פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 504
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, י' באדר ב' תשס"ח, 17.3.2008, שעה 09:30
סדר היום:
צו העיריות (עבירות קנס)(תיקון מס' ), התשס"ז-2007 - רעננה
נכחו:
חברי הוועדה:
מנחם בן-ששון – היו"ר
משה שרוני
מוזמנים:
עו"ד איתיאל מלאכי - לשכה משפטית, משרד הפנים
עו"ד מיכל איילון - עיריית רעננה
עו"ד שמלה שי יששכר - עיריית רעננה
צבי לביא - עיתונאי
ייעוץ משפטי: איתמר גלבפיש
מנהלת הוועדה: דורית ואג
קצרנית פרלמנטרית: טלי רם
צו העיריות (עבירות קנס)(תיקון מס' ), התשס"ז-2007 - רעננה
היו"ר מנחם בן-ששון:
בוקר טוב. זוהי ישיבה שנייה שלנו הבוקר. אנחנו עוסקים היום בצווים – בצו עבירות קנס של עיריית רעננה. היו לנו ייסורים רבים בכמה סעיפים, אבל אני מקווה שהיום השאלות תיפתרנה.
בבקשה, אדוני.
איתמר גלבפיש:
שלום לכולם. נמצא בפנינו צו עבירות הקנס של עיריית רעננה. במסמך הכנה שיש לכם, מפורטות העבירות ולידן הסכומים.
אני אתייחס, ברשות היושב-ראש, רק לדברים שיש לנו הערות לגביהם ושינויים, ולא לכל אחת ואחת מהעבירות המוצעות.
היו"ר מנחם בן-ששון:
ברור. היכן שאין לנו שאלות, אז אין בעיה. אנחנו בעמוד 3, מס' 7.
צבי לביא:
שאלו אותי מדוע ועדת חוקה צריכה לדון בצווים כאלה מצחיקים.
היו"ר מנחם בן-ששון:
התשובה היא שתפיסתנו העקרונית, שחקיקת משנה היא לא דבר שולי, וכל דבר שנועד להגביל את זכויותיו של האדם, את רכושו של האדם – וחבר הכנסת שרוני העיר לי באחת הישיבות הקודמות בהן עסקנו בענייני חוקה, שמן הצווים האלה לפעמים אפשר גם להגיע לשלילת חירות של אדם – אז כדאי שנדע מה עשינו. בבקשה.
איתמר גלבפיש:
זוהי הערה שמצויה בגוף הצו – זאת לא הערה שלנו. אני אקפוץ לעמוד 5. ראשית, הערה שלא כתובה לכם, אבל לעניין סעיף של חזיתות בתים, חוק חזיתות בתים, סעיף 2 בו אומר: "לא יתלה אדם, לא יחזיק ולא ירשה לתלות או להחזיק, כבסים או כלי בית בחזית בית הפונה לאחד הרחובות הנמצא בתחום הרשות המקומית שעליהם הודיעה מועצת הרשות המקומית בהודעה ברשומות."
הקנס כאן הוא 430 שקלים. אני זוכר שבאחד הדיונים הקודמים, הוועדה חשבה שקנס מסוג זה לעניין המועצה המקומית עומר הוא גבוה מדי – הורידה את זה ל- 290 – אבל כפי שהוועדה חושבת.
דורית ואג:
עומר ורעננה זה בערך אותו דבר.
איתמר גלבפיש:
מבחינה כלכלית נראה לי שמדובר באותה אוכלוסייה, פחות או יותר.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אתם תעמדו בזה. 290.
מיכל איילון:
יש ברירה להגיד משהו אחר?
איתמר גלבפיש:
ודאי שאת יכולה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
את יכולה לשכנע אותנו.
מיכל איילון:
בואו תגידו לי אתם מדוע אתם חושבים.
איתמר גלבפיש:
אני הסכמתי עם מה שחברי הכנסת אמרו.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני אגיד לך מדוע. אנחנו אמרנו שיש עבירות ויש עבירות. זה לא הצו הראשון – נדמה לי שזה שישי או שביעי שאנחנו עוסקים בו.
איתמר גלבפיש:
לא. זה שישה-עשר או שבעה-עשר.
היו"ר מנחם בן-ששון:
ובעניין הזה, כשנתקלנו – הרי אנחנו קוראים את החומר מראש – על זה אמרנו שנדמה לנו שזה צריך להיות יותר.
משה שרוני:
אני לא מבין את כל הסעיף הזה. "לא יעסיק אדם בעל חיים בתחום העירייה".
היו"ר מנחם בן-ששון:
תכף נגיע לזה.
משה שרוני:
בעיר. איזה עירייה? זה בשטח העירייה?
היו"ר מנחם בן-ששון:
רעננה. רק רעננה. אתה בעמוד 5?
דורית ואג:
לא. הוא התייחס לסעיף הראשון. שם אומרים שהכול בסדר.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אנחנו בעמוד 5 – חזיתות בתים – למעלה, בשורה השנייה. חבר הכנסת שרוני, מעיר לי היועץ המשפטי שזה הצו השישה-עשר, אני חשבתי שהיו לנו רק כעשרה.
איתמר גלבפיש:
אני אפילו לא יכול להתחייב על השישה-עשר.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אנחנו כבר מכירים את הדברים האלה, ויש לנו הערות. אנחנו בזמנו קראנו את הדברים בצורה קפדנית, ואמרנו לעצמנו לגבי תליית כביסה – אבל אתם יכולים לשכנע אותנו שיש נגע קשה מאוד דווקא ברעננה בתליית כביסה.
מיכל איילון:
דווקא אין.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אין, אז תישארו ב- 290, ותספרו לנו אם זה לא הולך.
איתמר גלבפיש:
בסדר. עניין חוק מודעות ושלטים בסעיף 8(א) – התוספת שמוצעת כאן היא לסייג את סעיף 8(א) שעניינו פרסום שילוט וחובת ציון שמו ומענו של המפרסם, שהדבר הזה יחול לעניין מודעות בשטח ציבורי בלבד, ולמעט לעניין מודעות אבל, נשיאת מודעה על כלי רכב ומודעה הנישאת בידי אדם במהלך אסיפה או הפגנה – זוהי תוספת שחוזרת בכל החוקים האלה, הושמטה מהנושא שהוגש על-ידי משרד המשפטים.
מיכל איילון:
אני מסכימה. מקובל עלי.
היו"ר מנחם בן-ששון:
הסיפה שלה היא חוקתית מדאוריתא.
איתמר גלבפיש:
יש לי חדשות גדולות עבור עיריית רעננה בתחום מניעת הרעש. לשמחתי, בעת שעברתי על חוק למניעת מפגעים הבוקר, שמתי לב לסעיף ההסמכה לחוק העזר שלכם, שהוא סעיף 6 לחוק מניעת מפגעים, שקובע שחוק העזר יכול לסטות מהכתוב בתקנות לפי חוק מניעת מפגעים.
לכן, אין בעיה מבחינת הברירה בין ההוראות האלה לבין ההוראות האלה, והוראות חוק העזר גוברות במקרה הזה. צר לי שלא אמרו לי זאת קודם אנשי המשרד להגנת הסביבה – לפחות כשפניתי אליהם בנושא – ומשרד המשפטים.
מיכל איילון:
מה היתה הבעיה?
איתמר גלבפיש:
הבעיה היתה שאנחנו לא הבנו מה היחס בין תקנות מניעת מפגעים (מניעת רעש) – שקבעו הוראות מסוימות לעניין הרעשים – לבין חוק העזר שלכם, כלומר מה ההוראות הגוברות.
מכיוון שיש בידי את סעיף 6 לחוק מניעת מפגעים, שקובע שהוראות שלכם גוברות – אזי אני שקט ואין בעיה חוקית – ואין לי הערות לעניין החוק למניעת רעש.
ההערה הבאה נוגעת לעניין מפגעי תברואה – אנחנו בעמוד 8, חוק למניעת מפגעי תברואה. סעיף 4 קובע בכלליות את חובת סילוק המפגע – מחזיקים, בעלים וכו'.
רשימת המפגעים שהוא כולל - שאותם למעשה חובה לסלק – מצויה בחוק המפגעים. אני תהיתי בייחוד לגבי שני סוגי מפגעים המצויים כאן – שאני זוכר שפעם הוועדה גם מצאה לנכון שלא לכלול, ואפילו בנוסחים שהועברו לנו על-ידי העיריות או על-ידי המשרד, לא כללו.
אחד מהם הוא למעשה (1), להגדרת "מפגע", ואני קורא: "העדר בתי כסא במספר מספיק ומטיפוס מאושר או קיום בית כסא שאינו מטיפוס מאושר, בנכסים המשמשים למטרת מגורים או לעסק או למטרה ציבורית;" – זה אני זוכר שפעם אחת הושמט, אינני יכול להגיד דווקא למה.
מפגע נוסף שכדאי לשים לב אליו הוא המפגע בסעיף (20) – "ניקוי, ניעור או חביטה של מרבד, שטיח או כלי מיטה ברשות הרבים או בחצר, בכל קומת בנין או דירה באופן המזיק לבריאות, לדעת התברואן;"
השיקול כאן של חברי הכנסת האם הם רוצים להכניס את המפגע הזה. אפשר לסייג אותו, להגיד: למעט עניין מפגע לפי סעיף (20).
מיכל איילון:
לגבי (1), אני מבקשת מהוועדה אולי לסייג את זה היכן שכתוב: "למטרת מגורים".
איתמר גלבפיש:
כלומר?
היו"ר מנחם בן-ששון:
כן, כי במסעדה אתה רוצה שיהיו שירותים.
מיכל איילון:
בדיוק, אבל "למטרת מגורים" – עם כל הכבוד.
איתמר גלבפיש:
זאת אומרת, למעט לעניין מגורים. את לא מתערבת לאנשים איזה סוג אסלה תהיה בביתם.
מיכל איילון:
ממש לא.
איתמר גלבפיש:
ובצדק.
דורית ואג:
ברעננה יש תקן – אסלות תלויות בבתים.
איתמר גלבפיש:
אני מסכם: רק לעניין עסקים או מטרה ציבורית. עמדתכם לעניין החביטה של המרבדים והשטיחים.
מיכל איילון:
אני קוראת את הסעיף ואני שואלת: אי-אפשר לחבוט בשטיחים ברשות הרבים? אני גם תוהה לגבי הסעיף.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אתם רוצים שזה יהיה 660 שקל? זאת חביטה יקרה.
מיכל איילון:
מאוד.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אז אולי תורידו את סעיף (20).
איתמר גלבפיש:
הורדנו את זה פעם – אני זוכר.
היו"ר מנחם בן-ששון:
היו ימים – אפילו אני עוד זוכר אותם – שהיו חובטים, והיית שומע את זה בכל השכונה. היום, רוב העבודה נעשית עם שואבי אבק. מי שכבר חובט שטיח בחוץ – אז תהיה דוגמה היסטורית, לראות איך עשו את זה פעם. תתנו לו את זה בשקט, אל תקנסו אותו.
מיכל איילון:
בסדר גמור.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אז למעט סעיף (20).
מיכל איילון:
ולמעט מגורים, בתי כסא.
היו"ר מנחם בן-ששון:
מגורים ושירותים, כן.
איתמר גלבפיש:
נקפוץ לסעיף 10. אני רק אעיר לכם לעניין דרכי החקיקה. לבקשת הוועדה, ניסחתם חוק שעניינו מחיקת סעיפי העונשין מחוקי העזר.
ברם, התיקון לחוק מפגעי תברואה – מה שעשיתם; אינני יודע אם זה כבר אושר סופית, אני מקווה שלא – הוא מוחק את כל סעיף 10.
מיכל איילון:
לא, אבל תיקנתי את זה.
איתמר גלבפיש:
אז אני לא יודע. צריך לעשות את זה שדינו יהיה עבירה. במקום למחוק את כל הסעיף, להגיד: דינו יהיה עבירה.
מיכל איילון:
נכון.
איתמר גלבפיש:
בסדר, אני מקווה שתיקנתם.
היו"ר מנחם בן-ששון:
זה היה קודם פשע?
מיכל איילון:
הערתם לנו על כך.
איתמר גלבפיש:
זה אני הערתי בפעם שעברה?
מיכל איילון:
לא איתך דיברתי .
איתמר גלבפיש:
יכול להיות שאני העברתי להם את ההערה, אבל בסדר.
מיכל איילון:
אבל זה תוקן.
איתמר גלבפיש:
בסדר גמור. רק תוודאו שלא תמחקו את כל סעיף 10 לחוק הזה, כי אז חסרות לכם עבירות.
אני ממשיך הלאה. סעיף 10(3) הוא אחת העבירות: "המניח כלי קיבול לאשפה ברחוב;"
אני לא הבנתי מה לא בסדר בלהניח כלי קיבול לאשפה ברחוב. יש כלי קיבול לאשפה ברחוב, או שרק אתם רשאים להניח?
מיכל איילון:
אנחנו לא רוצים שכל תושב יעשה דין לעצמו ויניח איזה כלי קיבול שמתחשק לו. בכל זאת, יש איזשהו סדר בעיר. כלי קיבול הוא בצורה, בגודל. אני לא רוצה לכבול את עצמי שמישהו מניח כלי קיבול שיפריע.
היו"ר מנחם בן-ששון:
מה דינה של צפרדע לצורכי בנייה זמניים? מכולה לסילוק פסולת בניין. האם זה מותר, באישור מיוחד? איך זה נעשה?
איתמר גלבפיש:
אם את אומרת שאסור להניח כלי קיבול, זה אומר שרק אתם יכולים להניח כלי קיבול. זאת המשמעות של הסעיף.
מיכל איילון:
כן, אלא אם כן אתה פונה לחוק עזר שקשור לאשפה, ואז מוגדר שם איזה כלי קיבול אפשר להניח, וזה צריך להיות ברשיון.
היו"ר מנחם בן-ששון:
זאת אומרת שמישהו אחר כן יכול.
מיכל איילון:
אפשר ברשיון, בהיתר.
היו"ר מנחם בן-ששון:
תקריאי לנו את זה בבקשה.
מיכל איילון:
בחוק עזר לרעננה (הוצאת אשפה) יש הגדרה של כלי קיבול. סעיף 3.
איתמר גלבפיש:
אין פה הגדרה של כלי קיבול.
היו"ר מנחם בן-ששון:
"לא ישים אדם זבל או פסולת, לא ישים אדם זבל ..." יש כאן שלושה לאווים. איפה ההגדרות?
מיכל איילון:
לא ישים אדם לתוך כלי קיבול אשפה או חומרי בניין. לדוגמה, שאלת אותי מה לעניין מכולה. אז גם כאן אני אומרת שאסור לשים.
משה שרוני:
אבל יש אנשים שעושים שיפוצים ואז שמים מכולה במקום לזרוק ברחוב.
היו"ר מנחם בן-ששון:
שאלה מתוקף מה את נותנת לו אישור זמני לשים את זה. נניח אדם בונה, את נותנת לו אישור זמני. מתוקף מה את נותנת לו אישור זמני? הרי התקנה אמרה שאסור. יבוא פקח שני, יתן לו קנס.
את צריכה לסייג ולהגיד: אלא אם כן משהו כך וכך, אלא אם כן קיבל אישור מפורש.
איתמר גלבפיש:
אני לא יכול לעשות דבר שלא אושר לפי החוק. אני אסתכל במפגעי תברואה.
מיכל איילון:
ההיתר הזה לא כתוב בחוק. החוק שאנחנו מדברים עליו לא מגדיר כלי קיבול.
איתמר גלבפיש:
ודאי שכן.
מיכל איילון:
לא. לא ראיתי בסעיף ההגדרות.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אז תמחקו את זה, ושלום על ישראל.
מיכל איילון:
בחוק עזר להוצאת אשפה, לעניין כלי אשפה, כתוב ש"בעל בניין חייב להתקין בבניין או בחצרו כלי אשפה לפי הוראות המפקח בנוגע לצורה, לגודל, לחומר, למספר, למקום ולשאר התנאים שיקבע המפקח."
משה שרוני:
הסעיף לא ברור. אני לא מבין.
מיכל איילון:
בכל עיר, אתם לא רואים שכל אחד מציב איזה כלי קיבול שהוא רוצה. זה לא קורה. אנחנו רוצים שתהיה לנו אפשרות לאכוף את זה – אם מישהו יציב כלי קיבול שהוא לא לפי ההוראות שלנו.
איתמר גלבפיש:
אפשר לכלול בצו המבוקש הוראה ולסייג את סעיף 10(3): למעט אם הדבר מותר לפי הוראות דין אחר.
מיכל איילון:
בסדר.
היו"ר מנחם בן-ששון:
זה פותר. אז תמצאו נוסח, יש לכם בחוק השני. מה שהעיר לכם חבר הכנסת שרוני, שאם מישהו צריך לקרוא את חוק העזר שלכם – הוא צריך בשביל זה לעבוד הרבה עם האצבע, לכאן ולכאן.
מיכל איילון:
אני לא בטוחה שקוראים את חוקי העזר.
היו"ר מנחם בן-ששון:
בסדר, אבל יש מחוקק שכן קורא את חוקי העזר.
משה שרוני:
תאמין לי, גם ראש העיר לא יודע מה כתוב בחוק העזר שלו.
מיכל איילון:
זה בסדר שזה יהיה כתוב, שגם תהיה לנו אפשרות - - -
איתמר גלבפיש:
סעיף 10(7) – זוהי גם הוראה שסייגנו בעבר מספר פעמים: "השופך מים או נוזלים אחרים ברשות הרבים" – זו עבירה פלילית.
מיכל איילון:
אין לי בעיה עם מים, אבל מדובר במים בכמות כזאת שתגרום נניח להצפה.
איתמר גלבפיש:
יש סעיפים אחרים שמטפלים בזה, במפגעים אני בטוח, ובדברים אחרים. זה לא הסעיף שמדבר על הצפות.
מיכל איילון:
איזה סעיף?
היו"ר מנחם בן-ששון:
מה שיקרה הוא שמישהו שלוקח דלי ומעיף אותו מהמרפסת, במקרה הוא מגיע לרשות הרבים – הוא מקבל קנס 660 שקלים.
מיכל איילון:
דלי מים – אני עוד אחיה עם זה – אני לא מדברת על דלי מים. זאת לא היתה הכוונה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אבל זה מה שכתוב פה.
מיכל איילון:
גם לא כתבו בכמות מועטת.
דורית ואג:
אסור לשטוף את האוטו אצלם.
איתמר גלבפיש:
עוד מעט נגיע לזה. יש סעיפים לגבי מכלי מים – סעיף 10 לחוק המפגעים – זה קשור למשהו אחר. יש לגבי צינורות שדברים עלולים לפרוץ מהם, שמטפל בצינורות עצמם.
דרך אגב, יש סעיף של גרימת נזק לרחוב – אם זה באמת גורם נזק לרחוב. לא חסרים סעיפים גמישים דיים.
מיכל איילון:
בסדר.
היו"ר מנחם בן-ששון:
השופך נוזלים אחרים ברשות הרבים, או מניח לנוזלים - - -
איתמר גלבפיש:
אנחנו מוחקים את "מים". רק לעניין נוזלים אחרים.
היו"ר מנחם בן-ששון:
כן.
איתמר גלבפיש:
"הרוחץ כלי רכב ברשות הרבים;" – זה גם סעיף שבעבר מחקנו .
היו"ר מנחם בן-ששון:
ונמחוק גם כאן.
איתמר גלבפיש:
סעיף 10(11) אומר שזאת עבירה של "הנובר או מחטט בתוך פחי אשפה או בכלי קיבול אחרים לאשפה;"
דורית ואג:
הוא גם איש עשיר – מי שמחטט בזבל, כידוע לכם...
איתמר גלבפיש:
זוהי עבירה שנראית לי קצת קשה למי שמחטט בזבל, לתת לו קנס של 660 שקל – אני חייב לציין, אם הוא הגיע לזבל.
מיכל איילון:
אם הוא בכלל ישלם.
איתמר גלבפיש:
מה שחברי הכנסת מחליטים.
מיכל איילון:
זה נורא. יש לנו עכשיו בעיה – אתם ודאי יודעים – עם כל עניין הקבצנים ברחובות.
איתמר גלבפיש:
זה לא זה.
מיכל איילון:
זאת עוד תופעה חדשה – מכל המחטטים, הם בטח גם מחטטים בזבל.
משה שרוני:
זה כבר עשר שנים התופעה הזאת.
מיכל איילון:
אני לא רוצה להוריד את האפשרות לאכוף את זה כיוון שאנחנו כבר חושבים על איך אנחנו הולכים לאכוף את העניין של הקבצנים.
איתמר גלבפיש:
לא הבנתי מה הקשר בין הקבצנים לבין החיטוט בפחי אשפה.
מיכל איילון:
זה קשור. זאת בערך אותה קבוצה של אנשים.
איתמר גלבפיש:
זה לא משנה. אם הוא עושה עבירה מסוימת, הוא צריך להיענש על אותה עבירה.
מיכל איילון:
לא, אני מדברת על כך שאני רוצה את האפשרות לאכוף את זה. לדוגמה, אם הוא מחטט בזבל, מוציא את כל הזבל ומלכלך את כל הסביבה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אז תכתבי את זה.
איתמר גלבפיש:
זה כבר יענה לך על דבר אחר. זה חוק אחר. יש עניין הזיהום – הוא ישליך כך וכך. אם הוא רק חיטט בזבל, זה אומר שזה מישהו שהיה מסכן וחיטט בזבל כדי למצוא אוכל. אלה הוראות הלכלוך – יש את הוראות הלכלוך בנפרד.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני אגיד לכם יותר מזה. אסור לנו להגיע למצב, אבל זה חוזר – כפי שאומר חבר הכנסת שרוני - כבר עשר שנים ויותר אנשים מחטטים באשפה.
אז הגענו לזה. זה בשבילם מחייה. זה לא רק מישהו שיש לו איזו לקות נפשית שעושה את זה, אלא אדם מחפש שם את מחייתו. אי-אפשר להפריע לו.
דורית ואג:
מוחקים את (10) ו- (11)?
היו"ר מנחם בן-ששון:
כן.
איתמר גלבפיש:
מוחקים את (10) ו-(11).
מיכל איילון:
תתנו לו קנס – מה בדיוק הוא יעשה עם זה?
איתמר גלבפיש:
ענייני פיקוח על כלבים וחתולים. סעיף 2(ה) הוא למעשה היחיד כמעט שאין עמו בעיה,
ו-7(ד). סעיפים 6(א), 2(א), 7(ב), הם כלולים בתקנות העבירות המנהליות וההסדרים הראשיים לגבי כלבים וחתולים.
מיכל איילון:
מה זה אומר?
איתמר גלבפיש:
זה אומר שאת יכולה לאכוף את זה – ולא רק יכולה; לפי עמדת משרד המשפטים, צריך לאכוף את זה – לפי ההוראות הראשיות שבחוק ולא לפי חוק העזר.
דורית ואג:
כלומר, מוחקים את 6(א), 2(א) - - -
איתמר גלבפיש:
כן. 6(א), 2(א), 7(ב) – מוחקים.
מיכל איילון:
זה אומר שהפקח כן יכול לתת קנס.
איתמר גלבפיש:
כן. אני מציע לך להיות בקשר עם יפעת רווה ממשרד המשפטים כדי לראות שהפקחים שלכם יוסמכו כפי שצריך, כי יש שם איזשהו הליך של הסמכה.
מיכל איילון:
בסדר.
איתמר גלבפיש:
זוהי עמדה שמקובלת גם על משרד המשפטים – אני יכול להגיד, למרות שהיא לא כאן כרגע כדי להגיד את זה.
סעיף 7(ג): "לא יתיר אדם לכלב הנמצא ברשותו או בהשגחתו לעשות צרכיו בתחום מקום ציבורי או מקום פרטי שאינו בהחזקתו של בעל הכלב."
האם זה נכון?
היו"ר מנחם בן-ששון:
אין לכם גינות שבהן מותר?
שמלה שי יששכר:
יש גינות שבהן מותר, אבל צריך לאסוף את זה.
מיכל איילון:
לא שאני יודעת.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אז אולי נציין את זה.
מיכל איילון:
בהרבה ערים אין.
איתמר גלבפיש:
הרגע שמעתי את חברך כאן אומר שיש מקומות שבהם מותר, אבל צריך לאסוף, לפי סעיף
7(ד).
שמלה שי יששכר:
יש שם גם שקיות ניילון שבהן אפשר לאסוף. העניין הוא אם לא אוספים את זה אחר כך.
איתמר גלבפיש:
זה 7(ד), אבל האם אסור לי לקחת את הכלב שלי לשום מקום חוץ מהבית שלי, כדי שיעשה את צרכיו?
מיכל איילון:
יש כאלה גינות?
שמלה שי יששכר:
כן, יש כאלה גינות. במפורש כתוב שיש, ומותר – יש בהן שלט שבו כתוב: קח לך שקית.
היו"ר מנחם בן-ששון:
לכן, צריך להוריד את "לעשות", למעט.
איתמר גלבפיש:
אולי צריך למחוק לגמרי את 7(ד).
דורית ואג:
אולי הפוך. את 7(ג) למחוק.
איתמר גלבפיש:
סליחה. 7(ג).
מיכל איילון:
למעט גינות שהוגדרו.
היו"ר מנחם בן-ששון:
למעט מקומות שהוגדרו לשם כך מראש.
איתמר גלבפיש:
אני חייב לבדוק אם יש דבר כזה בחוק, כי אם אין אפשרות להגדיר גינות כאלה לפי החוק, אני לא יכול לקבל.
דורית ואג:
סליחה, בשביל מה צריך את 7(ג) אם יש את 7(ד)?
איתמר גלבפיש:
בדיוק מה שאני אומר.
היו"ר מנחם בן-ששון:
לא, אלה שני דברים שונים.
איתיאל מלאכי:
אם הוא כבר עשה – אז שיאסוף. אלה שני דברים.
מיכל איילון:
אם הוא אסף – טוב, אבל אם הוא לא אסף – זאת בעיה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
שתי עבירות. הוא יכול לעשות קופה של 860 שקל פה. כלב יקר...
דורית ואג:
מה עשינו במקומות אחרים לגבי כלבים?
איתמר גלבפיש:
לא היתה לנו הוראה כזאת אף פעם. תמיד, ההוראה היחידה שאישרנו היתה 7(ד), לא ראיתי אף פעם את 7(ג), אני חייב לציין. חוקי העזר האחרים כוללים רק את 7(ד).
מיכל איילון:
מה הבעיה שנסייג את זה?
איתמר גלבפיש:
אני לא יכול לסייג אם אין אפשרות לסייג. אני חייב להתבסס על החוק. אני לא יכול להמציא בצו עבירות הקנס משהו.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אתה יכול להגיד אולי: אלא אם כן הותר על-פי דין? או שהם יחוקקו חוק עירוני.
דורית ואג:
אני מציעה שהם ימחקו את זה, ואם יתעקשו אחר כך – שיביאו את כל מה שצריך.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני מקבל את עמדת הנהלת הוועדה, אם חבר הכנסת שרוני מצטרף אליה – שנמחוק את סעיף 7(ג).
דורית ואג:
אם תרצו – אז תגישו.
מיכל איילון:
אם נרצה, אנחנו צריכים להוסיף בחוק העזר עצמו – מקומות שהוגדרו.
דורית ואג:
תקנו את חוק העזר, ואז תגישו מחדש.
מיכל איילון:
ואז אני אוכל לסייג.
דורית ואג:
כן. חבל לעכב את כל השאר בגלל זה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אז בבקשה.
איתמר גלבפיש:
החלטנו למחוק את 7(ג).
דרך אגב, זה יפה שיש לכם חוק אחד לענייני עופות וחוק אחר לענייני בשר – מאוד התרשמתי מההבחנה הזאת – והן אותן הוראות לחלוטין.
מיכל איילון:
אנחנו צריכים לתקן את זה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אתה יודע למה. אצל הליטאים – אלה שמדברים במבטא אשכנזי – כתוב בברית בין הבתרים: "ואת הציפור לא בתר"; אבל זוהי תי"ו רפויה. אז אומרים: ואת הציפור לא בשר. לכן אומרים שהציפורים זה לא בשר, לכן אפשר אחרי כן לשתות חלב.
מיכל איילון:
איתמר, האם בהרבה עיריות החוקים האלה כבר אוחדו?
איתמר גלבפיש:
אני עוד לא ראיתי סעיף נפרד לבשר ועופות.
אנחנו עוברים לחוק שימור רחובות. עמוד 12, סעיף 2(ב) – זה גם דבר שאנחנו מכניסים בדרך כלל: "לא יניח אדם ולא יתלה בחלון, במעקה, בגזוזטרה או בגג או מעל לרחוב, כל דבר בצורה שיש בו סכנה שיפול לרחוב."
אנחנו מסייגים את זה לעניין דברים העלולים לגרום מטבעם נזק בנפילתם, שלא יהיה אסור לתלות כל דבר.
היו"ר מנחם בן-ששון:
"קונפטי" למשל, אולי אפשר.
איתמר גלבפיש:
שיפוץ ושמירה על חזיתות בתים, סעיף 2: "הבעל והמחזיק של בית חייבים לשמור על המצב התקין והמראה הנאה של חזית הבית".
אני לכשעצמי חשבתי שזה דומה לעבירה של תקלה ציבורית בחוק העונשין. זה רחב.
קריאה:
מה זה המראה הנאה?
איתמר גלבפיש:
"המראה הנאה" סייגו.
מיכל איילון:
דיברתי עם אחת מעורכות-הדין, שבזמנו שאלה אותי מה זה, וחשבתי ששכנעתי אותה.
איתמר גלבפיש:
דיברת כנראה עם יפעת רווה.
מיכל איילון:
לא.
איתמר גלבפיש:
לא יודע. אני מהכנסת, לא מהמשרדים, אז אנחנו גם תוהים מדי פעם מה זה המצב התקין. מה שחברי הוועדה ימצאו לנכון .
היו"ר מנחם בן-ששון:
לא. מה זה המצב התקין – אני יכול להבין שזה לא יגרום נזק לרחוב, זאת אומרת שיתחילו ליפול גושים מהמרפסת.
איתמר גלבפיש:
לזה יש חוק אחר – את הסעיף הקודם.
משה שרוני:
אז יש מחלקה בעירייה, שמוציאה מייד צו.
היו"ר מנחם בן-ששון:
שזה מתחיל להתפורר?
מיכל איילון:
זה קשור למשהו אחר כשזה מתפורר.
משה שרוני:
בטח. יש בעירייה מהנדס מיוחד למבנים מסוכנים, שהוא מוציא צו.
היו"ר מנחם בן-ששון:
המילה "תקין" – אין לה משמעות מילולית?
משה שרוני:
מה זה תקין? מי קובע מה זה תקין?
מיכל איילון:
כשאומרים – שמירה על חזיתות בתים - "תקין" זה לא בהכרח שזה מהווה סכנה.
איתמר גלבפיש:
מה זה המצב התקין? המצב התקין של חזית הבית. אם הורדנו את "המראה הנאה" - - -
מיכל איילון:
אז אני אומרת: אסתטי. זה עניין של טעם.
משה שרוני:
מה זה אסתטי? מה זה מראה? הסעיף הזה בכלל לא מובן.
איתיאל מלאכי:
חלון שבור לא נכנס למראה תקין, למשל? או תריסים שבורים?
איתמר גלבפיש:
אם כן – יש את סעיף 3. כאשר יש תקלה בבית, נדרשים שיפוצים – "ראש המועצה רשאי לדרוש מבעל הבית, בהודעה בכתב, לבצע בחזית הבית עבודות שיפוץ", ואז אם הוא לא יעשה את עבודת השיפוץ – דינו קנס.
היו"ר מנחם בן-ששון:
ואז אל תיתן לו קנס.
איתמר גלבפיש:
אבל מלכתחילה, אולי עדיף לא לכלול את סעיף 2, כי אם באמת יש בעיה – תמסרו לו התרעה על שיפוץ. לא ישפץ – קנס.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אז הוא ייכנס ל- 3.
איתמר גלבפיש:
כן, הוא ייכנס ל-3 ו-4. זה לא שבסעיף 2 אין לכם כלים לאכוף את זה. להיפך.
דורית ואג:
ממילא הם בטוח מתריעים קודם.
איתמר גלבפיש:
אני לא יודע, אני לא גר ברעננה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
המילון לא עוזר לכם.
משה שרוני:
לפי הסעיף הזה, היו צריכים להגיש תביעה לפחות לשני מיליון תושבים, כפי שהבתים שלהם נראים.
היו"ר מנחם בן-ששון:
זה כשברעננה יהיו שני מיליון תושבים.
איתמר גלבפיש:
אם כך, אנחנו מוחקים את סעיף 2?
היו"ר מנחם בן-ששון:
כן.
איתמר גלבפיש:
תהיו רגועים, יש לכם את סעיף 3 ו-4 – זה נראה לי די והותר.
משה שרוני:
אל תקפח את רעננה.
היו"ר מנחם בן-ששון:
להיפך. תראה איזה טיפול הם מקבלים.
מיכל איילון:
רוב החזיתות של הבתים שם הן - - -
איתמר גלבפיש:
אין בעיה, את אומרת. הם לא מִסְכֵּנים.
היו"ר מנחם בן-ששון:
סעיף 3, סעיף משנה (4) הוא בדיוק מה שאת צריכה.
איתמר גלבפיש:
שמות לרחובות ולוחיות מספר לבניינים. בסעיף 7 כתוב - "בעל בניין חייב: (1) להחזיק כל שלט, לוחיות-מספר או מספר מואר שהותקנו על בנינו, במצב תקין וגלוי לעין;"
סעיף (2) אומר: "למסור הודעה לראש העירייה על קלקול או טשטוש בכל שלט, לוחית-מספר או מספר מואר שהותקנו על בנינו."
דורית ואג:
נניח נשרפה נורה, צריך להתקשר לראש העיר?
איתמר גלבפיש:
משהו כזה. אנחנו כבר מחקנו את זה בעבר ממקומות קודמים. לא כל כך הבנתי מה סמכויות העירייה.
דורית ואג:
הם עושים רישום.
היו"ר מנחם בן-ששון:
לא. הם הופכים אותם לעבריינים אם לא הודיעו.
דורית ואג:
מחקנו את (2)?
איתמר גלבפיש:
עמדתכם.
מיכל איילון:
כן. זה נראה לי מקובל. אני לא יכולה לצפות מתושב להתקשר ולהגיד: המנורה נשרפה.
איתמר גלבפיש:
מקובל. ההערה האחרונה – למרות שנראה לי שאפשר להשאיר אותה – "לא יפגע אדם בשלט, בלוחית-מספר או במספר מואר שהותקנו על בנין, לא יטשטשם ולא יסתירם מעין רואים ולא יגרום ולא ירשה ששלט, לוחית-מספר או מספר מואר ייפגעו, ייטשטשו או יוסתרו."
הסייג אומר כך: זה יחול רק לעניין פגיעה, טשטוש והסתרה של שלט, לוחיות-מספר ומספר מואר. מכיוון שיפעת רווה לא נמצאת כאן, אני מבין שהמטרה של הסייג היתה פשוט לא להתייחס אם אתה מרשה לאחר לעשות את זה, אלא רק לפעולה האקטיבית עצמה, וזה בסדר מבחינתי.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אז הניסוח מסביר את העניין.
איתמר גלבפיש:
מקסימום, נעשה תיקון נוסח לאחר הדיון, אבל זאת הכוונה.
מיכל איילון:
מקובלת עלי ההסתייגות.
היו"ר מנחם בן-ששון:
אני מבקש להצביע, עם התיקונים הדרושים.
ה צ ב ע ה
בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
צו העיריות (עבירות קנס)(תיקון מס' ), התשס"ז-2007 – רעננה, נתקבל.
היו"ר מנחם בן-ששון:
מאושר פה אחד.
תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:00.