פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 340
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, י"ז באדר ב התשס"ח (24 במרץ, 2008), שעה 12:10
סדר היום:
1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): ריבוי והחמרת מקרי השוד בתחנות הדלק, של חה"כ יוחנן פלסנר
נכחו:
חברי הוועדה:
יוחנן פלסנר – מ"מ היו"ר
דוד אזולאי
מוזמנים:
רפ"ק ליאת לב - קצינת חקירות, משטרת ישראל
רפ"ק טל אלימלך - קצינת הערכה, משטרת ישראל
סנ"צ אבי שושן - מחלקת אבטחה, משטרת ישראל
רס"ל מאיה ז'נו - קצינת מדור פלילי, משטרת ישראל
יעל דניאלי - מנכ"לית איגוד חברות הנפט
עובד ארזי - סמנכ"ל תפעול, חברת סונול, ארגון חברות הדלק
יובל גולן - חברת סונול, ארגון חברות הדלק
יובל ניסים - חברת דלק, ארגון חברות הדלק
מיכל אוגולניק - דוברת חברת פז, ארגון חברות הדלק
אורן לוטן - מנהל רשת התחנות והחנויות, חברת פז, ארגון חברות הדלק
עו"ד תמי מונד - יועמ"ש, חברת דור אלון, ארגון חברות הדלק
צבי קורמן - ארגון סוכנים בעלי תחנות דלק
מתי יצחק - יו"ר ועד, חברת דלק, ארגון סוכנים בעלי תחנות דלק
בועז ארד - חבר הנהלה, חברת דלק, ארגון סוכנים בעלי תחנות דלק
אייל רוזנפלד - חבר הנהלה, חברת דלק, ארגון סוכנים בעלי תחנות דלק
אלונה דור-קולן - חברת הנהלה, חברת דלק, ארגון סוכנים בעלי תחנות דלק
מזכירת הוועדה: שושנה אזולאי
רשמת פרלמנטרית: אירית שלהבת
הצעה לסדר היום (דיון מהיר): ריבוי והחמרת מקרי השוד בתחנות הדלק
היו"ר יוחנן פלסנר:
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. תודה רבה לכל המוזמנים.
הדיון הזה מתקיים לאור בקשה לדיון מהיר שאני הגשתי, בעקבות הנתונים שמסתמנים על החמרה וגם ריבוי מעשי השוד בתחנות הדלק. אנו עדים לאחרונה, לצערנו, כמעט מדי יום למעשי שוד. מרוכזים בידי נתונים שקיבלתי מן החברות השונות, שכוללים פירוט של מעשי השוד. רק אתמול בערב היה מקרה נוסף של תקיפה בסכין בתחנת דלק ברחובות. מטרת הדיון להבין איך אנו נערכים להתמודד עם התופעה הזאת. נמצאים כאן נציגי המשרד לביטחון פנים והמשטרה. מדובר בתופעה שהולכת ומחמירה. בחלק מתחנות הדלק שנמצאות במרחב בין הערים, לא באזור אורבני צפוף, נראה שאנו מגיעים למצב כמו במערב הפרוע.
לאחר שפניתי בעניין זה קיבלתי תשובה מן המשטרה בטענה שיש דווקא ירידה במספר מעשי השוד בתחנות הדלק. אחת ממטרות הדיון היא לבדוק שאנו מסכימים על הנתונים וכי מה שאנו קוראים לו מעשה שוד הוא אכן מעשה שוד, שאנחנו מסכימים על ההגדרה "שוד" ועל ההגדרה "החמרה", כי כל עוד לא נסכים על הנתונים ולא נבין את הבעיה לא נוכל כמובן להסכים על דרכי הפתרון. החשיבות של הדיון בראש ובראשונה לראות שאנו רואים את הבעיה בעין אחת בין החברות, נציגי הציבור והמשטרה, ואחר-כך להסכים על כיוונים לפתרון וכמובן דרכי מעקב.
אני מציע שבתחילת הדיון נשמע את נציגי השטח. נשמח אם תתייחסו גם לנתונים על ההחמרה במקרים הללו, וכל אחד בסוף דבריו יאמר כמובן אם יש לו איזו תובנה לגבי הצעדים שננקטו עד היום וכיוון לפתרון. נשמע את נציגי החברות.
יעל דניאלי:
אני מנכ"לית איגוד חברות הנפט. לפני שידברו האנשים מן השטח, אני לא בטוחה שאני מבינה על אילו מספרים המשטרה מדברת. ספרנו החל מתחילת השנה, קרי: ינואר, פברואר ומחצית מרס, 50 מקרים שאירעו בתחנות של "פז", "דלק", "סונול" ו"דור", ואני מניחה שיש מקרים נוספים בתחנות של חברות אחרות.
אמרת שאנחנו רוצים להגדיר מה הוא שוד, ונראה לי שצריך להרחיב את ההגדרה אולי בכלל למקרי תקיפה ואלימות בתחנות דלק. רק הלילה שמענו על מקרה שבו נחתך מתדלק בצווארו כאשר סכין חדרה לקנה הנשימה שלו. לזה קשה לקרוא מקרה שוד. היה שם אירוע תקיפה של מתדלק שלא יכול היה להתגונן.
התופעה הזאת בעינינו, הגם שהיא גדולה בכמותה, רק מתגברת בחומרתה. היינו שמחים שיימצא פתרון מרתיע, ושיינתן טיפול נכון לתלונות שמוגשות לאחר מקרים מן הסוג הזה.
היו"ר יוחנן פלסנר:
נפנה לנציגי החברות. כאשר שאלתי מה הוא שוד, אני מוביל לכך שבהכירנו כמנהלים, כל אחד מן התחום שלו, כיצד ניתן לשחק עם סטטיסטיקה, אני רוצה לוודא שלא קוראים לתקיפה בשם אחד ולשוד בשם אחר וכך משחקים עם הנתונים. חס וחלילה אני לא אומר שזה המצב, אבל חשוב שנסכים על הגדרת בעיית האלימות בתחנות הדלק, שהולכת ומחמירה, ונוכל לתת לה פתרון.
עובד ארזי:
אני סמנכ"ל תפעול של חברת התפעול של תחנות הדלק ב"סונול", שמנהלת 151 תחנות.
ב-3 החודשים שחלפו בשנת 2008, כולל המקרה של אמש שקרה לצערי בתחנה שלנו, אירעו 9 מקרים באופן מצטבר, כאשר 8 מהם היו מקרי שוד ואתמול היתה תקיפה לצורך התקיפה ולא שוד. גם בדצמבר 2007 אירעו 3 מקרים. כלומר, אנחנו עומדים על קצב ממוצע של כ-3 מקרים בחודש. זה יותר מאשר היה בשנה שעברה. דבר ראשון, יש עלייה במספר המקרים.
דבר שני, יש עלייה בנועזוּת של מפירי החוק. למשל באירוע ברמלה בחנות ממוגנת שעבדה בלילה, חנות נוֹחוּת שעבדה דרך דלפק, נגחו את הוויטרינה עם רכב שנכנס ויצא פעמיים – גם זה שודר – ונכנסו כדי לקחת 700 שקלים. היה לנו אירוע של שוד מזוין עם אקדח על אופנוע בשעות היום, שזה דבר שלא הכרנו בשנה שלפני כן. אנחנו רואים עלייה ברמת הנועזוּת.
דבר שלישי, אנחנו פותחים באופן מואץ רשת של חנויות נוֹחוּת, וזה קיים בכל חברות הדלק. אנחנו מזהים שזה נתפס כיעד שנראה אולי אטרקטיבי יותר ואולי מגרה יותר את הרצון לפשוע וצריך לתת על כך את הדעת.
באשר לאמצעי מיגון, שיתפנו פעולה עם המשטרה והשקענו גם על-פי יוזמה שלנו. התקינו מצלמות בכל התחנות, התחנות ממוצלמות בטלוויזיה במעגל סגור. אנחנו משתפים פעולה עם המשטרה בכל הדברים הללו. אנחנו סוגרים חנויות ועובדים בלילה דרך דלפק, וכך עושות גם החברות האחרות, למרות שזה פוגע במסחריות, מתוקף הרצון לשמור על העובדים ולהפחית את האירועים הללו, אך אנחנו לא מצליחים בכוחות עצמנו, על אף כל ההשקעה הזאת, להגיע לתוצאה המקווה.
אני מזכיר שאנחנו תחנות ציבוריות שנותנות שירות לציבור. אלה חברות שפועלות גם במסגרת המערך לשעת חירום. אנחנו מבקשים מן המדינה לאכוף את הסדר ולאפשר לנו לפעול.
מתי יצחק:
אני נציג ארגון סוכנים בעלי תחנות דלק. אוסיף על מה שאמר חברי ואומַר שהמצב הולך ומחמיר בתקופה האחרונה.
היו"ר יוחנן פלסנר:
יש לך נתונים בעניין הזה?
מתי יצחק:
לא, אבל הנתונים שנמסרו כאן זהים לנתונים שיש לנו, פחות או יותר. אני נמצא באזור המשולש הקרוב ורואה לא רק שוד למטרת שוד אלא לעתים גם שוד במטרה לפגוע בעובדים. כידוע לך, בתחנות מועסקים הרבה חיילים משוחררים אך היום חיילים משוחררים כבר לא רוצים לעבוד בתחנות דלק וזה גורם נזק אדיר, גם למשק וגם לכלכלה.
בנוסף, בתקנות רישוי עסקים קיימנו את כל הדרישות שהמשטרה דרשה מאתנו במרוצת השנים האחרונות, והיו לכך עלויות כבדות מאוד לבעלי התחנות.
לא רק זה, כאשר אנו מגישים תלונה במשטרה אומרים לנו: יש כאן חוסר עניין לציבור. זאת התשובה הרווחת לאורך ולרוחב. למרות שאנחנו מביאים את כל ההוכחות, למרות שאנו מביאים דיסק שמציג את סרט הצילום עם העובד ועם מספר הרכב.
היו"ר יוחנן פלסנר:
אתה אומר דבר חמור. יש מקרים ספציפיים שאתה יכול להצביע עליהם?
מתי יצחק:
כן. למשל בתחנה שלי בראש העין הגשתי למשטרה תלונה והצגתי נתונים אך לא התייחסו אליה. אמרו לי: תגיש תלונה על שירות ללא תשלום.
היו"ר יוחנן פלסנר:
אתה מדבר על תופעה של בריחה, מי שברח ללא תשלום, או על תקיפה?
מתי יצחק:
גם וגם. בדרך כלל כאשר נתקלים בבריחה יש גם תקיפה. עליך להבין, נמצא בתחנה עובד ומתדלק, הוא ניגש לחלון המכונית כדי לגבות את הכסף ואז הנהג פוצע אותו תוך כדי הנסיעה והבריחה. ההפרדות לא כל-כך חשובות לצורך העניין. השאלה איך פותרים את הבעיה. צריך לדעת איך למגר את התופעה. גורם ההרתעה נחלש לגמרי בשטח. יש כאן בעיה רצינית.
היו"ר יוחנן פלסנר:
אם אתה אומר שבמקרה תקיפה המשטרה עונה לך שאין בזה עניין לציבור, זה חמור.
מתי יצחק:
זה קורה לא רק במקרה אחד אלא במקרים רבים מאוד.
היו"ר יוחנן פלסנר:
אבקש שיתייחסו לזה.
מתי יצחק:
אגיד לך יותר מזה, יש תחנות שלא מתלוננות ועובדים שלא מתלוננים, בשל מספר סיבות, כי זה מחייב אותם לבוא לבית-המשפט, כי גובים מהם עדות וקוראים להם מידי פעם. הם נפגעו בתחנה ואומרים להם לגשת לתחנת המשטרה ולהגיש תלונה. להיפך, המשטרה צריכה לבוא לשטח ולראות את העובדות. לא אחת ולא שתיים ארגון הסוכנים בעלי תחנות דלק מקבל תלונות. גם לנו נמאס להגיב על זה. צריך לגרום לכך שהמשטרה ביחד אתנו תחזיר את ההרתעה. נרים את הרף וזה יגרום לרתיעה אצל העבריינים.
אורן לוטן:
אני מנהל רשת התחנות והחנויות בחברת "פז". אני מבקש להמשיך את דבריו של מר מתי יצחק ולדבר על מה שנתפס בעיני מנהלי התחנות כקלות הבלתי נסבלת של הפשיעה.
בהקשר הזה אני רוצה לספר על מקרה שאירע לפני מספר חודשים בתחנה בצומת בית-ליד, שבה עובד שבאישון לילה ניגש לנקות את השירותים נתקל בשודד שתפס את ראשו והטיח אותו בקיר. אותו עובד היה צריך להתמודד עם ניתוח במוחו ומשתקם היום בבית לווינשטיין ואנחנו מתבשרים שהוא לומד ללכת מחדש.
חייבים לזהות את הקשר בין התנהגות אלימה מן הזן שהזכרתי ובין מה שדיבר עליו מר מתי יצחק – סגירת תיקים בשל חוסר עניין לציבור גם ברמת פשיעה נמוכה יותר, ואני מדבר גם על בריחות בתחנות הדלק.
אני מחזיק בידי מכתב שנשלח למפכ"ל משטרת ישראל בספטמבר 2007, שבו הצבענו על התופעה שמתחילה מלמטה, מבריחה של לקוחות מבלי לשלם – ואני מזכיר שאנחנו בעידן השירות העצמי כפי שחויבנו. התגובה שקיבלנו, בחתימתה של תת-ניצב ורדה שלם, מציינת את הסמכות שנתונה למשטרת ישראל לסגור תיקים מחוסר עניין לציבור. במקרים המוכרים לנו שנסגרו מחוסר עניין לציבור לא הצלחתי למצוא את ההיגיון מדוע מוכנים לקבל סוג כזה של פשיעה.
התוצאה של הדבר הזה בטווח המיידי היא קושי לגייס עובדים לתחנות ואובדן האמון של מנהלי החברות במשטרת ישראל כגוף שאמור לדאוג לביטחונם ולביטחון לקוחותיהם. אני סבור שזה דבר שעלינו לתת עליו את הדעת בפורום הזה.
היו"ר יוחנן פלסנר:
הדיון הזה מתקיים כי יש עניין רב לציבור, ולא חוסר עניין לציבור. לא רק המשטרה תקבע מה מעניין את הציבור.
אורן לוטן:
אני רוצה לציין שמדובר על קצב של 60 מקרי שוד, שהם מקרים של אלימות חמורה, בשנת 2008 רק בתחנות שלנו.
היו"ר יוחנן פלסנר:
זאת החמרה בנתונים?
אורן לוטן:
בוודאי.
היו"ר יוחנן פלסנר:
איך זה עומד ביחס לשנים קודמות, למשל בהשוואה ל-2007?
אורן לוטן:
יש לנו מספרים והחברה מסרה אותם.
היו"ר יוחנן פלסנר:
מהניסיון שלך, מדובר בפשיעה ספורדית, או שיש מקבצים סביב תחנות מסוימות או אזורים מסוימים שהם בעייתיים יותר? האם יש מקרים של ניסיון לגביית דמי חסות? אני מנסה להבין אם מדובר בפשיעה ספורדית או שיש מקרים אחרים.
אורן לוטן:
היו גם מקרים כאלה. אין חוקים לפשיעה. אני יכול רק לומר שככל שאנחנו מגלים התעלמות ממנה, לשם היא הולכת וחוזרת. באזור הקריות היה גל לא קטן של פשיעה לפני מספר חודשים, לא רק בתחנות שלנו אלא גם בתחנות דלק של החברות האחרות.
תמי מונד:
אני יועצת משפטית בחברת "דור אלון". גם אצלנו יש החמרה, גם במספר התקיפות וגם באופי האלימות.
יש הגדרות משפטיות לשוד ותקיפה וכולי. אצלנו לפחות, ואני מניחה שכך קורה גם בחברות האחרות, יש הנחיה ברורה לא להתנגד אלא פשוט למסור את הכסף, ולכן לפעמים זה יכול אולי להגיע לסיטואציות שמסתכמות פשוט במסירת הכסף ולא בתקיפה גופנית אלימה, אבל זה נובע פשוט מן ההנחיה שלנו.
אני רוצה להוסיף על מה שנאמר כאן על ההשקעות שכבר הושקעו על-ידי החברות, גם בהתקנת כפתורי מצוקה, גם בהתקנת מצלמות וסורגים במקומות מסוימים ובהעסקת חברה שמבצעת סקר סיכונים.
הייתי רוצה לדבר על שני מקרים באופן ספציפי. במקרה אחד היתה גנבה של דלקים. אני מדגישה שוב, זה לא היה שוד אלא גנבה של דלקים בהיקף כספי נכבד. פנינו למשטרה והגשנו לה דוח של חברת חקירות וראיות ממש עד לפרטי פרטים, אך קיבלנו תשובה שאין עניין לציבור. כרגע אנחנו מגישים תביעה אזרחית, רק משום שהעניין קומם אותנו מאוד, לקבל תשובה כזאת כאשר עשינו כבר את כל העבודה של המשטרה, הפעלנו חברה, השקענו כסף, וקיבלנו תשובה שאין עניין לציבור.
מקרה שני אירע בתחנה שלנו במרכז הארץ שמחנים בה רכבים של שב"חים. פנינו למשטרה ושוב נענינו בצורה תמוהה מאוד, שזה החצרים שלנו ושעלינו לדאוג להם. שני מכתבים חמורים מאוד שלי למשטרה בסופו של דבר הניבו פתרון של שוטר בתשלום, כלומר פתאום זה היה בעיה של כסף ולא של עיקרון. גם זה היה תמוה מאוד בעיני. אני לא מדברת כאן כרגע דווקא על מקרה של שוד או של אלימות, אבל התרענו על השב"חים, שחס וחלילה מי יודע מה יכול להיות שם, והמשטרה לא מצאה לנכון להתערב עד שזה הגיע לפסים חמורים יותר.
היו"ר יוחנן פלסנר:
אני מבקש לשמוע כעת את נציגי המשטרה. יש כאן גם מישהו מן המשרד לביטחון פנים או רק מן המשטרה?
אבי שושן:
אני לא רואה כאן מישהו מן המשרד לביטחון פנים.
היו"ר יוחנן פלסנר:
נמצאים רק נציגי המשטרה. אני רוצה לציין שמטרת הדיון לא להתגולל ולהחליף האשמות כי כולנו כאן באותו צד, בצד שרוצה למנוע את מעשי הפשיעה הללו, למנוע את ההחמרה, לייצר תחושת ביטחון לאזרחים, בעיקר אלה שנמצאים מחוץ למרחב האורבני. אנחנו מבקשים למפות את התופעה, גם שתהיה הסכמה על הנתונים, גם לבדוק את אופי הנתונים, האם מדובר במקבצי פשיעה או באירועים ספורדיים, מה המאפיינים של האנשים שנוקטים בפעולות הללו. לאחר מכן אני מבקש לשמוע אילו הנחיות המשטרה חושבת שנכון להנחות את החברות, אילו צעדים המשטרה מתכוונת לנקוט, גם לגבי הפעולות הספורדיות, כגון הגברת סיורים, קביעת זמני תגובה וזמני מענה, שינוי מדיניות באשר לחוסר עניין לציבור, וכמובן אילו צעדים ננקטים במקרים הספציפיים, אם במקבצי פשיעה או בגבייה של דמי חסות, אילו צעדים מודיעיניים נמרצים ופעולות אגרסיביות ניתן לנקוט. זה רוח הדברים מבחינתי. הכוונה לכנס את כל הגורמים הרלוונטיים לחדר אחד ולצאת עם תוכנית עבודה פרקטית להמשך. בבקשה.
אבי שושן:
כפי שאדוני אמר, מאחר והכוונה לא להתגולל זה על זה קצת מפתיע שאנחנו באים לדיון בנושא מקרי שוד ומדברים כאן על דברים אחרים, כאילו באים לתקוף את המשטרה על כל מה שקשור בתפקוד של תחנות הדלק מול המשטרה.
היו"ר יוחנן פלסנר:
בוא נתייחס לעצם העניין.
אבי שושן:
ככל שאני מבין, זה לא נושא הדיון. אנחנו מדברים על מעשי שוד.
היו"ר יוחנן פלסנר:
מעשי שוד ותקיפות אלימות.
אבי שושן:
על-פי הנתונים של משטרת ישראל אין תופעה בכלל מאחר ואנחנו רואים ירידה במספר האירועים ב-2007 לעומת 2006, אז אין תופעה. יתרה מכך, עבירות של מעשי שוד בתחנות דלק היוו בסך הכול 3.5% מכלל עבירות השוד ב-2007. אז לא מדובר בתופעה. פשוט רק פרופורציה. אני מבין שהנושא הזה מובלט, אבל מצד שני צריך להבין שזאת לא תופעה.
היו"ר יוחנן פלסנר:
זה אחד הדברים שמדאיגים אותי כי אין הסכמה על הנתונים.
אבי שושן:
קראתי את הכתבה ב"הארץ" בדיוק כמו כולם וקראתי גם את התגובה של ראש חטיבת המודיעין. הוא ציין בהחלט שלא מדובר בתופעה. הנתונים מראים על ירידה במספר האירועים. נכון שכאן כל אחד מציג את המקרה הפרטי שלו, וקשה מאוד להתייחס כרגע למקרים פרטיים, מטבע הדברים, כי לא באתי מוכן למקרים הפרטיים שכל אחד מציג כאן ואני בהחלט לא יכול להתייחס אליהם, אבל כאשר מסתכלים על סך כל הדברים לא מדובר בתופעה אלא יש ירידה במספר האירועים.
היו"ר יוחנן פלסנר:
הנתונים שבידינו מראים אחרת. איך אתה מציע להתמודד עם זה? אני מאמץ את הטון השקול והזהיר ביותר שאני יודע לאמץ, אבל יש בידינו נתונים שמראים גם על התרבות המקרים, ובעיקר על החמרתם.
אבי שושן:
לא ברור לי מאין הנתונים.
היו"ר יוחנן פלסנר:
אתה טוען שגם אין החמרה? עכשיו אנחנו מדברים לפרוטוקול. הרי נתונים אפשר לבדוק.
אבי שושן:
לא עשיתי ניתוח של המאפיינים
היו"ר יוחנן פלסנר:
זה קריטי.
אבי שושן:
אבל כאשר אנחנו מתייחסים למאפיינים עלינו לזכור עוד מספר דברים. אנחנו לא מדברים על תחנות דלק אלא על חנויות בכלל.
היו"ר יוחנן פלסנר:
אנחנו מדברים על חנויות שנמצאות בתחנות דלק.
אבי שושן:
אנחנו מדברים על תחנות דלק ששינו את אופי הפעילות שלהן והפכו לחנויות.
מיכל אוגולניק:
והתאימו עצמן לשם כך.
אבי שושן:
בעקבות תמ"א 38 יש הרבה יותר תחנות דלק מאשר בעבר. מדובר בחנויות נוֹחוּת. אם אנחנו מתייחסים למה שנאמר לפני רגע על הנחיות רישוי עסקים, בצו רישוי עסקים אין פריט שמשטרת ישראל מטפלת בו בנושא קיוסקים או פיצוציות או חנויות מכולת לצורך העניין. אנחנו מתייחסים לתחנות דלק. יש לנו בעיה להתייחס לחנויות הנוֹחוּת. יש לנו בעיה גם לאכוף על בעלי העסקים הנחיות.
למרות זה, נפגשנו לפחות עם שתי חברות על מנת להגיע להנחיות כלשהן איך לעשות ומה לעשות. אנחנו ממשיכים לנסות להיפגש עם יתר החברות.
יש הנחיה משטרתית לבקר בתחנות הדלק. ההנחיה לא חדשה וניידות משטרה מבקרות בתחנות דלק, במיוחד בשעות הלילה.
על-פי תנאי הרישוי יש הנחיה להגביל את סכום הכסף שמחזיקות תחנות הדלק. בחנויות הנוֹחוּת אין הנחיה כזאת מאחר ואנחנו לא יכולים להגביל אותם.
היו"ר יוחנן פלסנר:
לא ירדתי לסוף דעתך.
אבי שושן:
מאחר וזה לא פריט רישוי שמשטרת ישראל מטפלת בו והיא לא יכולה להתנות שם תנאים - - -
היו"ר יוחנן פלסנר:
אתה מבקר בתחנה והמתדלק יושב בחנות.
אבי שושן:
פעמים רבות אלה שני עסקים נפרדים, ואפילו שני עסקים שהבעלות עליהם נפרדת. יש תחנות שעובדות במאפיינים שונים.
היו"ר יוחנן פלסנר:
ברגע שהגעת לתחנה זה נראה לי לא רלוונטי.
יעל דניאלי:
אולי כדאי להבהיר, אנחנו מדברים על מקרים בתחנות דלק ובחנויות. קודם כול צריך להבין, חנות נוֹחוּת היא לא חנות, אלא היא עוגן תפעולי של תחנת הדלק מכוח צו של משרד התשתיות הלאומיות שהנחה את חברות הדלק לעבור לקידום שירות עצמי. לכן מרבית התחנות מפעילות חנות נוֹחוּת שבה הנהג שתדלק בתחנה יכול לשלם על דלק. זאת לא חנות רגילה, אלא מעין עוגן תפעולי לתחנת התדלוק. הנתונים שבידינו מתייחסים אך ורק לחנויות נוֹחוּת שנמצאות בתחנות הדלק. לא לעסק אחר ולא למסעדה או לבית קפה שנמצאים בתחנת הדלק, אלא מתייחסים ספציפית לחנות נוֹחוּת של תחנת התדלוק, שהיא בעצם אותה קופה של תחנת הדלק.
היו"ר יוחנן פלסנר:
סנ"צ אבי שושן, לא באת לכאן בכובעך כמשפטן. אתה אמור להיות איש מבצעים, אז תן לנו תשובה עניינית.
אבי שושן:
המאפיינים של תחנות הדלק השתנו. יש הרבה יותר תחנות דלק. תחנות דלק עובדות 24 שעות ביממה, כולל חנויות הנוֹחוּת, וגם במקומות מבודדים. נצטרך לבחון את הדברים. ייתכן שצריך להגביל את שעות הפעילות, ייתכן שצריך להגביל את שעות הפעילות של האיש שנמצא שם ולעשות תדלוק עצמי רק בכרטיסי אשראי.
היו"ר יוחנן פלסנר:
אתה מציע למעשה שמדינת ישראל תתפרק מהיכולות שלה?
אבי שושן:
זרקתי את זה רק בתור רעיון.
היו"ר יוחנן פלסנר:
המגמה של הדברים שלך מדאיגה אותי. אולי נפנה את האנשים, אולי נתכנס כולנו באזור ירושלים ותל-אביב.
אבי שושן:
לא זאת הכוונה.
היו"ר יוחנן פלסנר:
השאלה שלי באילו אמצעים אנחנו מייצרים הרתעה. לא ההגדרה המשפטית.
אני רוצה לחזור אחורה לנתונים. אני מחזיק בידי נתונים מחודשים ינואר, פברואר ומרס 2008: ב"סונול" 9 מקרים, ב"דור" 11 מקרים, ב"דלק" 15 מקרים, ב"פז" 15 מקרים. בסך הכול 50 מקרים. על-פי המכתב שקיבלתי מהמשטרה עד לסוף פברואר היו 24 מקרים. זאת אומרת שהמשטרה עושה משהו עם הנתונים שמגיעים מן החברות ומפחיתה את המספרים.
אני מבקש להבין בדיוק – וזה יתבטא גם במסקנות של הדיון – את תהליך החישוב של מספר המקרים על-ידי המשטרה. איך אתם בודקים את הסטטיסטיקה? זה נראה לי מוזר מאוד. המשטרה לא אמורה להיות אמונה – ואני לא אומר שכך עושים – על מניפולציות סטטיסטיות, אלא על הענקת ביטחון ותחושת ביטחון. מה שאנחנו רואים זה לא ביטחון ולא תחושת ביטחון. אני מציע שנתמקד בצעדים הפרקטיים, מה אפשר לעשות, ולא ויכוח על המספרים ועל ההגדרות. כאן לא תצליח לשכנע אותי. יש לי את הנתונים מן החברות וקשה שהפתרון יבוא מוויכוח על המספרים, וגם לא מוויכוח האם חנות הנוֹחוּת היא המרכז התפעולי או לא.
בסופו של דבר יש מרכז שמשרת את הציבור הישראלי. אנחנו רוצים שלנהגים הישראלים יהיה מקום, גם בפריפריה, גם כאשר הם נוסעים בנסיעה בין-עירונית, בו יוכלו גם לתדלק וגם לקנות קפה.
אנחנו עוד לא במצב של ארצות-הברית שם מוותרים לחלוטין על הביטחון האישי. לא ויתרנו בתחומים אחרים ולא נוותר גם בתחום הזה. צריך לראות מדיניות הרבה יותר תקיפה, שקודם כול מכירה בבעיה. אני רואה שיש לנו בעיה בסיסית של אי הכרה בבעיה. אמרת שזה רק 3%, שהנתונים מראים על הפחתה. אני רוצה קודם כול שנכיר בבעיה, ואחר-כך נסכים על דרכי הפתרון.
אבי שושן:
לא ברורה לי צורת המדידה בתחנות הדלק.
היו"ר יוחנן פלסנר:
מה תפקידך בארגון?
אבי שושן:
אני במחלקת אבטחה.
באשר לצעדים הפרקטיים, ישבנו עם חברת "דור" וחברת "פז" כדי לגבש תוכנית אבטחה כוללת למתחם. זה כולל אמצעים כמו מצלמות, לחצני מצוקה, דברים מעין אלה, ואולי עובד נוסף שיהיה נוכח במקום.
היו"ר יוחנן פלסנר:
ההנחה שאם עוד בן 21 ששוחרר מספר חודשים לפני כן מן הצבא יהיה שם אז העבריינים החמושים בסכינים יירתעו ממנו? הרי יש גם מצלמות, אין בעיה של זיהוי. ראיתי את התגובה הזאת גם קודם והתגובות הללו מדאיגות אותי.
אבי שושן:
זה מכלול אמצעים, כולל הנחיה משטרתית לביקור ניידות משטרה בתחנות דלק.
היו"ר יוחנן פלסנר:
באיזו תדירות?
אבי שושן:
קשה להתחייב על תדירות. אם בדיוק כאשר הוא צריך בפעילות יזומה להגיע לתחנת הדלק הוא מגיע לאירוע שוד במקום אחר, אי אפשר להתחייב על תדירות של דברים כאלה.
היו"ר יוחנן פלסנר:
יש הנחיה להגברת הסיורים?
אבי שושן:
יש הנחיה כזאת. זאת הנחיה שקיימת כל הזמן, ומגיעות ניידות כל הזמן לתחנות הדלק.
היו"ר יוחנן פלסנר:
אני מציע שנמקד את הדיון. דיברנו על הבעיה, הסכמנו שאנחנו לא מסכימים, שאנחנו רואים בחומרה את העלייה גם במספר מעשי השוד וגם את העובדה שזה מקרין על תחושת הביטחון של אזרחי ישראל. יש לציין שאלה מקרים מתועדים. אני לא בא להתנגח כאן עם המשטרה. כינסנו את הדיון כדי לבוא עם פתרונות פרקטיים. ההתגברות של מעשי השוד הללו פוגעת בתחושת הביטחון.
אייל רוזנפלד:
שוד ותקיפה, או רק שוד?
היו"ר יוחנן פלסנר:
מעשי שוד ומעשי תקיפה.
אייל רוזנפלד:
ייתכן שהוא מבחין ביניהם.
היו"ר יוחנן פלסנר:
ציינתי שאני מבקש שלא יעשו מניפולציות בנתונים על-ידי שלא ייכללו תקיפה ושוד ואז יוכלו להראות מגמה של ירידה. כולנו יודעים שנתונים אפשר לקטלג בכל מיני דרכים, אבל את המציאות אי אפשר.
האם תוכל להגיד בקצרה רשימה של הנחיות שניתנו לתחנות הדלק?
אבי שושן:
צריך לאפיין כל תחנה בנפרד, אבל בגדול דיברנו על מצלמות, לחצן מצוקה, אמרנו שאולי יש לבחון במקומות מסוימים להתקין דלפק ולא חנות כדי למנוע גישה לאיש שיושב שם.
היו"ר יוחנן פלסנר:
אלה עיקרי ההמלצות? ומה קורה כאשר לוחצים על לחצן המצוקה? לאן זה מגיע?
אבי שושן:
למוקד.
היו"ר יוחנן פלסנר:
בתוך כמה זמן אמור להגיע שוטר?
אבי שושן:
צריך לראות מה אפיינו שם.
היו"ר יוחנן פלסנר:
אלה הנחיות לחברות הדלק. מה ההנחיות למשטרה, אילו צעדים המשטרה מתכוונת לנקוט, או נוקטת?
אבי שושן:
בהנחיות של המשטרה נקבע באופן קבוע להגביר סיורים בתחנות הדלק, בדרך כלל בלילות. יותר מזה, חלק מן הניידות אפילו מבצעות בקרות על מה שמחויבים על-פי תנאי הרישוי לבצע.
היו"ר יוחנן פלסנר:
אנחנו רואים בעצם מאז דצמבר החמרה משמעותית. האם ניתנה הנחיה חדשה, או שהגברת הסיורים היא מין הנחיה כללית?
אבי שושן:
אני לא מכיר הנחיה חדשה. שוב, אתה מדבר על תופעה ועל החמרה, אך הנתונים שבידינו לא מראים לא על תופעה ולא על החמרה.
היו"ר יוחנן פלסנר:
אז ממתי הגבירו את הסיורים?
אבי שושן:
זה קיים תמיד, זה הנחיה קבועה.
היו"ר יוחנן פלסנר:
אם זה תמיד קיים אז איך יכולה להיות הגברה?
אבי שושן:
לא דיברתי על הגברה. אמרתי שקיימת הנחיה. אם אמרתי, אני מתקן את עצמי. קיימת הנחיה לבצע סיורים בתחנות הדלק במשמרות הלילה.
היו"ר יוחנן פלסנר:
כלומר אין שום שינוי במדיניות, אלא לצורך העניין מה שהיה הוא שקיים.
באשר לטיפול בגביית דמי חסות ובמקבצי פשיעה, האם נעשית עבודה מודיעינית, האם לקחתם את הנתונים ובחנתם אותם?
טל אלימלך:
באשר לנתוני המודיעין, מכיוון שדמי חסות אינם הנושא בגינו הגענו לכאן אז לא עשינו בדיקה. לגבי שוד, אנחנו יכולים לנסות לאפיין מי הם העבריינים, מה הם ולמקד את שיטות הביצוע.
היו"ר יוחנן פלסנר:
האם בוצע אפיון כזה?
טל אלימלך:
בדקנו את האפיון לצורך הדיון הזה.
היו"ר יוחנן פלסנר:
מה התוצאה של האפיון?
טל אלימלך:
ראשית, מדובר בפיזור גיאוגרפי גדול מאוד. אני לא יכולה למקד מקבצים.
באשר להפרשים בין הנתונים, חבל מאוד שהנתונים לא זהים. יכול היה להתקיים מפגש כלשהו בינינו כדי לקבל את הנתונים. ייתכן שמה שאתם מדווחים כשוד אצלנו מדווח אחרת.
עובד ארזי:
הכול מגובה בתלונות, על כל מקרה כזה הוגשה תלונה.
אבי שושן:
זה עניין של הגדרה.
היו"ר יוחנן פלסנר:
כשאת אומרת שאין מקבצי פשיעה, כלומר על-פי הנתונים שבידיך מדובר רק על פשיעה ספורדית בכל רחבי המדינה? אין יכולת לאתר כנופיות או קבוצות שזיהו את תחנות הדלק כמטרה?
טל אלימלך:
בדיוק. למעט שתי תחנות בחיפה, שהיו שני מקרים בכל אחת מהן, באצטדיון ובתחנה נוספת, אלה שתי התחנות היחידות שראינו בהן שני מקרים נכון לשנת 2008.
אייל רוזנפלד:
וב-2007?
טל אלימלך:
ב-2007 לא עשיתי ניתוח נתונים גיאוגרפי.
אייל רוזנפלד:
יש לי תחנה בבית-לחם הגלילית שב-2007 הותקפה 3 פעמים בשעות הלילה. דרך אגב, אין שם חנות שירות, העובד ישב בתוך משרד נעול. שברו עם כיסא את הדלת ותקפו אותו במשרד.
טל אלימלך:
אזור הצפון ואזור השרון הם אזורים מוכים, אבל אני לא יכולה להצביע על מקבצי פשיעה.
נמשיך במאפיינים: ברוב המקרים השודדים היו רעולי פנים וגם המצלמות לא עוזרות לנו בעניין הזה.
במספר מקרים, כמו במקרה שאחד מהנוכחים הזכיר, עם האופנוע, נעצרו המבצעים.
באשר לאפיון, אני לא יכולה להצביע על עבריינים ספציפיים.
מבחינה מודיעינית במעט שאני יכולה לפרט אני יכולה להגיד שאנחנו לא רואים עבריינים שזה עיקר עיסוקם.
הפער בינינו הוא בעיקר בהסכמה על הנתונים ובשאלה אם מדובר באמת בתופעה. אם מדובר בתופעה, אני לא יודעת להגיד בהיבט המודיעיני שאליו אני שייכת מה הטיפול האופרטיבי. אני מניחה שזה צריך להיפתר במפגש בין החברות ובין המשטרה, מפגש ענייני, אבל אני לא יכולה להציג אלמנטים מיוחדים כלשהם, הן מבחינת המיקום והן מבחינת מאפייני המבצע.
היו"ר יוחנן פלסנר:
את מצביעה על המתווה בכיוון הנכון.
אורן לוטן:
אני טוען שהאירועים שאנחנו דנים בהם כאן הם תוצאה של תהליך פגום, שלדעתי מזרז את חומרת הפשיעה וההיקפים שלה.
היו"ר יוחנן פלסנר:
מה פגום?
אורן לוטן:
ברגע שסוגרים תיקים על פשיעה בתחנות הדלק מסיבה של חוסר עניין לציבור נותנים לגיטימציה לפשיעה ולגידול בהיקפי החומרה של הפשיעה. לכן אני מציע לבקש ממשטרת ישראל להימנע מסגירת תיקים מחוסר עניין לציבור כי אני מתקשה לזהות את תחנת הדלק, וגם את חנות הנוֹחוּת, כמקום שלציבור אין עניין בו.
היו"ר יוחנן פלסנר:
הערות קצרות לפני שאסכם את הדיון.
תמי מונד:
אני חושבת שההצעה שניפגש ונדבר טובה. אין כוונה שנשב משני צדי המתרס, זה לא נכון. הבעיה שלנו והבעיה שלכם זהה.
בלי לסגת מן האמירה שנשמח להיפגש אתכם – ואני מ"דור" וכבר נפגשנו – לא ייתכן שהפתרון יהיה שהחברות יתקינו טלוויזיות במעגל סגור ולחצני מצוקה וסורגים וכולי וכולי, והכול כבר נעשה בהשקעות גדולות מאוד, ואילו המשטרה פשוט תמשיך עם איזו הנחיה שקיימת אני לא יודעת ממתי.
היו"ר יוחנן פלסנר:
ברור. השאלה מה קורה עם סגירת המעגל הזה. אתה פותח מעגל עם המצלמה ונראה לי שבצד השני אין איזו סגירת מעגל, לצערי.
תמי מונד:
כאשר באים לעשות דיון כזה, לנו יש נכונות, אנחנו ביצענו כבר השקעות אדירות. אני חושבת שהמשטרה צריכה לבוא עכשיו עם נכונות כלשהי גם מבחינתה לתרום את תרומתה לעניין.
עובד ארזי:
שתי התייחסויות להערות של נציגי המשטרה.
ראשית, בשנת 2008 בתחנות "סונול", באירועים שהיו בחנויות נוֹחוּת נגנבו סכומים שבין 660-900 שקל שלא שונים בתכלית מן הסכומים שנגנבים באיי התדלוק עצמם, בתחנה עצמה, מתוקף מגבלות ואיסורים שאנחנו תיקנו.
כל האירועים הללו קרו כאשר כל החנויות – וזאת הנחיה שמופעלת כבר מספר חודשים – מוגפות בשעת הלילה, דבר שלא מנע את האירועים הללו.
במקרה הספציפי שלנו, כל 9 המקרים ב-2008 אירעו באזורים אורבניים, כל התחנות הללו נמצאות בתחומי ישוב ולא בתחנות שכוחות אל בכבישים בין-עירוניים.
קריאה:
זה לא עושה את העניין פשוט יותר.
מיכל אוגולניק:
אולי גם מילה טובה על משטרה, שבמקומות שהיו כוונות טובות של מפקד משטרה מקומי, כמו באזור הצפון, משטרת זבולון, ראינו בהחלט שהיתה התייחסות רצינית מאוד לתלונות שלנו והיתה פעילות בעקבות כל אירוע. אני מדברת ממש על השבועות האחרונים. אני חושבת שאם כך קורה במשטרת זבולון זה יכול לקרות בכל רחבי הארץ.
מתי יצחק:
אני מצטער ששמענו מנציגי המשטרה דווקא כל מיני תגובות שזה לא עומד באחוז שלהם ושפעם זה אחוז נמוך ופעם זה אחוז גבוה יותר ושמדובר בחנות מכר. מה הקשר? זה מתחם של תחנת דלק.
היו"ר יוחנן פלסנר:
מה ההצעה שלך?
מתי יצחק:
אני מציע לומר: כל מה שעשינו עד עכשיו, בואו נשתף פעולה ונחשוב איך לפתור את הבעיה הזאת באופן יסודי, למגר את התופעה הזאת כליל כי כאן מדובר בחיי אדם ולא רק בכסף. היום אנשים לא באים לתדלק במתחם תחנות דלק בלילה, והם חוששים לבוא גם בשעות היום. כאשר דיברתי אתך על הבריחה, אותה מכונית פגעה בעוד 3 כלי רכב במתחם התחנה וגרמה להם נזק.
קריאה:
לא התייחסתם בכלל לסגירת תיקים.
מאיה ז'נו:
אני מהחקירות. הגבנו גם במכתב שתת-ניצב ורדה שלם כתבה. קשה מאוד להתייחס למקרים ספציפיים שאתם מעלים כאן. זה תלוי מאוד בנסיבות של המקרה. יש כל מיני קריטריונים לסגירת תיקים, החל מחומרת העבירה – אם השוד מלווה בתקיפה זה שונה משוד שלא מלווה בתקיפה – והמשך בעבר של התוקף. אני לא יכולה להתייחס כאן למקרים ספציפיים אבל אם תעבירו לנו מקרים ספציפיים נוכל להתייחס.
מיכל אוגולניק:
השודד חוזר ואחרי כן תוקף. פעם אחת הוא ברח ולא עשו לו כלום, ואז הוא יבוא בפעם השנייה וגם יתקוף. זה כדור שלג.
יעל דניאלי:
איומי אקדח למשל זה דבר שעשוי לעורר את עניין הציבור? דרך אגב, כשאני עוברת על הדוחות של התחנות אני רואה שלמעלה מ-50% ממקרי השוד הם מקרי שוד מזוין, ובשל כך למעשה אנחנו קמנו. אין לנו עניין לומר למשטרה שיש בעיה במקום שאין בעיה. נזעקנו כי מה שקורה היום בתחנות הוא הפקרות ממש. עובדים שם חבר'ה צעירים, חיילים משוחררים, שנמצאים ממש בסכנה.
מתי יצחק:
אנחנו יחד בעניין הזה.
היו"ר יוחנן פלסנר:
תודה רבה. אני מבקש לסכם.
הוועדה רואה בחומרה רבה את התרבות מעשי השוד, ובעיקר מעשי התקיפה, בין למטרת שוד ובין בשל מניע אחר בתחנות הדלק.
הנתונים שקיבלנו, בייחוד לגבי החודשים האחרונים, חמורים מאוד. אנחנו רואים התרבות של מעשי שוד, ובעיקר פגיעה בגוף. הדבר גורם לחשש של עובדים, קושי בגיוס עובדים, ומהר מאוד אנחנו יודעים שזה יפגע גם בתחושת הביטחון של הציבור, בשירות שהציבור מקבל, ויכולות להיות לזה גם השפעות אחרות. מעבר לכך, כמדינה ריבונית אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו המשך של תופעה כזאת.
על אף שאני מסתכל פרקטית וקדימה, בלי כוונה להתגולל, התאכזבתי להיווכח במוכנוּת של המשטרה לדיון הזה. לא הבאתם לדיון הזה נתונים רציניים, למרות שהייתי מצפה לכך. לא ראיתי נתונים שיודעים להתמודד עם הנתונים האחרים, לא ראיתי הנחיות. בעצם המשטרה באה עם אמירה שאין נתונים, שאין תופעה ועל כן אין שום טיפול מיוחד. אנחנו יודעים שיש נתונים, יש תופעה ונדרש טיפול. על כן לא שמענו כאן על הנחיות, או על כוונה לתת תגבור, או על כוונה לקיים הליך של העברת מידע. בניגוד למקרים אחרים של פשע יש כאן גורמים שאפשר לעבוד מולם, יש קב"טים לחברות, יש אינטרס משותף לתת ביטחון.
אבי שושן:
יש תהליך. נפגשנו עם נציגים של שתי חברות דלק ואנחנו מתכוונים להיפגש עם נציגי יתר החברות.
יעל דניאלי:
נפגשתם עם תחנות ספציפיות.
היו"ר יוחנן פלסנר:
בדברי הסיכום שלי אני מאפיין את מה שעלה כתוצאה מן הנתונים שקיבלנו, כתוצאה מן הדיון הזה שכינס לראשונה את כל הגורמים הרלוונטיים ועכשיו, בהתאם למה שהציעה הקצינה מן המודיעין, אציע מתווה לפתרון.
הפערים בנתונים בעייתיים. כתוצאה מכך המשטרה לא מגבשת תוכנית פעולה, לא מאפיינת את הבעיה ולא מציעה תוכנית שתוצאתה תהיה הרתעה רבה יותר ותחושת ביטחון אישי רבה יותר.
איזה פתרון אני מציע?
אני מציע שיתכנס פורום, ואני מניח שירכז אותו אגף האבטחה במשטרה, עם הגורמים הרלוונטיים, אם זה מודיעין, אם זה חקירות, אבל באחריות אגף האבטחה – אני לא נותן הנחיות בתוך הארגון אבל זה נשמע לי סביר – מול נציגי חברות הדלק, אני מניח שאלה יהיה הקב"טים.
תקבעו להיפגש, להעביר את הנתונים, וקודם כול להסכים על אפיון התופעה, אפיון הנתונים, הסכמה על הנתונים, ואחר-כך לגבש תוכנית עבודה שתכלול הנחיות ברורות מה באחריות החברות, מה המשטרה מתכוונת לעשות ואיך יעבוד הממשק בין השניים. הממשק זה משמעו שאם יש לחצן אבל אין מישהו בצד השני של הלחצן, אם מוגשת תלונה אבל אין מישהו שפועל לאור התלונה הזאת אז לא השגנו שום דבר. צריך לקבוע מה באחריות החברות, מה
באחריות המשטרה ואיך פועל הממשק כדי שנוכל לסגור מעגלים וכדי שנציגי החברות יידעו. תגדירו קריטריונים, וזה תפקיד אגף החקירות, במה יש עניין לציבור ובמה אין עניין לציבור.
מאיה ז'נו:
יש קריטריונים ברורים.
היו"ר יוחנן פלסנר:
כנציג ציבור אני סבור שמעשי תקיפה ומעשי אלימות יש בהם בהגדרה עניין לציבור. אם אנחנו מסכימים על כך אז אינני יודע מדוע עלתה כאן טענה שנסגרים תיקים.
מאיה ז'נו:
אנחנו לא יכולים להתייחס למקרים ספציפיים.
היו"ר יוחנן פלסנר:
לא ביקשתי להתייחס למקרים ספציפיים. ביקשתי שיהיה גוף שייצר דיאלוג. יש אינטרס משותף. החברים כאן אחראים על מאות תחנות דלק ברחבי הארץ, אתם אחראים על הקניית תחושת הביטחון. בניגוד לתחומי פשיעה אחרים יש לכם כאן מול מי לעבוד, יש כאן גופים עם משאבים, עם קב"טים, עם יכולת לבצע פעולה ברמה הארצית. תשתמשו בזה. אין סיבה שהציבור יחוש חוסר ביטחון.
לאור האפיון שיתבצע, אם תאתרו מקבצי פשיעה באזורים גיאוגרפיים מסוימים או תאתרו חדירה של משפחות פשע או ארגוני פשע המשטרה יודעת איך לטפל במקרים האלה.
הדבר הזה צריך להיות בראש סדר העדיפויות של המשטרה, נושא שהמשטרה מטפלת בו ומתכוונת לתת לו מענה.
הוועדה מבקשת לקבל את תוכנית העבודה המוסכמת – אם מדובר בפרטים מסווגים יש לנו גם ועדת משנה שיודעת להתמודד עם נתונים מסווגים – את הממשקים, את המכניזם להמשך שיתוף פעולה. אנחנו רוצים לראות מה עומד להשתנות מעתה ואילך במדיניות של המשטרה בעניין הזה.
יעל דניאלי:
חומרת העניין נובעת גם נוכח העובדה שמדובר לעתים בשימוש בנשק חם בסביבה של חומרים מסוכנים. דלק ומאגרי אנרגיה זה סביבה רגישה יחסית.
היו"ר יוחנן פלסנר:
המוקד הוא השבת ההרתעה. אני מקווה שבפעם הבאה כאשר נקבל את הנתונים תהיה בראש ובראשונה הסכמה על הנתונים ועל תוכנית עבודה מוסכמת, ושכולנו ביחד נוכל להגיד שתוצאת שיתוף הפעולה הזה היא ביטחון רב יותר והרתעה רבה יותר
קריאה:
הייתי מבקש לצרף גם את בעלי התחנות לפורום הזה.
היו"ר יוחנן פלסנר:
בסדר גמור.
אדוני הקצין, בתוך כמה זמן תוכל להעביר לנו את התוכנית כפי שביקשנו? איזה לוח זמנים נראה לך סביר, לאור ההנחה שאני צודק ויש החמרה באלימות? אם תוכיח לי אחר-כך שאני טועה אשמח מאוד.
אבי שושן:
חודש ימים.
היו"ר יוחנן פלסנר:
נצפה לקבל תוכנית כזאת בתוך חודש ימים. תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:00