפנים או השר להגנת הסביבה – לעניין החוק לשמירת הסביבה החופית. בהנחה ותתקבל הגרסה שהשר להגנת הסביבה קובע, לגבי יום התחילה אני מבקשת, לצורך היערכות והקצאת משאבים לאכיפה, שתינתן לנו חצי שנה.
נטשה אפשטיין:
הקצאת משאבים זה לפני שמגיע למליאה.
ערן ניצן:
אם את רוצה הקצאת משאבים – בואי נדבר על הקצאת משאבים.
ליאורה עופרי:
שיהיה ברור שזאת הבקשה שלנו לעניין סעיף התחילה.
היו"ר דב חנין:
אתם יכולים להגיש הסתייגות, זכותכם המלאה.
ליאורה עופרי:
באשר להערות של רשות המים, עדיין לא הבנתי מה התקבל.
היו"ר דב חנין:
ההערות שלהם ירדו, פרט לנושא שסיכם יושב-ראש הוועדה.
תומר רוזנר:
היתה הצעה של משרד הפנים להשתמש בסעיף שקיים כיום בחוק, שקובע שהוועדה לשמירת הסביבה החופית יכולה להחריג שטחים מסוימים מתחולת החוק, כאשר מרכזת הוועדה אמרה שהיא לוקחת על עצמה לטפל בנושא מולכם ולהחריג את האתרים שציינתם כאן בוועדה. זאת מן הטעם ליצור איזה מנגנון, שיהיה מקצועי מצד אחד, ומדויק מצד שני, להגדיר בדיוק את הצרכים שלכם ולא לבוא כרגע עם הוראות גורפות כלשהן. השאלה אם אתה מקבל את ההצעה הזאת.
אורי שני:
אני לא מקבל.
היו"ר דב חנין:
אני לא נכנס כרגע לדיון בנושא הזה. אני אומר באופן פתוח, שבמצב אחר הייתי מקבל החלטה כדעתי, אבל מכיוון שיושב-ראש הוועדה סיכם את הנושא הזה, בהסכמה אתך, אני לא מתכוון לשנות את ההסכמה הזאת. יושב-ראש הוועדה יצא להיפגש עם ראש ממשלת גרמניה. גם בכנסת יש כללי משחק ואני נשאר עם ההסכמה הזאת, למרות שאני לא מאוד מאושר ממנה.
אני רוצה לוודא שהרשימה שהתייחסת אליה, של מקומות שמוחרגים, תופיע בתוספת כלשהי, אבל המקומות יהיו מתוחמים מאוד.
תומר רוזנר:
אין שום תיקון כזה. לא נוכל להכניס את זה בחוק. הרי לא נצרף עכשיו תסריט עם - - - . אני מציע הצעה אחרת, תהיה תוספת שתגדיר את רשימת האתרים, כפי שציינת, והתחום הספציפי שלהם ייקבע בתיאום ביניכם ובין הוועדה לשמירת הסביבה החופית.
היו"ר דב חנין:
לא נמתין לזה.
צחי בר ציון:
כפי שיש תוספת ראשונה לחוק, תהיה תוספת שלישית.
אילנה שפרן:
החוק לא יוכל לדון בגבולות אם זה לא יהיה בסמכותו.
אורי שני:
הסכמתי להצעה שלכם ואני מסכים לצמצם את האתרים. זה חל גם על זה. עדיין זאת הרשימה, והתוספת חלה גם על זה.
תומר רוזנר:
החוק צריך לקבוע מי מוסמך לקבוע.
אורי שני:
אם אתה מוציא את האפשרות לקבוע אז אתה מוציא את האפשרות שזה קיים. נעביר לוועדה גבולות מסודרים לגמרי, ודרך אגב נשתמש בזכות שלנו לבוא לוועדה כדי להוסיף מקומות נוספים.
היו"ר דב חנין:
רשות המים תעביר לוועדה לשמירה על הסביבה החופית הצעה מוגדרת בתוך מסגרת זמן מוסכמת, ושני הגורמים הללו יביאו את עמדותיהם בפני ועדת התכנון והבנייה.
אורי שני:
התחייבנו כאן שהאתרים יהיו מצומצמים ככל האפשר. לא תוכלו להגיד שההסכמה שלי לא רצינית.
צחי בר ציון:
כפי שיש את התוספת הראשונה תהיה תוספת שלישית.
היו"ר דב חנין:
ההצעה של מנכ"ל רשות המים, בהתאם לעיקרון שהוועדה קבעה, מצד אחד תהיה החרגה מתחולת החוק של המתקנים הספציפיים, לפי הרשימה שהוקראה כאן, כפי שיושב-ראש הוועדה הסכים. מצד שני ההחרגה הזאת תהיה מינימליסטית מאוד, כלומר רק של האזור המבונה עצמו, של המתקן החיוני שיוחרג. רשות המים תגיש תסריט של האזורים לוועדה לשמירה על הסביבה החופית.
אילנה שפרן:
אין לנו סמכות לדון בזה.
יהודה זימרת:
זה לא בסמכות הוולחו"ף.
צחי בר ציון:
כפי שיש את התוספת הראשונה, שמגדירה בתסריט את הגבולות של תחום הכנרת, תהיה תוספת שלישית. אנחנו נצרף בתוך כשבוע – כמה ימים שתקצו לנו – את כל האזורים של המתקנים שאנחנו רוצים, זה יצורף בתסריט. זאת ההצעה שלנו.
תומר רוזנר:
בחייך, לא תוכל להעביר בתוך מספר ימים תסריט מדידה.
ליאורה עופרי:
זה ייכנס לא לחוק איגוד ערים כנרת, אלא לחוק שמירת הסביבה החופית.
יהודה זימרת:
זה לא שייך לחוק איגוד ערים כנרת.
זאב אחיפז:
אותו תסריט שנעשה - - - יפתור את הבעיה הטכנית.
צחי בר ציון:
חשוב מאוד שאזורים יהיו מוגדרים כדי שלא יהיו מחלוקות. לכן חשוב לצרף תוספת, כדי שהאזורים יהיו ברורים. נגדיר את זה גיאוגרפית.
ליאורה עופרי:
זה אמור להיכנס לחוק שמירת הסביבה החופית.
תומר רוזנר:
אתה מוכן לקיים התייעצות לפחות אם הוועדה לשמירת הסביבה החופית?
אורי שני:
כן.
יהודה זימרת:
אבל אין לנו סמכות. אנחנו לא מתייעצים כי ביקשו מאתנו חוות דעת מומחה. אפשר ללכת למומחה לגיאוגרפיה או לגורמים אחרים. אנחנו לא משרטטים קווים בוולחו"ף, אלא מקבלים החלטה מה לעשות בתוך הקווים.
תומר רוזנר:
אז תהיה לך סמכות לקבוע את הקווים.
יהודה זימרת:
לא, אומרים לנו לשרטט קו.
תומר רוזנר:
אתה לא רוצה? אם כך, נרד מן העניין.
צחי בר ציון:
זה ייצור בירוקרטיה מיותרת.
תומר רוזנר:
שר התשתיות הלאומיות יפרסם בתקנות את התחומים המדויקים על-פי הצעת רשות המים.
יהודה זימרת:
אבל צריך לקבוע שזה רק התחומים החיוניים.
היו"ר דב חנין:
כן, זה יהיה מוגדר – שטח מינימלי מבונה וחיוני לתפעול.
גדעון (גידי) ברסלר:
אפשר לבקש שזה ייעשה בהתייעצות עם מינהל התכנון למשל?
היו"ר דב חנין:
הם לא רוצים. בחוק הזה אף אחד לא רוצה כלום. רק משרד האוצר משום מה במקרה הזה רוצה משהו. הוא ייתן גם כסף אחר-כך.
אורי שני:
הגדרנו את כל המקומות שרשות המים מציעה. אני רוצה להבהיר שמה שהוטמע בהצעת החוק כבר כלול.
המשמעות של ההסכמה שלנו לסעיף 14א - - -
תומר רוזנר:
סעיף 14א הוא סעיף חדש שהסכמתם להוריד.
אורי שני:
סעיף 14א זה הרשימה.
היו"ר דב חנין:
תהיה רשימה בתוספת.
תומר רוזנר:
זה לא בסעיף 14א. אתה מדבר כרגע על החרגה מן הצורך לבוא לוועדה לשמירת הסביבה החוקית, לכן התיקון איננו בחוק שמירת הסביבה החופית, אלא בחוק התכנון והבנייה, שמופיע בסעיף שלאחר מכן, ושם נוסיף את הרשימה שאתה מדבר עליה.
היו"ר דב חנין:
תודה רבה. הנושא מסוכם. נעבור לנושאים האחרים שעומדים בפני הוועדה.
תומר רוזנר:
שני נושאים נותרו פתוחים.
צחי בר ציון:
זאת לא ההסכמה. הוסכם לקבל את סעיף 14א רבתי, ואת התיקון לסעיף 156(ב).
היו"ר דב חנין:
שמעתי את ההסכמה על רשימת המקומות, כך הבנתי.
צחי בר ציון:
סעיף 14א בחוק שמירת הסביבה החופית יקבע: "הוראות חוק זה לא יחולו על כל פעילות המתבצעת בשטחים שתחומם מפורט בתוספת". זה בדיוק מה שאנחנו אומרים, זה בדיוק ההסכמה, ותמונת הראי של זה היא התיקון בסעיף 49, שמתקן את סעיף 156(ב) לחוק התכנון והבנייה.
תומר רוזנר:
כפי שהבנתי מפרופ' שני, הכוונה שאותם שטחים שהוא קרא את הרשימה שלהם יהיו פטורים מלבוא לוועדה לשמירת הסביבה החופית, ולכן כך יהיה, זה הכול. אם הבנתי אותך נכון, הרצון שלך שבשטחים שקראת את שמותיהם - - -
צחי בר ציון:
זה לא רצון. זה צורך.
תומר רוזנר:
הצורך והרצון הם לטובת כל הציבור. אותם אתרים לא יצטרכו לבוא לוועדה לשמירת הסביבה החופית. הביטוי של זה בחוק התכנון והבנייה.
צחי בר ציון:
הביטוי של זה גם בסעיף 14א לחוק שמירת הסביבה החופית וגם בסעיף 156(ב) לחוק התכנון והבנייה. זה ביטוי שמופיע בשניהם.
יהודה זימרת:
זה אומר שאפשר לתבוע, שאפשר לעשות הכול.
צחי בר ציון:
חוק התכנון והבנייה כאן מסתמך גם על חוק שמירת הסביבה החופית ולכן צריך לתקן את שניהם. זאת היתה ההסכמה עם חבר הכנסת אופיר פינס-פז.
תומר רוזנר:
אני הבנתי את ההסכמה אחרת.
היו"ר דב חנין:
גם אני הבנתי את ההסכמה כפי שהבנתי, אז אני נשאר עם ההסכמה כפי שהבנתי כי אני רוצה להיות לויאלי להסכמה. יש לי ספקות משלי לגבי ההסכמה, אך מכיוון שהיתה הסכמה נשארתי איתה כפי שהבנתי.
צחי בר ציון:
זה לא נותן לנו שום פתרון.
היו"ר דב חנין:
נראה לי שזה נותן לכם פתרון.
תומר רוזנר:
הנושאים הנוספים שנותרו פתוחים הם נושא המכסות על הרשויות המקומיות, והיתה על כך הסתייגות של הרשויות המקומיות, ונושא התחולה על כפרי הנופש.
היו"ר דב חנין:
נושא המכסות הוא נושא של תקציב – סעיף 34.
אורי שני:
חבר הכנסת דב חנין, אני מצטער. ההסכמה מבחינתי ברורה לחלוטין.
היו"ר דב חנין:
תבהיר לי גם.
אורי שני:
אסביר אותה. ההחרגה של השטחים הללו היא חריגה מקומית, לא רק לבנייה. בתוך האתרים הללו אנחנו עושים כל הזמן פעילויות שונות. לכן ההחרגה היא מחוק שמירת הסביבה החופית ולא רק מן הצורך לקבל היתרים לפי חוק התכנון והבנייה. ההחרגה במפורש עמוקה יותר. אנחנו עושים שם כל הזמן פעולות, ואני יכול להציג 7 דוגמאות ב-5 דקות.
תומר רוזנר:
אתה לא צריך להציג דוגמאות. אני רוצה להפנות אותך לסעיפים שהכנסנו ונראה לי שהם מספקים תשובה. הסעיף האופרטיבי שמונע ממך פעילות הוא סעיף 4 לחוק שמירת הסביבה החופית, ולגבי המתקנים שלכם, כפי שמופיע בסעיף 5, כבר אמרנו שהם מוחרגים באופן מלא.
טל שביב:
רק להולכי רגל.
תומר רוזנר:
בכפוף להערה שהסכמת לה, שזה יהיה במינימום ההכרחי.
אורי שני:
אני מסכים עדיין.
תומר רוזנר:
בסעיף 4, שהוא הסעיף האופרטיבי, שעניינו איסור פגיעה בסביבה החופית, הוספנו את סעיף קטן 4(ג), שנותן לך את חופש הפעולה המלא שאתה צריך. תקרא את הסעיף הזה ותגיד לי אם מעבר לזה אתה צריך דבר מה נוסף.
היו"ר דב חנין:
יש לך מספר דקות לבדוק את זה.
אם כך, בסעיף 34, על מכסות תקציביות, ההסתייגות ששמענו לא מקובלת עליי, לא נקבל אותה. הסעיף נשאר על כנו.
נעבור לכפרי הנופש.
תומר רוזנר:
מסביב לכנרת יש סוגים שונים של כפרי נופש. כפרי נופש אחדים נמצאים בתוך משבצת הקיבוצים, ואין מחלוקת שהם מוחרגים. לגבי כפרי נופש שנמצאים בסמוך לחצרי הקיבוצים, ביקשו להחריג אותם, שגם תחום החוף שלהם, התחום שבין הכפר ובין הים, יהיה מוחרג ולא ייכלל בתחום האיגוד. אפשר להראות את זה במפה למשל במפרץ אמנון או בעין-גב. היתה שאלה אם באותם מקומות תהיה גם רצועת חוף שהיא בתחום האיגוד.
אורי שני:
אנחנו מסכימים.
היו"ר דב חנין:
גם ההחרגה הזאת לא מקובלת עליי.
ערן ניצן:
יש בה היגיון. הרשויות המקומיות טענו שהאזורים הללו מנוהלים על-ידי הרשות המקומית ופעמים רבות יש בהם בנייה אינטנסיבית. בתוך הבנייה האינטנסיבית אתה יוצר כאן איזו חלוקה בין שתי רשויות, זה הקושי.
היו"ר דב חנין:
זה חלק מן האיזון שאנחנו רוצים לייצר בחוק הזה.
יהודה זימרת:
יש כאן השלכות של עבירות פליליות, השלכות על מי מוסמך לאכוף. פקחים צריכים לדעת אם זה השטח שלהם או לא השטח שלהם. מה שיקרה, שבשלב מסוים יהיו תחומי הפקר שיפגעו באכיפה כי לא יהיה גורם אחד אחראי. כל אחד יגיד: החלק הזה אצלו ולא אצלי. בסופו של דבר כאשר יצטרכו לאכוף מרוב גופים מוסמכים אף אחד לא יהיה מוסמך. כאשר שניים צריכים לאכוף, אף אחד לא אוכף.
היו"ר דב חנין:
על אילו כפרי נופש מדובר?
ניר פפאי:
בעיקר על כפר הנופש עין-גב, שמנותק מן הקיבוץ. יש גם את גינוסר, שבמילא לא נמצא על קו המים אלא יש חוף רחצה בחזית שלו. זה בעיקר עין-גב. וגם האון – אבל זאת בדיוק הדוגמה הטובה. כפר הנופש בקיבוץ האון, שנמצא בסמוך אבל מחוץ לגבולות הישוב, כן נמצא בתחום האיגוד, שם האיגוד כן מחזיק את קו החוף, ולעומת זה בעין-גב לא.
היו"ר דב חנין:
אז אנחנו מדברים רק על עין-גב. נכניס את עין-גב.
תומר רוזנר:
רק את רצועת החוף, כמובן, לא את כפר הנופש עצמו.
משה רוטר:
בתוספת הראשונה, על תחום איגוד ערים כנרת, אני מבקש לומר לעו"ד תומר רוזנר כי אני יודע שהוא יבין את דבריי. דבר ראשון, התסריט או המפה לדעתי צריך להיות במעמד תכנוני, עם סמכויות תכנוניות של הוועדות. דבר שני, אני מבקש מאוד שבנוסף לכך שהתסריט מופקד ברחוב קפלן 3 בירושלים יהיה מופקד גם בוועדות התכנון.
היו"ר דב חנין:
תודה רבה. גברתי היועצת המשפטית, התוספת השנייה לפי דעתי מתייחסת לא לסעיף 37 אלא לסעיף 38. תבדקו את זה.
תומר רוזנר:
נכון.
שלמה גואטה:
אני אחד המפעילים בכנרת. מאז שהוציאו את - - - עשיתי את זה ברשות הרשויות בהתאם לצרכים של הציבור. כמובן לא קרה שום דבר וכל הרעש מסביב היה מיותר.
היו"ר דב חנין:
תודה. רשמנו את דבריך.
שלמה גואטה:
אולי אפשר שבאיזה פורום כזה או אחר יתייעצו עם אנשים בעלי ניסיון של עשרות שנים שיוכלו להציג לכם פתרון. לדעתי בכספת כאן יש פתרון מושלם לטובת הציבור.
היו"ר דב חנין:
תהיה לך כתובת מסודרת – איגוד ערים כנרת, ואתה מוזמן לפנות אליו ולהציע לו את הפתרון.
תודה רבה לכולם. אני מעמיד להצבעה את הצעת חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, התשס"ח-2008 [סעיפים 35-63 בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח-2007]. אני מצביע בעדו. אין מתנגדים ואין נמנעים.
תומר רוזנר:
באשר לשר הממונה, אני מבקש שתצביע על שתי הגרסאות.
יהודה זימרת:
אנחנו צריכים לראות את ההסתייגות.
תומר רוזנר:
אין הסתייגות, אלא שתי גרסאות.
היו"ר דב חנין:
בלב כבד אני מצביע בעד הנוסח שיושב-ראש הוועדה אישר לפני שעזב. הנוסח השני יהיה בהסתייגות. אני מציע למשרד להגנת הסביבה לחשוב פעם נוספת ולהגיע להידברות עם משרד הפנים ועם משרד האוצר. מה שקורה כאן מביך מאוד, אבל זה הסיכום אליו הגענו. אני עומד בנוסח שיושב-ראש הוועדה הציע לפני שעזב את הישיבה.
תודה רבה לכולם.
הישיבה ננעלה בשעה 15:45