פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, י"ג אדר ב' התשס"ח (19 במרץ 2008), שעה 09:00
סדר היום:
1. הצעת חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (תיקון מס' 4),
התשס"ח-2008
הצעתם של חברי הכנסת סטס מיסז'ניקוב וראובן ריבלין
2. הצעת חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (תיקון מס' 5),
התשס"ח-2007
נכחו:
חברי הוועדה:
סטס מיסז'ניקוב – היו"ר
אלחנן גלזר
אבשלום וילן
שי חרמש
יעקב ליצמן
אורית נוקד
ניסן סלומינסקי
ראובן ריבלין
מוזמנים:
עו"ד ציפי בירן, היועצת המשפטית, משרד הבינוי והשיכון
עו"ד אמיר פז, הלשכה המשפטית, משרד הבינוי והשיכון
עו"ד רוני נויבאור, משרד המשפטים
יעל מבורך, רפרנטית שיכון, משרד האוצר
קלרה צברגל, מנהלת אגף אשראי לבנייה, בנק הפועלים, איגוד הבנקים בישראל
עו"ד אסנת טננבאום, נציגת בנק לאומי, איגוד הבנקים בישראל
עו"ד רן ונגרקו, איגוד הבנקים בישראל
יוסי גורדון, מנכ"ל התאחדות הקבלנים והבונים בישראל
ראול סרוגו, התאחדות הקבלנים והבונים בישראל
עו"ד נתן לרר, התאחדות הקבלנים והבונים בישראל
ייעוץ משפטי:
שגית אפיק
ענת מימון
ייעוץ כלכלי:
סמדר אלחנני
מנהל הוועדה:
טמיר כהן
רשמה וערכה:
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
1. הצעת חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (תיקון מס' 4),
התשס"ח-2008
הצעתם של חברי הכנסת סטס מיסז'ניקוב וראובן ריבלין
2. הצעת חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (תיקון מס' 5),
התשס"ח-2007
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
בוקר טוב. אנחנו דנים בהצעת חוק ממשלתית, לפי בקשתה של יושבת-ראש הכנסת ובקשתו של שר השיכון. אנחנו רוצים להגיע למצב שהיום במליאה, לפנים משורת הדין, כי בדרך כלל ביום רביעי לא דנים בהצעות חוק בקריאה שנייה שלישית, יושבת-ראש הכנסת אישרה להצביע היום בקריאה שנייה שלישית על שתי ההצעות, גם על הצעת החוק הממשלתית וגם על הצעת החוק שלנו. אנחנו רוצים היום לדון בהצעת החוק הממשלתית כיוון שהצעת החוק שלנו, של חבר הכנסת ריבלין, שלי ושל ועדת הכספים נמצאת כבר במליאה.
יעקב ליצמן:
למה זה מגיע להם?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני לא רוצה להתווכח אם מגיע או לא. יש הצעת חוק ממשלתית.
יעקב ליצמן:
כאשר אנחנו הגשנו את הצעת החוק שלנו, נלחמו נגדנו. למה זה מגיע להם שאנחנו נביא את הצעת החוק שלהם?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
יש הצעת חוק ממשלתית בוועדת הכספים ואני רוצה להעביר גם אותה ולהצביע היום במליאה בקריאה שנייה ושלישית על הצעת החוק הממשלתית ועל הצעת החוק הפרטית שלנו.
יעקב ליצמן:
למה מנכ"ל משרד השיכון לא כאן?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
לא ביקשנו את השתתפותו. למה אנחנו צריכים את המנכ"ל להצעת החוק?
יעקב ליצמן:
יש לנו שאלות שאנחנו רוצים לשאול אותו.
ראובן ריבלין:
אנחנו יכולים להעלות את שתי ההצעות לקריאה שנייה ושלישית. אין מניעה, ובלבד שהן לא נוגדות אחת את השנייה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
נכון. זה בדיוק מה שבאנו לעשות.
ראובן ריבלין:
עם כל הכבוד לממשלה, אם הן לא נוגדות, אם היא רוצה, שתצטרף אלינו ונאמר שזאת הצעה ממשלתית והצעה שלך ושל כל ועדת הכספים. אם יש כאן איזשהו דבר, הוא יכול להיות בבחינת איזשהו שינוי בחוק שלנו, אני רוצה לדעת למה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני מבטיח לך – כיוון שיחד אתך יזמתי את החוק הזה – שלא תהיה סתירה בין הצעת החוק הממשלתית לבין הצעת החוק שלנו.
ראובן ריבלין:
אין לי בעיה, אבל השאלה אם סתירה בין החוק שלנו לחוק של הממשלה אלא יש כאן תוספת.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
יש שם עוד כמה סעיפים שהחליטו לא למזג בתוך הצעת החוק שלנו אלא לרוץ בנפרד וזאת זכותם. זאת לא סתירה. יש סתירה בסעיף מסוים שאנחנו נפתור אותה או שלא נפתור אותה היום. חבר הכנסת ריבלין, אתה השתתפת בחייך בהרבה מאוד משאים ומתנים, למה להתחיל גבוה אם אפשר להתחיל בניחותא?
יעקב ליצמן:
אני אומר לך את האמת. פוליטיקה בדברים כאלה מקובלת וזה לא דבר חדש שנולד היום אבל לא יכול להיות מצב שנלחמים בנו. זה מפריע לי. מילא שהם נזכרו מאוחר ורוצים להביא, אני מכבד זאת כי זאת הפוליטיקה, אבל נלחמים בנו ומערימים עלינו קשיים רבים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
חבר הכנסת ריבלין היה שר ועכשיו הוא חבר כנסת, ובקדנציה הבאה הוא שוב יהיה שר, והוא יודע שאנשים ברגע שהם הפכו לשרים, פשוט שוכחים שהם היו מחוקקים.
ראובן ריבלין:
חבר הכנסת ליצמן לא יודע שלגישתם של הגויים אומרים שאם אתה לא יכול לנצח אותם, תצטרף אליהם.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
בואו נתחיל לעבוד.
ציפי בירן:
אנחנו רוצים להוסיף את ההגדרה של המונח מחיר דירה כך שיובהר שמחיר דירה כולל את כל הסכום שהקונה התחייב לשלם למוכר בחוזה המכר.
יעקב ליצמן:
את מדברת רק על השינויים?
ציפי בירן:
כן, על השינויים.
לרבות שכר טרחת עורך דין וכל תשלום אחר שנקבע בחוזה בקשר לרישום הדירה על שם הקונה.
יעקב ליצמן:
על איזה סעיף את מדברת?
ציפי בירן:
על סעיף 1. הבטוחות תהיינה על כל הסכום.
ראול סרוגו:
בוקר טוב לכולם. הנושא של שכר טרחה של עורך הדין לדעתי גם עלה בישיבות הקודמות בהצעת החוק שלנו. היה כאן קונצנזוס מלא.
יעקב ליצמן:
מה זה הצעת החוק שלנו?
ראול סרוגו:
אני מרגיש חלק מהצעת החוק.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני מודה לך על כך. זה אומר שאכן עשינו ביחד עבודה נהדרת.
ראול סרוגו:
יש הזדהות מוחלטת עם עבודת הוועדה.
הנושא של שכר הטרחה הוא נושא בפני עצמו. ברגע ששכר הטרחה של עורך הדין ייכנס לתוך מחיר הדירה, זה הופך את עורך הדין לאחד שהוא כמו כולם, כמו קבלן האינסטלציה, כמו הרצף, כמו הטייח. זה יחייב את הקונה לשלם את הכספים של שכר הטרחה לחשבון הליווי, דהיינו, הוא משלם את שכר הטרחה לקבלן, והקבלן הוא זה שמשלם לעורך הדין.
לא סתם נקבע עד היום ששכר הטרחה משולם ישירות על ידי הרוכש לעורך הדין. נקבע גם בפסיקה, למרות שעורך הדין כותב בגוף החוזה עצמו שהוא לא מייצג אותו לצורך החוזה, אבל יש לו אחריות כבדה ומלאה, לעורך הדין, כלפי הרוכש בעניין של רישום הזכויות, בעניין של הכנת הקרקע בכלל למצב שתהיה נגישה לבנייה, למשל בשלב מסירת החזקה כאשר בשלב מסירת החזקה עורך הדין משמש כנאמן של הבנק, הרוכש, הקבלן והדייר. הוא מקבל לידיו בשלב מסירת הדירה את מכתבי ההחרגה מהבנק, מקבל לידיו את הערבויות הבנקאיות, רושם הערות אזהרה ולאחר שהכל הושלם והדירה נמסרה לקונה, הוא מחזיר את הערבויות לבנק. התפקיד שלו הוא חשוב ביותר גם לאחר מכן, בעת רישום הזכויות בטאבו. עורך הדין מהווה גורם מאזן, הוא גורם חיצוני לקבלן שהוא מפקח עליו ומבקר אותו, ויש לו אחריות כלפי הרוכש. הוא גורם מאזן ולכן אם אנחנו נהפוך את עורך הדין לאחד שהוא כמו כל קבלן משנה, אנחנו משמיטים את העניין, משמיטים את הביקורת הנוספת שיש לעורך הדין שהתפקיד שלו הוא חשוב ביותר.
נתן לרר:
אני יועץ משפטי של ההתאחדות אבל נתבקשתי גם על ידי יושב-ראש לשכת עורכי הדין להביא גם את דברה של לשכת עורכי-הדין מכיוון שאין כאן נציג אחר. נתבקשתי להביע התנגדות נחרצת. מחיר דירה, יש לו משמעות. אם אתה מכניס את הסכום הזה למחיר הדירה, יש לזה משמעות מעבר מכיוון שמחיר הדירה הוא המחיר שעומד להיות נשום במידה ודירה מגיעה לתשלום מס רכישה או לכל עניין ודבר. מחיר הדירה יכלול את שכר הטרחה כך שמחיר הדירה יעלה במקרה כזה.
בסעיף הזה אתם מתכוונים להציף על פני השטח כל מיני סכומים עלומים שייתכן שרוכש הדירה לא מודע להם. לפעמים רוצים הוצאות כאלו ואחרות, פיתוח וכולי, דברים שאין סכומים. גובה שכר הטרחה נקוב בחוזה במפורש והוא לא עלום אלא כולם יודעים מה הוא. יש אפילו משא ומתן בין מוכר לרוכש לגבי סכום שכר הטרחה של עורך הדין. כאן הוועדה מחבקת את הרוכש חיבוק דב. כמו שאמר ראול, עורך הדין במקום להיות עורך דין על שיש לו חבות כלפי כל הצדדים, חבות גם כלפי הרוכש, הוא הופך להיות כמו הרצף, כמו קבלן המשנה, ורוכש הדירה חייב לקחת עורך דין גם לרישום הזכויות שלו בסופו של דבר. לאן אתם רוצים להוביל את זה? אותו שכר טרחה נקוב וגלוי, אסור לו שייכנס לתוך מחיר הדירה גם משום מעמדו האקס-טריטוריאלי של עורך הדין באותו חוזה והמחויבות הרחבה שלו.
ראובן ריבלין:
הדרישה של משרד השיכון באה להגן על הקונה ובאמת תפקידו של החוק הזה להגן על הקונה בכל מהלכיו, אבל אנחנו לא יכולים להגיע לידי איזשהו מצב שבו כדי להשיג מטרה אחת, נפר עיקרון אחר. גם כאשר עורך הדין בהצהרה הוא עורך דינו של המוכר, כך אפילו נאמר בחוזה, יש עליו חובות המחייבות אותו להגן על אותם דברים שהוא נאמן עליהם מטעם החוק, מטעם המחוקק, דבר שהוא לא יכול לסטות ממנו, שכן אם הוא עושה כך, הוא עובר לא רק עבירות משמעתיות אלא אפילו מעבר לכך. לכן להפר את העיקרון ששכר טרחת עורך דין ניתן לגורם שהוא מפקח על כל המערכת, למרות שהוא עורך הדין של המוכר – וכבר בפסקי דין נקבע – זה דבר שמפר עיקרון שאנחנו צריכים לחשוב ואנחנו לא רוצים לתת יד.
אני אצביע נגד זה.
שגית אפיק:
לאיזה עוד סכומים התכוונתם חוץ משכר טרחה?
ציפי בירן:
לרבות שכר טרחה.
נתן לרר:
מס רכישה למשל, הוצאות פיתוח, תסריטים, תסריטים לרישום בתים משותפים. יש כל מיני סכומים שלא רשומים ולזה אתם התכוונתם.
יעקב ליצמן:
האם אדוני מוכן לפקח או להגביל את גובה שכר הטרחה של עורך הדין? אני מוכן לחשבו על מה שאומר חבר הכנסת ריבלין בתנאי שאני יודע שאתם מגבילים את גובה שכר הטרחה של עורך הדין.
ראובן ריבלין:
זה תמיד מוגבל. אתה בא ושואל כמה עולה הדירה. אומרים לך שהיא עולה 100 אלף ועוד שכר טרחה. אתה אומר שעם כל הכבוד, 100 אלף ועוד שכר טרחה זה דבר יפה, אבל שכר הטרחה הוא יותר מ-100 כי זה הופך ל-200 אלף. אתה שואל כמה שכר הטרחה ואומרים לך אחוז או אחוז וחצי.
יעקב ליצמן:
אם הוא בא ואומר שעד תקרה מסוימת מותר לקחת ולא יותר. הוא אומר שמדובר באיקס אחוז – עוד מעט נראה כמה – אני מוכן להתפשר ולהוציא את זה. אבל אם הוא לא אומר כמה אחוז הוא ייקח, זה משהו אחר.
נתן לרר:
הוא אומר. זה כתוב שם. בחוזה כתוב במפורש כמה.
ראובן ריבלין:
החיים יותר חזקים.
יעקב ליצמן:
אני מבין מה שאתה אומר אבל אני שואל שאלה אחרת. האם אתה מוכן לומר לוועדה סכום איקס ולומר שמעל זה לא יהיה שכר טרחת עורך דין?
נתן לרר:
אני חושב שזה נושא בפני עצמו. זאת חליפה ליתום. יש כל מיני סוגי עבודות. יש עבודת עורך דין שמתחילה מ פרצלציה, יש עבודת עורך דין שעוסק רק במכירות וכולי. זה לא קשור לכאן.
סמדר אלחנני:
אני רוצה לחדד את הדברים שאמרו קודמיי ולהעביר את זה לפסים אחרים. במרומז נאמר כאן שעורך הדין שעושה את העסקה, כאילו מכסה את עצמו מפני שהוא מייצג שני צדדים. חלק גדול מהבעיות של הקונים נובע מכך שאין להם את עורך הדין שלהם. יש פה תמיד בעיות של עורך דין שמייצג שני צדדים. לכן, לא רק שלא צריך לתת לזה יד בחקיקה הזאת אלא צריך למנוע את זה בכלל. קבלן שעושה עסקאות ומוכר דירות, שיהיה לו עורך דין שיסדר את ענייניו והוא ישלם לו, אבל קונה הדירה לא יכול להיות מי שישתמש בשירותיו של עורך הדין שמייצג גם את הקבלן. זה צריך להיות צדיק שלא נולד כזה, שלא יהיה לו ניגוד אינטרסים שיש בין לייצג קבלן גדול ועשיר לבין לייצג קונה.
ראול סרוגו:
לא, זה להפך. את אומרת את זה מתוך הפרקטיקה או מתוך דעתך? מאות אלפי יחידות דיור מטופלות על ידי עורך דין.
ראובן ריבלין:
מה זה שייך לייעוץ הכלכלי?
סמדר אלחנני:
באים אלי אנשים. בא אלי מישהו שעשה עסקה עם קבלן ואני שואלת אותו למה הוא עשה את זה כך. באים אלי עובדי כנסת ומתייעצים אתי ואני שואלת אותם למה הם לא לקחו עורך דין משלהם.
נתן לרר:
יש גם הנחיית אתיקה של הלשכה. עבודת עורך הדין כאן היא עבודה טכנית.
סמדר אלחנני:
היא לא עבודה טכנית.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
חבר הכנסת ריבלין צודק בקטע הזה.
סמדר אלחנני:
אחר כך זה בא לתקציב המדינה. אחר כך באים לתקציב המדינה כדי לתת סיוע לקוני דירות שלא נעזרו בעורך דין.
ציפי בירן:
אנחנו רוצים את ההגדרה הזאת לצורך הגנה על הרוכש. כל סכום שהרוכש משלם, אנחנו רוצים שהוא יקבל בטוחה. לכן הגדרנו את הסעיף הזה בצורה כזאת.
שגית אפיק:
מהצד השני הוא גם משלם מסים.
ציפי בירן:
זה בכל מקרה. מס רכישה הוא משלם גם על שכר הטרחה.
ראול סרוגו:
זה לא נכון שמשולם מס רכישה על שכר הטרחה.
קריאה:
אם זה ייכנס, ישולם גם על זה מס רכישה.
ראול סרוגו:
נכון להיום, לא משולם מס רכישה על שכר טרחת עורך דין.
שגית אפיק:
גם לי לא ידוע שמשולם מס רכישה על זה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני לא יודע. יש כאן אנשים שמבינים בזה הרבה יותר טוב ממני.
שגית אפיק:
לאיזה תשלומים עוד התכוונתם חוץ מאשר שכר טרחת עורך דין?
ראול סרוגו:
נתתי לך דוגמאות.
ציפי בירן:
כל דבר שהרוכש משלם, הוא צריך לקבל על זה בטוחה. אולי נוריד א "לרבות שכר טרחה".
נתן לרר:
אפשר לכתוב "למעט".
ציפי בירן:
אני חושבת שגם שכר טרחה צריך להיות כי אין לו בטוחה על זה.
נתן לרר:
למה? עורך הדין מקבל את זה. פעם אחת עורך דין נאלץ להחזיר כספים כי הוא לא עשה את העבודה. היו דברים מעולם. להפך, זה יותר בטוח.
ציפי בירן:
יש אנשים שמשלמים אלפי שקלים ואין להם בטוחה.
רוני נויבאור:
הטענה של לשכת עורכי הדין, כפי שאני מבינה אותה, אומרת שכאשר יש פשיטת רגל, אותו קונה לא יכול לבוא ולתבוע בערבות שלו את הכספים האלה והוא יצטרך לפנות לעורך הדין בתקווה שעורך הדין עצמו לא פשט את הרגל ולתבוע את זה בנפרד ממנו, כי למעשה העסקה בוטלה. כמשרד המשפטים אני יכולה לומר שנתתי דעתי וכללי האתיקה המחייבים את עורכי הדין לפעול בדרכים מסוימות, אבל זאת לא השאלה. ממילא בדרך כלל הם מייצגים את הקבלן, כך שזאת לא השאלה אם אני אשלם לו ישירות או לא אשלם לו ישירות, האם כללי האתיקה יחייבו אותו יותר או פחות. כלומר, כללי האתיקה מחייבים כי הם כללי אתיקה לגבי ייצוג בעסקה כאשר אתה מייצג צד אחד אבל אתה צריך לעשות פעולות עבור הצד השני.
שגית אפיק:
זאת אומרת, הרציונל שלכם לסעיף הזה הוא אך ורק הרצון להחיל את הבטוחות גם על שכר טרחת עורך דין.
רוני נויבאור:
זאת המשמעות היחידה של החוק הזה.
שגית אפיק:
יש בעיה כזאת בפרקטיקה?
נתן לרר:
לא הייתה בעיה אחת כזאת. אפילו אחת לא הייתה.
שגית אפיק:
שעורך הדין מסרב להחזיר במצב של פשיטת רגל של הקבלן.
ראול סרוגו:
גם בחפציבה לא הייתה בעיה.
ציפי בירן:
הרוכש, ברגע שיממש את הבטוחה, הוא צריך לרוץ. הוא לא יודע, אולי עורך הדין בחוץ לארץ והוא צריך לרוץ אחריו. בערובה הוא צריך לקבל את זה.
ראובן ריבלין:
יש להבדיל בין הקבלנים לבין לשכת עורכי הדין. הרצון של משרד השיכון להבטיח את כספו של הקונה הוא מבורך ומקובל גם על יושב-ראש ועדת הכספים, גם עלי ועל כל ועדת הכספים. הדבר השני והעיקרון השני הוא שעורך דין רשאי להיות עורך הדין של המוכר – זה גם נכתב בחוזה והוא צריך גילוי ואמירה מפורשת שהוא עורך הדין של המוכר – וששכר הטרחה על העסקה בכל זאת חל על הרוכש, זה דבר שהתקבל ואומץ. אני לא נכנס עכשיו לשאלה האם זה מוסרי או לא מוסרי, אבל זה אומץ וזה דבר קיים. יכול היה המוכר לומר שהדירה לא עולה 100 אלף אלא 101.5 אלף שקלים. אחוז וחצי. יכול היה לומר כך. דרך אגב, מבחינת המסים אין שום שוני. במס הכנסה יש שוני כי עורך הדין נותן קבלה ישירה לקונה.
אם משרד השיכון מבקש בהצעת חוק המכר שלו להגן גם על אותו אלמנט במחיר שניתן לעורך הדין, אפשר לפצל את עבודת עורך הדין, אם הוא רושם הערת אזהרה.
סמדר אלחנני:
הוא עשה את עבודתו ומגיע לו שכר.
ראובן ריבלין:
אי אפשר לפצל. החיים יותר חזקים מאתנו. הפרקטיקה היום אומרת בצורה מפורשת שהמצב הזה מבחינת הרכב התשלומים שמשלם הקונה, הוא מוגן לחלוטין. אם לא מוגנת הדירה, הקבלן לא בונה את הדירה מהכסף שקיבל עורך הדין, כל חוק המכר מכוון על מנת שהעסקה תבוצע, הדירה תושלם ותועבר. יש חובות כל כך גדולים על עורך הדין מכוח חוק לשכת עורכי הדין שאין שום צורך באיזשהו דבר נוסף אלא אם כן אתם חושבים אחרת.
זאת דרישה לא הגיונית והיא אפילו לא חוקתית מבחינת הרכב החוק והגיון החוק כפי שאנחנו הצענו. חוק לשכת עורכי הדין, חוק המכר והחוק הזה שאנחנו מביאים אותו, אלה הם דברים.
שגית אפיק:
תשלומים שאנחנו מדברים עליהם הם תשלומים שמשתלמים באופן ישיר למי שעשה את העבודה?
ראובן ריבלין:
ודאי שלא. הכל הולך ישר לעורך הדין. את שכר הטרחה של עורך הדין משלם הקונה לעורך הדין ולא לקבלן. זה כאילו אתם רוצים שעורך הדין ייתן ערבות חוק מכר שהוא יקיים את מחויבויותיו על פי השליחות שלו. זה דבר שהוא פשוט לא הגיוני.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אנחנו יכולים לכתוב בסעיף הזה "למעט שכר טרחה"?
ציפי בירן:
זה הרע במיעוטו.
ראובן ריבלין:
הם כתבו לרבות שכר טרחה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני אומר למעט שכר טרחה.
ראובן ריבלין:
אם לא תכתוב לרבות שכר טרחה, שכר טרחה לא יחול.
שגית אפיק:
השאלה אם בכלל צריך את זה.
ראול סרוגו:
חייבים לכתוב "למעט".
ראובן ריבלין:
תורידו את "לרבות שכר טרחה". הוא לא שילם למוכר.
ראול סרוגו:
אבל לא כתוב למוכר.
ראובן ריבלין:
הוא לא שילם למוכר את שכר הטרחה. למוכר.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
למוכר. סיכמנו.
ראובן ריבלין:
אם תמחר את "לרבות שכר טרחה" – אין לי בעיה.
ציפי בירן:
הסעיף השני הוא 10 במקום 15. אנחנו מסכימים ל-7 שבהצעה.
שגית אפיק:
הסעיף הזה יורד.
ראובן ריבלין:
אין בעיה.
ציפי בירן:
הסעיף הבא הוא הסעיף של הרחבת העילות בהן רוכש הדירה יוכל להיפרע מן הבטוחות שנתן לו המוכר לממשם. בהצעה שלכם הכנסתם את הסעיף שהוא יוכל לממש את זה כאשר יש מניעה מוחלטת למסור את החזקה בדירה. מניעה מוחלטת, הפרשנות של זה היא לא חד משמעית. הוא יכול לחכות שנה-שנתיים-שלוש או חמש שנים, עד סוף ימיו. אנחנו מבקשים להכניס את הסעיף שאם הרוכש לא קיבל את הדירה שמונה חודשים לאחר המועד האחרון שכתוב בחוזה, אז הוא יוכל לממש את הבטוחה. בשעתו הייתה ועדה ששר המשפטים מינה, זה היה לפני הרבה מאוד שנים ואז גם היה הסיפור של התמוטטות ענף הבנייה עת היו הרבה מאוד פשיטות רגל, וזה היה הסעיף שהומלץ להכניס לחוק.
גם בשיחות שלי עם המנהל המיוחד, עם עורך-דין מולכו, הוא אמר שבמקרה של חפציבה במשך שנה-שנה וחצי היו אתרים שלא בנו בהם.
שגית אפיק:
זאת מניעה מוחלטת.
ציפי בירן:
זאת לא מניעה מוחלטת, לא. בתקופה הזאת הרוכש משלם גם משכנתא וגם שכר דירה. אם הוא צריך לעבור מדירה לדירה כי אין לו את הביטחון שהוא יישאר באותה דירה, יש לו גם הוצאות נלוות של הובלות וכולי, והשאלה היא עד מתי הוא יחכה. חייבים לקבוע מועד שזה באמת המועד שלאחר מכן הוא יכול לממש את הבטוחה.
ראול סרוגו:
הסעיף הזה בא לברך ויצא מקלל. יש כאן התערבות של המחוקק בחוזה בין קונה מרצון למוכר ברצון. הנושא של איחוד במסירה הוא חלק מתנאי ההסכם וברוב החוזים של המוכרים רשום בצורה מפורשת המנגנון של מה קורה כאשר מאחרים. משולם שכר דירה לתקופה מסוימת ומעבר לזה, זה הפרת הסכם.
ההכנסה של סנקציה כזאת היא בלי פרופורציה. אם אנחנו ניקח דירה ששווה נניח 400 אלף דולר והשווי לשכר דירה הוא כ-1,000-1,200 דולר, זאת אומרת שאיחור של שמונה חודשים מהווה סדר גודל של 8,000-10,000 דולר שזה אולי 2.5 אחוזים ממחיר הדירה. זאת אומרת, יש כאן סנקציה שהיא בלתי הגיונית בעליל.
זה יגרום ליזמים ולקבלנים, אם החוק הזה יעבור, לקבוע מועד מסירת דירה שהוא הרבה יותר מאוחר ממה שהוא אמור להיות. אנחנו הרי נגן על עצמנו כאן. לא יכול להיות מצב שההסכם יבוטל בגלל איחור ויוחזרו כל הכספים. יש כאן אי ודאות מוחלטת וזה גורם לאנרכיה, לבלבול ולאי-ודאות. זה יגרום לכך שמשך הבנייה יתארך והוא יתארך משמעותית, דבר שאומר חוסר התייעלות במשק. זה דבר שהוא בלתי סביר והוא מגדיל את החשיפה של הדייר, כי ככל שהזמן ארוך יותר למסירת הדירה, הסיכון שלו גדול יותר. לכן אין פה שום הגיון.
בהצעת החוק הפרטית נקבעה מניעה מוחלטת. אם הגיע מועד מסירת החזקה והבניין הופסק למשך שנה ונמצא בשלב של שלד קומה שנייה, ברור שיש כאן מניעה מוחלטת. למה לחכות שמונה חדשים? תחלט את הערבות היום. זאת אומרת, המניעה המוחלטת כוללת בתוכה את המרכיב הזה של האיחור ואין צורך להתערב כי אחרת אנחנו נגרום לאי ודאות מוחלטת ולהארכת משך זמן הבנייה.
שגית אפיק:
אני נוטה להסכים אתכם. אני חושבת ששמונה חודשים זה טיפה טכני וזה לא מבחן מהותי אלא מבחן שאנחנו כמחוקקים קובעים אותו, אבל בשטח, בין מוכר לקונה, שיש להם את חופש החוזים לקבוע דברים אחרים, לקבל פיצוי עבור הפרה כזאת או אחרת, אני לא בטוחה שזה המבחן הנכון.
ראובן ריבלין:
אדם בא לקונה ושואל אותו אם הוא רוצה שיש מכרכור או שיש מברבור. שואל הקונה איזה שיש יש לו כי הוא רוצה שיש מברבור. אומר לו המוכר שיש לו שיש מכרכור ואם הקונה רוצה שיש מברבור, הוא יצטרך לחכות עוד חמישה חודשים. החיים יותר חזקים מכולנו. אתם רוצים להכניס את כולם לסד בלתי הגיוני. אני לא יודע אם אתם רוצים בכלל לעשות חוק מכר.
ציפי בירן:
היום הקבלנים מקבלים את רוב הכסף ואם לא יעבור הסעיף הזה יהיו מקרים בפני בית המשפט ולא יוכלו לממש את הערבות. החידוש הוא שמרחיבים את העילות. אם זה לא יתקבל, לדעתי תהיה בעיה חמורה.
שגית אפיק:
זה המצב היום.
ציפי בירן:
היום אין. אם מפסיקים את הבנייה, אי אפשר לממש.
ראובן ריבלין:
מה שקרה היה באשמת המחוקק ובאשמת הממשלה שלא עשו סעיף כזה כל הזמן. עד היום זה לא היה, אבל עכשיו פתאום אתם מגלים איזשהו דבר שבלעדיו אין. יכול להיות שעשינו כאן איזשהו דבר שהמדינה תשלם מאות מיליונים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
זאת לא בושה לגלות טעויות ולתקן אותן.
ראובן ריבלין:
השאלה היא שאלה משפטית, מהי מניעה מוחלטת.
שגית אפיק:
אני לא בטוחה שלא צריך להשאיר את השאלה הזאת דווקא לבתי המשפט. אני לא בטוחה שצריך לאמץ מבחן.
ראובן ריבלין:
כל נוסח שאת תסכימי עליו, אנחנו נסכים.
אסנת טננבאום:
השיטה של הליווי הפיננסי מתבססת על הערכה מראש של אפשרות הבנק להשלים את הבנייה. אם יקבעו בערבות המכר שניתן יהיה לחלט אותה סתם ככה במהלך הפרוייקט, כל הניתוח של הבנק לגבי אפשרות השלמת הבנייה ייכשל ולא יהיה שווה לבנק להיכנס לליווי פיננסי בתנאים כאלה. הבנק יצטרך מראש לקחת עוד יותר הון עצמי ולעבוד בשיטה של אובליגו וביטחונות. אני חושבת שאנחנו רוצים דווקא שבנקים יעשו ליווי פיננסי והדוגמה של חפציבה, אגב, מדגימה היטב למה היה יותר כדאי לרוכשים. הרוכשים של חפציבה, אם תציע להם היום, לקבל את כל כספם בחזרה כאילו הוצאה להם ערבות מכר, הם לא רוצים את זה כי הם רוצים שישלימו להם את הפרוייקט.
ראובן ריבלין:
כי הדירה שווה היום יותר.
אסנת טננבאום:
אני חושבת שעילה כזאת תיצור מצבים אופורטוניסטים של רוכשי דירות שירצו לחלט את הערבות כאשר לא ישתלם להם. עובדה שהאנשים של חפציבה, אף אחד מהם לא רוצה כסף בחזרה אלא כולם רוצים דירה. אם המצב היה הפוך והבנק היה רוצה להשלים את הפרוייקט, כולם היו באים ודורשים את הערבויות, ואז איך הבנק היה משלים את הפרוייקט?
ציפי בירן:
אותו הדבר הוא בהקפאה. מה שאת אומרת עכשיו מתאים גם להקפאה.
אסנת טננבאום:
אני אומרת שנניח לבית המשפט לשקול. הנושא של מניעה מוחלטת בהחלט נותן שיקול דעת רחב לבית המשפט להחליט באיזה מצבים אמנם הייתה מניעה מוחלטת ובאיזה מצבים לא. יש פסק דין של השופטת אלשיך.
ראובן ריבלין:
הוא יכול להחליט אחרי חודש אם למשל הקבלן נסע לחוץ לארץ והשאיר את אשתו עגונה. הוא יכול להחליט אחרי חודש. הוא יכול להחליט שאם למשל הרוכשים שרכשו את הדירה, שהם רק 50 אחוזים מהקיבולת של הבניין, יחד עם הקבלן רוצים להגיש תוכנית בניין ערים לשינוי התב"ע וזה ייקח שלוש-ארבע שנים. זאת אומרת, יכול להיות שתהיה הסכמה. החוק צריך להיות כזה שמאפשר לצדדים להגיע להבנה. את קובעת זמן שהוא נוקשה שאין להתפשר עליו, כי אם אפשר להתפשר עליו, כל חוזה שייכתב, ינוסח כך שלא תיחשב הפרה אם האדם ידחה את זה לצורך זה וזה. יתחילו החוזים לומר מה הוא יכול לעשות ומה אסור לו לעשות. זאת אומרת, אם ההנחיה היא שאין להתפשר עליה, יכולים להיווצר כאן דברים שהם בחיים היום יומיים בלתי מתקבלים על הדעת. אני במקום קבלן, כאשר ערך הדירה שאני מכרתי עלה פי שניים, אני עוצר ואומר לך לקחת את חוק המכר, ללכת לבנק, גם אני אבוא לבנק ואומר לו שאנחנו יכולים להרוויח הרבה יותר וכי הבנק גם יקבל עמלה יותר גבוהה, ולהתחיל לעשות כאן דברים שהם לא מתקבלים על הדעת.
אנחנו קבענו דבר שהוא נתון לחיים. האם חמש שנים זה לא הגיוני? אני חושב שאם לא מוסרים בזמן, זה לא הגיוני כי אדם שמוכר דירה ואומר שתאריך המסירה הוא עד תאריך מסוים ולא יאוחר, חודשיים לא ייחשבו הפרת חוזה, אבל אני לא יכול לבוא ולקבוע זמן שהוא נוקשה אלא לתת הגדרה שהיא יכולה להיות בהתאם לנסיבות שונה מהמצב שאנחנו יכולים לשער אותו. כפי שאמרתי, אדם בא, לקח ממני כסף, עזב את כל ביתו, עזב את אשתו, עזב את הבנק, עזב את כולם ואני לא צריך לחכות אפילו עשרה חודשים כדי לדעת שהוא לעולם לא יסיים. זאת מניעה מוחלטת.
ציפי בירן:
אפשר להגביל את זה באיזשהו זמן.
ראובן ריבלין:
מה זה להגביל זמן? אני מבקש להפנות את תשומת לבכם לספר דיני החוזים של כבוד נשיא בית המשפט העליון שמגר. אנחנו רוצים לראות בחוזים את חופש ההתקשרות בין אנשים. אני ער לכך שאנחנו צריכים את חוק המכר כי ההתקשרות בין רוכש דירה לבין קבלן היא התקשרות של בין אנשים שווים. אני מסכים שצריך להטיל מגבלות רבות ולאסור באיסורים מפורשים על הקבלן לנצל את מצבו העדיף על רוכש הדירה. לשם כך באנו והגשנו את ההצעה הזאת. היום בהזדמנות זאת אתם רוצים לשנות את דיני החוזים בכל מה שקשור לחוק מכר וזה אומר לשנות קונספציה. בהזדמנות זאת שאנחנו רוצים להעביר את החוק, אין לי בכלל בעיה שהחוק שאנחנו בשום שכל ודעת, באמת בבחינת סוף מעשה במחשבה תחילה שהכנו כאן מתוך ראיית כל הבעיות, מתוך ידיעה שאי אפשר לפתור את הכל אבל צריך ליצור מצב בו לא יהיו כשלים, עשינו חוק יפה. הממשלה רוצה לדחות אותו? אני באמת מצדיע ליושב-ראש הוועדה. אני אומר לכם שאני כאיש אופוזיציה הגשתי הצעת חוק שהיא לא פוליטית לחלוטין, שתבוא הממשלה ותדחה את זה. אני אומר לממשלה שאנחנו עושים חוק מעולה. דרך אגב, אני צריך לגלות לכם שאפילו אני לא ניסחתי אותו אלא שגית אפיק ניסחה אותו יחד עם הראל. הם ניסחו את החוק יחד עם העוזר של יושב-ראש הוועדה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
ועם כל הגורמים המעורבים במשק, כולל הבנקים, כולל הקבלנים וכולי.
ראובן ריבלין:
אתם לא רוצים את החוק שלנו? תבואו לקואליציה ותאמרו לה לא להצביע.
ציפי בירן:
הסעיף הזה הוא בעצם סעיף שסותר את ההצעה שלנו.
ראובן ריבלין:
הוא בניגוד לרוח החוק שלנו.
שגית אפיק:
אלה שני מבחנים שונים לחלוטין. אני לא יודעת מבחינה פרוצדורלית אם נצליח. גם אם נגיע לסוג של הסכמה.
ראובן ריבלין:
נכנס אסיפת עיתונאים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
עזוב.
גברתי, האם אנחנו יכולים לראות בהצעת החוק שלנו קו מנחה ולוותר על הסעיף הזה?
רוני נויבאור:
הסעיף הזה, אני דווקא לא רואה בו סתירה אלא הוא פשוט הרחבה. מניעה מוחלטת, כאשר אתה אומר מניעה מוחלטת, סעיפים שקבועים היום בחוק המכר (דירות), אלה סעיפים של עיקול, סעיפים שאומרים שהחוזה לא יוכל להתממש. מניעה מוחלטת זה מבחן יותר רחב אבל בעצם זאת אותה משמעות.
ראובן ריבלין:
את קובעת זמן.
רוני נויבאור:
אני לא מתווכחת אלא אני אומרת שהסעיף הזה מוסיף ולא גורע ממה שנאמר בהצעת החוק הפרטית. אפשר להחליט שלא רוצים אותו ואפשר להחליט שרוצים אותו, אבל מבחינת סתירה, אין כאן סתירה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני עדיין מבקש מהיועצת המשפטית של משרד השיכון ללכת לפי המתווה שלנו ולוותר על הסעיף הזה וזאת כדי שנוכל להתקדם ולאשר את הצעת החוק של הממשלה. אני חושב שהמתווה שלנו פותר את הבעיה ולא צריך לעשות כאן את ההרחבה הזאת. בסופו של דבר אנחנו רוצים לאשר את הצעת החוק הממשלתית.
ראובן ריבלין:
הרצון הכנה של הממשלה להגן על הרוכשים, יכול להביא לתופעה הפוכה.
ציפי בירן:
הימנעות מוחלטת, ברגע שזה לא סגור, זה פתוח, תהיה פרשנות מאוד רחבה. צריך להגביל את זה באיזשהו פרק זמן שלא יהיה חמש ושש שנים. תגבילו את זה בזמן.
ראובן ריבלין:
אני מוכן לכתוב פרזומציה. הרבה מהכשלים שקיימים במדינה בכל המערכת החוקית היא בגלל שמשרד המשפטים הוא לא ברמה מקצועית.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אחר כך תסדירו את העניין הזה.
ראובן ריבלין:
המשרד לא מעורה בחיי הציבור.
שי חרמש:
תאמר שהם מנותקים.
ראובן ריבלין:
מנותקים לחלוטין.
תנסחו הנחה משפטית האומרת שאם עברו כך וכך, ההנחה היא שיש מניעה וחובת ההוכחה עליהם שאין מניעה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
כיושב-ראש הוועדה שרוצה לאשר את הצעת החוק הממשלתית, הסעיף הזה הוא קונטרברסיאלי, הוא בא בניגוד לסעיף שלנו שנמצא במליאה, ואני מבקש לוותר עליו כי הוא לא תורם הרבה ועלול ליצור כאן דרמה ולמנוע מאתנו לחוקק את החוק. אני מבקש לוותר עליו.
ציפי בירן:
אם אתם יכולים בהצעה שלכם לגדר את זה באיזשהו זמן.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
איך אנחנו יכולים לעשות את זה אם ההצעה שלנו כבר נמצאת במליאה? זה תהליך של משיכה, רביזיה וכך הלאה.
ציפי בירן:
דרך הסתייגות.
שגית אפיק:
איזה זמן היית מציעה? שמונה חודשים? לפי מה קבעתם את הזמן הזה?
ציפי בירן:
שנה-שנה וחצי.
שגית אפיק:
לומר שיראו באי מסירת הדירה לאחר שנתיים מניעה מוחלטת.
ציפי בירן:
כן.
ראול סרוגו:
ואם זה יקרה אחרי חודש, תחכו שנה וחצי?
ראובן ריבלין:
לכן אמרתי פרזומציה.
אסנת טננבאום:
אני מזכירה לכם את פסק דין קליינברגר, שם נתנו לחלט ערבות הרבה לפני שהגיע המועד לחילוט הערבות.
ציפי בירן:
אז מה הפחד?
אסנת טננבאום:
כי זה יחבל בליווי הפיננסי.
ציפי בירן:
זה לא יחבל.
אסנת טננבאום:
תוסיפי שחילוט בגלל עילה כזאת לא יתאפשר אם יתברר שמחיר הדירה ירד לעומת המחיר החוזי.
ראובן ריבלין:
אולי הקונה רוצה לרדת מהארץ ולא יודע איך לצאת מהעסק ולכן הוא אומר שהוא רוצה לשנות? אני יכול לתת לכם עוד אלף דברים שמשרד המשפטים לא חשב עליהם.
אסנת טננבאום:
יש כל כך הרבה מצבים עמומים בדבר הזה. אני מזכירה לכם שמדובר בעילה עצמאית של המניעה המוחלטת שלא מותנית בחדלות פירעון. אין שום בעיה שבית המשפט יחליט בעניין הזה ושהקבלן יחזיר את הכסף.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
ציפי, תוותרו על הסעיף הזה.
ציפי בירן:
אני לא יכולה לוותר על הסעיף הזה. אני שוב חוזרת על דברי, אם אפשר לגדר את זה בפרק זמן מסוים, עד שנתיים, אלא אם כן הוכח שקודם לכן הייתה הימנעות מוחלטת.
ראובן ריבלין:
לגדר את זה בשנתיים. האם כאשר אני יודע שיש מניעה מוחלטת צריך לחכות שנתיים?
רוני נויבאור:
אלה חלופות. חלופה אחת היא מניעה מוחלטת ורק כאשר יש מניעה מוחלטת אפשר לממש. אם עברה תקופה שנראית לא סבירה, היא מעידה על כך שזה עומד לקרות.
ראובן ריבלין:
אני אסביר לך איפה את טועה טעות קשה ברמת ההגיון המשפטי. בחלופה הראשונה יש בית משפט שיבוא ויקבע והוא יקבע בהתאם לנסיבות כי כל דבר, למרות החוקתיות, נדון לפי נסיבותיו ולפעמים זה טוב ולפעמים זה רע אבל לכן יש לנו את כל מערכת המשפט. כאשר את באה וקובעת דבר נוקשה, אין כבר דבר שיכולים לומר שאנחנו הסכמנו עליו וזה טוב לנו. חופש ההתקשרות נפגם כי את קבעת איזשהו מחסום שלפעמים הוא נוגד את הרצון של הצדדים.
רוני נויבאור:
בזה אתה יכול להשתמש בכל חוקי הגנת הצרכן שם כתוב שמותר להתנות על החוק לטובת הצרכנים.
ראובן ריבלין:
למה את רוצה לשלוח אנשים כל רגע לחוק הגנת הצרכן? יש לנו כאן חוק שהוא שונה.
רוני נויבאור:
אתה יכול לכתוב במפורש שאם מוסכם בין הצדדים.
קריאה:
זה כבר לא חוק. את כותבת חוזה. חוק צריך להיות ברור.
ראובן ריבלין:
החוק שלנו פי אלף יותר טוב. יכול להיות שהיינו נותנים הנחה משפטית ואומרים שבהתקיים התנאי הזה, חובת ההוכחה עליהם שאין כאן מניעה. אני אומר לכם שזה גם כתוב בדיני החוזים ולא צריך את זה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אנחנו מתקדמים.
ציפי בירן:
בסעיף 2(א) לחוק העיקרי נקבע כי ניתן להחליף בטוחה כספית לבטוחה קרקעית ובלבד שהושלמה הבנייה ונמסרה החזקה בדירה לקונה והכל אם לא הותנה על דרך אחרת בחוזה המכר. הוראה זו אינה ברורה דיה, בעיקר המלים "דרך אחרת". לכן אנחנו מציעים לשנות את ההוראה האמורה לברורה יותר ולכתוב "כך שייקבע, והכל אם לא נקבע בחוזה המכר שהמוכר אינו רשאי".
שגית אפיק:
אין בעיה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
בסדר. אין בעיה.
ציפי בירן:
בסעיף 3 לחוק העיקרי, הפיכת ההוראה להוראה הקוגנטית, במקום "לא יהיה חייב בתשלומים" ייקבע ש"לא יקבל מוכר מקונה תשלומי כספים על חשבון מחיר הדירה בשיעורים העולים על אלה שנקבעו בתקנות".
אנחנו רוצים כאן שתהיה הוראה קוגנטית שלא יקבל מוכר מקונה ולזה שגית מסכימה. להחליף ולהכניס את זה גם לגדר סעיף העונשין.
שגית אפיק:
זה לא נמצא היום בסעיף העונשין?
ציפי בירן:
הסעיף הזה לא מוגדר כעבירה.
שגית אפיק:
יש שיעורים שקבעתם בתקנות?
ציפי בירן:
כן.
אין בחוזה מנגנון של הצמדה. כספים ששילם רוכש על חשבון מחיר הדירה מובטחים כיום בערכם הנומינלי. לכן אנחנו מציעים לקבוע כי הכספים שהחזרתם הובטחה לקונה יהיו צמודים בדרך בה הוצמדו כספי התמורה המשולמת למוכר על פי החוזה ובהיעדר מנגנון כזה, הכספים המבוטחים יהיו צמודים למדד תשומות הבנייה שמפרסמת השלכה המרכזית לסטטיסטיקה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
בסדר.
ציפי בירן:
לסעיף העונשין. 6(1) כי 6(2) יורד.
פקודת המים (גבייה). סעיף 11 לפקודת המסים (גבייה) קובע כי מס המגיע למדינה בגין מקרקעי החייב בתשלום המס, יהיה שיעבוד ראשון על אותם מקרקעין. הוראה זו מקנה עדיפות למדינה על כל נושה אחר ביחס לאותם מקרקעין. אנחנו רוצים לתת כאן עדיפות לקונה, שהקונה יהיה עדיף על המדינה ואני מבינה שגם כאן אין בעיה.
ראול סרוגו:
לסעיף 7. אנחנו מברכים על הסעיף הזה. במצב היום רוכשי הדירות מהווים בני ערובה עבור רשות המסים בגין תשלום המסים. אני מציע גם להרחיב את זה. זאת אומרת, החבות במס לא תהווה תנאי או עילה לעיכוב רישום הזכויות של הקונה בטאבו. זאת אומרת, רישום בטאבו לא יהיה תלוי בחבות המס של המוכר. זה צעד קטן אבל חשוב מאוד לעשות אותו. להוסיף כאן סעיף שאומר שהחבות במס לא תעכב או לא תמנע את רישום הזכויות בטאבו על שם הקונה.
ציפי בירן:
לא נוכל לקבל את זה.
רוני נויבאור:
אדוני מדבר על מקרים של פשיטת רגל?
ראול סרוגו:
לא.
רוני נויבאור:
החוק נועד למקרים של פשיטת רגל. האמירה שלנו אומרת שאם יש פשיטת רגל, יש שיעבוד ראשון היום למדינה על כל המקרקעין לצורך המסים.
שגית אפיק:
היו בוועדה דיונים בנושא רישום.
ראול סרוגו:
משרד השיכון יודע, ולאחרונה הוא ערך בדיקה, שיש מאות אלפי דירות במדינת ישראל.
ראובן ריבלין:
בהזדמנות הזאת אתם רוצים לתפוס טרמפ עלינו או על הממשלה?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
ראול, ההצעה שלך לא התקבלה על ידי משרד השיכון.
ראובן ריבלין:
אנחנו צריכים לשאף להעביר את החוק שעמלנו עליו במחשבה תחילה ונתנו לכל הגורמים את האפשרות לדבר והגענו לאיזשהו דבר שנותן לנו פתח. אחר כך רוצה הממשלה להרחיב, היא רואה דברים שצריך יותר, אין בעיה. אני מוכן לנדב את שמי כיוזם החוק ולומר שהחוק נעשה על ידי משרד השיכון ולא על ידי. הנה, אני מוותר על שמי. פרסטיז'ות לא משחקות כאן. להביא עניינים עקרוניים שהם חובקי עולם, שהם ברמה חוקתית, אני אומר לך גברתי במשרד המשפטים שחופש ההתקשרות הוא דבר שהוא ברמה חוקתית. אתם רוצים בחוק כזה לעשות דבר שהוא נוגד את כל המערכת – חוק לשכת עורכי הדין ואת מי מייצג עורך הדין ומה החובות בחלות עליו. אתם רוצים להביא הוראות בהן אתם מגבילים את חופש ההתקשרות. אתם גם יוצרים אנדרלמוסיה בחופש ההתקשרות מבחינה זאת שאתם מאפשרים שימוש לרעה של אי חופש ההתקשרות בנושא מסוים שיכול יהיה להביא למצב שבו ההתדיינות תהיה אם נוצר מצב כזה.
לכן אני אומר להגביל בזמן או לקבוע זמן כדבר שהוא נוקשה, הוא דבר שאסור שיהיה בחיים שלנו.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
ציפי, אנחנו לפני הצבעה. אם נצביע עכשיו, שתי הצעות החוק עולות היום למליאה ויש בשורה לכל השוק. כולם מסכימים על שתי הצעות החוק ועכשיו זה תלוי בך.
ציפי בירן:
איך עושים איזשהו מאמץ בחוק שלכם?
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
לאורך כל הדרך אנחנו הלכנו לקראת הצעת החוק הממשלתית של משרד השיכון. התבקשנו לשנות היום את סדר היום ולהכניס את הנושא לדיון, וכך עשינו. התבקשנו לעשות כאן תיקונים, עשינו אותם. הכל מאושר חוץ מהסעיף הזה. אני מבקש להתפשר אתנו ולהצביע.
יעקב ליצמן:
אם היא לא מסכימה, תגייס רוב.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אין אם היא לא מסכימה. אני פונה עכשיו ליועצת המשפטית בבקשה להעביר היום הצעת חוק ממשלתית ולהביא בשורה. את מסכימה?
ציפי בירן:
כן.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
תודה רבה. אני באמת מודה לך.
ראובן ריבלין:
במגבלות שקבענו.
ציפי בירן:
התחילה שלכם יחד עם התחילה שלנו? שישה חודשים מיום הפרסום?
ראובן ריבלין:
בסדר גמור.
שגית אפיק:
אני חוזרת ואומרת על מה אתם מצביעים.
בסעיף 1, מחיר הדירה, יישאר ממנו כל סכום שהקונה התחייב לשלם בחוזה המכר בקשר לרכישת הדירה.
סעיף 2 כולו יורד.
סעיף 3, 4, 5, 6(1) נשארים כפי שהם בכחול.
סעיף 6(2) יורד.
סעיף 7 נשאר.
סעיף 8 יהיה שישה חודשים מיום הפרסום.
סעיף 9 יורד.
ראובן ריבלין:
בסדר גמור.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
מי בעד אישור הצעת החוק הממשלתית?
ה צ ב ע ה
אושר פה אחד
ציפי, אני באמת מודה לכם. גם לך, עורך-דין אמיר. דרך אגב, אני רוצה לומר לך שאם נעלבת ממני בישיבה הקודמת, אני מתנצל. באמת לא רציתי לפגוע בך. קבל את התנצלותי.
ראול סרוגו:
בשמי ובשם התאחדות הקבלנים אני רוצה לברך את כל העוסקים במלאכה על חוק המכר על תיקוניו השונים. הראייה היא ראייה ממלכתית. אני חושב שעשיתם כאן דבר גדול.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:00