פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 404
מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט
שהתקיימה ביום שלישי, י"ח אדר ב', תשס"ח, (25/03/2008), בשעה 09:30
סדר היום:
הצעה לסדר היום – סכנת סגירת המתנ"סים בסוף החודש
נכחו:
חברי הוועדה:
מיכאל מלכיאור – היו"ר
זבולון אורלב
אבישי ברוורמן
אליהו גבאי
דב חנין
מרינה סולודקין
גדעון סער
יוסף שגאל
מוזמנים:
דוד פלבר – מ"מ מנהל אגף בכיר לשירות לאומי, משרד המדע, התרבות והספורט
נילי כהן – סגנית מנהל מינהל התרבות, משרד המדע, התרבות והספורט
ריקי ארמן – רפרנטית חינוך, משרד האוצר
נועה בן אריה – יועצת משפטית, מרכז השלטון המקומי
אבינועם ערמוני – יו"ר הדירקטוריון, החברה למתנ"סים
יאיר גלר – מנכ"ל החברה למתנ"סים
רינה ברלר – יו"ר מתנ"ס בית הכרם, החברה למתנ"סים
נתן פרטוק – יו"ר מתנ"ס חצור הגלילית, החברה למתנ"סים
ורד ירושלמי – דוברת החברה למתנ"סים
אורי עמדי – מנהל מינהל קהילתי לב העיר, החברה למתנ"סים
בתיה טמר החברה למתנ"סים
לאה פדידה – יו"ר מתנ"ס יוקנעם, החברה למתנ"סים
דני פלד – יועמ"ש, החברה למתנ"סים
ניר ברקת – חבר מועצת עירית ירושלים
מירי חזות – ויצ"ו
יהודה סקר – ארגון הורים ארצי
מנהלת הוועדה:
יהודית גידלי
רשמת פרלמנטרית:
אתי אפלבוים
הצעה לסדר היום – סכנת סגירת המתנ"סים בסוף החודש
היו"ר מיכאל מלכיאור:
בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט. על סדר היום: הצעה לסדר היום – סכנת סגירת המתנ"סים בסוף החודש.
אני מצטער לומר שקרתה לנו תקלה. הזימון לישיבה הזאת יצא בזמן לכל הגורמים. משרד הפנים טוען שהיתה להם בעיה עם הפקסים שלהם וכשהתקשרנו אליהם היום כדי לשאול מי מגיע היום לישיבה הם אמרו שהם לא קיבלו את ההזמנה. כמובן שאנחנו לא חושדים בכשרים וגם לא במשרד הפנים. אני לא יודע איך הם עובדים. העובדה שהפקס שלהם לא עובד תמוהה בעיניי. אני לא מבטל את הישיבה כי בכל זאת הגיעו לכאן אורחים מרחוק ומקרוב ואני חושב שראוי שנדון.
מצד שני, קשה לקבל החלטה ללא נוכחות נציגי משרד הפנים. הנושא בסמכות משרד הפנים וגם שר הפנים הוא זה שייצר את כל המהומה. אני לא יודע בדיוק איך לעשות את זה, אבל נעשה כמיטב יכולתנו.
שרת החינוך כתבה לי אתמול בנושא. אני עדיין לא יודע מה כתוב בו אבל במשך הישיבה אוכל לקרוא אותו.
גדעון סער:
היא לא תומכת במהלך של שר הפנים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
לא צריך לבזבז פה זמן ולדבר בשבח המתנ"סים וחברת המתנ"סים. זה החלק היסודי והמרכזי של קיום קהילה בישראל, של פעילות עם נוער, צעירים וגם עם שאר האוכלוסיות. זה המרכיב הבסיסי של כל התפיסה הקהילתית שיש לנו במדינת ישראל.
יש מסע כבר במשך השנים, שלצערי גם משרד החינוך שותף לו, של כרסום הולך ומתמיד, בצורה די בולטת, בתקציבים של החברה למתנ"סים. אבל, זה לא הנושא היום. יש כרסום מאוד מאוד גדול שגורם לכך שהפונקציה האדירה של חברת המתנ"סים כבר לא פועלת כמו שהיתה צריכה לפעול.
עד עכשיו טיפלו בזה רק הכלכלנים והם רק הרסו. אני לא מבין איך בשנות השישים והשבעים, כשהמדינה היתה במצב כלכלי הרבה יותר קשה, היה כסף לפעילות הזאת ועכשיו, כשאנחנו בכל זאת נמצאים במקום אחר לגמרי מבחינה כלכלית, דווקא עכשיו אנחנו ממש הורגים את התקציבים לחברת המתנ"סים. אמנם זה לא הנושא אבל זה נמצא ברקע.
אחרי שהכלכלנים ואנשי האוצר גמרו לטפל במתנ"סים ולכרסם בהם, התחילו המשפטנים לטפל בהם. יש לי תחושה שמה שהכלכלנים לא הצליחו לקלקל המשפטנים אולי יצליחו לעשות. אנחנו, ככנסת ישראל,לא יכולים להרשות לעצמנו, לתת לדבר הזה לקרות. לכן הישיבה הבהולה הזאת.
אני מוכרח להודות שהייתי מודע לעניין הזה רק לפני כמה ימים ולכן קבענו את ישיבת החרום להיום. שוב, אני מצטער שבנושא כל כך מרכזי אנחנו דנים בלי החתן או בלי הכלה, כלומר, בלי משרד הפנים.
אני מניח שהנוכחים יודעים מה המצב ומה קרה. זה התחיל עם איזה סעיף בתוך דוח מבקר המדינה.
היו"ר גדעון סער:
הכל התחיל בגלל הבקשה לדיון מהיר.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אז נלך לפי הסדר. מרינה סולודקין, אליהו גבאי, גדעון סער ואחר כך אבישי ברוורמן.
מרינה סולודקין:
הצטרפתי לפניה של קבוצת חברי כנסת בנושא זה מכיוון שבארץ בנו את המפעל המפואר של מתנ"סים. עכשיו אנחנו רואים, בגלל הרבה סיבות, גם רפורמות לא מובנות ולא ברורות וגם בגלל הכוונה לחסוך, שמקצצים גם בפעילות של המתנ"סים וסוגרים את המתנ"סים. לכן חשבתי שוועדת החינוך חייבת לדון בנושא. היא חייבת לשמוע לאיזה רפורמות מתכוונים במשרד הפנים ואולי לחשוב פעמיים לפני שהורסים מפעל של המדינה. תודה.
אליהו גבאי:
הייתי רוצה לשמוע קודם מה התכנית של השר כדי שנוכל להתייחס אליה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
היה דוח מבקר המדינה משנת 2006. בתוך הדוח הזה אמר מבקר המדינה שלא ראוי להעביר כסף עירוני לגופים פרטיים כתקצוב. אם רוצים לתת תקצוב, זה חייב להיות לחברות עירוניות ולא לגופים פרטיים. הם יכולים לקבל תמיכה אבל לא תקצוב.
מאחר ואנחנו יודעים, גם מהמדינה וגם מהרשויות המקומיות, מה זה אומר להיות תלוי בתמיכות, אז זה לא דבר טוב. לכן, כנראה בלי כוונה, מבקר המדינה כלל בתוך כל הדבר הזה גם את חברת המתנ"סים. לכן מציע שר הפנים להפוך את כל המתנ"סים לתאגידים עירוניים. כך הם יכולים לקבל הקצבות אבל לא תמיכות.
הבעיה היא. לב ונשמת המתנ"סים הוא הפן הקהילתי. אמנם הם עובדים יחד עם ראש הרשות ומשרתים גם דברים מרכזיים בחיים החברתיים והחינוכיים של הרשות, אבל הם עדיין גוף קהילתי, יוזמה של החברה האזרחית במיטבה. זה עובד וזה מצליח. הבעיה היא שאנחנו תמיד הורגים דברים שמצליחים.
אני מבין ששר הפנים כבר קבע שמה-1 באפריל זה יהיה כך בכל מקום ומקום. חבר הכנסת גבאי, זה מתאר פחות או יותר את הדברים.
חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה.
גדעון סער:
אני רוצה לתאר בתמצית את השתלשלות הדברים שהביאה למצב הנוכחי שבו הסכנה היא סכנה כפולה, דהיינו, או סגירה, או הפיכה לחברות עירוניות. המשמעות היא שינוי מוחלט באופי של המתנ"סים ובמעורבות האזרחית והקהילתית, כפי שאנחנו מכירים אותה עד היום.
שר הפנים שלח חוזר מנכ"ל לראשי הרשויות, כי תמיד התקציב למתנ"סים היה על ידי הרשויות המקומיות, מה שנקרא תקצוב ישיר ולא בנוהל תמיכות. בעקבות דוח מבקר המדינה הנושא הזה שורבב, כאשר קבע שר הפנים שהתקציב יכול להיות מועבר רק באמצעות תאגיד עירוני ואם לא אז רק בנוהל תמיכות. למיטב ידיעתי, מבקר המדינה לא התייחס למתנ"סים בדוח שלו.
מסתבר גם, אדוני היושב ראש, שיש לנושא הזה פיתרון פשוט, שמשפטני משרד הפנים הגיעו אליו בתיקון מאוד לא מסובך לתקנות העיריות (מכרזים). אבל, משום מה, השר לא משתמש בזה. אינני יודע מה הסיבה שהוא לא משתמש בזה. יכול להיות שיש כאן רצון להעניק דבר מסוים כתשורה לראשי הערים. אני מעלה את זה כהשערה כי, כפי שאמרת, אין כאן נציגות של משרד הפנים. כאמור, הסכנה היא סכנה מאוד גדולה. בסופו של דבר זה עלול להביא לחיסול המתנ"סים.
אני רואה בעניין הזה אחד הנושאים החברתיים החשובים ביותר. אין לנו לוח זמנים מאוד ארוך מבחינת הכנס הזה וגם אין לנו לוח זמנים מאוד ארוך מבחינת המהות של העניין, דהיינו, שתוך שבוע הדבר הזה אמור להיחתך.
נרתמתי לעניין בעקבות פניה של נתן פרטוק מחצור הגלילית וחברים אחרים שנפגשו איתי. אני מציע שבמהלך הדיון נחשוב איך ליצור מנופי לחץ. ציינת את מכתבה של שרת החינוך. שוחחתי אתמול עם שרת החינוך והיא מתנגדת באופן החריף ביותר למהלך של שר הפנים. צריך לראות איך אנחנו יכולים לערב כמה שיותר גורמים כדי שזה לא יהפוך להיות רק נושא של שר הפנים. צריך להשכיל להרחיב את החזית ולהעלות את זה גם על שולחן הממשלה. אולי להעלות את הנושא בהצעות אי אמון, או ליצור כל מיני מנופי לחץ, שאנחנו יכולים לחשוב עליהם, במסגרת הזמן המצומצם שעומד לרשותנו. הסכנה היא גדולה מאוד. אנחנו יודעים שכשבמדינה הזאת נקבעות עובדות, קשה להחזיר את הגלגל אחורה. יושב פה כוח פעולה מאוד גדול ורציני של המתנ"סים וניתן לשתף איתם פעולה.
לכן, מעבר לחומרה שאנחנו רואים במהלך אני מציע להתייחס להיבטים מעשיים, איך אנחנו יכולים לשנות את רוע הגזרה?
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אגב, אני מסכים לכל היבט מעשי, מלבד הנושא של אי אמון.
גדעון סער:
בסדר, אם אפשר ששרים ממפלגת העבודה יעלו את זה בישיבת הממשלה, אני מוותר על אי האמון. אני באמת רוצה לפתור את העניין.
אבישי ברוורמן:
אני לא אאריך בדברים. לעיתים לא חשוב מה אומרים כי לא תמיד קול המון כקול שדי. הרבה מאוד מהאנשים שיושבים פה אלה אנשים שאני מכיר מפעילות של שנים. ממשלות ישראל לדורותיהן לא השכילו לטפל בנושא החברתי ולכן גם המתנ"סים נכנסו לאותו מקום. כאשר אתה שומע מאנשים אמינים, מכל המפלגות - וזה לא עניין מפלגתי אלא עניין מקצועי, שמשמעות ההחלטה המהירה של שר הפנים, שיש לה מתנגדים מקרב שרי הממשלה, תביא לקריסת המתנ"סים, הדבר הזה אסור שיעבור.
האנשים שיושבים כאן עובדים בזה שנים, הם מכירים את הנושא. הרעיון היא שאנשים רציניים שרוצים להיות מעורבים בפעילות חברתית, לא חייבים בהכרח להיות פרופסורים, גם לא אנשים של בי.איי. אפילו ידידי אבי ערמוני יסכים שהם יכולים להיות אנשים ללא השכלה ובי.איי אבל הם הוכיחו את עצמם במסירות החברתית. לא התואר הוא שקובע בדברים האלה.
יש לי כבוד גדול לשר מאיר שטרית ואנחנו בידידות. גם בנושא הרשויות המקומיות הוא רץ יותר מידי מהר ושולף מהר מידי. אני מעריך אותו ומכבד אותו, אבל אני אומר: מאיר, אם תפגוש את האנשים האלה, תבין שבסופו של דבר המהלך הזה יפגע בתשתית החברתית. האם כשהאנשים האלה יהיו בחוץ ולא יהיו מתנ"סים, הממשלה תוסיף תקציבים? הרי כבר שמענו שבאמריקה יש שפעת. אם באמריקה יש שפעת פה תהיה נזלת מאוד מאוד קשה.
לכן הבקשה שלי היא לשמוע את האנשים. אני אצטרף לכל מהלך. כמובן לא להצעת אי אמון כי גדעון סער ואני נתאם ביחד מתי שנרצה שתהיה הממשלה הבאה. אני חושב שקדימה וכל חברי סיעת העבודה יהיו אחרי בנושא הזה. אני פונה לשר מאיר שטרית: מאיר, אתה אדם חכם, אל תשלוף עוד פעם ותירה כי התוצאה תהיה הרסנית למתנ"סים. תודה רבה.
אני אצטרך לצאת אולם אחזור עוד מעט. הייתי רוצה שישמעו את האנשים שהגיעו לכאן כי הם אלה שעושים את העבודה ואני מתפלל שהם ימשיכו לעשות אותה גם בעתיד.
אליהו גבאי:
כמובן שיש לי את מלוא ההערכה למתנ"סים. בעבר, בעקבות עיסוקי בחינוך הייתי משתף איתם פעולה פוריה. הם עשו עבודה נפלאה בנושא שיקום השכונות. הם הביאו את הציבור להיות מעורב בקבלת החלטות לטובת השכונה והפיתוח. הם גם היו מעורים כלחץ ציבורי על העיריות כאשר הן לא טיפלו כיאות בשכונה. הם היו הגורם המגשר והמקשר כאשר יש קונפליקטים עם השכונות, קונפליקטים בין דתיים וחילוניים וכדומה. כל הפרויקטים החינוכיים שהם הפעילו היו מבורכים.
כמי ששיך לאופוזיציה הכי קל לי לתקוף את הקואליציה. בואו נאמר את האמת, לא בכל דבר שנעשה צריך לצאת נגד. היינו צריכים לשמוע בדיוק איזה מבנה הוא רוצה להציע. אין זה אומר שאם זה ילך לעיריה זה ישמש כמאגר של מינויים. גם כך, לפעמים אנשים שנמצאים במתנסים נעשים מינוי של זה או אחר.
היו"ר גדעון סער:
למה להחליף אם זה עובד טוב?
אליהו גבאי:
אני רוצה להביא בפניכם ביטוי אומלל שאותו אומר מר צביקה שטרניחובסקי: "עכשיו נצטרך לחפש בפינצטה בשוק מחנה יהודה? למשל, בעלי תואר ראשון"? כך כתוב בפרוטוקול שקיבלנו.
אבישי ברוורמן:
יש כאלה שמחפשים גם בשוק הכרמל.
אליהו גבאי:
סליחה, אני לא חושב שבשוק מחנה יש אנשים פחות איכותיים.
אבישי ברוורמן:
לא, היא הנותנת, שלא כולם פרופסורים.
אליהו גבאי:
אל תסביר לי מה שכתוב פה. אבישי ברוורמן, אני קורא ציטוט של מר צביקה שטרניחובסקי.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה בדיוק הפוך. אני חושב שיש לך אי הבנה. הם כתבו ההפיך. היום המבנה הוא שאפשר להביא מכל מגזרי הקהילה.
אליהו גבאי:
אני מכיר את המבנה והייתי במבנה הזה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
תקשיב רגע, זה להיפך. ההצעה הזאת באה להגיד שאנשי מחנה יהודה לא יוכלו להיות. זה ההיפך ממה שציטטת. הכוונה של ההצעה הזאת היא שיהיו מינויים רק לפי דרגות אקדמאיות. אנשי הקהילה, שהיו עד עכשיו הלב – נכון שגם עד עכשיו זה לא היה מושלם והיו מינויים, אבל עכשיו כולם יהיו מינויים. לפי ההצעה החדשה, אנשי השטח לא יוכלו להיות.
אליהו גבאי:
אני חושב שאנחנו צריכים לשמוע את ההצעה של השר. לא כדאי לדחות אותה על הסף. יש היום מתנ"סים שאין להם תקציב. ישנם מתנ"סים שהם במצב כספי קשה. השאלה האם זה בא להוסיף משאבים או לצמצם.
מרינה סולודקין:
אני חושבת שצריך להזמין את שר הפנים.
אליהו גבאי:
אני מעריך מכיר ומוקיר את עבודת הקודש שנעשית במתנ"סים. לצערי ישנם מתנ"סים שנמצאים במצוקה כלכלית והעיריות צריכות לעזור להם ולתקציב אותן כמו שצריך. אבל, אם צריך לשנות את המבנה המשפטי או המבנה התחוקתי, בלי לפגוע בפעילותם ולהוסיף להם תקציבים, אז יש למצוא דרך. ישנם מתנ"סים שצריך לעזור להם.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
דובר פה על המבנה המשפטי. לא דובר פה על התמיכה. בעצם רוצים להפוך את המתנ"ס למחלקה בתוך העיריה. זאת חברה עירונית שהעיריה תשלוט בה לגמרי בלי שום איזונים. גם היום יש שליטה גדולה אבל אז זה יהיה בלי איזונים. בשלב הבא ייקחו את התקציב העלוב שעוד נשאר בידי המתנ"סים, יתנו חצי מיליון לכל עיריה ובזה נגמר הסיפור. אנחנו הורגים את הלב של הדברים שאתה רוצה ושאנחנו מכירים פה במשך עשרות שנים.
אליהו גבאי:
מן הראוי ששרת החינוך תביע את דעתה.
היו"ר גדעון סער:
היא מתנגדת.
אליהו גבאי:
אנחנו צריכים את נציג משרד הפנים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני רוצה לשמוע את אבי ערמוני, שהוא יושב ראש הדירקטוריון של חברת המתנ"סים. אני רוצה לשמוע ממך האם יש לכם הצעה למבנה משפטי ומה המגעים שלכם עם מבקר המדינה? האם יש לכם מבנה משפטי שאנחנו ככנסת יכולים להציע לממשלה?
משה גפני:
אני חושב שהשר צריך להביא את זה לכנסת.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
גדעון יתקן אותי, אבל, לצערי, אם אנחנו לא נפעל שר הפנים יכול להעביר את זה כהחלטה בלי שום פיקוח של הכנסת.
גדעון סער:
הוא כבר הוציא חוזר שמונע תקציב.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אין צורך בהחלטת ממשלה או בהחלטת כנסת. האמצעים העומדים לרשותנו ידועים לך היטב.
אבינועם ערמוני:
אני חושב שהדרך שחבר הכנסת גדעון סער הציג את הנושא היא בדיוק דברנו. אני מודה לו על ההצגה הנכונה של המצב. לב הדיון הוא טיבה של החברה האזרחית בישראל. יש ארגון אחד שמעל שני מיליון אנשים פוקדים את שעריו, מרגישים שהם חלק מקהילה, מרגישים שיש להם מה לומר, הם שותפים לניהול הדבר הזה. מעולם לא בא איש, כולל מבקר המדינה, בטענות על ניהולם של המתנ"סים. להיפך, אלה מכם שיטרחו לבוא לירוחם וישוחחו עם עמרם מצנע ועם מנהל המתנ"ס שם, יבינו שהמתנ"ס הוא המקום הטוב, הלגיטימי הבלתי מפלגתי שמאפשר לאנשים להיות מעורבים בקהילה שלהם. אני רק רואה בזה טוב.
לכן ראוי בעיניי להתחיל את הדיון בוועדה הזאת כי אנחנו עוסקים בערכים של החברה הזאת. ברשותך, לא התחלתי עם הפיתרון המשפטי אותו אסביר בעוד דקה. יש לזה אספקט אידיאולוגי מובהק ואנחנו נפגע בו אם נהפוך את המתנ"סים, כמוצע על ידי משרד הפנים, או כמוחלט על משרד הפנים. אנחנו נהפוך את המתנסים העירוניים לישויות שהן כפופות לחלוטין לשלטון המקומי, לראש העיר.
מר גבאי, ההגדרה של מי רשאי להיות חבר בדירקטוריון של מתנ"ס, זה מי שיש לו השכלה אקדמית, משפטים, מנהל עסקים וכדומה או 5 שנות ניסיון בארגון עסקי דומה. משמעות הדבר היא שהפעיל השכונתי, שחשוב לי ולך, ירגיש שהוא יכול להשפיע, יהיה מנוע להגיע למקום הזה.
אליהו גבאי:
אם יכתבו שיהיו נציגים גם של העיריה, משרד החינוך ונציגי תושבים, אז אתה נותן את התשובה.
אבינועם ערמוני:
נכון לרגע זה, החוזר של משרד הפנים - - -
אליהו גבאי:
אתה יכול להתאים לפי הדרישות.
אבינועם ערמוני:
בוא לא נתווכח, תאמין לי שאני בקיא בחומר. נכון לרגע זה, אין את מה שאתה מציע.
אליהו גבאי:
לכן חשוב שיהיה כאן משרד הפנים שיסביר לנו.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
חבר הכנסת גבאי, הבנו את זה גם בפעם הקודמת. אני מבקש שאף אחד לא ימשיך להגיד את זה בהמשך הדיון כי הם הוזמנו והם לא באו. אני לא יכול לתקן את זה. אני מניח שהם לא הגיעו בשוגג, אבל זה מה שהיה.
אבינועם ערמוני:
האלמנט הראשון הוא האידיאולוגי ואני חושב שאי אפשר לזלזל בו.
האלמנט השני: אנחנו סבורים שהאיזונים החברתיים בתוך הנהלת המתנ"ס יפגעו באופן דרמטי אם הוא יהפוך להיות לגוף - - -
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אבי, את כל הדברים האלה כבר אמרתי.
אבי ערמוני:
אני אומר את זה יותר יפה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
יכול להיות שאתה אומר את זה יותר יפה, אבל פה זאת עדיין ועדה שלי ולא שלך. אני מבקש ממך, אם אתה רוצה להיות מעשי ולקבל תוצאות, אז בבקשה. אם אתה רוצה להרצות, אז אני אתן לך במה להרצות. אנחנו רוצים להגיע לפיתרונות.
אבינועם ערמוני:
אני מקבל. אני מתנצל על האמירה שכמובן נאמר בבדיחות. ברשותך, אני אוסיף רק עוד מילה אחת ואז אומר את ההצעה.
יש עוד אלמנט נוסף שלא הושמע בדיון והוא האלמנט הכלכלי. העצמאות המשפטית של המתנ"סים מאפשרת להם לקבל תרומות מגורמים בחו"ל, שאינם רשאים לתת כספי תרומות למדינה או לרשויות של מדינה, מכוח תקנות. בארצות הברית מדובר בתקנה 5013C. מעל 45 מיליון שקל בתקציב שנה שעברה ניתנו בתרומות כאלה. אני מודיע לכם שיש סכנה גם בעניין הזה.
הצגנו בפני משרד הפנים 7 חלופות.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אתה בטוח שבארצות הברית לא יוכלו לתת תרומות פטורות ממס לתאגיד עירוני? אני שואל האם אתה יודע? אל תגידו דברים לא בדוקים, אם בדקתם אז בסדר.
אבינועם ערמוני:
חד משמעית.
ניר ברקת:
זה לא רק עניין משפטי, זה גם עניין ציבורי. גם מבחינה ציבורית זה לא בסדר.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני אומר שאם בדקתם את זה, זה נתון חשוב מאוד.
דניאל פלד:
במלחמת לבנון השניה, כשמדינת ישראל נזקקה להמון תרומות לאזור הצפון, המתנ"סים היו הכתובת הישירה להעברת התרומות האלה. אלמלא המתנ"סים האלה היינו בבעיה. חד משמעית, אין אפשרות להעביר ולכן המתנ"סים הסוכנותיים הוקמו במפורש כדי לתת פיתרון לעניין הזה.
ניר ברקת:
בגיוס משאבים לחו"ל, יודעים שלא רוצים לתת לממסד.
אבישי ברוורמן:
אף אחד לא ייתן תרומה לממסד פוליטי.
אבינועם ערמוני:
אגב, אחרי שנציגי הג'וינט, שמהם קיבלנו בשנה שעברה 14.8 שקל, ראו אתמול את הכתבה בעיתון הודיעו לי שאם זה יהיה המצב זה ייפסק מיידית. מעבר ל-45 מיליון שקל יש גיוס כספים ישיר על ידי המתנ"סים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זאת נקודה חשובה מאוד.
משה גפני:
חבל שאתם לא אומרים שעל פי הצעת שר הפנים, רוב הסקטור החרדי יוצא מהמתנ"סים.
דניאל פלד:
זה רוב הסקטור הדתי, רוב הסקטור החילוני ורוב הסקטור הערבי, זה כל הסקטורים.
אבינועם ערמוני:
כשהתייחסתי לחברה אזרחית התייחסתי לכל החברה.
לשבחו של שר הפנים אפשר לומר שכשהעלינו את הנושא הוא הסכים להאריך תקופת מעבר כדי לאפשר לנו לבחון יחד חלופות. נכון לרגע זה אנחנו נמצאים בתקופת השהייה של ביצוע התקנה הזאת כי שר הפנים הסכים לתת לנו ארכה. לצערי הארכה מסתיימת עוד 10 ימים ו-7 חלופות ששמנו על השולחן לדיון עם אנשי משרד הפנים, עדיין לא נמצא פיתרון.
לעניות דעתנו הפיתרון מצוי בסמכותו המלאה של שר הפנים שבהינף קולמוס יכול לעשות תיקונים קלים בפקודת העיריות. אין כאן פטור מחובת מכרז כללית, יש כאן התייחסות ספציפית לעבודתן של רשויות מקומיות מול המתנ"סים בעירן. נכון לעכשיו, משרד הפנים לא הפנים את העניין הזה.
אבישי ברוורמן:
הוא ישב איתכם?
אבינועם ערמוני:
הוא ישב איתנו והישיבה הסתיימה בלי תוצאות.
אנחנו מבקשים מכם לסייע לנו. קוצר הזמן הוא כזה שפיתרון של חקיקה לא יעזור. הפיתרון הנדרש האמיתי הוא לקבל עוד ארכה ברוח טובה, מתוך הבנה של משרד הפנים, מפיכם, של החשיבות הגדולה של שמירתה של חברה אזרחית מיוצגת במתנ"סים. אנחנו טוענים, ואנחנו מסוגלים להוכיח, שהפיתרון שאנחנו מציעים הוא פיתרון שיענה על שקיפות, על הקצבות, על עבודה בניקיון כפיים ובטוהר מידות.
אבישי ברוורמן:
בעצם אתה מציע פניה של רצון טוב לשר. זה מספיק?
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו נחליט ואז - - -
אליהו גבאי:
צריכה להיות פגישה עם השר.
אבינועם ערמוני:
אני רק אסכם ואומר: החברה למתנ"סים היא חברה משונה. החברה שאני עומד בראשה היא חברה ממשלתית שפועלת על פי כל הכללים של מנהל תקין. חברה שעושה את עבודתה נכונה. בשטח יש לנו כ-170 מתנ"סים עם עוד כמה מאות שלוחות שהן ישויות עצמאיות. היה ונהפוך את הישויות האלה לחברות עירוניות, אנחנו מאבדים את ליבה ורוחה של החברה.
אליהו גבאי:
למה זה לא טוב חברה עירונית?
אבינועם ערמוני:
כי לרשות יובטח רוב בכל המוסדות. מבין נציגי הרשות, רק הרשות בעצמה תהיה חברה באסיפה הכללית. לרשות יובטח רוב של 75% בכל הצבעה. נציג הרשות, מקרב הסגל הבכיר של הרשות, לא ניתן יהיה לחייב, ללא חתימת נציג הרשות. כדי להיות חבר בדירקטוריון של הדבר הזה, אתה צריך תואר במשפטים, מנהל עסקים או 5 שנות ניסיון בארגון עסקי דומה. תסביר לי, בטובך, כיצד אני, שהייתי מתנדב במתנ"ס בראשית דרכי הציבורית, עוד לא היה לי תואר.
ניר ברקת:
לחברי כנסת אין מגבלה כזאת.
אבינועם ערמוני:
תשאל את מר ניר ברקת מעירית ירושלים איזה כוח אדיר יש לאנשי השכונות. תשאל את חבר הכנסת גפני, מה המשמעות לקהילה שאנחנו משרתים. זה פשוט לא מתקבל על הדעת.
אני טוען שיש לנו פיתרון טוב וישים. זה פיתרון של רצון טוב של שר הפנים. אני פונה אליכם להפעיל את כל שאתם מסוגלים לעשות ולא צריך חקיקה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני מבקש עכשיו רק להוסיף דברים חדשים כי אנחנו רוצים לקבל החלטות. אני רוצה לשמוע את משרדי הממשלה. משרד החינוך, בבקשה.
דוד פלבר:
מכתבה של שרת החינוך מונח בפני חברי הכנסת ואין צורך להאריך. המשרד מתנגד בתוקף להצעה הזאת, בגלל כל הנימוקים שנאמרו כאן ובעיקר בגלל הפגיעה ביכולת של התושבים לייצג את עצמם והדברים מובאים במכתבה של השרה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
נילי כהן ממשרד המדע, בבקשה.
נילי כהן:
אין לי מה להוסיף על מה שנאמר. המשרד שלנו נגד העניין של להפוך את המתנסים לתאגיד עירוני.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני רוצה לשמוע את מרכז השלטון המקומי.
נועה בן אריה:
אדוני, בדקנו את העניין הזה. אנחנו דיי מרוצים מההסדר הקיים. לא היתה פה יוזמה של הרשויות המקומיות להפוך אותם לתאגידים. זאת לא יוזמה של הרשות המקומית שפנתה לשר הפנים שישנה את מעמד המתנ"סים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני חושב שמאוד חשוב לשמוע את השלטון המקומי כי היו שמועות שכאילו הרוח הרעה הזאת באה מכיוון השלטון המקומי. אני מאוד שמח על עמדתכם.
שירה אבין:
אני רוצה לדבר בשם יושבי הראש. אני באה מרמת השרון ונמצאים איתי הרבה אנשים שכואבים את התהליך הזה. חוסר הראייה וההבנה מה הולך לקרות לחברה בישראל. אני חושבת שזה אחד הדברים הכי חשובים שקיימים היום והם בעצם המנוף הקהילתי היחיד שקיים במדינת ישראל. אם לא תהיה החברה למתנ"סים, לא תהיה קהילה ואת זה צריך לחדד ולהבין.
כל תהליך של תאגיד עירוני יהרוס את כל החברה במדינת ישראל. זה קטע פוליטי, אין לו שום צביון חברתי, אין לו שום הוויה. כאן התושבים הם אלה שאחראים לדברים יחד עם הצוות המנהל שעושה את זה בצורה נפלאה. אני חושבת שצריך לתת על זה את הדעת כי זה בעצם ימית את החברה האזרחית במדינת ישראל. זה בדיוק מה שצריך לעשות.
משה גפני:
מה אמרת קודם לגבי חברי כנסת?
ניר ברקת:
בדיוק כמו שלא צריך להטיל מגבלה על חבר כנסת - - -
משה גפני:
התעודה היחידה שחבר כנסת צריך זאת תעודת לידה.
ניר ברקת:
אני רוצה להמחיש את העניין על ידי הדוגמה של ירושלים. בירושלים יש 27 מינהלים קהילתיים שפועלים בייצוג תושבים. לפעמים הם הגוף היחיד שמייצג את האינטרסים השכונתיים מול המערכת העירונית. הם בלתי תלויים בהגדרה והם מכירים את השכונות. כל מנהל מכיר את המערכת שבה הוא פועל, הרבה יותר טוב מהעיריה. אי התלות הזאת מייצרת שירותים יעילים טובים ביותר בעיריה. מה שעומד על לשון המאזניים אלה לא המתנ"סים אלא העתיד הדמוקרטי בעיר כמו ירושלים. חייבים לתת דרג ביניים.
יושב כאן זאב לנדנר מרמות. רמות, פסגת זאב, גילה, זה 60,000 איש. כל אחד מהם זה כמו עיר. למנות מנהל קהילתי זאת אמירה דיקטטורית פוליטית פסולה שאסור בשום פנים ואופן להשלים איתה. זה לא משנה מאיזו מפלגה אתה.
חברת המתנסים סובלת כבר תקופה ארוכה מכך שבמקום להתאים את המציאות לצרכים של החברה למתנ"סים כדרג ביניים, כל הזמן באים כל מיני טקטיקות ומקצצים את כנפיהם. אני חושב שצריך לעשות הפוך, דהיינו, להתאים את החוק לצרכים של החברה למתנסים ולא להפך.
אמנם יש כאן ביקורת בונה ואני מסכים איתה, אבל מה שצריך לעשות זה לבנות מבנה ארגוני ייחודי לחברה למתנ"סים. זה לא עוד מלכ"ר. זה דרג ביניים דמוקרטי ובעיר כמו ירושלים צריך לקבע אותו ולעגן אותו ולתת לו את הזכויות שלו במקום להתעלל בו.
לגופו של עניין, צריך להבהיר לשר הפנים את המציאות. אולי בשוגג הוא התכוון, אבל במידה וחס וחלילה מתכוונים ללכת על המהלך הזה, בירושלים זה לא יקרה. בצדק, תהיה פה התקוממות של כל המגזרים. זה תהליך לא דמוקרטי שאסור להשלים איתו.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו לא רוצים ללכת ראש בראש אלא להגיע לפיתרון.
נתן פרטוק:
אני רוצה להודות לך ולחבר הכנסת גדעון סער שלקחתם את היוזמה ולהוביל כינוס של ועדת החינוך של הכנסת תוך שבוע. אני חושב שהשר מאיר שטרית היה צריך להוביל את המהלך. השר שטרית ניסה לעשות כמה דברים, ביניהם הניסיון לאיחוד רשויות. הרעיון היה טוב אבל הוא עשה אותו בצורה מעוותת ולכן זה נפל לו. עכשיו זה הניסיון לפגוע בחברה למתנ"סים, שבו הוא מנסה להטביע את חותמו. מבחינתנו זה שלילי ואולי מבחינתו זה חיובי. הוא עושה טעות חמורה מאוד. הוא יכול היה לגמור בדקות את כל הפרשה הזאת.
אני מדבר כיושב ראש המתנ"ס בחצור הכללי. בשנת 2006, בזמן הקטיושות, למעשה ניהלנו את כל הישוב. המתנ"ס ניהל את כל הישוב. שלחנו צוותים עם אוכל, הפעלנו את הילדים במקלטים. את שר הפנים לא ראיתי בחצור. ראיתי בחצור כמעט את כל חברי הכנסת וליוויתי את כולם ואותו לא ראיתי. אז שיבוא לפה ויוביל את המאבק ושלא יחכה שגדעון סער יפעיל את המאבק.
אגב, אני מסכים עם גדעון. אם לא ילך בדרכי נועם אז צריך לפעול גם על ידי הצעת אי אמון או במלחמת עולם. כל המתנ"סים על תושביהם יתייצבו מול הכנסת ולשר הפנים לא תהיה ברירה. שראש הממשלה יקרא לו ויגיד לו שקדימה בצרות ושיפסיק לפני שיהרוג אותם. בקרוב יש בחירות לרשויות. אני מפעיל את כל המגזרים ללא שום אבחנה. הקריה החסידית בחצור הגלילית פעילה אצלי. היום אני מפעיל חוג לנשים בקריה החסידית בנושא עסקי. מי יעשה את כל זה? צריך להבין שהמתנ"ס עובד הפוך, דהיינו, האזרח אומר לי, כיושב הנהלה, מה הוא רוצה. האם הוא רוצה חוג קרמיקה, פעילות זאת או אחרת.
במוסד עסקי, יושב לו מנכ"ל, או ראש עיר ונותן הוראות. הוא יגיד: מה פתאום שמנהל מתנ"ס יעבור תהליך סינון. הוא עזר לי בבחירות אז הוא ינהל את המתנ"ס או ירכז את הספורט או שירכז את הנוער. כך זה יעבוד. ככה זה עובד.
אדוני היושב ראש, שאלת לגבי התרומות. אנחנו גייסנו תרומה למלגות מהלורד וישקון. לא ידעו איך להעביר את הכסף. רצו לתת 400,000 שקל לכמה סטודנטים. דרך מי זה עבר? דרכי. אני צריך לחתום על השיקים של המלגות. אם לא, אי אפשר היה להעביר את זה. חייבים להבין את זה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הדברים מאוד ברורים אבל אני עדיין מציע לך ולנו לעשות את זה בטוב.
נתן פרטוק:
דרכי נועם זאת דרכה של חברת המתנ"סים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
בפרט שלא נתתם לנו הרבה זמן. היה תהליך ארוך ובאתם אלינו אחרי הדקה התשעים.
אורי עמדי, בבקשה.
אורי עמדי:
אני מנהל בחברה למתנ"סים קרוב ל-30 שנה.
אליהו גבאי:
הוא עושה עבודת קודש.
אורי עמדי:
אני רוצה לומר, בשם המנהלים. אנחנו בחרנו בשליחות מקצועית. לא בחרנו להיות חלק ממערכות עירוניות. ביצענו בחירה מקצועית, שליחות אידיאולוגית. בשם כל המנהלים אני יכול לומר שעבודת המתנ"סים או המנהל הקהילתי בירושלים היא בעצם עבודה של שליחות מקצועית בתוך המרחב. אולי המסגרת האחרונה שמחנכת לאחריות ומעורבות באמצעות הקהילה. אין עוד מערכות כאלה.
אני רוצה להביא דוגמה אחת מירושלים, מה המשמעות שאם המתנ"ס יהפוך להיות חברה עירונית, דווקא מההיבטים הכלכליים שהם על סדר יומה של ירושלים וגם של משרד ממשלה אחרים. ירושלים מניעה תהליך של יצירת רכבת קלה בירושלים. זה לא תהליך פשוט. המערכת ששוכבת בתעלות ומייצרת את הקשר עם הציבור זאת המערכת המתנ"סים, המערכת שבראשה אני עומד. אני מרכז את העבודה עם כל סוחרי מרכז העיר, עם כל סוחרי שוק מחנה יהודה כדי לייצר לעיריה, למשרד התחבורה ולכל המערכות האחרות, יכולות להתקדם בביצוע התשתיות של המרחב הציבורי או הרכבת הקלה.
קריאה:
למה זה קשור למתנ"סים?
אורי עמדי:
עבודה קהילתית היא בעצם לייצר עבור מקבלי ההחלטות בעיריה או בממשלה הבנה בציבור שתהליכים שבעצם דורשים קרבן זמני - - -
משה גפני:
אני סוחר במקום שעוברת הרכבת הקלה ואני סובל. מה אתה עושה בשביל, לא הבנתי?
קריאה:
נתת דוגמה לא טובה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אורי, חבל. אתה תדבר אחר כך עם הרב גפני ותפתרו את הבעיות. אורי, הבהרת היטב את הנקודה שלך וכולנו קלטנו את העניין. אני רוצה להגיע לפיתרון מעשי ולכן אני מבקש שתאמר רק דברים חדשים שלא נאמרו עד עכשיו.
זאב לנדנר:
אני עורך דין במקצועי ומתנדב במנהל ברמות אלון מזה 20 שנה. הרעיון שמאחורי המתנ"סים, הריבון שלנו הם תושבי השכונות. הפיכתנו לחברה עירונית משמעותה שהריבון של המתנ"ס הוא העיריה. שני אלה לא יכול לגור ביחד.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
ניסיתי להסביר את זה לחבר הכנסת גבאי.
זאב לנדנר:
ברגע שמדברים על ריבונות ועל כנסת הדברים מובנים. זה החלפת ריבון בריבון.
ניר ברקת:
התושבים חייבים להיות הריבון, בדיוק כפי שזה היום.
זאב לנדנר:
עם כל הכבוד לתורמים בחו"ל, אנחנו מתעלמים מדבר אחד. אני תורם למתנ"ס בהתנדבות, יחד עם עוד אלפי מתנדבים. אם יצטרכו להפוך אותנו לעובדים בשכר, אנחנו שווים לא פחות מעשרות מיליוני שקלים בשנה. הנקודה הזאת לא פחות חשובה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני מודה לך על הנקודה הזאת כי זה היה רשום גם אצלי כאחת מהנקודות. יש מערך שלם של מתנדבים שברגע שזה יהפוך להיות מחלקה בעיריה, נגמר הסיפור.
קריאה:
הם לא יוכלו להתנדב.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני מבקש מחבר הכנסת זבולון אורלב להבהיר, מתוקף תפקידו כיו"ר הוועדה לביקורת המדינה, לגבי דוח מבקר המדינה שהתחיל את כל המהומה.
זבולון אורלב:
תודה רבה. אני רוצה להשתמש בשתי כיפות שלי. כיפה אחת היא כיושב ראש הוועדה לביקורת המדינה ובכיפה השניה אני יושב ראש השדולה לקידום החברה האזרחית.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני אתה גם חבר ועדת החינוך של הכנסת.
גדעון סער:
היית גם מנכ"ל משרד החינוך.
זבולון אורלב:
קראתי את דוח המבקר. דוח המבקר לא מתייחס באופן ישיר למתנ"סים וחשוב לומר את הדבר הזה. ברמה הארצית המתנ"סים הם חברה ממשלתית וככזאת היא מקבלת את ההעברות התקציביות לא בנוהל תמיכות, כיוון שהמחוקק החריג את החברות הממשלתיות בסוגיית התמיכות. אפילו בג"ץ הגן על המהלך הזה.
הדגם הזה לא הועבר לשלטון המקומי כי בשלטון המקומי היא לא חברה ממשלתית וגם לא חברה עירונית. אני ממש מתקומם שאני שומע שיש מחשבות שזאת תהיה חברה עירונית. כלומר, שלממסד השלטוני העירוני תהיה שליטה במתנ"ס.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
זה חוזר שכבר יצא ובעוד שבוע זה מתקיים.
זבולון אורלב:
זאת קונספציה שהיא 180 מעלות מהרעיון הבסיסי האידיאולוגי של המתנ"סים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
האם דיברת עם מבקר המדינה על הנושא הזה?
זבולון אורלב:
לא. אני לא צריך לדבר עם מבקר המדינה. על פי הסדר התקין, מבקר המדינה כותב את הדוחות, הוועדה לביקורת המדינה דנה בסוגיה הזאת, מוציאה סיכומים, והסיכומים מובאים לאישור המליאה בכנסת. אין שום מניעה לקיים ישיבה משותפת עם הוועדה לביקורת המדינה ולמצוא גם פיתרון ממסדי מסודר ולהביא אותו כדי לתת לגיטימציה.
אני מציע לוועדה לא לקבל בשום פנים ואופן ולדחות על הסף את הרעיון האווילי הזה, שהמתנ"סים יהפכו להיות חברות עירוניות. כראש השדולה האזרחית, זה ממש 180 מעלות. המתנסים קמו בדיוק כדי שהם לא יהיו כאלה ולכן זאת טעות מאוד גדולה.
עבדתי גם במשרד החינוך ואני לא רואה להסדיר את זה מבחינה חוקית, אם התעוררה בעיה חוקית. בנוהל תמיכות של משרד הפנים אפשר לעשות החרגה ולקבוע נוהל תמיכות מסודר לגבי מתנ"סים.
גדעון סער:
סליחה שאני קוטע אותך אבל הלשכה המשפטית של משרד הפנים כבר הכינה טיוטה לתיקון תקנות העיריות מכרזים. יש מהלך משפטי אלטרנטיבי.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
יש 7 מהלכים אלטרנטיביים, רק שצריך לשכנע את השר.
זבולון אורלב:
אגב, הכתובת שלי היא לא שר הפנים. אני חולק עליכם. אני חושב שהכתובת היא שרת החינוך. היא מופקדת על המתנ"סים, היא צריכה לעשות את המאבק מול שר הפנים. אגב, שמעתי את שר הפנים ברדיו ולא שמעתי שהוא עויין את העניין הזה.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
שרת החינוך הוציאה מכתב.
זבולון אורלב:
ראיתי את המכתב שלה. היא לא יכולה לסיים את עבודתה בכך שהיא פנתה למשרד הפנים.
אבישי ברוורמן:
אני מסכים. אני חושב ששרת החינוך – אני אפנה גם לשרי העבודה. זה חייב לעלות בישיבת הממשלה הקרובה ושרת החינוך וכל שר העבודה - - -
זבולון אורלב:
חבר הכנסת ברוורמן, אני באמצע רשות דיבור. אני חושב ששרת החינוך לא יכולה להסתפק בכך שהיא כותבת לנו שהיא פנתה למשרד הפנים. זאת חובתה. היא צריכה לגבש את הפיתרון עם הלשכה המשפטית שלה ולבוא לשר הפנים כדי למצוא את הפיתרון. יש מספיק פיתרונות. מי שבוחר בפיתרון האווילי הזה עושה מלאכתו לא נאמנה ולדעתי ממוטט את כל הקונספציה של המתנ"סים.
דב חנין:
אני רוצה להביע את הצטרפותי לכל אלה שהביעו מחאה נגד המהלך, שבאמת נראה מהלך משונה ובעייתי. השאלה הזאת היא שאלה מאוד חשובה וצריך לראות אותה לא בצורה נקודתית אלא במבט רחב של מה שקורה בחברה הישראלית בכלל. הרקמות הקהילתיות והחברתיות אצלנו הולכות ומתפרקות ואיך במהלך הזה, את אחד הדברים האחרונים שנותרו – אני אומר את זה באמת בזעזוע. בדיוק הפוך ממה שצריך. שריד אחרון למערכת קהילתית בתוך חברה שעוברת תהליכי התפרקות, גם את זה רוצים לפרק. משהו שעובד יפה ועובד טוב. אם צריך לתקן משהו ולמצוא וצריך למצוא פיתרונות משפטיים, אלה דברים טכניים שאפשר לעשות אותם וזאת ממש לא בעיה.
אדוני היושב ראש, אני מברך על קיום הדיון הזה. אני מציע לוועדה הזאת שאם הממשלה לא תשנה את המגמה, ואני מאוד מקווה שזה כן יקרה, שהוועדה הזאת תקיים ישיבה משותפת עם ועדת ביקורת המדינה ותתכנס בשבוע הבא לישיבת חירום נוספת. אולי כדאי להזמין את שר הפנים ואת שרת החינוך ולהשמיע להם את הדעות שנמצאות פה בקונצנזוס בין חבר הכנסת.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אנחנו הולכים לקראת דבר כזה.
משה גפני:
אדוני היושב ראש, אני מקווה שלא תתפתה ללכת להחלטה קלה שתאמר שוועדת החינוך מתנגדת למהלך של שר הפנים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
כך אתה מכיר אותי? היו 404 ישיבות. האם פעם אחת הלכנו בדרך הקלה?
משה גפני:
חז"ל אומרים ש"אין מזרזים אלא למזורזים". אני רוצה להגיד לחברים שלא יחשבו שאתה הולך לדרך קלה. על כל פנים, אין ויכוח שהמהלך הזה שגוי. חבר הכנסת ברוורמן אומר שהוא ידבר עם שרי העבודה. שמעתי ברדיו שמפלגת העבודה מתפלגת.
אני חושב שלא צריך לסכם את הדיון אלא להזמין את שר הפנים ולהגיד לו שזאת הדעה בוועדה. צריך להזמין אותו ולהגיד לו את העמדות האלה. אני מעריך, מניסיון שהיה לנו איתו בדברים אחרים, שאפשר להגיע להסכמה. אני לא חסיד של קדימה ולא של שר הפנים אבל אני חושב שזה המהלך הנכון.
יהודה סקר:
אני מארגון ההורים הארצי. אני מייצג 800,000 הורים. רבותיי, אני חצי יובל שנים בנושא. אני בוגר האוניברסיטה של פרופסור ברוורמן וגם עבדתי איתו איזו תקופה. אימצנו את המתנ"ס של ירוחם ודימונה. אני גר בתוך הקטמונים. סגירה של המתנ"סים זאת פגיעה במיליון וחצי משפחות ו-700,000 ילדים.
יושב פה ניר והוא יכול להעיד עד כמה אנחנו עוזרים לאותם חלשים שאין להם.
נועה בן אריה:
רציתי לשאול את חבר הכנסת סער. דיברת על תקנות העיריות מכרזים, שעדיין לא נחתמו על ידי השר והם עדיין בגדר טיוטה. האם הכוונה היא להכניס את המתנ"סים, ברחל בתך הקטנה, כגוף פטור ממכרז, כשם שעושים את זה לתאגיד העירוני? האם לזה אתה מתכוון, חבר הכנסת סער?
גדעון סער:
יש לי כאן טיוטה שקיבלתי מאנשי המתנ"סים. אם תרצי, אתן לך אותה.
נועה בן אריה:
כגוף שעובד על הנושא של התקנות מול משרד הפנים, אולי נוכל לראות את זה ולבדוק היכן הדברים עובדים.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
אני לא רוצה להיכנס למבנה המשפטי הרצוי. יש מספר הצעות. ראיתי כבר 7 הצעות ביומיים האחרונים. אני בטוח שלפחות אחת מהן תהיה מקובלת על ידי הצדדים.
אני רוצה להציע סיכום לדיון הזה. אפשר ללכת בכיוון של ראש בראש אבל כרגע אני חושב שזה לא נכון. אני יוצא מהנחה ששר הפנים רוצה להגיע לפיתרון טוב, שגם מקובל משפטית וגם יחזק את חברת המתנ"סים. אני גם יוצא מהנחה שמשרד החינוך המופקד על חברת המתנ"סים ועל התקציבים, גם רוצים להגיע לפיתרון.
שמענו את משרדי הממשלה, משרד התרבות, משרד החינוך והשלטון המקומי. כולם תומכים בהמשך ההסדר הקיים שעובד. שמענו את חברי הכנסת מכל קצוות הבית, שכולם רוצים להמשיך לשמור על הנשמה של המתנ"סים, שזאת החברה האזרחית הקהילתית, שזה היום הדבר שנשאר לנו מהפעילות הקהילתית.
לכן אני מציע שנבקש ישיבת חרום עם שני השרים הנוגעים בדבר, גם שרת החינוך וגם שר הפנים. אנחנו נבקש משר הפנים שבינתיים ישהה כל שינוי עד לבירור יסודי של העניין. זה יכול להיות מאוד מהר.
אנחנו חייבים לעשות את זה מהר. אנחנו מדברים על פחות משבוע ימים. השינוי הזה ייכנס לתוקף ב-31.3 לכן אנחנו קודם כל צריכים לדרוש הקפאה של הדבר. נדבר איתו במשך היום ונשב יחד איתו ועם יולי ועם חברי הכנסת. אני משוכנע שמהשיח הזה נוכל להגיע לפיתרון טוב ומוסכם על כל הצדדים.
אליהו גבאי:
ביקשתי לקיים את הדיון הזה מתוך הערכה וכבוד לפעילות בחזית החברתית של המתנ"סים. התחזקתי מכך ששמעתי קונצנזוס מקיר לקיר על החשיבות של מאבק עד הסוף כדי שהמצב יישאר עם תיקונים משפטיים שנדרשים. לא שופכים את התינוק עם המים. אם רוצים לתקן שיתקנו אבל לא להפוך את הכל. אם נדרש להקים ועדה שתלווה את התהליך, אני אשמח להיות חלק מהוועדה הזאת.
היו"ר מיכאל מלכיאור:
הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:40