פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 548
מישיבת ועדת הכלכלה
יום א', כ"ג באדר ב' התשס"ח (30 במרס 2008), שעה 15:00
סדר היום:
תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לווי), התשס"ח-2007
נכחו:
חברי הוועדה:
גלעד ארדן – היו"ר
מוזמנים:
דר' מרים פרוינד - ס. מנהל שירותים באגף להגנת הצומח, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
שלומית דיוני - ממונה יבוא, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
עו"ד תמי מור - לשכה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
צבי עמית - מנהל מקצועי הזרע ג'נטיקס, איגוד חברות הזרעים, איגוד לשכות
המסחר
ישראל פלוקסמן - איגוד חברות הזרעים, איגוד לשכות המסחר
דוד ברעם - מנכ"ל המועצה לגפן היין, מועצות ייצור ושיווק
מנהלת הוועדה: לאה ורון
ייעוץ משפטי: אתי בנדלר
רשמה וערכה: סמדר לביא - חבר מתרגמים בע"מ
תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לווי), התשס"ח-2007
היו"ר גלעד ארדן:
אני פותח את ישיבת הוועדה. אני מתנצל על האיחור. על סדר היום תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרים, נגעים ואמצעי לווי.
לאיפה הגענו בדיון הקודם?
לאה ורון:
סעיפים 1 ו-2 הופיעו בדיון הקודם, בישיבה ב-19.3 בראשותו של חבר הכנסת חנא סוויד, שמילא את מקומו של יושב ראש הוועדה.
תמי מור:
אנחנו מדברים על יבוא צמחי לישראל, יבוא שכרוכים בו סיכונים רבים לבריאות של הצומח בישראל. כל מדינה רשאית להגן על עצמה ולקבוע מגבלות ביבוא, אבל בעקבות הסכמי הסחר הבינלאומיים, אנחנו צריכים לעשות את זה בשקיפות. במשך כמה שנים טיפלו ומיפו את הסיכונים לגידולים הרבים, וכיום חלק גדול מהגידולים לא צריכים לקבל רישיון, אלא מראש בתוספות השונות קבענו מה התנאים ליבוא. אלה בעיקרון התקנות שלנו.
אני אתחיל מסעיף 3: "בקשה לרישיון יבוא".
"א. מבקש רישיון יגיש בקשתו בכתב למנהל לפי טופס שהורה עליו. טופס בקשה לרישיון ניתן לקבל במשרדי השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות בשעות העבודה המקובלות".
אתי בנדלר:
האם גם כאן אפשר להיענות לבקשתי באינטרנט? תודה.
תמי מור:
"המנהל רשאי לתת רישיון, לסרב לתתו, לבטלו או להתלותו, לכלול בו תנאים, להוסיף עליהם או לשנותם, בהתאם לסיכונים הצפויים לצומח בארץ ורמת ההגנה הנאותה לשמירתו, והכול כמקובל בהסכמים בינלאומיים. לעניין זה, הסכמים בינלאומיים, האמנה הבינלאומית להגנת הצומח וההסכם הבינלאומי בדבר צעדים בתברואה והגנת הצומח".
אני רוצה להסביר שאנחנו מדברים על הרישיונות לגידולים שעדיין לא בדקנו את הסיכונים שלהם, כי הרוב לא צריכים רישיון.
היו"ר גלעד ארדן:
טוב, אז אני מאשר פה שינוי שהציעה היועצת המשפטית וקיבלתם, עם האינטרנט. אני מאשר את סעיף 3 לתקנות.
סעיף 3 – מאושר.
תמי מור:
בסעיף 4 ביקשנו לא לדון, כי אנחנו מגיעים לוועדת הכספים של הכנסת.
היו"ר גלעד ארדן:
מה זה אומר, מושכים אותו?
אתי בנדלר:
אנחנו לא דנים בו. לא מושכים אותו, הם הביאו את כל התקנות כדי שתהיה לנו תמונה מלאה, ומאחר ומדובר באישור אגרות, תקנה 4 זה תקנה נוספת, יש בה התייחסות לגובה האגרות---
היו"ר גלעד ארדן:
התקנות לא צריכות את אישור הוועדה?
אתי בנדלר:
פרט לשתי התקנות האלה, שצריכות את אישור ועדת הכספים.
תמי מור:
4 ו-9.
צבי עמית:
ביקשנו להעיר הערה בקשר לסעיף 4.
היו"ר גלעד ארדן:
אבל לא דנים בו. תעירו אותה בוועדת הכספים, אין לי סמכות בקשר אליה.
אתי בנדלר:
אלא אם כן יש כאן משהו חוץ מאשר גובה האגרה, ברמה של העיקרון של התקנה שלא קשור לגובה האגרה? כי בעצם רק 4(ג) טעון אישור ועדת הכספים, אם אנחנו נדייק.
צבי עמית:
סעיף 4(ב) משאיר בידי אדם את ההחלטה מה כן ומה לא ניסיוני, ואנחנו היינו שמחים לראות שזה מוגדר, מה זה ניסיוני, ולא משאיר את זה לטוב לבו של בן אדם שלפעמים פועל ביושר ולפעמים סתם אוהב יותר בן אדם אחד מאת השני.
תמי מור:
אני רוצה לציין שבן האדם שהוא מדבר עליו זה המנהל, לפי התקנות, שהוא מנהל השירותים להגנת הצומח שהוא עובד מדינה, איש ציבור, שהבחינה שלו תהיה בחינה לפי המשפט המנהלי, לפי השיקולים הרלוונטיים. אנחנו לא יכולים לדעת מראש---
אתי בנדלר:
מבקש המשלוח פונה למנהל ואומר לו 'תפטור אותי מאגרה, כיוון שמדובר במשלוח ניסיוני'? זה התהליך?
תמי מור:
כן.
אתי בנדלר:
ואז המנהל קובע שזה משלוח, מאשר, מחליט?
תמי מור:
קובע שזה ניסיוני ואת הגודל שלו, ניסיוני מסחרי, ניסיוני לטובת הארץ.
צבי עמית:
מניסיוני לא המנהל עושה את זה, הוא מייפה את כוחו של מישהו אחר לעשות את זה. זו בעיה מהחיים שנתקלים בה, שמשאירים לבן אדם לקבוע מה זה ניסיוני.
היו"ר גלעד ארדן:
מה האלטרנטיבה?
צבי עמית:
בתחום הצר שלי, של זרעים, האלטרנטיבה היא לקבוע יחידת שטח, כי גם זרעים יש גדולים וקטנים, אבל בגידולי חממה עד 3 דונם זה ניסיוני, אני זורק מספר סתם, ובגידולי ירקות לשדה עד 10 דונם ובגידולי שדה, מאה דונם. סתם זרקתי מספרים.
היו"ר גלעד ארדן:
אבל אחר כך בגובה האגרות יהיה צריך להתייחס ביתר פירוט, נכון?
שלומית דיוני:
יש אגרות מאוד מפורטות, מלבד לדברים האלה. בדרך כלל המשלוחים הניסיוניים נועדו לפיתוח החקלאות, כי יש פה איסור בתוך התקנה להביא מוצרים מסוימים, אלא אם הם נועדו לפיתוח החקלאות. רוב המשלוחים האלה מוגדרים כמשלוחים ניסיוניים ויהיו פטורים מהאגרה.
היו"ר גלעד ארדן:
אני חייב להשאיר את זה. אם יתעוררו אחר כך בעיות ביישום, אני מוכן שתפנו אליי ונראה אם צריך לעשות שינויים בעניין הזה ,אבל בשלב זה נפעל לפי חזקת התקינות הציבורית שנסמוך על המנהל בעניין הזה, כי אין לי דרך עכשיו להתחיל לפרט לפרטים.
אתי בנדלר:
בפועל אתם נתקלתם בבעיות בנושא? זאת אומרת, אתם מדברים על סמך ניסיון שלילי שנצבר אצלכם?
צבי עמית:
כן, גם מהשבועיים האחרונים. זה לא היה על משלוח ניסיוני, זה היה על כמות שאפשר לייבא בתור ניסיוני.
אתי בנדלר:
יש לכם לפחות אמות מידה להפעלת שיקול דעת המנהל בעניין הזה?
שלומית דיוני:
אני עוד פעם חוזרת ואומרת, יש שני סוגים של משלוחים ניסיוניים. אחד זה משלוח שנועד לפיתוח צרכי החקלאות בארץ וזה פטור מהרבה דברים בתקנות האלה. כי גם יבוא אסור מותר לייבא אותו, אם הוא נועד לפיתוח החקלאות.
אתי בנדלר:
ואז זה נחשב למשלוח ניסיוני. זאת אומרת, כל משלוח שנועד לפיתוח החקלאות בארץ, נחשב למשלוח ניסיוני?
שלומית דיוני:
נכון. ומה שמדבר עליו מר צבי עמית זה משהו קצת אחר. יש תקנות מקבילות לתקנות האלה, לגידול זרעים. מכיוון שמותר להשתמש בארץ בזנים שהם זנים רשומים בלבד, כל עוד הם לא נרשמו, אז הזרעים האלה נחשבים לזרעים בניסיון. יש מגבלות של כמויות על היבוא שלהם. הוא מדבר על הקטע הזה. גם המשלוחים ההם, של זרעים שיהיו במסגרת התקנות של הזרעים מתקנות הזרעים, מוגדרים כמשלוח ניסיוני.
תמי מור:
כלומר זה שני חוקים שונים של שר החקלאות. יש חוק הזרעים, ששם מדובר על האיכות של הזרעים. אנחנו נמצאים בחוק הגנת הצומח, שזה הבריאות של הצומח.
ישראל פלוקסמן:
לא, אני חושב שזה לא מדויק. מה שאנחנו מדברים עליו זה המצב שבו מגיעים זרעים, לנושא של פיתוח. כאשר זרעים מגיעים לנושא של פיתוח, לפעמים מגיעים מאות זנים שכל אחד מהם מגיע בכמויות מאוד מאוד קטנות ונדרשים לשלם אגרה, או נידרש לשלם אגרה על כמות קטנה כגדולה, ללא הבדל ביניהם, דבר שהוא לא כל כך הגיוני.
שלומית דיוני:
אמרנו שהזרעים האלה, כל מה שמובא במסגרת פיתוח החקלאות יהיה פטור מאגרת בדיקה.
היו"ר גלעד ארדן:
גברתי, כל מה שיחליט המנהל, כמו בעוד הרבה תחומים, הוא כפוף לענייני הסבירות. אני לא רוצה לרדת פה לרמת רזולוציה של פירוט גדלי הזרעים. זה נראה לי מרחיק לכת במידה מסוימת, אבל אני מציע שעד לדיון בוועדת הכספים תבואו עם ספציפיקציה יותר משמעותית, כך שבוועדת הכספים ניתן יהיה לראות גם את ההיגיון שמאחורי הדברים והם יוכלו לטעון שם טענות ענייניות להחלטות המסתמנות. אני חושב שזה מתחייב מהסמכות הזאת. אני חושב שבהכרח זה יענה על המצוקה שלכם בעניין הזה של חוסר הידע והמשרד מקבל את הדרישה הזו, לפי ההנהונים.
שלומית דיוני:
כן, בהחלט.
תמי מור:
"5. תעודת בריאות".
"א. המייבא משלוח, למעט משלוח של טובין המפורטים בתוספת השלישית, יצרף למשלוח תעודת בריאות מקורית, של ארץ המקור, ויגישה למפקח בנמל היבוא".
"ב. תעודת בריאות תיערך לפי הדוגמה בתוספת החמישית, המבוססת על הנספח לאמנה הבינלאומית להגנת הצומח ותשא את חותמו וחתימתו של מי שהסמיך לכך שירות הגנת הצומח של ארץ המקור".
"ג. המייבא משלוח מארץ מוצא שאינה ארץ המקור, יצרף למשלוח, בנוסף לתעודת בריאות מארץ המקור, גם תעודת בריאות של ארץ המוצא, ערוכה לפי הדוגמה בתוספת השישית והנושאת את חותמו וחתימתו של מי שהסמיך לכך שירות הגנת הצומח של ארץ המוצא".
"ד. היתה תעודת בריאות כתובה בשפה שאינה אנגלית, יצרף אליה המייבא תרגום רשמי לשפה העברית או האנגלית".
"ה. תעודת בריאות תכלול פרטים מלאים ומדויקים בכל הנושאים המפורטים בה ותענה על תנאי הרישיון ותנאי התוספת הרגילים".
"ו. כל תיקון, תוספת, שינוי או מחיקה בתעודת הבריאות ישאו את חותמו וחתימתו של מי שחתם עליה כדין".
"ז. תעודת בריאות תהא תקפה אם המשלוח נבדק בידי מי שהסמיך לכך שירות הגנת הצומח של ארץ המקור:
(1) תוך 14 ימים לפני צאתו, אם הוא מכיל חומר ריבוי וגטטיבי, פירות טריים או ירקות טריים, פרחים או צמחי נוי;
(2) תוך 30 ימים לפני צאתו, אם הוא מכיל טובין שאינם מפורטים כאמור בפסקה (1)".
"ח. למשלוח המיובא בדואר תצורף תעודת הבריאות במעטפה צמודה לאריזה ועליה יצוין תעודת בריאות".
צבי עמית:
סעיף ז(2), לגבי זרעים שהם חומר יבש, 30 יום. זרעים הם חומר יבש, אחת, כשהם נמצאו בבדיקה בריאים, הם לא נעשים חולים. המצב רק יכול להשתפר עם הזמן, אבל בוא נאמר שהוא נשאר. 30 יום, קשה לעמוד בזה, וגם כשאנחנו מייצאים, לא דורשים מאיתנו דבר כזה.
היו"ר גלעד ארדן:
מה אתם מבקשים שיהיה? יש לכם אלטרנטיבה, או שאתם רוצים למחוק את זה?
צבי עמית:
לגבי זרעים, מדעית לא צריך מגבלת זמן.
שלומית דיוני:
ללא שום הגבלה, אתם רוצים?
צבי עמית:
שום הגבלת זמן. משנבדקו, המצב לא יכול להיות רע יותר, בתחום של הבריאות, של מחלות שנישאות על הזרע.
היו"ר גלעד ארדן:
משרדנו?
מרים פרוינד:
מבחינת נגעים זה נכון. מחלות בקטריאליות יורדות עם הזמן. מבחינת נביטה, כמו שדיברנו, זה לא שייך למקומות האלה. מבחינת ניקיון, המצב לא אמור להשתנות. אני לא זוכרת מה מקובל בנהלים הבינלאומיים, אם יש מגבלה בזרעים.
שלומית דיוני:
אם זה יהיה שלושה חודשים, אני לא הייתי רוצה ללכת לפטור גמור. שלושה חודשים זה סביר, לזרעים בלבד?
צבי עמית:
היבואנים עוסקים בעיקר באצוות הקטנות, שלא משתלם לחברה השולחת מאירופה, או מארצות הברית, לא שווה לבדוק רק בשביל הכמות הקטנה שאיזה יבואן ישראלי לוקח. ואם זה לא יעמוד בתוקף של החודש---
ישראל פלוקסמן:
אני מציע לעשות כאן ששה חודשים, מכיוון שיש לפעמים שזה מיוצר במדינה איקס---
היו"ר גלעד ארדן:
קיבלנו. שישה חודשים, זה מה שיהיה.
מרים פרוינד:
לזרעים בלבד.
אתי בנדלר:
זה יהיה '30 ימים, למעט זרעים, שבהם זה עד ששה חודשים'.
היו"ר גלעד ארדן:
עוד הערות? תודה. אנחנו מאשרים את תקנה 5 סעיפים קטנים א-ח, בתיקון שקיבלנו לגבי זרעים.
תקנה 5 - מאושרת (בתוספת תיקון).
תמי מור:
"6. הודעה על הגעת משלוח. יבואן יודיע למפקח על הגעת משלוח לנמל היבוא, לאחר שקיבל הודעה על כך וימסור לו את המסמכים המתייחסים למשלוח".
היו"ר גלעד ארדן:
הערות? לא. אנחנו מאשרים את סעיף 6.
סעיף 6 – מאושר.
תמי מור:
"7. בדיקת משלוח".
"א. לא יתיר מפקח הכנסתו של משלוח לישראל, אלא לאחר שבדק אותו בנמל היבוא ואישר בכתב כי נתמלאו בו הוראות תקנות אלה".
"ב. יבואן ימציא למפקח את כל המסמכים המקוריים המתייחסים למשלוח ויכינו לבדיקה בצורה ובדרך שיורה המפקח".
"ג. על אף האמור בתקנת משנה א', רשאי המפקח, באישור הממונה על המכס, לבצע בהסכמת היבואן בדיקת משלוח מחוץ לנמל היבוא. היבואן יעביר משלוח כאמור למקום הבדיקה המוסכם, על חשבונו ועל אחריותו".
"ד. כל עוד לא התיר מפקח את הכנסתו של המשלוח לישראל, או אם התיר הכנסתו לצורך בדיקה, כאמור בתקנת משנה ג', לא יעביר אדם את המשלוח ממקום אחסנתו, לא יפתח אריזתו ולא יעשה בו כל טיפול, אלא לפי הוראות המפקח".
היו"ר גלעד ארדן:
אין הערות. טוב, אנחנו מאשרים את סעיף 7.
סעיף 7 – מאושר.
תמי מור:
"8. הוראות מפקח לאחר בדיקה."
"א. מצא מפקח שבמשלוח שבדק לא נתקיימו הוראות תקנות אלה, או כי המשלוח אינו חופשי מנגעים, או היה לדעתו חשד סביר כי המשלוח נגוע בנגעים מוסווים, רשאי הוא להורות ליבואן לעשות במשלוח אחד או יותר מאלה:
(1) להשמידו, כולו או מקצתו, תוך פרק זמן ובדרך שיורה עליהם;
(2) לחטאו, כולו או מקצתו, תוך פרק זמן, בדרך שיורה עליהם;
(3) לבדוק את המשלוח במעבדה רשמית;
(4) להעבירו להסגר לאחר כניסה ולהחזיקו, או לגדלו במקום ובאופן שיורה עליהם. המשלוח לא ישוחרר אלא לאחר שנבדק בידי המפקח ונמצא חופשי מנגעים;
(5) להוציאו אל מחוץ לגבולות המדינה, תוך פרק הזמן ובדרך שיורה עליהם. לא עשה כן היבואן, רשאי מפקח לבצע בעצמו את הפעולה, על חשבון היבואן"
"ב. מצא המפקח במשלוח שבדק נגע מנגעי ההסגר המפורטים בתוספת השנייה, או נגע הסגר שעליו הודיע המנהל, יורה ליבואן להשמידו, או להוציאו אל מחוץ לגבולות המדינה, תוך פרק זמן ובדרך שיורה עליהם. לא עשה כן היבואן, רשאי המפקח לבצע בעצמו את הפעולה על חשבון היבואן".
"ג. על אף האמור בתקנת משנה ב', רשאי המנהל, לבקשת יבואן, להתיר כניסת המשלוח בטיפול ובתנאים שקבע ובלבד שהמשלוח איננו של חומר ריבוי או צמחי עציץ".
ישראל פלוקסמן:
הערה אחת. אני רוצה שתהיה אפשרות ליבואן בכל מקרה להוציא את החומר מחוץ לישראל על פי שיקול דעתו, במידה וזה לא עומד. כי זו אחת האפשרויות.
תמי מור:
אחת האפשרויות. אני רוצה להסביר שאנחנו לא נלך מיד לחמור ביותר, שזה השמדה. אבל היו מקרים של משלוח שהגיע, למשל עם חיפושיות מעופפות. אין לך זמן להעביר את זה לארץ אחרת, אתה פשוט צריך להשמיד אותו.
ישראל פלוקסמן:
לא, אני לא מקבל את זה, סליחה.
היו"ר גלעד ארדן:
אני מבין את כוונתך, אני גם מבין את תשובתה. השאלה אם אי אפשר להבהיר כאן שזאת הדרך ובלבד שאין דרך אחרת. זאת אומרת, כמו שאת הצעת, שזה במצב שבו בררה, אלא להורות על ההשמדה.
תמי מור:
כן, אני רוצה להגיד שגם באיחוד האירופי, בתקנות שלהם, המפקח, שיש לו את התפקיד הראשי בתקנות, הוא לא יכול לדעת מראש את מדרג הפעולות שהוא יכול לעשות. רק כשהוא בודק את המשלוח, הוא יודע מה הסיכון שלו. אז אנחנו יוצאים מתוך הנחה שמדובר בעובד מדינה, מיומן, שיעשה מהקל אל הכבד. דרך אגב, לא היו לנו כמעט תביעות על הדברים האלה.
היו"ר גלעד ארדן:
אתם מניתם פה חמש פעולות שמותר לו לעשות. ההשמדה היא מספר אחת.
תמי מור:
זה יצא 1, אני יכולה לשים את זה במספר---
היו"ר גלעד ארדן:
לא, זה לא העניין. אבל ב-ב'.
שלומית דיוני:
יש הבדל בין א' ל-ב'. ב-א', הוא נגוע בכל מיני נגעים שלא נחשבים לנגעי הסגר. כשזה נגע הסגר או כשפירושו נגע שלא נמצא בארץ, זה מעמד אחר של משלוח. באחד זה מפקח ואחד זה מנהל.
היו"ר גלעד ארדן:
זאת אומרת, לא יכול להיות שיש נגע מנגעי ההסגר בתוספת השנייה, או שמעליו הודיע המנהל שהוא מצא, והוא לא ישמיד או יורה לו להוציא, אלא ירצה לבדוק במעבדה רשמית.
תמי מור:
לא, את זה הוא לא יכול לעשות.
שלומית דיוני:
הוא יכול בסעיף ג' במקרים מאוד מיוחדים, אבל לא כשמדובר בחומר ריבוי או צמחי עציץ. שם יש לו רק אחת משתי האפשרויות.
תמי מור:
אם זה חומר שמיועד למאכל או לתעשייה, אז יש אפשרות מיון והסיכון שם קצת יותר נמוך, אבל אם זה חומר שמיועד להפצה רחבה, כמו חומר ריבוי, אז אין שום אפשרות אלא להשמיד, או להחזיר החוצה.
צבי עמית:
המציאות היום היא שונה. עוד פעם, בזרעים אנחנו מייבאים היום זרעים, מבצעים את החיטוי בארץ---
שלומית דיוני:
אבל זה באישור ובתהליך מיוחד.
צבי עמית:
יבוא זרעים ארצה לישראל, אנחנו מייבאים, מטפלים בהם בארץ.
שלומית דיוני:
אבל יש אפשרות לחיטוי, בסעיף 2.
ישראל פלוקסמן:
סליחה, השינוי היחידי שאני מבקש לעשות כאן, זה שתהיה ליבואן אפשרות בכל מקרה להוציא את הזרעים מחוץ לישראל, במידה והם לא עומדים.
שלומית דיוני:
אבל יש לו.
ישראל פלוקסמן:
לא, זו אחת האפשרויות שמצוין כאן. כי מה שרשום כאן, שהמנהל יכול להשמיד את זה בלי לתת ליבואן אפשרות להוציא אותם מחוץ לישראל.
היו"ר גלעד ארדן:
הוא רוצה שרק במידה שהוא לא יכול או לא מוציא את זה מחוץ לגבולות המדינה, אז מורים לו להשמיד. זה מה שהתכוונת?
תמי מור:
אבל יהיו מקרים שתהיה אפשרות להשמיד, אם המשלוח---
ישראל פלוקסמן:
אם הגיע לכאן משלוח, והמשלוח לא עומד בסטנדרטים של מדינת ישראל, החברה שממנה אני קונה את הזרעים, אומרת, 'תחזיר את הזרעים, אני אמכור במדינה שלישית כלשהי'.
היו"ר גלעד ארדן:
לא, אני מפרש את הסעיף כך: הוא יורה לו או להשמיד אותו, או להוציא אותו.
תמי מור:
ההחלטה היא של המנהל.
שלומית דיוני:
לא, של המפקח. בסעיף ב' זה המפקח. אחת משתיים, ברוב המקרים הוא יילך לקל ביותר. אם המשלוח יהיה במצב---
אתי בנדלר:
אבל עדיין שיקול הדעת הוא של המפקח.
ישראל פלוקסמן:
נכון ומה שאני מבקש זה שיקול דעת שלי, להוציא את זה, אם זה לא מתאים.
היו"ר גלעד ארדן:
אתם לא מבינים מה אני והוא מתכוונים. אני לא רוצה שהמנהל יקבע לו שהוא משמיד את זה. אני רוצה שהוא יגיד לו 'אדוני, או תוציא, או תשמיד'. אלא אם כן אי אפשר להוציא מסיבה כלשהי.
תמי מור:
זה מה שכתוב כאן.
אתי בנדלר:
לא, זה לא מה שכתוב כאן.
היו"ר גלעד ארדן:
אז נא להבהיר את הניסוח, כך שיהיה ברור שהאופציה ניתנת ליבואן. בסדר?
ישראל פלוקסמן:
בסדר. תודה.
היו"ר גלעד ארדן:
עוד הערות? אין. תודה. אנחנו מאשרים את סעיף 8 והיועצת המשפטית תכניס את ההבהרה בנוסח, בתיאום איתכם.
סעיף 8 מאושר (בתוספת הבהרה בנוסח).
תמי מור:
סעיף 9 זה נושא האגרות שיעבור לכספים.
אתי בנדלר:
אני רק רוצה לומר, 'הוא יורה לו להשמיד, אם הוא לא מוציא אותו מחוץ למדינה'. יש עוד מקרה שהוא יורה לו להשמיד?
מרים פרוינד:
כן, אם יש סכנה להתפשטות נגעים. לא תמיד מדובר בזרעים שבהם הסכנה... הנוסח צריך להתייחס לכל הקשת של המוצרים. אם יש משלוח שעומד בנמל ויש באותה נקודת זמן סכנה להתפשטות נגעים, אז המפקח לא יגיד לו, תיקח ותשלח חזרה, הוא מיד יגיד על השמדה.
אתי בנדלר:
מותר לי להציע? 'מצא המפקח במשלוח שבדק נגע מנגעי ההסגר המפורטים בתוספת השנייה, או נגע הסגר שעליו הודיע המנהל, יורה ליבואן להוציאו מחוץ לגבולות המדינה, ואם לא ניתן להוציאו כאמור, או אם יש סכנה לדעתו להתפשטות נגעים, להשמידו' וגומר.
היו"ר גלעד ארדן:
טוב.
ישראל פלוקסמן:
מקובל. תודה.
תמי מור:
"10. יבוא אסור".
"א. לא ייבא אדם טובין המפורטים בתוספת השביעית".
"ב. על אף האמור בתקנת משנה א', רשאי המנהל לתת רישיון לטובין אלה, אם הדבר דרוש לצורכי מחקר או פיתוח החקלאות בישראל".
"ג. נתן המנהל רישיון לפי תקנת משנה ב', יכניס היבואן את המשלוח לתחנת הסגר ממשלתית, או למקום אחר שאישר המנהל ולא יוציאו משם, אלא לאחר שנבדק בידי מפקח, נמצא חופשי מנגעים ושוחרר בידי מפקח. היבואן ישא בעלויות הכנסת המשלוח לתחנת ההסגר או המקום כאמור והחזקתו בהם".
היו"ר גלעד ארדן:
הערות? הדברים מדברים בעד עצמם. תודה. אנחנו מאשרים את סעיף 10.
סעיף 10 – מאושר.
תמי מור:
"11. חופשיות מאדמה, חול, קומפוסט וזבל אורגני. לא ייבא אדם משלוח שאינו חופשי מאדמה, חול, קומפוסט וזבל אורגני".
היו"ר גלעד ארדן:
אין הערות? טוב. אנחנו מאשרים את סעיף 11. יש לך בעיה עם הזבל האורגני? לא, אין לך. טוב.
סעיף 11 – מאושר.
דוד ברעם:
זבל אורגני עשוי להיות די מסוכן כי הוא יכול לשאת כל מיני בקטריות.
תמי מור:
"12. חומרי אריזה ושינוע".
"א. לא ייבא אדם משלוח באריזה שמקורה בצמח, למעט טחבים מיובשים, כבול, שעם טחון ונסורת שבבית, אלא אם כן קיבל לכך רישיון לפי תקנה 3".
"ב. לא ייבא אדם משלוח שחומרי אריזתו ושינועו אינם חופשיים מנגעים".
"ג. לא ייבא אדם חומר ריבוי וצמחי עציץ אלא בחומרי אריזה חדשים, או בחומרי אריזה משומשים שטופלו באופן שאישר המנהל והטיפול יצוין בתעודת הבריאות".
"ד. לא ייבא אדם טובין באריזת עץ, אלא אם כן האריזה נושאת את הסימון הקבוע בתקן מספר 15 של האמנה הבינלאומית להגנת הצומח. לעניין זה אריזת עץ, לרבות משטחי עץ ותמוכות עץ".
היו"ר גלעד ארדן:
טוב. שמעתי, אני מעכל ועכשיו אני שואל אם יש הערות. אין. עכשיו זה מאושר.
סעיף 12 – מאושר.
תמי מור:
"13. סימון אריזה".
"א. לא ייבא אדם משלוח שאריזתו אינה מסומנת באופן המאפשר זיהוי תכולתו וכמותו בנקל".
"ב. בנוסף על האמור בתקנת משנה א', לא ייבא אדם משלוח המכיל חומר ריבוי מהונדס, אם אריזתו לא סומנה במלים 'Genetically Modified Organism'."
היו"ר גלעד ארדן:
כל החקלאים מכירים את הביטוי הזה?
תמי מור:
רק אלה שעוסקים בחומר ריבוי מהונדס.
היו"ר גלעד ארדן:
טוב.
שלומית דיוני:
יש לזה תקנות מיוחדות שגם שם זה נקרא ככה.
היו"ר גלעד ארדן:
סעיף 13 מאושר.
סעיף 13 – מאושר.
תמי מור:
"14. מצע גידול".
"א. לא ייבא אדם מצע גידול שאינו חופשי מנגעים".
"ב. לא ייבא אדם מצע גידול שאינו ארוז באופן המונע פיזורו בזמן שינועו".
"ג. המייבא מצע גידול, יפרט בסימון האריזה את שם היצרן, ארץ המקור ומרכיב המצע".
היו"ר גלעד ארדן:
אין התנגדות? טוב. סעיף 14 מאושר.
סעיף 14 – מאושר.
תמי מור:
"15. משלוח במעבר. לא ייבא אדם משלוח במעבר, אלא אם כן המשלוח ארוז, סגור ואטום באופן שימנע פיזורו".
היו"ר גלעד ארדן:
טוב. מכיוון שהוועדה לא מצאה עוד מלים נרדפות, נאשר את סעיף 15.
סעיף 15 – מאושר.
תמי מור:
"16. עונשין. מי שהפר הוראת מפקח שניתנה לו בכתב על פי תקנות אלה, דינו מאסר ששה חודשים".
היו"ר גלעד ארדן:
כן. אין הערות, אז לכן 16 מאושר.
סעיף 16 – מאושר.
תמי מור:
"17. שמירת דינים".
"א. אין בהוראות תקנות אלה כדי לגרוע מהוראות כל דין".
"ב. אין בהוראות תקנות אלה לגרוע מן הצורך בקבלת תעודה או אישור לפי פקודת בריאות הציבור מזון (נוסח חדש), התשמ"ג 1983".
שלומית דיוני:
זה הוסף על פי בקשת משרד הבריאות.
היו"ר גלעד ארדן:
טוב. אין הערות, אנחנו מאשרים את סעיף 17.
סעיף 17 – מאושר.
תמי מור:
"18. ביטול. תקנות הגנת הצומח, יבוא צמחים התשל"א-1970, להלן, התקנות הקודמות בטלות".
היו"ר גלעד ארדן:
בלית ברירה נאשר גם את סעיף 18.
סעיף 18 – מאושר.
תמי מור:
"19. תחילה. תחילתן של תקנות אלה". הייתי רוצה לבקש במקום 30, 90 ימים מיום פרסומן.
היו"ר גלעד ארדן:
אולי אתם צריכים עוד יותר זמן, כי סך הכול אתם צריכים עכשיו גם---
ישראל פלוקסמן:
לאטום, לארוז ולסגור.
צבי עמית:
התקנות האלה, ביחס לקודמות, מקלות איתנו בסך הכול.
היו"ר גלעד ארדן:
טוב. אנחנו מאשרים את סעיף 19 גם, רק משנים אותו ל-90 ימים.
סעיף 19 – מאושר ( בשינוי מספר ימים).
תמי מור:
"20. הוראת מעבר. רישיונות שניתנו לפי התקנות הקודמות והיו בתוקף ערב תחילתן של תקנות אלה, יראו אותן כאילו ניתנו לפי תקנות אלה".
אתי בנדלר:
כמה זמן לוקח בדרך כלל התהליך בין מועד הגשת בקשה לרישיון ועד להחלטה?
מרים פרוינד:
עד להנפקת הרישיון? בסביבות שבועיים, תלוי במורכבות.
אתי בנדלר:
התוספות כמובן גם מאושרות, אדוני.
היו"ר גלעד ארדן:
כן. אנחנו קודם כל מאשרים את סעיף 20, הסעיף האחרון.
סעיף 20 – מאושר.
אני עיינתי כבר בביתי בתוספות ולא היו לי שאלות ולכן אנחנו מאשרים אותן, למרות שההבנה שלי היא מאוד עמוקה בנושא של התוספות.
צבי עמית:
התוספת החמישית נותנת את הפירוט של מדינות שמותר לייבא. אני הייתי צריך להוציא מזה מה שאמנם הוזכר שם קודם, זרעים ליצוא חוזר.
תמי מור:
לא, זה התוספת הרביעית, סעיף 5.
צבי עמית:
התוספת הרביעית, סעיף 5, מוגדר מדינות שמותר לייבא, על זה אנחנו לא חולקים כמובן. בנושא של יצוא חוזר, מותר לייבא גם ממדינות אחרות.
שלומית דיוני:
אבל יצוא חוזר הוא יבוא ברישיון וזה פוטר מרישיון, הסעיף הזה. אם אתה מייבא לשימוש בארץ, אתה מייבא לפי התוספת הרביעית ועומד בכל מה שכתוב פה.
צבי עמית:
אבל בכותרת כתוב 'ניתן לייבא רק מאזורים אלה'.
שלומית דיוני:
התוספת לא עומדת בפני עצמה. היא קשורה בתקנה. התקנה פוטרת מהצורך ברישיון יבוא כל מה שמפורט פה. מכיוון שיצוא חוזר צריך רישיון יבוא, התוספת הזו לא מתייחסת.
אתי בנדלר:
הם צודקים. הכותרת רלוונטית רק לתקנות 2 ג' ו-5 ה'.
היו"ר גלעד ארדן:
אנחנו מאשרים גם את התוספות.
התוספות – אושרו.
התקנות אושרו. הישיבה נעולה. תודה רבה לכם וחג שמח.
הישיבה ננעלה בשעה 16:15