פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 530
מישיבת ועדת הכלכלה
מיום שלישי, י"א אדר ב' התשס"ח (18 במרץ 2008), שעה: 10:15.
סדר היום: הצעת חוק העונשין (תיקון-איסור מכירה והחזקה של צעצועים מסוכנים),
התשס"ז-2007, של חבר הכנסת משה גפני (פ/2522)
נכחו:
חברי הוועדה:
גלעד ארדן – היו"ר
משה גפני
יעקב כהן
מוזמנים:
עו"ד דרורה נחמני רוט – משרד המשפטים
מירי כהן – עוזרת מנכ"ל, משרד הבריאות
ישראל משען – מ"מ יו"ר הוועדה לצעצועים מסוכנים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
עו"ד יובל אביעד – הלשכה המשפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
עו"ד עודד ברוק – יועץ משפטי, המשרד לביטחון הפנים
אבי ברדה – רמ"ד מעבדות חבלה, המשרד לביטחון הפנים
אבי שושן – רמ"ד מוס"ח, המשרד לביטחון הפנים
עו"ד דנה צ'רנובלסקי – הלשכה המשפטית, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים
אלי יפה – מנהל הסברה, הדרכה ובין-לאומיות, מגן דוד אדום
אברהם בירנבאום – יו"ר ארגוני הסוחרים בישראל
ירחמיאל טוקר – דובר איחוד הצלה
זאב קשש – יו"ר איחוד הצלה
אליהו פולק – אחראי מתנדבים ארצי, איחוד הצלה
הרב יהושע גלר – ועד הרבנים למניעת אסונות
יעקב חשין – אחראי נוער בסיכון, עיריית ירושלים
לירי אנדי – סמנכ"ל מחקר ופיתוח, בטרם
עו"ד עופרה בן מאיר – המועצה לשלום הילד
שרון סופר – מרכז המחקר והמידע, הכנסת
גלעד נתן – מרכז המחקר והמידע, הכנסת
ייעוץ משפטי: אתי בנדלר
עו"ד יניב רוזנאי
ליענה מאור - מתמחה
מנהלת הוועדה: לאה ורון
קצרנית: אושרה עצידה
הצעת חוק העונשין (תיקון-איסור מכירה והחזקה של צעצועים מסוכנים),
התשס"ז-2007, של חבר הכנסת משה גפני (פ/2522)
היו"ר גלעד ארדן:
בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום הצעת חוק העונשין (תיקון-איסור מכירה והחזקה של צעצועים מסוכנים), התשס"ז-2007, של חבר הכנסת משה גפני. חבר הכנסת גפני מייד יסביר לנו את הצעת החוק שלו. אני רק אומר לפרוטוקול שקידמתי את הצעת החוק הזאת בתור בוועדה לפני הרבה הצעות אחרות, כי חשבתי שחשוב מאוד שיצא איזשהו מסר מהכנסת, ובאמת גם לאור פנייתו של חבר הכנסת גפני כבר לפני חג הפורים אולי נצליח לצמצם במעט את כל האירועים שתמיד אנו רואים במהלך ימי החג, שבהם נפגעים ילדים מכל מיני צעצועים מסוכנים. לכן, אני מברך אותך חבר הכנסת גפני על הצעת החוק החשובה. אנא הסבר אותה.
משה גפני:
אדוני היושב ראש, רבותי האורחים - ראשית, אני רוצה להודות לך על זה שבאמת הוועדה בראשותך מעלה את זה לדיון, אפילו שזה התקבל בקריאה טרומית רק בימים האחרונים.
לפי דעתי, החשיבות של הצעת החוק הזאת היא חשיבות רבה מאוד. אני הקראתי במליאת הכנסת, ואני לא הולך לחזור על זה כאן. אני רק אומר בשני משפטים קצרים. אני לא אוהב לקרוא לזה צעצועים מסוכנים, צעצוע נראה כמשהו שהוא לא מזיק. אלו חומרים מסוכנים, אלו דברים שברבות השנים, ובשנים האחרונות במיוחד, הפכו להיות נושאים הכרוכים בפיקוח נפש במלוא מובן המילה. אני לקחתי מקבץ של קטעי עיתונות על אנשים שמתו בגלל העניין הזה, והקראתי במליאת הכנסת. מדובר בילדים שהאצבעות שלהם נקטעו. אגב, זה בכל חלקי האוכלוסייה. זה במגרשי הכדורגל עם החזיזים שגרמו לפגיעות באנשים. זה גם במגזר הערבי. במהלך "חג הקורבן" היו 25 פצועים מחזיזים ונפצים. במגזר היהודי משתמשים בזה בכל מיני אירועים, ונגרמים נזקים באופן הכי חמור. אגב, באחד העיתונים התפרסם אחד הנזקים הכי החמורים שאירעו כתוצאה מזה - אישה נפטרה מזה שלידה הופעל חזיז, והמציאות היתה שהיא קיבלה התקף ומתה מזה. כשחג הפורים מגיע זה הופך להיות פשוט בלתי נסבל בכל הארץ. הופכים את חג הפורים שהוא חג של שמחה, לחג של עצב. אי אפשר לעבור ברחובות.
התופעה הזאת היא תופעה שבעבר המחוקק נגע בה מאוד בשוליים, והוא עשה מזה מן עבירה מינהלית כזאת שמשרד התמ"ת היה אמור לטפל בזה, ומטפל. אגב, אין לי טענות למשרד התמ"ת.
אתי בנדלר:
זה לא עבירה מינהלית.
משה גפני:
בסדר, עבירה.
היו"ר גלעד ארדן:
האם אפשר להוסיף פה גם את הפטיש ביום העצמאות?
משה גפני:
לא, לא.
דרורה נחמני רוט:
אנחנו נתייחס לכל זה.
היו"ר גלעד ארדן:
זה גורם נזק נפשי.
משה גפני:
אדוני היושב ראש, אפילו אם שאלת את זה בהומור, אני שמח ששאלת את זה. כדי שלא תהיה אי הבנה בעניין - אני לא מציע ללכת לגבול האבסורד. אני מציע שהחוק ידבר באמת על הדברים האלה שהם דברים מסוכנים. אני לא רוצה למנוע תחפושות מילדים, ואני לא רוצה למנוע מפטישי פלסטיק.
היו"ר גלעד ארדן:
מה עם הקצף בעיניים?
משה גפני:
יש בעיה עם הקצף, זה באמת שנוי במחלוקת. יש כאלה הטוענים שקצף הוא בעייתי.
החוק כיום לא אוסר יבוא של חומרים מסוכנים כאלו, נכון? המשטרה לא עוצרת.
ישראל משען:
לא מדויק.
משה גפני:
אם הכול בסדר - אני אבטל את החוק, וזה בסדר גמור. אני סבור שצריך להעביר את זה לחוק העונשין. אני סבור שהמשטרה חייבת להיכנס לעניין. כאשר הכנסת חושבת שיש מקרים שבהם יש צורך לשדרג או להעלות בדרגה את הטיפול בנושאים מסוימים, אז מעלים את זה בדרגה. מעלים את דרגת הענישה, אוסרים את כל מה שמסביב כמו יבוא, והחזקה וכל מה שנלווה לזה. אני חושב שזה המקרה, מפני שגם הנפצים והחזיזים והחומרים האלו השתכללו. הם הפוכים להיות ממש חומרי נפץ. אני לא איש מקצוע בעניין הזה, אבל בתוך עמי אני יושב ואני עובר ברחוב ואני רואה את מה שקורה. אני רואה גם את תוצאות הדברים. אם הטיפול עד היום הוא בסדר גמור, ולא צריך לעשות שום דבר, אז בסדר. נחשוב שאנחנו חיים במדינה מסודרת, נלך ברחוב, ופתאום ליד הרגליים שלנו יתפוצץ איזה חזיז כזה שעליו נאמר שהוא בסדר. זה לא בסדר, המצב הוא רע מאוד. אם אפשר לתקן את זה באמצעות החקיקה שכתובה בחוק שלי - הנה מה טוב. אם צריך לעשות את זה באמצעות חקיקה אחרת - אז בסדר. אני לא מקדש פה שום מילה שכתובה. אבל, אני חושב שהכנסת חייבת לתת את דעתה לעניין הזה, לשנות את החקיקה, מכיוון שהמצב הוא לא טוב.
בחוק שלי יש שני סעיפים, גם על איסור יבוא, וגם על איסור החזקה. לגבי איסור ההחזקה - ברגע שאנחנו נגיע לחקיקה ממש, ונצטרך להחליט, נצטרך להיזהר עם ההחזקה. על היבואן אנחנו יכולים להחמיר כמה שיותר, וזה בסדר. אבל, על המחזיק אנחנו נצטרך להיות מאוד מאוד מדויקים מבחינה משפטית, מפני שאנחנו לא נלך לשלוח לכלא ילד שהתחפש באיזושהי תחפושת שהיא יכולה להיות מוגדרת כתחפושת מסוכנת.
דיבר איתי גם ד"ר קדמן יושב-ראש המועצה לשלום הילד שכמובן תומך בחוק. נדמה לי שנציגה שלו נמצאת כאן. ד"ר קדמן הוא כמובן תומך בחוק, הוא חושב שצריך לעשות את זה. אבל הוא אמר ובצדק - אני סברתי את זה גם לפני השיחה איתו - לגבי אלו שמחזיקים את זה, צריך להיות מאוד זהירים. כמובן צריך להעניש את מי שמחזיק חומרים מסוכנים. תודה רבה.
דרורה נחמני רוט:
אני נציגת משרד המשפטים. במובן של רצונו של חבר הכנסת גפני למנוע את התופעות האלה - זה מבורך. יחד עם זאת, הלוא הוא בעצמו אמר שאם יש כבר הסדר, הוא רוצה פשוט להיות שותף אולי לתיקונו וכו' וכו'. יש הסדר קיים.
אנחנו בוועדת שרים לענייני חקיקה התנגדנו בצורה חד-משמעית להצעת החוק.
משה גפני:
זה לא ראיה.
דרורה נחמני רוט:
זה לא ראיה, אני אסביר את עצמי.
משה גפני:
רק הערת ביניים של הכנסת - זה שוועדת שרים לענייני חקיקה מתנגדים לחוק, זה לא ראיה לחוק הזה, בגלל שכל הקדנציה הזאת מתנגדים לכל חוק שכתוב עליו גפני. בואי נדבר מקצועית.
דרורה נחמני רוט:
ההתייחסות שלי היא לא אישית, אלא היא עניינית ומקצועית. הנימוקים שלנו יהיו עניינים ומקצועיים, ונפרט אותם - אין בעיה.
משה גפני:
אני אמרתי את זה לשר פרידמן - זה בסדר. מותר להגיד בדיחה בשבוע פורים, את זה לא אסרתי בחוק. אגב, ועדת השרים לענייני חקיקה מתנגדת לכל החוקים שלי, ואני מעביר אותם.
דרורה נחמני רוט:
מה שנראה לנו אם זה נראה לנו - אנחנו ממליצים להעביר הלאה. כל גישת משרד המשפטים היא עניינית. סך הכול, חוות הדעת המקצועיות של מחלקת ייעוץ וחקיקה עוברות לשר, ולא ההיפך. זה סדר הדברים.
משה גפני:
אני אמרתי את זה בבדיחה. האם את רוצה שאני אמחק את זה מהפרוטוקול?
דרורה נחמני רוט:
לא, זה בסדר. אם זה בדיחה, זה יירשם.
משה גפני:
זה בדיחה.
דרורה נחמני רוט:
אנחנו התנגדנו מבחינה מקצועית, ומבחינה עניינית, ונסביר. ראשית, ההצעה כפי שהיא - גם עם כל הרצון הטוב לקדם או לשנות דברים - היא לא מסייעת לנקודה העיקרית שבה רוצה לגעת חבר הכנסת גפני, והיא שצעצועים מסוכנים לא יהיו בשימוש. מכיוון שסך הכול יש חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, ויש צו על פיו. בצו הקיים יש הגדרה מאוד רחבה של צעצועים מסוכנים, כאשר סנקציה עונשית מונחת בצידם, וכאשר זה נאכף לא בצורה מינהלית כפי שנאמר בטעות.
היו"ר גלעד ארדן:
מה הסנקציה?
דרורה נחמני רוט:
אנחנו נדבר על הסנקציה, ואולי אפשר להחמיר אותה - אני מסכימה.
משה גפני:
חשוב לדעת מה הסנקציה, מה הסנקציה?
דרורה נחמני רוט:
הסנקציה הקיימת כרגע זה מאסר שנה. אפשר לשקול את זה. יש דרגות של חומרה בתוך חוק הפיקוח, ואפשר להעביר את זה אולי לדרגה יותר חמורה.
היו"ר גלעד ארדן:
האם מישהו שמע אי פעם על מישהו שעמד לדין על זה?
דרורה נחמני רוט:
הועמדו לדין. האגף המקצועי של התמ"ת ידבר על עניין האכיפה. אני רק מדברת על הנושא הכללי.
היו"ר גלעד ארדן:
זה עד שנת מאסר, על מי שמוכר, על מי שמייבא, על מה זה?
דרורה נחמני רוט:
על הכול, יש כאן גם ייצוא, גם ייבוא. הנושא הזה מעוגן. יש כאן את צו הפיקוח על מצרכים ושירותים - איסור יצור, יבוא, ומכירה של צעצועים מסוכנים. ההגדרה של צעצועים מסוכנים שנמצאת בהצעת החוק של חבר הכנסת גפני נלקחה מהצו הזה.
היו"ר גלעד ארדן:
מה הקנס המקסימאלי שנגזר מעונש של שנת מאסר?
ישראל משען:
26,100.
דרורה נחמני רוט:
אפשר לטפל בנושא של הסנקציה העונשית, ולהעביר את זה לחמורות יותר, כי יש כמה דרגות של סנקציות עונשיות. את זה ניתן לעשות בגלל שזה מתרחש בשמחות, בפורים, ובכל מיני אירועים כמו ימי הולדת, ובפרט אירועים לילדים.
כלומר, כל מה שמציע חבר הכנסת גפני נמצא כבר. הסנקציה העונשית היא נמוכה יותר. אבל מה שמציע כאן בסיפה חבר הכנסת גפני, הוא לא ישים.
היו"ר גלעד ארדן:
חבר הכנסת גפני, האם ההגדרה גם לקוחה מהצו?
משה גפני:
כן.
היו"ר גלעד ארדן:
לקחת פשוט את הצו והעלאת אותו לחוק עם עונש שבמקום עד שנה, עד שבע שנים.
משה גפני:
כן, זה חוק עונשי. המשטרה עד היום לא טיפלה במייבאים.
דרורה נחמני רוט:
המשטרה לא מטפלת – ויסבירו כאן. משרד המסחר והתעשייה הוא זה שמטפל בכך. יש את הנושא של הפיקוח על הייצור, וכפי שמפקחים על כל הנושא התעשייתי, גם ייצור ויבוא זה עניין תעשייתי, ומי שמפקח על זה הוא משרד התעשייה והמסחר. יחד עם זאת, אפשר להגדיל את הסנקציה העונשית לשלוש שנים, ואני חושבת שזה יועיל כאן.
היו"ר גלעד ארדן:
אבל, גם למשטרה יש סמכות להעמיד לדין פה?
דרורה נחמני רוט:
כמובן שיש סמכות מקבילה גם למשטרה. אבל, מכיוון שזה סופר מקצועי וזה תלוי פיקוח – כי סך הכול המשטרה לא תעבור על כל מיני חנויות לצעצועים.
היו"ר גלעד ארדן:
מדוע לא?
דרורה נחמני רוט:
מכיוון שאני חושבת שיש סדר עדיפויות, גם מהבחינה של נגישות.
היו"ר גלעד ארדן:
זה כרוך בחיי אדם, קל לאכוף את זה כי אתה רואה את חנות הצעצועים ואתה יכול להיכנס אליה, ויש לך מוצרים על המדף שלא עברו.
דרורה נחמני רוט:
לא נאמר לא. המשטרה מבצעת, ותקבלו הסברים מהמשטרה. ברגע שצריך את מעורבות המשטרה היא נמצאת, אין כאן השתמטות מכיוון שזה באמת דברים רציניים כפי שחבר הכנסת גפני כתב אותם, והם נכונים. יחד עם זאת, רציתי לבוא ולומר דבר שהוא באמת קריטי בהצעת החוק, והוא לא פותר את הבעיה.
בהצעת החוק נאמר: "והכול אלא אם כן עומד הצעצוע בתקן שקבע שר התעשייה והמסחר". כאן זה לא טוב, מדוע? כי יש מוצרים שהם תקניים, אבל אופן השימוש בהם, ומידת השימוש, ועל-ידי מי נעשה בהם שימוש, זה הסיכון, וזה לא נמצא עדיין בתקן. על זה כרגע יושבים משרד המשפטים - - -
משה גפני:
בסדר, אז את זה נשנה.
דרורה נחמני רוט:
אתה לא יכול לשנות תקן, יש תהליך של שינוי תקנים.
משה גפני:
לא, לקבוע בחקיקה את העיקרון של מה שאת אומרת.
דרורה נחמני רוט:
אתה רוצה לבוא ולסייע, אז בוא תשתלב במה שאנחנו עושים כרגע. יש ועדה שמסיימת את תפקידה, יש כבר טיוטא של הצעה לתיקון חוק התקנים בדרך שאפילו אם מוצר הוא תקני, השימוש החורג בו הופך אותו למסוכן - וזה לב הבעיה שלנו. זה עדיין אין בחוק. את זה צריך לתקן, ורק דרך חוק התקנים אפשר לעשות את זה. יש הצעת חוק.
היו"ר גלעד ארדן:
השימוש נעשה על-ידי הילד. האם תעמידי את הילד לדין על השימוש החורג?
דרורה נחמני רוט:
לא, יהיה איסור למכור את זה, או למסור את זה לחזקתו של ילד בגילאים מסוימים וכו' וכו'. כלומר, על זה יושבים כרגע. יש הצעה, יש טיוטא, ומשרד המשפטים יושב על זה יחד עם משרד המסחר והתעשייה. זה עומד להתגבש בדרך של תיקון סעיף 8 לחוק התקנים. בכל אופן, אנחנו ערים לכל הבעיה.
אני אחר כך אתן את זכות הדיבור כאן כמובן לתמ"ת שהוא בעצם עוסק יום יום, והוא יציג בפניכם.
היו"ר גלעד ארדן:
משרד המשפטים הוא מנהל את המדינה, אנחנו פה רק מקשיבים. אם תוכלי לתת גם לי את זכות הדיבור אז אני - - -
דרורה נחמני רוט:
אני לא יודעת אם חבר הכנסת גפני ראה את ההפצה. למרות שהחוק עדיין לא תוקן, יש איזה דרך מניעתית, ויסביר לנו משרד התמ"ת כאן באיזה דרך הם רוצים למנוע את השימוש הזה שעדיין לא תוקן בחוק - אופן השימוש וצורת השימוש, במוצרים שהם תקניים, אבל הם יכולים להיות מסוכנים.
היו"ר גלעד ארדן:
יש לנו שתי בעיות. ראשית, עם מוצרים שאינם תקניים. שנית, עם מוצרים תקניים שנעשה בהם שימוש שגורם להם להיות גם מסוכנים.
דרורה נחמני רוט:
כיום אין פיתרון, וגם ההצעה של חבר הכנסת גפני לא פותרת את זה כיום.
היו"ר גלעד ארדן:
גברתי, אפשר לשכלל אותה.
דרורה נחמני רוט:
כל עוד אין קריטריונים ברורים - יכול להיות שהוא יכול להשתלב בעבודת הוועדה , ברצון.
היו"ר גלעד ארדן:
גם יכול להיות שלא כל התבונה היא בממשלה, יכול להיות שגם בכנסת יודעים לגבש קריטריונים. היעלה על הדעת גם דבר כזה?
דרורה נחמני רוט:
אבל עם כל הכבוד, יושב-ראש הוועדה יסכים איתי שהדבר דורש ישיבה לא רק של היום, אלא ישיבה רצינית.
היו"ר גלעד ארדן:
איפה שמעת בדבריי שהיום כבר נקבע את כל התקנים?
דרורה נחמני רוט:
זוהי עבודה רצינית ביותר שהתחילו כבר לעשות אותה, ונשמח לשילוב של חבר הכנסת גפני בוועדה זו.
משה גפני:
לא, יש פה בעיה של עיקרון הפרדת הרשויות. אבל, אני אעשה זאת באופן התנדבותי.
דרורה נחמני רוט:
תמיד אפשר לשתף פעולה.
היו"ר גלעד ארדן:
ארגון "בטרם" הוא ארגון התנדבותי שפועל למען בטיחותם של ילדים. נציגת ארגון "בטרם" בבקשה.
לירי אנדי:
קודם כל, אנחנו תומכים בהצעת החוק הזאת, ובכל המהלכים האחרים שנעשים במקומות אחרים בשביל למגר את התופעה, ואת הבעיה הקשה. אחד הדברים הכי חשובים להגיד כאן הוא שזה לא שהכנסת התעוררה עכשיו, אלא באמת אפשר לראות שיש מגמת עלייה בשימוש ובשכלול של האמצעים שנמצאים זמינים היום לילדים, הגורמים לפגיעות קשות בילדים.
אנחנו אוספים באופן שיטתי משבעה בתי חולים תרחישים מדויקים על אשפוזים של ילדים כתוצאה מפגיעות. מהשבוע אנחנו גם מעבירים את זה באופן שוטף למשרד התעשייה והמסחר. התופעה הזאת שחלקנו מכירים אותה מהתקשורת, באמת מקבלת את אותו גיבוי מדעי כשאנחנו באמת רואים הרבה מאוד אשפוזים של ילדים מפגיעות השונות - חלקן כוויות, חלקן קטיעות, גם פגיעות עיניים, ופגיעות אחרות, שקשורות לחזיזים, לנפצים וכו'.
אני יכולה להקריא לכם מספר תרחישים בגילאים שונים. דרך אגב, רבים מהם הם זכרים יותר מנקבות. למשל, ילד שיחק בקפצונים שהוא שם בכיס המכנסיים, והקפצונים התפוצצו בכיס תוך כדי זה שהוא הכניס את ידו למכנסיים. ילד בן שבע שיחק בנפצים, נשק ותחמושת שהיו בכיסו בעת נסיעה לטיול. כלומר, הוא ישב באוטו עם הנפצים בתוך הכיס, הכניס את היד לכיס, וזה התפוצץ וגרם לכוויות בכף יד. יש לנו גם כוויות קשות בעיניים.
חבר הכנסת ארדן, אני רוצה לחזק את דבריך. באמת מדובר גם באותם חומרים שיש להם תו תקן. כלומר, אותם נפצים לכאורה הכי תמימים, השימוש המאוד שכיח שלהם רק על-ידי זה שהם מתלקחים מחום כף היד, גורמם לפגיעות קשות.
המבחר, העושר הרב שישנו בשווקים - ורבים מכם יודעים על כך - מאפשר לכל ילד נגישות בלתי רגילה לחומרים שנתפסים כצעצועים, נתפסים כמשהו שהוא לא מסוכן.
התייחסות נוספת שגם היא כבר מקבלת תימוכין בנתונים שישנם מבתי החולים היא הנושא של קצף העיניים שהשימוש שלו הוא גדול יותר דווקא בסביבות חג העצמאות. נעשו עבודות בבית החולים "סורוקה" וגם בבית חולים "וולפסון", שבהן באמת רואים עלייה מאוד משמעותית בפגיעות עיניים שגורמות לקורוזיה של הקרנית כתוצאה מהשימוש בקצף הזה. אני יודעת שבישיבה האחרונה של המועצה הלאומית לבית ופנאי - ומשרד הבריאות בטח ירחיב על כך - הוזכרה העובדה שהשימוש הזה בקצף הוא גם שימוש חריג בישראל.
לגבי נפצים וחזיזים, וכל מיני זיקוקים - אני יודעת לפחות ממה שקורה בעולם, שיש עלייה בחומרים האלה ובפגיעות כתוצאה מחומרי הנפץ הללו בכל העולם, ולא רק בישראל.
היו"ר גלעד ארדן:
תודה. כיוון שהדיון היום הוא דיון ראשון בהצעת החוק, אני מבקש מהדוברים קצת לתמצת, כי אנחנו עוד לא יורדים ממש לעומקם של דברים.
יעקב כהן:
זה כבר לא יהיה ישים בפורים הזה. בפורים הזה זה עוד אפשרי.
משה גפני:
חבר הכנסת כהן, יושב-ראש הוועדה העלה את זה לדיון כאשר אין אפשרות להצביע היום בגלל הניסוחים המשפטיים, וכל מה שנלווה לעניין הזה. אתה לא היית בתחילת הישיבה. אבל, המסר שהוועדה עוסקת בנושא הזה מוציאה לציבור, הוא זה שחשוב.
היו"ר גלעד ארדן:
נכון. מר בירנבאום, למה אתם עושים לנו את זה?
אברהם בירנבאום:
אדוני, תתפלא לשמוע שארגוני הסוחרים תומכים בהצעת החוק של הרב גפני.
היו"ר גלעד ארדן:
אני לא מתפלא בכלל.
יעקב כהן:
האם היתה ישיבה של ההתאחדות בנושא?
אברהם בירנבאום:
היו התייעצויות.
משה גפני:
זה בסדר גמור.
אברהם בירנבאום:
אנחנו מדמים צעצוע מסוכן לאקדח. הרב גפני מציע עונשים כבדים על המייצר את האקדח, על המייבא את האקדח - וזה בדרך כלל מייבאים - על המוכר, המתווך, על הסוחר, וזה בסדר. אבל, מה שחסר לי כאן זה שהוא לא מציע להעניש את היורה באקדח, את מי שסוחט את ההדק.
משה גפני:
כתוב - המחזיק.
אברהם בירנבאום:
אבל, רק ארבע שנים. כלומר, הבחור שזרק את החזיז באיצטדיון "טדי", הוא התכוון, והיה צפוי שהחזיז יתפוצץ לפני שניגש אליו מישהו. הוא זוכה לעונש מופחת.
דרורה נחמני רוט:
לא, זה לא נכון. העבירה שלו היא הרבה יותר רצינית, זה ניסיון ל- - -
אברהם בירנבאום:
גברתי, אני מדבר על הצעת החוק שאתם משרד המשפטים מתנגדים לה.
דרורה נחמני רוט:
אבל, זה תלוי ב- - -
אברהם בירנבאום:
אבל, אנחנו לא דנים בך, אלא בהצעת החוק.
דרורה נחמני רוט:
חזיז זה חומר נפץ.
אברהם בירנבאום:
אנחנו יודעים שנכון להיום מרבית ההורים - ואני מדבר על הורים שהם אנשים נורמטיביים - הם אלה שקונים את אקדח הקפצונים עבור הילד שלהם, והילד יורה. כמי שהחזיקו דקות ספורות את האקדח, אם יוטל עליהם מחר עונש מופחת יחסית למוכר אז הם יתנו את הכסף לילד כדי שהוא יקנה את זה. אנחנו מציעים להחמיר גם את עונשם של ההורים האחראים למעשי ילדיהם. כאשר הילד של השכן זורק כדור ושובר את חלונו של היושב ראש, אביו ישלם. יש להורים אחריות על מעשי ילדיהם, והם חייבים להיענש בחומרה.
היו"ר גלעד ארדן:
תודה רבה. אבל, אנחנו עדיין מבקשים ממר בירנבאום להעביר את המסר שיוצא מהישיבה הזאת באמת לכמה שיותר סוחרים, להימנע ככל האפשר ממכירת צעצועים מסוכנים, צעצועים שבוודאי שהם לא קיבלו תו תקן וכו'.
הרב יהושע גלר, בבקשה.
יהושע גלר:
בוקר טוב. ברשות היושב ראש, חבר הכנסת גפני, ושאר המשתתפים - ראשית, כשנכנסתי לכנסת הבוקר שאל אותי השומר האם יש לי נשק, ואמרתי לו: "לא, יש לי רק נפצים". כמעט שלא הגעתי לוועדה בגלל זה. אבל, כנראה שהשומר יודע משהו שאנחנו לא יודעים. הסברתי לו כמו שמשרד המשפטים הסביר ברוב טעם ודעת, שהנושא הזה כמעט אסור, ויש כמה מצבים שהם ממש דומים. אבל, זה בסדר, ומותר לי להחזיק עליי נפצים. זה לא עזר לי. אני חושב שהשומר וכל המדינה יודעים דבר שהחוק עדיין לא יודע. זה לא בסדר, זה לא תקני, זה מסוכן, זה מבהיל וכו'.
לפני ארבע שנים הקמנו ברשות הרבנים החשובים, ועדה שתפקידה לקבל קריאות, ולהתחיל ולהריץ את הנושאים.
היו"ר גלעד ארדן:
לא הבנתי דבר אחד - יש היום נפצים שהם מותרים על-פי החוק?
יהושע גלר:
לא, אין דבר כזה. מר משען הוא מומחה מספר אחד במדינה לנושא הזה. אני מקווה שאני לא אבייש את עצמי אחרי שהוא ידבר.
הקמנו ועדה שהתפקיד שלה היה גם לפרסם בעיתונות ובתקשורת, וגם לקבל קריאות מאנשים. אני מוכרח לציין שהופתענו מכמות הקריאות מאנשים. אני לא אדבר עכשיו על המידע שאספנו שנמצא בקלסר, שבחלקו נעזר גם חבר הכנסת גפני.
משה גפני:
נכון.
יהושע גלר:
אני לא מדבר עכשיו על קטיעות ופגיעות בעיניים. אני לא מדבר אפילו על האיש שקרא "זאב" בפיגוע הנורא בישיבת "מרכז-הרב" שגרם לכך שעבר זמן רב עד שהעזרה הגיעה כי חשבו שזה נפצים. אני מרצה בבית הספר הגבוה לטכנולוגיה בשכונת "בית וגן", ואני יכול לומר שכל היום שומעים פיצוצים אדירים, ואף אחד אפילו לא מתקשר למשטרה למרות שאולי כן מדובר בפיגוע. כולם אומרים שזה בטח נפץ של פורים. זה מצב בלתי תקין.
אני ראיתי שאנשים בשדרות קראו כטובה לילדים: "אל תפוצצו, זה מפחיד אותנו" - תראו לאן הגענו. עושים את זה בשדרות שבה אנשים רועדים מפחד מכל פיצוץ? יש גבול לכל תעלול.
אני לא מייצג עכשיו פוליטיקה, אלא אני מייצג את כל אותם אנשים שאין להם לאן לפנות, ואין מי שידבר בשמם. אני מדבר בשמו של יהודי בן שמונים. סליחה שאני אומר "יהודי", הנושא הזה לא קשור רק ליהודים.
משה גפני:
זה גם ערבים.
יהושע גלר:
זה יהודים, ערבים - זה כולם כאחד. חבר הכנסת ברכה אמר שהנושא הזה ממש בנפשו, כולם בנושא הזה.
אדם בן שמונים שכב שבועיים במיטה בגלל שהיתה לו בעיה בסדירות דפיקות הלב בעקבות זה שזרקו לידו נפץ. זה פגע בו, במשפחתו, ובכולם. אני מדבר על אותה אישה שמתקשרת שמספרת שהילדים שלה בוכים בלילה מפחד בגלל הנפצים. אני מדבר על אימא שהתקשרה וסיפרה שזרקו נפץ על התינוק שלה בעגלה נפץ. הכול היה בצחוק.
פניתי למשטרה, וחלק מהעבודה שלי היא לדבר עם המשטרה. יש לי קשר גם עם ראש אג"ם בירושלים. הם אמרו לי: תראה לי איפה כתוב שזה אסור. זה נכון, זה מדויק - יש לי פה רשימה. יש פה שמונה רמזים בחוק היכן כתוב שזה אסור. זה רמזים, זה לא אסור. כשהגיע מישהו שזרקו עליו בקבוק מולוטוב שהיה מלא בנפצים, והבקבוק התפוצץ עליו, המשטרה אמרה לו: אדוני, תראה לנו שזה אסור, ונתחיל ונטפל בנושא הזה. אבל, נעזוב את זה.
אני פונה אליכם בשם תושבי מדינת ישראל. אני גם נוסע במוניות, ואני מקבל דיווחים מהשטח. כולם אומרים לי: "כל הכבוד, תלך, נמאס לנו". הציבור זועק שנמאס לו. אחד מנהגי המוניות שראה שאני בדרכי לכנסת לדיון בחוק הזה, אמר לי: "דע לך שאחיין שלי איבד שלוש אצבעות מחזיז". המצב בשטח זועק, האנשים השקטים לא יכולים ללכת ברחובות מפוחדים. קיבלתי טלפון על כך שילד הגיע הביתה בוכה כי החברים שלו זרקו עליו חזיז – בצחוק כמובן. אי אפשר לחיות כך.
לסיכום, הרב יצחק זילברשטיין שליט"א שהוא גם הרב של שכונת רמת אלחנן, והוא גם חתנו של הרב אליישיב, אמר שילד זורק חזיז או נפץ בצחוק מתרגל למידת האכזריות, ולאי-אכפתיות מהזולת, ולאי התחשבות. אנחנו מגדלים דור של אנשים שמתרגלים לזה. מחובתנו פה בכנסת לשים לזה סוף, ולגדל פה דור על ברכי הדמוקרטיה, על הגינות האחד כלפי השני, ועל אכפתיות של האחד כלפי השני, ובשום פנים ואופן לא התאכזרות.
אני בדקתי - ואני יושב על זה הרבה מאוד זמן - וראיתי שהעונשים מאוד מאוד חמורים. אחד נענש ב-3,000 שקלים. אגב, בניו-יורק העונש הוא ארבע שנות מאסר. תודה.
דרורה נחמני רוט:
סליחה, אני רוצה להעיר רק משפט אחד.
היו"ר גלעד ארדן:
לא, לא. זה לא דיאלוג, זה לא רב-שיח.
דרורה נחמני רוט:
משרד המשפטים לא נגד. אנחנו מואשמים כאילו אנחנו נגד התיקון, זה לא מתקבל.
היו"ר גלעד ארדן:
גברתי, אני אתן לך להשיב. פה זה לא משרד המשפטים. ניסיתי לרמוז לך על כך גם קודם שפה אני מנהל את הדיון למרות שאת אמרת שאת תיתני להוא לדבר, ולזה. אני מבקש ממך - תרצי להשיב, אני אאפשר לך. אבל, תני לי בבקשה לעשות זאת לפי סדר הדוברים. יש אנשים שמחכים לדבר.
מר ישראל משען, מ"מ יו"ר הוועדה הבין-משרדית לצעצועים מסוכנים, בבקשה.
ישראל משען:
הוועדה הבין-משרדית לצעצועים מסוכנים מורכבת מהמשטרה, משרד החינוך, ומהרבה גורמים במשרדי הממשלה.
היו"ר גלעד ארדן:
הוועדה הבין-משרדית לצעצועים מסוכנים, האם אתה ידעת שיש דבר כזה? כמה שנים קיימת הוועדה?
ישראל משען:
קרוב לעשר שנים. אני פה רוצה לברך את חבר הכנסת גפני, קרוב לארבע שנים הוא מתקשר אליי לפני פורים ושואל.
יובל אביעד:
כדי ליישם את צו הפיקוח על מצרכים ושירותים, הוקמה ועדה בין-משרדית במשרד מתוקף הוראת מנכ"ל 7.7, שהתפקיד שלה הוא לבחון באמת איזה צעצוע הוא בגדר צעצוע מסוכן, ואיזה צעצוע הוא לא מסוכן, כאשר לא חל תקן רשמי על צעצוע שזה תקן 562.
משה גפני:
לא ידעתי שהוועדה הזאת היא בן-משרדית, אבל אני מכיר. הוועדה הזאת עושה עבודה טובה מאוד.
ישראל משען:
אני אספר מה אנחנו עושים. קודם כל, כפי שהתחלתי לומר אני רוצה להודות לחבר הכנסת גפני שמידי שנה נזכר ומתקשר אלינו ושואל: "מה יהיה, מה יהיה?". אני שמח שהגענו לפה.
רבותי, אנחנו עושים המון הסברה קרוב לעשר שנים. בשנים האחרונות אנחנו עלינו מדרגה יחד עם המשטרה, ועם הרשויות. אנחנו מפיצים עלונים. יש לנו אתר של המשרד של צעצועים מסוכנים, ובו יש שירים שמזהירים את הילדים ואת הבוגרים איך אפשר להימנע.
רבותי, אי אפשר לשתק את שמחת הילדים בכול ומכול. יש דברים שהם מותרים - אין מה לעשות. צריך להזהיר אותם. אמרה פה נציגת "בטרם" שנפצים שהיו בכיסים של מישהו התלקחו. יש הוראות אזהרה לא להכניס קפצונים לכיס, אבל ילדים מכניסים ואין מה לעשות. זה כמו שיש אזהרה לא להכניס למיקרוגל סיר שהוא מתפוצץ, ומישהו כן מכניס את הסיר והוא מתפוצץ.
אתי בנדלר:
יש הבדל בין מבוגר שקורא הוראות שימוש, לבין ילד שלא קורא בדרך כלל את ההוראות.
ישראל משען:
הילד מקבל כסף מההורה, וההורה צריך להשגיח עליו.
משה גפני:
לפחות להגדיל את האותיות.
ישראל משען:
נכון, אנחנו מנסים לפתור את הבעיה על-ידי הוראות אזהרה יותר גדולות. אנחנו מנסים לעשות כמיטב יכולתנו בתקשורת, בטלוויזיה, ובכל מקום.
היו"ר גלעד ארדן:
האם נפצים זה חוקי או לא חוקי?
ישראל משען:
חוקי, ודאי. אני אסביר, כל נושא של נפצים, חזיזים, הם אסורים - חד משמעי.
היו"ר גלעד ארדן:
אמרת - חוקי.
ישראל משען:
אני לא יודע מה זה חוקי, אני לא יודע מאיפה מוציאים את הדבר הזה חוקי. הם אסורים, והם לא מותרים בכלל לציבור, ולא לייבוא בכלל. מה שמותר לייבא זה זיקוקי די-נור שמיועדים ל- - -
היו"ר גלעד ארדן:
האם נפצים זה דבר לא חוקי?
ישראל משען:
ודאי.
היו"ר גלעד ארדן:
אם כך אדוני, מה עושה משרד התמ"ת? בכל חנות מוכרים את זה.
ישראל משען:
אדוני, לא נכון. חזיזים ו- - -
היו"ר גלעד ארדן:
לא אמרתי חזיזים. נפצים זה דבר שקיים בכל חנות כמעט.
אתי בנדלר:
הפיקות, הקפצונים.
ישראל משען:
אם אתה מתכוון לפיקות זה מותר על-פי תקן 562 - אין ויכוח.
היו"ר גלעד ארדן:
מה זה נפצים?
ישראל משען:
נפצים זה לא פיקות.
היו"ר גלעד ארדן:
אני לא מדבר על הפיקות, אני מדבר על הגדולים יותר.
ישראל משען:
הם חד משמעי - אסור. אתה לא מוצא את זה בעסקים, אתה מוצא את זה אצל רוכלים.
קריאה:
כל ילד בן שבע יודע איפה לקנות את זה.
היו"ר גלעד ארדן:
האם אדוני יודע להגיד לנו כמה בתי עסק הועמדו לדין, או כמה ביקורות עשיתם?
אברהם בירנבאום:
אדוני, האם היית אצל פיני בשוק מחנה יהודה?
ישראל משען:
ידידי היקר, אנחנו במחנה יהודה, ואנחנו בכל מקום אחר שיש. אנחנו תופסים ומגישים כתבי אישום.
אברהם בירנבאום:
ומה התוצאה?
ישראל משען:
והתוצאה - בתי משפט. זה משפט. אני מסכים עם מה שאמר הרב גפני, תחמירו עם העונשים ואז נפתור את הבעיה. המשטרה עובדת איתנו יחד, ואל תזלזלו.
אברהם בירנבאום:
צריך חוק כמו שהציע הרב גפני.
ישראל משען:
כבוד היושב ראש, שאלת כמה עשינו. אני רוצה לומר לך שהשנה אנחנו פועלים כבר קרוב לחודש וחצי בנושא מיגור הצעצועים המסוכנים. עשינו קרוב ל-500 ביקורות בכל הארץ. בלשכות המשפטיות יש קרוב ל-30 תיקים משפטיים שהם בבדיקה לפני הגשת כתבי אישום.
אתי בנדלר:
יש היום בארצי 30 תיקים?
ישראל משען:
בארצי, אני מתכוון על הארצי. בסביבות כ-30, זה לא מדויק.
אתי בנדלר:
לגבי עבירות לכאורה שבוצעו באיזו תקופה?
ישראל משען:
אני אומר - השנה, 2008. אני מתכוון ל- 2008.
מהנתונים שאנחנו בדקנו אנחנו רואים שאנחנו לא מוצאים את זה בבתי עסקים. בתי עסקים יודעים היטב שאסור למכור את הדברים המסוכנים. אנחנו רואים את זה אצל רוכלים, אנחנו רואים את זה אצל ילדים עם מכוניות שמגיעים לקרבת בתי-הספר, ומוכרים את זה. המשטרה פה מאוד עוזרת לנו לגבי הילדים, אבל זה לא הטיפול שלנו.
אני חוזר ומבקש להודות לחבר הכנסת גפני, ולעוזר שמטריד אותי תמיד חודש לפני פורים.
משה גפני:
כן, העוזר שיפמן. תודה רבה.
היו"ר גלעד ארדן:
תודה.
יובל אביעד:
אנחנו מברכים על מהות הצעת החוק של חבר הכנסת גפני. אבל, ההתנגדות שלנו היא התנגדות מטעם אחר. אנחנו חושבים שתיקון כזה ראוי שהוא ייעשה בחוק התקנים, ולא בחוק העונשין. אנחנו כיום פועלים במשרד התמ"ת לתיקון חוק התקנים, והכנסת פרק שלם בנושא של היבט צעצועים מסוכנים, בחלק שפחות או יותר נותן מענה למצבים שהרב גפני מזכיר בהצעת החוק שלו. אנחנו מנסים להעביר את צו הפיקוח על מצרכים ושירותים שזאת חקיקת חירום לתוך חוק התקנים, וביחד משלבים מצב נוסף של שימוש חורג שילדים עושים בצעצועים שעומדים בתקן רשמי.
טיוטא ראשונה של הצעת החוק הזאת הועברה למשרד המשפטים. אנחנו גם אמורים לעשות שינויים ארגוניים בתוך המשרד. התקבלו גם החלטות לגבי העברת הסמכות לממונה על התקינה. אנחנו כן מנסים ויודעים שהמצב הוא לא המצב האופטימאלי, ואנחנו מנסים לשפר אותו ולקדם אותו. אנחנו חושבים שהתיקון צריך להיעשות בחוק התקנים ולא בחוק העונשין.
יהושע גלר:
חזיז זה צעצוע? זה תקן?
יובל אביעד:
אני לא דיברתי כרגע על חזיז.
יהושע גלר:
אבל, על זה מדובר. חזיזים ונפצים זה לא צעצוע, זה לא תקן.
יובל אביעד:
בסדר, אבל אנחנו משלבים גם את צו הפיקוח. נכון, יש פה שני מצבים. אנחנו לוקחים את צו הפיקוח מצד אחד, ומעבירים אותו לחקיקה ראשית שעל זה נדבר בעניין החזיזים, ומכניסים פונקציה נוספת שזה מצב שלישי שעליו חוק התקנים לא נותן מענה היום, שזה שימוש חורג שילדים עושים בצעצועים מסוכנים. גם בשתי הרמות האלה אנחנו - - -
היו"ר גלעד ארדן:
אבל, אתם עדיין לא מחמירים את רמת הענישה. אם אתם מעגנים את זה בחוק התקנים, אז הענישה עליו היא - - -
יובל אביעד:
כנראה שנצטרך לעשות תיקון לעניין הצעצועים המסוכנים בנושא הענישה. אנחנו ערים לזה. התחלנו להתקדם, יש לי פה טיוטא ראשונית. אנחנו עובדים על זה, תתקיים פגישה במשרד המשפטים.
אתי בנדלר:
האם אתה יכול לדבר קצת על לוח הזמנים הצפוי לטיפול בהצעת החוק הזאת?
יובל אביעד:
אני לא יכול להתחייב בשם משרד המשפטים.
אתי בנדלר:
אמרתי - "הצפוי".
משה גפני:
לא יודעים אם הממשלה תחזיק מעמד.
יובל אביעד:
הטיוטא היא קיימת.
היו"ר גלעד ארדן:
צודק חבר הכנסת גפני, יעבירו למשרד המשפטים, ופתאום הכנסת תתפזר עוד כמה חודשים.
אתי בנדלר:
בתהליך רגיל, בהנחה שלא יהיו שינויים, מהו לוח הזמנים הצפוי?
יובל אביעד:
אני עדיין צריך לדון עם זה עם המשנה ליועץ המשפטי, והסגן שלו עדנה הראל.
משה גפני:
זה סיפור ארוך. זה לא תלוי רק בכם.
יובל אביעד:
אני לא יודע אם זה סיפור ארוך. מבחינתנו, אנחנו רואים את זה כמשהו שאנחנו מחויבים לקדם, כי אנחנו רואים בזה משהו שהוא לא תקין.
היו"ר גלעד ארדן:
תודה. עו"ד עופרה בן מאיר, בבקשה.
עופרה בן מאיר:
אדוני, אחרי שכולם בירכו, ברכה נוספת לא תעלה ולא תוריד. אבל, אנחנו בהחלט מברכים על היוזמה הזאת, עם הסתייגות אחת קטנה שהרב גפני הזכיר אותה בהערת שוליים. "המחזיק צעצוע מסוכן", זה כמובן כולל גם אם אנחנו מבינים שזה אבסורד, כל ילד שמעל גיל האחריות הפלילית, מעל גיל 12. נאמר פה במילתה דבדיחותא בתחילת הישיבה - פטיש פלסטיק מצפצף הוא בפירוש נכנס להגדרת החוק, כי הוא גורם למטרד, כמו גם אקדח פלסטיק בתחפושות לפורים, טבק להרחה, זיקוקי דינור בעוגות יום-הולדת, זיקוקים דקים כאלה, קפצונים, חבילות צבעים רעילים, רעשן בפורים.
משה גפני:
ממה את קוראת?
עופרה בן מאיר:
אני קוראת אסוציאציות שעלו לי כשקראתי את הגדרת החוק.
אנחנו מציעים או להסיר לגמרי את סעיף קטן (ב) שכולל בתוכו את המחזיק, כי המחזיקים של הדברים האלה הם ילדים קטנים. או לחלופין לצמצם באופן ניכר את הגדרת "צעצוע מסוכן" שמכניס בסופו של דבר דברים אבסורדיים לחוק הזה.
משה גפני:
להוריד אי-אפשר, אבל באמת להגדיר באופן מדויק.
גלעד ארדן:
מר ירחמיאל טוקר אחרון הדוברים מארגון "הצלה", בבקשה.
ירחמיאל טוקר:
ראשית, אני רוצה להודות לחבר הכנסת גפני שהרים את הכפפה להצעת החוק שביקשנו שיסייע לנו בנושא הזה. אני פותח בדברי שבח לחבר הכנסת גפני על הצעת החוק הזאת.
כל שנה חובשי מד"א, ומתנדבי "איחוד הצלה", נתקלים בילדים, בהורים, בנשים בהיריון, שנפגעים מזה. מדובר בסכנת חיים בכל מקרה חירום שיש כתוצאה מנפצים, אם זה התקפי לב, ואם זה כל אירוע חמור של קטיעות ופגיעות מאוד חמורות, בעיניים, בידיים וכד'.
כבודם של אנשי התמ"ת במקומם מונח, אבל אתם אומרים שפעלתם עשר שנים, ושיש לכם ועדה בין-משרדית, תוך-משרדית - אני לא יודע. אבל כל מי שיושב פה שומע את הפיצוצים האלה ליד ביתו כל יום. הפיצוצים האלה רק מחמירים. החומרים גם נהיים יותר ויותר מסוכנים. אתם רוצים לשנות עוד חוק, וזה לא יהיה שנה אלא שלוש שנים. את השנה הזה לא אכפתם. כל ילד בן שש-שבע יודע היכן לוקחים אצל נפצים - אצל פיני בשוק מחנה יהודה, או בכל מקום אחר.
ישראל משען:
פיני בבית חולים, הוא איננו.
ירחמיאל טוקר:
אבל, הוא לא בבית-סוהר בגלל שהחוק כיום לא אומר את זה, לצערנו. אבל, כל ילד בן שבע יודע איפה קונים את זה.
יהושע גלר:
אגב, קראו לו מצווה. זה נקרא "מצווה הבאה בעבירה".
ירחמיאל טוקר:
עם כל הכבוד, פעלתם עשר שנים, ועכשיו אתם רוצים להקים עוד ועדה, ולשנות את התקן בתוכו, אבל כל זה לא רלוונטי. אני לא רוצה לומר - אבל, אתם עד היום פשוט נכשלתם.
משה גפני:
החקיקה לא אפשרה להם.
ירחמיאל טוקר:
החקיקה לא אפשרה לכם לעשות את הדבר הזה. אנחנו מבקשים להכניס את זה לחוק, כי ברגע שהמשטרה תיכנס לנושא הזה יהיה אפשר להפעיל מודיעין, יהיה אפשר להפעיל אכיפה מראש. מגיעות אוניות שלמות מהמזרח, ואין אפשרות לאכוף את זה כי למשטרה אין את האפשרות הזאת.
אנחנו מבקשים מחבר הכנסת גפני ומכולם לתמוך בזה, כי אנחנו מגיעים למסיבות פורים של משפחות ומטפלים בילדים קטועי אצבעות. הם אומרים לנו: "לא ידענו שזה אסור, מוכרים את זה בכל חנות, האותיות על הנייר הן כל כך קטנות".
אנחנו מבקשים לאסור את זה על פי חוק, ולהעניש כל סוחר וכל מוכר בדבר הזה בענישה מאוד חמורה שתרתיע אותם. בכך, נצליח להציל חיי אדם.
היו"ר גלעד ארדן:
תודה. מר יפה ממד"א, בבקשה.
אלי יפה:
לא יעזור - הנפצים, החזיזים הם חומר נפץ. זה פשוט חומר נפץ למרות כל ההסתתרויות פה מאחור, וכל הדברים מסביב. זה חומר נפץ, הוא מסתובב, משתמשים בו, והמשטרה לא יכולה לעשות שום דבר. מה שאמרו הוא נכון, וחבל. ילדים מאבדים אצבעות, מבוגרים מאבדים את החיים, ואף אחד לא יכול לעשות שום דבר כאשר חומר נפץ מסתובב חופשי במדינה. צריך לתת לעשות לזה סוף במשרד זה או במשרד אחר, בתקנה זו או בתקנה זו. הגיע הזמן לעשות את זה היום.
תודה לחבר הכנסת גפני, ולכל חברי הוועדה שהביאו את הנושא הזה לדיון לפני פורים. אני מקווה שיצא מפה משהו.
היו"ר גלעד ארדן:
תודה רבה. אנחנו נסכם את הדיון לפני סיום. קודם כל, הייתי מבקש ממשרד התמ"ת להאיץ את הליך החקיקה. אתם בוודאי יודעים שחקיקה פרטית היא הרבה פעמים קטליזאטור למשרדי הממשלה, ואני חושב שכדאי לשקול אולי כן חלק מהדברים שהם דחופים יותר, לשלב אל תוך הצעת החוק הפרטית של חבר הכנסת גפני, כי אני מוכן לתת לזה קדימות כאן. מדובר בסך הכול בפיקוח נפש, ובחיי אדם, ואם חלקים מתוך התקנים שמתייחסים לחומרים הנפיצים, אני מציע אולי שכן תכניסו את זה דרך החוק של גפני. אם החוק הממשלתי יבוא – נאחד אותם. אבל, אם לא – חבל להפסיד זמן בעניין הזה.
בנוסף, גם אני אבא לילדים קטנים. אני מבקש ממשרד התמ"ת - יש כנראה חוסר ידע גדול מאוד בציבור למסוכנות גם של אותן פיקות שאתם אומרים שיש עליהן אזהרה שאם הן נמצאות בכיסו של הילד בשעה שהוא יושב באוטו, הן עלולות להתפוצץ. אני מבקש להביא לידיעת השר שהוועדה מבקשת בימים הקרובים - אפילו שזה כל כך קרוב – לנסות לצאת באיזושהי הסברה, קריאה לציבור.
ישראל משען:
כבוד היושב ראש, יש הסברה בטלוויזיה, יש הסברה באינטרנט, יש הסברה בעלונים.
קריאה:
במגזר החרדי לא קוראים אינטרנט.
היו"ר גלעד ארדן:
אני לא ראיתי. הרב אטיאס אותי עוד לא סינן, לא באינטרנט, ולא בזה, ואני לא זוכר שראיתי.
ישראל משען:
תחפש שם "צעצועים מסוכנים", ותראה.
משה גפני:
אבל, זה לא מספיק.
ישראל משען:
אני מבקש להראות לך את העלון הזה.
משה גפני:
אנחנו לא מעבירים עליכם ביקורת.
היו"ר גלעד ארדן:
לסיכום, הוועדה דורשת שגם משרד התמ"ת וגם המשטרה יעשו מהיום כמה מבצעי אכיפה.
אבי שושן:
כמו שציין נציג משרד התמ"ת, אנחנו כל שנה מוציאים הנחיה במשטרה לבצע מבצעים משותפים. בתקופה שלפני פורים, יום העצמאות, והרמאדאן, יש מבצעים ממוקדים של המשטרה - בכל המשטרה - מבצעים משולבים יחד עם פקחים של משרד התמ"ת. נכנסים למאות עסקים, מבוצעים עשרות מבצעים, ונתפסים עשרות אלפי פריטים.
היו"ר גלעד ארדן:
האם הסוחרים מועמדים לדין?
אבי שושן:
המשטרה מסייעת בעניין הזה. הגורם המקצועי זה התמ"ת. המשטרה מסייעת למשרד התמ"ת בעניין הזה ככל האפשר.
היו"ר גלעד ארדן:
בכל אופן, אנחנו עדיין קוראים לכם להגביר את האכיפה וההרתעה בעניין הזה.
הדיון הבא יתקיים בשבועות הקרובים כדי להתחיל לקדם ולהצביע – לפני יום העצמאות, בוודאי.
משה גפני:
תודה רבה.
יהושע גלר:
תודה רבה למר משען שעשרים שנה עוסק בנושא הזה.
גלעד ארדן:
תודה רבה למר משען. תודה רבה, ישיבה זו נעולה. הישיבה הבאה נפתחת בעוד שתי דקות.
הישיבה ננעלה בשעה 11:15.