פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, י"ג אדר ב' התשס"ח (19 במרץ 2008), שעה 10:00
סדר היום:
הצעת חוק לקידום ישוב מפוני גוש קטיף, חבל עזה וצפון השומרון (תיקוני חקיקה),
התשס"ח-2008
הצעתו של חבר הכנסת זאב אלקין וקבוצת חברי כנסת
נכחו:
חברי הוועדה:
סטס מיסז'ניקוב – היו"ר
זאב אלקין – מ"מ היו"ר
יולי אדלשטיין
אלחנן גלזר
עמירה דותן
אבשלום וילן
שי חרמש
יעקב ליצמן
אורית נוקד
ניסן סלומינסקי
ראובן ריבלין
מוזמנים:
עו"ד כרמית יוליס, משרד הפנים
עו"ד ארז קמיניץ, משרד המשפטים
עו"ד איתי אהרונסון, יועץ משפטי, מינהלת סל"ע, משרד ראש-הממשלה
מנחם כהן, אחראי תחום התיישבות חלופית, מינהלת סל"ע, משרד ראש-הממשלה
עו"ד מיכאל כרמל, מינהלת סל"ע, משרד ראש-הממשלה
ענת קונפורטס, יועצת תקשורת, מינהלת סל"ע, משרד ראש-הממשלה
ירון סולומון, המחלקה להתיישבות, תנועת האיחוד החקלאי
ניר פפאי, החברה להגנת הטבע
ייעוץ משפטי:
שגית אפיק
ענת מימון
ייעוץ כלכלי:
סמדר אלחנני
מנהל הוועדה:
טמיר כהן
רשמה וערכה:
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק לקידום ישוב מפוני גוש קטיף, חבל עזה וצפון השומרון (תיקוני חקיקה),
התשס"ח-2008
הצעתו של חבר הכנסת זאב אלקין וקבוצת חברי כנסת
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני פותח את ישיבת ועדת הכספים בהצעת חוק לקידום ישוב מפוני גוש קטיף, חבל עזה וצפון השומרון של חבר הכנסת זאב אלקין וקבוצת חברי כנסת. ברגע שנאשר את הצעת החוק נציין את שמותיהם.
זאב אלקין:
כנהוג, אני אעדכן את הוועדה לגבי השלבים האחרונים של התיאום ואני אתחיל מהסוף. הגענו לתיאום מלא עם הממשלה ואנחנו מבקשים להצביע היום על הצעת החוק. הנוסח שמונח כרגע לפניכם, אולי נעבור עליו ונערוך את התיקונים האחרונים שדרושים במהלך התיאום שנעשה ונצטרך גם את עזרת היועצת המשפטית לניסוח כמה מהסעיפים שיש הסכמה לגבי התוכן אבל צריך להחליט איך מנסחים אותם.
אני מציע שנלך לפי הנוסח שמונח לפני כולנו. בסעיף ההגדרות של החוק, בהגדרת "מפונה" נשארת רק הצעת המציעים וההצעה של הממשלה יורדת. בהערת עריכה אומר שצריך גם להוסיף מרכאות למילה "מפונה".
ניסן סלומינסקי:
המשמעות בתוכן היא שהמפונה הוא זכאי. אלה שפינו אותו הם לא זכאים.
זאב אלקין:
בקשה מחברי הכנסת. אני מאוד נחוש להצביע היום כי בגלל לוח הזמנים של המושב שכנראה מתקצר , זאת ההזדמנות האחרונה שלנו להצביע. הבקשה שלי היא שנעסוק בחוק עצמו ואת הדיון לגבי כל הצדדים האידיאולוגיים של הפינוי, נדחה להזדמנות אחרת.
ראובן ריבלין:
רציתי לומר שלמרות שיש לי הערות, מה שהוא מצביע, אני מצביע.
איתי אהרונסון:
הבהרה לעניין הזה. בתוך הגדרת מפונה יש לנו שלושה סוגים שונים של זכאויות. האחד, זכאי להסכמי העתקה לפי סעיף 85, השני, בדרך כלל הילדים, גם שוכרים פרטיים שהיה להם מרכז חיים אבל לא היה להם בית עם ותק של שלוש שנים והם מעל לגיל 18. זה לא קיים בהגדרה אלא קיים במקומות אחרים. הממשלה מכירה בזכות שלהם להמשיך עם הקהילה לפי תנאים וכללים שנקבעו. הסוג השלישי, אנשים שבעצם לא גרו בגוש, כן היו להם בתים וכבר בחוק עצמו נקבע שגם להם יש זכאות לפטור ממכרז. הם זכאים לפטור ממכרז אבל לא זכאים ליתר ההטבות. כלומר, אנחנו בסופו של דבר הסכמנו להצעת המציעים כיוון שיש להם זכאות לפטור ממכרז ודרך זה הם יוכלו גם להצטרף לקהילות ולקבוצות למרות שהם לא גרו בגוש.
זאב אלקין:
נקודה נוספת שקשורה לסעיף ההגדרות. הממשלה מציעה, לאחר שקראנו את הנוסח, בגלל בעיות סרבול, להכניס את ההגדרה של הסכם ההתיישבות לתוך סעיף ההגדרות עצמו.
ארז קמיניץ:
הוא מופיע בעוד כמה מקומות.
זאב אלקין:
הוא מופיע בסעיף ב(1) וצריך אותו אחר כך עוד כמה פעמים. לכן הוצע להכניס אותו לסעיף ההגדרות.
ארז קמיניץ:
הסכמים לצורך התיישבות בישובים המנויים בפרטים 1 עד 4 לתוספת הראשונה, לרבות הסכמים.
איתי אהרונסון:
לרבות הסכמים לפי סעיף 85.
יעקב ליצמן:
על איזה סעיף אתם מדברים?
זאב אלקין:
אנחנו מוסיפים הגדרה חדשה שלא הייתה קיימת לגבי הסכם התיישבות.
שגית אפיק:
עכשיו יש את הנוסח שאומר: הסכם התיישבות, לרבות הסכמים או כתבי התחייבות בנוסח כפי שתקבע הממשלה.
ארז קמיניץ:
קחי את הרישא, הסכמים לצורך התיישבות בישוב.
איתי אהרונסון:
עם לרבות. לפני ה"לרבות" הקיים תוסיפי "לרבות הסכמי העתקה לפי סעיף 85 לחוק ההתנתקות" ואז תמשיכי עם "הלרבות" הקיים.
יעקב ליצמן:
אתה מדבר על מה שהיה ואתה מוסיף מה שיהיה.
זאב אלקין:
נכון. זה כולל את כל ההסכמים שנחתמו.
יעקב ליצמן:
בעברית פשוטה, אתה מדבר על החוק שהיה ואתה מוסיף כרגע.
ארז קמיניץ:
החוק לא משנה בעניין הזה כי החוק לא משנה סמכויות. הוא אומר שהממשלה תמשיך בכלי של סעיף 85, בכלי של החלטות ממשלה ועכשיו אנחנו קובעים לוחות זמנים לממשלה לפי הכלים שקיימים בידה.
זאב אלקין:
אנחנו מתקדמים לסעיף 3 שהוא הסעיף של לוחות הזמנים. יש תיקון בתוך סעיף 3(ב)(1). צריך להשמיט כאן פסקה מסוימת, שמתחילה במתים "אלא אם כן האריך השר". את כל החלק הזה מ"אלא אם כן האריך השר באישור ועדת שרים לתקופה זו, תעמוד ההצעה בתוקפה תקופה מוארכת" – כל זה יורד. הרעיון הזה מנוסח אחרת עובר לסוף המשפט, אחרי המלים "לאחר פקיעת ההצעה".
איתי אהרונסון:
אני אומר לא את הנוסח המדויק. "ואולם השר רשאי באישור ועדת הכספים להאריך את התקופה הקבועה בתוספת השנייה".
צריך לוודא שהנוסח הזה גורם לכך שאחרי שהוארכה התקופה שבתוספת השנייה, המנגנון קיים.
זאב אלקין:
המשמעות של השינוי הזה לעומת מה שהיה כתוב, זה להחזיר את זה למה שבעצם סוכם, שתוספת הזמן שוועדת הכספים יכולה לאשר לממשלה על פי בקשתה לא מתייחסת רק לאפשרות שלמפונים יהיה יותר זמן לחשוב אבל הממשלה תישאר נעולה אלא היא מתייחסת לעצם ניהול משא ומתן. במידה שהממשלה תשכנע את ועדת הכספים שהיא צריכה יותר זמן לניהול משא ומתן מול המפונים, היא יכולה לבקש את תוספת הזמן הזה ולא שהממשלה תישאר בעמדתה בלי לזוז ורק המפונים יקבלו יותר זמן לחשוב. זאת משמעות השינוי שאנחנו מבצעים וזה באמת מה שסוכם.
המשפט האחרון למעשה יורד. אחרי שכתבנו את ההגדרה, המשפט האחרון בסעיף הזה יורד והוא לא רלוונטי.
בסעיף קטן (2) בסעיף (ב), היכן שיש שתי אפשרויות, שלושה או ארבעה, נשאר ארבעה ושלושה יורד. מה שכתוב בסוגריים, אנחנו רוצים להבהיר מבחינה משפטית. אם מוסיפים "ובלבד שחלפו חודשיים מתחילתו של חוק זה" למה הכוונה. הממשלה טוענת שהכוונה היא לכך שפרק הזמן המינימלי עבור מינהל מקרקעי ישראל, ברגע שהחוק התחיל לפעול, הוא חודשיים. זה לא שמתחילים כל לוחות הזמנים לספור מחודשיים מרגע שעבר החוק, אלא שלא יקרה מצב שבמידה וכל התנאים האחרים קיימים, דורשים מהמינהל להוציא את זה מיידית. אנחנו רוצים שזה יפעל מיד, אבל שהמינהל יקבל לפחות חודשיים מרגע העברת החוק אם כל התנאים האחרים כבר קיימים.
ראובן ריבלין:
אם כותבים חודשיים מיום העברת חוק זה, זה תיקון? החוק הוא חוק פינוי-פיצוי.
שגית אפיק:
לא, זה החוק הזה.
זאב אלקין:
זה חוק עצמאי. אגב, זה רגע היסטורי, זה חוק שני שעוסק במפונים מאז החוק ההוא.
שגית אפיק:
זה חוק שעומד בפני עצמו אבל הוא גם מתקן את חוק התכנון והבנייה.
ראובן ריבלין:
הייתי כותב "של הוראות חוק זה" כדי שלא יבואו ויאמרו שחוק זה הוא פינוי-פיצוי.
זאב אלקין:
הוא חוק עצמאי לגמרי.
ראובן ריבלין:
אם כתוב תיקוני חקיקה, תכתבי הוראות חוק זה. אם אתם מוציאים תיקוני חקיקה, זה משהו אחר.
שגית אפיק:
אנחנו נוציא תיקוני חקיקה.
ראובן ריבלין:
אם כן, אין בעיה.
זאב אלקין:
אם אנחנו נעשה חמישה תנאים ונכניס את זה כתנאי, זה יהיה ברור. אם כן, יהיו כאן חמישה תנאים וזה ייכנס לתנאי.
שגית אפיק:
או שנכניס את זה בסעיף התחילה.
זאב אלקין:
לא. גם לגבי המינהל אני רוצה להתחיל מיידית.
ניסן סלומינסקי:
הוא חייב להתארגן.
זאב אלקין:
אני לא רוצה שהוא יצטרך לחתום מיידית. אני רוצה שהחודשיים שנתנו לו יתחילו להיספר מיד מיום ההעברה.
ארז קמיניץ:
יש הסכמים שכבר נחתמו. יכול להיות שמרגע תחילתו של החוק כבר היה צריך לחתום.
זאב אלקין:
זה ייכנס כתנאי חמישי וכך זה יפתור את הבעיה.
בסעיף קטן (ב) של התנאים בתוך סעיף קטן (2) יהיה כתוב ש"הממשלה התקשרה עם המפונים בהסכם התיישבות".
בסעיף קטן (ג) של התנאים, מה שמנוסח כאן כהצעת הממשלה יורד ולעומת זאת יש תיקונים בהצעת המציעים.
ארז קמיניץ:
צריך להוסיף ש"הוסרו השעבודים, עיקולים או כל זכות אחרת הנוגדת את הזכויות שלפי ההסכם, נושא ההתקשרות" ובהמשך אותו הדבר.
זאב אלקין:
לא, בהתאם לתנאים ולוח זמנים להסרת – ושוב, צריך לחזור על כל הרשימה הזאת. יש תוספת מילה, תנאים. איפה שכתוב שעבודים, צריך להוסיף את כל הרשימה.
ארז קמיניץ:
תכתבו ביחיד. הוסר השעבוד.
שגית אפיק:
הוסר השעבוד, העיקול או כל זכות אחרת הנוגדת את הזכויות בהסכם נושא ההתקשרות.
ארז קמיניץ:
את רוצה לקרוא לזה להלן משהו?
שגית אפיק:
זה כבר נראה. אנחנו ננסח את זה.
זאב אלקין:
בהתאם לתנאים ולוח הזמנים להסרה של כל הדבר הזה.
שגית אפיק:
בהתאם לתנאים ולוח הזמנים. מה זה התנאים?
איתי אהרונסון:
התנאים שבהסכם.
שגית אפיק:
הוסר השעבוד, העיקול או כל זכות אחרת הנוגדת את הזכויות בהסכם ההתקשרות ובכתב ההתחייבות.
ארז קמיניץ:
את הסכם ההתקשרות, לא צריך.
זאב אלקין:
הסכם ההתיישבות.
ארז קמיניץ:
נכון.
זאב אלקין:
תנאי ד' שהציעה הממשלה, נשאר ומתווסף עליו עכשיו תנאי ה' של החודשיים, שחלפו חודשיים מיום.
שגית אפיק:
זה יהיה: חמישה תנאים אלה וחודשיים נכנס כתנאי.
זאב אלקין:
לא. זה לא פותר אלא זה יוצר מצב הפוך.
שגית אפיק:
זה יותר גרוע. תצטרך לחכות חודשיים. חודשיים צריך להיות למעלה.
ארז קמיניץ:
אתה רוצה לומר שגם אם הם חתמו תוך חודש, הם יוכלו לחתום על זה? ברור שהם יוכלו.
ראובן ריבלין:
עד חודשיים.
זאב אלקין:
לא, לא רק זה. אני רוצה שאחרי חודשיים יתחיל להיספר.
ארז קמיניץ:
ברור שאם אדם רוצה לקיים את החיוב שלו במועד מוקדם למועד.
זאב אלקין:
הבעיה שלי לא הייתה זאת אלא היא הייתה אחרת. אני חושש שהתוספת הזאת "ובלבד שחלפו חודשיים מתחילתו של חוק זה", היא לא תפעיל את השעון רק אחרי חודשיים. אם זה יהיה כמו שהממשלה מציעה, הניסוח יאמר: "הממשלה אחראית לכך שמינהל מקרקעי ישראל יהיה ערוך להתקשר בהסכמים הנדרשים עם המפונים בתוך החודשיים ממועד שבו התקיימו כל התנאים ובלבד שחלפו חודשיים". זה בסדר, זה נותן את זה.
ראובן ריבלין:
אתה נותן להם חודשיים קודם כל להתארגן.
זאב אלקין:
אם היום יש לי את כל התנאים, האם בעוד חודשיים המינהל חייב לחתום?
ארז קמיניץ:
נכון. בתוך חודשיים.
זאב אלקין:
זאת המטרה. אם כן, השארנו את הצעת הממשלה ואז נשארים ארבעה תנאים.
בסעיף 3(א) יש תיקון נוסח. היכן שכתוב אצלכם "לגבי הישובים המנויים בתוספת ה'". במקום "תוספת ה'" צריך להיות "תוספת א' פרט 5".
ארז קמיניץ:
לדעתי תוספת ראשונה.
זאב אלקין:
בסדר.
בסעיף קטן (ב) בסעיף (3) יש תיקון למה שכתוב כרגע: "הממשלה לא תהיה אחראית לעיכוב בלוח הזמנים בכל הנוגע לפיתוח תשתיות". לא שהיא לא תהיה אחראית לפיתוח אלא רק לעיכובים שנוצרו בגלל כוח עליון.
ראובן ריבלין:
אלא אם כן היא לא משלמת כסף. נגיד שהיא אומרת תפתחו את התשתיות והיא לא מעבירה כסף – היא לא אחראית.
זאב אלקין:
לא, זה לא כוח עליון.
ניסן סלומינסקי:
הממשלה היא לא כוח עליון.
ראובן ריבלין:
בכל חוק צריך להיות כתוב שכוח עליון לא מחייב.
ניסן סלומינסקי:
כתוב כאן שהממשלה היא לא כוח עליון וזה בסדר.
ראובן ריבלין:
רק כוח עליון יכול לכפות עלינו ממשלה כזאת.
אלה דברים שיש עליהם יסוד מוסד, לשם מה צריך להוסיף עליהם ולכתוב?
זאב אלקין:
זאת בקשת הממשלה. לי זה לא מפריע.
ראובן ריבלין:
אני לא מבין למה צריך לכתוב דבר שהוא מובן מאליו. יכול להיות שיש כאן איזושהי כוונה לא טובה. בסעיף קטן (ב) יכולים לבוא ולומר לך שאין את חתימת שר הפנים והואיל והחוק מסמיך את שר הפנים שלא במסגרת הממשלה אלא במסגרת החוק לחתום על תב"ע חתימת קיום, תאמר הממשלה שהיא לא אחראית על כך. אין כאן אחריות מיניסטריאלית. כוחו של שר הפנים לחתום על תב"ע הוא כוח המוקנה לו מכוח חוק.
זאב אלקין:
זה סעיף שמדבר על משהו אחר לגמרי.
ראובן ריבלין:
תשתיות.
זאב אלקין:
אבל הוא מופעל אחרי שיש תב"ע.
ראובן ריבלין:
שר הביטחון, לפי החוק הבינלאומי כמושל הצבאי, כאחראי, הוא זה שחותם על צו.
זאב אלקין:
זה לא רלוונטי. שואל חבר הכנסת ריבלין למה אתם צריכים את העניין הזה אם הוא חל אוטומטית על כל חוק.
ראובן ריבלין:
למה אתם צריכים שהעיכוב הזה לא יחול על הממשלה? ודאי שכוח עליון לא מחייב את הממשלה ולא מחייב אף אחד, כי אם יש רעידת אדמה או מלחמה או איזשהו דבר שהממשלה לא יכולה לבצע בגלל עקרונות כלליים, היא גם את זה לא תבצע.
אתם מדברים על עבודות תשתית שאינה בידה של הממשלה. קבלן פשט את הרגל. תסבירו לי.
זאב אלקין:
זה דווקא לא.
ראובן ריבלין:
כך כתוב.
זאב אלקין:
לא, לפי כל דין.
ראובן ריבלין:
אני מסיר התנגדות.
ניסן סלומינסקי:
מה זה על פי כל דין?
איתי אהרונסון:
כל עוד שלא הוצא צו מניעה.
ראובן ריבלין:
זה לא על פי כל דין. צו בית משפט מחייב את כולנו. זה לא על פי כל דין. צו בית משפט הוא לא על פי כל דין.
ניסן סלומינסקי:
אם זה כתוב על תשתיות, סימן שעל דברים אחרים לממשלה לא תהיה הגנה של כוח עליון או על פי כל דין.
ראובן ריבלין:
אם אתם מרוצים, אין בעיה.
זאב אלקין:
בסעיף (ג)(2). הממשלה מבקשת לגבי הישובים בהם יש כבר הסכם התחייבות.
ארז קמיניץ:
אולי את ה"כוח העליון" אפשר לצמצם לדברים שהתגלו כפי שהגדרנו.
ניסן סלומינסקי:
תשאיר כוח עליון. זה סעיף מיותר אבל תשאיר אותו כי דברים שהתגלו, לך תדע מה יהיו. גם אם לא תכתוב זה קיים.
זאב אלקין:
בסעיף (ג)(2) יש תוספת. הממשלה מבקשת שבתוספת השנייה, היכן שיש לוחות זמנים, יציינו גם ישובים בהם ההסכם כבר גמור וכאן ייכתב שלגבי הישובים שבתוספת השנייה צוין שההסכם כבר נחתם, הממשלה קיימה את סעיף (ב)(1). אפשר להכניס את זה כאן.
ראובן ריבלין:
יש איזה חוק שכתבנו שעל מבצע החוק לא יחול חוק זה אם יהיה משהו.
שגית אפיק:
זה באמת מיותר.
ארז קמיניץ:
יש הרבה דברים מיותרים בחוק הזה אבל בכל זאת הם נכתבים. אפשר להוריד את סעיף קטן (ב).
יעקב ליצמן:
מבחינתכם כל החוק מיותר.
ארז קמיניץ:
לא, לא נכון. יש דברים שחייבים לעשות אותם. יש פה העתקה של דיני חוזים.
זאב אלקין:
אתם מוכנים להשמיט "כוח עליון"?
ניסן סלומינסקי:
הם רק יפסידו אם זה יישאר. הממשלה תפסיד אם הסעיף יישאר.
איתי אהרונסון:
במסגרת התיאום, קיבלנו את ההערה הכללית של משרד השיכון. הם היו יותר ספציפיים והם אמרו שיש דברים שמהלך העבודות אתה פתאום מגלה שמבנה הקרקע הוא כזה שאי אפשר היה לצפות את זה, אי אפשר היה לדעת ועכשיו זה מחייב אותנו להיערכות אחרת לגמרי מבחינת התשתיות וכולי. משרד השיכון ביקש לא להיקלע למצוקה של לוחות זמנים כאשר אין שום גורם בעולם שמסוגל לאור הדברים שהתגלו לבצע את הדברים בלוח הזמנים.
קריאה:
זאת לא הייתה בקשה של משרד השיכון.
ראובן ריבלין:
עתיקות, אם זה לא כתוב כאן, זה לפי חוק העתיקות ובכל פעם נתמודד עם העתיקות לפי חוק העתיקות.
ניסן סלומינסקי:
אם זה מופיע כאן, זה רק לרעת הממשלה.
ענת מימון:
בפסקה (ב)(2) יש שינוי לגבי פרט 1 ו-2.
זאב אלקין:
נכון.
בסעיף 4, סעיף קטן (א). כאן אנחנו לא מקבלים את הצעת הממשלה ותכף נסביר איך הממשלה תיקנה את בקשתה וצריך לחשוב איך מנסחים את זה. הרעיון הוא שאותם דברים שכבר נמצאים בטיפול, שהספירה תתחיל מרגע שעבר החוק. זאת אומרת, לא הדברים שכבר בטיפול למעשה החוק לא חול עליהם תוך כדי טיפול אלא קיצורי לוחות הזמנים שנובעים מהחוק, הספירה שלהם תתחיל רק מיום כניסת החוק לתוקפו.
ארז קמיניץ:
זה סוג של הוראת מעבר, שיהיה את המינימום שקבוע בסעיפים כאן.
איתי אהרונסון:
מתחילים לספור את המועדים מיום כניסת החוק או מהמועד שהוא התחיל מלכתחילה, לפי הקצר.
זאב אלקין:
זה הרעיון.
איתי אהרונסון:
אם אתה תלך לפי הקצר, אתה תיקח את מה שהתחיל כבר.
ארז קמיניץ:
נניח שהתחילו לספור לפי 60 יום וקיצרנו ל-30 יום, וחלפו 31 ימים, לפי החוק אם אנחנו נחיל את החוק, יש 30 ימים, אלמלא החוק יש 29 ימים. אנחנו הולכים על ה-29 ימים.
איתי אהרונסון:
אם אתה במינוס 6? עברו 60 יום?
ארז קמיניץ:
יפעלו לפי הדין הרגיל.
איתי אהרונסון:
אם עברו 59 ימים?
ארז קמיניץ:
נשאר עוד יום אחד.
איתי אהרונסון:
אתה לא יכול לתת יום אחד להתנגדויות.
ארז קמיניץ:
לא, כבר הוגשה בקשה להתנגדויות. או שאתה נשאר עם הדין הכללי או שאתה נשאר עם החוק המיוחד.
זאב אלקין:
סעיף 6 יורד.
חבר הכנסת זאב אלקין מחליף את היושב-ראש סטס מיסז'ניקוב
איתי אהרונסון:
רק לוודא שכולנו מבינים אותו הדבר. שינוי בצו על ידי השר כולל שינוי פנימי כולל הוספת ישובים וגריעת ישובים וכולל שינוי פנימי בין הישובים.
היו"ר זאב אלקין:
סעיף דיווח יורד.
סעיף 7 שהפך לסעיף 6, כאן יש את בקשת הממשלה לעניין התקנות. אנחנו מבקשים שייכתב "במידה ונדרש". לכאורה, על פניו, נכון להיום, לא נראה שיש צורך בתקנות לסעיף 4.
שגית אפיק:
לא צריך לכתוב את זה כי ברגע שזה רשאי להתקין, הוא לא חייב להתקין תקנות.
היו"ר זאב אלקין:
חשוב לנו שהחוק לא יעוכב בטענה שהשר לא התקין תקנות.
שגית אפיק:
זה סעיף כללי.
ניסן סלומינסקי:
שלא יהיה כמו המשאל על רמת הגולן שעד היום לא קיים בגלל תקנות שהשר לא הוציא.
היו"ר זאב אלקין:
חסר כאן סעיף תחולה שביקשנו שזה יהיה מיום פרסום החוק.
שגית אפיק:
לא צריך.
היו"ר זאב אלקין:
יש תיקונים לתוספת השנייה. אין תיקונים בתוספת הראשונה.
איתי אהרונסון:
קודם כל, זה התוספת הראשונה ולא א'. תורידו את סעיף 6.
היו"ר זאב אלקין:
יש תיקונים לתוספת השנייה. לגבי אמציה, כתוב 6 חודשים – 4 חודשים. לגבי יסודות, במקום 5 חודשים – 4 חודשים. עין צורים, במקום 6 חודשים – 5 חודשים. פלמחים , במקום 6 חודשים – 4 חודשים. מתווספת כל הרשימה של גמור או חוזה נחתם או איך שאתם רוצים לנסח את זה.
ארז קמיניץ:
כל מי שכתוב בתוספת הראשונה, חייבים לקבוע אותם.
היו"ר זאב אלקין:
הרשימה היא: שומריה, אשקלון (שכונת הרצוג או מתחם הגולף).
ארז קמיניץ:
הזיהוי בדרך כלל נעשה לפי גוש וחלקה שאין לי אותם כאן.
היו"ר זאב אלקין:
אתם ביקשתם לעניין שכונת הרצוג בלבד. אשקלון (שכונת הרצוג). ניצן, ניצנים, בת הדר, תלמי יפה, מבקיעים, בוסתן הגליל, יד חנה, יד בנימין, מגן שאול. זה צריך להתאים לכל התוספת הראשונה. כל הישובים שמופיעים בתוספת הראשונה צריכים להיות שם.
ארז קמיניץ:
לגבי סעיף (3)(ב). הממשלה לא תהיה אחראית וכולי. אני מסכים שאין צורך בכוח עליון.
שגית אפיק:
"הממשלה לא תהיה אחראית לעיכוב בלוח הזמנים בכל הנוגע לפיתוח תשתיות כאשר קיימת מניעה לפיתוח התשתיות".
איתי אהרונסון:
בואו נראה אם אנחנו צריכים לפתור את הבעיה שמשרד השיכון הצביע עליה והיא המקרה הקיצון בו בגלל הפתעות בלתי צפויות.
היו"ר זאב אלקין:
כתוב כאן, לפי דין. כאן אני רוצה תוספת, בעקבות ההערה שלך. הסיכום עם משרד השיכון היה שלא תהיה אחראית למניעה לפיתוח תשתיות לפי כל דין שלא הייתה ידועה.
איתי אהרונסון:
אתה מערבב עכשיו בין שתי נקודות שהם העלו.
היו"ר זאב אלקין:
למשל, עתיקות שהם ידעו – לא נכנס. אני לא פוטר אותם מעיכובים בגלל זה.
איתי אהרונסון:
בוא נחדד כי הם ביקשו משהו מעט שונה. הם אמרו שכאשר משהו שלא היה ידוע והתגלה במהלך העבודה.
היו"ר זאב אלקין:
שלפי החוק מחייב.
איתי אהרונסון:
לא, החוק נכנס בסעיף השני.
ניסן סלומינסקי:
נניח התברר להם שהסלע שם הוא קצת יותר קשה.
איתי אהרונסון:
זה כוח עליון.
ניסן סלומינסקי:
שלא ינצלו את זה.
היו"ר זאב אלקין:
הם כתבו כגון ארכיאולוגיה וגיאולוגיה, אבל זה לא הניסוח.
איתי אהרונסון:
נכון.
היו"ר זאב אלקין:
אנחנו אמרנו שמקובלים עלינו רק דברים שלא היו ידועים. ארכיאולוגיה זה דין, זה לפי חוק, זה לא בגלל שזאת ארכיאולוגיה אלא זה לפי חוק העתיקות וחייבים לעשות דברים מסוימים. זה נכנס להגדרה הזאת. גיאולוגיה זה מסוג הדברים שיצטרכו להוכיח שזה כוח עליון.
ניסן סלומינסקי:
תשאיר כוח עליון ושופט יחליט אם זה כוח עליון או לא.
ארז קמיניץ:
מניעה לפיתוח תשתיות על פי כל דין.
היו"ר זאב אלקין:
שלא היה ידוע בזמן החתימה על הסכם ההתיישבות.
איתי אהרונסון:
אם אתה רוצה להוסיף איזה משהו חריג שהתגלה ושלא היה ידוע.
היו"ר זאב אלקין:
לא, חריג שהתגלה אני לא רוצה.
ניסן סלומינסקי:
אתה לא תדע להגדיר מה זה. על פי כל דין שלא היה ידוע.
איתי אהרונסון:
בוא נחשוב על גיאולוגיה. גיאולוגיה זה לא על פי דין אבל יש דברים מאוד חריגים.
ארז קמיניץ:
אנחנו נכנסים כאן לשאלה של דיני סיכול.
ניסן סלומינסקי:
אם נניח יתברר שיש שם נפט. יכול להיות שתגיע להסדר עם התושבים.
היו"ר זאב אלקין:
אם מישהו יעתור נגד המדינה לבית המשפט ובית המשפט יקבע שאלה נסיבות מצדיקות, חסרים לך חוקים שגם בלי נסיבות מצדיקות אתה לא מקיים?
איתי אהרונסון:
לפרוטוקול נרשום שזו הייתה הכוונה.
היו"ר זאב אלקין:
בסדר גמור. אנחנו נוסיף לניסוח. כוח עליון יורד בסעיף הזה. הממשלה לא תהיה אחראית לעיכוב בלוח הזמנים בכל הנוגע לפיתוח תשתיות לפי כל דין שלא הייתה ידועה בזמן חתימת ההסכם.
איתי אהרונסון:
זה מאפשר להפר חוק. אם יש מניעה על פי דין ואתה אומר שלמרות שיש מניעה על פי דין, אתה חייב לבצע.
היו"ר זאב אלקין:
אני אתן לך דוגמה למה התכוונו. בזמן אישור התב"ע כתוב במזרח לכיש שהם צריכים לתאם כל מהלך עם החברה להגנת הטבע. בגלל שזה חלק תנאי התב"ע, כרגע זה על פי דין. אני לא רוצה שהעיכובים שנובעים מלוח הזמנים בגלל זה יקוזזו להם כי את זה הם ידעו מראש. כאשר קבענו כאן לוח זמנים, זה היה ידוע מראש.
ניסן סלומינסקי:
נניח קבעו לוח זמנים וידעו שיש שם עתיקות. בעתיקות יש לוח זמנים, אתה מזמין את החברה, משלם ועושה את הבדיקה. אם הם ידעו את זה מראש והתחייבו על לוח זמנים של 4 חודשים והם ידעו מראש שיש את הנושא של העתיקות, הם לא יכולים לבוא ולומר מצטערים, יש עתיקות. יכולת לפתור את זה בחודש הראשון כי ידעת כאשר חתמת על ארבעה חודשים. אני רוצה לחייב את הממשלה להפעיל את כל מה שקשור לבדיקת העתיקות בתקופה שנקבעה. הרי זאת פרוצדורה של זמן להזמין אותם כשאין כסף.
ארז קמיניץ:
בוא ניקח לדוגמה שהממשלה התרשלה, היה ידוע שיש שם עתיקות והיא הייתה צריכה לעשות את כל הפרוצדורה של חוק העתיקות ולא עשתה.
ניסן סלומינסקי:
היא ידעה את זה בזמן החתימה על לוח הזמנים.
ארז קמיניץ:
המשמעות היא שאתה רוצה לחייב אותה לעשות על אף זאת?
היו"ר זאב אלקין:
כתוב כאן שהממשלה לא תהיה אחראית במקרים האלה.
ניסן סלומינסקי:
היא כן אחראית. נניח יש החלטת בית משפט לעיכוב עבודה למשך שלושה חודשים, הממשלה ידעה את זה כשהיא חתמה והיא חתמה על חמישה חודשים. היא ידעה ששלושה חודשים מתוך זה היא לא יכולה לעבוד והיא ידעה זאת מראש. היא לא יכולה לומר ששלושת החודשים האלה יצאו.
ארז קמיניץ:
זה מטיל נטל על הממשלה בעת עריכת ההסכמים.
ניסן סלומינסקי:
ודאי. לגבי מה שהיא יודעת. מה שהיא לא יודעת, היא לא יודעת. אנחנו מדברים רק על מה שהיא יודעת.
היו"ר זאב אלקין:
זה בדיוק מה שסוכם עם משרד השיכון, שאנחנו לא מקזזים להם עיכובים שהיו ידועים.
ארז קמיניץ:
יש מצבים בהם אולי אפילו הסכמנו שתהיה פגיעה בלוח הזמנים והנה כאן מחייבים את הממשלה.
ניסן סלומינסקי:
זה לא אומר שהיא חייבת לעשות את זה, אבל היא תהיה אחראית על העיכוב. אם העיכוב מתואם, היא לא תצטרך לשלם פיצויים כי זה מתואם. כאן לא מדובר על כך שהיא חייבת לעשות אף על פי כן ולמרות הכל. הכוונה שהיא תצטרך עכשיו לזרז משהו אחר, תצטרך לשלם איזשהו פיצוי שיגרום לה לפעול.
ארז קמיניץ:
יש כאן דברים של חוסר ודאות. יש מתחם של חוסר ודאות ואנחנו לא יכולים להגדיר אותו עכשיו. אם אתה מטיל את הנטל הזה לזמן ההסכמים.
ניסן סלומינסקי:
אני מדבר על מה שהממשלה יודעת. אם לא ידעו שיש עתיקות ואחר כך גילו, זה לא נקרא שהיא יודעת.
ארז קמיניץ:
לכן התחלתי מחוסר הוודאות. יכול להיות שהממשלה יודעת שיש משהו שלפי דין עשוי לעכב אבל היא חושבת שתוך שלושה-ארבעה חודשים היא תסיר את העיכוב הזה. אם הסעיף הזה יישאר על כנו, היא לא תיקח את הסיכון של ארבעת החודשים.
ניסן סלומינסקי:
היא תכתוב את זה בהסכם. לוח הזמנים יהיה כזה אלא אם כן.
ארז קמיניץ:
יש מצבים בהם אני יכול להסכים אתך ויש מצבים בהם אני מניח שתוכל להסכים אתי שלא לזה הכוונה. לכן אני חושב שהניסוח הזה הוא קשה מדיי. החובה לממשלה לעשות משהו למרות שיש מניעה על פי דין, כאשר המניעה ידועה, יש מצבים בהם כולם היו מסכימים שלא לזה התכוונו. בעיניי זה קשה מדיי.
היו"ר זאב אלקין:
מה אתה מציע? מה הניסוח שאתה מציע?
ארז קמיניץ:
לסמוך על זה שהממשלה באמת רוצה לגמור את הפרוייקטים האלה בסופו של דבר.
היו"ר זאב אלקין:
זה בסדר, אז אפשר לא לחוקק את החוק. איזה ניסוח אתה מציע?
ארז קמיניץ:
מניעה על פי דין היא מניעה על פי דין ולא משנה אם ידענו או לא ידענו. אין באמור כדי לגרוע מחובת הממשלה לעשות את מרב המאמצים להסיר מניעה על פי דין.
ניסן סלומינסקי:
אתה יכול לכתוב על פי דין אלא אם כן ידעה הממשלה זאת מראש.
ארז קמיניץ:
יש מצבים שידעתי מראש ובכל זאת לא היה בכוחי. כל דבר שהייתי עושה, לא היה מספיק.
ניסן סלומינסקי:
אז לא היית חותם על לוח זמנים כזה. הממשלה תחתום על לוח זמנים כשהיא יודעת שהיא לא יכולה לבצע?
ארז קמיניץ:
לוח הזמנים הוא היום והידיעה היא במועד בו מתחילים לספור את תשעת החודשים.
קריאה:
המניעה, בין אם הייתה ידועה ובין אם לא הייתה ידועה, ייכתב כאן "ואולם הייתה המניעה לפי דין, הממשלה תפעל בשקידה להסרת המניעה". משהו בסגנון הזה. לחייב את הממשלה בחיוב השתדלות.
איתי אהרונסון:
בלית ברירה אנחנו מקבלים את זה, אבל עלול להיות מצב שבו דרך הדין יכולים למצוא כל מיני סיבות למשוך את לוח הזמנים. צריך לדעת לעשות את ההבחנה הנכונה, מתי זה אמיתי ומתי זה לא אמיתי.
היו"ר זאב אלקין:
בסדר. זה סוכם. אתם תנסחו את זה.
נדמה לי שסיכמנו את כל הנקודות.
שגית אפיק:
אני רוצה לחזור לסעיף (3)(ב)(1), לגבי ההארכה.
היו"ר זאב אלקין:
ההארכה היא של לוח הזמנים בתוספת השנייה, של משא ומתן.
שגית אפיק:
בסעיף 2 תתווסף ההגדרה של הסכמי התיישבות: "הסכם לצורך התיישבות בישוב מהישובים המנויים בפרטים 1 עד 4 לתוספת הראשונה, לרבות הסכם העתקה לפי סעיף 85 לחוק. הסכם או כתב התחייבות בנוסח כפי שתקבע הממשלה".
בהגדרה "מפונה" יורדת הצעת הממשלה ונשארת ההצעה הראשונה של "זכאי וכן מי שזכאי לפיצוי וכולי".
סעיף 3(ב)(1) יאמר: "הממשלה תתקשר בהסכמי התיישבות" והגדרנו אותם, "עם המפונים ועם כל גורם נוסף".
לאחר נקודה-פסיק ייאמר: "ההצעה תעמוד בתוקפה למשך 60 ימים מיום שנמסרה למפונים ולצדדים הנוספים". ירד המשפט שאומר "אלא אם כן האריך השר". "לא קיבלו המפונים את ההצעה בתום התקופה, תפקע ההצעה והוראות סעיף זה לא יחולו לגבי הישוב נושא ההצעה". לרבות לעניין קיום משא ומתן על הסכם התיישבות, ככל שיתקיים לאחר פקיעת ההצעה".
כאן, היכן שכתוב "בפסקה זו", המלים האלו יימחקו ובמקומן יבוא "ואולם השר רשאי, באישור ועדת הכספים להאריך את התקופה המנויה בתוספת השנייה".
בפסקה (2) יהיה "4 אלה". תיכנס הצעת הממשלה "ובלבד שחלפו חודשיים מתחילתו של חוק זה".
בפסקת משנה (ב) יהיה "הממשלה התקשרה עם המפונים בהסכם התיישבות".
בפסקה (ג) יהיה: "הוסר השעבוד, העיקול או כל זכות אחרת הנוגדת את הזכויות לפי הסכם ההתיישבות בהתאם לתנאים וללוח הזמנים להסרת שעבודים שנקבע בהסכם ההתיישבות".
איתי אהרונסון:
שעבודים, עיקולים וכולי.
היו"ר זאב אלקין:
כל הרשימה.
שגית אפיק:
אנחנו נגדיר את זה מחדש.
בפסקה (ד) ייאמר "לא קיימת מניעה אחרת לפי כל דין להתקשר בהסכמים עם המפונים".
בפסקה 3(א), בסופה "לגבי הישובים המנויים בתוספת ראשונה פרט 5".
בפסקה (ב), "הממשלה לא תהיה אחראית לעיכוב של לוח הזמנים בכל הנוגע לפיתוח תשתיות בשל מניעה לפיתוח התשתיות לפי כל דין" ואנחנו נוסיף ש"הממשלה תעשה מאמץ סביר או השתדלות ראויה להסרת המניעה לפיתוח התשתיות".
בפסקה (ג)(2), לגבי ישובים שבתוספת השנייה נאמר שבוצע.
איתי אהרונסון:
נכתבה המילה "בוצעה".
שגית אפיק:
אפשר לראות את הממשלה כאילו מילאה את חובתה לפי אותה פסקה.
בסעיף (ג)(3) במקום "תוספת א' ו-ב'" יהיה "פרט 1 ו-2 בתוספת הראשונה".
בסעיף 4, הצעת הממשלה יורדת.
ענת מימון:
אנחנו נוסיף הוראת מעבר שהמועדים של תכנון הבנייה יימנו מיום כניסת החוק לתוקף או מיום שהם התחילו להימנות מלכתחילה לפי המועד הקצר.
שגית אפיק:
סעיף 5 נשאר כפי שהוא.
סעיף 6 יורד.
סעיף 7 הופך להיות סעיף 6 וייאמר בו "השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, ואולם לעניין תקנות לביצוע הוראות סעיף 4 יהיה רשאי להתקין בהתייעצות עם שר הפנים".
במקום תוספת א', ייאמר התוספת הראשונה לעניין סעיפים 2 ו-3.
התוספת שנייה. אמציה – 4 חודשים, יסודות – 4 חודשים, עין צורים – 5 חודשים, פלמחים – 4 חודשים, ואז יתווספו אלה שבוצעו. שומריה, אשקלון (שכונת הרצוג בלבד), ניצן, ניצנים, בת הדר, תלמי יפה, מבקיעים, בוסתן הגליל, יד חנה, יד בנימין ומגן שאול.
שי חרמש:
נווה ים בפנים?
היו"ר זאב אלקין:
כן. רק לגבי סעיף חוזה ההתקשרות.
אנחנו מצביעים לקראת קריאה שנייה ושלישית. אין הסתייגויות.
ה צ ב ע ה
אושר פה אחד
תודה רבה.
הישיבה נעלה בשעה 10:55