חומר רקע - גורמים חיצוניים
16/06/26
א' בתמוז
תשפ"
ו
לכבוד
חבר
ותוחבר
י
הוועדה לקידום מעמדהאישה
ולשווין מגדרי
הנדון:ניירעמדהמטעםשדולתהנשיםבישראלבנושאמעניםמהמדינהלמשפחותהלוחמיםוהמילואים,
בנות זוג ובנות זוגלשעבר
מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, וביתר שאת במ
הלך תקופות הלחימה הממושכות
של מבצע "עם כלביא"
ומבצע"שאגתהארי",משפחותהלוחמיםומשרתיהמילואיםמצויותבמצבחירוםמתמשך.לצדהמשרתים
עצמם,מישנושאותבנטלהיומיומישלהמלחמההןבנותהמשפחה:בנותהזוגשנשארותבעורףעםהילדים,
ובנות זוג לשעבר שנושאות באחריות הוריתוכלכליתגם כאשרההורה השנימגו
יס.
בעוד שמשרתי המילואים נקראים שוב ושוב לשירות ממושך, המשפחות נדרשות להחזיק את שגרת החיים
האזרחית:טיפולבילדים,שמירהעלתעסוקהוהכנסה,התמודדותעםסגירתמסגרותחינוך,אזעקות,עומס
רגשי ושיבוש מתמשך של החיים. מדובר במציאות של למעלה משנתיים וחצי, אשר יוצרת פגיעה מצטברת
בתעסוקת נשים, ביציבות הכלכלית של משפחות, בבריאות הנפשית של ילדים ובנות משפחה, ובחוסן
החברתי כולו.
שדולת הנשים בישראל מפעילה את "הקו של אליס,"
מרכז למיצוי זכויות של נשים בזמן מלחמה. מאז
תחילת המלחמה, הפך הקו למוקד מרכזי עבור נשים שנותרו חסרות אונים מול מערכות המדינה. לצד
המענה הפרטני, הקו מצביע על כשל עומק בהיערכות המדינה למצבי חירום בעלי השלכות מגדריות
ומשפחתיות.מהפניותעולהתמונהברורהשלהיעדרמענהמערכתי:נשיםרבותאינןיודעותמהןזכויותיהן,
נאלצות להתמודד לבדן עם עומס טיפולי כבד, עם פגיעה בהכנסה ועם קושי לשלב בין עבודה לבין אחריות
משפחתית בתקופת חירום.
למרות שהמדינה נשענת בפועל על המשפחות הללו כדי לאפשר את המשך השירות, המענים שניתנים להן
עדייןחלקיים,לאמספיקשקופים,ולעיתיםאינםמותאמיםלמציאותהמשפחתיתהמורכבתבישראל.
להלן
הקשיים המרכז
יים אשרעלו מקוויהסיוע של השדולה.
•
בנות זוג
שלמשרתי מילואים-הגנה תעסוקתית זמנית בלבד
אחד הביטויים החריפים ביותר לפגיעה בבנות זוג של משרתי מילואים הוא בתחום התעסוקה. בנות זוג
רבות נותרות המטפלות המרכזיות בילדים בזמן שירות המילואים, ונאלצות לצמצם משרה, להיעדר
מהעבודה או לשאת בעומס בלתי אפשרי של טיפול בילדים לצד דרישות תעסוקתיות. הפגיעה אינה זמנית
בלבד, אלאיוצרת השלכות ארוכות טווחעל שכר, קידוםויציבות תעסוקתית.
במהלךשנת2024
נחקקההוראתשעהשהרחיבהאתההגנההתעסוקתיתגםלבנותזוגשלמשרתימילואים,
וקבעה כי פיטורים יחייבו היתר מוועדת התעסוקה של משרד הביטחון. ועדה זו נועדה להוות מנגנון בקרה
מוקדם, מאוזן ואפקטיבי, אשר מונע פגיעה תעסוקתית בזמן אמת. עם פקיעת הוראת השעה בסוף שנת
2025, מנגנון זה חדל לפעול ביחס לבנות זוג של אנשי המילואים.
המשמעות הייתה שבנות זוג של משרתי
מילואיםנותרוחשופותלפיטורים,ללאהגנהפרוצדורליתמוקדמת,כאשרהנטללהוכיחאפליהמוטלעליהן
במסגרת הליך משפטי מורכבויקר. בכך נוצרפער חמור: בעוד שמשרתי המילואים עצמם ממשיכים להיות
מוגנים, בנות זוגם,הנושאות בפועל בנטל העורף,נותרוללאהגנה מספקת.
החששמפניפגיעהתעסוקתיתאינותיאורטי.לאחרשההגנההסתיימהבסוףשנת2025
,ראינובקושלאליס
עלייה בפניות של בנות זוג של משרתי מילואים שדיווחו על פיטורים, זימונים לשימוע, ופגיעה תעסוקתית
אחרת. כלומר, ברגע שההגנהפוקעת,הפגיעהמגיעה מהר מאוד אל השטח.
בעקבותעבודתשדולתהנשיםבישראלופורוםנשותהמילואימניקים,הוכנסההוראתשעהנוספתשקובעת
כי בתקופת מבצע ״שאגת הארי״, שנכון לעכשיו הוארכה עד ליו
ם
30.06.2026
, הוחזרה ההגנה באמצעות
1
ועדת התעסוקה, כך שהיא תחול גם על בנות זוג של משרתי מילואים. משמעות ההסדר היא כי בתקופת
התחולה לא ניתן לפטר בת זוג של משרת מילואים, כאשר מתקיימים התנאים הקבועים בדין, ללא אישור
הגורםהמוסמך.
עם זאת, מדובר בהוראת שעה בלבד: כאשר
המבצע יסתיים, ההגנה תמשיך לחול למשך 30
ימים נוספים
בלבד, ולאחר מכן תפקע. על בסיס ניסיון העבר, ובפרט העלייה בפניות לקו של אליס לאחר פקיעת ההגנה
בסוף שנת 2025
אנו מעריכות כי ככל שההגנה הנוכחית תפקע שוב, נראה פעם נוספת עלייה בפיטורים,,
בזימוניםלשימוע, בהרעה בתנאי העבודהובפגיעה תעסוקתית אחרת בבנות זוג של משרתי מילואים.
לכן, אין להסתפק בהארכות זמניות שתלויות בהמשך המבצע. נדרש לעגן בחקיקה קבועה את ההגנה
התעסוקתית לבנות זוג של משרתי מילואים, ולהבטיח כי מי שמחזיקות בפועל את העורף ומאפשרות את
המשך השירותלא יישאר
וללא רשת ביטחון תעסוקתית ברגע שבוהוראת השעה מסתיימת.
•
הארכתתקופתהאבטלהלבנותזוגשלמשרתימילואיםוהעדרמענקלבתזוגשאינהעובדתלשנת
2026
לצד הצורך בהגנה מפני פיטורים, יש לתת מענה גם לבנות זוג של משרתי מילואים שכבר נפגעו תעסוקתית
ופוטרומעבודתן.לקושלאליסהגיעופניותמבנותזוגשלמשרתימילואיםשפוטרו,נרשמוכדורשותעבודה
וקיבלודמיאבטלה,אךתקופתהזכאותשלהןהסתיימה,
בעודבןהזוגעדייןמצויבשירותמילואיםממושך,
והן עדיין המטפלות המרכזיותולעיתים היחידות בילדים.
במצב זה,
אותן נשיםנפגעותפעמיים:פעם אחת
מעצם הפיטורים בתקופה שבה המשפחה מצויה תחת עומס חריג בשל שירות המילואים, ופעם נוספת מכך
שגם לאחר סיום תקופת האבטלה הן אינן יכולות באופן מעשי לחפש עבודה חדשה, להתחיל עבודה חדשה
או להתחייב למסגרת תעסוקתית מלאה, משום שהן ממשיכות לשאת לבדן בנטל הטיפול בילדים ובניהול
הבית בזמן שירותהמילואים.
נושא זה מתחדד במיוחד לאור ביטול המענק החד
פעמי לבת זוג שאינה עובדת בשנת 2026
. בניגוד לשנים
קודמות,בשנת2026
בנותזוגשלמשרתימילואיםשאינןעובדות,אינןעצמאיותואינןמקבלותדמיאבטלה,
ולהן ילד משותף עד גיל 14
עם משרתהמילואים, אינן זכאיות עודלמענק החד־פעמי בסך 4,500
ש״ח. זאת,
עלאףשגםבשנת2026
משרתימילואיםממשיכיםלצאתלסבבימילואיםממושכים,באופןשפוגעביכולתן
של בנות זוגםלהשתלב מחדש בשוקהעבודה.
הפגיעהחמורהבמיוחדביחסלבנותזוג שיצאובמהלךהמלחמהממעגלהתעסוקהולאהצליחולחזוראליו
בשל שירות המילואים הממושך של בן הזוג; וכן ביחס לבנות זוג שמיצו את תקופת האבטלה המגיעה להן
על פי חוק, אך בפועל עדיין אינן יכולות לחזור לעבוד. במקרים אלה, בהיעדר דמי אבטלה ובהיעדר מענק
חלופי, נשים נותרות
ללא עבודה, ללא הכנסה וללא פיצוי על אובדן ההכנסה,
דווקא בזמן שבו המשפחה
ממשיכהלשאת בנטל שירות המילואים.
לפיכך, אנו מבקשות כי
ביטוח לאומי יבדוק את האפשרות ל
אהרכת הזכאות לדמי אבטלה לבנות זוג של
משרתי מילואים, במקרים שבהם בן הזוג עדיין משרת שירות מילואים ממושך והאישה היא המטפלת
המרכזיתאוהיחידהבילדים.בנוסף,אנומבקשותלהשיבבשנת2026
אתהמענקהחד־פעמילבתזוגשאינה
עובדת, שאינה עצמאית ואינה מקבלת דמי אבטלה, בדומה למענק שניתן בשנים קודמות. שני המענים
נדרשים כדי למנוע מצב שבו נשים נותרות ללא עבודה, ללא הכנסה וללא יכולת ממשית להשתלב מחדש
בשוקהעבודה כל עוד שירות המילואים נמשך.
•
פגיעה ייחודית בבנות זוגלשעברשל משרתימילואים
לצדהפגיעה בבנות זוג, מתגלים כשלים חמורים במיוחד ביחסלבנות זוג לשעבר של משרתי מילואים, אשר
נושאות באחריות הורית וכלכלית לילדים משותפים. הפגיעה בבנות זוג לשעבר אינה נובעת רק מתקלות
נקודתיותבמימושזכויות,אלאמכשלמבני:מנגנוניהסיועשלהמדינהעדייןבנוייםסביבמודלשלמשפחה
אחתובית אבאחד, בעוד שבפועל ילדים רביםחיים בשני בתים.
כאשר ההורה המשרת מקבל את כלל התגמולים וההטבות המשפחתיות, אך חלק משמעותי מההוצאות על
הילדים מתקיים גם בבית ההורה השני, נוצר עיוות כלכלי שפוגע ישירות בילדים ומעמיק את הפערים בין
2
ההורים. לכן נדרש לעצב את מנגנוני הסיוע כך שיראו את צורכי הילדים ואת חלוקת האחריות ההורית
בפועל, ולא רק אתהסטטוס הפורמלי של ההורההמשרת.
מהפניות לקו של אליס עולה כי נשים אלו אינן מקבלות מידע בסיסי מקרן הסיוע על מצב בקשותיהן,
אין
מספרי פנייה או מנגנון מעקב ברור, בקשות נדחות ללא נימוק ולעיתים אף נסגרות ללא התראה
וקיימים
עיכובים של חודשים בתשלומים גם לאחר אישור הזכאות. מצב זה מותיר נשים וילדים ללא הכנסה וללא
ודאות בתקופות קריטיות.
לכך מתווספים כשלים מבניים נוספים, ובהם היעדר אזור אישי ייעודי
לבת זוג ולבת זוג שעבר שאינו תלוי
במילאומניק,
חוסר יכולת להוציא מסמכים בסיסיים לצורך מימוש זכויות
והיעדר מענה מספק דרך
המערכת הצבאית. גם מענים רגשיים כמעט ואינם ניתנים לאוכלוסייה זו, על אף שהיא נושאת בנטל כבד
ומתמשך.
בנוסף, יש לתת מענה לנשים שנפרדו ממשרת מילואים או מצויות בהליך פרידה, אך אינן רשומות עדיין
כגרושות במערכות המדינה. נשים אלה לא קיבלו את מענק ה־3,000
ש״ח באופן אוטומטי, אף שבפועל הן
נושאות באחריות הורית וכלכלית לילדים בתקופת השירות. כיום הן נדרשות להגיש בקשה חריגה לקרן
הסיוע,
הליך שאורך זמן רב, אינו שקוף דיו, ולעיתים מותיר נשים וילדים ללא מענה דווקא בתקופה שבה
הסיוענדרש באופן מיידי.
העתירה לבג״ץ בעניין בנות זוג לשעבר -
נוכח הכשלים המתמשכים, שדולת הנשים בישראל, יחד עם פורום
נשותהמילואימניקיםוהקליניק
ההמשפטי
תבקרייההאקדמיתאונו,עתרולבג״ץבענייןזכויותיהןשלבנות
זוגלשעברשלמשרתימילואים.במסגרתההליךהוצאצועלתנאי,וביתהמשפטעמדעלהצורךבמתןמענה
אפקטיבי, מהיר ושוויוני לנשים אלו.
עצם ההתערבות השיפוטית מדגישה כי אין מדובר בבעיה פרטנית או
נקודתית, אלא בכשל מערכתי המחייב תיקון מדינתי. אין להתייחס לבנות זוג לשעבר כאל מבקשות חסד,
אלאכאלבעלותזכויות,הנושאותבפועלבחלקמהאחריותההוריתוהכלכליתלילדימשרתיהמילואים.
אנו
ממתינותלדיון המשך בבג"ץ שיתקיים
ביום 8.7.26
.
מענקי קייטנו
ת וטיפולים רגשיים למשפחות פרודות וגרושות -
לקראת חודשי הקיץ, יש לתת מענה מיידי
גם לסוגיית מענקי הקייטנות. במשפחות פרודות או גרושות, ההוצאות על קייטנות וחופשות הילדים אינן
מתקיימות רק בבית ההורה המשרת. כאשר הילדים שוהים גם אצל האם או בת הזוג לשעבר, והיא זו
שנ
ושאת בפועל בחלק מההוצאות, אין הצדקה שמענקי הקייטנות לא יהיו נגישים גם לה.
יש לקבוע מנגנון
שיאפשרחלוקההוגנתשלהסיועאותשלוםישירבהתאםלהוצאותבפועל,כךשהמעניםיגיעולילדיםולמי
שנושאתבפועלבעלויותהטיפולבהם.אותועיקרוןצריךלחולגםביחסלטיפוליםרגשייםולמעניםנפשיים
לילדים: כאשר הילד חי בשני בתים, המענה צריך להיות מותאם לצורכי הילד ולא רק למעמדו של ההורה
המשרת.
•
צורך בהתייחסותייעודית ונפרדתל
בנות זוג ומשפחות המילואים
מעבר למענים נקודתיים, נדרש שינוי תפיסתי ביחס למשפחות המילואים. כיום, פעמים רבות משפחות
המילואים לרבות הבנות זוג ובנות
הזוג לשעבר
נתפסות כנספח לשירות המילואים של המשרת עצמו, ולא
כקבוצתיעדעצמאיתהזכאיתלמדיניותייעודית.תפיסהזואינהמותאמתלמציאותשלמלחמהמתמשכת,
שבה בנות הזוג ובנות הזוג לשעבר נושאות לאורך זמן בנטל תעסוקתי, כלכלי, הורי ורגשי כבד.
לכן נדרשת
התייחסות ייעודית ונפרדת של משרד הביטחון והצבא למשפחות המילואים, ובפרט לבנות זוג ובנות זוג
לשעברשלמשרתימילואים.התייחסותזוצריכהלכלולבנייתתוכניותייעודיותבתחומיתעסוקה,לימודים,
מיצוי זכויות, תמיכה רגשית והיערכות לטווח הרחוק, מתוך הכרה בכך שהפגיעה אינה מסתיימת עם
סיום
השירות או עם סיום המבצע. הניסיון מלמד כי לפגיעה בתעסוקה, בהכנסה, בלימודים ובבריאות הנפשית
יש השלכות ארוכות טווח, ולכןהמענהחייב להיות מתמשךולאנקודתי בלבד.
בנוסף,ישלהקיםאזוראישינפרדוייעודילבנותזוגולבנותזוגלשעברשלמשרתימילואים,שבוירוכזוכלל
הזכויות,המענים,הסטטוסשלבקשותשהוגשו,מסמכיםנדרשים,אפשרויותפנייהוערוציסיוע.אזוראישי
כזה נדרש גם כדי להבטיח נגישות ושקיפות, וגם כדי למנוע מצב שבו נשים תלויות במשרת עצמו לצורך
קבלת מידע או מימוש זכויות, בפרטכאשר מדובר במשפחותפרודות, גרושות או בהליכיפרידה.
לסיכום, המציאותהמתוארתאינהפגיעהפרטניתבמשפחהזו אואחרת,אלאפגיעה רחבהבחוסןהחברתי
והלאומי.משפחותהלוחמיםוהמילואים- בנותזוג,בנות זוגלשעברוילדים,
הןאלושמחזיקותאתהעורף
בפועלומאפשרותאתהמשךהשירות.כאשרהמדינהאינהנותנתלהןמענהמותאם,שקוףושוויוני,הפגיעה
אינה נשארת בבית הפרטי,
היא מחלחלת לתעסוקה, לבריאות הנפש, ליציבות הכלכלית וליכולת של מערך
המילואיםלהמשיך להתקייםלאורך זמן.
3
לאור האמור, שדולת הנשים בישראל קוראת לוועדה לדרוש ממשרדי הממשלה, מערכת הביטחון וכל
הגורמיםהרלוונטים, לגבש מענה כולל למשפחותהלוחמיםוהמילואים,ובכללזה:
1.
עיגון קבוע של ההגנה התעסוקתית לבנות זוג של משרתי מילואים, ולא הסתפקות בהוראות שעה
ז
מניות.
2.
בחינתהארכתתקופתהזכאותלדמיאבטלהלבנותזוגשלמשרתימילואיםשפוטרו,כאשרבןהזוג
עדיין משרתוהן נושאות בפועל בנטלהטיפול בילדים.
3.
השבת המענק החד פעמי לבת זוג שאינה עובדת, אינה עצמאית ואינה מקבלת דמי אבטלה, כפי
שניתן בשנים קודמות.
4.
יצירת מסלול ירוק, שקוףומהירלטיפול בבקשות של בנות זוגלשעבר.
5.
התאמת מענקי הסיוע, לרבות מענקי קייטנות וטיפולים רגשיים, למציאות של משפחות פרודות
וגרושות.
6.
מתןמענהלנשיםבהליכיפרידהשאינןרשומותעדייןכגרושות,אךנושאותבפועלבאחריותלילדים.
7.
הקמת אזור אישי נפרד לבנות זוג ובנות זוג לשעבר של משרתי מילואים, שבו ירוכזו כלל הזכויות,
סטטוסהבקשות,המסמכים הנדרשים וערוציהסיוע.
8.
הטמעת חשיבהמגדרית ומשפחתית בכל מדיניותהחירום שלהמדינה.
משפחות הלוחמים והמילואים בנות הזוג ובנות הזוג לשעבר,, מחזיקות את העורף כבר למעלה משנתיים
וחצי. הן אינן נספ
ח למאמץ המלחמתי,
הן תנאי לקיומו. התאמת המדיניות למציאות חייהן אינה הטבה,
אלאחובה בסיסית של המדינה כלפי מי שמאפשרותאת המשך השירות.
בברכה,
רחלי סונגו,עו"
ד
אילנית סויבלמן,עו"
ד
מנהלת קשרי ממשל מנהלת הקו של אליס,
שדולתהנשים בישראל
שדולת הנשים בישראל
4