חומר רקע
דוח
מבקר המדינה |
טבת התשפ"
ה | ינואר
2025
חברת קו צינור
אירופה אסיה
קצא"א)( -
ביקורת
פיננסית והיבטים
שונים בפעילותה
שם של הדוח שם של הדוח
ה
דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ה | ינואר 2025
|תקציר
חברת קו צינור אירופה אסיה (קצא"א) -
ביקורת פיננסית והיבטים שונים בפעילותה
בשנת 1968
העניקה ממשלת ישראל לחברת קו
צינור אילת-אשקלון (קצא"א ההיסטורית) זיכיון
משנה להולכת נפט דרך גשר יבשתי בין ים סוף לים התיכון, להקמה של מתקני נפט לאורכו
ולהפעלתם (הזיכיון). בשנת 2017
תם הזיכיון שניתן למשך 49
שנים, ונחקק חוק התשתיות
להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע"ז-
2017
חוק התשתיות)( לצורך
קביעת
הסדרים חלופיים בחלק מהנושאים שהוסדרו בשטר הזיכיון. בעקבות סיום הזיכיון, ומכוחו של
חוק התשתיות, התאגדה למטרה זו חברה חדשה בבעלותה המלאה של מדינת ישראל -
חברת
קו צינור אירופה אסיה בע״מ (החברה או קצא״א), ובשנת 2019
הועבר
ה
אליה פעילותה של
קצא"א ההיסטורית וכלל עובדיה. לפי חוק התשתיות "שר האוצר יהיה השר האחראי לענייני
)חברתקוצינוראירופהאסיה(קצא"א-
החברה".
החל במרץ 2020
החברה מוגדרת חברה ממשלתית לפי חוק החברות הממשלתיות,
ביקורתפיננסיתוהיבטיםשוניםבפעילותה
התשל"ה-
1975
חוק החברות הממשלתיות.)(
לחברה חמישה מגזרי פעילות מרכזיים: (א) נפט גולמי -
שירותי פריקה, טעינה, אחסון והזרמה.
חלק משמעותי מהנפט הגולמי לישראל בשנת 2022
נפרק בנמלי החברה; (ב)תזקיקים -
שירותי
פריקה, טעינה, אחסון וניפוק; (ג) גז פחמימני מעובה (גפ׳׳ם) -
שירותי פריקה, ניפוק, אחסון
ומילוימכליםמיטלטלים;(ד) שירותינמל -
שירותיניתוב,קשירהוהתרהשל אוניות;(ה)גז טבעי
- שירותים שונים למשק הגז הטבעי. קצא"א מפעילה שלושה קווים נפרדים להזרמת נפט גולמי
ובבעלותה
קו נוסף להזרמת מוצרי דלק שמופעל על ידי חברת תשתיות אנרגיה בע"מ
באורך
כולל של 747
ק"מ; נמלי אנרגי
יה באשקלון ובאילת (מזח בתוך נמל אילת); ולצ
ידם חוות מכלים
לאחסון נפט גולמי ומוצרי דלק בנפח כולל של 3.7
מיליון מטרים מעוקבים.
בדצמבר 2020
חתמו החברה וחברת LTD Bridge Land Red
-
Med
(מד-
רד)1
הסכם לעשר שנים
שבמסגרתו החברה הייתה צפויה להגדיל את היקף פריקת הנפט הגולמי בנמל אילת
בשיעור
ניכר. המשרד להגנת הסביבה המשרד להג"ס)( התנגד להגדלת הפעילות של החברה באילת
וממנה, והגביל את היקף הפעילות השנתית של החברה באילת. בנובמבר 2021
קבע המשרד
להג"ס מדיניות "אפס תוספת סיכון למפרץ אילת
" (מדיניות אפס תוספת סיכון2
) וקבע בהתאם
למדיניות זאת כי הוא לא יבחן ולא יתיר (כלל או בתנאים) את הגדלת הכמות מעבר לכך,
עד
שהממשלה תחליט אחרת.
1
מזכר הבנות לא מחייב נחתם בין הצדדים באוקטובר 2020
.
2
מדיניות אפס סיכון ולפיה לא תותר כל הרחבה בפעילות בנמל אילת וסביבתו באופן שעלול להגדיל את הסיכון
לסביבה מעבר למצב הקיים. כלומר, שימור היקף פעילותה של קצ
א"א בנמל אילת בהתאם להגבלות שחלו עליה
לפני החתימה של הסכם מד-רד להרחבת
פעילותה באילת החל משנת 2021
בהתאם להיקף הפעילות שעליו
הצהירה החברה (בהיתר הרעלים שניתן למתקניה באילת) בשנים שקדמו להסכם.
|
5
|
חברת קו צינור אירופה אסיה (קצא"א) -
ביקורת פיננסית והיבטים שונים בפעילותה
בהמשך, נחתם נספח עדכון להסכם מד-
רד שבמסגרתו הסכימו הצדדים להקטין את כמויות
הנפטשניתןלפרוק ולשנע בה
משך
להגבלותשהטיל המשרדלהג"סבהיתריהרעליםבאשקלון
ובאילת. במאי 2024
השלים צוות בין-
משרדי בהובלת משרד ראש הממשלה3
(משרד רה"ם) את
הליך בחינ
ת הסכם מד-רד ומדיניות אפס תוספת סיכון
בהמשך, שהחלה בספטמבר 2021
.
הצוות מצא כי יש תועלות
להרחבת "
שינוע נפט דרך נמל אילת,
ש
הוצגו לראשונה
בהרחבה
במסגרת עבודתו, ובראשן תועלות לביטחון האנרגטי של המשק ולרציפות התפקודית בשעת
חירום. אי-ביטול
ההגבלה הנובעת ממדיניות אפס תוספת סיכון, ללא ניהול סיכונים, ואי הרחבת
נמל התזקיקים עלול להוביל לסגירת
המכלל באילת וכך לא יתאפשר המענה המחויב בעתות
חירום." בהתאם, הצוות הבין-
משרדי, למעט נציגי המשרד להג"ס, המליץ, בין היתר כי המשרד
להג"ס יבחןפרטניתאתבקשתהחברהלהרחיבאתפעילותהבנמלאילתבתוךשלושהחודשים
ולא יתנה את
ה
בחינה
בהליך ממשלתי שיורה על כך.
בעקבות מלחמת חרבות ברזל החל מאוקטובר 2023
ולמשך תקופת החירום בלבד,,
התיר
המשרד להג
"ס
לחרוג מהגבלת הכמות השנתית שקבע באילת, נוכח חשיבותו של נמל אילת
בחירום ולצורכי המשק המקומי4 בשעת חירום. הצוות הבין-
משרדי בהובלת משרד רה"ם המליץ
בסיכום עבודתו ממאי 2024
על הארכת ההיתר הזמני לחרוג ממגבלת הכמות השנתית באילת
נוכח התארכות מלחמת חרבות ברזל ועל ביטול הגבלת ההחרגה לשימוש מקומי בלבד.
3
הצוות כלל את משרד ראש הממשלה, המשרד להג"ס, משרד האנרגייה והתשתיות, משרד האוצר, משרד החוץ,
משרד הבריאות, משרד הפנים, משרד התיירות, המטה לביטחון לאומי, רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה
והבטיחות בדרכים, הרשות הממשלתית למים ולביוב ורשות החברות הממשלתיות.
4
שכן קצא"א
יכולה לספק
במתקניה באילת גם שירותי אחסון, פריקה והזרמה גם ללקוחות זרים.
|
6
|
ה
דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ה | ינואר 2025
|תקציר
17%
עד
שיעורהנשים
119
2.5
ק"מ
שנים
בדרגהבכיר
מ-
254
הק"מ (47%
) של קו
חלפו מראשיתהדיון
17%
נשים בדיקרטוריון
צנרת42
(קו הנפט הגולמי
הממשלתי (ספטמבר
ו-
13%
נשים בלבד מבין
שמחבר את אילתואשקלון)
2021) בעניין הסכם מד-
העובדים בדרג
הבכירים
עוברים באזורים ברמת
רד ומדיניות אפס תוספת
רגישות סביבתית"גבוהה עד
סיכון
(החל מאוגוסט
גבוהה מאוד." 101
ק"מ
2023
,)
עדלהשלמת
מהצנרת עוברים בשמורות
הבחינה בעניין,
בהובלת
טבע וגניםלאומיים ברמות
משרד רה"ם במאי 2024
הכרזה שונות
)חברתקוצינוראירופהאסיה(קצא"א-
ביקורתפיננסיתוהיבטיםשוניםבפעילותה
7.6
במשךשנים
מיליוןש״ח
היה
שכרו המצטבר
בשנים
פרק
הזמןשדובר החברה
2021
-
2023
של
היועץ
מכהן בלי שבוצע מכרז
המשפטי החיצוני
פומבי בקצא"א
פעולות הביקורת
בחודשים אוגוסט 2023
עד
מאי
2024
ערך משרד מבקרהמדינה ביקורת בנושאים פיננסיים
ותפעוליים הקשורים בחברת קו צינור אירופה אסיה בע"מ, לרבות סוגיות בהגנת הסביבה;
ניתוח האסדרה שחלה על החברה; ניתוח עתיד החברה וההתפתחות שלה; בחינת עבודת
רואה החשבון המבקר (להלן -
רו"ח
המבקר); וסוגיות בנושאי ממשל תאגידי. הביקורת
נערכה בקצא"א, ברשות החברות הממשלתיות, במשרד האוצר, במינהל הדלק שבמשרד
האנרגייה (להלן -
משרד האנרגייה), במשרד להגנת הסביבה (להלן - המשרד להג
"ס,)
ברשותהטבעוהגנים(להלן-
רט"ג),במשרד ראשהממשלה(להלן-משרד רה"ם),במטה
לביטחון לאומי (להלן -
המל"ל) ובעיריית אילת. בדיקות השלמה נעשו ברשות התחרות,
בחברת נמלי ישראל בע"מ (להלן -
חנ"י), בתש"א וברשות הספנות והנמלים (להלן -
רספ"ן).
|
7
|
חברת קו צינור אירופה אסיה (קצא"א) -
ביקורת פיננסית והיבטים שונים בפעילותה
תמונת המצב העולה מן
הביקורת
בבחינה על מצבה הפיננסי של החברה עלה כי:
•
בשנת 2022
השקיעה החברה חלק מכספיה בניירות ערך סחירים. תשואת ההשקעה
הייתה שלילית כתוצאה מירידת ערך בשווי הניירות וכתוצאה מהפרשי שערי חליפין.
•
החברה לא
משקפת עם
הסבר מילולי את כל מקורות הרווח או ההפסד מפעילות
רגילה ומפעילות אחרת.
•
החברה לא מפרידה את הוצאות הנהלה וכלליות מסל עלות ההכנסות, שלא כמקובל
בחברות ממשלתיות דומות. דבר הפוגע ביכולת ההשוואה לחברות דומות כמו תש"א
ונתג"ז וביכולתם לבחון את יעילותה של החברה.
•
בשל הגבלות שונות שחלות על החברה, בין היתר, חסמים רגולטוריים סביבתיים,
החברה עלולה להתקשות בגיוס הון מהבנקים ומהציבור באמצעות הנפקת אג"ח.
זאת, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם עמדת רשות החברות הממשלתיות.
•
לקצא"א חמישה מגזרי פעילות עיקריים. עלה כי קצא"א אינה מציגה את תוצאות
פעילותהלפימגזריפעילותמרכזיים.נחיצותההצגהלפימגזריפעילותגוברתבעניינה
של קצא"א הן בראייה גיאוגרפית נוכח אתגריה של החברה בנמל אילת לדוגמה (ראו
בהמשך), והן בראייה לפי מגזרי פעילותה העסקית נוכח התמורות הצפויות במשק
האנרגייה עם האצת המעבר למשק דל פחמן.
התמשכות הדיונים הממשלתיים בעניין הרחבת פעילות הדלקים באילת
•
החברה חתמה על הסכם
מסחרי עם חברת מד-
רד, בין היתר לצורך
פריק
ה והזרמה
של נפט גולמי בקו 42
שמחברבין אילת לאשקלון.)(
בנובמבר2021
הודיעה מנכ"לית
המשרד להג"ס (דאז) עם העתק לשרה (דאז)
כי המשרד החליט לאמץ
"מדיניות של
אפס תוספת סיכון במפרץ אילת", ושהמשרד לא יתיר כל הגדלה בהיקף הפעילות
בנמל אילת "מעבר למה שהותר לחברה בהיתר רעלים ולתוכנית החירום המפעלית
שבידה".
בפועל, נוכח מדיניות אפס תוספת סיכון של המשרד להג"ס, הוא לא קידם
את בדיקת סקר הסיכונים המתוקן שהגישה קצא"א, וכפועל יוצא מכך לא עודכנה
תוכנית החירום המפעלית של החברה. המשרד להג"ס התנה את בחינת סקר
הסיכונים המתוקן בהחלטת ממשלה.
•
בעקבות ההגבלות של המשרד להג"ס,
נחתם נספח עדכון להסכם בין החברה
למד-רד שבמסגרתו הסכימו הצדדים להקטין את כמויות הנפט שניתן לפרוק ולשנע.
ביטולהסכםמד-רדהמקורי (מ-
2020)בקיזוזהסכםמד-
רדהחדש שהותאםלהגבלות
המשרד להג"ס, הביא לפגיעה בהכנסות החברה.
|
8
|
ה
דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ה | ינואר 2025
|תקציר
•
נמצא כי קצא"א יידעה בשלב מוקדם את המשרד להג"ס בעניין הרחבת הפעילות
הצפויה בנמל אילת במסגרת הסכם מד-
רד, באוקטובר 2020
, כבר בשלב החתימה
על מזכר ההבנות הלא מחייב. עם זאת, קצא"א לא יידעה את משרד האנרגייה על
תוכן ההסכם, על אף ההשלכות המהותיות של הסכם זה על משק האנרגייה בעת
שגרה ובשעת חירום. יצוין כי אין חובה חוקית ליידע את
משרד
האנרגיה.
•
עולה כי בסיכום הדיונים הממשלתיים בעניין הסכם מד-
רד ומדיניות אפס תוספת
סיכון5
, בספטמבר 2023
, כשנתיים מראשיתם, משרד האוצר, המשרד להג"ס, משרד
האנרגייה ומשרד רה"ם שריכז את הדיונים
בעניין מדיניות אפס תוספת סיכון החל
מאוגוסט 2023, היו חלוקים על תרחיש הייחוס לאירוע שפך
נפט
(בהשוואה לתרחיש
שקבע המשרד להג"ס -
25,000
טונות); ולא הוצגה ההסתברות לאירוע דליפה -
שהם
הבסיס להערכה ולכימות ההשלכות השליליות מהרחבת הפעילות באילת. כך גם
העלויות הכלכליות ובהן עלות היתירות האנרגטית שתוטל על המשק כתוצאה
ממדיניות אפס תוספת סיכון טרם נאמדו.
•
רק במהלך
הביקורת,
ולאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", פרסם משרד רה"ם במאי
2024
את מסקנות הבחינה של הצוות הבין-
משרדי שהוביל ושורת המלצות. הצוות
הבין-
משרדי,למעטנציגיהמשרדלהג"ס,המליץבין היתרלהשיב את"עבודתמשרדי
)חברתקוצינוראירופהאסיה(קצא"א-
הממשלה למסלולה הרגיל" כמפורט להלן:
ביקורתפיננסיתוהיבטיםשוניםבפעילותה
המשרד להג
"ס
יבחן פרטנית את הבקשה להרחבת היקף שינוע הנפט דרך נמל
o
אילת במסגרת
הסמכויות הנתונות בידו בתוך שלושה חודשים ממועד המלצות
אלו. במסגרת זו יושלם סקר הסיכונים בהתאם להנחיות המשרד להג
"ס.
המשרד להג
"ס
ייתן הנחיות לצעדים הנדרשים לצמצום ההסתברות לאירועי
o
שפיכתנפט,לרבותהתייחסותומתןהנחיותלצעדיה
הגנה
הנדרשיםבנוגעלחופי
אילת, למגוון הביולוגי במפרץ כולל שונית האלמוגים, לבריאות הציבור ולמתקן
ההתפלה באילת, ובכלל זה
צעדים לאספקת מי שתי
י
ה בקרות תרחיש
הייחוס,
והכ
ול בהתאם לסמכויות המשרד שבדין ולפרקטיקה המקובלת.
המשרדלהג"סי
בצעבחינה של מדיניותאפסתוספת סיכוןושל ההנחיותשניתנו
o
לעובדי המשרד
להג"ס
מכוחה בראי
המשפט המנהלי.
בלי קשר לבחינה הנידונה,
ואף שהנושא לא עלה בדיוני הצוות, על המשרד
o
להג
"ס להיערך באופן
מספק להתמודדות עם אירוע לאומי של זיהום ים בשמן
במפרץ אילת כפי שנקבע בהחלטות הממשלה.
•
נמצא כי גם בתום שנתיים וחצי מתחילת בחינת הסכם מד-רד (יולי-
ספטמבר 2021
)
ומדיניות אפס תוספת סיכון בהמשך
(מאוגוסט 2023
עד מאי 2024
)
, המשרד
להג"ס
נותר במחלוקת עם יתר משרדי הממשלה שלקחו חלק בצוות הבין-
משרדי שבחן את
מדיניות אפס תוספת סיכון (והעביר דעת מיעוט למסקנות הצוות).
5
מדיניות אפס סיכון ולפיה לא תותר כל הרחבה בפעילות בנמל אילת וסביבתו באופן שעלול להגדיל את הסיכון
לסביבה מעבר למצב הקיים.
|
9
|
חברת קו צינור אירופה אסיה (קצא"א) -
ביקורת פיננסית והיבטים שונים בפעילותה
•
נמצא כיבתוםכ-
3.5
שנים(החלמדצמבר2020
-
מועדהחתימההראשון על ההסכם,
ועד לסיום מועד הביקורת) ואף לאחר שחלפו כשלושה חודשים ממועד סיכום עבודת
הצוות הבין-
משרדי (במאי 2024
)
,
הממשלה ובפרט משרדי רה"ם, האוצר, האנרגייה
והמשרד להג"ס, טרם דנ
ו במסקנות והמלצות הצוות הבין-
משרדי ולפיכך טרם ניתן
להן מעמד מחייב.
מצב
זה ממחיש הליך ממשלתי טורי, ממושך ומסורבל לבחינת מדיניות שמשרדי הממשלה
הרלוונטיים הסכימו שיש לה השפעות נרחבות על הסביבה, הכלכלה ומשק
האנרגייה
ועל
פעילותה של קצא"א, בפרט על רקע התמשכות מצב החירום בעקבות מלחמת חרבות
ברזל החל מאוקטובר 2023
.
סיכון לפגיעה
ולדליפות
מצנרת החברה -
אף שבסקר הסיכונים שנערך עבור החברה
בשנת 2015
, שהוא תנאי לחידוש היתרהרעלים (מדי שנה בשנה) לקווי החברה, הומלץ על
התקנת
שני
מגופים נוספים לאורך קו 42
(בעניינם
נקבע כי אלה כרוכים בסיכון גבוה
ולפיכך יש לבחון חלופות להתקנתם) ועל העתקת מגוף נוסף (בסיכון נמוך) (שמחבר בין
נמל אשקלון לנמל אילת,) לא הושלמה בחינת החלופות להתקנת שני המגופים, והמגוף
השלישי לא הועתק,
נכון למועד סיום הביקורת (בחלוף תשע שנים מאז ההמלצה.) עוד
נמצאכי רקבשנת2022
,שבעשניםלאחרשנקבע שיש להתקיןאתשני
המגופים
אולבחון
חלופות להתקנת
ם ולהעתי
ק מגוף נוסף, קבע המשרד להג"ס בהיתר הרעלים כי החברה
תבחןחלופותלצמצוםהסיכוןמאירועדלףבמקוםהתקנהוהזזה שלהמגופיםשנקבע שיש
לטפל בהם כבר בשנת 2015. עוד עולה כי כתוצאה מזרימת מי שיטפונות באזורים מסוימים
בנגב קווי החברה נחשפים מפעם לפעם, כפי שעלה בסיור המשותף של רט"ג עם החברה
בנגבבדצמבר2019
וכפישנמצאבעבודתתחזוקהבקו42
בשנת2022
,זאתבניגודלתקנות
המים הגם שאלה לא חלות בעניין זה על קווי החברה שהונחו לפני התקנת התקנות., קווי
דלק חשופים הם בסיכון מוגבר לאירוע דליפה כתוצאה מסחף של אבנים ומפגיעות
חיצוניות.
יש לציין כי בשנים עברו התרחשו כמה דליפות משמעותיות מקווי החברה, כך
בתקופתה של קצא"א ההיסטורית (דליפה בשמורת עברונה ב-
2014
ודליפה בנחל צין ב-
2011
)
ודליפה בתקופת הפעילות של קצא"א באזור היישוב משען משנת 2021
.
סיכון
לפגיעה במשק הדלקים בחירום במלחמת "
חרבות ברזל"
-
בישראל
ארבעה
נמלים
שבהםניתןלפרוקתזקיקיםונפטגולמיש
נדרשים
לצורכיהמשקבחירום
שמשפיעים
עלמלאיהחירוםשל
דלקים
בישראל -
נמל
הדלק של תש"א ב
חיפה,
מקשרידלק מולנמל
אשדוד,
נמל קצא"א ב
אשקלון ו
מזח הדלק של קצא"א בנמל אילת. בביקורת
עלה כי
במלחמת "חרבות ברזל" (2023
-
2024
וגם במבצע "שומר החומות") (2021
) מדינת ישראל
נמצאה על סף פגיעה במשק
הדלקים
בחירום.
נמצא כי מחד גיסא, נמל אשקלון
הושבת
עקב איומים
בטחוניים ונמל חיפה
ומקשרי הדלק באשדוד
עלול
ים היו להיות מושבתים
בתרחיששלהתפתחותלחימהבחזיתהצפונית,
ומאידךגיסא,נמלאילת
נמצאבאי-
כשירות
לפריקת תזקיקים,
כמו גם להיעדר שימור היתירות ו
האפשרות ל
המשך הפעלת
ו
של נמל
אילתלקליטהולאחסון של נפטגולמי,
זאת
בשל הגבלותעל כמותהפריקהשלנפט
גולמי
שהוטלו
ע"י המשרד
להג ס, ערב פרוץ מלחמת חרבות ברזל."
|
10
|
ה
דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ה | ינואר 2025
|תקציר
כך נמצא כדלהלן:
•
ההגבלות שהטיל המשרד להג"ס במאי 2022
על פעילות החברה באשקלון ובאילת
לפני מועד זה,
לצד הגבלת הפעילות של לקוחות זרים באילת, צמצמו את מלאי הנפט
הגולמי שמשמש את שני בתי הזיקוק
באופן ניכר.
ומשכך, עם פרוץ "חרבות ברזל,"
בהמשךלמכתבושלמנכ"ל קצא"א למנכ"ל משרד רה"מב-
8.10.2023
,
התירהמשרד
להג"ס לקצא"א
לחרוג מהגבלת הכמויות של פריקת נפט גולמי בתקופת המלחמה
וכמה שבועות לאחריה כלומר,. צורכי משק האנרגייה בשעת חירום התנגשו עם
מדיניות אפס תוספת סיכון
שבה נקט המשרד להג"ס.
•
משרד האנרגייה לא העביר את התקציב שהקצה
בשנת 2020
במסגרת התוכנית
לקידום
ה
צמיחה במשק על רקע משבר הקורונה, להכשרת נמל אילת ל
צורך
פריקת
תזקיקים ואחסונם או
את
חלקו, בסכום של 130
מיליון ש"ח.
היעדר
מימון לפרויקט
הביא בין השאר
לכך ש
במלחמת חרבות ברזל, קצא"א נערכה בזמן קצר והכשירה
יכולת פריקה מהירה של תזקיקים ישירות
אל משאיות
ומשם צפונה, בלי יכולת
אחסון
והזרמה
מהאתר.
משמע, שמדינת ישראל לא הייתה ערוכה למצבי החירום ערב פרוץ מלחמת חרבות ברזל
)חברתקוצינוראירופהאסיה(קצא"א-
בשל היעדר היכולת לפרוק תזקיקים באילת ובשל הגבלות על פריקת נפט גולמי שהטיל
המשרד להג"ס.
ביקורתפיננסיתוהיבטיםשוניםבפעילותה
הכפפתקצא"אלשרהייעודי למשקהאנרגייה-
אףשמשרד האנרגייהמעידכיקצא"א
היא גורם מרכזי באספקה של כמה שירותים חיוניים במשק הדלק והאנרגייה בישראל,
פעילותה העיקרית כפופה לשר האוצר מכ
וח חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על
ידי
גורם מפעיל, התשע"ז-
2017
, והיא לא הוכפפה לשר ולמשרד הייעודיים -
שר האנרגייה
ומשרד האנרגייה. זאת על אף בקשת משרד האנרגייה משנת 2016
להעביר אליו את
האחריות לחברה בדומה לחברות ההולכה במשק האנרגייה -
נתג"ז ותש"א. כך, לטענת
משרד האנרגייה (משנת 2021
) החברה -
בשונה מחברות ממשלתיות שכפופות לו, לא
יידעה אותו בדבר הסכם מד-
רד שלו השפעות ניכרות על משק הדלק. לא נמצא כי טענות
משרד האנרגיה נבחנו, ואילו הוא לא המשיך לפעול בנושא זה.
עבודת המפקח על המחירים במשרד האנרגייה וועדת המחירים -
אף שבחוק
תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע"ז-
2017
,
הוטל על שרי
האנרגייה והאוצר לבחון את החלת צו הדלק6
והתאמתו לפעילותה של קצא"א לכל
המאוחר בתוך שנה מתום הזיכיון (2017
), ואף שקצא"א היא החברה המובילה, שנחשבת
למונופול לכאורה במתן שירותי פריקה, אחסון והזרמה של נפט גולמי (אחראית לכ-
75%
מהנפט המיובא,) צו הדלק הוטל בעיקר על שירותים דומים שמספקת תש"א, בין היתרעל
פריקה, הזרמה ואחסון של נפט גולמי בחיפה ו
בקריית חיים (
שבהם מצויים מתקניה של
תש"א) ולא על שירותים שמספקת החברה (לשוק המקומי). עוד עולה שעל אף מרכזיותה
של החברה במשק הדלק, ועדת המחירים - אנרגייה וחבר בוועדת המחירים (דאז)
(בכובעו
שלא כחברועדהאלא כמנהל מינהלהדלק) לא ערכו בחינהתחרותיתלהתקיימותהוראות
6
צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תעריפי תשתית במשק הדלק), התשע"ד-
2014
.
|
11
|
חברת קו צינור אירופה אסיה (קצא"א) -
ביקורת פיננסית והיבטים שונים בפעילותה
סעיף 6
(א) להחלת פיקוח מחירים ולקבלת החלטות במשק הדלק לכל הפחות ממועד
הקמת החברה.
העסקת יועמ"ש, רו"ח מבקר ומבקר פנימי -
קצא"א לא השלימה את כל האסדרות
הנדרשות ממנה כחברה ממשלתית בהתאם לחוזרי רשות החברות הממשלתיות: יועץ
משפטי, רו
"ח המבקר, המבקר הפנימי.
ייצוגהולםבדירקטוריוןובהנהלתהחברה-עלהכיבדירקטוריוןקצא"א
איןייצוגהולם
של נשים, ומשנת 2021
מכהנת דירקטורית אחת בלבד מתוך שישה דירקטורים (כ-
17%
,)
שלאבהתאםלחוקהחברותהממשלתיותולהחלטתהממשלה1362
,שקבעהיעדשלייצוג
שווה בין נשים לגברים בדירקטוריון של חברות ממשלתיות. כמו כן, יש רק 13%
נשים
בהנהלת החברה, ושיעור הנשים בניהול
הדרג הראשון ובדרג הביניים הוא 9%
ו-
19%
בהתאמה. עוד נמצא כי בדירקטוריון אין ייצוג כלל (0%) לאנשים עם מוגבלות,
ליוצאי
אתיופיה ו
לעולים חדשים, שלא בהתאם לחוק החברות הממשלתיות שקבע שיינתן ביטוי
הולם לייצוגם.
תשלום רכיב שכר מסוים
לעובדים בכירים -
ציון העמידה ביעדים האישיים של עובדי
החברה
בשנים 2020
עד 2022
היה גבוה, בין 95%
ל-
100%. יוצא אפוא ש
ה
יעדי
ם ה
אישיים
לא היו מאתגרים מספיק בשנים אלו. עוד עלה כי בתשלום
רכיב שכר מסוים
לעובדים
בכירים
לא הובא בחשבון אירוע הדליפה במשען (מאוגוסט 2021
), זאת על אף השימוע
שקיים המשרד להג"ס בעניין.
עיקרי המלצות הביקורת
בעני
יןמצבההפיננסי של החברהמוצע לרשותהחברותהממשלתיותולדירקטוריוןקצא"א
לבחון את הצורך בהרחבת ההסבר המילולי הניתן לפעילות החברה הרגילה ולפעילותה
האחרת.
עוד מומלץ לדירקטוריון קצא"א, למען הגילוי הנאות וטיוב הפיקוח של רשות
החברות
הממשלתיות, לשקף את הוצאות ההנהלה והכלליות בנפרד מעלות ההכנסות
ולתת מידע מפורט על הסכומים המהותיים הנכללים בהן. עוד מוצע לבחון את הצגת
המידע על הוצאות הנהלה וכלליות לצורכי השוואה לאורך השנים בחברה ובהשוואה
לנתונים אלה בחברות ממשלתיות דומות (לדוגמה, תש"א ונ
תג"ז)
.
מומלץ כי דירקטוריון החברה יבחן בשיתוף רשות החברות הממשלתיות את הצורך בהצגת
תוצאות פעילותה לפי מגזרי הפעילות המרכזיים.
מומלץ שרשות החברות הממשלתיות עם החברה, החשב הכללי והלשכה המשפטית
במשרדהאוצריפעלולגיבושמנגנוןקבועלגיוסהוןזרלצורךמימוןלפרויקטיםמשמעותיים
להתרחבותהחברהבהתאםלאישוררשותהחברותהממשלתיותומשרדהאוצר.וכןמומלץ
שרשות החברות הממשלתיות ומשרד האוצר (כמאסדר) יבחנו דרכים להתייעלות ולניצול
יעיל של משאביה של החברה ולשילובה בפרויקטים אסטרטגיים לקידומה.
|
12
|
ה
דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ה | ינואר 2025
|תקציר
על החברה
בהתייעצות
עם רט"ג (שכן חלק מהמגופים עוברים בשמורות טבע) להקדים
ולהשלים את הבחינה להתקנת ש
ני
המגופים או אמצעי אחר להפחתת הסיכון מדליפה
לאורך הקו בנקודות שבהן תוכננו המגופים (מכתש רמון ונחל צין). בהתאם, מומלץ כי
המשרד להג"ס
יעמוד על הצגת החלופות להתקנת
שני המגופים בהקדם ו
יבחן את יישומן
ואת השלמת העתקת מגוף באר שבע,
זאת בפרט אם יוחלט להתיר את הרחבת הפעילות
בנמלאילת וממנהבהזרמהצפונה.על החברהלפעול בהקדםלהטמיןאתקוויההחשופים
מרגע חשיפתם, ובפרט באזורי טבע רגישים, כגון הקווים החשופים בנחל רמון ועין זיק
שתיעדה רט"ג.
על משרד האנרגייה לפעול עם המשרד להג"ס, ובשיתוף משרד האוצר, לצורך הבטחת
צורכי משק האנרגייה בכלל ובנמל אילת בפרט, בעת שגרה ובשעת חירום. משכך, בעת
בחינת סקר הסיכונים של החברה מחדש על ידי המשרד להג"ס (כפי שהומלץ בדוח
הבחינה הבין-
משרדית ממאי 2024) וכן בעת חידוש
היתר הרעלים השנתי למכלל אילת
בעתיד, מומלץ כי המשרד להג"ס יבחן בשיתוף משרד האנרגייה את רמת המלאי המזערית
שלהנפטהגולמיוהתזקיקיםשישלשמרבאילתלצורכי חירום כמוכן,.אםהמשרדלהג"ס
יתיר לקצא"א בתום הבחינה המחודשת לחרוג מהגבלת 2
מיליון טונות בשנה, אך בהיקף
שעלול להמשיך להגביל את החברה מיישום מלא של הסכם מד-
רד המקורי, ובהינתן
שלדעת משרד האנרגייה פעילות בהיקף שכזה אינה כלכלית -
יש למצוא פתרון לצורכי
)חברתקוצינוראירופהאסיה(קצא"א-
המשק בשעת חירום, ובכלל זאת ייתכן שיש להיערך לאפשרות של רכישת מלאי מתקציב
ביקורתפיננסיתוהיבטיםשוניםבפעילותה
המדינה ואף לקבוע תעריף מפוקח שיכסה את עלויות אחסונו או למצוא מקור מימון אחר.
עוד
מומלץ כי משרד האנרגייה יקדים ויגבש תוכנית לשיפוץ נמל אילת ולמערך ההזרמה
ממנו.
מומלץ כי משרד רה"ם יקדם דיון לצורך הכרעה ואימוץ מסקנות הצוות הבין-
משרדי בעניין
הרחבת הפעילות בנמל אילת ובפרט נוכח מצב החירום בישראל על רקע מלחמת חרבות
ברזל, החל מאוקטובר 2023
. עוד מומלץ שמשרד רה"ם יטיל אחריות על המשרדים
האחראיים ליישום המלצ
ת הצוות הבין-משרדי
להרחבת כושרהקליטה של תזקיקים בנמל
אילת ויקבע לוחות זמנים ליישום ההמלצה, בפרט נוכח חשיבות יכולת זאת על רקע
התמשכות מלחמת חרבות ברזל והאיומים הביטחוניים המתהווים בתקופה זאת.
מומלץ כי ראש הממשלה עם שר האנרגייה
ושר האוצר ובשיתוף רשות החברות
הממשלתיות והשר האחראי לרשות החברות הממשלתיות, יבחנו את עמדת משרד
האנרגייה הנוגעת לצורך באסדרת פעילותה של קצא"א תחת השרוהמשרד הענפיים -
שר
האנרגייה ומשרד האנרגייה, נוכח חשיבותה של החברה למשק האנרגייה ועל רקע צומת
הדרכים שבו נמצא משק האנרגייה -
עם המעבר משימוש בדלקים פוסיליים לאנרגייה
מתחדשת, ובמידת הצורך יפעלו ליזום תיקון חקיקה בנושא.
מומלץ כי דירקטוריון קצא"א יבחן בשיתוף רשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר
ומשרד האנרגייה את ההשפעות הצפויות על עתיד החברה עקב
השינויים במשק האנרגייה
וההגבלות הנגזרות מכך.
מומלץ כי משרד האנרגייה וועדת המחירים, ובהתייעצות עם רשות התחרות, ישלימו ניתוח
תחרותיבחלוקהלמקטעיםהשוניםבמשקהדלקבישראל,ובפרטבנוגעלשירותיהתשתית
במשק זה שבהם פועלים שני מונופולים לכאורה -
קצא"א ותש"א. עוד מומלץ כי ניתוח
|
13
|
חברת קו צינור אירופה אסיה (קצא"א) -
ביקורת פיננסית והיבטים שונים בפעילותה
תחרותי שכזה שלא נעשה שנים יועבר וישמש את ועדת המחירים ואת מקבלי ההחלטות
במשק הדלק.
על שר האוצר והשר האחראי לרשות החברות הממשלתיות, באמצעות רשות החברות
הממשלתיות, לפעול לייצוג הולם של נשים ואוכלוסיות הגיוון בדירקטוריון של החברה
בהתאם לנדרש לפי חוק החברות הממשלתיות. מוצע לקצא"א לבחון בשיתוף נציגי
העובדים את האפשרות לשלב נשים בדירקטוריון לאחר סיום הכהונה של נציגי העובדים
הנוכחיים בדירקטוריון.
על השר לשיתוף פעולה אזורי האחראי על רשות החברות הממשלתיות)( ושר המשפטים
למנות בהקדם חברים לוועדה למינוי רו"ח כדי לבצע החלפה של רו"ח המבקרים בחברות
ממשלתיות;
מומלץ לדירקטוריון קצא"א ולהנהלת החברה ולרשות החברות הממשלתיות
לבחון את האפשרות להחליף היועץ המשפטי החיצוני.
|
14
|
ה
דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ה | ינואר 2025
|תקציר
סיכום
בשנת 1968
הוענק
לקצא"א ההיסטורית זיכיון
משנה
להולכת נפט. בשנת 2017
,
לאחר 49
שנים
מהענקתו,
תם הזיכיון, ו
נחקק
חוק התשתיות שמכוחו התאגדה קצא"א בבעלותה המלאה של
מדינת ישראל, וזו הפכה בשנת 2020
לחברה ממשלתית לפי חוק החברות הממשלתיות. קצא"א
היא גורם מרכזי וחיוני במשק האנרגייה
בזמן שגרה ובזמן חירום, והיא מונופול לכאורה בחלק
מתחומי פעילותה.
אף שמשרד האנרגייה מעיד כי קצא"א היא גורם משמעותי במשק האנרגייה,
היא אינה הוכפפה לשר ולמשרד הייעודיים -
שר האנרגייה ומשרד האנרגייה. כמו כן, משרד
האנרגייה (בשיתוף משרד האוצר) אינו קובע את תעריפיה של החברה בתחומים שבהם היא
מונופול לכאורה, אך הוא קובע את תעריפ
יה של תש"א בתחומים אלה.
עוד עלה כי קצא"א לא השלימה את כל האסדרות הנדרשות ממנה כחברה ממשלתית בהתאם
לחוזרי רשות החברות הממשלתיות:העסקת יועץ משפטי, רו
"ח
המבקר, המבקרהפנימי, קציבת
כהונה של עובדים בכירים וייצוג הולם של נשים בהנהלת החברה ובדרגי הביניים.
עלה כי בשנים האחרונות אירעו דליפות מהקווים וממכלי החברה, נמצאו קווי נפט חשופים
באזורים רגישים וכן הוגשו נגד החברה תביעות בגין מפגעי ריח. התממשותם והישנותם של
)חברתקוצינוראירופהאסיה(קצא"א-
סיכוניםסביבתייםאלהחושפיםאתהחברהלחבותכספית,מינהלית(הליכיאכיפהשלהמשרד
ביקורתפיננסיתוהיבטיםשוניםבפעילותה
להג"ס בעיקר) ואף פלילית (כפי שאירע בקצא"א ההיסטורית.)
עודנמצאבמלחמתחרבותברזל(2023
-
2024
)וגםבמבצעשומרהחומות(2021
)מדינתישראל
נמצאה
בסיכון לפגיעה במשק הדלקים בחירום (בשל היעדר כשירות לפריקת תזקיקים שלא
בנמלי הים התיכון), וכך גם בנוגע לשימורהיתירות והמשך הפעלת נמל אילת לקליטה ולאחסון
של נפט גולמי (בשל הגבלות על כמות הפריקה בנמל אילת ערב פרוץ מלחמת חרבות ברזל).
על
משרד רה"ם
לקיים
דיון בממשלה
בהקדם לצורך הכרעה ואימוץ מסקנות הצוות הבין-
משרדי
בעניין הרחבת הפעילות בנמל אילת ובפרט נוכח מצב החירום בישראל על רקע מלחמת חרבות
ברזל
והסיכונים הנלווים לה מכלל הזירות.
עוד מומלץ כי משרדי האוצר (המאסדר של החברה) והאנרגייה ורשות החברות הממשלתיות,
בשיתוף המשרד להג"ס, יפעלו לגיבוש עמדה ממשלתית כוללת בעניין עתיד החברה נוכח
הצמצום הצפוי בשימוש בדלקים,
וזאת תוך איזון ההשפעות הסביבתיות מול צורכי משק
האנרגייה בזמן שגרה ובזמן חירום, ובפרט על רקע החשש לפגיעה במשק האנרגייה כפי שבאה
לידי ביטוי במלחמת חרבות ברזל ובמבצע שומר החומות.
|
15
|
חברת קו צינור אירופה אסיה (קצא"א) -
ביקורת פיננסית והיבטים שונים בפעילותה
|
16
|