חומר רקע - גורמים חיצוניים
התנגדות ארגוני הסביב
ה
ובריאות הציבור
ל
הקמת נמלתזקיקים במפרץ אילת
להקמתנמל תזקיקים(דלקים)
צפויות
השפעותשליליות
עצומותעלהעיר
אילת, כלכלתה
ותושביה- סיכון
ממשילחיים,לתיירות
ולערכי הטבע המוגנים
שבמפרץ
שהם
אבן יסוד
לקיומה
וייחודהשלהעיר
ספטמבר
2025
תקציר:
ל
הקמת נמל תזקיקים
דלקים)( צפויות
השפעות שליליות
עצומות על העיר אילת כלכלתה
ותושביה -
סיכון
ממשי לחיים, ל
תיירות ולערכי הטבע המוגנים
שבמפרץ
שהם
אבן יסוד
לקיומה
וייחודה
של העיר.
מבחינת משק
ה
דלק
תוכניתמתארארצית(תמ"א)75
,המתקדמתבהתאםלהחלטותממשלהלסגירתביתהזיקוקבחיפה,נסמכת
על חלופות שונות לייבוא התזקיקים
וחוות מכלים לשעת חירום. בניהם הקמת
נמל תזקיקים מתקדם
בנמל המפרץ
בחיפה (תת"ל118
)
במקוםהמסוףהישןוהדולף בנמלחיפה,),החלפתהמקשריםהימייםלדלקנבמל
אשדוד
(תת"ל
81)והמשךפעילותמסוףהתזקיקיםשלקצא"אבאשקלון.צרכיהמשקכפישמצאנובמשרד
האנרגיה
אינם
תומכים
בהקמת נמל
תזקיקים נוסף באילת - לא מסיבות משקיות -
תפעוליות ולא
ולא בתוכניות המקודמות. בנוסף,
שורה
של
החלטותממשלהקובעות
יעדיםברוריםלצמצוםהשימושבדלקים
מחצביים(
פוסליים)
ומעבר
לשימושבאנרגיות
מתחדשות לצד שימוש גובר בגז טבעי. מסיבות אלו
ארגוני הסביבה ובריאות הציבור השותפים להתנגדות
ל
כוונות
קצא"אלה
גדלתשינועה
נפט
באילת,הנגבוהערבה,
מתנגדיםגםלהקמתנמלתזקיקים
באי
תל.ככלשיוחלטכןלקדם
תוכנית כזו ישלערוךלה תסקירה
שפעהעלהבריאות ותסקירה
ש
פעהעלהסביבה.
להלן הסיבות
שבגללן ישלהתנגד
מכל וכל
להקמת מסוףתזקיקים במפרץ אילת:
1.
נמל התזקיקים י
יפגע בכלכלתהעיר
אילתהיאעירנופש
שמבוססתעלתיירותבכלימותהשנה.מוקדהמשיכההמרכזישלההם המפרץ,החופים,
שוניות
האלמוגיםואטרקציות
שמבוססותעליהם.
ואכן,המשרדלהגנתהסביבהקבעמדיניות
של"איתוספת
סיכוןלמפרץ
אילת" שהיא פועל יוצא של הרצון להגן על נכסי העיר - ובראשם שונית האלמוגים הנדירה.
מדינות זו מבטיחה
ש
אופייה
שלהעירישמרכמרכזלאומילתיירותחוץופנים
שמביא
לישראלהכנסותמשמעותיותמענףהתיירות,
כמו
גם מקורות תעסוקהלעשרות אלפים
ושגשוג עסקים מגוונים.
אמנםפרנסיהעירשואפיםלמצואמקורותתעסוקהנוספיםלעיראלאשנמלתזקיקיםעומדבניגודמוחלט
לאופייה
התיירותי של העיר
ומסכן את
שוניות האלמוגים שבמפרץ.
תוכנית המתאר הארצית (
תמ"א)
13
לחופי אילת
קבעה
לאחרמחשבהרבה
שיש"לתכנןאתרצועתהחוףוהמיםשלמפרץאילתתוךמתןדגשלשימורתכונותיהםהטבעיות
והייחודיות לטובת כלל הציבור בשילוב עם צורכיהם של תושבי ומבקרי העיר אילת"
. עוד קבעה התוכנית שיש
לצמצם ככל האפשר את התעשייה על חופי הים לצמצם
תעשיות קיימות,
להרחיב את
זמינות החופים הפתוחים
ו
להגןעליהם מזיהומייבשהוים.
לא
יעלהעלהדעת
ש
תוכנית
פוגעניתכמונמלתזקיקינפט תקודםבניגודלמדיניות
ה
ממשלה והליכי תכנון רבי שנים.
2.
מומחיםמוכיחותששפךדלק
שלכמהאלפיטונות
השלכותזיהוםבדלקעלהים עבודות
מקצועיות1וחוותדעת
כתוצאה מתקלה או חבלה במכלית יגרמו
לאסון
רב
שנים לענף התיירות של
העיר
. א
ירוע
שפך שלו
סבירות גבוהה
בהתחשב בתשתיות המיושנות של קצא"א
והסטטיסטיקההעגומה של
הזיהומים להםגרמהעד כה -יגרום
לנזקים
בקנה מידהלאומי
ועולמי
שעלותם מיליארדי שקלים.
תזקיקי
נפט: סולר, בנזין, דלק סילוני (דס"ל)וקרוסיןהם
חומרים נדיפים, נפיצים
ורעילים ש
מסוכניםלאדם,
לחי
ולצומחובמיוחדלסביבההימית.
הם
פוגעיםבמערכותנשימה,בתהליכים
מטבוליים,באברירבייהועוד.התזקיקים
כוללים
תוספים
מ
סיסים ורעילים שפגיעתם ב
סביבה הימית חריפה ביותר. בנוסף, דלקים קלים (סולר ובנזין)
מתפשטיםומתפזריםמהריותרעלפניהמיםויוצרים
(OilSlick)
זיהוםש
קשהלעצורולאסוף.כתםסולראובנזין
מתערבלים ביתר קלות בגוף המים בימים שבהם יש רוח וגלים, בושל נדיפו
תם הגבוהה
ייחשפו לרעילותם גם בעלי
חיםי ובני אדם על החוף.
תרכובות דלק המתפזרות בים גורמות לתהליכים מסרטנים, פוגעות במערכות הרבייה
ובהתפתחות של בעלי חיים ימיים:
דגים, עופות, זוחלים, יונקים וחסרי חוליות ובראשם
האלמוגים היוצרים את
השוניות באילת.פגיעה באלמוגיםמתבטאת
בנזק ל
רקמות, ביכולתםלנשום, לקלוט מזון,להתרבות, להשקיע
שלד
ולנקות עצמם מסדימנטים (משקעים חיצוניים)
. זיהום פוגע גם
ביכולתן של
האצות השיתופיות ש
נמצאות
בתוך
רקמותהאלמוגיםלבצע פוטוסינתזה.
2
שמורתהאלמוגיםבאילתנמצאתבמרחקשלמאותמטרים
מ
מזחהמכליותשלקצא"א.
איןתקדיםבעולםלמכליות
שפורקותדלקבסמוך
כל־
כךלשמורתטבעייחודית.
ואכן, מספרמדינותבעולםקבעותקדימיםשלמניעהאוהגבלה
שלהפקה או שינוע דלקים בסמוךלשמורות ימיותוחופיות, ביניהן
קנדה, ארה"ב, אוסטרליה ובליז.
אלמוגי
מפרץ אילת ייחודיים ברמהעולמית בזכות המבנההגנטי שלהם
שהופך אותם
ל
חסיניםלעליית טמפרטורת
מי הים שגורמת
לתופעת
ההלבנה (Bleaching)
ש
פוגעת קשות בשוניות בכל העולם. בשל כך שוניות האלמוגים
של
מפרץ אילת הן אוצר טבע בעל חשיבות גלובלית
במיוחד בעידן של
משבר אקלימי. דליפת דלק תגרום ל
מותן של
השוניות ולפגיעה בלתי הפיכה באוצריקר זה.
3.
נמל
תזקיקים באילת –
סכנה ממשית
לביטחוןהציבור
מלחמת
"חרבות ברזל" הוכיחה שוב את
הסכנות ש
בהצמדת מתקני תשתית אסטרטגיים למרכזי אוכלוסייה. נתיב
השיט
של
מכליות
הנפטלאילת
הוא
אחדהמאתגריםביותר
מבחינהיב
טחונית.
די
לראותאת
המתרח
שבדרום
זירת
ים
סוףכברמספרשניםכדי
להביןאת
האיוולתבהישענותעל
נתיבמכליות
נפטכתשתית
לאומיתשל
מדינתישראל.
מלבד הדוח הכלכלי של DHV
האלוף (מיל') גיורא איילנד, ראש המל
"ל לשעבר, מפרט
בחוות דעת את
הסיכונים
הבטחוניים ו
הסכנות לבריאותהציבור כמוגם ליתירותמשקהאנרגיההישראלי
לו יוקםנמלתזקיקיםבאילת.
אין
ספק
ש
הקמת
נמל תזקיקים באילת תהפוך את אילת
ליעד מרכזי בכל עימות צבאי עתידי. מיקום הנמל המיועד
נמצא במרחק זעום מ
אתרי תיירות
ושכונות מגורים. הצמדת מסוף עמוס תזקיקי נפט אליהם
תגרום
לאסון רב
נפגעים.
אל
מול דרישת מערכת הביטחון לגיבוי נוסף של הכנסת דס"ל הנדרש בעת עימותים צבאיים, כמו גם קביעתו של
מבקרהמדינה
ש
משקהאנרגיהפעלבחוסרשלדלקיםבעתהלחימהבעזהובצפון,ישלגבש
פתרונותשאינםפוגעניים
1
DHV,2024
אומדן עליו שפך נפט במפרץ אילת ואשקלון;
בלק וחוב,' 2021
, הסכם קצא"א MedRed
, מיפוי הסיכונים לישראל
והמלצות מ
דיניות, סיכום והמלצות של וועדת מומחים ,
האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה; סדן ולוונטל,, 2016
סקר
אסטרטגי סביבתי לחיפוש ולהפקה של נפט ושל גז טבעי בים.
2
אסף זבולני, 2020
, חוות דעת אקולוגית - איום על מפרץ אילת הקשור בשינוע נפט דרך
נמל הנפט של
קצא"א
באילת. רשות
הטבע והגנים.
כמו זה של הקמת נמל תזקיקים באילת. חלופות כגון אחסון תזקיקים במקומות בטוחים בצפון ובדרום, כפי שהם
מפורטים
במסגרת תמ"א 75
ל
אנרגיה, ה
ן
ערובה טובה
בה
רבה למשק
האנרגיה מאשר הישענות על נמל תזקיקים
פגיע
בחוף
הים של אילת.
בטיחות:
בנזיןוסולר
מסוכןיותרמנפט
גםבגלללחץ
אדיםגבוהונקודתהתלקחותנמוכה–
כלומרהסיכוןבטיחותי
של דליקה ופיצוץ ממסוף תזקיקיםגבוה
יותר3.
4.
ה
אבסורדהתכנוני
רוב
צריכת הד
לקים (תזקיקי נפט) לתחבורה
ותעשייה
היא במרכז
הארץ (עד
לדימונה)
ו
לכן ורב מאגרי התזקיקים
וכל מרכזי הניפוק קרו
בים יותר לנמלים ב
ים ה
תיכון
–
חיפה,
אשקלון ו
אשדוד מאשר למפרץ אילת.
בתחזיות
ובתוכניות משרד האנרגיה
ש"צלול" בדקה
אין זכר לצורך
במסוף תזקיקים נוסף באילת. לא רק זאת,
המגמות
ותחזיותמשרדהאנרגיהמראות
ש
הגידולבצריכתהדלקיםהפוסילייםבישראלפוחתתוצריכתםתחלל
רדתב-
2027
(
איור 1) כש
הסיבה העיקרית היא מעבר לרכבים היברדיים וחשמליים וחשמול מערך התחבורה הציבורית, ומעבר
למשקחשמל מבוססגז ושדות סולאריים.
איור1
:
מקור:
עמוד
14
במסמך עתידמשקהדלק הישראלי עבודהאסטרטגית,משרד האנרגיה,יוני
2024
מסופי הדלק הימים
בחיפה, אשקלון ואשדוד
מסוגלים לקלוט כמות
כפול
ה מסך צריכת הסולר ו
ה
בנזין בישראל
בשנה(
מקורות6,7
ו-8
.)
בנוסף,קיימותתוכניותמאושרותלשדרוגמקשריהדלקהימיים:בנמלאשדוד
(תת"ל81
)
ונמלתזקיקיםחדשבחיפה
(תת"ל118
)שיאפשרוייבואשל425
אלףטוןתזקקיםבחודש4.
בתיהזיקוקבחיפהיסגרו
רקכאשריוקם מסוףהתזקי
קים
החדשויוקמומאגריחירוםלתזקיקיםבכמותשהוגדרהבהחלטתהממשלה1231
ומ
קודמתב
תוכנ
ית
תמ"א75
.עלפיתוכניתזויוקמו
מאגריתזקיקיםסולר,
בנזיןודס"לממוגניםבכמותכוללתשל
850
אלף
טונות-
550
אלףטונות
בצפון
שכולליםיכולתניפוקשל275
אלףטונותבחודשבצפון5
,כמותשאינהנופלת
3
מראה מקום להרחבה
4
החלטת ממשלת, 1231
,
מרץ 2022
. נספח א. סעיף 1
https://www.gov.il/he/pages/dec1231_2022
5
החלטת ממשלה 1231
, נספח א סעיפים 7
ו-
8
.
מיכולת הניפוק של בז"ן ו-
300
אלף טונות
במרכז ובדרום (נוסף למכול הקים היום.)
כמות זו בנוסף למאגרי הדלק
בחוות הניפוק, ומאגרי החירום מאפשרים תפקוד מלא שלהמשקלתקופה של4 חודשים.
בהנחה
של סגירת בית הזיקוק של בז"ן, בדרום
החלופה ה
סבירה
מבחינה תפעולית וכלכלית
היא החלפה
או
הסבה
שלמכליהנפט
באשקלון(כיום1.9
מיליוןטונות)למכלי
תזקיקים6,שתאפשר
להגדילאתיכולתהקליטהשלמכליות
דלק גדולות
יותר
(שיחליפו חלק ממכליות הנפט). כלומר
אחסון תפעולי באשקלון ושינוע בצינור
נקודות הניפוק
ל
צרכניהבנזין, הסולרוה
דס"ל בדרום והמרכז. כך גם
מתוכנן
לגבי מכלי דלקבחיפה לצרכי תזקיקים בצפון.
בדרום נבחנות חלופות נוספות למאגר תזקיקים מדרום לבאר שבע (חלופת "אפרת"
בין רמת חובב רמת בקע,)
ובמרכז הארץ נבחנה גם אפשרות לפריקה או העמסה של דלק במסוף הפחם בחדרה.
כל החלופות שנבחנות לחוות
דלקים לחירום
(גם
בדרום)
רחוקות מאילת יותר ממרחקם לים תיכון. (מקורות 5 ו-6
:
מנהלת מפרץ חיפה במשרד
רוה"מ, ותמ"א 75
.)
דו"ח מבקר המדינה מזכיר
שבשנת 2020
במסגרת התוכנית לקידום הצמיחה במשק על רקע משבר הקורונה,,
הוצעשבנמלאילתיוקםמסוףלפריקתתזקיקיםואחסונםבסכוםשל130
מיליוןשקל.עםזאת
איןבמסמכימשרד
האנרגיה אזכור לצורך
להקים מסוף תזקיקים באילת, במיוחד כאשר אין צינור תקין בשימוש לשינוע
התזקיקי
ם
מאילת למרכז הארץ. כך שמעבר להשקעה של 130
ימליון
שקל
להקמת מסוף/נמל תזקיקים יהיה צורך בהשקעה
עצומה
בהקמת צינור חדש
או
שיפוץ צינור ישן.
מדובר בהשקעות גדולות שנחיצותן ותועלתן למשק מוטלת בספק
רב.
בנוסף,במציאותשל
אי־יצי
בותביטחוניתבתימןוצפוןמזרחאפריקה,
השתלטותחות'ים,פיראטיםוגורמיםעוינים
נוספים לישראל על כל האזור,
ובמציאות של
חשש לפגיעה באוניות ומכליות דלק בדרום הים האדום, אין לפתח
תלות של משק הדלק במעבר דרךים סוף.
ב-
2024
נפגעו מספר מכליות ביםהאדום. הסיכון למכליות דלקיעלה
כאשרהן
יהיו מיועדותלישראל,
במיוחד שלא
תמידאפשר להסוות זאת.
מסיבות אלו משרד האנרגיה מקדם הקמת מסופי תזקיקים בנמלי הים
התיכון - בסמוך למתקני הניפוק ומיקום
הצרכניםוהקמת מאגרים
במקומות בטוחים-
רחוק משכונות מגוריםואתרים
קולטיקהל.
ככלשיוחלטלקדם
תכניתכזוישלערוךתסקירה
שפעהעלה
סביבה
שלםבשתחילתוית
בדקגםחלופתהאפס,
כלומר
על עצם
נחיצותו של מסוף תזקיק
םי נוסף בישראלו
עוד באילת.
אל מול חלופות
הקיימות בישראל כמו כן יש לערוך
ותסקיר השפעה על ה
בריאות (
Health Impact
Assessment
) תסקיר
השפעה על הבריאות
הוא תהליך וכלים
המשמשים
להערכת ההשפעה הפוטנציאלית
של
תוכנית,
מדיניות
או
פרויקט
על
בריאות האוכלוסייה, ובפרט על
אוכלוסיותשונותבתוךהאוכלוסייה,תוךדגשעלשוויוןחברתיוצמצוםפעריםבבריאות.על
התסקיר
לקחתבחשבון
השפעות בטווחהקצר והארוך,תוך שיתוףהציבורוהבטחת שקיפו
ת.
סיכום
ארגוני הסביבה ובריאות הציבור מתנגדים ל
הקמת נמל תזקיקים
באילת
מ
כיוון שהוא מעשה
חסר אחריות, מסוכן
לציבור
ולסביבה.
התוכנית
אל מביאה בשורה של יתירות אנרגטית למדינת
ישראל, לא מייצרת תשתית ראויה
6 עם סגירת בז"ן
לא יהיה צורך בכל כמות הנפט הזו
ואפשר יהיה להסב חלק מהמכלים למכלי תזקיקים.
להישענות
בשגרהאו
בחרום
אך
כוללת
סכנותממשיותלבריאותהאדם,
ל
תיירותולערכיטבענדיריםשבמפרץאילת.
אנו קורא
ים
למקבלי ההחלטותלדחותלאלתר
את תוכניתקצא
"א,
שאין מאחוריה אלא אינטרס צרומסוכן.
שותפים לנ
ייר העמדה:
עמותת צלול, איגוד
רופאי בריאות ה
ציבור,
עמותת
הסביבה מדבר
וים באילת,
מכון
ה
ערבה ללימודי הסביבה, מגמה ירוקה, סביבה בריאה בערבה, אדם טבע ודין, ועמותת קשת
(קהילה,
תרבות
סביבה).
מקורות:
1
. עתיד משק הדלק הישראלי עבודה אסטרטגית
, משרד האנרגיה, יוני 2024
.
2
.
מתווה
לאיפוס
פליטות גז"ח עד 2050
, משרד האנרגיה, פברואר 2025
3
.
חברת קו צינור אירופה אסיה (קצא"א) -
ביקורת פיננסית והיבטים שונים בפעילותה
קצא"א, דוח מבקר המדינה, ינואר 2025
,
4
. נספח להחלטת ממשלהמיוני
2022
1231
המבוססת דו"ח
https://www.gov.il/he/pages/dec1231_2022
ועדת מנכ"לים –
הערכות משק הדלקים בישראל לסגירת בתי הזיקוק בחיפה
5
.
תמ"א 75
-
אנרגיה –
תכנית מתאר ארצית להערכות לסגירת בז"ן
6
.
דוחות מנהלת מפרץ חיפה –
התייחסות להערכות למשק הדלקים למצב ללא בתי הזיקוק בחיפה )קישור(
.
.
7
.
היקף ייבוא וייצוא תזקיקים בנמלי ישראל, ממצגת של חנ"י למנהל התכנון 2019
8
. נתונים חודשים על
צריכת דלק ותזקיקים - באתר משרד האנרגיה
9
. דוחות רבעוניים של בז"ן
–
כולל נתוני ייצור של תזקיקים