פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 186
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, י"ז אדר ב התשס"ח (24 במרץ 2008), שעה 11:30
סדר היום:
רפורמה במערך הגיור
נוכחים:
חברי הוועדה:
מיכאל נודלמן - היו"ר
קולט אביטל
יולי (יואל) אדלשטיין
זאב אלקין
אברהם מיכאלי
מרינה סולודקין
מוזמנים:
חה"כ משה גפני
חה"כ שמואל הלפרט
עובד יחזקאל - מזכיר הממשלה, משרד ראש הממשלה
שריאל גון - עוזר למזכיר הממשלה, משרד ראש הממשלה
עו"ד גלי טולדנו - לשכה משפטית, משרד ראש הממשלה
ארז חלפון - מנכ"ל המשרד לקליטת עלייה
אביגדור לויתן - מנהל המחלקה לקליטה וקהילה, המשרד לקליטת עלייה
משה אדוריאן - מפקח ארצי על אולפני גיור באגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך
עו"ד דסי צנגן - לשכה משפטית, משרד הפנים
מזל כהן - מנהלת מחלקת אשרות, משרד הפנים
מאיר בונג - רכז ממשל ומינהל, אגף התקציבים, משרד האוצר
יעקב לוזון - מנהל תחום בכיר ביקורת פנימית, נציבות שירות המדינה
מוטי אהרוני - סגן נציב שירות המדינה, נציבות שירות המדינה
דינה אליהו - מרכזת ביקורת, נציבות שירות המדינה
איילת נהר-צדק - מרכזת בכירה (משרדי הממשלה ויחידות הסמך),
נציבות שירות המדינה
פרופ' בנימין איש שלום - יו"ר המכון ללימודי היהדות
נחמיה סיטרואן - מנכ"ל המכון ללימודי היהדות
הרב חיים אירם - מדור ההכנה לגיור - טיפול בפרט
מולי גלזון - ראש מדור ההכנה לגיור
מיכאל גינקר מנהל קליטה ועלייה בשלטון המקומי, מרכז השלטון המקומי
הרב מנחם ולדמן - יו"ר מכון "שבות עם"
שלומית לוין - רכזת פניות, מכון "עיתים"
עדי שורק - ע' חה"כ שלמה (נגוסה) מולה
מנהלת הוועדה: דנה גורדון
ייעוץ משפטי: עידו עשת
רשמה וערכה: איילה בנד - חבר המתרגמים בע"מ
רפורמה במערך הגיור
היו"ר מיכאל נודלמן:
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בנושא הרפורמה בתהליך הגיור. לפני שבועיים דנו בהחלטת הממשלה ואתם ביקשתם שמישהו מהממשלה יגיע לכאן ויתן הסברים. נמצא איתנו מזכיר הממשלה.
עובד יחזקאל:
בוקר טוב. אני שמח להיות אורח של הועדה. אני יודע שהנושא שאנחנו עוסקים בו הוא נושא מאוד רגיש, טעון וגם יש בו לא מעט היבטים אמוציונאליים, אני גם קיבלתי עידכון על הדיון הקודם בועדה, אני כמובן אשמח אם נוכל לנהל דיון ענייני עד כמה שניתן.
האחריות לנושא מערך הגיור הוטלה עלי לפני כחודשיים על ידי ראש הממשלה. מערך הגיור זה חלק ממשרד ראש הממשלה והטיפול במערך הזה הועבר אלי לפני כחודשיים. הדבר היחיד שמעניין אותי בתוך הנושא הזה, הוא לראות איך אנחנו מייעלים את התהליך. יש לנו הגדרה מאוד ברורה של המשימה, אנחנו צריכים להפוך את תהליך הגיור לכזה שהוא מגייר. מטרתו של מערך הגיור הוא לגייר. התוצאות מראות שבשנים האחרונות מאז שמערך הגיור הוקם, המטרה הזאת איננה מיושמת מסיבות כאלה ואחרות, ממכלול רחב של סיבות. העובדות הן שמצליחים לגייר מעט מאוד. מישהו תאר לי את זה בלשון ציורית, מיודעי דבר, ואמר שמצליחים לגייר פחות מכמות הילדים שנולדים באותה קבוצה לא מגויירת בשנה. אני כמי שאחראי לענין הזה, נחוש לשנות את הנתון הזה ולכן מאז שנכנסתי לענין אני מנסה לייצר עשייה. ומטבע הדברים כשאתה מייצר עשייה, ובמיוחד כשאתה מנסה לייצר עשייה שגם בתוכה אתה רוצה לייצר שינוי, אז המערכות מגיבות ברעשים. זה נתון שאני מקבל אותו באהבה, אין שינוי ללא רעשים, אין שינוי ללא התנגדויות, וזה לא אמור לגרום לי להפסיק לייצר את אותו שינוי שאני חושב שצריך לייצר אותו.
מאז שנכנסתי לתפקידי הזה במערך הגיור נתנו דחיפה מאוד רצינית לעבודה רצינית מאוד שארז עמד בראשה, ועדת חלפון, ולמרות שלפני כן ניסו במשך שמונה חודשים מאז שהועדה סיימה את עבודתה לאשר אותם, וכל פעם דחו את ועדת השרים מכיוון שהיתה עוד הערה והיה עוד ענין והיו צריכים לעשות עוד דיון והיו צריכים לבדוק עוד דברים, בשלב מסויים אמרתי שלא תהיינה יותר דחיות, זה יבוא וזה יאושר מכיוון שמה שחשוב הוא לייצר עובדה שהתהליך נע קדימה ואנחנו לא נשארים מאחור.
אמרו לי כאן שגורמים מתוך מערך הגיור העירו בדיון שעבר שכמה וכמה סעיפים מהמלצות חלפון לא נכנסו בהחלטת הממשלה. אני כופר בנתון הזה, אני חושב שועדת השרים אישרה את מרבית המלצות חלפון, אני אעבור עליהן בצורה מסודרת ואני אתייחס. נכון שלא אושרו כל ההמלצות ובענין הזה חשוב להבין שכשממשלה מקימה ועדה שאמורה לגבש המלצות ומסקנות אין זה כלל קבוע שכאשר הממשלה מקבלת את ההמלצות היא הופכת להיות חותמת גומי ואומרת להמלצות בסדר גמור, זה מה שאני רוצה. לממשלה, לשרים, לדינמיקה הממשלתית יש בהחלט השפעה ולעיתים המלצות מתקבלות עם שינויים כאלה ואחרים. במקרה הזה מדובר בדו"ח שמרבית המלצותיו נתקבלו ומה שלא נתקבל נמצא באיזה שהוא תהליך ולכך אני אתייחס.
לאחר מכן התכנסה ועדה שבחרה עוד 22 רבנים, אני לא עסקתי בשמות אבל יודעי דבר שעסקו בשמות מכל המעורבים בענין מעידים על כך שנבחרה קבוצה מאוד עניינית ורצינית שיכולה לעזור למערך הגיור, וכרגע אנחנו נכנסים למהלך שבו אנחנו נתאים את מבנה מערך הגיור למבנה החדש שהומלץ על ידי ועדת חלפון ואושר על ידי הממשלה. אלה הם הדברים המרכזיים למעט המעבר על ועדת חלפון שתיכף אני אעבור עליה, אני מציע שאני אסתפק בדברים קצרים ולאחר מכן אני אגיב לשאלות על מנת שפחות תהיה הרצאה אלא יותר רב שיח שנוכל לנהל בינינו.
ועדת חלפון המליצה על הקמת יחידת סמך עצמאית. על פי החלטת הממשלה אכן תוגדר יחידת סמך כששרותי הייעוץ המשפטי, החשבות והתמיכה האסטרטגית ינתנו על ידי משרד ראש הממשלה. בענין הזה הייתי צריך להחליט האם אני עכשיו הולך להקים יחידת סמך, וכמו שאתם יודעים להתחיל עכשיו שנה של עבודה כדי לייצר תקנים ולייצר יועצים משפטיים ולעבור אישורים נציבותיים וכו' ובינתיים לא להגדיל באחד את מספר המתגיירים, או לייעל את ההחלטה, להגדיל את המערך כיחידת סמך עצמאית ולתת לו שירותים מיחידות קיימות שהסכימו לקחת על עצמן את השירותים הללו, העדפתי בנסיבות האלה את הפתרון קצר המועד שהוא בהחלט אפשרי מבחינה אירגונית. מי שטוען שהוא איננו אפשרי מבחינה אירגונית טועה לדעתי והעובדה היא שכרגע יש לנו יחידת סמך, הוחלט בממשלה שהיא תוגדר כיחידת סמך ואפשר לרוץ קדימה.
ביחס למבנה האירגוני של יחידת הסמך, ההמלצה היתה שראש מערך הגיור יפעיל ויכוון את כלל המערכות המטפלות במתגייר, החל בתכני הלימוד במכונים השונים וכלה במדיניות בתי הדין המיוחדים לגיור בהנחייתו של הרב עמר. המנכ"ל ינהל את כלל הפעילויות השוטפות של מערך הגיור וידאג לביצוען החל מפעילות הסברה, גיוס תלמידים, מניעת הנשרה וכו'.
כשמקבלים החלטה בממשלה צריך לקבל חוות דעת של גורמים מקצועיים. אחד הדברים המרכזיים שקבעתי לעצמי כשנכנסתי לתפקידי כמזכיר הממשלה זה למנוע עד כמה שאפשר קבלת החלטות בממשלה שלאחר מכן אינן מתקיימות. אחת הטענות המאוד משמעותיות שמושמעות כלפי ממשלות ישראל בכלל זה שמחליטים ולא עושים. צריך לראות איך מוודאים ביצוע אחרי שמתקבלת ההחלטה, אבל גם אפשר לייעל את התהליך שמביא את ההחלטה לממשלה על מנת שאנחנו לא נקבל החלטות שהסיכוי שיתממשו הוא יחסית קלוש. ולכן יש מספר פרמטרים שאני מקפיד עליהם יותר על מנת שמה שטעון בדיקה יבדק מלכתחילה ולא בדיעבד כדי להסביר למה אי אפשר לבצע. נציבות שירות המדינה לא יכולה היתה לגבות מהלך של מבנה שהוא יצור שאיננו קיים באף מערך אחר. ולכן אנחנו קיבלנו בממשלה החלטה שמאפשרת לנו בתנאים כאלה ואחרים, ואם תרצו לאחר מכן אני ארחיב לגביהם, להעמיד בראש מערך הגיור מנכ"ל בתנאי מנכ"ל, אף אחד לא מתכוון לתת למערך הגיור תנאים פחותים, מערך הגיור הוא מערך שראוי שבראשו יעמוד מנכ"ל עם תנאי מנכ"ל ובענין הזה חבל שהיתה דיסאינפורמציה.
אי אפשר לתת למערך הגיור שני תקני מנכ"ל, אי אפשר ואני לא מתכוון להילחם מלחמות סרק כדי לייצר שני תקני מנכ"ל ליחידת סמך מהקטנות שיודעת הממשלה הזאת. אני לא צריך פה תקנים, אני לא צריך פה משכורות, אני צריך אנשים שיעבדו.
ועדת השרים לענייני קליטה וגיור, ההמלצה של הועדה התקבלה בשלמותה. ועדת היגוי מעקב ובקרה, ההמלצה התקבלה בשלמותה. תוכנית עבודה מפורטת של יחידת הסמך ותקציבה, ההמלצה התקבלה בשלמותה. בתי דין מיוחדים לגיור, לגבי תקני הדיינים, ההמלצה התקבלה בשלמותה. ב-10 למרץ נוספו עוד 22 דיינים חדשים למערך הגיור.
לגבי הרבנים המתנדבים, גם פה עמדתי שוב בפני אותה דילמה, האם עכשיו אני נכנס לויכוח תאורטי משפטי שיכול להימשך מספר חודשים, כשכל מי שמכיר את מערך הגיור יודע שהבעיה הראשונה איננה כמות הרבנים המגיירים. אז האם עכשיו אני עוד פעם דוחה את הועדה ונכנס לעוד סידרה של דיונים בממשלה ולעוד ועדות ותתי ועדות וכו', אני בדרך כלל נמנע מהחלטות שיש בהן הקמה של עוד ועדות, הרבה פעמים זאת דרך לקבור את ההליכים, ובמקום זה הממשלה קיבלה החלטה על פי המלצתנו להעביר את הענין הזה להתייחסות היועץ המשפטי לממשלה. יש פה שאלה משפטית, שדעתו של עורך דין פרופ' יעקב נאמן שמאוד מכובדת ומקובלת להערכתי בחתכים רחבים מאוד של החיים הציבוריים בישראל ודי בשמו של יעקב נאמן כדי להעיד עליו עדות טובה מאוד, הוא טוען שאפשר לקלוט רבנים מתנדבים למערך הגיור. לעומת זאת טוען מערך הייעוץ המשפטי של הממשלה שזה בעייתי, כי מצד אחד אתה נותן לרב סמכות מאוד משמעותית מטעם המדינה לגייר, אבל בפועל אין למדינה שום סמכות על אותו רב שקיבל ממנה את הסמכות ובמקרה שבו המדינה תצטרך להפעיל סמכות על אותו רב, במקרים מסויימים, מבלי להטיל דופי מראש באף אחד, איך מייצרים מנגנון כזה מבלי שיש איזה שהם יחסי עובד מעביד עם אותו רב שמקבל סמכות כזאת עקרונית. אפשר לסבור כך ואפשר לסבור אחרת, בוודאות לא צריך לעכב בגלל זה את התהליך. לכן העברנו את זה לדיון אצל היועץ המשפטי לממשלה, הוא אמור לדון בענין גם עם עורך דין יעקב נאמן, אני מקווה שהמשפטנים יגיעו ביניהם להסכמה ואפשר יהיה לקבל החלטה שתהיה מקובלת על כל הגורמים המשפטיים העוסקים בענין.
ביחס להיקפי מישרות הדיינים, ההמלצה התקבלה בשלמותה. ביחס לשליח בית הדין, הועדה המליצה לשנות את שם התפקיד שליח בית הדין ואת מרכיבי תפקידו כך שהוא יקרא חונך למתגייר. בהחלטת הממשלה נקבע כי קבלת המלצה זו מחייבת שינוי כללי הדיון בבקשות לגיור ולכן מומלץ לראשון לציון לשנות את הכללים בהתאם להמלצות של הועדה.
הממשלה אישרה תקציב חדש למערך הגיור שהוא כולל בתוכו גם את שיפור התשתית והתייעלות התהליכים, גם את ההסברה והפרסום שזה בעיני דבר מאוד משמעותי, הקבוצה הזאת פיתחה להערכתי ניכור כלפי המנגנון הממשלתי שרוצה לגייר אותה, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו הופכים את הקערה על פיה ובכך צריך להשקיע הרבה מאוד מאמץ בתקופה הקרובה. גיוס לומדים ומניעת נשירה, גם זה כלול בתקציב שאושר ולכן יבוצע וההמלצה התקבלה.
ביחס למכוני הכשרת מתגיירים, הועדה אימצה את מדיניות הפתיחות שהנהיגו משרד הקליטה ומשרד ראש הממשלה שמתקצבת פעילות הכשרה ולימוד ברחבי הארץ באמצעות עמותות שונות ומליצה להמשיך במדיניות זו. הועדה מליצה להקנות למכון ללימודי היהדות שהוקם על בסיס המלצות ועדת נאמן והחלטת הממשלה מעמד מיוחד כזרוע ביצועית מרכזית של לימודי הכנה לגיור של ממשלת ישראל ולחתום לאלתר על הסכם הפעלה להמשך פעילות המכון בשנת 2008 וכך לשמור על רציפות עבודת המכון.
בהחלטת הממשלה הוחלט להכיר במעמדו המיוחד של המכון המיוחד ללימודי יהדות, אבל הועדה המליצה שהמעמד המיוחד יקנה למכון ללימודי יהדות פטור ממכרז לכל תקופת פעילותו והדרישה הזאת למתן פטור ממכרז בהחלטת הממשלה סותר את תקנות חובת המכרזים שלפיהן הסמכות לתת פטור היא של ועדת המכרזים המשרדית ואישור החשב הכללי. עד היום ההתקשרות עם המכון ללימודי יהדות היתה תמיד בפטור ממכרז לפי תקנות חובת המכרזים, כך בכוונתנו לעשות גם בהמשך. בפועל זה מה שיהיה, אנחנו לא יכולים לתת מראש הודעה לא חוקית על התקשרות במכרז, אז העדיפות הזאת תישמר, היא רק תישמר על פי התקנות ועל פי החוק.
משפחות מלוות, ההמלצה התקבלה בשלמותה. קהילות מלוות, ההמלצה התקבלה בשלמותה. מערכת מידע ממוחשבת מרכזית, גם ההמלצה בענין הזה התקבלה בשלמותה.
מרינה סולודקין:
כמה מהדיינים הם ממוצא יהדות רוסיה?
עובד יחזקאל:
אין לי נתון כזה. אני מוכן לבדוק את הנתון ולהעביר אותו לידיעת חברת הכנסת סולודקין.
קולט אביטל:
שאלתי לא נוגעת לצד הארגוני או לתקנים, שאלתי נוגעת לתכנים ואני רוצה להבין האם יש איזה שהיא הנחייה להפוך את הגיור לקצת יותר ידידותי. אתה דיברת על כך שיש נתק ובעיה של דימוי וזה לא במקרה שהדימוי הזה הוא כל כך קשה, אני לא בטוחה שהפרסומים או ההסברה הם אלה שיעזרו. מה שיעזור זה אם נהפוך את הגיור לקצת יותר פתוח וקצת יותר ידידותי ושאלתי לך היא אם יש לך איזה שהן הנחיות.
עובד יחזקאל:
הגיור בישראל הוא על פי ההלכה. לשיטתי ולעמדתי האישית, אם אני שואל את עצמי מה במשך אלפיים שנות גלות שמר על הפזורה היהודית בכל מקום, זה בדיוק אותו קוד שבו בכל מקום בעולם המשיכו לקיים אותו ולדעתי מדינת ישראל לא קמה כדי לפגוע בקוד הזה אלא קמה כדי לשמר אותו ולחזק אותו. ולכן הגיור במדינת ישראל הוא על פי ההלכה. הבעיה היא לא בענין הזה, אלא באופן, באיכות ובדרך השירות הממשלתי שניתן. אני קובע פה בצורה ברורה וחד משמעית שבחמש השנים שחלפו לא הושקעו מספיק משאבים ומאמצים על ידי השירות מתוך אוריינטציה של מתן שירות. אנחנו לא באנו לשירות המדינה כדי להיות פה כמנהג אדונים, באנו לכאן כדי להיות פה כמנהג משרתים, אנחנו משרתי הציבור בעם הזה. זה לא היה מסביר פנים, זה לא היה ידידותי, זה לא היה כזה כמו שאני רואה אותו נאבק על הזכות להגיע לאותם אנשים שעלו לפה על פי חוק השבות ולהגיד להם אנחנו רוצים לעשות כל מה שניתן כדי לגייר אתכם על פי ההלכה בדרך הידידותית והטובה ביותר האפשרית ושמישהו יגיד לי שזה לא אפשרי. אם זאת רק תהיה ההחלטה ואם זאת רק תהיה המדיניות של מערך הגיור ולשם אני חותר.
שמואל הלפרט:
אין ספק שנושא הגיור זה אקט הלכתי גרידא. שמחתי לשמוע ממזכיר הממשלה שהגיור היה על פי ההלכה וימשיך להיות על פי ההלכה, זאת הודעה חשובה שאני מאוד מעריך אותה. אם כך אני מתפלא מדוע לא משתתף כאן איתנו הראשון לציון או רבנים שהם צריכים לבצע את הנושא של הגיור. יש לי הרושם שאנחנו מנהלים כאן דיון בלי המחותן הראשי. ברגע שהרבנים לא נמצאים כאן איך אנחנו יכולים לקיים כאן את הדיון, אם רוצים שיהיה דיון מעשי, ענייני, לכן אני מציע,
היו"ר מיכאל נודלמן:
אתה מקווה שהרב הראשי יגיע לישיבת הועדה?
שמואל הלפרט:
או נציג מטעמו. אם אנחנו רוצים שהדיון יהיה ענייני, שאנחנו נזמין לכאן את הראשון לציון ועוד כמה רבנים שעוסקים בנושא של גיור, אני לא חושב שזאת בעיה שהועדה תטרח ותבקר במועצת הרבנות הראשית ותיפגש שם עם הרבנים הראשיים.
קריאה:
בשבוע שעבר ועדת הפנים התארחה אצל הרב הראשי והרב הראשי קיבל אותם בסבר פנים יפות.
שמואל הלפרט:
לכן אני מציע שאם אנחנו רוצים להתקדם בנושא הזה, לקיים את הדיון בהשתתפות הראשון לציון והרבנים הראשיים, אז הדיון יהיה הרבה יותר ענייני ומעשי.
עובד יחזקאל:
הענין הוא יותר פנים פרלמנטרי, אני רק אציין שבהחלטת הממשלה נקבע בצורה ברורה וחד משמעית שהרב הראשי הרב שלמה עמר הוא במנהיג הרוחני של מערך הגיור הממשלתי, אנחנו מתייעצים איתו בכל דבר וענין, מבקשים את אישורו לכל דבר וענין, כל השינויים שאנחנו עושים עכשיו הם על פי תאום מראש איתו ולמעמד הזה ניתן תוקף ברור בהחלטת הממשלה לגופה.
מרינה סולודקין:
אנחנו נתייחס לזה, הרב עמר הוא אחד ויחיד. יש עוד רב אשכנזי, יש רבני מפד"ל, אני לא יודעת למה,
עובד יחזקאל:
הוא ראש מערך בתי הדין בישראל ולכן האחריות היא אחריות שמוקנית לו מתוקף סמכויותיו על פי חוק בישראל.
זאב אלקין:
בהמשך לסוגיה שנגעתם בה כרגע, לשון החלטת הממשלה היתה מאוד לא בהירה בסוגיה הזאת של הרב עמר. האם המינוי שלו בתוקף תפקידו כנשיא בתי הדין זאת אפשרות אחת, כי זה לא מה שכתוב כאן, האם המינוי שלו בתוקף היותו הראשון לציון ואז המשמעות היא שיש החלטה עקרונית שנושא הגיור יהיה בסמכותו של הראשון לציון גם בקדנציה הבאה של רבנים ראשיים כשהדמויות יהיו אחרות, או שהמינוי הוא מינוי אישי של הרב עמר ואז גם כשהוא יעזוב את התפקיד הוא ימשיך להוביל את המערכת הזאת. אנחנו תהינו כאן בדיון הקודם לגבי שלושת האפשרויות האלה ולא מצאנו תשובה, לכן אני אשמח אם תבהיר כי הניסוי מאוד מעורפל.
הסוגיה השניה היא הניסוח מתוך החלטת הממשלה לגבי מינוי ראש מערך הגיור, כתוב כאן שמינוי ראש מערך הגיור החדש ימסר לאחר תום כהונתו של ראש מערך הגיור הנוכחי. לא ברור מלשון החלטת הממשלה וזה נשאל כאן בועדה, למה הכוונה ולמתי הכוונה. האם יש כוונה לכך שבזמן הקרוב יהיו חילופי אישים או לא, האם יש מועד, האם ראש מערך הגיור הנוכחי ימשיך להוביל את המערכת החדשה גם בעתיד הנראה לעין והוא זכה כאם להרבה שבחים מצד חברי הועדה וכל הסוגיה הזאת לא היתה ברורה. אמנם ראש מערך הגיור הנוכחי השמיע כאן איום גלוי של התפטרות בגלל סוגיות כאלה ואחרות, אבל כולנו הבענו את דעתנו ובקשתנו שלא יעשה מעשה פזיז ושלא ימהר ושהתרומה שלו מאוד ייחודית לנושא לגיור ולנכונות להוביל מדיניות פתוחה. למה התכוונה כאן החלטת הממשלה, יש כאן רמז למשהו אבל לא הבנו למה.
אתה התייחסת לנושא של יחידת סמך עצמאית או לא, אבל לשון נוסח ההמלצות של ועדת חלפון לא קבעה למה היחידה הזאת צריכה להיות מסונפת והשאלה היא על מה התבססה ההחלטה לחבר אותה דווקא למשרד ראש הממשלה. אני מסכים איתך לגמרי שהסוגיה המרכזית כאן זה אפילו לא יותר גמישות ויותר נועם הליכות של בתי הדין לגיור אלא סוגיה של הפרסום, הסברה וחיבור לציבור שהוא זה שצריך לעבור את מערך הגיור. וכאן יש הרבה מה לשפר. משרד ראש הממשלה בהשוואה למשרד הקליטה הוא פחות בעל נסיון בעבודה מול ציבור העולים שהם הלקוח העיקרי כאן. השאלה אם המעבר הזה, ההחלטה למקם את זה דווקא במשרד ראש הממשלה, עם כל מה שכרוך בנהלי תמיכות לגבי עמותות שעוסקות בעבודת ההסברה והפרסום מול הציבור הזה, הרי כל הנושא הזה גם צריך לעבור משרד הקליטה למשרד ראש הממשלה, האם זה לא יתן תוצאה הפוכה למה שאתם מכוונים, האם זה לא יסרבל ולא יחייב אתכם להכיר תקופה ארוכה את העמותות ואת השוק של מי שעובד מול הציבור במקום להתבסס על מערך של משרד שמתוקף תפקידו עובד מול הציבור הזה ומול העמותות באופן שוטף גם בנושאים אחרים.
עובד יחזקאל:
אלה שלוש שאלות חשובות. לגבי הראשון לציון, כתוב בצורה ברורה בישיבת הממשלה, המחמאות אינן לי על ענין ההלכה אלא לממשלה כולה ולראש הממשלה, כתוב במפורש, ראש הממשלה מסכם, הגיור יתבצע על פי ההלכה היהודית ובהנחייתו של הראשון לציון הרב שלמה עמר. המשמעות של זה היא שכל עוד הרב שלמה עמר מכהן כרב ראשי לישראל הוא ינחה את עבודת המערך הזה.
זאב אלקין:
גם אם יהיו חילופי תפקידים בינו לבין הרב מצגר בנושא של נשיא בית הדין.
עובד יחזקאל:
בחמש השנים הבאות הוא ירכז את הנושא הזה. בעוד חמש שנים אני מקווה שלא נצטרך מערך גיור ואז אולי השאלה תהיה תיאורטית.
מרינה סולודקין:
ואם הציבור לא מסכים?
עובד יחזקאל:
מי זה הציבור?
מרינה סולודקין:
אלה שמתגיירים.
עובד יחזקאל:
אני אסיים לענות על השאלות של חבר הכנסת אלקין ואני אתייחס לענין הזה.
משה גפני:
זאת אומרת שההחלטה היא פרסונלית על הרב עמר?
עובד יחזקאל:
כן.
משה גפני:
וההחלטה היא פרסונלית על אהוד אולמרט?
עובד יחזקאל:
לא, היא החלטה פרסונלית על הרב עמר.
משה גפני:
אני ראיתי פה את הטבלה בישיבה הקודמת, אני פעם ראשונה רואה דבר כזה. יש ראשון לציון שהוא נשיא בית הדין הרבני הגדול, זה בסדר, יש ראש ממשלה, זה בסדר,
עובד יחזקאל:
לגבי השאלה על הרב דרוקמן. אין מחלוקת בקרב כל יושבי השולחן הזה וגם בקרב גורמי המדינה אודות אופיו, אישיותו וחשיבותו של הרב דרוקמן בתהליך הגיור. אני חושב שבגלל שאנחנו עוסקים במידה כזאת או אחרת בעניינים פרסונליים, אז אני לא חושב שיש מקום לפתוח פה דיון פרסונלי גלוי ואני מציע להסתפק במה שאני מודיע לכם שאנחנו בהחלט נוהגים ברב דרוקמן במקומו ובתפקידו כראש מערך הגיור מנהג רב מאוד של כבוד והתחשבות. בסוגריים אני רוצה לומר שתי הסתייגויות לגבי עובדי מדינה בכלל, לא רק לגבי הרב דרוקמן אלא לגבי עובדי מדינה בכלל. אני רואה פסול רב מאוד במצב שבו עובדי מדינה מגיעים לדיון בועדה בכנסת ותוקפים באופן גלוי את עמדת הממשלה ואת החלטות הממשלה ולא מסוגלים להגן עליה. פקידי מדינה ועובדי מדינה שאינם מסוגלים למלא את הוראות הגורם המדיני שמנהל אותם יואילו לפנות את תפקידם לאנשים אחרים ולא לנהוג מנהג סרה. הגיע הזמן שנחזיר את הכבוד למלכות בארץ הזאת ולא כל אחד יבוא ויעשה פה מניפה על בשר על האש בהחלטות ממשלה.
דבר שני שאני רוצה להגיד לגבי עובדי מדינה, המדינה איננה זקוקה לעובדים שמאיימים בהתפטרות. המדינה זה מקום מבוקש, אנחנו צריכים להחזיר את הכבוד לתפקיד הזה של עובד מדינה. מי שרוצה לעבוד בשירות המדינה יואיל לעשות זאת מתוך רצון ומתוך אהבה גדולה למה שהוא עושה לטובת המדינה הזאת ומי שלא, שלא יאיים בהתפטרות, שיממש. אמרתי שההערות האלה הן כלליות לגבי כלל עובדי המדינה.
לגבי השאלה השלישית, יש מעט מאוד עניינים שמשרד ראש הממשלה לוקח על עצמו, לגבי הענין הזה התלבטנו בשאלה האם להעביר אותו לאחד ממשרדי הממשלה או האם להשאיר אותו עדיין במשרד ראש הממשלה והחלטנו בסוף להשאיר אותו אצלנו כדי לתת לזה נסיון מאוד ממשי, כמו שאני חושב שאפשר לראות בחודשיים האחרונים של נסיון להעביר את זה לשלבים ביצועיים ולא רק לתיאוריות ודיבורים ומלל, עניינים שהתברכנו בהם בחמש שנים שחלפו, כמובן שהעבודה שלנו תתבצע בתאום מלא עם משרד הקליטה. יש לי כלל, אני לא מומחה במקום שבו אני לא יכול להיות מומחה ולכן אני עובד עם המומחים. משרד הקליטה הוא המומחה לאיך עובדים עם עולים חדשים והוא ימשיך להיות שותף.
זאב אלקין:
השאלה מי מנסח תבחינים לתמיכה בעמותות.
עובד יחזקאל:
במשותף עם משרד הקליטה, לא נהיה מומחים איפה שאין לנו כלים להיות מומחים, המומחים יהיו מומחים.
יולי (יואל) אדלשטיין:
אני מאוד מתחבר למה שאמר מזכיר הממשלה לגבי מחזה שלפעמים רואים בועדות הכנסת, שבאים נציגים של שני משרדים ומתחילים לריב וכל אחד עם עמדה אחרת, זה מחזה לא ראוי ולצערי לא הגיע אף אחד מהרבנות ויש תחושה שמשהו התפספס.
אדוני המזכיר, יש לי עמדה שונה וגם שמענו בועדה הקודמת טיעונים לכך, אבל אם כבר מדברים על יחידה לא עצמאית, לא רשות, לא יחידת סמך עצמאית, אמרת שאולי על מנת לצאת לדרך ולא להסתבך בבירוקרטיה צריכים להקים מה שיש ומה שאפשר להקים מהר, האם זה אומר שאם לא תהיה תפוקה ולא יהיו תוצאות הממשלה תשקול הקמת יחידה עצמאית בהתאם להמלצות ועדת חלפון, ואם כן האם יש איזה שהוא פרק זמן נקוב, האם חשבתם על זה, האם זה עלה בדיון, האם יש איזה שהוא פרק זמן נקוב.
דבר שני, גם במסגרת התשובה לקודמי לגבי ראש מערך הגיור, לא הבנתי כל כך, גם זה עלה בדיוני הועדה, איך יבחר יושב ראש או ראש חדש למערך הגיור, האם זה מישרת אמון, האם זה מכרז, אני הייתי רוצה לשמוע, כי לא מעט חרבות סביב הנושא הזה כבר נישאו באוויר, אז וודאי שיש לזה משמעות.
שאלה שלישית נקודתית, מקומו של משרד החינוך, אמרת שאתה עובד עם מומחים, ודאי גם בנושא ההסברה בקרב הקליינטים וגם בשאר הנושאים, הייתי רוצה להבין מה מקומו של משרד החינוך בנושא הזה.
שאלה אחרונה, לגבי תוספת של 22 דיינים, הייתי מאוד רוצה לשמוע מי הם גורמים יודעי דבר שאמרו לאדוני המזכיר שזה יזרז את תהליכי הגיור, כי בתור אחד מגורמים יודעי דבר אני איכשהו מסופק שזה יתרום משהו, אבל בכל זאת אם אדוני עומד על כך שזה יזרז את התהליכים אז הייתי רוצה לדעת מתי יכנסו לפעולה אותם 22, האם יש תאריך לתחילת עבודתם, שיבוץ בהרכבים וכו'.
עובד יחזקאל:
פרק הזמן שאני קובע לעצמי הוא 2008, אני חושב שעד סוף 2008 אנחנו צריכים להיות במקום שבו אנחנו צריכים לראות אם הדחיפה שניתנה לנושא מערך הגיור אכן מייצר שינוי או לא. אם אנחנו נמצא את עצמנו בדצמבר 2008 עדיין תקועים באותו מצב זה בהחלט יחייב אותנו לחשיבה מחודשת.
לגבי ראש מערך הגיור, אני אשתמש בציטוט שלך, אתה אמרת חרבות נישאו באוויר, אני לא רוצה להעליב אף אחד, אני פחות מתעסק בזה, אני אגמור את זה.
יולי (יואל) אדלשטיין:
אני מדבר רק ברמה עקרונית.
עובד יחזקאל:
אני אגיד לך ברמה העקרונית, זה לא מה שמעניין אותי.
יולי (יואל) אדלשטיין:
ועדת איתור או מינוי.
עובד יחזקאל:
זה לא מה שמעניין אותי, זה בדיוק הענין, בזה התעסקו כמה וכמה שנים, במריבות, בהשמצות, כשנכנסתי לתפקיד חשבתי שאני אתחיל לקרוא ניירת עניינית, ופתאום התחלתי לקבל תכתובות, ההוא מספר לי על ההוא וההוא מספר לי על ההוא, סיפורים בערימות, אני אראה לך את כמות הניירת שאני קיבלתי על הסכסוכים הפנימיים, מה אני צריך את זה בכלל. לא קראתי. קראתי את הראשון, את השני, הבנתי את הפואנטה וחבל על הזמן, מה אני צריך את הדברים האלה, הדבר היחיד שהעציב אותי זה בזבוז הזמן והמשאבים וכספי ציבור ונייר על עניינים פרסונליים. זה לא עסק פרטי של אף אחד, יש פה מדינה, יש פה 350 אלף אנשים שאנחנו צריכים באופן ידידותי לגייר אותם. מי שרוצה לבוא למשימה הזאת שיבוא, מי שלא רוצה, שילך. נסתדר גם בלי האנשים שכולם חושבים שאי אפשר בלעדיהם.
משה גפני:
אנחנו לא קשורים למריבות האלה, עוד יחשדו שזה החרדים. אנחנו התנגדנו למערך הגיור, היה צריך להשאיר את זה בבתי הדין.
עובד יחזקאל:
למערך הגיור יהיה מנכ"ל, המנכ"ל יהיה מנכ"ל מוסכם על הרב הראשי הרב שלמה עמר שקיבל את האחריות, אנחנו לא יכולים לבקש ממנו אחריות מבלי לתת לו אפשרות להשפיע על הסמכות.
לגבי המודל המסויים שבו יבחר המנכ"ל, אנחנו עוסקים פה בדיני נפשות, מדובר באנשים, לגבי המודל המסויים תצא הודעה מסודרת על פי האמור בהחלטת הממשלה.
יולי (יואל) אדלשטיין:
המנכ"ל לא יהיה מינוי של ראש מערך הגיור אלא של הרב הראשי?
עובד יחזקאל:
זה מה שהסברתי.
מרינה סולודקין:
את כולם לוקחים מש"ס, את כולם לוקחים מש"ס, זה מאוד ידידותי.
עובד יחזקאל:
לגבי משרד החינוך, אין לי תשובות להכל, יש פה בהחלט אתגר ניהולי מרתק במובן מסויים ומאוד מורכב במובן אחר. זה לעשות את אחד השינויים היותר, אני עושה שינויים בעבודת הממשלה זה הרבה יותר קל מלעשות שינויים במערך הגיור, אני שובר את הראש עדיין בכמה וכמה שאלות מרכזיות, השאלה של איך משתפים את משרדי הממשלה בתהליך הזה היא שאלה שעוד אין לי עליה מענה, ברור שהם יהיו שותפים, וזה אחד המבחנים שאנחנו שמים לעצמנו עד דצמבר 2008.
גורמים יודעי דבר זה לדוגמה הרב עמר שאני סומך מאוד על שיקול דעתו, קטונתי לסמוך על שיקול דעתו של רב אבל הרב אמר שלדעתו הקבוצה היא קבוצה מאוד איכותית, נציבות שירות המדינה, פקידים מקצועיים, אני לא מכיר את האנשים שהיו,
יולי (יואל) אדלשטיין:
הם לא אמורים לדעת אם זה יקדם את הגיור או לא, הם אמורים לדעת אם קורות החיים בסדר.
עובד יחזקאל:
אני אומר לך דבר אחד, הרי בסוף מה אותי מעניין, וזה מה שאני מנסה לשדר לכם בכל המפגש הזה, אותי מעניין המסלול היותר פרגמטי, אם אנחנו ניכנס למסלול שבו נראה שהמערך הקיים איננו מייעל את התהליך, ניתן לכך מענה.
יולי (יואל) אדלשטיין:
מתי הם נכנסים לפעולה?
עובד יחזקאל:
ככל שהדבר תלוי בי, בתקופה הקרובה ביותר, אני כבר השבוע נפגש עם כל עובדי מערך הגיור לאחר כל השינויים שעשינו, אנחנו כבר השבוע נתחיל בתהליכים של בניית המבנה החדש של מערך הגיור, אני מקווה מאוד שעד פסח נהיה עם תוכנית עבודה שאנחנו גומרים לגבש אותה ומיד לאחר מכן נעבור לשלבי ביצוע.
אני רוצה להתייחס להערות חברת הכנסת סולודקין. אני לא בורח משאלות קשות כי אני חושב שהסוגיה הזאת היא סוגיה קשה. בתור מי שמוביל את התהליך הזה אני דוחה על הסף את כל ההאשמות שפורסמו בכלי התקשורת כאילו והתנהלנו בענין הזה מתוך איזה שהם לחצים פוליטיים שהופעלו על הממשלה. הרב עמר מבחינתי הוא לא פעיל ש"ס, הוא הרב הראשי לישראל, הגיור יתבצע על פי ההלכה, אין מתאים ממנו לעזור למערך ולמדינה לבצע את הגיורים על פי ההלכה. כל רמז כאילו ומדובר פה בענין פוליטי הוא פסול. מה קורה לאחר שהמתגייר סיים את תהליך הגיור, אנחנו חיים במדינה דמוקרטית, ליבראלית, זאת החלטה פרטית שלו, לאף אחד אין פיקוח עליו ולא דרישה ממנו לגבי אורחות חייב, לגבי עמדתו הפוליטית או דברים מהסוג הזה ואני יכול להתחייב כאן לדבר אחד, המערך שאנחנו נקים יהיה מערך נקי מפוליטיקה. התחייבות לועדה ותבדקו אותי.
אברהם מיכאלי:
אדוני המזכיר, בישיבה הקודמת הוצגה פה תמונה כזאת שהשינויים ברפורמה במסגרת דו"ח חלפון, כמעט עשרה נושאים מהותיים, ואני הבנתי שאמרת שיש דיסאינפורמציה וזה חשוב מאוד להבהיר לנו, עשרה נושאים מהותיים לא הוכנסו.
עובד יחזקאל:
אני מוכן להשאיר לכם עותק מזה ותחלקו את זה לחברי הועדה. זה לא דו"ח סודי.
אברהם מיכאלי:
ולכן מאוד חשוב שאתה מדגיש לנו את הענין הזה שרוב הנושאים כן בפנים ואם יש נושא כזה או אחר שלא נכנס אז מותר לממשלה גם להחליט אחרת. האם במסגרת אותם נושאים שלא אושרו, האם עדיין יש מקום לשקול נושאים כאלה או אחרים מחדש במסגרת החלטות הממשלה שכן יהיה אפשר לראות פה אולי פסיפס רחב יותר של נושאים שיטופלו במסגרת הרפורמה, זה מה שאני רוצה להבין.
עובד יחזקאל:
החלטת הממשלה היא החלטת מדיניות. אנחנו קיבלנו אור ירוק והגדרה של מדיניות לצאת לדרך. מכאן המערך הניהולי, על פי מדיניות הממשלה וכפי שאושר בהחלטת הממשלה, יש לנו חופש פעולה לקבל החלטות כאלה ואחרות כדי לייצר מנגנון שיגייר. המטרה היא לגייר, אין פה מטרה מורכבת. אם בתוך זה יהיו רעיונות ענייניים, יצירתיים, שתורמים למהלך, שמקדמים אותו, אז אדרבא ואדרבא, אנחנו פתוחים בהחלט לענין.
משה אדוריאן:
הוזכר פה אמנם משרד החינוך אבל לא ברור לי באיזה הקשר. נאמר בהחלטות שהמכון ללימודי יהדות יהיה גורם מרכזי בנושא של ההכנה לגיור. אנחנו, משרד החינוך, עוסקים בזה 15 שנה, אני רוצה לדעת עד כמה מתייחסים אלינו כמי שאמור להמשיך ולקיים את התפקיד שלו.
עובד יחזקאל:
מאוד ברצינות. אין שום כוונה לבטל יתרונות אלא להשתמש ביתרונות. אתם יתרון.
מרינה סולודקין:
אני מאמינה שהאנשים שהגיעו לפי חוק השבות למדינת ישראל יש להם זכות אולטימטיבית, אם הם רוצים, לעבור גיור. לצערי הרב בשנות ה-90 היו מאות אלפי אנשים שרצו לעבור את תהליך הגיור, היה רצון אבל הממסד הדתי וגם המדינה לא היו מוכנים לאתגר ההסטורי והלאומי שהיה. לפני כמה שנים ראש הממשלה אריאל שרון הבין את המצב והוא היה זה שהקים את רשות הגיור על יד לשכת ראש הממשלה ואני חושבת שזה היה צודק ונכון ואנחנו לא שאלנו אותו, לא היה זמן ועכשיו אין יכולת לשאול אותו, והוא שם אנשים מסויימים בראש המערכת ואלה היו אנשי מפד"ל. אני חושבת שמפלגת המפד"ל היתה יותר מוכנה לאתגר הלאומי והסטורי בגלל שאנחנו כאן בכנסת עבדנו הרבה עם המפלגה, היו דיונים משותפים וגם יש משהו משותף במוצא. אני לא סתם שאלתי את השאלה כמה רבנים דוברי רוסית יש, כי בדקתי ואין רבנים דוברי רוסית שהצטרפו לדיינים וזה אחד הסממנים שמדאיגים אותי מאוד. אני מאוד מקווה וגם מאמינה שלך ולראש הממשלה יש כוונות טובות, לזרז, לעזור, לחזק, אבל מה שנעשה בהחלטת הממשלה זה תהליך הפוך. משום מה נתנו את כל הענין לרב הראשי שלא ידוע שהוא ליבראלי. אנחנו עבדנו עם הרב בקשי דורון וההערכה שלנו לרב בקשי דורון כאיש ליבראלי בדת היתה מאוד גדולה. זירזנו הרבה עניינים ביחד.
זה לא חדש שיש ענין עדתי במדינה. יש לנו שני רבנים ראשיים, רב ראשי ספרדי, עם כל הכבוד וכל ההערכה, ורב ראשי אשכנזי. וכנראה מכיוון שאין לנו רב ראשי ממוצא רוסי יש בלמים בכל נושא הגיור. אני חושבת שבדרך הזאת פוסלים את הזכות הטבעית לגיור אנשים שיש בהם דם יהודי, הם מיהדות רוסיה, אף אחד לא קיבל אותנו לא כאשכנזים ולא כספרדים, בגלל שלא היינו מוכנים לדבר הזה ואני חושבת שבעתיד אנחנו נראה את התוצאות העצובות שמספר הגיורים לא יהיה יותר גדול. לפי מה שאנחנו שומעים כאן ולפי מה שאנחנו רואים מה קורה עם המכון ללימודי היהדות, משרד הקליטה הוא לא חלק מהתהליך, אני חושבת שכל הענין של גיור עולים מכל המדינות צריך להיות שילוב בין משרד הדתות ומשרד הקליטה, זה צירוף טבעי.
יש לנו דאגה גדולה וכאן לא היו רמזים פוליטיים, אבל מה שעשיתם הוא מאוד בעייתי ואנחנו נעקוב ונבדוק את המספרים שיהיו אחרי 2008. לא חשבתי שאני צריכה להיכנס לחקיקה בנושא גיור מכיוון שאני לא איש דת, אבל אם פוסלים זכות גיור מכל אלה שהגיעו לפי חוק השבות אני חושבת שזה המקום להיכנס. חבר הכנסת דוד רותם ממפלגת ישראל ביתנו אמר דבר מאוד נכון, שלאלה שהם אזרחי מדינת ישראל לפי חוק השבות אולי יש זכות לעבור את הגיור אצל רבני הערים.
עובד יחזקאל:
חברת הכנסת סולודקין, אני מבין את הסקפטיות שלך, את השתמשת בביטוי שאני בוחר להשתמש בו גם, שיש בלמים בתהליך. ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון בהחלט קיבל החלטה חשובה מאוד כשהקים את המערך הזה, אני גם יכול להעיד עד כמה זה פעל מדם ליבו, סיפר לי הרב הראשי, הרב עמר, שהוא היה אומר לו, אני בחלום שלי רואה איך אתה יושב פה בתוך חדר הקבינט, אתה מגייר אותם, הם עוברים אצלי בחדר, אני לוחץ להם יד ואומר ברוך הבא יהודי והם הולכים כיהודים. זה בהחלט היה אצלו אלמנט מאוד משמעותי ואני חייב לומר שגם ראש הממשלה הזה לוקח את ענין הגיור באופן מאוד אישי ולכן הטיל את הענין עלי והשאיר את הענין בתוך משרד ראש הממשלה ולא הוציא אותו החוצה.
אני מבין את הביקורת שלך על החלטת הממשלה, אני חושב שהיא מוקדמת מדי. אנחנו עושים נסיון אמיתי נטול שיקולים פוליטיים, נטול שיקולים זרים, עם נסיון לקבץ את מיטב האנשים כדי לעמוד במשימה אחת בלבד, ואני אומר אותה בצורה הכי ברורה, מדינת ישראל היא מדינת היהודים, אנחנו נציגי המערכת השלטונית, אמונים על הגשמת החזון של בית לאומי לכל יהודי באשר הוא. החבורה הזאת עלתה מכוח חוק השבות, יש לנו אינטרס כמדינת היהודים להפוך אותם ליהודים על פי ההלכה. הכוונה שלנו היא להסיר הצידה את כל הבלמים.
משה גפני:
אין את זה במגילת העצמאות, זאת לא היתה הכוונה בהקמת המדינה. בית לעם היהודי, אבל מי שהוא לא יהודי, לא היתה מטרה כזאת בהכרזת העצמאות.
עובד יחזקאל:
הכוונה היא, מתוך הרבה מאוד כבוד והערכה לעלייה הרוסית, ומתוך הבנה ברורה שמדובר בקהל רוסי עצום ורב, להצליח במשימה, ואת צודקת, היתה מוטיבציה בשנות ה-90, לצערי הרב ההתנהלות גם של המדינה גרמה למוטיבציה להיעלם ואפילו להיכנס למחוזות מדוכאים, אנחנו חפצי רוח חיים עכשיו להחזיר את המוטיבציה מחדש ולהפיח רוח חיים בענין הזה כדי לייצר מוטיבציה לגיור אצל אותה קהילה. נכון שחובת ההוכחה היא עלינו, תמיכתכם מאוד חשובה לנו ואני מקווה שנצליח.
משה גפני:
אדוני היושב ראש, אדוני מזכיר הממשלה, אדוני מנכ"ל משרד הקליטה, הנושא הזה של מי שזכאי לעלות לארץ זה שני סוגי אנשים, אחד שגם אם הוא איננו יהודי הוא עולה מכוח חוק השבות, ואם הוא יהודי אז הוא זכאי מכוח זה שמדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי והיא קבעה באופן חד משמעי שיהודי יכול לעלות לארץ מכוח היותו יהודי.
הנושא של הגיור הוא נושא הלכתי, זה שנוצרו מאבקים ובירוקרטיות כאלה שגרמו לכך שהנושא הזה של הגיור הפך להיות שק חבטות שכל אחד מכה בו, האם לא הגיע הזמן, אני עוד לא מביע את דעתי מכיוון שלי יש דעה בענין הזה כשהיושב ראש יגיד שחברי הכנסת יכולים להביע את דעתם, אני עכשיו רק שואל את השאלה, האם לא הגיע הזמן להודות בטעות. היתה טעות, היתה טעות בכל הענין של הקמת מערך גיור, היתה טעות בכל הענין הזה מכיוון שמערך גיור במשרד ראש הממשלה זה לא המקום. לקחו את בתי הדין הרבניים ושמו אותם בצד, יש הצעה של דוד רותם שרבני הערים, הנסיון עם רבני הערים בענין הזה לא היה מוצלח, היתה החלטה של השופטת פרוקצ'ה שהיא החליטה שבתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לדון בענין של דיני ממונות בהסכמה ובתי הדין הרבניים לא מוסמכים לדון בנושא הגיור. האם לא היה מקום לחזק את בתי הדין הרבניים, ששם יושבים אנשי המקצוע שעברו את כל מה שמתלווה לענין. אני גם לא חסיד של הענין הזה אבל אתם לא חושבים חשיבה מחודשת על ההחלטה האומללה הזאת של הקמת בתי ספר לגיור, שהיה משותף עם אורתודוכסי ועוד כל מיני מערכים שכשהגיעה ההצעה הזאת למליאת הכנסת אני הפכתי את זה לאי אמון ואז מפלגת העבודה היתה באופוזיציה אז היא לא הצביעה בעד, זאת היתה שגיאה, אנחנו טענו שזאת שגיאה. אנשי המקצוע צריכים לעסוק בענין הזה. אז זה יפה מבחינה פופוליסטית שראש הממשלה גם הקודם וגם ראש הממשלה הנוכחי אומרים שחשוב להם נושא הגיור ולכן משאירים אותו במשרד ראש הממשלה. מבחינה מקצועית זאת טעות. האם אתם לא סבורים, ומותר לאדם לטעות, מותר לממשלה לטעות, מותר להודות בטעות ולא להמשיך הלאה באותו מהלך שהמהלך הזה לא מוצלח.
עובד יחזקאל:
אני מתייחס בהרבה מאוד כבוד לחברי הכנסת, כך גם בכוונתי להמשיך לעשות, בכלל אני חושב שהממשלה צריכה לאפשר יותר לכנסת למלא את תפקידה על פי חוק ולפקח על עבודת הרשות המבצעת ולכן אני מייחס חשיבות רבה להופעות בועדות הכנסת וגם נוקט לשון שבה כל מה שאני אומר כפוף לפיקוח של אחרים.
בהרבה כבוד והערכה, חבר הכנסת גפני, אני חושב שלהגיד על ראש הממשלה לשעבר וראש הממשלה הנוכחי שהמניע היחיד שהעסיק אותם בהקמת הרשות זה פופוליזם, זה לא מדוייק ורחוק מן האמת.
משה גפני:
לא אמרתי את זה. אמרתי שהם רצו באמת לעשות את זה, הם שגו בענין והם חשבו שכתוצאה מהענין הזה זה גם יראה טוב מבחינה פופוליסטית. המניע לא היה פופוליסטי. אבל בסופו של דבר זה הדבר היחיד שנשאר, שראש הממשלה אומר אני רוצה לדאוג למערך הגיור, אבל לאורך השנים ראינו שזאת שגיאה.
עובד יחזקאל:
אני אמרתי בתחילת דבריי שהקוד ששמר על העם היהודי במשך אלפיים שנות גלות הוא קוד ההלכה. הוא הדבר היחיד שאיפשר לנו לקבץ את תפוצותינו בסופו של דבר. המדינה הזאת לא קמה כדי לפגוע בקוד אלא קמה כדי לשמר אותו ולקדש אותו והגיור בישראל הוא על פי ההלכה. השאלה היא איזה מערך מינהלתי, איזה מערך אדמיניסטרטיבי תומך צריך להקים. העובדות מראות שהמערך שהוקם עד עתה כשל במלאכתו. אתה רוצה הודאה, הנה היא, לא צריך להיות מומחה גדול כדי לראות את זה. לכן לפני למעלה משנה הוחלט על הקמת ועדת חלפון כדי לראות איך משנים מכיוון שהתוצאות לא עמדו בציפיות. משנים עכשיו. הועדה ישבה, אנחנו אימצנו את ההחלטות של הועדה בהחלטת ממשלה, קיבלנו מנדט בדרג הביצועי לרוץ קדימה, אנחנו מנסים לשלב פה בין שני העולמות, בין עולם ההלכה לבין עולם הפרקטיקה, עם כל המורכבויות שבכך, ואנחנו מלאי רוח קרב לנצח במערכה הזאת ותמיכתכם חשובה ולכן אני מקווה שאין בדבריך כדי להוריד מן הרוח.
זאב אלקין:
אני מבקש לתת עצה מהמקום הצנוע של חבר כנסת שעומד בקשר שוטף מול הציבור הזה שהוא הלקוח העיקרי של המערך החדש שאתם מנסים להקים. בתהליך הזה יש שתי בעיות שהן אלה שמקשות. יש בעיה ביציאה ושם רובם מתמקדים, עצם תהליך הגיור, בתי דין לגיור וכו'. אבל יש בעיה שבעיני היא הרבה יותר גדולה בכניסה, באנשים שמגיעים ואומרים רוצה אני ושם בעיני עיקר הבעיה. סך הכל האחוזים שהוצגו כאן הם לא רעים, איזה אחוז מכלל הלומדים מתגיירים, יכול להיות שהיינו רוצים קצת יותר אבל אני דווקא לא נרתע מנתון של סדר גודל של כ-50% ממי שלומד מתגייר כי אני לא רוצה שיגיירו כל אחד, אני רוצה שיגיירו את מי שבאמת מתכוון ולכן זה לא נראה לי אחוז כל כך נורא. המערכת היא לא הכי ידידותית למשתמש, זה כן, אבל דווקא האחוזים הם יחסית, בעיני לפחות, סבירים. יש מי שחושב אחרת.
מה שמטריד אותי זה דווקא שלב הכניסה. אתם מקימים מערך שיש לו אפילו שתי דמויות שיצטרכו להוביל אותו. מצד אחד יש ראש מערך גיור שהוא יהיה סמכות רבנית, אני הייתי מאוד שמח אם ראש מערך הגיור הנוכחי היה משיך תקופה ארוכה ככל האפשר, אני לא מכיר במערכת הרבנית בארץ אנשים שתרמו תרומה כה ייחודית לנושא הגיור ומחזיקים בעמדות יחסית פתוחות ונתקפו על זה לא פעם ולא פעמיים על ידי הרבנים האחרים, אבל זה ברור שהסמכות הזאת, ראש מערך גיור, מי שזה לא יהיה, הוא צריך להיות סמכות רבנית וזה גם ברור למה הלכתם לראשון לציון. הציבור לא מבין את זה, אני מבין את ההערות של מרינה אבל כל מי שמכיר את ברירת המחדל שהיתה לכם אני חושב שבקדנציה הזאת לא היתה ברירה אחרת ולכן אפשר להבין את זה.
יש את הפונקציה השניה של מנכ"ל מערך גיור, שאני הייתי רואה את עיקר תפקידו בדיוק בשלב הראשון, בפעילות של פרסום והסברה, עבודה מול ציבור המתגיירים ואני חושב שמאוד חשוב שהאיש הזה יבוא עם מקסימום חיבור לציבור הזה. אני לא יודע אם הוא יבוא מהציבור הזה, זה כמובן היה הכי טוב, אני לא יודע אם יהיה מועמד מתאים או לא, אבל עם מקסימום חיבור. לכן מה שאמרת שהמינוי הזה צריך להיות מתואם ולבוא מסמכותו של הראשון לציון, אני ארשה לעצמי לחלוק עליך, כי הראשון לציון עוסק,
קריאה:
למה אי אפשר לשלב בין השניים?
זאב אלקין:
יכול להיות שאפשר לשלב, אני לא יודע, אם יהיה מועמד כזה, התכונות שהייתי מבקש בראש וראשונה, וזה לא מתואר בהחלטת ממשלה איך הוא יתמנה, לכן אני דווקא נכנס לשאלה שנשארה פתוחה, האדם הזה צריך להיות עם נסיון מוכח של עבודה מול ציבור העולים כי עיקר עבודתו בעיני תהיה בתחום של פרסום והסברה. אני לא יודע איך תראה אותה ועדת איתור ומיון אבל אני חושב שחשוב שמשרד הקליטה יהיה מיוצג שם. הסמכויות הרבניות זה פחות האינפוט שלהם, צריך בן אדם שידע לנהל כי בסופו של דבר הצלחת כל המערך הזה תימדד ביכולת שלו להבין את האופי של הציבור הזה, את המנטליות שלו, איך מגיעים אליו ומה היא מדיניות פרסום והסברה נכונה. אם כמנכ"ל של מערך כזה יעמוד מישהו שאפילו את המודעות לא יוכל לקרוא בשפת המקור, תהיה בעיה.
עובד יחזקאל:
בהחלט חושבים על זה, ההערה שלך היא בהחלט במקום, אני גם מסכים איתך על הענין הראשוני של חשיבות המפגש הראשון והדברים האלה נלקחים בחשבון. מקרב הפקידות ברשות המבצעת אני חסיד נלהב של העמדת כלים לרשות הרשות המחוקקת לפקח על עבודת הרשות המבצעת, אני מוכן ברגע שאותו גורם יבחר, שאחד המפגשים הראשונים שלו יהיה פה בועדה, אני אבוא ביחד איתו, שישמע את עמדתם של החברים ולא יקרה מצב שהוא יבוא לתת לכם רק דין וחשבון בסוף 2008 אלא עם כניסתו לתפקיד כדי שתיעשה פה עבודה משותפת.
משה גפני:
קודם כל אני רוצה להזהיר את ש"ס מההחלטה שנראית לכאורה טובה, אני מזהיר מפני הענין הזה, אני לראשונה רואה החלטת ממשלה שהיא החלטת ממשלה פרסונלית. אני מאוד מכבד את הראשון לציון, את נשיא בית הדין הרבני הגדול הרב עמר, הרב עמר יכול מחר בבוקר להיות חבר במועצת החכמים, הוא יכול ללכת מחר לאיזה תפקיד אחר, הוא אישיות תורנית מהמדרגה הראשונה, אנחנו הגוף המפקח ואני מפקח על החלטת הממשלה שמה שעלול לקרות שמחר הרב עמר יהיה חבר במועצת החכמים למשל או יקבל איזה תפקיד בינלאומי, מבחינה תורנית והלכתית, ואז מה שנשאר מהחלטת הממשלה שבעל הבית של הגיור זה ראש הממשלה. אם ההחלטה היא פרסונלית ולא על התפקיד שלו כנשיא בית הדין הרבני הגדול, כרב ראשי, כראשון לציון, המשמעות של הענין היא שמחר בבוקר יכול להיות שראש הממשלה יהיה אחראי על הגיור.
זאב אלקין:
אבל זה לא מה שכתוב שם.
משה גפני:
כתוב הרב עמר. אני שאלתי ואמר מזכיר הממשלה.
זאב אלקין:
מה שכתוב זה הראשון לציון. מזכיר הממשלה הסביר למה זה הראשון לציון.
משה גפני:
לא כתוב אהוד אולמרט, כתוב ראש הממשלה, ראינו את הטבלה ביחד.
זאב אלקין:
הטבלה לא רלוונטית. הטבלה זה לא החלטת ממשלה.
משה גפני:
אם זה המצב וזה כתוב בפרוטוקול אז אני מוריד את האזהרה שלי מש"ס. אני מבקש להתייחס לגופו של ענין, אני אמרתי את זה בישיבה הקודמת ואני רוצה לומר לך את זה אדוני מזכיר הממשלה, אבל אני רוצה רק להקדים משפט אחד לגבי מה שנאמר קודם. שהרב הראשי איננו מכיר וגם לא ידע לקרוא, שהוא לא בא מהמנטליות של עולי רוסיה. בשנים האלה עולי רוסיה עוסקים הרבה מאוד בנושא הגיור אבל הנושא של הגיור לא קשור דווקא לעולי רוסיה. מזכיר הממשלה שהיום הוא אחראי על נושא הגיור במשרד ראש הממשלה, איננו עולה מברית המועצות לשעבר. מנכ"ל משרד הקליטה שהוא מנכ"ל מצויין ומזכיר מצויין, לא בא מברית המועצות לשעבר. הרב הראשי שאיננו מגיע מברית המועצות לשעבר יכול לקחת אנשים כמו שגם הם יכולים לקחת אנשים.
לגופו של ענין, הנושא של הגיור הוא נושא הלכתי, כל מה שנעשה מסביב ונדבר מסביב, אי אפשר לבוא בטענות, אם רוצים לשנות את החוק ולהפוך את הגיור לדבר שהוא איננו הלכתי אז בכלל אנחנו מפרקים את המדינה, המציאות הזאת שבה בנושא המינהלי מנסים כל הזמן דרך המצב הזה שעושים מערך גיור כזה או מערך גיור אחר ומכניסים כל מיני כאלה שאין להם קשר כמו מה שנעשה בבתי הספר לגיור, כאלה שאין להם קשר לענין הזה והם רוצים לקעקע את ההלכה והם נכנסו לענין והם חושבים שדרך זה יקלו בנושא של הגיור, זה עורבא פרח, זה סתם דברים שהם אינם נכונים ואני מציע לא להכניס את חברי הכנסת לאשליות ולא את האנשים לאשליות, נכון שאפשר לעשות ולהתמודד עם הבירוקרטיה שבמקרה הזה היא רעה והיא קשה, את הדברים האלה צריך לפרק.
אני משוכנע שהמקום הוא לא במשרד ראש הממשלה, אני משוכנע בענין הזה. זה גם לא משרד הקליטה. זה צריך להיות במקום שם מקומו ראוי לו.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אף אחד לא אומר שזה יהיה בלשכת ראש הממשלה.
משה גפני:
הנושא המינהלי יהיה במשרד ראש הממשלה. הנושא המינהלי במשרד ראש הממשלה יוצר פתח לחיכוך מתמיד, אנחנו ראינו את זה בכל השנים. יש חיכוך מתמיד מכיוון שזה לא מקומו הטבעי. מקומו הטבעי צריך להיות במקום אחר, זה צריך להיות בבתי הדין, שם זה צריך להיות.
זאב אלקין:
וההסברה?
משה גפני:
הם צריכים להשתמש במשרדי הממשלה, זה התפקיד שלהם.
זאב אלקין:
אבל כך זה עבד עד היום, הנה התוצאה.
משה גפני:
לא, עד היום זה לא עבד ככה, היה מערך גיור במשרד,
זאב אלקין:
והנושא של ההסברה היה במשרד הקליטה.
משה גפני:
נכון. עשו את זה בגלל שרצו למצוא חן בעיני כל מיני גורמים פוליטיים וציבוריים ואחרים. זה לא עובד. לא אהבתי את המשפט הזה שנכנסים ואומרים ברוך הבא יהודי, לא אהבתי את זה, הגיור הוא תהליך ארוך.
עובד יחזקאל:
זה היה תאור ציורי להראות כמה איכפת לו מזה.
משה גפני:
אני הבנתי שזה היה ציורי אבל לא אהבתי את זה. הגיור הוא תהליך קשה, מטבע הדברים זה תהליך קשה, אנחנו לא יכולים גם לפתוח פתח בגלל שבכל מקום בעולם שתהיה מצוקה אנשים יתגיירו ויבואו לפה. הגיור הוא תהליך קשה, אותו צריך לקחת בחשבון, אחרת אנחנו לא מתייחסים ברצינות להיותנו יהודים וליהדות, הבירוקרטיה צריכה להיעלם. ההצעה שלי היא שזה לא יהיה במשרד ראש הממשלה.
עובד יחזקאל:
להערתך הראשונה אני פטור מלהגיב כי זה היה שיח פוליטי ואני אינני עוסק בעניינים פוליטיים.
לחלק השני של דבריך, קודם כל מתייחסים לתהליך הגיור מאוד ברצינות. אמרנו שתהליך הגיור הוא על פי ההלכה, אין לאף אחד כוונה, בטח לא לרמה המייצגת של המדינה, לבקש מישהו איזה שהן הקלות הלכתיות בתהליך הגיור. הויכוח הזה לא רלוונטי ולא קיים. יש פה נסיון לגשר בין הגורם ההלכתי לבין הגורם שאמור להעמיד את הכלים הניהוליים, האדמיניסטרטיביים. אני מסכים איתך שהמערך כפי שפעל עד עתה לא סיפק את הסחורה, אז עכשיו השאלה היא, האם בגלל שהוא לא סיפק את הסחורה זה אומר שזה בלתי אפשרי כי זה כפוף למשרד ראש הממשלה, או אולי צריך להעמיד איזה שהיא מסגרת של רפורמה כדי לייעל את זה. אז אני מציע שנקבע רפורמה, עקרונותיה גובשו ואומצו, נקבע לוח זמנים, דצמבר 2008, נראה איפה נעמוד אז ואז אם נחליט שזה לא תקין, שזה מתנהל בדרך שבה גם אנחנו מציעים, אולי יבוא הזמן לשאול את השאלות שאתה שואל. כרגע, כמפקחים עלינו אנחנו מאוד זקוקים לרוח הגבית שלכם. אנחנו זקוקים לרוח הגבית שלכם כדי להצליח במשימה המאוד כבדה שאנחנו מנסים להתמודד איתה.
אברהם מיכאלי:
אדוני יושב הראש, אדוני מזכיר הממשלה, לפעמים צריך לשבח גם על מהלכים, כמפקחים לא צריכים להגיד כל הזמן ששום דבר לא טוב. הרבה פעמים משתמע בדברים שלנו שכל ההחלטות של הממשלה לא טובות. הרבה פעמים תפסת מרובה לא תפסת גם בדברים האלה. מדובר פה בנושא רגיש מאוד של יהדות, נושא רגיש מאוד של עם ישראל ואף אחד פה לא מתייחס לסוגיה הזאת כסוגיה פוליטית כפי שחברתי מרינה הציגה פה, שהממשלה נענתה ללחץ של ש"ס כי רק לש"ס איכפת מהגיור. לכולם איכפת מהגיור, לפי החלטת הממשלה גם לממשלה כולה איכפת וההחלטות שנתקבלו הן החלטות לייעל את האדמיניסטרציה. אף אחד לא התכוון לכך שכדי להפוך את הגיור לידידותי ישנו את ההלכה וההלכה תישאר אותה הלכה יהודית. מי שהיה בשבוע שעבר בדיון של ועדת הפנים, ואני מזמין את אדוני היושב ראש לקבל החלטה שאנחנו כן נשב עם הרב עמר, מה שהוער פה על ידי חבר הכנסת יולי אדלשטיין למה הם לא נמצאים פה, לדעתי חשוב מאוד לשבת עם הרה עמר, לשמוע את עמדותיו, את חשיבתו בנושא של מה ידידות ואיך הוא מפרש את זה, הוא פירש את זה בשבוע שעבר בועדת הפנים, הוא כבר נתן כמה הנחיות לבדוק כמה דברים במינהלה, איך זה עבד עד עכשיו ואיך צריך לשנות את זה ולקבל מסקנות והחלטות מיידיות איך לשפר את דרכי העבודה ולכן פה צריך להסתכל קדימה איך אנחנו פותרים את אותה בעיה של מאות אלפים שאנחנו מדברים עליהם כל הזמן והמאות אלפים האלה הם יהודים שלנו. לא כל יהודי רוסיה הצליחו לשמור את היהדות במצב הקשה של קומוניזם ולכן מי שהגיע לארץ והוא עדיין רוצה להיות יהודי, הוא צריך להבין שאי אפשר לעשות את זה בקיצורי דרך ולכן אם שמו אדם כמו הרב עמר שהוא באמת יחיד בדורו והוא זה שיוביל את המערך הזה במובן החיובי, אנחנו צריכים לתת לעסק הזה הזדמנות, אף אחד פה לא מתכוון לעשות קיצורי דרך ואף אחד גם לא מתכוון לתקוף את הפתרון שיהיה אולי בעוד חצי שנה או שנה מראש.
הבנו ממזכיר הממשלה שאין פער כפי שהוצג בישיבה הקודמת של מהות, של עשרה נושאים שלא הוכנסו להחלטת הממשלה וזה פוגם בכל דו"ח חלפון. אני הבנתי שאף אחד לא פוסל את בדיקת הדברים תוך כדי התנועה ולראות איך אפשר לשפר. לכן אני חושב שצריך לברך על ההחלטה של הממשלה ולפחות לנסות. לא תמיד הכל נמדד בכמות, אין ספק שהכל תלוי בהכשרה של הגופים שמכינים את אותם מתגיירים ואין ספק שהכל יבחן גם ברצינות של המתגיירים כי לא כל מי שנכנס למכון גם יעבור את תהליך הגיור, לכן הכל תלוי בכל מיני גורמים ואני מקווה שמי שישלוט, גם הדיינים שמונו עכשיו, אני לא רוצה כרגע להתייחס לשאלה של כמה דוברי רוסית יש או אין, למיטב ידיעתי יש שם גם חלק יוצאי רוסיה שאמורים לתת מענה לאותן אוכלוסיות ולכן חשוב שלא כל הזמן ידברו בשם יהודי רוסיה כי יש יהודי רוסיה מכל מיני קבוצות בעלייה שהיתה. אני מצטרף לברכות למערך החדש.
יולי (יואל) אדלשטיין:
אני מתחבר למה שאמר חבר הכנסת מיכאלי שכשצריך לשבח אז יש לשבח. כשיצא דו"ח חלפון קראתי את הדו"ח וכמנהגי חשבתי על מה אפשר לתקוף את הממשלה כי אני לא אוהב אותה, אבל קראתי את הדו"ח ואמרתי שבכל זאת כמי שיותר מעשור עוסק בו באינטנסיביות, אני חייב לשבח כי לדעתי נעשתה עבודה טובה שם.
אני לא מקבל את התזה ששינו שני סעיפים ולכן אין מה לתקוף. אני חושב שהשינוי שהיה הוא שינוי מהותי. אני מסכים עם כל אלה שאמרו שהגיור הוא במסגרת ההלכה ומי שלא יהיה ראש ממשלה, מזכיר ממשלה, שרים, את ההלכה לא ישנו. יחד עם זה יש פנים רבות ופירושים רבים ובכל זאת המשימה היתה גם לשפר את המערך בצורה כזאת שהמתגיירים יזרמו בו עד כמה שאפשר וגם שההרכבים שבסופו של דבר מולם יתייצב המתגייר יהיו הרכבים שמבינים גם את המשימה הלאומית. קודם כל את ההלכה אבל גם את המשימה הלאומית.
בצורה שהממשלה אימצה את ההמלצות זה לא יושג. אני דוחה בכל תוקף שהנושא הזה בשבילי הוא פרסונלי, או של איזה אדם או של איזה גוף, אני אוהב את כולם, אני הייתי בין אלה שעבדו עם מערך הגיור כשהוא היה ברבנות, כשהסמכות היתה בידי בתי הדין הרבניים והשיגו תוצאות לא רעות, כשהוקם המכון עבדנו עם המכון, היה מערך הגיור הנוכחי או הקודם, אנשים שאני מאוד מעריך, אין לי פה ביקורת אישית על מישהו. השאלות ששאלתי זה לא שאלות בירוקרטיות, הדברים האלה עלולים לתקוע את כל המערך. לא חייבים להסכים על כל דבר אבל זאת התחזית שלי ולכן אני הייתי מציע, כדי שלא יהיה ויכוח אם זה פועל או לא פועל, שתהיה הגדרה למונח פועל. הרי ברור שלא יהיו עוד אלף מתגיירים עד אז, זה לא יגדל באלף, אז למה אתה קורא פועל, מה הקריטריונים שלך על מנת שלא יהיה מאוחר מדי אם צריך יהיה לשנות מספר דברים.
היו"ר מיכאל נודלמן:
זאת בעיה שיש 300 אלף אנשים שצריכים לעבור גיור ואני חושב שזאת חובת הממשלה לסייע לאנשים האלה לעבור גיור. הממשלה לא יכולה לעמוד בצד ולראות שאנשים הולכים לגיור הרפורמי כיוון שאינם יכולים לעבור גיור כאן. דו"ח חלפון הוא דו"ח טוב והממשלה קיבלה חלק מההמלצות שלו ואנחנו יכולים להתווכח פה על כל מיני דברים, אבל מה שחשוב הוא שכמה שיותר אנשים יעברו את הגיור בצורה קצת יותר ידידותית.
הממשלה התחילה תהליך, יתכן שבדרך יצטרכו לתקן בעיות ובסוף השנה נראה איפה זה עומד. אני חושב שהממשלה רוצה לצאת מפה עם כבוד ולא צריך לחשוב שהממשלה עושה את זה בגלל איזה שהוא לחץ פוליטי. אני חושב שאנחנו צריכים לתמוך בממשלה ואם יהיו בעיות בדרך אנחנו נפנה לממשלה לגביהן.
אני חושב שאנחנו צריכים לתמוך בממשלה כי התהליך הזה מאוד חשוב לנו ואנחנו מאחלים לממשלה ולנו הצלחה בדרך.
משה גפני:
אדוני יושב הראש, אני מאוד מכבד אותך כיושב ראש הועדה, אבל אני לא יכול להצטרף לדברים האלה. אני מאוד חושש שגם אם הממשלה תצליח והנושא המינהלי יפתר והכל יהיה בסדר, יהיו גורמים שינגחו את הממשלה בגלל שהם לא רוצים גיור על פי ההלכה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:00