פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים
מיום שלישי, י,א באדר ב', התשס"ח (18 במרץ, 2008) בשעה 11:00
סדר היום:
הצעת חוק אזור סחר חופשי אילת והקמת הרשות לפיתוח אילת), התשס"ז-2007
של חה"כ גדעון סער, חה"כ רוברט אילטוב, חה"כ אמנון כהן
פ/2779
נכחו:
חברי הוועדה:
סטס מיסז'ניקוב – היו"ר
יצחק אהרונוביץ
זאב אלקין
אלי אפללו
אבישי ברוורמן
אבשלום וילן
אמנון כהן
יעקב ליצמן
ניסן סלומינסקי
מוזמנים:
חה"כ רוברט אילאטוב
חה"כ גדעון סער
משרד האוצר:
מיכל דויטש -הנר – מנהלת מח' חקיקה, רשות המסים בישראל
בועז סופר – סגן בכיר למנהל רשות המסים בישראל
ענת משה – רפרנטית מנהל אגף התקציבים
נטשה אפשטיין – אגף התקציבים
משרד התיירות:
גדעון שניר – סמנכ"ל בכיר אסטרטגיה ומדיניות
משרד התשתיות הלאומיות:
רועי גולדשטיין –עו"ד
משרד הפנים:
עו"ד אורית מלמד
המשרד להגנת הסביבה:
גידי ברסלר- מתכנן אגף ים וחופים
משרד המשפטים:
יעל אחילאה – ממונה (ייעוץ וחקיקה)
משרד התחבורה:
סיגלית וקאיל – לשכה משפטית
עירית אילת:
מאיר יצחק הלוי – ראש עירית אילת
אלי לנקרי – סגן ראש עירית אילת
זוהר מילר – יועץ
חברת נמל אילת:
משה מיץ – מנכ"ל
אבי אטאס
פנחס כהן – מזכיר דירקטוריון נמל אילת
יאיר חזן – יו"ר דירקטוריון נמל אילת
ייעוץ משפטי: שגית אפיק, מירב תורג'מן
ייעוץ כלכלי: סמדר אלחנני
מנהלת הוועדה: טמיר כהן
רשמת פרלמנטרית: לאה קיקיון
הצעת חוק אזור סחר חופשי אילת והקמת הרשות לפיתוח אילת), התשס"ז-2007
של חה"כ גדעון סער, חה"כ רוברט אילטוב, חה"כ אמנון כהן, פ/2779
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה.
הסעיף שעל סדר היום – הצעת חוק אזור סחר חופשי אילת והקמת הרשות לפיתוח אילת), התשס"ז-2007, של חה"כ גדעון סער, חה"כ רוברט אילטוב, חה"כ אמנון כהן.
יעקב ליצמן:
הצעה לסדר – אני מבקש, בשבוע הבא נמשיך בנושא של "חפציבה" – אני רוצה לוודא שהוזמן הכונס. דבר שני, עד לרגע זה אנחנו לא יודעים מה משפחת יונה הולכת לתת בנושא הזה. הוא עדיין לא אמר את הסכום במלואו. אני מבקש שנמשיך את הדיון הזה.
גדעון סער:
בסוף השבוע התפרסמה בעיתון הכלכלי The Marker כתבה גדולה תחת הכותרת "מלחמת המפרץ" שלפיה מתואר כיצד הוכרזה עקבה לפני 7 שנים כאזור סחר חופשי, על ידי מלך ירדן. 375 קמ"ר בעיר ובסביבתה הוגדרו כאזור כלכלי מיוחד והוקמה הרשות של עקבה. לעקבה, אדוני היושב ראש, תוכנית אב ל- 20 שנה קדימה שעיקרה אסטרטגיה שיווקית, תוכנית מתאר ומבנים - להפוך אותה למוקד תיירות עולמי. מאז הופנו 8 מיליארד דולר לפיתוח בעיר וודאי יופנו עוד כספים. היום בעקבה יש 2,300 חדרי מלון וצפוי שתוך שנתיים יהיו 8,000. אגב, זה כבר קרוב לאילת כי באילת יש 10,000 חדרי מלון. ארגון התיירות העולמי הציב את עקבה במקום ה- 19 ברשימת היעדים שיהיו פופולארים בשנים הקרובות ויש חברות תעופה שכבר העבירו את הטיסות לשדה התעופה בעקבה. אחת החברות עשתה את זה אחרי מלחמת לבנון השניה. גם ישראלים, למרבה הצער, מזמינים יותר, בשל פערי המחירים, חדרים. זה הרקע שהניע את חבר הכנסת כהן, אילטוב ואותי להגיש את הצעת החוק הזו בדחיפות כי לצערי, המדינה, כמדינה, אין לה מדיניות ברורה איך לקדם את אילת ולשמור עליה ואפילו לטפח אותה כעוגן אסטרטגי תיירותי כפי שהיא יכולה להיות.
הצעת החוק הזו עברה בקריאה טרומית במליאת הכנסת, פה אחד, כבר לפני 8 חודשים בערך. אתאר אותה בתמצית – המטרה שלה: לקדם ולעודד פיתוח, ייצור וצמיחה באזור אילת, לחזק את מעמדה של העיר אילת כנכס אסטרטגי של מדינת ישראל, לנצל את המיקום הגיאוגרפי של האזור לשגשוג כלכלי, ולהפוך את אילת לעיר תיירות בינלאומית שתמשוך תיירות מכל העולם, לגוון את מקורות התעסוקה בעיר, וגם למשוך אוכלוסיות חזקות לאילת. כמו כן - לאפשר התמודדות מול הגדלת ההשקעות של ירדן במפרץ עקבה שמאיימת על היקף תיירות החוץ לאילת. אנחנו מציעים להקים רשות לפיתוח אילת, שבין תפקידיה: ליזום מחקרים ופעולות לפיתוח כלכלי, חברתי ומדעי-טכנולוגי של העיר, לקדם את אילת למעמד של עיר תיירות בינלאומית, לפתח שדה תעופה בינלאומי ועוד. אנחנו מציעים, במסגרת הזו, להעניק שורה של פטורים והנחות ממסים ואגרות באזור אילת, פטור ממסים עקיפים על יבוא טובין, הקלות במע"מ, פטור ממס מעסיקים והקטנת עלויות שכר למעסיקים, זיכוי ממס הכנס ליחיד בשיעור של 10% - - -
קריאה:
אין פטור ממס מעסיקים?
שגית אפיק:
כבר אין.
גדעון סער:
אני רוצה לציין שהזיכוי ממס הכנסה הוא דבר שנפגע בשעתו, דבר שהיה קיים בעבר. פטור מאגרות פיקוח אווירי. אנחנו מציעים שתושבי העיר יקבלו תעודת תושב שבמסגרתה הם יקבלו את ההטבות והפטורים שציינו. אנחנו חושבים שהכנסת צריכה להוביל במאבק הזה שהוא מאד חיוני גם לעתיד של אילת אבל גם למדינת ישראל בראיה כלכלית יותר רחבה.
אני מכיר את הגישה שלך, אדוני היושב ראש, ואת המחויבות שלך לנושא. אני חושב שלנוכח הזמן שחלף מאז שהכנסת אמרה את דברה בקריאה הטרומית חשוב מאד שהיום נתקדם ונבוא עם בשורה אל העיר אילת, כדי לדחוף את אותם תהליכים עליהם דיברתי.
עוד נקודה נוספת – יש נקודות שלא היו בהצעה המקורית, שמעלה אותם נמל אילת. אני מציע שנהיה פתוחים לראות כיצד אנחנו יכולים לסייע.
רוברט אילטוב:
אני מצטרף לדברים שנאמרו. חבריי ואני יזמנו את הצעת החוק. אנחנו רואים בסביבת אילת היום איך מתפתחים עוגנים כלכליים חדשים – מצד מצרים ומצד ירדן. התיירות מגיעה לשם. אנחנו לא פוחדים מהתחרות – אנחנו רוצים לנצל בה, אבל על מנת לנצח בה אנחנו חייבים לבנות מנועים כלכליים שיניעו את העיר קדימה – אם זה מבחינה תיירותית, אם זה מבחינה מדעית, מבחינת מסחר – כל מה שיכול להניע את העיר קדימה. אנחנו ביקשנו לקדם את הצעת החוק הזו כי היא יכולה לתת עוד עשרות אלפי מקומות עבודה למשק, הכנסות – גם אם יהיו פטורים ממסים גם לעיריה כדי שהעיר הזו תוכל לצמוח.
יחד עם זאת, שכחנו דבר בהצעת החוק הזו – וזה עניין נמל אילת שגם הוא צרי ך להיכלל במערכת הזו. במידה וזה לא יוכל להיכלל פה נבקש להגיש הצעה נוספת.
אמנון כהן:
אנחנו בקריאה ראשונה, אפשר להוסיף דברים.
רוברט אילטוב:
אם ניתן להוסיף את הנושא של נמל אילת – אני מבקש שנוסיף. זה גם מקום עבודה וזה גם עוגן כלכלי חשוב שאפשר לפתח אותו.
אמנון כהן:
אני בין יוזמי החוק. אני חושב שחבר הכנסת גדעון סער עשה עבודה טובה בשיתוף אתנו,הכנת הצעת חוק רצינית וחשובה. חבר הכנסת סער הוביל את המהלך. היינו בסיור וסיירנו גם בנמל. ראינו את הפוטנציאל האדיר שאפשר לפתח שם. אנחנו לומדים את הסכנות שהם עומדים בפניהן. טוב היה שמדינת ישראל כמדינה היתה לוקחת את השרביט הזה והיתה לוקחת את החוק הזה, מרחיבה אותו יותר, והיתה מסתכלת קדימה איך אנחנו מתמודדים בנושא הזה, כאשר בצד השני משקיעים המון כסף, ואנחנו תוך כמה שנים יכולים לאבד את כל התיירות ואת כל ההכנסות, וכמדינה - את כל האזור הזה.
אני יכול לברך את משרד התחבורה, נמצא כאן נציגו – על קבלת החלטה שרוצים לתכנן כרגע את הרכבת לאילת. זה מהלך ראוי וחשוב. אני מקדם את זה בברכה. אני יודע כמה התלבטויות היו לו.
גדעון סער:
צריך לברך את חבר הכנסת אהרונוביץ.
אמנון כהן:
אני בטוח שנעשתה כאן עבודה כשהיית שר התיירות, חבר הכנסת אהרונוביץ, שתמכת מתקציב משרדך, ובמשאב המועט שיש לך עשית מה שאתה יכול. אבל אני חושב, אדוני היושב ראש, שאנחנו צריכים לתת את הדעת על החיבור של נמל אילת, להפוך אותו ליעד אסטרטגי של המדינה. זה מקום עם פוטנציאל אדיר שלא מנוצל. כל הדברים האלה מסביב – צריכים לראות איך משלבים אותם בהצעת החוק המוצעת כרגע, ונקדם את זה בשיתוף פעולה עם הממשלה כמה שיותר מהר לטובת האזור והמדינה.
יצחק אהרונוביץ:
אדוני היושב ראש, ראש העיר. ליוויתי את העיר אילת בשנה האחרונה כשר תיירות. בשנים האחרונות היא נמצאת לצערי בתרדמת. מבחינה תיירותית היא במצב מאד קשה. כל הפעולות שניסינו לעשות כדי לסייע הן פעולות של טיפול תרופתי, אבל העיר צריכה טיפול הרבה יותר שורשי, לעומק. הוזכר פה הנושא של עקבה. כל מה שלא נגיד, יום אחד נתעורר ונראה עיר שעלתה על מידותיה וגדלה ובבת אחת העלימה את אילת. מחר עקבה תהיה עיר ענקית ומשגשגת, וכולם יהיו בעקבה ולא באילת. מדרום – מצרים. עשרות בתי מלון. כולם נוהרים לשם – משארם ועד טאבה. תיירים באים, הם לא נוחתים באילת ולא בעבדה. הם נוחתים בשארם. גם כאשר מציעים להם דילים טובים, הם לא באים.
בכהונתי כשר התיירות ניסיתי לחזק את העיר בכמה דרכים. גם באמצעות טיסות לשדה התעופה עבדה, ובאמת להחזיר את התיירים, גם מסקנדינביה וגם באירופה. מתחילים לראות ניצנים, אבל זה לא מספיק. השקענו משאבים אדירים מתקציב המשרד, וזה לא מספיק. צריך להמשיך ולקדם את ענף התיירות שם. כל תעשיית התיירות – בתי מלון, שעדיין יש אופציות לבניה שם, כל הפיתוח הסביבתי של פארקים, משחקים, משחקי מים – כדי לעמוד מחר מול עקבה ומצרים, כי יש אלטרנטיבות.
החוק הזה הוא מהלך חשוב כדי לקדם את הנושא. כל דרך אפשרית לעזור לעיר כדי שלא נקום ביום אחד ונראה שאיבדנו את העיר. צריך לזכור שהיום הקשר היחידי כמעט הוא אווירי , וגם בכבישים. יש תכניות להכניס תיירות גם דרך הנמל. התכניות קיימות ואנחנו מסים לקדם אותן. הנמל הוא בהחלט מרכיב בתיירות. כל הדברים האלה ידועים, מוכנים, ורק צריך לתמוך – גם הממשלה, גם אנחנו, כחברי ועדת הכספים, כדי שלא נאבד את העיר הזו.
אבשלום וילן:
לא היה ראוי שהממשלה תוביל דבר כזה? אני שואל אותך כשר לשעבר. לא היה דיון בממשלה?
יצחק אהרונוביץ:
היה דיון אבל לא ממצה. עלה הנושא של אילת.
יעקב ליצמן:
למה אתה מיתמם? אתה לא יודע שהממשלה לא תיתן כלום?
יצחק אהרונוביץ:
הבעיה היא בממשלה, זה יגיע לכסף וזה לא יעבור.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
תכף נשאל את נציגי הממשלה מה העלות התקציבית של זה.
אלי אפללו:
אני עיינתי עיון רב בהצעת החוק, שהיא מבורכת. כל יום שעובר הוא מאוחר יותר. אני אומר זה, אבל החוק כמו שהוא הוא חוק חסר. חלק מחבריי כמו אמנון כהן אמרו פה שחסרים כאן אלמנטים. צריך להשלים אותם. קודם כל – צריך להיות נציג של משרד התחבורה. זה לא מופיע, זה חסר.
אמנון כהן:
אתה מתכוון במועצה.
אלי אפללו:
כן.
אמנון כהן:
רק שלא יתקעו לנו דברים אחרים.
אלי אפללו:
אנחנו מדברים על איך לקדם את העניין, לא במטרה לתקוע. מה שאמר חבר הכנסת אהרונוביץ – שהנושא של קידום התיירות לעומת מה שקורה בעקבה ובמצרים, שזו תחרות צמודה אחד לשני. אין מנוס שבחוק הזה צריכים להיות עוד אלמנטים. אני מדבר על הזזת שדה התעופה למקום אחר.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
זה גם צריך להיות בחוק?
אלי אפללו:
אם אנחנו עושים נושא כולל יש מקום להכניס את הזה לחוק. בסיור שעשיתי בעיר הנפלאה והנהדרת עם ראש העיר שעושה עבודה נהדרת - -
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
האם אפשר להכניס פסקה שאנחנו רוצים את ראש העיר הזה לעוד 5 שנים?
יעקב ליצמן:
יש לך מצביעים דתיים שם?
מאיר יצחק הלוי:
20%.
ניסן סלומינסקי:
הוא עושה פעילות אדירה שם. זה בזכותו.
אלי אפללו:
אני מביע את התמיכה שלי מכל הלב. אני מבקש שהתיקונים שהם חשובים – שיהיה חוק מושלם. את הבעיה שיש לנו מול משרדים ממשלתיים נצטרך להתמודד. כמו שאתמול הגענו להסכמה פה אחד בנושא עוטף עזה. אני חושב שאם היום נשלים את כל הנושא של החקיקה ונגבש את עצמנו - -
אמנון כהן:
לקריאה השניה והשלישית, אתה מתכוון.
אלי אפללו:
אל תדבר בשמי. אני חושב שהצעת החוק הזו כמו שהיא היא הצעה חלקית.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
מה אתה מציע?
אלי אפללו:
שמייד ראש העיר ישלים את הנושא שהוא חושב שצריך להשלים אותם כדי להשלים את החקיקה ואז נוכל להתמודד מול המשרדים הממשלתיים – לא שמעתי את העלות התקציבית ולא שמעתי את ההערות שלהם. זו תהיה הצעה תקציבית בכל מקרה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
עם האלמנטים שאתה מציע להוסיף – זה יהיה כפול.
אלי אפללו:
ועם פחות מזה- הממשלה תתמוך? הרי זו הצעה תקציבית בכל מקרה. אם נעשה הצעת חוק טובה, ולא טלאי על טלאי – כדי באמת לקדם את הנושא, צריך להכניס בחוק את נושא הנמל, נושא התחבורה ונושא התיירות -את כל המכלול, ואני אברך. אני בכל מקרה תומך ואוהד ומעריך את עבודתו של ראש העיר אילת. יש לעיר חשיבות גדולה בכל הבחינות.
אבישי ברוורמן:
ועדת הכספים היא ועדה חשובה,אך כמו שלימד אותי חבר הכנסת ליצמן: ההחלטות הן של הממשלה, וועדת הכספים מחלקת את ה"קניפאלך", את הדברים הקטנים. ראינו את המצב הכלכלי בזמן השפע. בזמן הצנע היה קשה לעזור לנגב, לגליל, לאילת. בזמן השפע גם לא היה זמן. דה פקטו יש פה שלוש מדינות: ישראל, שזו רובה המדינה, מדינת תל אביב וירושלים. בתוך מדינת ישראל שהצעירים עוזבים אותה, שזה רוב מדינת ישראל, יש נקודה אחת עם ייחודיות, וקוראים לנקודה הזו – אילת. לפני כהונתו של ראש העיר הנוכחי המלך החדש, המלך עבדאללה עשה כינוס והכריז על הקמת אזור סחר חופשי בעקבה. הוא הזמין רק שני ישראלים למעמד - את יוסי ורדי ואותי, כי אני עבדתי שנים עם ירדן בשיתוף פעולה אקדמי וכו'. ישבתי שם והתביישתי. ראיתי תכנית, ועל תכניות בארץ שמעתי כבר. שם ראיתי תכנית, באו אנשי עסקים מהעולם, מאזור המפרץ. עקבה הולכת להיות פרויקט יפה. הורידו את כל הביורוקרטיה. להבדיל – באילת בנו כל מיני בתי מלון שאני לא אוהב, מבחינה אסטתית. בעקבה בונים את זה יפהפה, זה מתאים לסביבה. ישראל ממשיכה – כמו לגבי הנגב, כמו לגבי הגליל, במשחק הזה של ועדת הכספים של התקציבים. כי מה קובע? הממשלה קובעת. הממשלה מחליטה שאילת היא בעדיפות? אז היא שמה פרויקטור, כמו שעשה המלך עבדאללה. הצעת החוק הזו היא במסגרת ה "קניפאלך". זו עוד איזו הצעת חוק שתיתן איזה דבר. אם אילת לא תפסיד את הכל לעקבה – היא צריכה ביצוע. היא צריכה תקציבים וסמכויות, היא צריכה חוקים. אחרת, החוק הזה יהיה חוק נחמד כמו חוקים אחרים.
מה קרה למשטר הישראלי? למה אילת, הנגב והגליל? היום מגיעה לכאן אנגלה מרקר. כמה שרים יש בגרמניה? – כל הממשלה, כמעט 12. כמה שרים יש בארצות הברית? – 14 או 15. כמה שרים מינה נשיא צרפת? הוא הוריד את מספר השרים ל- 12. אני איש ביצוע – רוב החוקים שעוברים פה לא מביאים שום סחורה חוץ מפריימריס במפלגות. אנחנו מפסידים את אילת - -
רוברט אילטוב:
מה החוק הזה קשור לפריימריס? אצל חבר הכנסת אמנון כהן אין פריימריס.
אבישי ברוורמן:
יש פה משבר כלכלי בעולם והשיחות פה הן כאילו אותו הדבר. בלי לחתוך בביורוקרטיה לא יבנו פה את הפריפריה. בלי לתת לאילת מעמד כלום לא יקרה. אני אתמוך בחוק אבל הוא פלסטר לכאב. לצערי הבעיה היא שיטת הממשל הישראלית שפשוט לא רוצה להביא לביצועים גדולים.לכן – המלך עבדאללה יבנה את עקבה, ואילת תבוא לכאן ויודע בועז סופר, וראש עירית אילת – לא כאן קובעים. כאן זה התוספות הקטנות. הממשלה קובעת והממשלה מבצעת. אני אתמוך, אבל לצערי זה לא יעזור. זו בדיחה הדברים האלה. לא עושים את העבודה האמיתית כאן. בישראל המציאות היא שאי אפשר לשנות שום דבר.
זאב אלקין:
אני אחסוך בנאומים על שינויים שצריכים להיעשות בניהול המדינה כדי לעזור לאילת, כי זה לא הנושא כרגע. אני גם אחסוך בנאומים לגבי החשיבות של הצעת החוק. אני מברך את המציעים על כך שהובילו את המהלך, אם הממשלה מדשדשת בעניין.
במהלך הדיון בנוסח החוק חשוב להוסיף את נושא התחבורה. הוזכר כאן עניין הנמל, עניין הרכבת. הרי כולנו מבינים שבלי קידום בנושא התחבורה לא תהיה ישועה לעיר. לכן חשוב לתת את הדעת על עניין הנמל, לקראת הניסוח הסופי של החוק, אבל גם לגבי סוגיות אחרות. זה נכון לגבי תוכן החוק, זה נכון לגבי הרכב המועצה, כי יש שם כמעט את כל נציגי משרדי הממשלה שאפשר להעלות על הדעת חוץ ממשרד התחבורה, כאילו שאין זיקה לעניין למשרד. אני חושב שהאינטרס הראשוני של ראש העיר צריך להיות שיהיה נציג שם למשרד התחבורה כי זה משרד עתיר משאבים, מצד אחד, ומצד שני – משרד שחשוב מה שהוא יעשה, גם עם הנמל, גם עם הרכבת וגם עם שדה התעופה. אם תהיה בעיה כזו או אחרת, מספרית, בין נציגי הממשלה באופן ישיר לבין שאר הנציגים, אפשר לפתור את זה בדרך כזו או אחרת. כשנגיע לדיון בסעיף אני אציע הצעה מעשית. בוודאי ובוודאי – סוגיה תחבורתית בהרכב הגופים שמרכיבים את הרשות – צריכה לבוא על פתרונה.
ניסן סלומינסקי:
רוב דבריי התייתרו כי חבריי העלו את הדברים. אני רק רוצה לשבח את מציעי החוק ואת ראש העיר. מאחר והעלות של החוק היא לפחות 500 מיליון, לכן אני שואל איפה נמצאת הממשלה. אם הממשלה נגד, יכול להיותש נדון ונשחית זמן ובסוף יפילו את החוק בגיוס קואליציוני. אז אולי אדוני יושב הראש יודע איפה הממשלה – בעד או נגד.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
נשמע את נציגי הממשלה. בוודאי שבועז סופר יגיד את דעתו - -
רוברט אילטוב:
לא, הוא יגיד את דעת משרד האוצר.
קריאות:
• - -
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
בואו לא נמציא כללי משחק אחרים – פקידים בכירים פה, בחדר הזה, מייצגים את עמדת הממשלה.
ניסן סלומינסקי:
צריך להתחיל לדבר, כי לקדם חוק כזה ואחר כך שהממשלה תשים לנו רגל- זה חבל.
יעקב ליצמן:
אני אתמוך כמובן, אין בעיה. אבל צריך להבין שכולם שמחו שאלי אפללו תמך בחוק אבל הממשלה היא לא אלי אפללו. אני לא אומר שצריך להתייאש ואי אפשר להעביר את זה. בסך הכל גם בקואליציה וגם באופוזיציה הבינו שאפשר להעביר דברים בוועדה בניגוד לדעת הממשלה. עמדתי היא בכל מקרה, חד משמעית, על אף שאין לי בוחרים באילת, אתמוך בשתי ידיים בהצעה.
אבשלום וילן:
אני מרגיש שאנחנו עושים צחוק מעצמנו. מה שחבר הכנסת ברוורמן אמר על אילת – אלה הדברים הנכונים והנכוחים. הממשלה, לאורך השנים, לא מתמודדת עם הסוגיה. כשחברי כנסת תופסים יוזמה ומביאים חוק זה יפה מאד. אבל מזל שבאילת יש בית חולים. גם הוא בבעיה. זה מזכיר לי את בית החולים באשדוד. העברנו את הצעת החוק לפני 7 שנים. קם בית חולים? ללמדך שבנושאים רציניים בסדר גודל כזה – עם כל הכבוד לחקיקה הפרטית, אני אשאל, אדוני היושב ראש: למה אין נציגי ממשלה כאן? אני הייתי נועל את הדיון ולדרוש שיגיע לכאן שר האוצר ואם לא - לפחות מנכ"ל משרדו, ואז לקיים דיון רציני על עדיפויות. הבעיה פה היא נושא המסים? בכל הכבוד הראוי. אני רואה שאנשי אגף המסים, רשות המסים –פה. אבל אני שואל: איפה מנכ"ל האוצר? איפה משרד האוצר? אם רוצים לדון ברצינות איך משדרגים את מעמד העיר אילת, איך הופכים אותה לפרויקט לאומי, מה עושים עם הנמל - -
גדעון סער:
אבל הם לא עושים את זה. אתה מכיר טוב את הבעיה הזו.
אבשלום וילן:
אם באמת רוצים לאתגר את הממשלה אתה צריך לדרוש בשבוע הבא להביא את שר האוצר לפה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
שר האוצר לא יבוא על כל הצעת חוק פרטית.
מאיר יצחק הלוי:
אני מכיר את עמדת הממשלה. אני רוצה לבקש בסיום דבריי שנציג את המצגת שעמלנו עליה קשות. אין לי ספק שהיא תעשיר ותשביח את איכות הדיון. אני מודה לך ולמציעי החוק. אני מבקש את הנושא הזה כבר 4 שנים. הבעיה היא לא בעיה לוקאלית. העיר אילת היא השער הדרומי של מדינת ישראל. לכן אני מציע שתראו את זה כהצעה לאומית לא הצעה לוקאלית.
דבר שני, אני לא מתכוון להעלות פה קולות של בכי ונהי. אני אומר: יש מול העיר הזו סכנות ואתגרים ואני רוצה להציג אותם פה כדי שתבינו שהעיר נמצאת בסכנה גדולה מאד מההיבט האסטרטגי. הסכנות נובעות משני טעמים עיקריים – הפיתוח האזורי מדרום וממזרח. הזמנתי כל חבר כנסת וכל שר כדי שיבוא לסייר בעקבה על מנת שנראה במו עינינו מה קורה בעקבה ומה קורה בטאבה. הפיתוח הוא פיתוח מטורף, מעל ל – 13 מיליארד דולר בנתונים של היום, שמעמיד את העיר אילת בטווחים הקצרים שתהפוך להיות החצר האחורית של מפרץ ים סוף. הסכנה השניה היא הסכנה הדמוגרפית, שבה העיר אילת חווה יום יום ושעה שעה, ומייצרת שבר קשה ביכולת שלה להתקיים כעיר איכותית וטובה. אני לא אכביר מילים בסוגיה הזו, אלא אם כן תרצו לשמוע עוד פרטים.
אנחנו בעצם באים ואומרים שהעיר הזו, הפוטנציאל שלה להיות עיר שמניבה הרבה מאד נכסים ותוצרים לקופת המדינה, צריך כך להתייחס אליה. הגדרתי אותה כבר לא פעם כתרנגולת שיכולה להטיל ביצי זהב לקופת המדינה. כך צריך להתייחס אליה. בדיוק כמו שעשה המלך עבדאללה והנשיא מוברק בהתייחסם לטאבה ועקבה כאל נכסים אסטרטגיים וברוח הזו הוא פעל – ודרך אגב, אנחנו רואים כבר היום את התנובה שמייצרים כתוצאה מהפעילות הזו, כך צריך לראות את הדברים האלה בכנסת ישראל.
לא מדובר פה בפרויקט מקומי. מדובר באמירה לאומית שתשפיע יותר מכל על הקצה הדרומי של מדינת ישראל. אני לחלוטין לא רלבנטי פה. יש פה רלבנטיות לאיך מדינת ישראל רואה את הקצה הדרומי שלה. זה לא אילת –כן או לא. זה לא הדיון בכלל. הדיון הוא דיון שונה לחלוטין. לכן אני אומר, אדוני היושב ראש: אני לא רוצה להיכנס ללולינות של ההתנהלות כאן. אני חושב שהמציעים, המבקשים – רוצים את האישור שלכם כדי לבצע שינוי. רוצים להעלות את זה על מדרגה נוספת? אין ספק שזה ימנף בהמשך. זה לא צריך להיות גורם מעכב. אפשר לאשר, לעשות את ההתאמה עם שינויים, ויושבים פה חברים מהנמל. אנחנו מציעים פה הצעה מדהימה, של פיתוח השער הדרומי, הצעה שמדברת על נמל, על שדה תעופה ורכבת. ההצעה חכמה, עושה שכל, לא עולה למדינה ולו שקל אחד. כל אלה מן הסתם יובילו את העיר לכך שבעוד 10 שנים מדינת ישראל תהיה גאה בנכס שיש לה.
אני מבקש שתראו במצגת את הדברים כהוויתם.
אלי נקרי:
לגבי עלות החוק – חשוב שנאמר: החוק הזה עבר ועדת שרים לענייני חקיקה, ברוב של 11 שרים מול שני נמנעים. חשוב לדעת את זה.
גדעון סער:
גם עבר במליאת הכנסת פה אחד.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
היה גם ערר אחרי ועדת השרים.
גדעון סער:
יש הצעת חוק שאנחנו מאשרים שהאוצר לא מגיש ערר?
בועז סופר:
פורמאלית אנחנו מגישים התנגדות, אתה לא מכיר איך הדברים עובדים?
אלי נקרי:
אשר לעלויות הכספיות של החוק- יש שני שינויים בחוק הזה שיש להם משמעות כספית, בכלל. זה הנושא של הטבת המס של 10%, שחוזרת. אגב, אם מכלילים את זה בתוך ההצעות החדשות של רשות המסים – זה לא מוסיף שקל אחד לעלויות של המדינה. הדבר השני - הרשות לפיתוח – עלותה לכל היותר 4-5 מיליון שקל לשנה. כל היתר, רק יכניסו מאות מיליוני דולרים למדינת ישראל, ואני אומר זאת באחריות. הצעת החוק, בראיה ארוכת טווח, לא עולה למדינה כסף. נהפוך הוא. כמו שהצעת החוק, בשנת 1985 – 22 שנים לאחור, צריך לזכור מה הצעת החוק הזו של אזור סחר חופשי עשתה למדינת ישראל. במקום שהעיר אילת תהפוך לאבן ריחיים על צווארה של מדינת ישראל היא הכניסה לקופת המדינה הרבה מאד כסף.
נאמר כאן הרבה על מה שקורה היום בעקבה. כדאי לראות את זה במצגת: בעקבה יש היום צונאמי של השקעות. דובר כאן על מיליארדי דולרים ונראה את הדברים בקצרה. נראה את הדברים שמתוכננים ונעשים בפועל. אלה תמונות הדמיה, אבל בפועל – העבודות כבר נעשות בשטח. כשמדברים על נמל – הם עושים בפועל. הם מפנים את רצועת החוף עליה יושב הנמל היום – דרומה. וזה מה שהם עושים. תכף נזכיר דבר דומה שאנחנו רוצים לעשות. תראו את הפרויקטים שנמצאים בעבודה – למעלה מ – 10 מיליארד דולר של השקעות.
זה אזור כלכלי מיוחד – עליו דיבר חבר הכנסת ברוורמן. הASZEZA עם הטבות כלכליות מיוחדות. תראו את ההטבות – זה פשוט לא יאומן מה עושים בעקבה כדי לקדם את העיר הזו. וזה אכן קורה בפועל. והעיר אכן צמחה מ – 50 אלף תושבים ל -120 אלף תושבים והיא בדרך להיות עיר בת 250 אלף תושבים. יש שם חוק אזור סחר חופשי מלא.
לעומת זאת אצלנו – רוב ההטבות בחוק בוטלו או צומצמו. הכל גלוי וידוע. תראו מה ממשלת ישראל עשתה לאילת. באילת יש מצב של כשל שוק, כהגדרתו בתיאוריה הכלכלית. אין מצב כזה כשמשווים את זה לעיר אחרת במדינה. אילת היא מקרה קלאסי של כשל שוק - הריחוק הגיאוגרפי, הבידוד, גודל השוק ותנאי האקלים גורמים לכשל שוק שאנחנו מדברים עליו, ובכשל שוק נדרשת התערבות ממשלתית. התרחיש ממנו אנו חוששים נמצא כאן, לפניכם, וזה איום ממשי. אלה לא דברים בעלמא. כל מה שאנחנו מציגים כאן זה דבר שאנחנו מאד חוששים ממנו. כתוצאה ממה שקורה כאן, העיר יכולה לסגת 22 שנים לאחור, ערב חקיקת חוק אזור סחר חופשי הקודם. אותם דברים שחווינו אז קורים היום. היום יש דריכה במקום כבר 7-8 שנים. צויין כאן, על ידי שר התיירות הקודם על זה שיש הקפאה מוחלטת. אבל תראו ממה אנחנו חוששים, והדברים האלה עלולים לקרות. גם על המשק הלאומי יש השפעות כבדות: הפסד עתידי של הכנסות מפעילות כלכלית עסקית, ירידה לטמיון של השקעות של מיליארדים שעשתה המדינה במלונאות ובתשתיות, שכתוצאה מהן היא גם הכניסה, כפי שאמרתי, מיליארדים רבים, גידול בהוצאות הממשלה על תשלומי העברה ואבטלה, גידול בהוצאות הממשלה למענקים לרשות המקומית וכמובן - אובדן אמון המשקיעים בחוקי עידוד. כל אלה הם דברים שאילו היו קורים בעבר, יכול להיות שהיום לא היינו נדרשים להצעת החוק הזו. אבל כל זה לא קרה: לא רכבת, ולא שדה תעופה, ולא נמל ולא מרכז קונגרסים, לא קאזינו ולא אקווריה. שום דבר מהדברים האלה שממשלת ישראל התחייבה - -
אבישי ברוורמן:
קח את כל הממשלות, ותראה את כל ההצהרות.
אלי לנקרי:
מסכים אתך לחלוטין. כל הממשלות הצהירו על כך. מה שאנחנו מציעים ומה שמציעים בחוק הזה חברי הכנסת – יכול להפוך את אילת לעיר תיירות בינלאומית מובילה ולריביירה של הים האדום, לשגשג כלכלית, שוב, כמו שהיה אחרי חוק אזור סחר חופשי וכל יתר הדברים שאתם רואים כאן, להפוך את אילת באמת לנכס לאומי אסטרטגי אמיתי למדינת ישראל.
אנחנו באים ואומרים שאנחנו לא מציגים רק את הבעיה, אלא גם חלק מהפתרונות. מה שאנחנו רואים פה זה את תכנית השער הדרומי. התכנית הזו אמורה לשנות את כל פני הערבה ואת כל דרומה של מדינת ישראל. מדובר בתוכנית שהיא כלכלית. היא נבדקת עכשיו מבחינת ההיתכנות הכלכלית. אנחנו מציעים שהשוק הפרטי יעשה את זה, כמו שזה נעשה במדינות אחרות. אנחנו טוענים שהתכנית היא כלכלית. היא מהווה פתרון הן לתיירות, הן לגיוון מקורות התעסוקה, הן לנמל אילת שצוינה כאן הבעיה שלו. זה פתרון ארוך טווח לנמל אילת, ולפתרונות קצרי הטווח של נמל אילת נדרשים אותם שינויים שנדרשים עכשיו בהצעת החוק החדשה.
אנחנו מציעים לקחת את כל רצועת החוף הדרומית שתפוסה, רובה ככולה היום על ידי הנמל הימי והנמל הצבאי ונמל קצ"א. אתם רואים את המצב הקיים. אנחנו רוצים לפנות את כל זה לצפונה של אילת, ולבנות כאן תיירות כי אחת הבעיות הגדולות של אילת זה חוסר בקרקעות אטרקטיביות לתיירות. רצועת החוף הדרומית היא הפוטנציאל הגדול של אילת מבחינה תיירותית. תכף נראה לאן אנחנו רוצים להעתיק את זה. זה מבט כללי על החוף הצפוני – המצב הקיים, וזה מה שאנחנו רוצים ליצור. אנחנו רוצים תעלה שבסופה יש נמל מודרני גדול עם נמל תעופה לידו, וכמובן – רכבת שמתחברת. אגב, כשמדברים על פתרונות לרכבת, אחת הבעיות היא הכנסת הרכבת אל תוך העיר, אל הנמל במיקום הנוכחי. אם רוצים שיהיה נמל גדול, הנמל לא יכול לצמוח במיקום הנוכחי, גם בגלל בעיית גודל. זה נותן פתרונות כל הבעיות כולל הכניסה של הרכבת שעלותה – רק עלות של 10 ק"מ מפאתי העיר אל תוך העיר זה כ – 400 מיליון דולר, כמעט 40% מההשקעה של כל הרכבת כולה, של כל ה – 175 ק"מ. התכנית הזו תאפשר סוף סוף לנמל למלא את הייעוד המרכזי שלו – להיות גשר יבשתי בין אסיה ואפריקה לבין אירופה, לצמוח ולפרוח. אני אראה תכף את התועלות למדינת ישראל מהתכנית הזו. כרגע, לפחות כל המטענים עוברים לנמלי אשדוד וחיפה, עם כל הצפיפות שם וההשקעות האדירות שעושים שם ונדרשים לעשות שם, וזה פתרון להפוך את אילת לשער הדרומי, הפתרון לאסיה ואפריקה. זה יהווה גם תחרות מסוימת. שוב – אנחנו לא הולכים להתחרות בתעלת סואץ ולא להחליף את תעלת סואץ, אבל היום בתעלת סואץ עוברות 20 אלף אניות בשנה, 880 מיליון טון מטענים בשנה –רק לסבר את האוזן, והכנסות של 4.5 מיליארד דולר בשנה לשלטונות התעלה. אם רק נצליח להעביר אחוז אחד משם, והנמל הזה יעסיק 1,000 עובדים ולא 100 כמו שהוא מעסיק היום. התוכנית הזו בכללותה תיצור למעלה מ- 5,000 מקומות עבודה חדשים. בקצרה- אלה התועלות שתצמחנה לעיר ולמדינה. התכנית נמצאת בפני כולכם, ואני אדלג על הפירוט מפאת קוצר הזמן. את התכנית אמור לבצע את השוק הפרטי ולכן זה לא אמור לעלות למדינה דבר. נהפוך הוא – זה אמור להכניס למדינה הרבה מאד כסף ולפתור פעם ולתמיד את בעייתה של העיר אילת ואת בעייתה של הערבה ואת חלקה הדרומי של מדינת ישראל. אם זה יקרה – בעוד כמה שנים גם לא נצטרך - - -
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
כשראינו את כל הרשימה, רק הרשימה של חבילות הסיוע שלקחו מהעיר אילת, אני לא מבין איך אתה יכול לומר שזה לא יעלה כסף. רק להחזיר סיוע אחד מתוך הרשימה - זה כבר עולה כסף.
אלי לנקרי:
הדבר העיקרי כאן זה ה- 10% שנלקחו. אמרתי – אם לא מגדילים את ה -800 מיליון שקל שנמצאים ושמושקעים באותן הטבות מס אלא יוצרים את השינוי, השינוי הפנימי, אז זה ישפיע בחצי אחוז על כל רשות אחרת, ואילת תקבל בלי להגדיל - - -
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אל תדבר על זה אפילו בוועדת הכספים. אנחנו נלחמנו קשות כדי לא לפגוע בהטבות מס בקרית שמונה, במצפה רמון. על מה אתה מדבר?
אלי לנקרי:
אנחנו בעד שזה יישאר ויגדל.
אבשלום וילן:
כשנתניהו היה שר אוצר, היתה תכנית של רכבת . זה אושר בממשלה או לא? לפחות רכבת, זה אלמנטרי.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אושרה בממשלה תכנית חומש כאשר השר אביגדור ליברמן היה שר התחבורה והוא אישר את התכנית החומש של הרכבת.
אבשלום וילן:
עוד לפני זה. כשביבי היה שר האוצר הוא הביא את זה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
כשביבי היה שר אוצר הוא היה שר התחבורה.
קריאה:
12 פעם אושר ה הרכבת לאילת.
קריאות:
• - -
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
רבותיי. נשמע את משרד המשפטים. האם אתם תומכים בחוק?
יעל אחילאה:
לפי החלטת ועדת השרים אנחנו מתנגדים כי לא היה שום תיאום בין המציעים לממשלה. האמת היא שאני לא יכולה להגיד בדיוק איך השתלשלו הדברים - -
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
מה מפריע לכם בתוך החוק, חוץ מזה שלא היה תיאום?
יעל אחילאה:
דברים מהותיים. קודם כל – השאלה היא למה צריך - - אני לא יכולה להתייחס לחוק בכללותו, הוא מקיף נושאים רבים ונמצאת פה רשות המסים שתתייחס לפן של המסים. אני מתייחסת לנושא של הקמת רשות לפיתוח אילת. לדעת משרד המשפטים יש להתנגד להצעה. היא לא עומדת בקריטריונים של ועדה מייעצת שאנחנו פועלים לפי מדיניות שהיא גיבשה בנושא. אני יכולה לפרט בשתי מילים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אתם נגד הקמת הרשות.
אבשלום וילן:
מי אחראי על מימוש החלטות הממשלה? טרובוביץ?
קריאות:
• - -
אבישי ברוורמן:
אני אומר שהממשלה הזו כמו קודמותיה – לא מתפקדת.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אבל עדיין אתם יושבים בקואליציה.
אבישי ברוורמן:
מדברים פה על החלטות - 70% מהחלטות הממשלה לדורותיהן – לא קורה כלום. ולכן, למה חברי הכנסת וחברי ממשלה זה התפקיד עם ההערכה הנמוכה ביותר במדינת ישראל? – מסיבה זו.
אבשלום וילן:
אז לא שמשרד המשפטים יענה אלא ששר האוצר יענה, והמנכ"ל יענה.
בועז סופר:
אנחנו מתנגדים להצעת החוק באופן פורמלי. הממשלה מתנגדת להצעת החוק. העלות של הצעת החוק היא לכל הפחות 1/2 מיליארד שקל ואני רוצה לומר שיש פה ניסיון להפעיל – ואנחנו מודים שכיוון שזה לא הופעל מעולם, אז אנשים צריכים להגיד בדיוק מה המשמעויות. הגדרה של אילת כאזור חופשי לישראל, לא כאזור סחר חופשי – יש הבדל מאד גדול – מקנה פטור ממסים, כאלה שקיימים וכאלה שלא קיימים, כאלה שיהיו בעתיד וכאלה שהיו אתמול, כל סוגי המסים, ובכלל זה ארנונה, למען הסר ספק. אנחנו לא מכירים אף אזור בארץ שזה מופעל שם. במידה וזה אכן נכון – אז ההערכה של 1/2 מיליארד שקל פשוט מתגמדת, כי זה מאמיר לסכומים הרבה יותר גבוהים.
היום יש לאילת הטבות בסדר גודל של כ- 1/2 מיליארד שקלים במסים. אנחנו סבורים, ובכוונת מכוון אני לא אפתח לחצי שניה את הנושא של מע"מ באילת, אני רק אומר: אותם 1/2 מיליארד שקלים, לטעמנו – צריכים להיות על השולחן כאשר מישהו בא ואומר- העיר אילת נמצאת במצב קשה, צריך וראוי לקדם אותה. אין לי, כמובן, טענה נגד האמירה הזו, אבל בואו נגיד את ה-1/2 מיליארד על השולחן ונראה אולי צריך למקד את זה בדרך אחרת. לא ממש בטוח שמה שנעשה עד היום הוא זה שראוי שיימשך ורק נוסיף עוד איזה חצי מילה: אנחנו בתקווה שזה יעבוד.
את המצגת ראיתי גם אצל שר האוצר. הנושא של התשתיות וההשקעות – אנחנו כמובן מברכים. כפי שזה נראה לא כל כך מובן לנו: לא כל כך דורשים מהממשלה תקציב, רק סיוע ביורוקרטי כזה או אחר, לאור העובדה שיש כדאיות כלכלית מסוימת. אנחנו סבורים שלבוא ולהסתכל על הצעת חוק שנוגעת למסים ולומר ליתר ביטחון ניתן 1/2 מיליארד שקל - - נאמר פה שזה לא עולה כסף. אני תמיד שמח לגלות שהורדות מסים לא עולות כספים כי תמיד מסבירים לנו מאיפה הכסף יבוא. אז הסביר סגן ראש העיר אילת שהכסף לא יבוא משום דבר. כלומר- זה יהיה אפס. אני רוצה שחברי הכנסת יבינו מה זה אפס. זה אומר שמתוך ה- 713 מיליון שקלים שיש להטבות המס ליישובים, ואנחנו מציעים להשאיר אותם, רק בחלוקה אחרת, יוקצה מתוך זה סכום לעיר אילת שיעמוד על - נניח – 100 מיליון שקלים. כלומר, ההטבות ליישובים אחרים תיפחתנה. אם זה לא עולה כסף אני לא יודע מה כן עולה כסף. אז לבוא ולהגיד שזה לא עולה כסף – זה לא רציני.
לכן אני אומר: עלות הצעת החוק היא 1/2 מיליארד שקל בלי אזורים חופשיים. בגלל שזה לא הופעל אנחנו מתקשים לאמוד את האומדן אבל ברור שזה למעלה מ – 1/2 מיליארד שקלים. אני רוצה להדגיש שוב: זה 1/2 מיליארד מעבר למה שכיום כבר - -
קריאות:
• - -
בועז סופר:
העלות של הטבות המס היום –מע"מ ומס מעסיקים והטבות נוספות בתחום המסים העקיפים היא כ- 1/2 מיליארד שקלים.
אבשלום וילן:
כנציג בכיר של מדינת ישראל, פה בחדר -איך אתה פותר את הבעיה האסטרטגית?מה הכיוון? עקבה, מצד אחד בהשקעות ענק, טאבה בהשקעות ענק. מה עושים?
בועז סופר:
אין שום בעיה לעשות דיון אסטרטגי. הבקשה של ראש העיר לעשות דיון אסטרטגי היא לגיטימית. - - רק צריך לזכור דבר אחד. בהיבט הזה, ברשותכם, אני לא מסתכל על התועלת, אני מסתכל על העלות. זה בא מאיפה שהוא. ה- 1/2 מיליארד, רק אתמול ועדת הכספים אישרה 750 מיליון שקלים. ההסדר עם שדרות – כולל הרטרואקטיביות – זה 750 מיליון שקלים.
קריאות:
- - -
יאיר חזן:
אנחנו כמובן מברכים על הצעת החוק של חברי הכנסת. היינו שמחים אם הממשלה היתה מציעה את הצעת החוק הזו. היינו מבקשים להכניס תיקונים – 8 סעיפים בסך הכל, ואין להם עלות תקציבית מבחינת תקציב המדינה. יש עניינים פנימיים בין חברת נמל אילת לחברת נמלי ישראל, כאלה ואחרים, אך מבחינת תקציב המדינה אין להם עלות תקציבית.
רק אתמול שר התחבורה אימץ את המלצות ועדת חיות , ועדה שקבעה שנמל אילת הוא נכס אסטרטגי למדינת ישראל וצריך לשמור על היקף מעבר הסחורות שעוברות דרך הנמל. הנמל הוא לא רק נכס אסטרטגי לעיר אילת אלא גם למדינת ישראל, כמו שנאמר, ולא ייתכן שתוגש כאן הצעת חוק שמדברת על העיר אילת מבלי להכליל בתוכה את הנמל.
יוזמי ההצעה, כמובן – מקבלים את התיקונים שלנו. אנחנו מדברים על תיקונים מינוריים, קטנים, שאין להם, כמו שאמרתי, משמעות גדולה מבחינה תקציבית אבל הם בהחלט עוזרים לנמל, לפני שאנחנו מגיעים לתוכנית הגדולה שהוצגה כאן, של נמל תעלה. כשנגיע לגשר הזה – נשמח לראות כמובן בתוך הנמל את התעלה הזו, אבל מדובר כאן על תוכנית ארוכת טווח. אנחנו לא רוצים להיכנס כרגע לתוכנית המקורית. אנחנו מקווים שחברי הכנסת יעזרו לנו. אני לא מוצא לנכון לפרט כאן אבל מדובר כאן בדמי שימוש – שאנחנו מעבירים 4% מההכנסות שלנו כתמלוגים ועוד כאלה וכאלה תקציבים שקיימים בתוך המערכת, שבסופו של דבר אין להם, כמו שאמרתי, השפעה תקציבית, והם יכולים מאד לסייע לנמל אילת. נמל אילת אמנם מעסיק רק 114 עובדים בנמל, אבל הוא נותן פרנסה למאות עובדים. יש 300 משאיות שנכנסות לנמל – זה עוד 300 נהגים, ויש עוד מאות עובדים מסביב. אנחנו נותנים פרנסה גדולה וגם מגוונים את הפרנסה של העיר אילת שמתבססת בעיקר על תיירות. אנחנו מספקים פרנסה מסוג קצת אחר. אני בטוח ואני מקווה שתתמכו בעניין זה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
ברור לנו שלא נצביע היום. גם לא הגענו לקרוא את הסעיפים ויש המון תיקונים. אני מבטיח לשים את הצעת החוק הזו על סדר היום בשבוע הבא בשאיפה שיהיו גם תיאומים בין המציעים לממשלה.
אמנון כהן:
הממשלה לא רוצה לבוא להבנות.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אבל אתה לא רוצה שיהיה גיוס מסיבי, עכשיו או בשבוע הבא, ושההצעה הזו תיפול. אנחנו נעשה כל ניסיון לעשות תיאום.
רוברט אילטוב:
אי אפשר להכריח את השרים לדבר אתנו אם הם לא רוצים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אתה מכיר את כללי המשחק כאן בדיוק כמוני. אנחנו לא רוצים להיות פופוליסטים. אני כמוך רוצה להעביר את הצעת החוק. אני יודע מצוין שאם אני מעמיד את זה עכשיו להצבעה- יבואו לכאן 12 איש ויפילו את זה. לכן אני לא עושה את זה.
בשבוע הבא אני שם את הנושא שוב על סדר היום. אני מבקש ממך ומחבר הכנסת אמנון כהן, וכמובן – חבר הכנסת גדעון סער שיצא כי הוא כבר הבין שלא נצביע היום, לבוא בתיאום עם הגורמים. בתקווה שנצליח. אם לא – תצטרכו 51 חברי כנסת במליאה, שזה לא טריביאלי לגמרי. אתה יודע את זה מצוין. לכן, אם אנחנו רוצים באמת לעזור לאילת צריך להתאזר בקצת סבלנות.
מאיר יצחק הלוי:
רק שאני אבין – מה אמור להיות בשבוע הזה,אולי תסביר לי.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
שמעת את משרד המשפטים. הטענה הראשונה היא שבכלל לא היה תיאום בין המציעים לבין משרדי הממשלה.
מאיר יצחק הלוי:
שר המשפטים הצביע בעד –
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
היה ערר.
קריאה:
בסופו של דבר התקבל ערר.
קריאות:
לא התקבל.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
רבותיי, יש פרוטוקול של הופעתו של חבר הכנסת גדעון סער בקריאה טרומית, שם הוא התחייב לקדם את החקיקה של החוק הזה בתיאום מלא עם משרדי הממשלה. התיאום לא נעשה, על פי משרדי הממשלה. אלה כללי המשחק בכנסת, מה לעשות? לכן אני מבקש: אני גם לא רוצה למשוך זמן. אני רוצה לקיים את זה בשבוע הבא, לפני שניפרד מהמושב הזה, אבל תעשו את התיאומים הנדרשים. אם תגידו שלא הסתייע – נחליט פה, בוועדת הכספים איך פותרים את הבעיה.
אני רוצה לומר עוד משהו. ראש העיר - אתה יודע מה דעתי ואמרתי אותה בביקור באילת. אני חושב שאפשר לקחת את הסכום הזה, שהוא כיום עלות המע"מ באילת, ולהשאיר את הסכום הזה בחלקו בצורה אחרת לגמרי אבל בצורה הרבה יותר יעילה לאילת. למשל – 10% שגזרו מכם, הטבות מס, אני בעד להחזיר את זה, אבל זה בדיוק הסכום שצריך להישאר באילת. אתה יודע מה דעתי, וזה הוויכוח בינינו. אבל כרגע זה לא רלבנטי.
מאיר יצחק הלוי:
חברים, אני חוזר ואומר: אני מצטער, אני בוגר ישיבה ולמדתי כי "באין חזון – ייפרע העם". כל מה שאני מבקש מיום כניסתי לתפקיד, וזה היה לפני 4 וחצי שנים: שפעם אחת כנסת ישראל וממשלת ישראל יחשבו אסטרטגית על האזור הזה. זו כל הבקשה שלי. אמרתי – היה ותתקיים ישיבה שרואה את אילת בשנת 2025, עם אנשי מקצוע מתחומים של מאקרו כלכלה, מתחומים של גיאוגרפיה, של תיירות, של תחבורה- ומתכננים את העיר הזו כמו שהמלך עבדאללה עשה, ובואו נלמד מהם פעם אחת - אני אהיה רגוע. כשדנים ברזולוציות כאלה של לגזור פה עוד 2% במע"מ, ולקחת פה עוד איזו הטבה בתיירות ולקחת פה עוד סעיף במשרד החינוך – חברה', ככה אי אפשר לקיים עיר ואם בישראל. כדי שמצפוני יהיה נקי אני רוצה לומר: העיר אילת בסכנה אמיתית. נכון להיום בעיר אילת אין 100 מורים למערכת החינוך בשנה הבאה. אין פסיכולוגים, אין עובדים סוציאליים. יש נהירה של האוכלוסיות החזקות. 17% מתושבי העיר הזו אינם יהודים. יש 1,200 סודאנים. אם מישהו לא מבין שאנחנו בעיה לנוכח מה שקורה בעקבה וטאבה אז אפשר להתפתל פה בכל מיני התפתלויות פוליטיות – וזה בסדר, מבחינתי.
אדוני היושב ראש, אמרתי לך: אני אפיזודה. הנושא הזה צריך להטריד את ממשלת ישראל ואת מדינת ישראל. ואם זה לא מטריד, אז זה גם לא יטריד אותנו. צריך פעם לעלות ולראות ממעוף הציפור ולראות מה קורה באזור כדי להבין את גודל הסכנה המרחף על האזור הזה. תבינו.
כולם מכירים את אילת דרך הסוויטות, תסלחו לי, והריחות של הסאונה, מלמטה. אתם לא יודעים. אתם סובלים מאיזושהי הזיה, מטעות אופטית והזיה לגבי מה שקורה בעיר הזו. היא שבירה, היא במצב מסוכן, ואני מצטער שאנחנו צריכים להתכתש על עוד 2% מע"מ. זה לא הדיון שאני מחפש. אני מחפש דיון לאן העיר הזו הולכת. ופעם אחת תעשו את זה, זה כל מה שאני מבקש.
יאיר חזן:
אפשר רק להעלות להצבעה רק את הנושא של צירוף הנמל?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
לא.
תודה, הדיון נגמר. בשבוע הבא נתכנס שוב ונקווה שנקדם את ההצעה הזו. הישיבה הזו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:30