פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 334
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, י' באדר ב התשס"ח (17 במרץ, 2008), שעה 12:40
סדר היום:
1. ביטול אכרזה על חלק משמורת הטבע הר מירון לפי תוכנית ג/13315 – מושב שפר
נכחו:
חברי הוועדה:
אופיר פינס-פז – היו"ר
דוד אזולאי
נאדיה חילו
יוחנן פלסנר
אברהים צרצור
מוזמנים:
חה"כ יצחק זיו
יסמין טלמון - יועצת סביבתית, מינהל התכנון, משרד הפנים
לירון דין - רכזת שטחים פתוחים, המשרד להגנת הסביבה
ענת יציב - מנהלת אגף מקרקעין, רשות הטבע והגנים הלאומיים
רוזה דיאמנט - אדריכלית התוכנית, משרד "יהלום בגליל"
יעקב כחלון - מזכיר מושב שפר
גבריאל דהן - חבר ועד מושב שפר
עו"ד עמנואל ויזר - לשכת עורכי-הדין
ייעוץ משפטי: תומר רוזנר
גלעד קרן
מנהלת הוועדה: יפה שפירא
רשמת פרלמנטרית: אירית שלהבת
ביטול אכרזה על חלק משמורת הטבע הר מירון לפי תוכנית ג/13315 – מושב שפר
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני מבקש לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום ביטול אכרזה על חלק משמורת הטבע הר מירון לפי תוכנית ג/13315 – מושב שפר.
מונחת בפנינו פנייה של שר הפנים מיום 15 באוקטובר 2007. כותב שר הפנים:
"בהתאם לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998, סעיף 26(ב), אבקש את אישור הוועדה לביטול אכרזה על חלק משמורת הטבע הר מירון לפי תוכנית ג/13315, במושב שפר.
שמורת הטבע הר מירון הוכרזה ודבר הכרזתה פורסם בקובץ התקנות 1805 מיום 9.12.1965.
תוכנית ג/13315 מבקשת לבטל חלק של כ-15.62 דונם מהשמורה המוכרזת לטובת הרחבת מושב שפר.
השר להגנת הסביבה נתן הסכמתו לביטול הייעוד ביום 10.10.2007.
מועצת גנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים אישרה את הביטול המבוקש בישיבה מס' 111 מיום 25.3.2004.
הרשות המקומית נתנה הסכמתה לביטול הייעוד ביום 10.9.2007."
על איזו רשות מקומית מדובר?
קריאה:
המועצה האזורית דרום הגליל, בראשות מר שלמה לוי.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני מבקש שמישהו יציג לנו את הבקשה.
יסמין טלמון:
אני יועצת סביבתית במינהל התכנון במשרד הפנים.
התוכנית לשמורת הטבע הר מירון הוכרזה בשנת 1965 בשטח של כ-100,000 דונם. היישוב שפר נמצא על כביש עכו-צפת בשטח הררי, בחלקו התחתון של המדרון, כאשר מכל עבריו, למעט מצד הכביש, מתרוממים הרי מירון במדרונות תלולים שמכוסים חורש צפוף. המושב למעשה כלוא בין הכביש ממזרח ושמורת הטבע שמקיפה אותו מכל שאר הכיוונים. כל הרחבה של המושב למעשה מחייבת גריעה כלשהי משמורת הטבע.
היו"ר אופיר פינס-פז:
טוב לדעת שיש גם ישובים יהודיים כלואים כי ידוע לי בדרך כלל על ישובים ערביים כלואים.
יסמין טלמון:
יש גם כאלה.
גבריאל דהן:
למזלנו הכביש קיים, אחרת לא היינו יכולים להיכנס למושב.
היו"ר אופיר פינס-פז:
הייתם צריכים לעבור דרך היער. מתי הוקם המושב?
גבריאל דהן:
ב-1951.
יסמין טלמון:
במושב כיום יש 60 נחלות ועוד כ-10 יחידות דיור ללא נחלות. בסך הכול 69 בתים מאוכלסים במושב הנוכחי.
היתה הרחבה ראשונה של היישוב בתוכנית 9619, שאושרה, והוחל כבר בהכנת התשתיות. היא כוללת 38 יחידות דיור, שמתוכן נמכרו כבר 29. ההרחבה הזאת היא אחד המקורות להחזר החובות במסגרת הסדר חובות המושבים, כך נאמר על-ידי המושב.
ההרחבה השנייה, זאת שלפנינו, כוללת 22 יחידות דיור בשטח של כ-15.5 דונם.
ביחד שתי ההרחבות מוסיפות עוד כ-60 יחידות דיור. למעשה זה מאפשר הכפלה של היישוב, ובעצם מאפשר לו קיום נוח יותר, עם כל השירותים המתבקשים. כאשר האוכלוסייה מונה רק 60 משפחות היא כמובן אוכלוסייה מצומצמת מאוד וההרחבה מאפשרת לפחות לבנים להתיישב שם אם הם מעוניינים.
כיוון ההתרחבות נבחר דרומה מכיוון שזה שטח נמוך פחות יחסית ונצפה פחות מאזורים אחרים.
מוסדות התכנון, גם ברמה המחוזית וגם ברמה הארצית, החליטו לאשר את התוכנית בתנאי שתעבור כמובן את ההליך שאנחנו נמצאים בעיצומו כרגע, של ביטול האכרזה.
השר להגנת הסביבה, כפי שכתוב במכתב שר הפנים, אישר, וכך גם הרשות המקומית.
היו"ר אופיר פינס-פז:
כלומר מבחינת מינהל התכנון של משרד הפנים אין בעיה שאתם יכולים להצביע עליה.
יסמין טלמון:
אין בעיה. למרות החשיבות הרבה שאנחנו רואים בשמירה על הטבע ועל השטחים הפתוחים אנו מבינים את הצורך לאפשר ליישוב כמו שפר להמשיך ולהתקיים, ואנחנו מבקשים מהוועדה לאשר את הבקשה.
יצחק זיו:
אין שום אדמת מינהל באזור הזה שהיא שטח פרטי?
גבריאל דהן:
אין בעלויות פרטיות.
היו"ר אופיר פינס-פז:
שטח פרטי ואדמות מינהל – אלה שני דברים שונים.
יצחק זיו:
יש אדמת מינהל שהופכת להיות שטח פרטי, וקורה שפתאום מחליטים להכריז על שמורת טבע דווקא בשטח הפרטי ולא בשטח של המינהל.
גבריאל דהן:
היישוב נמצא ממש בשולי שמורת הטבע.
רוזה דיאמנט:
אני אדריכלית, מתכננת ההרחבה. כל האדמות הללו הן של מינהל מקרקעי ישראל, בהסכם בחכירה, ולא אדמות פרטיות. אין שם אדמות פרטיות.
יצחק זיו:
אני שואל כי אני מכיר מקרים שלוקחים אדמה פרטית ומכריזים עליה כשמורת טבע.
גבריאל דהן:
לא אצלנו.
היו"ר אופיר פינס-פז:
התהליך שאנו מתבקשים לעשות הוא לא להכריז על שמורת טבע, אלא לגרוע משמורת טבע קיימת לצורך הרחבת ישוב.
יצחק זיו:
אין שום אפשרות אחרת?
גבריאל דהן:
אין.
דוד אזולאי:
מה שטח השמורה כולה?
היו"ר אופיר פינס-פז:
100,000 דונם, ומתוכם מבקשים לגרוע 15.5 דונם.
רשות הדיבור לנציגת המשרד להגנת הסביבה. מה העמדה שלכם?
לירון דין:
הסכמנו לגריעה.
נאדיה חילו:
היו תקדימים בעבר שאושרו הרחבות כאלה?
היו"ר אופיר פינס-פז:
בוודאי. הוועדה הזאת אישרה בשנה האחרונה לפחות עוד שתי הרחבות כאלה. אומר לי היועץ המשפטי לוועדה שבפקיעין אישרנו הרחבה על חשבון השמורה ואני זוכר שאישרנו גם בבית-שמש.
נאדיה חילו:
וגם בדליית אל כרמל ובעוספייה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
המגמה – וגם כאשר הייתי שר הפנים נקטתי בה ביתר-שאת – להכריז על כל מה שזז שמורת טבע, קודם כול לשמור, ואחר-כך להתחיל לשחרר במינימום הנדרש, אבל קודם כול לתפוס הכול בשמורות הטבע.
נאדיה חילו:
אנחנו עם הטבע, אבל אנחנו גם עם האנשים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
נכון. לכן אני אומר את המגמה. המדיניות היא לתפוס כל דבר שיש בו ערכי נוף כלשהם ולשמר אותם.
דוד אזולאי:
בדרך הזאת זה נשמר.
היו"ר אופיר פינס-פז:
ולאחר מכן לבחון בצורה יסודית מאוד כל בקשה להרחבת ישובים על חשבון שמורת הטבע, ואז זה עובר תהליך ארוך מאוד, מסובך ומורכב כדי לשמור על הטבע. נראה לי שהשיטה הזאת נכונה. יחד עם זה, צריך לבחון כל בקשה לגופה.
לירון דין:
במכתב של השר גדעון עזרא מ-10 באוקטובר 2007 נאמר: "הנני מסכים לביטול אכרזה על שטח של 15.62 דונם משמורת הטבע הר מירון לטובת הרחבת שפר". זה תואם גם את עמדת מועצת גנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
נציגי מועצת גנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים נמצאים כאן? למה הם לא נמצאים?
יפה שפירא:
הם תמיד באים לישיבות האלה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אפשר לברר למה הם לא הגיעו?
לירון דין:
מר מנחם זלוצקי שמרכז את הוועדה, אני מגיעה מטעמו. הוועדה הזאת מרוכזת על-ידי המשרד להגנת הסביבה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
את מייצגת גם את המשרד להגנת הסביבה וגם את מועצת גנים לאומיים ושמורות הטבע?
לירון דין:
הגעתי לכאן כנציגת המשרד להגנת הסביבה.
ענת יציב:
אני מייצגת את רשות הטבע והגנים הלאומיים. מועצת גנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים היא גוף אחר, שהשר להגנת הסביבה ממנה את היושב-ראש שלו.
לירון דין:
מועצת גנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים החליטה לאשר הכול פרט לקטע של שצ"פ (שטח ציבורי פתוח) ממערב לתוכנית, שאכן ירד בתוכנית שמונחת בפני הוועדה כעת, כלומר זה תוקן בהתאם להחלטה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
רשות הדיבור לנציגת רשות הטבע והגנים הלאומיים.
ענת יציב:
שמורת טבע הר מירון היא שמורת יער מנדטורית עוד טרם קום המדינה ולכן הבעיות הללו מתגלות. מידי פעם אנחנו נאלצים לגרוע משמורת הטבע בשל מושב שפר וישובים אחרים שנמצאים בצמוד לשמורת הטבע, שהוכרזה בשנת 1965 אבל קדמה לישובים. עד כה נגרעו 1,700 דונם משמורת הטבע, ובקשות לגריעה ימשיכו להגיע לוועדה. יש תוכניות שבעבר אושרו גם מבלי שהגיעו לכאן ונרצה להסדיר גם אותן, שהשטחים שאושרו יגיעו לכאן ויקבלו תוקף חוקי.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני רוצה לחסוך לכם את זה ולומר כבר שאין לנו סמכות לאשר רטרואקטיבית דברים. אנחנו לא מכבסה ולא מלבינים שום דבר. אני פשוט רוצה לחסוך לכם את זה. אני מציע לכם להמתין ליושב-ראש הבא כי זה לא יעבור אצלי. אני לא מכבסה של אף אחד.
ענת יציב:
אני לא באה מטעם הוועדות. אני רק אומרת שמבחינת רשות הטבע והגנים הלאומיים, שאמורה לשמור על שטחים שהם שמורות טבע, נכון להיום יש שטחים שקיבלו אישור אך אין להם תוקף חוקי.
היו"ר אופיר פינס-פז:
כידוע לך, אנחנו מקפידים מאוד לא לעסוק בחקיקה רטרואקטיבית, זה מנחה אותנו בכל הדיונים שלנו. אין סיבה שנחריג את העניין הזה. אם מישהו רוצה לקבל החלטה, כמו במקרה הזה, מביאים את העניין בפני מי שצריך. מי שלוקח את החוק לידיים ואחר-כך חושב שנלבין לו את העבירה, טעות בידיו. אבל אין זה כך במקרה שמונח בפנינו.
ענת יציב:
מאחר ואנחנו מבינים את הצרכים של המושב שכולו – למעט חלקו המזרחי שגובל בדרך – גובל בשמורת הטבע, ההעדפה היתה לאשר את השטח הזה שצמוד כבר להרחבה הקיימת ומצפון צמוד למושב וגם פחות נצפה ממקומות אחרים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
רשות הדיבור לנציג לשכת עורכי-הדין.
עמנואל וייזר:
אני מצטער להיות הקול השונה כאן, אבל נראה לי שחשוב לומר את הדברים. לא סתם נקבע הליך מסוים להגדרתה של שמורת טבע, שכולל סדרה של הליכי ייעוד ורק אחר-כך אכרזה. המטרה להבטיח גם שיקול דעת בעת האכרזה, ובוודאי שיקול דעת בעת הביטול.
שמענו כאן שזאת שמורה עוד מתקופת המנדט, כלומר כאשר קם המושב הזה היה ידוע כבר לכולם שיש לו בעיה מבחינת הגודל, שזה הגודל שצפוי להיות ולא יתפתח ישוב שיילך ויגדל.
דוד אזולאי:
מה יעשה דור ההמשך?
עמנואל וייזר:
קל וחומר כאשר בשנת 1965 הוכרז על השמורה, כאשר המושב היה שם כבר, ובכל זאת נקבעו הגבולות הללו.
כפי ששמענו כאן, המושב מוקף בשמורת טבע. יש תכונה מעצבנת למה שמוקף – גם כאשר נרחיב אותו ימשיך להיות מוקף. בעצם מתארים לנו כאן הליך – שמענו על הרחבה ראשונה והרחבה שנייה, וגם לבנים שיבואו לגור שם עכשיו יהיו בנים. בעצם מדברים על תהליך שמשמעו כרסום מתמשך וידוע מראש בשמורת הטבע.
אם זה הכיוון שהוועדה חושבת שצריך ללכת בו, בבקשה. אני סבור שצריכה להיות הצדקה מיוחדת מאוד לאפשר הוצאת שטחים כאלה.
דוד אזולאי:
דור ההמשך – זה לא סיבה מספיק חשובה?
עמנואל וייזר:
לא. דור ההמשך גם בישובים אחרים לא תמיד יכול לגור באותו ישוב ולפעמים צריך לעבור לגור במקומות אחרים.
מכיוון שיש כאן תהליך שאנחנו לא רק רואים אותו מתמשך, אלא גם יילך ויתמשך הלאה, יש כאן בעיה.
אני מבקש לציין שבכל הדברים ששמענו כאן, לא שמענו שיקול כלשהו שקשור לשמירת הטבע. הדבר היחיד הוא הצורך בהרחבת היישוב, והצורך הזה אמנם לגיטימי, אבל הוא קיים תמיד. משעה שהוכרז על המקום הזה כשמורת טבע, הווה אומר נתנו עדיפות לשמירה על הטבע באזור הזה, ואין לנו הרבה מקומות שבהם שומרים על הטבע במדינת ישראל. יש די אזורים אחרים מוּפָרִים שבהם הטבע לא נשמר ואפשר להקים בהם ישובים. אין סיבה לפגוע כאן בשמורה. אני אומר פעם נוספת, זה תהליך שכבר היום יודעים שיתמשך, מעצם אותם הנימוקים שהועלו כאן להפחתה הנוכחית.
דוד אזולאי:
באשר למה שאמר נציג לשכת עורכי-הדין – אפשר לחשוב על איזה שטח מדובר כאן: בסך הכול מתוך 100,000 דונם מבקשים לגרוע 15 דונם. על מה מדובר כאן? על ישוב קטן שמחפש להרחיב כדי שדור ההמשך ימשיך לגור בו. אחרת אתה יודע מה יקרה, אתה מכיר קצת את הצפון – תהיה נטישה של הישוב הזה. בזה אתה רוצה? בסדר, אז תגיד את זה, שים את זה על השולחן.
עמנואל וייזר:
ומה עם דור ההמשך של דור ההמשך?
דוד אזולאי:
מדובר כאן על גריעה קטנה ביותר ולא ייגרם שום נזק. יושבים כאן אנשי רשות שמורות הטבע ואנשי המשרד להגנת הסביבה, שאני מניח שעשו עבודה מצוינת עד שהגיעו לכלל החלטה לאפשר לגרוע את הקרקע הזאת, ואם הגיעו להחלטה הזאת אני מציע שנאשר אותה. חיי אדם לא פחות חשובים מן הנוף והירק, שהם חשובים בעיניי, אני לא מזלזל חס וחלילה, לא מקל בזה ראש, אבל גם האנשים שצריכים לחיות בישוב חשובים, חשוב להם שדור ההמשך יגור במקום.
נאדיה חילו:
אני רוצה לדבר על העיקרון, ופחות על פרטי הפרטים. דווקא מכיוון שנאמר כאן שהשמורה הזאת הוכרזה עוד בתקופת המנדט, זה רק מראה שזה אירע מזמן, ומה לעשות, יש גם אילוצים טבעיים של התרחבות, של שאיפות להרחיב ישובים, של איכות חיים.
שלא יובן כאן אחרת, אני ממש בעד טבע ואיכות סביבה ושמורות, אני גם אוהבת לטייל, אבל בעיניי יש כאן שני עקרונות, וכאשר עומד הטבע מול הצורך לאפשר לאנשים לחיות באזור שהם מרגישים אליו שייכות, במקרים כאלה ההכרעה שלי – ואני מדברת רק בשם עצמי – ברורה מאוד, היא תמיד לטובת האנשים. אפשר להתווכח אתי, אבל זאת ההכרעה שלי.
השיקול שהציג כאן עוד ויזר, שאני בהחלט מכבדת, תמיד יעמוד בכל מקום שאמור להתרחב. לכן גם שאלתי אם היו תקדימים לגריעה כזאת ומה המדיניות כי אנו עדים למקומות נוספים שגובלים בשמורות טבע, וכאן התיקון כמעט אפסי, 15 דונם מול 100,000 דונם זה אחוז אפסי. אין כאן שיקול של ביטול השמורה מול הרחבת היישוב, אלא מתבקש תיקון קטן מאוד, שבא כנראה לענות על צרכים קיומיים מקומיים מיידיים.
אני מבקשת לברך את אדוני היושב-ראש, ששמעתי מתוך דבריו המעטים את המדיניות שלו בעניין הזה, כי ברור שמונחות בפני הוועדה בקשות נוספות באזורים שונים כי פה ושם מתבקשים תיקונים כאלה או אחרים כדי לאפשר את קיום הישובים, כדי לאפשר לאנשים להמשיך לחיות במקום. זה לא עוול אם ילדים רוצים להמשיך לגור בסמוך להוריהם, צריך דווקא לעודד את זה. אני בעד משפחות רחבות וילדים שחוזרים למקורות, ואני מדברת באופן כללי, זה נכון גם ליהודים וגם לערבים, לכל האוכלוסיות. לכן הייתי מציעה לוועדה לאשר את הבקשה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
תודה. רשות הדיבור למזכיר מושב שפר.
יעקב כחלון:
מדובר בהרחבה שבלעדיה לא תהיה זכות קיום ליישוב. ישוב עם 60 משפחות מתקיים רק בקושי מכל הבחינות – חברתית, כלכלית, תרבותית.
התוכנית הזאת "רצה" בוועדות כבר למעלה מ-10 שנים. היא עברה כל ועדה שיש בארץ – החל מן הוועדה המקומית דרום הגליל והמשך בוועדה המחוזית, ולק"ח, הגנים הלאומיים, ולנט"ע, איפה שאתה רוצה היא היתה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
הפכת למומחה לוועדות. אולי לשכת עורכי-הדין תספק לך שירותים פרו בונו ...
דוד אזולאי:
זה חלק מן הבירוקרטיה שדיברנו עליה קודם.
אברהים צרצור:
מה מספר התושבים הכולל בישוב?
יעקב כחלון:
250.
אברהים צרצור:
המושב הזה הוא כמעט בגודל של ישוב בלתי מוכר. זה מזכיר לך משהו, אדוני היושב-ראש?
יעקב כחלון:
אנחנו משתפים פעולה עם רשות שמורות הטבע לגבי העתקת עצים ממקום למקום. הטרקטורים לא נכנסים לשטח בלי פקח צמוד ומעבירים את העצים ונוטעים אותם במקום אחר. לא נוגעים בטבע, לא נוגעים בנוף.
היו"ר אופיר פינס-פז:
יפה, חשוב שאתה אומר את זה.
יצחק זיו:
העניין שמציק לי תמיד, האם זה לא עסקת נדל"ן?
גבריאל דהן:
לא.
יצחק זיו:
בכוונה אני שואל על כך. אני לא מכיר את היישוב, אני אומר בכנות, אך אני מכיר ישובים אחרים שהבסיס שמנחה אותם הוא הנדל"ן.
גבריאל דהן:
בגליל אין נדל"ן.
יצחק זיו:
אמרתי שאני לא מכיר את האזור ואני שמח על ההערה הזאת.
תומר רוזנר:
שתי הערות קצרות, רק להעמיד דברים על דיוקם באשר למידע שנמסר לנו על-ידי הגורמים השונים. ההרחבה הראשונה לא שווקה לדור ההמשך, כלומר 38 יחידות הדיור לא סופקו לדור ההמשך אלא נמכרו לתושבי חוץ. זה רק להבהרה.
גבריאל דהן:
זה אילוץ. "המשקם" אילץ אותנו בגלל חובות האגודה לשווק את השכונה הזאת. 22 היחידות שמדובר עליהן כעת הולכות לבנים. התחלנו להריץ את התוכנית הזאת כאשר הבן שלי חגג בר מצווה, ובשבוע שעבר הוא התחתן וגר היום בביתי. אנחנו רוצים לקדם את התוכנית הזאת כדי שהבנים שלנו יוכלו לגור במושב.
תומר רוזנר:
דבר שני, למיטב הבנתי, על-פי החלטות מינהל מקרקעי ישראל הנוכחיות – שלא נבחנו במקרה הזה – במושב שפר אפשר לבנות בתוך הנחלות הקיימות 3 יחידות דיור.
גבריאל דהן:
הנחלות שלנו הן של 2 דונם.
תומר רוזנר:
אני מציג רק את העובדות. היום לפי ההחלטות החדשות של מינהל מקרקעי ישראל אפשר לבנות בתוך הנחלות, במה שנקרא חלקה א' של בית הנחלה אפשר להוסיף 2 יחידות דיור נוספות – יחידת דיור לבן ממשיך ויחידת דיור נוספת, כך שאפשר לבנות 3 יחידות דיור בכל נחלה. אם רוצים להגדיל את המשק לבנים ממשיכים אפשר לשקול גם את זה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
ממתי ההחלטה הזאת?
תומר רוזנר:
היא נתקבלה לפני שנתיים-שלוש, אחרי שהתוכנית הזאת אושרה כבר.
היו"ר אופיר פינס-פז:
ההסכמות לגבי התוכנית הזאת נתקבלו ב-2007, אחרי ההחלטה של מינהל מקרקעי ישראל. האם הדברים הללו נשקלו על-ידכם במינהל התכנון ובכל המקומות?
יסמין טלמון:
ההרחבה הזאת וההרחבה הקודמת עדיין לא מכסות את כל מה שניתן על-פי תוכניות מתאר ארציות שקיימות. התוכניות הארציות מאפשרות לבנות יותר.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אי אפשר לבנות יותר מאשר תוכנית מתאר מציעה, אבל אפשר לבנות פחות מאשר תוכנית מתאר מציעה.
רוזה דיאמנט:
באשר להערה על האפשרות לבנות 3 יחידות בנחלות – מדובר על שתי יחידות בלבד, והשלישית לא נחשבת כיחידה, אלא היא יחידה להורים מבוגרים כביכול, עד 55 מטרים, וצריכים להיות לה קירות משותפים לדירה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
כלומר זה לא באמת 3 יחידות, אלא שתי יחידות, ורק במקרים מיוחדים עוד יחידה קטנה להורים זקנים.
רוזה דיאמנט:
היחידה השנייה כן מיועדת לבן ממשיך, ויש לו הגדרה מיוחדת. יש מישהו שהוא בן ממשיך שיישאר עם הנחלה.
תומר רוזנר:
והערה אחרונה, אם הוועדה סבורה שיש לאשר את הבקשה הזאת נראה לי שצריך להתנות את האישור בהוראות מפורשות, שבעקבות ההרחבה הזאת יבצעו שם שיקום נופי ויבוצעו כל התיקונים הנדרשים בשמורה, וההרחבה תגודר בצורה ברורה כדי שלא תהיה פלישה לשמורה.
דוד אזולאי:
זה חלק מן התנאים של משרד הפנים לפני שהוא מאפשר את הבנייה.
ענת יציב:
צריך להוסיף גם את עניין עודפי העפר, לדאוג שהם יפונו לא אל תחום שמורת הטבע, שכך קורה בדרך כלל.
היו"ר אופיר פינס-פז:
מי אמור לעשות את כל זה? משרד הפנים אמור לוודא.
ענת יציב:
אנחנו מבקשים שהוועדה תדרוש להכניס את ההוראה הזאת, למשל על פינוי עודפי העפר, אל תוך סעיפי הוראות התוכנית, וגם פיקוח של רשות הטבע והגנים, ואז ניתן למנוע את הפגיעה בשמורת הטבע.
היו"ר אופיר פינס-פז:
משום שאני רואה שמתגבש רוב מוצק בוועדה לאישור התוכנית, אני מבקש לסכם. נאשר את התוכנית בתנאים.
קודם כול, אני מבקש להבהיר למוסדות התכנון, כי אתם באים אלינו ואנחנו מביאים בחשבון את כל השיקולים, במקרה הזה ההרחבה אכן מזערית באופן יחסי, ואנחנו כבר יודעים למה להשוות, 15 דונם בשמורה של 100,000 דונם היא הרחבה מזערית. יחד עם זה, כל הרחבה היא הרחבה וכל גריעה היא גריעה. אני מבקש שתדעו שהמדיניות של הוועדה, אני מבקש מכם לא להגיע אלינו עם בקשות לגריעה משטחי שמורות טבע לפני שמיציתם את כל האפשרויות האחרות. אני מציע לכם לבדוק תוכניות שאתם מבקשים להביא אלינו ולראות שעשיתם את העבודה הזאת כי אנחנו רוצים להיות בטוחים שמיציתם את כל האפשרויות.
אני סבור שזכותו של ישוב להתרחב, וזכותו של ישוב לאפשר לבנים ממשיכים לגור בו. זאת גם המדיניות של הממשלה ושל המדינה. אבל אם יש דרכים שמאפשרות התרחבות פנימית בלי לגרוע משטחי שמורת טבע אנו רוצים לוודא שבדקתם את כל הדברים ואתם מקפידים עליהם.
במקרה הזה אני מציע לחברי הוועדה לאשר את התוכנית בתנאים הבאים:
1) השיקום הנופי יהיה חלק מן ההתניה של אישור התוכנית – כפי שאמרתם, הנטיעות והזזת עצים וכן הלאה.
2) גידור התוכנית באופן מדויק ב-15.5 דונם, כפי שנקבע, שלא תהיה גלישה או זליגה לשטחים נוספים, גם לא במזיד. אנשים צריכים לדעת את הגבולות. השבוע התקיים כאן דיון על פלמחים והסתבר שכל אחד יודע לספור 100 מטר אחרת. אני מבקש שהדברים האלה יהיו מדויקים ושלא יהיה עליהם ויכוח. מי אחראי על תחום הגידור? המושב, המועצה, הרשות המקומית, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה? אני מבקש שהדברים הללו ייקבעו במדויק ויסוכמו ותהיה גדר, ובזה נגמר העניין.
3) עודפי העפר יפונו לא אל תוך השמורה. אינני יודע, אולי ירצו להשתמש בעפר הזה בתוך הישוב או לעשות אתו דבר מה.
גבריאל דהן:
זה אדמה טובה, אדמה גננית שהולכת אל תוך השכונה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
הם רוצים להשתמש באדמה ונאפשר להם את זה.
4) אני מבקש להודיע למושב ולמוסדות התכנון, אני מבקש לא לבוא אלינו פעם נוספת עם בקשה להרחבה של מושב שפר שמשמעותה גריעה של שטחי ציבור. האופציה הבאה להרחבת המושב, שאני מכניס אותה לתוך ההחלטה, היא בנייה בתוך הנחלות.
עמנואל וייזר:
אני מבקש להוסיף עוד דבר, שזה ישמש באמת רק לבנים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אני לא נכנס לזה. זה לא עניין שלך. מה, אתה מייצג את אלוהים?
עמנואל וייזר:
זו הסיבה בגינה אישרו את התוכנית.
היו"ר אופיר פינס-פז:
הסיבות ברורות, ויש כללים, ואם נקבע שזה לבנים אז זה לבנים. מי שיעבור על החוק אני מניח שיידעו איך לטפל בו.
עמנואל וייזר:
השאלה אם נקבע או שזה נשאר ברמת הנימוקים.
היו"ר אופיר פינס-פז:
אומר היועץ המשפטי שאין סמכות לוועדה לקבוע דברים כאלה, אלא זה בסמכות מינהל מקרקעי ישראל.
מי בעד הבקשה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד הבקשה לביטול אכרזה על חלק משמורת הטבע הר מירון לפי תוכנית ג/13315 (מושב שפר), בתנאים שפורטו – 5
נגד – אין
נמנעים – אין
הבקשה נתקבלה.
היו"ר אופיר פינס-פז:
הבקשה נתקבלה ואושרה פה אחד. תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:10