פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 532
מישיבת ועדת כלכלה
יום שלישי י"א באדר ב' התשס"ח (18 במרץ 2008), שעה 13:15
סדר היום: הצעת חוק הגבלת השימוש ורישום בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות) (תיקון מס' 4) (איסור תיקון בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית), התשס"ח-2008.
נכחו:
חברי הוועדה:
גלעד ארדן – היו"ר
משה כחלון
יעקב כהן
מוזמנים:
שרית זוכוביצקי - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
רפי אלישע - מפקח מוסכים מחוז ירושלים והדרום, משרד התחבורה .
חנן אהרון - משרד התחבורה והזהירות בדרכים
עו"ד עודד ברוק - יועץ משפטי, המשרד לביטחון פנים
סנ"צ יוסי כהן - סגן מפקד אתגר, המשרד לביטחון פנים
רפ"ן גל קפלן - יועץ משפטי יחידת אתגר, המשרד לביטחון פנים
נחום גבאי - קמ"ט תחבורה , משרד הביטחון
אתי מורד - איגוד לשכות המסחר
דני שוחט - איגוד לשכות המסחר
יעקב חלווה - יו"ר ענף פחחות, איגוד המוסכים
רונן לוי - יו"ר איגוד המוסכים
מילאד פרס - חבר הנהלת איגוד המוסכים
אבי גלצנר - איגוד מכוני הרישוי
שמואל מלכיס - איגוד חברות הביטוח
יצחק מירון - איגוד שמאי הביטוח
יועצת משפטית: אתי בנדלר
מנהל/ת הוועדה: לאה ורון
קצרנית פרלמנטרית: איה לינצ'בסקי
הצעת חוק הגבלת השימוש ורישום בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות) (תיקון מס' 4) (איסור תיקון בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית), התשס"ח-2008.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא הצעת חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות) (תיקון מס' 4) (איסור תיקון בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית) התשס"ח-2008 של חבר הכנסת משה כחלון.
הצעת החוק אושרה ביום ה- 12 לפברואר 2008 בקריאה ראשונה במליאת הכנסת והיום נדון בהכנתה לקריאה שנייה וקריאה שלישית אך בטרם נתחיל לדון היועצת המשפטית של הוועדה ביקשה להסב את תשומת ליבנו למספר נושאים שההצעה רלוונטית לגביהם, אני בכוונה לא משתמש במילה בעיות, ובנוסף, היועצת המשפטית של הכנסת, עורכת הדין אלשטיין, ביקשה גם היא להעביר באמצעות היועצת המשפטית של הוועדה את התייחסותה והתייחסות המחלקה המשפטית לנושאים שונים נוספים שהצעה מעוררת.
אתי בנדלר:
דבר ראשון אני רוצה להזכיר שההצעה על פניה אכן הצעה בעייתית משום שהיא באה לקבוע איסור גורף על תיקון כלי רכב בשטחי הרשות האזרחית הפלסטינית ללא הבחנה או בדיקה האם המוסך שבו מתקנים את כלי הרכב אכן הוא מוסך שעושה שימוש בחלקי רכב באופן בלתי ראוי, דהיינו גנובים או לא כשרים בדרך זו או אחרת והאם מדובר בתיקון מסיבי רציני שעושה שימוש בחלפים או שמא מדובר בתיקון מזערי כמו פחחות או יישור כנף ואם אכן מדובר בתיקון רכב שעלול להיות בלתי בטיחותי.
האיסור הוא איסור גורף והופך לעבריין כל מי שמבצע תיקון במוסך שטחי הרשות הפלסטינית ואנחנו מאד משתדלים איסורים מהסוג הזה לא לקבוע בחקיקה למעט במקרים שהכנסת הגיעה למסקנה חד משמעית וברורה שאין כל דרך אחרת מדתית יותר להילחם או לטפל בתופעה שהכנסת חושבת שהיא תופעה שלילית שיש למגר אותה.
כשהאמירות האלה לנגד ענינו ניסינו לחפש פתרונות מדתיים יותר, נערכו פגישות עם נציגי המשטרה משרד המשפטים וכו', לצערי לא הצלחנו, חוץ מאשר לעניין אחד שחברי הכנסת העלו גם בישיבה האחרונה שלא הייתי נוכחת בה, אבל העלו שיש לוודא שמי שנקלע למצב של צורך לתקן תקלה כלשהי שברכבו לא יצא עבריין מצד אחד ומצד שני לא ימשיך בנסיעה כשזה עלול לסכן אותו או משתמשים אחרים ברכב, ובכך הוועדה תדון, אני מניחה בהמשך, לא הצלחנו לצערי למצוא פתרון שיחידת אתגר או משרד המשפטים תעמוד מאחריהם.
אני מבקשת להפנות את תשומת הלב להערות של היועצת המשפטית לכנסת לעניין הצעת החוק והייתי מבקשת שהוועדה תיקח אותם לתשומת ליבה ותדון בהם. הערה ראשונה של היועצת המשפטית מתייחסת לישראלים בשטחים, דהיינו מוסכים בבעלות של ישראלים בשטחים שחוקי היסוד חלים עליהם אם כי למיטב הבנתי הצעת החוק כלל לא חלה עליהם משום שמדובר רק במוסכים שנמצאים בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית ואם יש מוסכים של ישראלים בשטחים הם כולם בשטחי סי. לכן אני מבינה שאין כאן בעיה.
היו"ר גלעד ארדן:
יכול להיות שמישהו שותף סמוי במוסך בשטחי הרשות הפלסטינית ואז יעתור לבג"ץ על כך שהגבילו את חופש העיסוק שלו והוא לא יכול לתקן לישראלים.
אתי בנדלר:
היועצת המשפטית לכנסת סבורה שיש בהצעת החוק הזו פגיעה בחיי היום יום ובהתנהלות של ישראלים החיים בשטחים כי היא לא לוקחת בחשבון את הישראלים החיים בשטחים ואשר רגילים במסגרת ההתנהלות הרגילה של חיי היום יום שלהם לתקן את רכבם בשטחים. זו הערה ראשונה.
הערה נוספת מתייחסת לנתונים שעמדו בפני הוועדה בבואה לחוקק את החוק הזה. נטען שהנתונים שהובאו אינם נתונים גולמיים אלא בעצם יש בהם מסקנות והערכות. קיבלנו מונחים מופשטים ללא מדגם וללא מובהקות סטטיסטית ולכן לדעת היועצת המשפטית החקיקה אינה בשלה. לטענתה ייתכן שנכון לחוקק חוק כזה אם מדובר במכת מדינה אך אין נתונים שמוכיחים זאת. בכל מקרה הייתי מאד מבקשת שהוועדה תאפשר שוב למשטרה להתייחס לנושא שהם הציגו.
טענה נוספת היא שככל שמדובר בתופעה של גניבות רכב וליקויים בטיחותיים הרי שעצם הקמת יחידת אתגר מספיקה לפי הנתונים שיחידת אתגר המציאה לוועדה, הקמת היחידה הביאה לירידה בגל הגניבות והוכחה הצלחה הרתעתית ואולי המצב הנוכחי מספק במיוחד אם היחידה תגביר את הפעולות שלה ואולי לא יהיה צורך בתיקון החוק.
היו"ר משה כחלון:
לפי היועצת המשפטית, אם החוק יעבור אפשר לוותר על יחידת אתגר.
אתי בנדלר:
טענה נוספת שלכאורה גם דלק יכול להיות מהול ואם כך מדוע לא אוסרים על מילוי דלק בשטחים, עצם העובדה שמבצעים שם עבירות לא אמורה להביא לאיסור כללי של ביצוע אותה פעולה אלא יש להילחם בעבירות לגופן.
הערה נוספת מתייחסת לסנקציה הפלילית המוצעת בהצעת החוק. רוצים לקבוע חזקה פלילית אני אתייחס לזה שוב כשנגיע לסעיף הרלוונטי ונשאלת השאלה איך יוכיחו שהייתה כוונה לתקן את הרכב ולא לעשות פעולה אחרת, נתייחס לזה כשנקרא את הסעיף הרלוונטי. על כל פנים נראה לדעת היועצת המשפטית שמדובר בסנקציה קשה ואולי אף דרקונית שעלולה להיות לא אפקטיבית כי יהיה קשה לתפוס את העבריינים אם אכן יש קושי להיכנס לשטחים וכל כניסה היא בתיאום עם צהל.
בשל כל הבעיות שהועלו, ואני מזכירה את הדברים שהערתי בתחילת הדברים אנחנו רוצים להציע שהצעת החוק תהיה הוראת שעה כשהיועצת המשפטית לכנסת מציעה שתהיה הוראת שעה לשנה אחת בלב ללא אפשרות הארכה מתוך תקווה שגם אם יש צורך לחוקק את החוק, יש להניח או לקוות שבמשך שנה הטיפול בחוק או הטיפול של המשטרה - - -
יפעת רווה:
מה פירוש ללא אפשרות להארכה?
היו"ר גלעד ארדן:
לא במנגנון שהכנסתי, שהוועדה תוכל על פי בקשת השר הממונה בתום שנה להאריך או לקבוע אותו למציתות אלא שהוא יפקע, ואם המדינה תרצה או המציע, יחוקקו מחדש את החוק, זו עמדת היועצת המשפטית שלה כנסת.
אתי בנדלר:
אלה ההערות, ככל שיהיה צורך להיכנס להערות אלה בסעיפים הרלוונטיים אני אזכיר אותם שוב.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מודה לך. לפני שנשמע את התייחסות המשטרה האם המציע רוצה להשיב לדברים.
משה כחלון:
אני מבקש להשיב על מספר דברים בהערות היועצת המשפטית של הכנסת. את רוב ההערות שמענו במהלך הדיונים לקראת הקריאה הראשונה ודנו בהם. העוגן של הטענות הוא החלק של הנתונים מהמשטרה, קיבלנו נתונים עם מובהקות ברורה וזה מופיע גם בדברי ההסבר, שעל פי נתוני יחידת אתגר של ממשלת ישראל מידי יום ביומו מועברים בשטחי הרשות הפלסטינית כ- 50 כלי רכב מישראל לשם תיקונם או פירוקם והעברתם חזרה לישראל, למוסכים בתי עסק וכן הלאה.
יש לנו נתונים שקיבלנו ואין טעם לשמוע אותם שוב, כי הם לא השתנו אלא אם כן השתנו לטובה בעקבות הפרסום שהחוק הולך להתקבל. אנחנו רוצים לנסות ולראות איך מחריגים את הבעיות האלה של אנשים שבאים לתיקון קטן או חילוץ. הנושא הבעייתי שנשאר הוא של אדם שנכנס ונתקע שם, הוא לא נכנס על מנת לתקן, הגיע מסיבה כלשהי ונתקע עם הרכב מכל סיבה, וכאן אנחנו צריכים למצוא דרך איך להחריג את זה.
לגבי הוראת שעה, על פניו זו נראית הצעה סבירה אבל אני מבקש לא לקבל כרגע את ההחלטה אלא לקראת סוף הדיון. היות ובדיונים הקודמים עסקנו ברוב הדברים, אני מבקש להקריא את הצעת החוק וכשנגיע לסעיפים הבעייתיים נקיים דיון עליהם.
היו"ר גלעד ארדן:
נסיים היום את הדיון בהצעת החוק ונצביע, או שנקבל אותה או שהוועדה תדחה אותה.הטענות שהועלו כרגע הן משפטיות והדיון הכללי כבר התקיים אין צורך לחזור על יתרונות בהצעת החוק שבודאי כבר נרשמו בפרוטוקול כי היום נעבור סעיף סעיף, כפי שעושים בהכנה לקריאה שנייה ושלישית ונשמע הערות ספציפיות לכל סעיף. אני מבקש לשמוע רק עמדות של יועצים משפטיים כרגע או של משרד המשפטים או של יחידת אתגר מהמשרד לביטחון פנים או של שניהם בהתאם לרצונם.
נחום גבאי:
אני מייצג את מטה פעולות הממשלה בשטחים, קרי ראש המנהל האזרחי, לפני שמקבלים החלטות הייתי מבקש שלפחות דעתם תוצג בפני הוועדה. אנחנו מדברים על הצעת חוק שבעיקרון מקובלת עלינו, אנחנו בהחלט מסכימים למגר את התופעה של גניבת כלי רכב.
היו"ר גלעד ארדן:
אבל לא בדרך הזאת.
נחום גבאי:
יש לי נתונים, ב- 2007 נכנסו 500,000 ישראלים ליריחו לביקורים, למסחר, להנאה, וזה בלי הקזינו, כשלפי החוק אסור להם להיות שם.
משה כחלון:
אם היה מותר היו שם 12 מיליון?
נחום גבאי:
יש חוק אבל זה מה שקורה. לבית לחם נכנסו 900,000 מבקרים בעלי תעודת זהות ישראלית, ערבים ונוצרים תושבי מדינת ישראל. לפי הצעת החוק, כל אלה, אם תיקנו את הרכב שלהם הם עבריינים.
היו"ר גלעד ארדן:
או שלא הקשבת או שאתה לא מעוניין להתייחס לבקשות שלי, הבקשה שלי הייתה שכאשר נגיע לסעיף שאליו יש לאדוני התנגדות ספציפית, או רצון לשפר, אדוני יציע, כי דיברת גם בדיון הקודם וזה לא שהעמדה שלך לא הובאה, היא הובאה כבר בעבר. הוועדה, כפי שאמר מציע החוק, החליטה לצמצם את תחולת החוק לגבי אנשים שנכנסו לא למטרת התיקון ושהתיקון דרוש להם לשם המשך נסיעת הרכב. כלומר תיקוני חירום שעליהם לא יחול החוק.
אם הכנסת תכריע שהיא מעוניינת לאסור על תיקוני רכב בשטחים המוחזקים, זו זכותה של הכנסת, אנחנו מבינים את הבעייתיות שעלולה להיווצר, ואנחנו מקווים שהאזרחים ישמרו על החוק, שהמדינה תעשה הסברה לגביו ושגם מדיניות האכיפה תהיה מדיניות עם שיקול דעת. אנחנו מכירים את הבעיה שאדוני העלה.
נחום גבאי:
כל מה שאנחנו מבקשים הוא שהמשטרה תפעיל שיקול דעת ולא שכל אחד יהיה עבריין.
היו"ר גלעד ארדן:
לא כל אחד עבריין, לחוק יש תכלית מאד ברורה והיא הוצגה בהרחבה על ידי המשטרה, אם מהפן של צמצום גניבות הרכב ואם מהפן של שיפור הבטיחות והוודאות שהרכבים שנוסעים בכבישי ישראל הם רכבים שתוקנו במוסכים מורשים שנמצאים בפיקוח של מדינת ישראל והתכליות האלה הן תכליות ראויות. אנחנו ננסה לצמצם את הפגיעה על ידי צמצום תחולת החוק ובנוסף המשטרה תפעיל מדיניות אכיפה בעלת שיקול דעת.
יפעת רווה:
את ההצעה של הוראת השעה שמענו היום לראשונה. כיוון שזו עמדת ממשלה אנחנו מעדיפים לתאם מראש. בחוק בעייתי אחר, בנושא של הסעת שב"חים, זו הוראת שעה שמתחדשת וכל פעם לומדים מהניסיון ואיזה בעיות יש ונעשו תיקונים, אז יכול להיות שכדאי באמת לשקול את זה.
היו"ר גלעד ארדן:
בשונה ממה שהציעה היועצת המשפטית של הכנסת את מדברת על הוראת שעה כן מתחדשת, שב"חים צריך שלוש קריאות בכל פעם?
יפעת רווה:
צריך ועושים את זה.
עודד ברוק:
נשמח להוראת שעה יותר פשוטה שנוכל להאריך אותה.
היו"ר גלעד ארדן:
אני בעד אבל המשפטנים לא כל כך אוהבים את זה.
יוסי כהן:
כדי לסבר את האוזן, ועדכנתי גם את חבר הכנסת כחלון, אנחנו נמצאים היום בירידה מצטברת בגניבות הרכב ביחס לשנה קודמת, ירידה של 31%. מאז פרסום החוק, כנראה נוצרה הבנה בחלק מהציבור כשהחוק הזה עבר, קיבלנו תגובות מאזרחים שפנו אלינו איך מיישמים את החוק ומה המשמעויות, יש ירידה של 10% בגניבות הרכב.
אני יודע לכמת את זה לכמות של קורבנות שלא באו למשטרה והתלוננו וחיו חיים טובים, לא נכנסו להם בלילה הביתה כדי לגנוב את הרכב. מישהו אחר יכול לכמת את זה גם כלכלית ואפשר לכמת את זה גם מבחינת בטיחות. אני חושב שהאינטרס הציבורי פה זועק לשמים.
אני רק מזכיר שקיים חוק, החוק בתוקף, שאוסר תיקון בחלקי רכב ישנים בתחומי הרשות הפלסטינית. אנחנו מדברים על סגירת פרצה בגודל של שער כדורגל שאומר שלא יהיה תיקון של כלי רכב ישראליים מכל אותם טעמים שפירטנו. לכן אני שוב אומר שהאינטרס הציבורי פה מתבקש מכל הטעמים שפורטו בעבר ולכן חשוב להתייחס לחוק הזה בצורה המיטבית.
היו"ר גלעד ארדן:
אסור לתקן בעזרת חלפים שהגיעו מהרשות הפלסטינית.
יוסי כהן:
ההגדרה היא חלפים ישנים, חלקים משומשים.
עודד ברוק:
אנחנו יודעים שסך הכול חלפים חדשים נכנסים בסכומים זעומים לתחום הרשות .
היו"ר גלעד ארדן:
אני רוצה לומר באשר להערה של היועצת המשפטית של הכנסת שעניין המובהקות הסטטיסטית לא כל כך רלוונטי בעניין הזה כי ככל שיש רצון לצמצם מספרים של תיקונים בשטחים, גם המספר האבסולוטי רלוונטי דיו כי אנחנו מעוניינים להוריד את המספר האבסולוטי, אנחנו לא חייבים דווקא למצוא סטטיסטיקות כמה מתוך כמה. די בכך שיש מספר אבסולוטי של 50, 60 רכבים שנצפים על ידי המשטרה שעוברים למוסכים לתיקון, נתתם נתון שמתחילת 2006 נצפו 730 רכבי גרר שונים שמכניסים רכבים. כמובן שלא ראו את כל רכבי הגרר שהכניסו, התופעה קיימת, כוונתנו היא לצמצם אותה בלי קשר לסטטיסטיקה כמה מכלל התיקונים בישראל נעשים שם. אנחנו רוצים שלא יעשו שם התיקונים.
עודד ברוק:
הטענה העיקרית של היועצת המשפטית של הכנסת היא על פגיעה בזכות והשאלה שלי היא איזה זכות נפגעת? אנחנו מדברים על מוסכים שלא מפוקחים על ידי אף אחד, שלא משלמים מיסים לאף אחד.
אתי בנדלר:
זה לא רלוונטי, אם היו משלמים מיסים היו משלמים לרשות הפלסטינית.
עודד ברוק:
אין להם רישיון מטעם שום גורם מוסמך, אנחנו לא יכולים לפקח על האנשים שעובדים שם.
היו"ר גלעד ארדן:
אסרו להביא רכב חדש מאמריקה, משרד התחבורה מחמיר אז את רוצה שלרכב משומש שהורכב ברשות הפלסטינית ניתן להיכנס?
אתי בנדלר:
הטענה היא לא נגד איסור ביצוע תיקונים בלתי בטיחותיים, העניין הוא שכדי להגיע לתוצאה הזו עושים איסור גורף לרבות, כפי שנאמר, החלפת שמן.
עודד ברוק:
אני מזכיר בנושא הזה שהנספח התעבורתי בין ישראל לרשות הפלסטינית מעולם לא נחתם.
גל קפלן:
הנספח לענייני תחבורה בין ישראל לרשות הפלסטינית מעולם לא נחתם ובנספח זה למעשה מפורטים ההכשרות שיבצעו מנהל מקצועי ברשות הפלסטינית שיהיו תואמות להנחיות של משר' התחבורה ולהנחיות האירופאיות וזה מעולם לא נחתם, אין לנו יכולת לדעת איזה הכשרות, באיזה דרך הם מתקנים, והכול פרוץ בתחום הזה.
נחום גבאי:
העברנו את כל הסמכות אליהם.
היו"ר גלעד ארדן:
לאנשים שלהם.
אתי בנדלר:
טענת המשטרה היא שכתוצאה מכך שהסמכויות הם של הרשות האזרחית הפלסטינית, אין לנו מידע לגבי פיקוח כלשהו שהרשות עושה במוסכים הפועלים שם לעומת החובה של המוסכים כאן בארץ להיות תחת פיקוח, לקבל רישיון ולהיות תחת פיקוח.
נחום גבאי:
רכבים פלסטינים, אחרי העברת הסמכויות, נסעו במדינת ישראל למרות שטופלו ברשות הפלסטינית. רכבים פלסטינים נוסעים היום באזור סי שהוא באחריות מלאה של מדינת ישראל, אז גם אותם צריך לעצור, גם הם מסכנים את הציבור.
היו"ר גלעד ארדן:
נתת לי רעיון מה לתקן, המנהל האזרחי מציע לי הצעה כזו.
עודד ברוק:
פועל יוצא של ההצעה - - -
היו"ר גלעד ארדן:
לא קורה כלום, אתה עוצר את זה מלקרות, היה יכול לקרות אם אדוני יוותר.
עודד ברוק:
יוצא שהכנסת מבקשת להגן על נכנסים לרשות הפלסטינית.
היו"ר גלעד ארדן:
מי רוצה להגן על הנכנסים לרשות הפלסטינית, אל תדבר בשם הכנסת, תגיד היועצת המשפטית אמרה משהו ואני לא מסכים אתה. אני יכול לחזור על דברי שמיש הכי רוצה את החוק מעכב את הדיון. זיהית סימני הסכמה אצל היחידים בעלי זכות ההצבעה כאן, אז מה זה רלוונטי כאן? אנחנו לא זקוקים לשכנוע הזה, ננהל את הדיון כי אנחנו רוצים להתקדם.
אתי בנדלר:
הצעת חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות) (תיקון מס' 4) (איסור תיקון בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית), התשס"ח-2008).
תיקון סעיף 1
1. בחוק הגבלת השימוש ורישום הפעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), התשנ"ח-1998 (להלן-החוק העיקרי)בסעיף 1, בהגדרה "חלק", אחרי "בתוספת" יבוא "הראשונה".
יש היום הפניה לתוספת הראשונה, כיוון שרוצים להוסיף תוספת נוספת, הרי שהתוספת הקיימת תיהפך להיות התוספת הראשונה, האם הסעיף מאושר?
היו"ר גלעד ארדן:
מי בעד סעיף 1?
הצבעה
בעד - רוב
נגד - אין
נמנעים – אין
סעיף 1 מאושר
אתי בנדלר:
סעיף 2 עניינו תיקון סעיף 10 כשסעיף 10 לחוק העיקרי דן בעונשין, בעבירות הפליליות. סעיף קטן (א) לסעיף 10 בנסחו הנוכחי אומר ברישה, "העושה אחת מאלה דינו מאסר שלוש שנים" וכאן, בפסקה (1) של הצעת החוק מוצע להוסיף בסעיף קטן (א) אחרי פסקה (5) פסקאות נוספות, דהיינו עבירות פליליות נוספות שמי שיעבור עליהם יהיה צפוי לעונש של שלוש שנות מאסר.
היו"ר גלעד ארדן:
עד שלוש שנות מאסר.
אתי בנדלר:
זה תמיד עד שלוש שנים.
היו"ר גלעד ארדן:
המשפטנים מבינים את זה אבל אני אוהב להגיד את זה לפרוטוקול ולטובת כלי התקשורת שלפעמים לא מציגים את זה בצורה הזו. הכוונה היא לעד שלוש שנות מאסר.
אתי בנדלר:
בסעיף 10 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (5) יבוא:
"(6) מוסר רכב לתיקון בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית, בניגוד להוראות סעיף 18א(ב1)(1)".
זה סעיף חדש שנגיע אליו בהמשך, שזו העבירה הראשונה של מסירת רכב לתיקון בשטחי הרשות האזרחית הפלסטינית.
"(7) מעביר רכב באמצעות רכב אחר כדי לתקנו בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית בניגוד להוראות סעיף 18א(ב1)(2)".
אלה שתי העבירות הפליליות הנוספות שהאיסורים שלהם מופיעים בהמשך וכאן מוצע לקבוע עונש של עד שלוש שנות מאסר בשל ביצועם, השאלה אם העונש כאן הוא לא דרקוני וחמור מידי והוא מידתי.
יוסי כהן:
אני מזכיר שזה נגזר מחוק קיים, החוק שאוסר את התיקון בחלפים ישנים, המשמעות היא שמשנים את הענישה בכל החוק.
אתי בנדלר:
לא.
גלעד ארדן:
מדבריו של מר כהן אני מסיק שכבר היום, מי שמתקן עם חלפים משומשים מהרשות הפלסטינית, חשוף לעד שלוש שנות מאסר. לפיכך זה לא נראה החמרה כל כך משמעותית שמי שמכניס את רכבו לשם, כשלמדינה אין באמת אפשרות לדעת האם יותקנו בה שם חלפים משומשים או חדשים או ילחימו שני רכבים לרכב אחד, אין שינוי בנורמת הענישה שהייתה נהוגה ממילא בחוק בתחום הזה.
אתי בנדלר:
אני רוצה לברר עם הגברת רווה, אם אדם תיקן את רכבו בניגוד לפסקה המוצעת ובנוסף לכך הסתבר שנעשה שימוש לצורך אותו תיקון בחלק משומש. הרי הוא בלאו הכי ביצע עבירה לפי פסקה קיימת, כאן זה על היתרה, על עצם ביצוע התיקון, האם אני צודקת בניתוח הזה?
יפעת רווה:
למיטב הבנתי, כן.
גלעד ארדן:
המשטרה הציגה שיש להם בעיה בהוכחה ובהשגת הראיות לצורך עניין החלפים המשומשים. בשביל זה הם צריכים לקחת לו את הרכב להביא למכונאי שיאמר מה הוחלף. אנחנו מקלים עליהם כאן בעניין הראייתי.
משה כחלון:
אם הוא גם הכניס וגם תיקון אז זה שני כתבי אישום? שש שנות מאסר?
היו"ר גלעד ארדן:
להוסיף סעיף או זה או זה? אם מעמידים לדין זה יהיה ובלבד שאם הוא עמד לדין על סעיף קטן (6) או (7) לא יאשימו אותו גם בחלפים משומשים?
אתי בנדלר:
הייתי שמחה אם המחלקה הפלילית של משרד המשפטים והמשטרה יביעו עמדתם בנושא.
גל קפלן:
המשטרה מוכנה לרדת בשנתיים בכול. לא יכול להיות שעל תיקון בחלק משומש יהיו שלוש שנים ועל תיקון כולל של הרכב יהיה רק שנה.
היו"ר גלעד ארדן:
עורכת הדין בנדלר הציגה את עמדתה ואת עמדת היועצת המשפטית של הכנסת, היחידים שמכריעים הם חברי הכנסת, אז את יכולה להציג סצנות ולהגיד שאם תחליטו להפחית אז תפחיתו, מה את מתנדבת להפחית לשנתיים את כל החוק.
גל קפלן:
העמדה שלנו היא שאנחנו רוצים שזה יישאר שלוש שנים.
היו"ר גלעד ארדן:
אבל את אומרת שאם יופחת פה אז צריך לתקן את הכול.
גל קפלן:
אני רוצה רק להרגיע את היועצת המשפטית של הכנסת ולומר, חוק הרישום כמו שהוא היום עשה שינוי אדיר בשוק שהוא מתייחס אליו, שזה בעיקר בעלי עסקים שמחזיקים חלקי רכב משומשים. שינוי אדיר בלי שהוגש כתב אישום אחד. יחידת אתגר נמצאת היום בסוף של מבצע בן שבועיים בכל הארץ, כניסה לכ- 3000 מוסכים וכל המוסכים אוכפים את החוק, מנהלים יומנים, בליש הוגש כתב אישום אחד.
לכן אני מאמינה באמת ובתמים שהאכיפה שלנו, של משטרת ישראל, של יחידת אתגר בנושא הזה, תביא לידי אפס כניסות לשטחים לצורכי תיקון, גם בלי שיוגש כתב אישום אחד. אני מרגיעה את היועצת המשפטית של הכנסת ואומרת שהשלוש שנים או השנתיים במקרה הזה השינוי יגיע, והמדתיות שלנו בהגשת כתבי אישום באמת נפעיל שיקול דעת בסבירות הנכונה כדי שזה יהיה בצורה הנכונה. אין לנו אינטרס לעשות אכיפה מסיבית.
היו"ר גלעד ארדן:
היא שאלה האם מי שעומד לדין על סעיפים (6) או (7) שאנחנו מוסיפים עכשיו אולי כדאי לשקול להבהיר שהוא לא יעמוד בנוסף לדין גם על שימוש בחלפים משומשים, אם במקרה תמצאו שהיה גם שימוש בחלפים משומשים כי אז מגיעים לשני סעיפים שיחד זה שש שנים.
יפעת רווה:
אם נוריד את העונש לשנה זה לא חייב להיות פשע של שלוש שנים.
אתי בנדלר:
לפחות על העבירות החדשות שיהיה עונש על שנה ועל שימוש בחלפים להשאיר שלוש שנים.
היו"ר גלעד ארדן:
זה אבסורד.
יפעת רווה:
פה בן אדם פרטי נכנס, ושם אנחנו מדברים על תיקונים על ידי מוסכים.
היו"ר גלעד ארדן:
אתם כנראה לא הבנתם, רוב המקרים שרוצים להעמיד לדין הם לא אנשים פרטיים, מדובר בתופעה של חברות ליסינג וחברות ביטוח שככל שהתופעה גדלה ושווה להם להיפטר מהרכבים באמצעות סוחרי רכב הם מוכרים אותם לסוחרי רכב, חברת ביטוח משלמת למבוטח שלה את הפיצוי על הרכב גם אם זה פחות מטוטל לוסט, המבוטח מרוצה, היא מוכרת את זה במחיר מסוים לסוחר רב, ואותו סוחר, כדי להצליח ולהעלות את הרכב חזרה לכביש במחיר שהוא גם ירוויח ממנו, הולך ומבצע את התיקון ברשות הפלסטינית כי שם המחיר הרבה יותר זול בגלל מחיר העבודה, איכות העבודה ורמת החלפים.
שמואל מלכיס:
זה בלתי אפשרי בחוק הקיים, אי אפשר לעשות את זה, הדברים שאתה מצייר הם לא על פי החוק, אם חברת ביטוח מחליטה למכור רכב שקיבלה אותו מהמבוטח, זאת אומרת ששילמה לו טוטל לוסט - - -
היו"ר גלעד ארדן:
לא טוטל לוסט, אל תשנה את מה שאמרתי, טוטל לוסט צריך להירשם במשרד התחבורה, אני מדבר על אובדן להלכה.
שמואל מלכיס:
היא משלמת לו מחיר מלא עבור הרכב והרכב עובר לבעלותה, במקרה הזה היא חייבת להחזיק ברישיון הרכב והיא יכולה להעביר אותו לצד ג' רק אם צד ג' שתיקן את הרכב מוכיח לה שתיקן אותו במוסך מורשה ואם השתמשו בחלפים משומשים הרי החלפים המשומשים האלה נרשמו כחוק.
היו"ר גלעד ארדן:
מה זה מוסך מורשה. מכרתם לסוחר רכב את הרכב ששילמתם עליו אובדן להלכה, אותו סוחר הלך לרשות הפלסטינית תיקן והביא אישור ממוסך ברשות הפלסטינית שהרכב תוקן עם חלפים חדשים. מה הבעיה? הוא לא יכול לתת לו את הרישיון.
שמואל מלכיס:
כיוון שהחוק דורש שהרכב יתוקן במוסך מורשה שניתן לו רישיון לפי זה - - -
היו"ר גלעד ארדן:
זאת אומרת שיש איסור כבר היום בחוק לתקן ברשות הפלסטינית.
שמואל מלכיס:
רק במצב שתיארת קודם, שהוא לא קיים ולא יכול להיות קיים, הוא מכוסה על ידי החוק היום. הרעיון שחברות ביטוח יכולות לתקן רכב בשטחים הוא רעיון מופרך כי אז הם צריכות לעבור על החוק. בהנחה שהן לא עוברות על החוק וזו הנחה שנאי יוצא ממנה, המצב הזה לא קיים.
היו"ר גלעד ארדן:
אני אוסיף שאלה שאולי לא חשבתם עליה ואתן מצב אחר, האוטו עבר תאונה, יש בו דברים שצריך לתקן אותם, חלק מהתיקון נעשה בישראל וחלקו, שמצריך דברים יקרים יותר בוצע ברשות הפלשתינית ומביאים אישור מהמוסך בישראל שהוא תוקן. אנחנו ישראלים.
שמואל מלכיס:
אנחנו ישראלים לכן אנחנו מחוקקים חוק כזה, אבל נאמר שאם מרמים את חברת הביטוח והרמאות היא כל כך מוצלחת - - -
היו"ר גלעד ארדן:
לא מרמים, גם אין לחברת הביטוח אינטרס לעלות על הרמאות הזו כי כולם מרוצים.
שמואל מלכיס:
מה אכפת לחברת הביטוח, בסך הכול בחוק זרקו על חברת הביטוח את האחריות כמקובל במקומותינו.
היו"ר גלעד ארדן:
איפה זרקו?
שמואל מלכיס:
בחוק הגבלת השימוש ברישום פעולות בחלקי רכב משומשים, זה חוק שכבר הגדיר את האחריות לחברת הביטוח.
היו"ר גלעד ארדן:
אז להפך, התיקון של חבר הכנסת כחלון יסייע לכן מאד.
שמואל מלכיס:
אנחנו לא מתנגדים שלא יתקנו רכב בשטחים, אין לי בעיה עם זה אבל תיארת מצב שלא יכול להיות אפשרי. קודם כל לא חברת ביטוח מתקנת אלא צד ג', אם הוא מתקן רכב שהוא קנה אותו מחברת ביטוח שהבעלות הפכה לחברת הביטוח חברת הביטוח חייבת - - -
היו"ר גלעד ארדן:
בשביל לייעל את הדיון, הוא לא קנה מכם, היה רכב שעשה תאונה ולא היה ביטוח בכלל, נפטרה הבעיה. עכשיו אני רוצה לצמצם את האינטרס של האדם לתקן את זה בזול בשטחים.
שמואל מלכיס:
השמצת את חברות הביטוח, במקרה הזה הם משלמות לי להגן עליהם.
היו"ר גלעד ארדן:
אז רשמנו שאתה מברך על הצעת החוק ונמשיך להתקדם בה.
שמואל מלכיס:
אמרתי את זה כבר בהתחלה רק אמרתי שיש בעיה בחוק עם תיקוני החירום ועל זה שהוא לא מידתי. גם היועצת המשפטית של הכנסת חשבה כמוני.
יפעת רווה:
נוסיף סעיף שלא יעמידו לדין על שתי עבירות.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מעמיד להצבעה את תיקון סעיף 10, סעיף קטן (1) שמוסיף את סעיפים קטנים (6) ו- (7) בנוסף תתווסף הבהרה שלא יעמוד לדין בנוסף מי שעומד על אחד מאלו, על תיקון בחלפים משומשים.
הצבעה
בעד - רוב
נגד - אין
נמנעים – אין
סעיף 2(1) מאושר
אתי בנדלר:
(2) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:
"(ה) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (א)(7), רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש אחר, לפסול אותו מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על 90 ימים".
אני מניחה שמדובר על נהג גרר בלבד.
היו"ר גלעד ארדן:
אם אין הערות, מי בעד סעיף קטן (2)?
הצבעה
בעד - רוב
נגד - אין
נמנעים – אין
סעיף 2(2) אושר
אתי בנדלר:
תיקון סעיף 17א.
2. בסעיף 17א לחוק העיקרי –
(1) בכותרת השוליים, במקום "התוספת" יבוא "התוספות"
התוספת הקיימת הופכת להיות התוספת הראשונה, התוספת הנוכחית מגדירה מהו חלק לצורך החוק.
(2) האמור בו יסומן "(א)" בו, אחרי "התוספת" יבוא "הראשונה"
(3) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(ב) תוקנה הפקודה לאחר תחילתו של חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות) (תיקון מס' 4) (איסור תיקון רכבים בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית), התשס"ח-2008, רשאי השר, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את התוספת השנייה לצורך החלת תיקון כאמור על איסור שימוש ברכב בשינויים המחויבים"
הסעיף הזה נדרש לאור התיקון לסעיף 18א' בהמשך, שמדבר על השבתה מנהלית של רכב כיוון שהוועדה דנה במקביל בתיקונים לפקודת התעבורה, בסעיפים הרלוונטיים המדברים על השבתה מנהלית של רכב רצו לוודא שהתיקונים האלה ייכנסו בו שמנית ויחולו גם לפי החוק הזה. זו התאמה שניתן לעשות אותה באמצעות חקיקת משנה.
שמואל מלכיס:
לא צריך להגדיר פקודה?
אתי בנדלר:
יש הגדרה.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מעמיד להצבעה את סעיף 3 סעיפים קטנים (1), (2), (3), מי בעד?
הצבעה
בעד - רוב
נגד - אין
נמנעים – אין
סעיף 3 אושר
אתי בנדלר:
סעיף 4 מתקן את סעיף 18א' לחוק. נוסחו הנוכחי של סעיף 18א' עניינו באיסור שימוש במוצרי תעבורה משומשים משטחי האחריות האזרחית הפלסטינית.
תיקון סעיף 18א.
4. בסעיף 18א' לחוק העיקרי –
(1) בכותרת השוליים בסופה יבוא "ואיסור תיקון בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית"
(2) בסעיף קטן (א9, אחרי ההגדרה "רכב" יבוא:
"תיקון רכב" – תיקון או טיפול מכאני, חשמלי או אלקטרוני שבוצע ברכב, לרבות פחחות וצביעה וכן תיקון מערכת מיזוג אויר או טיפול בה".
כאן זה המקום לצמצם את זה אבל לא בהגדרה של תיקון רכב. השאלה האם ההגדרה לא רחבה מידי וגורפת ומכניסה למעשה גם תיקונים מזעריים שלא אותם המשטרה מתכוונת לתפוס בהזדמנות זו שהרי אמרתם שהכוונה היא לטפל תופעה מסוימת ולא בצביעה של כנף.
משה כחלון:
אם נתחיל לצמצם נשנה רק את אופי החלקים שיגנבו, לא יגבנו את ל הרכה אלא יגנבו חלקים מסוימים. אם נצמצם שלא יהיה טיפול מכאני, אם יש חלק של משאית שעולה 60,000 או 70,000 יגנבו רק אותו.
אתי בנדלר:
מפריעה לי הצביעה.
יעקב חלווה:
דווקא הצביעה זה הפחחות וחיתוך המכוניות, זה חשוב. אין דבר כזה רק צביעה.
היו"ר גלעד ארדן:
אז נשאיר את האיסור על הפחחות ונוריד את הצביעה.
גלי קפלן:
זה יצור שוב פרצה שלא אוכל לאכוף, איך נדע שהוא לא עשה גם פחחות.
היו"ר גלעד ארדן:
בכל מקרה תצטרכו להוכיח שהוא נכנס למטרת תיקון.
רונן לוי:
להוסיף הגדרה נוספת לגבי החילוץ זה יפתור את הבעיה.
היו"ר גלעד ארדן:
איך תוכיחו שהוא מסר רכב לתיקון?
יוסי כהן:
ברגע שהוא נמצא במוסך אנחנו רואים את מצבו של הרכב ואנחנו יודעים שהרכב נמצא לתיקון.
היו"ר גלעד ארדן:
זה מספיק לבית משפט? העובדה שהרכב נכנס לשם ונמצא בתוך מוסך?
יוסי כהן:
זה דורש חקירה, אנחנו לא באים להגיש כתב אישום לפני שאנחנו מוצאים את האלמנטים של היסוד הנפשי ואת חזקת שמאי וכל הדברים האלה, זה כבר הליך של חקירה מסודרת. אבל כדי לסגור פרצה, כמו נושא הצביעה, לא לוקחים רכב, ויתקנו אותי מאיגוד המוסכים, לא לקוחים רכב לצביעה בלי שעושים לו גם פחות באותו מקום.
אתי בנדלר:
הפחחות כלול ממילא.
רונן לוי:
אין תיקון שריטה בלי לתקן פחחות ואחרי זה צבע, אין דבר כזה.
היו"ר גלעד ארדן:
בכל מקרה, ככל שיש הגדרה, תצטרכו להוכיח מה בוצע ברכב, תצטרכו שיהיו לכם ראיות לא רק שזה למטרת תיקון אלא גם שבוצע תיקון.
יוסי כהן:
נושא איסוף הראיות זהו העבודה המרכזית שלנו.
היו"ר גלעד ארדן:
ההגדרה לא טובה, זה לא רק מוסר רכב לתיקון, חלק ממה שתצטרכו להוכיח פה זה שגם הוא תוקן, שאחד מהדברים האלו בוצע ברכב.
גל קפלן:
לא, האכיפה תתבצע במוסכים הפלסטינים או במחסומים נגד הגררים. במוסך אני תופסת רכב ישראלי לאחר תאונה שיש בו פגיעות פח או פגיעות אחרות מכל הכיוונים.
היו"ר גלעד ארדן:
את נכנסת למוסך ותופסת לפני שבוצע התיקון.
יוסי כהן:
נסיט את מרב הכוח שלנו, שהיום מתעסק בחוק הרישום לכיוון המחסומים ששם ייווצר מצב של בלימה, אי כניסה של כלי רכב.
היו"ר גלעד ארדן:
אתם לא רוצים להגיע לכתב האישום, אתם רוצים לעצור אותו בכניסה ולומר לו שאם יתקן שם הוא יעמוד לדין פלילי.
יוסי כהן:
ואז תצטרך לבוא עוד חודש עם הרכב ולספר לנו איך תיקנת אותו ואיפה תיקנת אותו.
שמואל מלכיס:
ואם אדם מביא רכב במחסום מכבים ורוצה להכניס אותו לתיקון בירושלים, במחסום מכבים תחליט?
היו"ר גלעד ארדן:
הוא לא יכול להעמיד אותו לדין רק על זה שחצה את המחסום עם רכב.
יוסי כהן:
יש מספר מחסומים שהכניסה היא חד משמעית לתוך כפרים פלסטינים, אין שום מחלוקת שזה יכול לבוא לאזור ישראלי נטו, אנחנו יודעים בדיוק איזה כפרים בעייתיים.
שמואל מלכיס:
החוק צריך להגדיר.
משה כחלון:
אתה שואל ברצינות? אם באתי מחיפה, עברתי דרך מחסום מכבים כדי להכניס את זה למוסך הבירה בתלפיות, יש סכנה שאתפס או יגישו נגדי כתב אישום? אנחנו יודעים שיש את המשחטות הידועות, יש ש.ג לאזורים האלה ושם המחסומים.
יפעת רווה:
זה לא נמצא בעבירה.
היו"ר משה כחלון:
אבל מר מלכיס שהוא אדם רציני רוצה - - -
שמואל מלכיס:
אני בעד החוק.
היו"ר משה כחלון:
אתה כל הזמן בעד החוק אבל נגד הסעיפים.
שמואל מלכיס:
זו עברה פלילית, מחסום בפני עיוור.
יפעת רווה:
זו לא עבירה אם הוא עושה את זה כדי לתקן בשטחי הרשות.
היו"ר גלעד ארדן:
אדוני מייצג את איגוד חברות הביטוח, ככל שיש עניינים הקשורים לאיגוד חברות הביטוח שאדוני רוצה לדבר מטעמם הוא מוזמן, אבל אם בשם האגודה לזכויות האזרח יש להם סניפים רבים.
לאה ורון:
הם גם הוזמנו לדיון.
היו"ר גלעד ארדן:
והזמנו אותם לדיון היום כדי שאם יש להם בעיה בעניין שיאמרו אותה. הצבעה על סעיף 4 (1) ו- (2) ללא שינויים.
הצבעה
בעד - רוב
נגד - אין
נמנעים – אין
סעיף 4(1) ו- (2) מאושר
אתי בנדלר:
(3)אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1) (1) לא ימסור אדם רכב לתיקון בשטחי האחריות האזרחית הפלסטיני; חזקה כי רכב שנמסר לתיקון במוסך שניתן לו רישיון לפי דין (בסעיף קטן זה- מוסך מורשה), והועבר לתיקון בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית, הועבר כאמור ללא ידיעתו והסכמתו של מי שמסר אותו לתיקון במוסך מורשה.
החלק הראשון של אותה פסקה קובעת שאין למסור רכב בכל מקרה לתיקון בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית כשנקבעת כאן חזקה שפותרת למעשה אדם שמסר את רכבו לתיקון בארץ, במוסך מורשה בארץ, בא למוסך והעביר את הרכב לתיקון לשטחי הרשות הפלסטינית, בתום לב קלאסי.
איני יודעת אם זה יהיה לאיסור כאן או לעבירה הפלילית שקראתי אותה קודם, יש למצוא כמובן את הסייג ולסייג את האיסור הגורף הזה.
משה כחלון:
אני חושב שצריך את התום לב. אני לוקח אוטו של מישהו לתיקון, רואה חשבון שלא מתעסק על כלי רכב, הייתה לו תאונה, הוא בא לאיש טכני, תמיד יש במשפחה מישהו שעושה את הדברים האלה ...
אתי בנדלר:
אני עדין מחפשת אותו במשפחה שלי...
משה כחלון:
אבל הוא מעביר את זה והוא לא בעל מוסך. אני חשוב שעיקרון תום הלב צריך לחול פה. לא רק מסר למוסך, שלא ימסור לאף אחד או שהוא מסר בתום לב והשני העביר. למרות שאני מאד בעד החוק אני חושב שצריכים להדגיש פה את טענת הלב, אני לא רוצה לשפוך את המים עם התינוק. למשל מישהי שחיה לבד והדוד שלה אמר לה שיתקן את האוטו, והוא מעביר אותו לשטחים, היא לא תשב בכלא שלוש שנים.
אתי בנדלר:
אבל הוא ילך.
משה כחלון:
אבל אנחנו מדברים על "לא ימכור אדם". אז גם הרשת צריכה לרדת.
יפעת רווה:
ההערה נכונה כי אחרת אפשר להבין כאילו כל אחד אחר שמסר למישהו אחר כן עבר עבירה. צריך להוסיף, במוסך שניתנה לו הרשאה לפי כל דין או לאדם אחר.
אתי בנדלר:
אתה אומר שמעמידים לדין רק את העבריין העיקרי, מי שבעצמו מסר את הרכב לתיקון ולא את הבעלים של הרכב.
גל קפלן:
ואז מה קורה עם סוחר רכב שמעביר באמצעות מתווכים לשטחים, אני עדין רוצה לתפוס אותו. לכאורה אם זה יישאר ככה רק על המתווך אני יכולה לשים את היד ולא לסוחר שעומד מאחוריו ושולח 400 רכבים לתיקון.
משה כחלון:
בסדר, אנחנו רוצים שהרכב לא יגיע לשטחים, איך זה יקרה זה לא מעניין, הגעתי לחוק הזה על מנת שכלי רכב לא יחצו לכיוון הישובים בהם נמצאות המשחטות. אני לא יכול דרך החוק הזה לפתור את כל הבעיות של עם ישראל. מצד שני, אני לא רוצה שאנשים שבתום לב עוברים, ויש מקרים כאלה לא מעט, יענשו.
יפעת רווה:
העבירה של עצימת עיניים היא אם חשדת בפועל, אם לא חשדת בפועל זה לא נכנס בכלל.
אתי בנדלר:
עורכת דין רווה אומרת שכך וכך, אותה דודה שמוסרת את הרכב לתיקון למישהו אחר מבני משפחתה, אם היא לא ידעה ולא היה לה מקום לחשוד שאותו דוד ייקח את הרכב לתיקון במקום אסור כמשמעותו כאן, אז היא לא עברה עבירה.
משה כחלון:
עצימת עיניים היא סעיף הכי מפחיד שיש והכי לא ברור. יצאתי בבוקר וראיתי את השכן שלי עם מברג, איך עצמתי עיניים ולא הבנתי שהוא הולך לפרוץ אוטו.
יפעת רווה:
סעיף עצימת עיניים מדבר על חשד בפועל, הוא לא מדבר על צריך היה לחשוד.
משה כחלון:
אני חושב שלא צריך להסתפק בעצימת עיניים, זה יותר מידי חזק.
יעקב חלווה:
הבעיה העיקרית בסעיף הזה שמגדירים אם הוא הוכנס למוסך, ברגע שלא מגדירים את הקטע של מוסך הכול נפתר.
משה כחלון:
כמה אנשים מגיעים אליך למוסך, יעקב, עם הרכב של הגיסה?
יוסי כהן:
אנחנו מסכימים על זה שאותה גיסה, כשהיא מוסרת את הרכב לתיקון בשטחים, היא יודעת.
משה כחלון:
אם היא יודעת יש לה בעיה ואני לא מתעסק עם זה בכלל. מי צריך להוכיח שהיא ידעה?
יפעת רווה:
המשטרה צריכה להוכיח שהיא ידעה או חשדה בפועל.
אתי בנדלר:
ההסברים בוודאי נכונים של נציגת משרד המשפטים והמשטרה, שצריכים כאן ידיעה של מוסר הרכב.
משה כחלון:
אז מדוע להגיד למוסך, מה"לאו" הזה אנחנו מגיעים להפך.
אתי בנדלר:
השאלה של חבר הכנסת כחלון צודקת, אם זה המצב המשפטי מה החזקה הזו מוסיפה לי, אם מסרתי את זה למוסך, בין שמורשה כדין ובין שאינו מורשה כדין, כאן בארץ, ולא עצמתי את עיני ולא היה לי מקום לחשוד שייקחו את זה לשטחים.
יעקב חלווה:
ברגע שממקדים את זה במוסך זה בעייתי, צריך להוריד את הסעיף הזה, "הועבר כאמור ללא ידיעתו והסכמתו של מי שמסר אותו לתיקון במוסך" ואם הוא מסר אותו לשכן וביקש שיטפל בו? צריך להוריד את זה, זה לא חייב להיות.
יפעת רווה:
כיוון שיש פה גם אכיפה מנהלית ולא רק של בית משפט, בית משפט בודק את הדברים האלה אבל כדי שלא תהיינה טעויות לשוטרים באותם מקרים שבן אדם אומר מסרתי למוסך ולא ידעתי שלא בטעות ייקחו באופן מנהלי ויעשו את ההשבתה הזו.
אתי בנדלר:
החזקה נמחקת, אני מבקשת, אם כך מחליטה הוועדה, למחוק את החזקה הזו כי בעצם רוצים שהחזקה הזו תהיה הרבה יותר רחבה בכל מקרה שמישהו מוסר את הרכב שלו למישהו אחר ולא עצם את עיניו ולא היה לו יסוד לחשוד שבאמת הרכב מועבר לטיפול במוסך בשטחי הרשות הפלסטינית.
אני מבקשת בכל מקרה ממשרד המשפטים והמשטרה, לבדוק שוב את הנושא הזה לפני שאניח את הצעת החוק, בהנחה שהצעת החוק, לפי המגמות המסתמנות כאן, תאושר היום, ולוודא שאכן לא תהיה שום בעיה במקרה של מישהו שמסר את רכבו למישהו אחר לצורך טיפול בו בין באופן ישיר, כדי שאותו אחר יטפל לו ברכב, ובין שאותו אחד ידאג לכך שמישהו אחר יטפל לו ברכב, אם לא היה לו מקום לחשוד חשד סביר שהרכב הזה יועבר לטיפול ותיקון בשטחי הרשות, שלא יראה מי שיבצע עבירה. אני רוצה לוודא שזו התוצאה המשפטית החד משמעית שתהיה.
יפעת רווה:
להבנתי, מכוח דרישות המחשבה הפלילית, ואני קוראת את הסעיף של מחשבה פלילית: מחשבה פלילית מוגדרת כמודעות לטיב המעשה, לקיום כל הנסיבות, כולל זה שהרכב נמסר לתיקון בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית. לעניין עצימת עיניים, מדובר באדם שחשד בפועל, זאת אומרת שלא היה צריך לחשוד, חשד בדבר טיב ההתנהגות ובדבר אפשרות קיום נסיבות כמי שהיה מודע להם ונמנע מלבררם.
מבחינה משפטית זה נראה לי מאד ברור, למרות זאת, כיוון שיש פה אכיפה מנהלית אני חושבת שהמשטרה צריכה לתת הנחיות מאד ברורות בעניין הזה להדגיש לשוטרים את הנקודה.
משה כחלון:
את חושבת שהחלק הראשון שהוא מסר למוסך זה בסדר? זה צריך להישאר.
אתי בנדלר:
למחוק את זה, כפי שהצעת. זאת אומרת שבסעיף קטן (ב1) פסקה (1), תכלול רק את המשפט "לא ימסור אדם רכב לתיקון בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית". נקודה. למחוק את כל הפסקה המתחילה במילה "חזקה כי".
המסקנה היא שאם החזקה תישאר כפי שהיא מופיעה כאן, עלול מאן דהוא לסבור שאם בעל רכב מסר את רכבו למישהו אחר כדי שיטפל לו, לאו דווקא מוסך מורשה, לדוד שלו לצורך העניין הזה, ואותו דוד העביר את הרכב לטיפול בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית, אזי יראו את הבעלים של הרכב כמבצע עבירה הגם שלא היה לו יסוד סביר להניח או חשד להניח שהרכב מטופל ברשות.
היו"ר גלעד ארדן:
בעניין הזה אתם שופכים חצי מהתינוק עם המים. נכון שאין לי כוונה להעמיד לדין או להרשיע מי שנתן למתקן המשפחתי והוא העביר את זה לשטחים, אבל גם יש לי כוונה לצמצם את תופעת המוסכים הבלתי מורשים כפי שדווחה כאן על ידי משרד התחבורה. לכן אפשר לבטל את זה אבל אפשר אולי לקבוע חזקה הפוכה לגבי מסירה חזקה שמי שכן מסר למוסך בלתי מורשה בארץ, והמוסך הזה העביר את זה לשטחי הרשות הפלסטינית, שידע או שהיה צריך לדעת.
יפעת רווה:
יש את הנושא של מוסך לא מורשה ואפשר לקבוע על זה עבירות ולטפל בזה. אתה מניח, וזו עבירה עם מאסר שלוש שנים, אדם מסר למוסך לא מורשה כי הוא רצה לחסוך קצת, בכלל לא עלה בדעתו שמישהו יעביר את האוטו לשטחים.
היו"ר גלעד ארדן:
אני חושב שזו החלטה נכונה.
אתי בנדלר:
ההחלטה נכונה וראויה לדיון אבל זה לא בחוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בכלי רכב משומשים (מניעת גניבות).
יפעת רווה:
בכלל לא עלה על דעתו שיעבירו את זה לרשות הפלסטינית, הוא פשוט מוסר למוסך לא מורשה בתוך ישראל בשביל לחסוך כסף, צריך לטפל בזה אבל ל על ידי חזקה שהוא עבר עבריה שדינה מאסר שלוש שנים בהעברה לרשות הפלסטינית.
שמואל מלכיס:
אולי הוא לא שילם את המיסים - - -
היו"ר גלעד ארדן:
אדוני מייצג את חברות הביטוח ואין כאן אלמנט ביטוחי.
אתי בנדלר:
אין כוונת החוק הזה לטפל במוסכים בלתי מורשים.
היו"ר גלעד ארדן:
אנחנו לא מחפשים את בעלי הרכבים כי כל בעל רכב שירצה להתחמק מהחוק ילך למוסך בלתי מורשה, שיש כאלו בישראל לפי משרד התחבורה מאות אם לא אלפים והמוסך ייקח את הסיכון.
אתי בנדלר:
אם אני מכניסה את רכבי למוסך שלא בדקתי אם יש לו רישיון, הוא מוסך בלתי מורשה ויתכן שיש לו רישיון משנה שעברה והרישיון אינו בתוקף - - -
היו"ר גלעד ארדן:
לצורך החוק הזה הבן אדם צריך לדעת שהמוסך בלתי מורשה שהמדינה תצטרך להוכיח שהאיש ידע שהמוסך הוא מוסך לא מורשה.
אתי בנדלר:
עצם העבודה שנכנסים למוסך שאין לו רישיון בר תוקף, אומר שמטיל עלי כבר נטל מבחינה זו שאותו בעל מוסך הוא עבריין כפול, לא רק שהוא מנהל עסק בלתי מורשה אלא גם לקח את הרכב שלי לתיקון בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית, אז יהפכו אותי לעבריינית בגלל זה?
היו"ר גלעד ארדן:
מבחינתי ברור שכן, את חושבת שלא?
יפעת רווה:
למה היא צריכה להיות אחראית למשהו שהוא עשה, שבכלל לא היה בידיעתה והיא לא חשדה שהוא יעשה את זה?
היו"ר גלעד ארדן:
כיוון שרכב זה לא עגבנייה שאתה צורך ואם אכלת עגבנייה מקולקלת הבטן שלך תכאב או שתהיה חולה. רכב זה אלמנט שמסכן גם אחרים אם הוא לא בטיחותי, לכן כשאתה מתקן אותו, וזה חלק ממהות הצעת החוק, אם התכלית של ההצעה פה היא לא רק צמצום הגניבות אלא גם הנושא הבטיחותי, בכך אתם מוכיחים שהעניין הבטיחותי הוא לא רלוונטי. אם אתם לא מטילים על אדם שמכניס רכב לתיקון גם לוודא שהמוסך שהוא מתקן בו הוא מוסך מורשה ומפוקח על ידי המדינה - - -
יפעת רווה:
זה לא קשור לחוק הזה, זה לא קשור לעניין של הרשות הפלסטינית, אפשר לומר אדם שהכניס את הרכב שלו למוסך שאינו מורשה דינו עשר שנות מאסר, אבל זה לא קשור.
היו"ר גלעד ארדן:
אני יודע שחבר הכנסת כחלון אמר כך, יש לנו חילוקי דעות וזה לגיטימי, לא חייבים להסכים על כל דבר.
משה כחלון:
אי אפשר לדחוף לחוק הזה את העניין הזה, דיברנו על זה כבר.
היו"ר גלעד ארדן:
נכון להיום, בלי קשר לחוק הזה, אין שום אחריות לאדם שתיקן במוסך בלתי מורשה?
יפעת רווה:
אני לא מכירה את הנושא הזה.
היו"ר גלעד ארדן:
אני רוצה שהיועצת המשפטית של משרד התחבורה לא תשלח כל פעם נציגים לוועדה שצריכים ללכת. אם כך זה מאד מוזר, מצד אחד כשמוציאים מישהו שיוצא לרשות הפלסטינית, זו בדיוק הבעיה החוקתית שתהיה בחוק כי כאשר יוצא משיהו לתקן ברשות הפלסטינית כשאין פיקוח, זה ערבים, אז נשלח אותו לכלא, אם הוא הולך ומתקן את זה פה במדינת ישראל במוסך שהוא בלי היתר ואף אחד לא מפקח על רמת התיקון והחלפים, הכול בסדר.
אתי בנדלר:
זו לא האנלוגיה, יש חקיקה בתחומי מדינת ישראל שאוסרת על ניהול מוסך ללא רישוי וללא פיקוח, שם אין וזה ההבדל.
היו"ר גלעד ארדן:
אז לא נציג את זה כחוק בעיקר בטיחותי.
משה כחלון:
אף אחד לא הציג את זה כך, הצעת חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות ברכבי רכב משומשים (מניעת גניבות), כתוב, לשם מניעת גניבות.
היו"ר גלעד ארדן:
גניבות בלבד.
משה כחלון:
זה יכול להיות נושא חדש.
אתי בנדלר:
בין אם המיקום יהיה כאן ובין אם הוא יהיה בסעיף של העביר הפלילית שכבר עברנו עליה קודם, הוועדה צריכה להחליט לגבי אותו סייג.
היו"ר גלעד ארדן:
אני חוזר רגע אחורה, ביקשתי שהאדם ידע שהוא מוסר למוסך בלתי מורשה, אתם בעצם פותרים אותו. בן אדם שיודע שהוא מוסר למוסך שאין לו רישיון, והמדינה יכולה להוכיח שהוא ידע את זה, אותו מוסך מסר את זה לשטחי הרשות, האדם פטור מאחריות בעניין הזה.
יפעת רווה:
אפשר לעשות עבירה ישירה על זה שמסר למוסך בלתי מורשה, לא צריך להעביר את זה לשטחים בשביל זה.
אתי בנדלר:
וכמו שנאמר זה בחוק אחר.
אתי בנדלר:
זה באמת בחוק אחר. חוק שיעורר את השאלה עקרונית מתי אתה מטיל אחריות על אזרח לוודא שבית עסק שאליו הוא נכנס הוא בית עסק מורשה.
משה כחלון:
את מזמינה מונית, מבקשת ממנו שייקח אותך לכרמל אבל שיציג רישיון נהיגה.
אתי בנדלר:
זו המשמעות.
היו"ר גלעד ארדן:
זו ממש המשמעות...
אתי בנדלר:
השאלה כמה אתה רוצה להרחיב את העניין אבל המשמעות היא להטיל על האזרח לשמש שוטר או פקח לביצוע חוקי המדינה.
היו"ר גלעד ארדן:
את צודקת, לכן אני מצפה שתציעי גם נוסח לתיקון העניין של השב"חים כך שנהגי המוניות לא יצטרכו להתמצא בסוגי האישורים שמונפקים. היום המדינה שולחת לכלא נהגי מוניות שלא בדקו בציציות האם האיש הוא שוהה בלתי חוקי או לא, האם ההיתר שלו בתוקף או לא בתוקף. שולחת לכלא.
רונן לוי:
על הנהג, בעל הרכב יש חובה פלילית לנסוע על רכב תקין. יש לנהג אחריות פלילית, זה לא נוסע לבד בכביש, הוא לא פוגע רק בעצמו אם השתמש במישהו שאין לו רישוי.
היו"ר גלעד ארדן:
כשאני נוסע במונית אני לא עושה את הפעולה שמסכנת את הציבור.
אתי בנדלר:
בכל מקרה הוועדה החליטה כבר בישיבותיה הקודמות שיש לסייג את האיסור הגורף על תיקון כלי רכב במוסך בשטחי הרשות האזרחית הפלסטינית לגבי מי שנוסע שם ונקלע למצב שבו דרוש כלי הרכב. הנוסח שעורכת הדין יפעת רווה העבירה לנו כנוסח מוצע, הוא שהאיסור הזה לא יחול אם הוכח שהתקלה ברכב ארעה בהיותו של הנהג מצוי בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית. זאת אומרת אם ארעה תקלה ברכב בשעת הנסיעה, לא מצפים ממנו להמשיך לנסוע עם התקלה הזו.
היו"ר גלעד ארדן:
האם יש נוסח מוצע?
אתי בנדלר:
"הוראות הסעיף האמור לא יחולו אם הוכח כי התקלה ברכב בהיותו של הנהג מצוי בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית".
היו"ר גלעד ארדן:
ותיקונה הכרחי להמשך נסיעת הרכב.
רונן לוי:
אין צירוף מילים של "תיקון חירום" יש "חילוץ". יש תקנות במשרד התחבורה לגבי חילוץ.
משה כחלון:
אם למישהו נדחף הכנף והגלגל לא זז?
היו"ר גלעד ארדן:
יש כאן שני תנאים מצטברים, האיש לא נכנס כדי לתקן אלא לקנות ירקות. דבר שני, שהתיקון הכרחי כדי לאפשר את נסיעת הרכב. בשני התנאים המצטברים האלה האיש לא מבצע עבירה.
רונן לוי:
הוא יכול להגיד שיש לו נזילת מים.
היו"ר גלעד ארדן:
הוא יכול לומר כל דבר בכל מקרה המדינה תצטרך להוכיח. אני מבטיח לך שאף אחד מאלו שיעמדו לדין לא יודה מיד בכל הסעיפים.
רונן לוי:
החילוץ ותיקון הדרך, לצורך מה שאתה קורה "לתקן על מנת שימשיך לנסוע", יש הגדרה מבחינת משרד התחבורה לחילוץ. את ה"תיקון חירום" כל אחד יכול אחר כך לפתח ולתת טיעונים מה זה חירום או לא חירום. אני אומר למה לעשות פרשנות על משהו שלא קיים ולהמציא מחדש את הגלגל. מדברים על תיקון דרכים, גם פה בישראל יש מה שנקרא "תיקון דרך". לכן נלך על אותו מקום של חילוץ. אם בן אדם נתקע וצריך להוציא אותו משם, זה חילוץ.
היו"ר גלעד ארדן:
שחררנו את הגברת זוכוביצקי כך שאני לא ידוע אם יש הגדרה בפקודת התעבורה לחילוץ.
משה כחלון:
הייתי רוצה לשמוע את המשטרה בעניין.
גל קפלן:
מאחר והוועדה ביקשה להגדיר תיקון חירום הגדרנו, למרות שאנחנו חושבים שיש בזה פרצה מבחינתנו של אכיפה אבל הגדרנו תיקון חירום, כ"תיקון שיאפשר את המשכה המיידי של הנסיעה הכרוך בהחלפת גלגל או חלק מכני של הרכב שאינו מנוע או תיבת הילוכים ואינו עולה על שלוש שעות עבודה". הכוונה שלנו שזה יהיה מיידי.
היו"ר גלעד ארדן:
ואם יש תור או שהמוסך סגור בין 13:00 ל- 16:00?
גל קפלן:
שיגרור אותו לישראל.
משה כחלון:
ממה אתם חוששים?
יוסי כהן:
אדם שנכנס לשטחים עם רכב ואומר שנתקע בלי מנוע, מחליפים לו מנוע, בגלל שהמנוע הלך לו.
היו"ר גלעד ארדן:
איך הוא נכנס? נכנס עם גרר?
יוסי כהן:
הוא נתקע בשטחים, אני עכשיו צריך להוכיח שהוא נכנס עם גרר, הם מהר מאד לומדים את החוק וכל נושא ההוכחה הופכת להיות בעייתית. כשאדם נתקע, גם בישראל וגם בשטחים - - -
היו"ר גלעד ארדן:
אם אתה לא יודע שהוא נכנס ממילא לא תתפוס אותו. תתפסו רק אנשים שתראו אותם חוצים ותנהלו אחריהם מעקב עד המוסך. או שנכנסתם למוסך ותראו את הרכב מטופל. צריך לאזן את החוק הזה לגבי הרבה ישראלים שמסתובבים בשטחים ונתקעו באמת. אלו מקרים אמיתיים.
רונן לוי:
למה לתת לפרשנים לפרש את החוק על מנת לעשות ממנו אחר כך כוכבית, לאלה שנתקעים בוודאי לתת, אם ההגדרה של חילוץ תהיה כמו ההגדרה כאן, זה ברור שהוא נתקע ומחלצים אותו החוצה ואז אנחנו לא מתחלים לפרש מה זה תיקון.
היו"ר גלעד ארדן:
אתה אומר שמי שקרתה לו תקלה טכנית יהיה חייב לגרור לישראל ואני לא רוצה את זה, זה קיצוני מידי.
רונן לוי:
ההגדרה של חילוץ אצלנו זה גם החלפת מצבר, החלפת גלגל, החלפת טרמוסטט, אלה תיקוני דרך, זה חילוץ.
משה כחלון:
יש ממש הגדרה לחילוץ?
רונן לוי:
כן.
אתי בנדלר:
באיזה חוק?
רפי אלישע:
צו הפיקוח על מוסכים, 1970, יש הגדרה של חילוץ למספר פעולות מצומצם לצורך חילוץ הרכב בכביש בין עירוני. זה מופיע בצו הפיקוח על המוסכים ואפשר להשמיש את זה לחוק הזה. אחרת בן אדם ילך לקניות, יעשה תאונה, יתקן שם ויחזור.
היו"ר גלעד ארדן:
אני רוצה להזכיר לכם שההחרגה שהצענו היא שהכניסה לשטחים לא הייתה למטרת תיקון ולכן לא תיווצר סיטואציה כזו.
נחום גבאי:
החילוץ לא מעשי. כל אחד יגיד שהוא צריך חילוץ.
משה כחלון:
מה אתה מציע?
נחום גבאי:
אותם חצי מיליון מתקנים בשטחים ולא יעזור כלום. לא צריך להתרכז באותו אדם שבא באמת לעשות קניות ונכנס למוסך לעשות טיפול 10,000. המשטרה צריכה לדעת מה היא הולכת לאכוף, שתלך אחרי הגרר, אחרי המוסכים.
היו"ר גלעד ארדן:
אתה בכלל בעד תעשייה ישראלית באופן עקרוני או בעד הפלסטינית כי כרגע אמרת שאין לך בעיה עם זה שיעשו טיפולי 10,000.
נחום גבאי:
אחד המנדטים של המינהל האזרחי זה גם לדאוג כלכלה של הפלסטינים. כי כשיש כלכלה ופרנסה אז אין בעיות.
היו"ר גלעד ארדן:
תספר את זה למשפחה של זה ממזרח ירושלים שהיא כל כך עשירה, אין לה בעיות והוא רק הרג שמונה תלמידי ישיבה, אתה מייצג את כל המינהל האזרחי במסקנה המסעירה הזו שכשאין בעיות כלכליות אז אין בעיות בכלל?
עמדת המינהל האזרחי היא שאין שום בעיה שכל טיפולי העשרת אלפים יתבצעו ברות הפלסטינית. תעשו קמפיין כדי לעודד את זה.
אתי בנדלר:
לעניין הסעיף הפלילי, תהיה זו הגנה למי שעשה את הפעולה אם יוכיח, הוא צריך להוכיח, כי נסיעתו בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית לא הייתה למטרת תיקון הרכב וכי לא ניתן היה להמשיך את הנסיעה ברכב ללא תיקונו או שהיה בהמשך הנסיעה בו כדי לסכן עוברי דרך או לסכן את התנועה בדרך.
היו"ר גלעד ארדן:
אנחנו מעלים להצבעה את הצעתה של היועצת המשפטית ואת סעיף (3)
אתי בנדלר:
אני קוראת את הסעיפים שלא קראתי:
(2) לא יעביר אדם רכב באמצעות רכב אחר כדי לתקנו בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית.
היו"ר גלעד ארדן:
תודה ליועצת המשפטית שמצאה את הניסוח הנכון כדי לצמצם את תחולת החוק ולהפכו למידתי ולא במידה העולה על הנדרש. החוק בעינינו כעת מאד מידתי, עם תכלית ראויה ולא עולה על הנדרש, וצמצמנו את זה למי שנתקע שם ולא נכנס לשם התיקון לא יועמד לדין ולא תהיה אפשרות להעמיד אותו לדין, ואנחנו מעמידים להצבעה את סעיף קטן (3) (ב1) פלוס הסייג שהקריאה היועצת המשפטית של הוועדה. מי בעד?
הצבעה
בעד - רוב
נגד - אין
נמנעים – אין
סעיף (3)(ב1) אושר
היו"ר גלעד ארדן:
אני נאלץ לעזוב את הישיבה, יחליף אותי חבר הכנסת משה כחלון, יושב ראש הוועדה לשעבר, תודה ובהצלחה.
אתי בנדלר:
סעיף קטן (ב2) הוא תוספת לסעיף 18א' רבא:
"(ב2) היה לשוטר יסוד להניח כי אדם עבר עבירה לפי סעיף קטן (ב1), רשאי הוא לדרוש מאותו אדם להילוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רישיון הרכב, והוראות סעיף 47(ג) ,(ד) ו- (ו) לפקודה יחולו, בשינויים המחויבים, היה לקצין המשטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד אותו אדם, רשאי הוא למסור לו הודעת איסור שימוש ברכב שבו נעברה העבירה וליטול את רישיון הרכב שלו לתקופות המפורטות להלן, ובהודעה תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב ולנטילת רישיון הרכב-
(1) אם הרכב הועבר לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית באמצעות רכב אחר- לתקופה של עד 30 ימים לרכב ולרכב שבאמצעותו הועבר כאמור, ואם במהלך שלוש השנים האחרונות נמסרה הודעת איסור שימוש לפי פסקה זו – לתקופה של עד 60 ימים.
(2) אם הרכב הועבר לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית שלא באמצעות רכב אחר- לתקופה של עד 7 ימים.
(ב3) על איסור שימוש ברכב לפי סעיף זה יחולו הוראות הפקודה כמפורט בתוספת השנייה".
קראנו קודם את הסעיף שאושר, שאפשר לעשות התאמה לאותם סעיפים ככל שיחולו בהם שינויים בפקודה. מה שאומר הסעיף הקטן הזה הוא שהוראות פקודת התעבורה המדברות על פסילה בידי קצין משטרה במקרה של ביצוע עבירות תעבורה מסוימות לנגד עיני השוטר, ומאפשרות פסילת רישיון נהיגה, פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה, יחולו גם במקרה של ביצוע העבירות האלה.
לאה ורון:
זו גם ההודעה על איסור השימוש ברכב, גם הפסילה של רישיון הנהיגה וגם איסור השימוש ברכב.
מ"מ היו"ר משה כחלון:
הצבעה
בעד - רוב
נגד - אין
נמנעים – אין
סעיף 4 אושר
מ"מ היו"ר משה כחלון:
הסעיף אושר במלואו.
אתי בנדלר:
5. בתוספת לחוק העיקרי, בסופה יבוא "ראשונה".
מ"מ היו"ר משה כחלון:
הצבעה
בעד - רוב
נגד - אין
נמנעים – אין
סעיף 5 אושר
אתי בנדלר:
הוספת תוספת שנייה .
6. אחרי התוספת הראשונה לחוק העיקרי יבוא:
"תוספת שנייה
(סעיף 18א(ב3)-תחולת סעיפים מהפקודה.
1. על איסור שימוש ברכב יחולו הוראות סעיפים 57א(ב)(29ו-(3) ו- (ג) עד (ו), 57ב עד 57ז, בשינויים המחויבים ובשינויים האלה:
אני אזכיר שהסעיפים האלה שבהם מדובר אכן דנים באיסור שימוש ברכב כפי ששאלה מנהלת הוועדה, סעיף 57א רבה מדבר על איסור מנהלי בשימוש ברכב, סעיף 57ב רבה, מדבר על פנייה לבית המשפט של מי שניתן לו צו איסור מנהלי , איסור שימוש מנהלי ברכב. סעיף 57ג' לפקודה מדבר על איסור שיפוטי על שימוש ברכב, לאחר שאדם הורשע באחת העבירות המנויות באותו סעיף ומפנה לתוספת לפקודה. 57ה' מדבר על הצורך בשל שינוע רכב למגרש והעמדתו בו, 57ה' ערעור על החלטת בית המשפט לפי אותם סעיפים שדיברתי עליהם. 57 ו', איסור שימוש רכב ביצוע ופיקוח ו- 57ז' מדבר על החזרת רישיון הרכב בתום תקופת איסור השימוש.
כל הסעיפים האלה שדנים באיסור שימוש ברכב מנהלי או שיפוטי חלים כאמור במקרה הזה, במקרה שניתן צו כאמור לפי הסעיפים שקראתי, כשישי כאן את ההתאמות המתחייבות לסעיפים בפקודה ואני אקרא אותם:
(1) לעניין סעיף 57ב, במקום "מבית המשפט , המוסמך לדון בעבירות תעבורה " יבוא "מבית משפט שלום" ובמקום "העבירה כאמור בסעיף 57א(א)" יבוא "עבירות כאמור בסעיף 18א(ב1) לחוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), התשנ"ה-1998. (להלן-חוק מניעת גניבות).
זאת אומרת שבית משפט שיהיה מוסמך לדון בנושא הזה הוא בית משפט שלום.
(2) לעניין סעיף 57ג(א) במקום "מן העבירות המנויות בתוספת השביעית" יבוא "לפי סעיף 18א(ב1) לחוק מניעת גניבות".
(3) לעניין סעיף 57ד', במקום "בית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה" יבוא "בית משפט השלום".
מ"מ היו"ר משה כחלון:
הצבעה
בעד - רוב
נגד - אין
נמנעים – אין
סעיף 6 אושר
מ"מ היו"ר משה כחלון:
אני רוצה לעבור לנושא של הוראת השעה, מה עמדת משטרה ישראל בנושא.
יוסי כהן:
הנושא של הוראת שעה מבחינתנו הוא נושא מאד בעייתי, התחלנו עם הוראת שעה בחוק הסימון, זו הייתה הוראה לארבע שנים, כשהוראת השעה פגה הייתה עליה מטאורית בגניבות הרכב, שהצריך להפוך את הוראת השעה לחקיקה.
מ"מ היו"ר משה כחלון:
והפכתם את זה לחקיקה.
יוסי כהן:
כן. לכן אנחנו מתנגדים להוראת שעה ובטח במתכונת של שנה, זה נראה לא מדתי ולא נכון. זה צריך להיכנס במסגרת חוק, אני מנחש שבעתיד יהיו תהליכים הגיוניים מול הרשות, שתהיה להם גם משמעות מבחינת השינוי בגניבות הרכב, אבל עד אז זה צריך להיות במסגרת חוק.
אתי בנדלר:
גם כאן מדובר על תיקון החוק, השאלה אם לתת לתיקון המוצע בסעיפים האלה חיי קבע בחוק, למקרות שדיברנו בתחילת הישיבה, כמו גם בישיבות הקודמות, על כך שיש כאן פגיעה מאד חזקה, מאד גורפת, איסור גורף על תיקון בשטחי הרשות הפלסטינית, כשכל התיקון הזה נעשה למטרות של גניבת רכב וסיכון הנוסעים בדרך. אני חושבת שכשמדובר על איסורים כל כך גורפים, אין מקום לעשות את זה כהוראת קבע אני מאד מבקשת מהוועדה להחליט על כך שזה יהיה הוראת שעה והוועדה תחליט לאיזה תקופה.
יעקב חלווה:
אנחנו נמצאים כרגע בתקופה שסוחרים מחזקים רכבים חצי שנה בכדי שיהיו יותר משנתיים ואפשר יהיה לשים להם חלקים משומשים. שנה זה כלום, זה עובר מהר, אנשים יחזיקו מכוניות גם חצי שנה ויתקנו אחרי שנה. אני לא בטוח שאחרי שנה נצליח לחזור לעניין.
מ"מ היו"ר משה כחלון:
גם אם תוחלט הוראת שעה זה בודאי לא יהיה לשנה, אני הולך לבקש מהמשטרה בחודשים הראשונים להזהיר לפני שמענישים.
יעקב חלווה:
שנה זו בעיה. חוק הסימון נולד ב- 89, הוא היה ארבע שנים, האריכו לו את הוראת השעה עוד והיה צריך לפוג ב- 31 ביולי 2005, חודש לפני כן התנפלנו על העניין והצלחנו, לא נגמור את זה בזמן.
רונן לוי:
לקח שנתיים להפוך את זה מהוראת שעה שבוטלה עד לחוק. היו שנתיים של ואקום בחוק הרישום, כשהשר שטרית לשעבר בא וביקש מהכנסת בקשה מיוחדת להחזיר את זה להוראת קבע, לקח שנתיים עד לחקיקה ויחידת אתגר לא יכלה לפעול בשנתיים האלה. צריך לזכור שמדובר על תנאי שלום.
אתי בנדלר:
אני חושבת שיש טעות בהצגת הדברים או שלא קלטתי נכון את מה שאמרת. לדעתי מה שקרה שהחוק פקע ואחרי תקופה די ממושכת גיליתם שהחוק פקע והגשתם הצעת חוק.
רונן לוי:
אני לא טועה יש לי את הפרוטוקולים ואני יכול לשלוח לך.
לאה ורון:
זה לא רלוונטי כרגע לנושא.
רונן לוי:
במשרד התחבורה לא הספיקו לעשות את זה בזמן ואלה היו שנתיים של ואקום.
יפעת רווה:
צריך לתכנן את זה מראש.
יעקב חלווה:
הוראת השעה היא מאד בעייתית. סוחרים יחזיקו רכבים אצלם, וכשתיגמר השנה כולם יצאו בשיירה.
מ"מ היו"ר משה כחלון:
ואם נעשה את זה לשנתיים?
יעקב חלווה:
שנתיים זה יותר טוב משנה ושלוש יותר טוב.
מ"מ היו"ר משה כחלון:
אני מציע לארבע, זה חוק מאד חזק, אני מציע הוראת שנה לשנתיים, לאחר מכן השר, באישור ועדת הכלכלה, מי השר הממונה על החוק?
אתי בנדלר:
יש שר הממונה על החוק ויש שר אחר שממונה על ביצוע סעיפים מסוימים. סעיף 18א' זה השר לביטחון פנים ממונה על ביצוע סעיף זה והוא רשאי בהסכמת שר התחבורה ובאישור ועדת הכלכלה להתקין תקנות. אני חושבת שכדאי שהפעם זה יהיה השר לביטחון פנים בהסכמת שר התחבורה ובאישור ועדת הכלכלה. באותה מתכונת שיש כאן .
מ"מ היו"ר משה כחלון:
החלטת הוועדה היא הוראת שנה לשנתיים. השר לביטחון פנים הוא הממונה על ביצוע סעיף זה והוא רשאי בהסכמת שר התחבורה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת להאריך לשנתיים נוספות.
אני מבקש מהמשטרה, מיד לאחר קבלת החוק, לפחות בתקופה הראשונה לפעול פחות בהגשת תביעות ויותר הסברתית זה משהו חדש ואנשים לא יודעים.
גל קפלן:
יש שלטים של מעצ בכניסה למחסומים
מ"מ היו"ר משה כחלון:
גם כשאתם תופסים, כמו כל דבר חדשני, קודם להזהיר, אני פונה אליכם כדי שלא יהיה גל גדול בחודש הראשון של אנשים שמורשעים ולא יודעים על מה מדובר. עם הזמן זה ייטמע.
אני מבקש להודות באותה הזדמנות לעורכת דין בנדלר שעזרה לנו, שעבדה במקצועיות ובמומחיות, הובילה ועזרה לנו בהכנת החוק, בלעדיך לא היינו מגיעים למה שהגענו כי היו לנו הרבה בעיות בדרך. תודה רבה הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 14:00