פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 220
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני י' באדר ב' התשס"ח, (17 במרץ 2008), שעה 10:30
סדר היום: א. קביעת מסגרת הדיון להצעות להביע אי אמון בממשלה.
ב. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק סיוע לעסקים קטנים ובינוניים בעת לחימה,
התשס"ז-2006 – של חה"כ סילבן שלום – רביזיה.
ג. תיקון סעיף 88 לתקנון הכנסת בדבר תשובת הממשלה להצעה לסדר היום – רביזיה.
ד. דיון מחודש בהצעה לתיקון סעיף 10 לתקנון הכנסת בנושא: יו"ר הוועדה לענייני
ביקורת המדינה.
ה. הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 27) (הסדרת פעולתם של שדלנים), התשס"ח-2007,
הצעת חברי הכנסת גדעון סער ושלי יחימוביץ (פ/3130,כ/207) – הכנה לקריאה
שנייה ושלישית.
נכחו:
חברי הוועדה:
דוד טל – היו"ר
יולי אדלשטיין
רוברט אילטוב
אריה אלדד
אלי אפללו
יצחק גלנטי
שמואל הלפרט
צבי הנדל
אבשלום וילן
נסים זאב
יצחק זיו
נדיה חילו
דב חנין
שי חרמש
אחמד טיבי
שלי יחימוביץ
איתן כבל
יעקב כהן
שלמה מולה
אלכס מילר
סטס מיסז'ניקוב
יעקב מרגי
אורית נוקד
ניסן סלומינסקי
גדעון סער
יוחנן פלסנר
סילבן שלום
רונית תירוש
מוזמנים:
איל ינון - מזכיר הכנסת
נאזם בדר – ס. מזכיר הכנסת
דן מרזוק – ע. למזכיר הכנסת
עו"ד דבי גילד-חיו – האגודה לזכויות האזרח
עו"ד יעל גויס – לשכת עורכי הדין
ארז גלהר – שתדלן, חברת פוליסי
עו"ד יוסי כהן- נציג תושבי שדרות
ייעוץ משפטי: ארבל אסטרחן
מתמחה: שלומי בלבן
מנהלת הוועדה: אתי בן יוסף
מזכירת הוועדה: נועה בירן
רשמת פרלמנטרית: רותי וייס
א. קביעת מסגרת הדיון להצעות להביע אי אמון בממשלה
היו"ר דוד טל:
בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. אני מקדם בברכה את תושבי שדרות שנמצאים פה איתנו. על סדר היום, קביעת מסגרת הדיון להצעות להביע אי אמון בממשלה. כדרכנו עשר שלוש, מי בעד ירים את ידו? מי נגד? מי נמנע? תודה. ההצעה התקבלה.
קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק סיוע לעסקים קטנים ובינוניים בעת לחימה, התשס"ז-2006 – של חה"כ סילבן שלום – רביזיה
היו"ר דוד טל:
הנושא הבא שעל סדר היום, קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק סיוע לעסקים קטנים ובינוניים בעת לחימה, התשס"ז-2006 – של חה"כ סילבן שלום – רביזיה. יושב ראש ועדת הכספים, בבקשה.
סטס מיסז'ניקוב:
אדוני היושב ראש, יצאתי במיוחד למרות ששר האוצר נמצא אצלי בוועדה על מנת להגיד רק דבר אחד. ועדת הכספים יש לה גם ועדת משנה לנושא של העסקים הקטנים והבינוניים. כל הנושא של העסקים הקטנים, לפחות בשנתיים האחרונות שאני נמצא בכנסת, היו במסגרת ועדת הכספים. גם ההמלצה של היועצים המשפטיים הייתה שזה יהיה במסגרת ועדת הכספים. רוב אנשי הוועדה תומכים בהצעת החוק של סילבן שלום אבל מן הדין שזה יישאר בוועדת הכספים כפי שהיה גם עם חוק שדרות שכלל את הקמת הקרן למען העסקים הקטנים והבינוניים, וגם את הדברים האחרים. ושוב, אני מזכיר שיש ועדת משנה לטיפול נקודתי בעסקים הקטנים והבינוניים במסגרת ועדת הכספים.
היו"ר דוד טל:
תודה רבה. חבר הכנסת סטס, אם רק דעתי הייתה נשמעת בשולחן הזה ובכלל בכנסת היינו נצמדים להוראות של היועצת המשפטית שלנו והייתי אך שמח אם כל ההצעות היו מגיעות להיכן שהן צריכות להגיע. אבל פעמים רבות הצעות שאמורות להגיע לוועדה אחת עוברות לוועדה שנייה מכל מיני שיקולים, היות והשולחן הזה פוליטי.
צבי הנדל:
מה אומרת היועצת המשפטית?
היו"ר דוד טל:
היועצת המשפטית ממליצה על ועדת הכלכלה או כספים, היא כותבת שזה מתאים יותר לכלכלה.
גדעון סער:
יפה מאוד.
סטס מיסז'ניקוב:
החוק אומר - - -
היו"ר דוד טל:
הלוואי והייתם נצמדים לחוק ואז בחוק ההסדרים הרבה מאוד סעיפים לא היו מגיעים לוועדת כספים, היו מגיעים גם לוועדות אחרות. אני אשמח מאוד אם תבקשו לתקן את התקנון שעל פי היועצת המשפטית של הוועדה - - - אם נדע מראש איזה אכסניה היא מהווה לכל נושא.
גדעון סער:
אדוני היושב ראש, ראשית אני שמח על עמדת היועצת המשפטית. אני מבין למה יושב ראש ועדת הכספים רוצה שזה יהיה אצלו וזה טבעי. אי אפשר לנתק את זה מההקשר. הממשלה התנגדה לחוק הזה במליאה, הוא עבר על אפה ועל חמתה. המלחמה של הקואליציה להעביר את החוק לוועדת הכספים היא מלחמה כדי לנסות למנוע את קידום החוק.
סטס מיסז'ניקוב:
קשקוש.
סטס מיסז'ניקוב:
הצבעתי יחד איתך, חברי ועדת הכספים, הצבענו כולנו בעד החוק.
שי חרמש:
הצבעתי בעד החוק - - -
היו"ר דוד טל:
חבר הכנסת חרמש, גם אני הצבעתי כמוך ועוד שניים מקדימה הצביעו כמוך חוץ ממך וממני.
גדעון סער:
לא הטלתי ספק ואני מבהיר את זה, לא בתמיכתו של חבר הכנסת מיסז'ניקוב בחוק כי היא באה לידי ביטוי בהצבעה במליאה. בוודאי לא בהצבעתו של חבר הכנסת חרמש שהצביע בנושא הזה באומץ לב במליאה. אני רק מסביר מדוע הממשלה זה מאוד חשוב לה העניין הזה ואין מה לעשות. אם נקודת המוצא של הממשלה הייתה של התנגדות לחוק – אך ורק בוועדה שאי אפשר להפעיל עליה מנופים של ממשלה יכול להיות ביטחון שהחוק הזה יקודם כראוי, וכל אחד מכם שמצביע שייקח בחשבון גם את העובדה הזאת, כי העובדה שתושבי שדרות שיושבים פה, עובדה שבעניין הזה יש להם עמדה מאוד ברורה, הדבר הזה אומר דרשני.
היו"ר דוד טל:
תודה רבה. חבר הכנסת שלום, בבקשה.
סילבן שלום:
כמו שדיבר יושב ראש הוועדה שרוצה שזה יהיה בכספים, אני צריך להסביר למה לכלכלה. יש כאן טעם לפגם בניסיון להעביר את זה לוועדה שהיא לא הוועדה הטבעית לעניין. גם הממשלה כשהחליטה לשלוח שר שיענה על הצעת החוק שלי - לא שלחה את שר האוצר. במקרה היא שלחה את שר התמ"ת, אבל זה לא במקרה. כי עסקים קטנים שייכים למשרד התעשייה והמסחר. ומה לעשות שמשרד התעשייה והמסחר נמצא בוועדת הכלכלה ולא בוועדת הכספים. יש כאן מצב כל כך טבעי וכל כך הגיוני ואני לא מבין מדוע מנסים לעשות כאן שינוי וגיוס המוני למשהו שעל פניו היה נראה מובן מאליו.
היו"ר דוד טל:
זה רק טבעי, סילבן.
סילבן שלום:
לכן, גם עכשיו שר התמ"ת רוצה ומבקש שזה יהיה בוועדת הכלכלה. לכן אני לא מבין מדוע יש כאן רצון אחר להעביר את זה. אני גם הצעתי הצעה ליושב ראש ועדת הכספים, וחשבתי שזאת
נדיבות גדולה מאוד. אמרתי: בוא נעשה ועדה משותפת, כלכלה וכספים - - -
היו"ר דוד טל:
בראשות יושב ראש ועדת הכלכלה.
סילבן שלום:
אמרתי לו שאני אפילו מוכן שזה יהיה בראשותו, עד כדי כך הוא לא רצה. אבל זה לא משנה, זה כבר נגמר, זה כבר מגיע להצבעה. אבל הייתי כל כך נדיב שאמרתי לו: אפילו בראשותך, רק שתהיה ועדה משותפת.
היו"ר דוד טל:
תודה סילבן, אני רוצה לאפשר לפנים משורת הדין לעורך דין יוסי כהן, נציג שדרות שיאמר את דברו.
יוסי כהן:
אני פה עם כל בעלי העסקים משדרות. אני רק רוצה לספר לכם למה נואשנו וביקשנו לקדם הצעת חוק פרטית. נואשנו כי אנחנו כבר שנתיים מתחננים בכל ועדות הכנסת, מתחננים לשר האוצר, עתרנו לבג"ץ. שר האוצר הקים ועדה מקצועית מטעמו שתבחן את כל נושא הפיצויים ביישובי הספר. המלצות הוועדה הוגשו גם לבג"ץ, גם לנו, גם לשר האוצר, הוא החליט לא לאמץ את המלצות הוועדה שהוא הקים ואנחנו תקועים כבר שבועיים בוועדת הכספים, דוחים אותנו מדיון לדיון, כולל בשבוע שעבר היו 2 דיונים. ועדת הכספים לא עושה את כל מה שהיא יכולה לעשות.
צבי הנדל:
אתה עושה טעות גדולה.
שלי יחימוביץ:
יוסי, הוועדה לטובתכם - - -
סטס מיסז'ניקוב:
חוצפה שאין כמוה, איזה חוצפנים אתם, אתה אומר את זה בפני? איזה חוצפן אתה, את מי אתה מייצג בכלל?
יוסי כהן:
למה לא הצבעתם?
סטס מיסז'ניקוב:
רק בגללך לא הצבענו.
שי חרמש:
יצאת מדעתך?
סטס מיסז'ניקוב:
גם היום אנחנו לא יכולים להצביע, מיולי 2007 אנחנו יכולים להצביע, אתה תהיה מרוצה מזה?
יוסי כהן:
למה לא הצבעת? למה נכנסת לחדר עם מנכ"ל האוצר?
סטס מיסז'ניקוב:
זה לא יאומן, אתה לא מתבייש? חוצפה להגיד דבר כזה. אתה לא מייצג פה אף אחד.
יוסי כהן:
נכנסת לחדר עם מנכ"ל האוצר לעשות דילים.
שי חרמש:
אתה לא מתבייש? לסטס להגיד דבר כזה?
סטס מיסז'ניקוב:
רק בגלל אנשים כמוך אנשים בשדרות סובלים.
יוסי כהן:
שנתיים הולכת אותנו שולל.
סטס מיסז'ניקוב:
אני הולכתי אתכם שולל? לא יאומן.
היו"ר דוד טל:
עורך דין כהן, עד כאן, עם כל הכבוד.
שלמה מולה:
אדוני היושב ראש, מה אתה מביא לפה אנשים בכלל?
נסים זאב:
אדוני היושב ראש, קשה לי להאמין שמנסים לטרפד את הצעת החוק אך ורק בגלל שזה בוועדת הכספים. אם שר התמ"ת מבקש שזה יהיה בוועדת הכלכלה - - -
היו"ר דוד טל:
צריך לכבד את דעתו.
נסים זאב:
צריך לכבד את בקשתו כי זה נושא שיותר קשור לכלכלה, וזו חוות הדעת של היועצת המשפטית. אבל כדי שהממשלה לא תרגיש מקופחת בעניין וצריך לשלב אותה, צריך ששני יושבי הראש יישבו בוועדת הכלכלה, יושב ראש ועדת הכספים ויושב ראש ועדת הכלכלה ואני מאמין שיש להם מטרה אחת לקדם את הצעת החוק. אם הממשלה לא תרצה לקדם את זה, בכל ועדה שזה יידון בסופו של דבר זה יטורפד, לכן כדי לקדם זה צריך להיות גם על דעתה של הממשלה.
היו"ר דוד טל:
אמר חבר הכנסת סילבן שלום שהייתה לו הצעה, שהוא עשה את זה בנדיבות לב וזה לא התקבל. כשכל הדוברים יאמרו את דברם אנחנו הולכים להצביע על הרביזיה, כן רביזיה או לא רביזיה. חבר הכנסת סער ביקש רביזיה. תצביעו לתמוך ברביזיה או לא.
גדעון סער:
הייתה בעיה שלא הייתה הכרעה, היה ארבע מול ארבע.
היו"ר דוד טל:
חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.
אחמד טיבי:
אני רוצה להעלות להכרעת חברי הוועדה הצעת פשרה שהעלה אותה עכשיו סילבן - - -
סילבן שלום:
הצעתי אותה לפני שבועיים.
אחמד טיבי:
אם היא הצעת אותה לפני שבועיים אז היא מקובלת עליך.
סילבן שלום:
היא מקובלת עלי, בוודאי.
אחמד טיבי:
אתה אמרת שהיא לא מקובלת על סטס. אני רוצה להציע הצעה להקים ועדה משותפת בראשות סטס ואני רוצה לשמוע מי מתנגד. כל מי שמתנגד אני אצביע נגדו. ואגב זו הצעה משותפת שלי ושל אבו וילן.
היו"ר דוד טל:
תודה, שלי יחימוביץ בבקשה.
שלי יחימוביץ:
אני רק רוצה לתקן כאן עוול שנעשה. אמר כאן יוסי איש שדרות שוועדת הכספים מעכבת את ההסדר, היא מעכבת את ההסדר מסיבה אחת ויחידה – שאנחנו חולקים על האוצר, אנחנו חושבים שהאוצר לא מביא הסדר מספיק טוב ואנחנו מתעקשים מול האוצר ועומדים על שלנו למען תושבי שדרות. יכולנו היום להצביע על ההסדר שמביא האוצר, הוא פשוט לא מספיק טוב, הוא לא מספק אותנו לא פועל רטרו אקטיבית לטובת מי שנפגע כתוצאה מהקסמים, ואני חושבת שמגיעה כאן התנצלות ליושב ראש הוועדה סטס מיסז'יניקוב שעושה ככל שביכולתו יחד עם חברי
הוועדה כדי להביא למקסימום תוצאות עבור תושבי שדרות. לגופו של עניין, אני מצטרפת להצעת הפשרה של טיבי, היא נראית לי הגיונית ומקובלת על כולם.
היו"ר דוד טל:
תודה, חבר הכנסת אילטוב, בבקשה.
רוברט אילטוב:
מה שקורה היום ומה שקרה בהצבעה הקודמת יוצא מכל פרופורציה ומכל התנהלות נורמלית בוועדה הזאת.
שלי יחימוביץ:
עורך דין יוסי כהן,, אתה פשוט לא בסדר. זה שאנחנו נלחמים בשבילכם אז אתה בא לפה בשביל הכותרת הזו ואומר ההיפך? תודה רבה.
אלי אפללו:
גברתי תושבת שדרות, את לא יכולה להפריע.
דוברת:
אתה מוכר אותי ואומר לי לא לדבר?
סטס מיסז'ניקוב:
מי מוכר אותך?
היו"ר דוד טל:
גברתי, מפני כבודכם אפשרתי לכם להיכנס, אפילו לשאת דברים, הגם שזה לא מקובל.
דוברת:
אתה מזמין אותי ואומר לי לא לדבר? מה עשית בשבילי? על שדרות כולם צריכים להרים יד אחת, לא צריך להיות קואליציה ואופוזיציה, זו מדינה חולה.
רוברט אילטוב:
מה שקרה בשבוע שעבר עם ההצבעה ומה שקורה עכשיו זה דבר פסול ולא מקובל. אני רוצה לדחות את מה שאמר חבר הכנסת גדעון סער מכיוון שבנושא שדרות אין שום ויכוח בין אופוזיציה לקואליציה.
היו"ר דוד טל:
בהצבעה במליאה היה ויכוח.
גדעון סער:
היה ויכוח במליאה והיה רוב שהצביע בעד ועדת הכלכלה.
רוברט אילטוב:
לגיטימי להתווכח על מהות החוק ועל מה שיהיה בחוק. לא לגיטימי להפעיל פה לחץ של ציבור כשהציבור הזה שמע צד אחד בלבד. הם לא באו ודיברו איתנו ולא שאלו את עמדתנו, אבל בטח הם דיברו עם סילבן שלום. אז עם כל הכבוד, הדבר הזה לא מקובל ידידי, ולא יפה מה שאתם עושים פה. אתם לא יכולים להשפיע על החלטה של חברי הכנסת. כל חבר כנסת סוברני והוא נבחר לפה. אני מבקש מחברי הכנסת להצביע לפי מצפונם ואני אומר לכם שגם בוועדת הכספים וגם בוועדת הכלכלה חברי הכנסת כן יתמכו בחוק הזה, ויש פה ויכוחים אבל זה לא עניין של השפעה כזאת כמו שאתם עושים כאן, זה לא לגיטימי ולא יפה, תודה רבה.
דוברת:
- - -
רוברט אילטוב:
תתביישי.
דוברת:
אני סופגת קסמים ואני צריכה להתבייש?
היו"ר דוד טל:
גברתי הנכבדה, אני מבקש ממך בכל לשון של בקשה, אנה ממך. חבר הכנסת הנדל, בבקשה.
צבי הנדל:
מכובדי היושב ראש, פעם ראשונה שיש ויכוח ובשיקול האישי שלעיתים הוא מושפע מהאישים שמתווכחים – שני המתווכחים הם חברים טובים ואהובים עלי. שני הצדדים הם אנשים טובים ואהובים עלי והמניעים טהורים. בלי להיות חבר בוועדת הכספים אין לי צל של ספק לאן נוטים רצונותיו של סטס מיסז'יניקוב וגם אגב רוב חברי ועדת הכספים. אבל מאחר ואני כרגע מנוטרל מחברויות כי שניהם חברים טובים שלי -אז אני צריך לשקול עניינית. בניתוח קר, מנופי הלחץ כמו שאמר גדעון, על ועדת הכספים של משרד האוצר בשל ריבוי הנושאים בהם יש דין ודברים בין משרד האוצר ובין ועדת הכספים, מנופי הלחץ על ועדת הכספים הם יותר גדולים גם אם, ואלוקים עדי, אני סומך על סטס במיליון אחוז, לכן אני חושב, אם אפשר לעשות כמו שאחמד אמר ולצרף – טוב. אם אי אפשר לצרף אז ועדת הכלכלה.
שלי יחימוביץ:
בוודאי שאפשר.
היו"ר דוד טל:
תודה. חבר הכנסת מרגי.
יעקב מרגי:
אדוני היושב ראש, אני שמח שיש כאן ויכוח ובסופו של דבר תושבי שדרות הם המנצחים והם ינצחו. הויכוח פה הוא לשם שמיים ואני שמח על כך כי בסך הכל הכללי אנחנו לא חושדים לא בוועדת הכספים ולא בסטס שהוא לא יקדם את זה, לפעמים יש עיכובים אובייקטיבים ואתם חושבים שהדרך סוגה בשושנים בוועדת הכלכלה, אבל למרות זאת, מאחר ודרישתו של יושב ראש התנועה שלנו שהוא השר אלי ישי שר התמ"ת לבקש להעביר לוועדת הכלכלה – אנחנו נתמוך. אבל אני רוצה להרגיע את כולם, גם ועדת הכספים, גם ועדת הכלכלה, חברי הכנסת, הממשלה כולם רוצים לעזור לתושבי שדרות.
שלמה מולה:
אם חושבים שסטס לא יקדם את החוק, אני אפילו מתפלא מי שמעלה את הנושא אפילו במחשבה אחרי שראיתי אותו בשבוע שעבר איך הוא ניהל את הדיון על החוק שהממשלה רצתה לוותר עליו. אני אומר לכולנו: חברים, לפעמים אפשר להיות גם לא פופוליסט. אפשר לחשוב בצורה הגיונית. אם יושב ראש ועדת הכספים - - - למה לא לאפשר לו?
היו"ר דוד טל:
תודה, חבר הכנסת וילן, בבקשה.
אבשלום וילן:
אני מציע ברגע האחרון לקבל את הצעת הפשרה שהציע סילבן שלום לפני שבועיים. היא ההגיונית ביותר.
אחמד טיבי:
הצעת הפשרה שהציע טיבי לפני 5 דקות.
אבשלום וילן:
וחידש אותה כרגע אחמד טיבי, ואני הצטרפתי אליו. אני חושב שכל הויכוח פה מיותר. מנופים קואליציוניים יכולים להופיע על 2 הוועדות. היועצת המשפטית אומרת: כלכלה. הפשרה היא ההגיונית ביותר, אני מציע לך קודם להצביע על הרביזיה ואם הרביזיה לא תתקבל נצביע על הפשרה.
היו"ר דוד טל:
לא תהיה הצבעה על רביזיה. חבר הכנסת סילבן שלום, אתה מוכן גם בנקודת הזמן הזאת לוועדה משותפת?
סילבן שלום:
כן, אבל אני רוצה להסביר, זה לחבר הכנסת מולה. אם הייתי מטיל ספק שסטס הוא בעד החוק לא הייתי מציע לו לעמוד בראש ועדה משותפת. הסיבה האחת והיחידה, ואני אגיד אותה כאן כי אמרתי אותה גם לו, אמרתי שמאחר ואני לא יודע שהוא ימשיך להיות יו"ר ועדת הכספים, צריך להיות במצב שבו ההצעה הזאת תעבור לכן הצעתי לו לעמוד בראש הוועדה. אם הייתי חושב שהוא לא יהיה בעד ההצעה לא הייתי מציע לו את זה, ולכן כל העניין הוא שברגע שהוא יושב ראש ועדה משותפת, גם אם מחליפים אותו כיושב ראש ועדת הכספים, הוא נשאר יושב ראש הוועדה המשותפת. זה מה שהצעתי, הכל מבחינה עניינית.
היו"ר דוד טל:
אפשר לאמץ את ההצעה של אחמד טיבי לוועדה משותפת? סטס, אתה לא מסכים לוועדה משותפת?
סטס מיסז'ניקוב:
לא.
היו"ר דוד טל:
כרגע יש הצעה או ועדת כספים או ועדת כלכלה.
צבי הנדל:
ועדה משותפת.
אבשלום וילן:
אחמד טיבי ואני מציעים הצעת פשרה, למה לא תצביע עליה.
צבי הנדל:
אני רוצה פשרה.
שלי יחימוביץ:
גם אני רוצה פשרה.
היו"ר דוד טל:
בראשות מי?
שלי יחימוביץ:
סטס.
היו"ר דוד טל:
הצעה של אחמד טיבי לוועדה משותפת בראשותו של סטס. זה בסדר? אם כך אנחנו מצביעים על הצעה אחת, על ועדה משותפת בראשותו של סטס, אם זה ייפול נדבר על ועדת כלכלה.
רוברט אילטוב:
למה אתה לא מצביע על ועדת כספים?
סטס מיסז'ניקוב:
דוד, אתה לא יכול להצביע.
היו"ר דוד טל:
אני יכול, יש הצעה כזאת ואני מצביע בעד ההצעה של חבר הכנסת אחמד טיבי.
סטס מיסז'ניקוב:
זה לא הגיוני.
היו"ר דוד טל:
גם גדעון סער, גם שלי יחימוביץ וגם הנדל תומכים בזה.
אלי אפללו:
יש פה את היועצת המשפטית, בוא נשאל אותה מה הסדר - - -
היו"ר דוד טל:
שאלתי, אם אדוני רוצה אתן לו הסבר. היות והיו תוצאות של 4 בעד ו-4 נגד, יש הצעה אחרת.
אחמד טיבי:
יש לראש הוועדה סמכות לשנות כל סעיף.
היו"ר דוד טל:
מי בעד ועדה משותפת בראשותו של סטס ירים את ידו? מי נגד? מי נמנע? תודה. התוצאות הן כדלקמן: בעד 11, נגד 9, אין נמנעים. אשר על כן תהיה ועדה משותפת בראשותו של סטס בנושא הזה. יהיו 4 חברים מוועדת הכספים, 4 חברים מוועדת הכלכלה. אני מבקש שוועדת הכספים וועדת הכלכלה יעבירו לוועדה את שמות החברים למען האיזון, תודה רבה, אני מודה לכם מאוד.
דוברת:
היום קברתם את החוק, היום קברתם אותנו, תשכחו מהפיצויים שלנו. תודה רבה לכולכם פה אחד, אחד. תגיעו לשדרות, תחבקו אותנו כמו - - -
רוברט אילטוב:
מי שהביא אותה שיסביר לה.
ג. תיקון סעיף 88 לתקנון הכנסת בדבר תשובת הממשלה להצעה לסדר היום – רביזיה
היו"ר דוד טל:
נעבור לסעיף הבא, תיקון סעיף 88 לתקנון הכנסת בדבר תשובת הממשלה להצעה לסדר היום – רביזיה. היו השגות של חבר הכנסת סער. חבר הכנסת סער אתה מוכן לומר לנו את ההשגות?
גדעון סער:
מה שקרה הוא שקודם כל הייתה השגה של 4 חברי כנסת, חברת הכנסת שלי יחימוביץ, חבר הכנסת דב חנין, חבר הכנסת אחמד טיבי ואני. ההשגה אמרה: איננו משיגים על סמכות יושבת ראש הכנסת והשרה המתאמת, אנו תובעים להגביל את מספר הפעמים ששר עונה במקום שר אחר למספר פעמים במושב. העמדה הזאת התקבלה. זאת כרגע עמדת הוועדה. אחרי זה הייתה רביזיה והרביזיה נפלה.
ארבל אסטרחן:
היה שוויון לגבי ההשגה.
גדעון סער:
לא. אני מציע שיקראו את הפרוטוקולים של הישיבה הקודמת, ההשגה שלנו התקבלה וניצחנו ברביזיה.
ארבל אסטרחן:
היה שוויון.
גדעון סער:
לא נכון. ניצחנו בהצבעה שמית ברביזיה, גם ההשגה של אדלשטיין עברה. גברתי היועצת המשפטית, את טועה טעות חמורה. ההשגה שלי עברה בהצבעה שמית. לכן מי שרוצה עכשיו לשנות חייב לגייס רוב להפוך החלטה שהתקבלה, לקבל את ההשגה שאני חוזר וקובע, ואני בטוח שהיועצת המשפטית תרענן את זיכרונה עם הפרוטוקול ותראה שאני צודק שההשגה התקבלה בהצבעה שמית שהתקיימה.
היו"ר דוד טל:
תודה. חבר הכנסת איתן כבל, יושב ראש סיעת מפלגת העבודה.
איתן כבל:
אני רוצה להזכיר לכל חברי הכנסת, השאלה הזאת היא לא קואליציה אופוזיציה והגלגל מתגלגל לו. לכן, כיוון שהגלגל מתגלגל לו ואנחנו חברי הכנסת מוצאים את עצמנו במבוכה, אני מציע לכולם להסתכל קדימה ולא להסתכל כל הזמן לקצה הנעל. עבודת הכנסת מאוד נפגעת, שוב, אני מוכן לקבל את ההסתייגות הזאת. אם זה היה תלוי בי הייתי מכריח להביא את השרים ורק במקרים חריגים שהם לא יוכלו לענות. אני מציע לקבל את ההסתייגות ולהיות שלמים איתה.
היו"ר דוד טל:
תודה, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, ולאחר מכן היועצת המשפטית תסביר לכל אלו שלא היו כאן את מהות התקנון ואת ההסתייגויות של חבר הכנסת סער. אני חושב שאפשר לקבל אותה, היא לא כל כך נוראית, אפשר להגיע אולי לאיזון מתאים אבל היא לא נוראית.
יולי אדלשטיין:
מה שביקשתי זה לשנות את הנוסח שאומר: בתיאום עם יושב ראש הכנסת ל"באישור". ביקשתי את רשות הדיבור לומר דבר כזה, כנראה בכנסת הכל אקטואלי. באותו יום שהיה כאן כל הסיפור עם הרביזיות – פתחה יושבת ראש הכנסת את ישיבת המליאה. היה אמור להשיב לה שר מסוים, השר המסוים הזה היה במקרה מקוזז איתי מבעוד שבוע ושהה בחו"ל. אם היה מקובל מה שביקשתי באישור יו"ר הכנסת – לא היה קורה כל המצב המביך שבו היא נאלצה לסגור את הישיבה, לדרוש שיופיע שר אחר וכן הלאה. לכן אני אומר, הדברים האלה זה לא פלפול. אלו דברים מעשיים וחשובים מאוד לעבודה סדירה של הכנסת. אני מבקש שגם בנושא הזה שלא יהיו כאן קווים של קואליציה ואופוזיציה.
היו"ר דוד טל:
תודה, גברתי היועצת המשפטית, תסבירי בבקשה את סעיף 88 כדי שחברים אחרים שלא היו בדיון הקודם יבינו על מה אנחנו מצביעים וגם מה ההסתייגויות של גדעון.
ארבל אסטרחן:
לפי הפרוטוקול של הישיבה מה-26 בפברואר, חברי הכנסת סער, יחימוביץ וחנין הגישו השגה על החלטת הוועדה שעניינה, כפי שאמר חבר הכנסת סער, ששר יוכל להיות מוחלף על ידי שר אחר לא יותר מ-3 פעמים במהלך מושב הכנסת. כאשר הצביעו על ההשגה היו 6 בעד ו-9 נגד. חבר הכנסת סער ביקש רביזיה והרביזיה עברה. מכאן שעכשיו הנושא שוב פתוח וצריך שוב להצביע על ההשגה. החלטת הוועדה הייתה שכאשר שר משיב על הצעה לסדר היום - - -
צבי הנדל:
יכול 3 פעמים להחליף אותו שר אחר.
ארבל אסטרחן:
הוועדה החליטה שככלל ישיבה השר שהנושא בסמכותו או סגנו והממשלה לא תיוצג על ידי שר או סגן שר אחר אלא אם זה בנסיבות מיוחדות באישור השר המקשר ובתיאום עם יו"ר הכנסת.
היו"ר דוד טל:
וגדעון אומר: זה בסדר אבל בוא נגביל את זה לפרק של 3 פעמים.
ארבל אסטרחן:
לא יותר מ-3 פעמים במושב.
היו"ר דוד טל:
רבותי, אני חושב שאם נתכנס ל-5 פעמים - - -
גדעון סער:
לא נתכנס ל-5 פעמים.
היו"ר דוד טל:
אז נצביע על זה.
נסים זאב:
אני אומר: תפסת מרובה לא תפסת.
היו"ר דוד טל:
נכון.
נסים זאב:
גדעון, מה שיקרה הוא שאתה בעצם תשתק את דיוני הכנסת. אתה לא יכול לחייב שר לבוא ולענות על הצעות לסדר או על כל דבר שהכנסת מעלה על ידי חברי הכנסת. אנחנו יודעים שפעמים רבות חברי כנסת מיוזמתם מוותרים אפילו על תשובת שר. יש להם עניין שהדבר יירשם בפרוטוקול, הם אמרו מה שאמרו ואם זה יותר חשוב שזה יירשם גם בעיתון. אם זה לא נרשםלפחות זה נאמר. לכן, אדוני היושב ראש, אנחנו פשוט פוגעים בעצמנו.
היו"ר דוד טל:
תודה. גדעון, אתה לא רוצה להגיע ל-5 פעמים?
גדעון סער:
לא, 5 זה מטורף, כפול 5 זה 25 פעמים.
היו"ר דוד טל:
5 זה לא נורא, זה משאיר גמישות.
גדעון סער:
5 זה מטורף - - -
היו"ר דוד טל:
אני מעלה את זה להצבעה. מי בעד ההסתייגות של גדעון ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
רונית תירוש:
אני רוצה לראות את שרת החינוך, אני לא רואה אותה אף פעם.
היו"ר דוד טל:
תודה רבה, ההסתייגות התקבלה. אני מודה לכם מאוד.
אלי אפללו:
אני יכול לדעת כמה כמה.
היו"ר דוד טל:
13 בעד, 7 נגד, 2 נמנעים.
אנחנו עוברים להסתייגות של יולי אדלשטיין שאומרת "באישור".
גדעון סער:
היא התקבלה.
ארבל אסטרחן:
היא התקבלה וחבר הכנסת אפללו ביקשה רביזיה.
היו"ר דוד טל:
מי בעד הרביזיה של אפללו ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
תודה רבה, הרביזיה לא התקבלה.
ד. דיון מחודש בהצעה לתיקון סעיף 10 לתקנון הכנסת בנושא: יו"ר הוועדה
לענייני ביקורת המדינה
היו"ר דוד טל:
אנחנו עוברים לנושא הבא, דיון מחודש בהצעה לתיקון סעיף 10 לתקנון הכנסת בנושא: יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה. הנושא כבר הובא לאישור מליאת הכנסת. תוך כדי הצגת הנושא העיר חבר הכנסת איתן כיצד ועל איזו דרך ייבחר יושב ראש ועדת הביקורת. ואלה המילים שלי כרגע: האם סיעת האופוזיציה הגדולה בכנסת תקבע ותחליט? האם זה יהיה בשיתוף דעת של כל חברי האופוזיציה או בכל דרך אחרת שתמצאו לנכון. חבר הכנסת סער, בבקשה.
גדעון סער:
הדיונים הקודמים בוועדה התמקדו בכיוונים אחרים. חבר הכנסת איתן העלה נקודה נכונה. הפרקטיקה שהייתה קיימת ושעדיין קיימת בכנסת היא שוועדת ביקורת המדינה הולכת לסיעת האופוזיציה הגדולה, אלא אם כן היא רוצה להגיע לסידור אחר. אתן דוגמא מה הכוונה, בכנסת הזאת למשל סיעת הליכוד שאמורה הייתה לקבל את הוועדה לביקורת המדינה סיכמה שהיא רוצה לקבל בהתחלה את ועדת הכלכלה ולכן סיעת ישראל ביתנו שהייתה הסיעה השנייה באופוזיציה קיבלה את ועדת ביקורת המדינה ואחרי זה האיחוד הלאומי כשישראל ביתנו הצטרפו לממשלה וכן הלאה.
לכן אני מציע לעגן את אותו נוהל. הוא מחזק את הרעיון העיקרי שכשם שיושב ראש אופוזיציה בא תמיד מהסיעה הגדולה של האופוזיציה, אלא אם כן יש איזשהו מנגנון אחר שקיים בחוק, שאגב מעולם לא הופעל מאז שהחוק ההוא נכנס לתוקף. לכן אני מציע לקבוע ככלל שרשות הוועדה לביקורת המדינה תהיה לסיעת האופוזיציה הגדולה, אלא אם כן הייתה הסכמה אחרת בין סיעות האופוזיציה.
היו"ר דוד טל:
תודה, חבר הכנסת הנדל.
צבי הנדל:
אני טוען שהחיים יש להם כוח משלהם והעובדה שבחיים זה מתקיים, אתה מעיד על כך, סותר את מה שאמרת. אני מציע לא להכניס את זה לחוק כי לפעמים זו בעיה אמיתית ואני לא יודע אם זה מעוגן בחוק באיזשהו מקום, שהסיעה הגדולה באופוזיציה אתמול היא הייתה הממשלה.
גדעון סער:
אבל אז אסור לשרים שכיהנו בממשלה במשך שנה מאז שהם התפטרו להיות יושב ראש הוועדה לביקורת המדינה אבל יכול להיות גלעד ארדן או מיקי איתן או מישהו אחר.
צבי הנדל:
לכן אני מציע לא לעגן בחוק שזו הסיעה הגדולה כמו שלא לעגן בחוק שאי אפשר שיהיה מי שהיה בממשלה במשך שנה. יש בזה היגיון פנימי של משא ומתן, לא הייתי מכניס את זה לחוק כי זה לא כל כך הגיוני שאתה שלא היית שר אתה תהיה יושב ראש הוועדה לביקורת המדינה ואילו ראש הסיעה שלך שהיה ראש ממשלה, חלק מהחברים היו שרים והספיחים של הוועדה בוודאי קושרים אותך להתנהלות הממשלה הקודמת. אני אומר: לא לעגן את זה ולא את זה. תן לחיים לנהל את עצמם כמו שהיה עד היום.
היו"ר דוד טל:
ואז סיעות האופוזיציה יקבעו בעצמם - - -
צבי הנדל:
ממילא הסיעה הגדולה יש לה את הכוח הגדול ביותר.
היו"ר דוד טל:
כלומר להשאיר את זה בנוסח הקיים. יש טעם בדבריו של הנדל.
אלי אפללו:
אני חושב שצריך להשאיר את הנוסח הקיים, לא לקבוע, זה מה שביקשתי.
היו"ר דוד טל:
תודה. אם כך אנחנו מצביעים, האם אנחנו משאירים את המצב כפי שהוא. מי בעד להשאיר את המצב כפי שהוא, כפי שמציעה הוועדה ירים את ידו. מי מתנגד? מי נמנע? אשר על כן נשאיר את המצב כפי שהוא, אני מודה לכם מאוד.
ה. הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 27) (הסדרת פעולתם של שדלנים), התשס"ח-2007, הצעת חברי הכנסת גדעון סער ושלי יחימוביץ (פ/3130,כ/207) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית
היו"ר דוד טל:
נעבור לנושא הבא, הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 27) (הסדרת פעולתם של שדלנים), התשס"ח-2007, הצעת חברי הכנסת גדעון סער ושלי יחימוביץ (פ/3130,כ/207) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית. גברתי היועצת המשפטית, אני מבקש להתחיל לקרוא את הצעת החוק.
רונית תירוש:
אדוני היושב ראש, אם אני רוצה להוסיף שם סעיף - - -
היו"ר דוד טל:
תוכלי להוסיף תוך כדי בצורת הסתייגות שאם היא תתקבל תיכנס לגוף החוק ואם היא לא תתקבל היא תעלה למליאה ונצביע עליה במליאה. גברתי היועצת המשפטית, הנוסח מונח לפניכם.
ארבל אסטרחן:
כולל הערות שלי והערות שעלו בישיבות הקודמות והוחלט לא לכלול אותם בנוסח שעבר קריאה ראשונה אבל סוכם שידברו עליהם בהמשך.
דב חנין:
אדוני היושב ראש, כיוון שלא הייתי בדיונים הקודמים, אני פונה גם למציעים חברי הכנסת סער ויחימוביץ. מונח לפנינו מכתב של הארגונים הסביבתיים והחברתיים עם הצעה לכמה תיקונים נוספים. התיקונים הנוספים האלה לא מופיעים בנוסח שבפני הוועדה.
היו"ר דוד טל:
אדוני, נגיע לסעיפים הרלוונטיים וכל כל סעיף שיש הערה רלוונטית לארגון חברתי, איכותי, סביבתי, בריאותי - נתייחס אליהם בכל הכבוד הראוי, וגם מי שיש לו הסתייגות, שינוי, רונית וכו'.
ארבל אסטרחן:
נתחיל עם סעיף ההגדרות שנוגע פה גם למרות. מדובר על הוועדה שהיא הוועדה שיכולה לתת היתרים לתת היתרים לפעול כשתדלן והיא יכולה גם לשלול היתרים במקרים מסוימים. מוצע שהיא תהיה ועדה שחבריה הם יו"ר הכנסת והוא יהיה היושב ראש, ושני סגנים ליו"ר, אחד מסיעות הקואליציה ואחד מסיעות האופוזיציה. פה רשמתי הערה - מי יבחר את שני הסגנים.
אייל ינון:
אני מציע שנשיאות הכנסת תבחר.
ארבל אסטרחן:
והאם הם צריכים להיות מהקואליציה ומהאופוזיציה בהיבחרם - - -
אייל ינון:
הנשיאות תבחר מי יהיו הסגנים, או היושב או הנשיאות, מה שאתם רוצים.
היו"ר דוד טל:
אני חושב הנשיאות, יש שם נציגות לכולם.
גדעון סער:
אני חושב שהנשיאות זה פורום שיש בו באופן אוטומטי רוב לקואליציה.
אייל ינון:
אבל תמיד ייבחרו 2 סגנים, אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה, זה לא משנה.
שלי יחימוביץ:
יכול להיבחר גם אופוזיציה שנוח לקואליציה.
היו"ר דוד טל:
אין דבר כזה.
אייל ינון:
זה לא משנה בהקשר הזה, זה לא עניין פוליטי.
היו"ר דוד טל:
הרי אתם רציתם שיושבת ראש הכנסת תחליט לבד, אנחנו בזרנו את זה.
גדעון סער:
אני זה שהצעתי את ההצעה, אין לי בעיה שהנשיאות תבחר. השאלה היחידה, נדמה לי באחת השיחות שהתקיימו בלשכת יושבת ראש הכנסת, גם המנגנון הזה היו עליו איזה שהן השגות.
דב חנין:
נשיאות הכנסת לא מייצגת את כל סיעות הבית.
אייל ינון:
יש בה ייצוג למגוון, לא לכל סיעה וסיעה.
היו"ר דוד טל:
אנחנו משאירים את זה תלוי ועומד, זה יהיה מעלינו שנשיאות הכנסת תבחר, אלא אם גדעון ויושבת ראש הכנסת יחליטו אחרת.
ארבל אסטרחן:
האם מעבר של סגן בין הקואליציה לאופוזיציה ישנה את ההרכב?
היו"ר דוד טל:
בוודאי, אנחנו רוצים תמיד שיהיה איש מהאופוזיציה.
גדעון סער:
יכול להיות שעל רקע זה שיהיו טענות שהוא אידיאולוגי, כלכלי כזה או אחר - - -
ארבל אסטרחן:
הנשיאות תצטרך לבחור. טובת הנאה, לרבות כסף, שווה כסף, נכס, מוצר או שירות; אז באה ההגדרה של לקוח שקשורה להגדרה הבאה של שתדלן. לקוח מוגדר כאן כמי שמשלם לאחר או נותן לו טובת הנאה לפי ההגדרה שראינו לפני רגע כדי שישמש שתדלן מטעמו, ובלבד שאם מקבל התשלום או טובת ההנאה הוא עובד של התאגיד המשלם, לא יראו את התאגיד כלקוח לעניין פרק זה;
היו"ר דוד טל:
הערות? ארגונים חברתיים, איכותיים?
דב חנין:
הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק מאוד חשובה, אני מאוד מעריך את היוזמים ואני מתנצל שלא הייתי בדיונים הקודמים. אני חושב שלמען המטרה החשובה, החיובית, הראויה והדחופה שהצעת החוק באה לטפל בה - צריך לעשות את הדברים בצורה מאוזנת ושקולה. יש הבדל גדול מבחינתי בין לוביסטים של אינטרסים כלכליים, מסחריים - - -
היו"ר דוד טל:
אדוני לא היה בישיבות הראשונות, דנו בנושא הזה.
דב חנין:
לבין נציגים של ארגונים חברתיים וסביבתיים. אני מכיר את הארגונים האלה היטב. אני אומר את זה באופן פתוח לגמרי במליאה. עולם אחר לחלוטין, זו לא אותה מטרייה, זה לא אותם עניינים, זה לא אותם אינטרסים. אין טעם לערבב את כל הדברים בעיסה אחת.
רונית תירוש:
ברוב המקרים הם גם שלא למטרות רווח.
דב חנין:
נכון, לכן כיוון שאני מאוד תומך בהצעת החוק ומאוד תומך בהסדרת העניין ואני רואה את המטרה ואת האינטרס החברתי ביישומן, אני מציע לעשות את העבודה בזהירות, למרות שאני מבין שהוועדה כבר דנה בנושא הזה, לעשות את העבודה בזהירות, לראות מהן המטרות החברתיות שאנחנו רוצים לטפל בהן ויש מטרות חשובות כאלה שאנחנו מטפלים בהן.
היו"ר דוד טל:
חבר הכנסת חנין, לא כל המטרות החברתיות שעולות בקנה אחד עם השקפת עולמך והשקפת עולמי עולות בקנה אחד עם השקפת עולמם של חברי כנסת אחרים.
דב חנין:
בסדר גמור, אבל אני אומר שיש הבדל גדול בין מטרות חברתיות, גם אם הן מקובלות עלי וגם אם הן לא מקובלות עלי, לדוגמא, היו פה קודם נציגי תושבי שדירות. נניח שתושבי שדירות היו מקימים ועד פעולה - - -
גדעון סער:
אי אפשר למתוח קו גבול אמיתי.
דב חנין:
אפשר למתוח. אני אומר שקו הגבול הוא בדיוק של פעולה למטרות רווח. נניח שתושבי שדרות היו מקימים התארגנות והיו מקימים ועד פעולה והיו באים לשכנע אותנו בעד שזה יעבור לוועדת הכלכלה. האם זו המטרה של החוק הזה? זו ממש לא המטרה של החוק הזה. לכן, עמיתי המציעים, אני חושב שההצעה שאומרת שהלקוח צריך להיות אותו גורם, ואפשר להגדיר את זה משפטית, חבר הכנסת סער.
היו"ר דוד טל:
חבר הכנסת דב חנין, אתה מוכן להגדיר את זה משפטית? לתת לנו הצעה? דנו בנושא והיה לנו מאוד קשה לשים את הקו איפה זה יהיה.
דב חנין:
אני יכול עכשיו.
היו"ר דוד טל:
תעשה את זה בניחותא.
דב חנין:
זה בניחותא לגמרי. היועצת המשפטית יכולה כמובן לשפר את ההגדרה שלי. "מי שפועל למען מטרות רווח או לקידום ענייניו של גורם שפועל למטרות רווח, להכניס את זה להגדרת הלקוח." אם זה תאגיד, מבחינתי אפילו אם זה לא תאגיד, אפילו אם זה אדם שפועל למטרות רווח של עצמו.
יולי אדלשטיין:
אתה מתכוון שפועל למטרות רווח דרך קבע? כי ועד תושבי שדרות יכול לבוא יחד עם מפעל כור, לצורך העניין, לכנסת ולדרוש שמפעל כור יקבל עובדים - - -
יוחנן פלסנר:
איגוד הבנקים זה עמותה שלא למען רווח.
היו"ר דוד טל:
תודה, חבר הכנסת סער.
גדעון סער:
קיימנו בנושא הזה דיון מפורט. יש 2 סיבות מדוע לא ניתן להגיע לדבר שחבר הכנסת חנין רוצה להגיע אליו. קודם כל כי לא ניתן כאן, ניתן קודם נבואה של דבר שיכול להביא רווח לגורם כלכלי בשדרות ועדיין אנשי שדרות בעד זה ואיפה פה הכלכלי ואיפה פה החברתי? החברתי זה דבר שדב חנין הוא בעדו ומה שדב חנין הוא נגדו הוא כבר לא חברתי.
דב חנין:
- - -
גדעון סער:
יש הרבה דברים שהם לא על הציר הזה. בפעם הקודמת נתתי דוגמא, נניח שיש גורם שנותן ללוביסט מיליון שקל כדי לקדם את החוק שלי בעד ירושלים. למה? כי יש לו עמדות אידיאולוגיות מסוימות. האם העובדה הזאת צריכה להיות שקופה לציבור או לא צריכה להיות שקופה לציבור? זאת אומרת ששוכרים מישהו כדי שישפיע על חקיקה בתחום מסוים. אם זה כן אז זה נכון בנושא פוליטי, כלכלי, חברתי דתי והסיבה שיש לוביסטים שעובדים עם ארגונים חברתיים וארגונים סביבתיים והם לא מעוניינים שהחוק הזה יחול עליהם - היא לא סיבה מספיק טובה לקעקע את היסודות של הצעת החוק.
היו"ר דוד טל:
לצורך העניין הוקמה עמותה למען שלמות ירושלים ואני מוסיף את מה שאמר גדעון סער, אותו מיליונר בארה"ב שבגלל השקפת עולמו שירושלים מאוחדת ואחת הוא בא לאותה עמותה חברתית שיש לה השקפת עולם של שמירת ירושלים ונותן לה מיליון שקל כדי שהיא תייצג את הרעיון הזה. אז זה יהיה בסדר? זה נכון שזה לא יהיה שקוף?
דב חנין:
אני רוצה להפנות להסדר האמריקאי בנושא הזה.
היו"ר דוד טל:
אם אדוני רוצה שנאמץ את ההסדר האמריקאי אז בוא נעשה חוק אחר, את כל ההסדר האמריקאי נכניס לכאן ואני מקבל אותו על קרבו וכרעיו.
דב חנין:
לא מציע להעתיק הסדרים זרים שלמים.
גדעון סער:
אני אוהב שאתה נותן דוגמאות מאמריקה ומאוד מקווה שבסניפי מכ"י יידעו שנתחשב באמריקה, נציג חדש בכנסת מביא את המודל הראוי מהחקיקה האמריקאית ואני מברך על כך.
דב חנין:
אני אומר בגלוי שהמפלגה שלך והיושב ראש שלך לוקחים קפיטליזם שאפילו בארה"ב לא מיישמים.
שלי יחימוביץ:
בתחילת שנות השמונים זה היה אופנתי.
דב חנין:
אבל אני בהחלט מקבל באהבה את הערתו של גדעון סער ואשתדל למעט להביא דוגמאות מאמריקה בעתיד.
היו"ר דוד טל:
אדוני רוצה שנמחק את הדברים שלו מהפרוטוקול? אני יכול להורות לפרוטוקול למחוק.
דב חנין:
אנחנו נגד שכתוב האמת ההיסטורית בדיעבד.
שלי יחימוביץ:
ראשית באמת דנו בנושא ארוכות וגם אני בראשית הדרך חשבתי שצריך להחריג את הארגונים האלה. הוכחנו שהם כמובן גם לי שותפים בדרכם האידיאולוגית מאוד ובהשקפותיהם ובחקיקה שאני מקדמת יחד איתם. עסקנו הרבה בנושא, ישבנו גם עם ארבל, ניסינו לחשוב על דרך להכניס את ההחרגה הזאת ואני מודה שלא עלה בידינו. לא עלה בידינו כיוון שמאוד קשה להגדיר במובהק ולהחריג במובהק סוג מסוים של ארגונים. למשל לו היה פועל כאן ארגון לוביסטים למען ארץ ישראל השלמה שגם אתה וגם אני מתנגדים לדרכו והוא היה פועל בלא כוונות רווח ובמסגרת פעילותו הוא היה מבקש ששכר המינימום לפלסטינים שמועסקים בהתנחלויות לא יעלה על 1500 ₪ בחודש. יש כאן עניין כלכלי שמנוגד לחלוטין להשקפת עולמנו ויש כאן אינטרס כלכלי של בעלי מפעלים בהתנחלויות ושנינו היינו זועקים חמס לו הארגון הזה היה מוחרג. אני יכולה להביא לך עוד דוגמאות כהנה וכהנה. אגב, גם ארגוני הלוביסטים שעובדים בשביל בעלי ההון שבעצם בשבילם החוק הזה הונח מלכתחילה – עושים הרבה פרובונו ופועלים בהתנדבות למען גופים אחרים ללא שכר. האם כשהם באים לוועדה והם עושים פרובונו הם יורידו את התג שמזהה אותם? אנחנו נכנסים כאן לשדה מוקשים שהוא כל כך רב מהמורות. לו הצעת החוק שלנו הייתה באיזשהו אופן מצרה את צעדיהם של הלוביסטים, יכול להיות שהייתי מוותרת על החקיקה הזאת כדי לגונן על הארגונים החברתיים. אבל כיוון שהצעת החוק הזאת כל כך מינימליסטית, אגב מינימליסטית מדי ואני סופגת על זה ביקורת. כל שהיא עומדת עליו הוא שקיפות. אין כאן שום הצרת צעדים. מדובר על חשיפה באתר האינטרנט עבור - - -
דב חנין:
היתר מאיזה ועדה? זה הדבר שמטריד אותי.
שלי יחימוביץ:
גם היום יש להם היתר.
גדעון סער:
רק מיושבת ראש הכנסת.
שלי יחימוביץ:
המצב לא רק שלא מחמיר את מצבם אלא מקל על מצבם כי היום הם זקוקים להיתר מיושבת ראש הכנסת, בקונסטלציה החקיקה - - -
היו"ר דוד טל:
זה יכול להיות שרירותי, שהיא לא תיתן לאדם מסוים.
שלי יחימוביץ:
אגב, זה יכול להיות שרירותי גם היום, זאת אגב יושבת ראש הכנסת שהפכה את הכנסת לאולם אירועים לטובת כנס הרצלייה שממומן בידי בעלי ממון. למה שהיא תהיה frindly לארגונים החברתיים?
היו"ר דוד טל:
לא רצתה לשאת לבד במעמסה והסכימה לבזר את הסמכות הזאת גם לסגנים אחרים, צריך לומר גם את זה.
שלי יחימוביץ:
אני מאוד מעריכה את הנכונות הזאת. עכשיו אנחנו בעצמם מפקיעים מידיה ביוזמתה את הסמכות הבלעדית לתת להם היתר ואנחנו מוסיפים עוד חבר מהאופוזיציה ומהקואליציה ובעצם מרחיבים את היריעה.
הדבר הנוסף הוא אין כאן שום הצרת צעדים. יש כאן רק חובת שקיפות. ואני חושבת שהעובדה שהארגונים האלה פועלים בלא מטרות רווח והדבר הזה שקוף לציבור מעלה את קרנם ולא מוריד את קרנם. מה אנחנו מבקשים? שיהיה מפורסם באתר הכנסת, ויעודכן, ברגע שיהיה שינוי, עבור מי הם עובדים, שהם ישאו תג מטעם מי הם עובדים. אנחנו לא מצרים את צעדיהם. מדובר כאן רק באלמנט של השקיפות ואני רוצה לספר לך, אתה לא היית כאן בדיונים, אבל מלחמת חורמה שניהלו הלוביסטים בשכר הייתה נגד השקיפות. זה הדבר שעליו הם נלחמו. אני בטוחה שהארגונים הטובים האלה לא מתנגדים לשקיפות. נהפוך הוא.
בצד דברי השבח שחלקתי לארגונים האלה אני רוצה להסתייג מהחבירה הקלוקלת ללוביסטים שמייצגים את בעלי ההון לצורך טרפוד החוק שהייתה כאן מאוד אינטנסיבית במהלך העבודה. זה מאוד צרם לי, מאוד לא היה לרוחי. כל פעם שהם דיברו ראית חיוכים וקריאות סיפור בצד הלוביסטים של המשרדים בשכר. הייתה כאן חבירה מאוד לא חביבה בעיני. הייתי רוצה לראות אותם מתגייסים ביתר שאת לנושאים אחרים כמו למשל הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים שניהלנו כאן קרב חורמה עכשיו שלושה שבועות, שעמדה לתת לעובדים החלשים ביותר אפשרות לדון בענייניהם בבית דין לעבודה בכפיה. על זה לא שמעתי התגייסות כזאת, הייתי רוצה רבע מההתגייסות הזאת לטובת המאבק במתן סמכויות לבתי הדין הרבניים.
דב חנין:
משפט אחד למען הפרוטוקול, בעניין השקיפות אני מסכים לגמרי עם דבריה של חברת הכנסת יחימוביץ. מה שמטריד אותי זה היכולת למנוע מאנשים לעבוד בכנסת וכיוון שההיתר, השאלה של מתי נותנים היתר ומתי לא נותנים היתר לא מוגדרת בחוק - - -
גדעון סער:
גם היום היא לא מוגדרת.
דב חנין:
אני חושב שזה רע מאוד.
גדעון סער:
אתה לא נכנס בחקיקה ראשית לכל דבר - - -
היו"ר דוד טל:
תודה רבה, חבר הכנסת מרגי, בבקשה. דב, אתה עושה שירות דוב לארגונים החברתיים.
דב חנין:
למה?
היו"ר דוד טל:
ככה. מפני שלא היית בדיונים הקודמים ועכשיו אם אתה רוצה שנרד לרזולוציה כזאת הם יפגעו.
יעקב מרגי:
אני רוצה להרגיע את הארגונים החברתיים פעם שביעית. מאחר וממשלת ישראל הודיעה שהיא לא תנהג כמו סין וטיבט אז אין להם מה לדאוג, הם יוכלו לפעול בכנסת. הייתי רוצה מהארגונים החברתיים, כשהם פועלים שלא למטרות רווח והכל למען מטרות חברתיות, גם כשיאמרו שאם בעל עניין שם להם תרומה של מיליון דולר או חצי מיליון דולר כדי לקדם מטרה חברתית - אני גם רוצה לדעת אותה. ראה ערך עיר הבה"דים, מי מפעיל את הירוקים האלה.
היו"ר דוד טל:
תודה רבה. נציגת התנועה לזכויות האזרח, עורכת הדין דבי גילד-חיו, בבקשה.
דבי גילד-חיו:
אחת הבעיות בחוק היא הפתיחה של נושא השקיפות, אנחנו כמובן בעדו ואנחנו פועלים על פיו מן הסתם, לבין מגבלות אחרות בחוק. החוק לא עוסק רק בשקיפות אלא גם בהגבלת הצעדים. הגבלת הצעדים יכולה להיות טובה אם היא תהיה מנוסחת באופן יותר קונקרטי שלא יעורר טעויות ולא יפתח אפשרות לפגיעה בארגונים. כמובן שהיינו רוצים בגלל ההגבלות שהן בעייתיות ואין מי שיחריג אותן - - -
היו"ר דוד טל:
איפה זה מצר את צעדייך כנציגת ארגון חברתי?
דבי גילד-חיו:
פירטתי את זה מאוד בהרחבה.
היו"ר דוד טל:
קראתי את זה, לא שכנעת אותי.
דבי גילד-חיו:
הליכי המתן והביטול לא מספיק מאורגנים באופן שיגן על הארגונים.
אייל ינון:
למה אתם זקוקים להגנה יותר מכל אחד אחר? האם אתם מרגישים שמישהו רודף אחריכם? שמישהו לא נותן לכם היתרים? שמישהו יעיז לא לתת היתר? איפה הבעיה?
דבי גילד-חיו:
כן אנחנו מרגישים.
היו"ר דוד טל:
מאיפה זה נובע? מה הבסיס? אם היית אומרת לי, יש בסיס, אנחנו נרדפים כאן על ידי ממשלה קפיטליסטית שלא נותנת לארגונים החברתיים לומר את דברם?
אייל ינון:
מישהו יעז לא לתת לאגודה לזכויות האזרח?
היו"ר דוד טל:
תאמינו לי, תמיד יהיו ואני מקווה ששלי תהיה גם בכנסת הבאה, אני לא יודע איפה אני אהיה אבל תמיד יהיו חברי כנסת שייצגו את הארגונים החברתיים ויתנו להם גיבוי.
דבי גילד-חיו:
מדובר בעניין עקרוני, שמים חקיקה על השולחן איזשהו הסדר שפותח פתחים מסוימים, חייבים להתייחס לפתחים האלה, אי אפשר להגיד: זה לא היה אף פעם. אם זה יהיה מחר זה לא אומר שבגלל שזה לא היה עד עכשיו - - -
היו"ר דוד טל:
גברתי, תרשי לי לומר לך משהו, את לא חושדת בחברת הכנסת שלי יחימוביץ וגם בי. הצעת החוק הזאת היא באמת מאוד מצומצמת, דיברתי עם כמה לוביסטים, היא לא עושה לכם שום עוול, היא רק מסדירה את העניינים ואולי מגבירה את השקיפות שזה טוב לכל אחד מכם יותר מאשר לנו.
אייל ינון:
לי נראה שהבעיה שלכם היא אחרת. הבעיה שלכם היא שכרכו אתכם יחד עם השתדלנים המסחריים וזה מאוד חורה לכם כי אתם מרגישים שאתם פועלים למען מטרות נעלות והם פועלים למען מטרות מסחריות, אבל אין ברירה.
היו"ר דוד טל:
אם היינו יכולים לעשות את המחיצה הזאת היינו עושים, אי אפשר.
שלי יחימוביץ:
אדוני היושב ראש, בשביל הפרוטוקול, אמרת שדעותיי ודעותיו של חבר הכנסת גדעון סער חד הן. חשוב לי להדגיש שחבר הכנסת סער ואני אומנם חברים ותיקים, כמעט 20 שנה, ואף משתפים פעולה בעבודה פרלמנטרית אבל אנחנו חלוקים בעמדותינו המדיניות - - -
היו"ר דוד טל:
אני חוזר בי - - -
שלי יחימוביץ:
הדבר הזה חייב להירשם.
היו"ר דוד טל:
אני חוזר בי, חלק מהדעות של שלי יחימוביץ וחלק מהדעות של גדעון סער עולות בקנה אחד, ופעמים הם נפגשות עם הדעות שלי.
גדעון סער:
כמה הצליח המהלך האחרון של חברת הכנסת יחימוביץ שדגלה בו של התערבות במסחר במטבע חוץ על ידי הנגיד.
היו"ר דוד טל:
אנחנו ממשיכים.
ארבל אסטרחן:
ההגדרה של שתדלן קשורה גם להגדרה של לקוח ולכן נצטרך לראות אותן ביחד ולהעלות גם הערות. ההגדרה של שתדלן שהיא בעצם הסיבה שעד היום תמיד התקשו בקביעת הוראות בעניין הזה, מוצעת כך: "מי שנוקט, דרך עיסוק או למען לקוח, זה משתי חלופות, פעולות לשכנוע חבר הכנסת בקשר להצעות חוק ולחקיקת משנה בכנסת או בוועדותיה, להחלטות הכנסת וועדותיה ולמינוי או לבחירה של אדם לתפקיד על ידי הכנסת או על ידי גוף שנציג הכנסת חבר בו, ולמעט אלה: (1) עובד המדינה או עובד רשות מקומית, במסגרת תפקידו; (2) עובד תאגיד שהוקם בחוק בעניינים הנוגעים לסמכויות ותפקידים של אותו תאגיד". כלומר תאגיד סטטוטורי.
רציתי להעיר פה כמה דברים. לשכת עורכי הדין דיברה באחת הישיבות הקודמות לגבי שימועים שיש בכנסת שאולי במקרים כאלה יש להחריג עורכי דין. אז אין בכנסת בדיוק שימועים אבל מה שיש זה מקרים שבהם חבר כנסת מגיע לוועדה של הכנסת לגבי החלטות בעניינו של חסינות, השעיה.
אייל ינון:
אבל אז הוא לא צריך היתר קבוע. כל החוק הזה עוסק במתן ההיתר. אדם שבא לייצג מישהו - - -
ארבל אסטרחן:
שלא תיטען טענה. הרי הוא לפי ההגדרה, הוא למען לקוח בא לשכנע חברי כנסת בקשר להחלטות של ועדה.
אייל ינון:
שהוא צריך היתר קבוע בגלל זה?
ארבל אסטרחן:
לכאורה הוא נכנס בתוך ההגדרה של שתדלן כפי שהיא כתובה כרגע כי הוא נוקט למען לקוח שמשלם לו פעולה לשכנוע חברי כנסת בקשר להחלטה של ועדה. לכן חשבתי שיש מקום לעשות את זה קצת בנוסח שונה ממה שהם הציעו ולהתייחס למי שמייצג נושא משרה הממלא תפקיד בהליך משמעתי או מעין שיפוטי בפני הכנסת או ועדה של הכנסת, כפי שמופיע בהערה בצד, כאשר הכוונה למקרים שאמרתי כמו דיון בחסינות, השעיה. אם חברת כנסת בא עם עורך דין לוועדת האתיקה אז שיהיה ברור שעורך הדין שמייצג אותו או מישהו אחר שמייצג אותו הוא לא שתדלן.
היו"ר דוד טל:
תודה. נציגת לשכת עורכי הדין, עורכת הדין יעל גויס, בבקשה.
יעל גויס:
רציתי להרחיב את מה שארבל אמרה בנושא של עורכי הדין שמגיעים באופן חד פעמי או בתדירות מאוד נדירה לכנסת, בעניין של לקוח שזה לא עיקר עיסוקם. יש עורכי דין שעיקר עיסוקם להגיע לכנסת עבור לקוח לפעולות שכנוע. אלה שתדלנים. מה עם אותם עורכי דין שמגיעים לכאן פעם אחת באופן אקראי - - -
שלי יחימוביץ:
למען לקוח.
יעל גויס:
למען לקוח. האם גם הם צריכים לבקש היתר קבוע? לעמוד בקריטריונים של החוק? מה הסטטוס שלהם מבחינת הצעת החוק? ואם יש מקום להגדיר את זה אחרת: מי שעיקר עיסוקו עבור לקוח מסוים - - -
שלי יחימוביץ:
שיהיה ברור שהוא לא צריך לחשוף את כל רשימת הלקוחות שלו.
ארז גלהר:
גם אנחנו נתחיל לחשוף את כל רשימת לקוחותינו אם הם לא פעילים בכנסת.
היו"ר דוד טל:
אם אתה לא מייצג אותם בכנסת אתה פטור מלציין את רשימת הלקוחות.
ארז גלהר:
מאה אחוז, לכן אין הבדל, אם עורך הדין רם כספי הגיע לוועדת הכספים על נושא הייעוץ הפנסיוני הוא צריך לבוא ולהגיד: כך מחריגים אותו וזה לא עיקר עיסוקו, אבל הוא מייצג לקוח. לכן לא צריך להסכים איתה.
יעל גויס:
אמרתי: שעיקר עיסוקו עבור לקוח מסוים.
ארז גלהר:
היא אומרת הפוך.
יעל גויס:
יש עורכי דין שבמסגרת עיסוקם הכללי נמצאים הרבה בכנסת. חלקם אפילו עיקר עיסוקם זה להגיע לכנסת.
שלי יחימוביץ:
מה זה הרבה?
יעל גויס:
אני מדברת על אותו עורך דין שיש לו לקוח והוא מגיע באופן קבוע לכנסת, יש דיון בהצעת חוק בנושא מסוים. את עורך הדין הזה אתם לא רואים כל יום כמו את עורכי הדין של איגוד הבנקים. הכוונה לעורך דין שמגיע חד פעמית לכנסת, מבחינת הפרוצדורה שלכם, מבחינת ההיתרים - הוא לא אמור להיכנס תחת המסגרת הזאת של החוק. יש כאן משהו שמבחינת הגבול של עורכי הדין צריך איפה שהוא לתחום אותו.
היו"ר דוד טל:
איפה הייתי תוחמת אותו?
יעל גויס:
הייתי מאמצת את ההגדרה בחוק האמריקאי.
ארז גלהר:
אם אפשר להבין: סעיף (2): "עובד תאגיד שהוקם בחוק בעניינים הנוגעים לסמכויות ולתפקידים של אותו תאגיד? שוב לשכת עורכי הדין, אם אני מבין, נופלת בקטגוריה הזאת. אנחנו מדברים על ההחרגה של מי שתדלן.
ארבל אסטרחן:
היא לא מדברת על הלשכה, היא מדברת על עורך דין שמייצג, למשל תאגיד סטטוטורי.
ארז גלהר:
אז אם בא עובד של הלשכה - - -
יעל גויס:
אני לא מדברת על עובד של הלשכה.
היו"ר דוד טל:
עורך דין כספי, הוא לא עובד של לשכת עורכי הדין?
ארז גלהר:
אני מעיר הערה אחרת לגבי הסעיף הזה.
היו"ר דוד טל:
יש לך פיתרון לבעיה שהעלית?
ארז גלהר:
הייתה כתבה שהציגה יפה איך אין הבדל בין עורך הדין יעקב נאמן ועורך דין רם כספי לבינינו. למען הגילוי הנאות, גם כשהם עושים פעולה אחת בשנה אני כל השנה לא מרוויח כמו הפעולה האחת שהם עושים. לכן למען לקוח, גם אם זה לא עיקר עיסוקם - - - אני מקווה שביום מן הימים גם אני ארוויח כמוהם.
היו"ר דוד טל:
תהיה מוכשר כמוהם.
ארז גלהר:
אני מקווה, אולי עוד 30 שנה.
היו"ר דוד טל:
גברתי, שמענו את ההערות שלך, הן במקומן, נצטרך לתת לזה מחשבה וגם למצוא פיתרון. עכשיו ארז מדבר על נושא אחר.
ארז גלהר:
זו תשובה להערה שנאמרה על ידי לשכת עורכי הדין. כעת הערה אחרת, היא קשורה ללשכת עורכי הדין כמו ללשכות אחרות. החרגת סעיף (2): עובד תאגיד שהוקם בחוק בעניינים הנוגעים לסמכויות ותפקידים של אותו תאגיד." אם אני מבין נכון, עובד לשכת עורכי הדין נופל תחת הסעיף הזה.
ארבל אסטרחן:
אם זה נוגע, פקידי הלשכה למשל.
אייל ינון:
וזה לא דומה ללשכות אחרות כי לשכת עורכי הדין היא היחידה שהוקמה בחוק. לכן לשכת רואי חשבון, לשכת השמאים, כל אלה הם לא תאגידים.
ארז גלהר:
אני רוצה להציג דוגמאות לנושאים שהיו בוועדת החוקה שמצד אחד היו השמאים לדוגמא ומצד שני עורכי הדין. זה בפירוש נגע לסמכויות ולתפקידים של עורך הדין החבר בלשכת עורכי הדין.
שלי יחימוביץ:
כמו מה? תן דוגמא.
ארז גלהר:
סמכויות שנלקחו מעורכי הדין, הרחיבו אותם ואמרו: לא רק אתם תעסקו בזה, גם לשמאים יהיה מותר.
היו"ר דוד טל:
גם רואי חשבונות או מבקרי פנים.
ארז גלהר:
וזה נגע לכיסו של עורך הדין, גם נגע.
אייל ינון:
הבעיה היא שהמחוקק נתן ללשכת עורכי הדין עדיפות, כבר לפני שנים, בשנות השישים, שהוא לא נתן לאיגודים אחרים.
ארז גלהר:
מאה אחוז, אבל שוב אני חוזר לתכלית החוק, שקיפות. נאמר כאן שכל מה שאנחנו רוצים שחברי הכנסת ידעו שיש פה איזו אג'נדה כלכלית למי שבא בפניהם. ואם אתה אומר אני כמייצג השמאים או עובד השמאים יהיה צריך לומר, אבל עורך הדין לא - יש פה משהו שאני חושב שלא לזה התכוונו.
היו"ר דוד טל:
תודה, שלי בבקשה.
שלי יחימוביץ:
שתי הערות. אחת להערה של לשכת עורכי הדין. אני רוצה להגיד שבכל ישיבה נטענת על ידי לשכת עורכי הדין טענה הזויה מקודמתה. בפעם הקודמת שמענו טענה שצריך להחריג אותה כדי שהלקוח, במקרה שהוא לקח עורך דין אחר שהוא לא עורך הדין הקבוע שלו לצורך הלובינג, והוא מתבייש לחשוף את העובדה בעיני עורך הדין הקבוע שלו, שקלונו לא ייחשף ברבים וצריך לשמור על החיסיון של הנוכחות של עורך הדין בכנסת, זה היה הנימוק, אני לא צוחקת, אתם זוכרים, זה הועלה הנימוק המופרך הזה. ועכשיו אנחנו שומעים שאנחנו בכלל צריכים להגביל לפי מספר השעות. האם לפי דקה, 10 דקות, יום, המטרז' שעושה עורך דין מהרגע שהוא נכנס בפתח הכנסת ועד שהוא יוצא. 2 הטענות מופרכות. עורך שדין שנמצא כאן למען לקוח נמצא למען לקוח. הוא מייצג אותו לפעמים, ואני מקווה שלא אפגע בחברי הלוביסטים, לפעמים אפילו יותר בכישרון מאשר לוביסטים, ולו רק בגלל שעורכי דין מסוימים נהנים מפרסטיג'ה מאוד עמוקה ורחבה וברגע שהם נכנסים לחדר חברי הכנסת רוחשים להם כבוד רב, אבל זה עדיין לא הופך אותם למי שאינם עובדים למען לקוח. לשון החוק כאן היא מאוד ברורה, מאוד ממוקדת ואין שום סיבה להחריג בעניין הזה את לשכת עורכי הדין.
לעניין הערתו של ארז, אני מודה שלא חשבתי על זה ואני מודה שיש ממש בטענה שלו כיוון שלשכת עורכי הדין יש לה סטנדינג מיוחד ומכובד כשהיא באה להביע את דעתה בוועדת חוקה למשל או בענייני משפטים כגורם שיש לו - - -
ארבל אסטרחן:
זה נציגי פורומים, זה לא העובד של הלשכה.
שלי יחימוביץ:
כשלשכת עורכי הדין באה כלשכת עורכי הדין ומביעה עמדה בענייני חוק ושלטון החוק וזה בא לידי ביטוי בהרבה ישיבות של הוועדה - אני מקבלת את העובדה שהיא נהנית מהסטנדינג המיוחד שנקבע לה בחוק. אבל בדוגמא שנתן ארז שהיא באה כגילדה שמגנה על האינטרסים הכלכליים שלה לעומת שמאים או לעומת רואי חשבון, יכול להיות שאנחנו צריכים למצוא דרך להגביל את לשכת עורכי הדין או להחיל עליהם את אותם כללים.
היו"ר דוד טל:
אני חייב לנעול את הישיבה אבל נשוב ונדון גם בבעיה שהעלתה נציגת לשכת עורכי הדין, גם בבעיה שהעלה ארז גלהר, שלא כעורכי הדין שמוצאים לכל פיתרון בעיה - אנחנו נשתדל למצוא פיתרון לבעיה. תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:50