פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 564 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום שלישי, כ"ח באדר התשפ"ו (17 במרץ 2026), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ"ה-2024 << נושא >> על סדר היום: פרק ז' (תקנות 31-37) – נגישות לשירותים שונים (ביטוח לאומי, בנקים, דואר ישראל) פרק ח' (תקנות 38-39) – זמינות אמצעי הסעה לאנשים עם מוגבלות פרק ב' (תקנות 7-8) – נגישות לאספקת מים ומזון פרק ו' (תקנות 25-29) – התרעה נכחו: חברי הוועדה: מיכל מרים וולדיגר – היו"ר דבי ביטון חברי הכנסת: מירב בן ארי מוזמנים: יהודה מירון – יועץ ביועמ"ש, משרד הביטחון אילת לוין – ממונה משפטית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים עמית יוסוב עמיר – רפרנט לדיני הגנת הפרטיות, משרד המשפטים דן אורן – ראש אשכול חברתי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים ינון אהרוני – מנכ"ל משרד הרווחה והביטחון החברתי רוני בן נעים – מנהל תחום קשרי כנסת וממשל, משרד הרווחה והביטחון החברתי גבי נבון – מנהל אגף נגישות בתחבורה הציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים עופר גולן – מנהל אגף הביטחון, המוסד לביטוח לאומי זיו ברק – מנהל הרגולציה, דואר ישראל עדית סרגוסטי – אחראית קידום מדיניות, ארגון בזכות רבקה ליאון זדה – רכזת מדיניות חברתית, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים משתתפים באמצעים מקוונים: משה יועד הכהן – יו"ר הוועדה המייעצת, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות רונן ניסים – עוזר ליועצת המשפטית, מחלקה משפטית, בנק ישראל יובל וגנר – יו"ר עמותת נגישות ישראל ליאל פלג – ראש תחום רווחה, אגף לקידום זכויות וקשרי ממשל, אלו"ט אלכס פרידמן – מייסד ויו"ר, עמותת נכה לא חצי בן אדם אסנת יחזקאל להט – רכזת פורום בריאות סחה-קידום בריאות לאנשים עם מוגבלות רויטל לן כהן – ממונה מדיניות וקשרי ממשל, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים אסתר קרמר – חברת ועד מנהל, עמותת לשמ"ה אליקו שליין – התארגנות נפגעי תאונות עבודה למיצוי זכויותיהם אתי אברהם – רכזת קהילה נגישה ארצית בהתנדבות ייעוץ משפטי: ענת מימון מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ"ה-2024 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בוקר טוב לכולם, יום העו"ס שמח לכולנו. היום יום שלישי, כ"ח באדר התשפ"ו, 17 במרץ 2026, השעה 10:02. קודם כל תודה לינון אהרוני, מנכ"ל משרד הרווחה, שמכבד אותנו בנוכחותו לרגל יום העו"ס. מיד אחרי שאני אסיים את הפתיח ניתן לך את רשות הדיבור. בשנה שעברה ציינו את יום העו"ס ברוב פאר והדר, אני בשיתוף פעולה יחד עם משרד הרווחה, יחד עם השר בדימוס, שאני מקווה שיהיה גם לעתיד, יעקב מרגי, כאן באודיטוריום בכנסת. היה ממש מרגש ויפה. לצערנו השנה זה בלתי אפשרי, אבל פטור בלא כלום אי אפשר ולכן התכנסנו היום. הדיון עצמו הוא הצגת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), אנחנו נגיע אליו מיד אחרי הפתיח שהוא חשוב לא פחות ובאמת להריע ולומר תודה לעו"סים. בעיצומה של מלחמה, בחזית ובעורף, אנחנו מציינים היום את יום העו"ס, מי שנותנים את הנשמה למען הרווחה והבריאות הנפשית של אזרחי ישראל. תראו אותם בזירות הנפילה, תראו אותם בהודעות של פטירה, לא עלינו, בשבעות, בלוויות, בחודשים שלאחר הפציעה. הם מסייעים מכל הלב והנשמה ולא פעם מזילים דמעה. העובדים הסוציאליים הם נכס לאומי, מי שנעזר בשירותיהם יודע עד כמה האדם עושה את התפקיד ולא התפקיד את האדם ואיזו השפעה אדירה הם מחוללים בקהילות ובמוסדות. כיו"ר ועדת העבודה והרווחה אני נפעמת לראות יום יום את המסירות האדירה, את תחושת הצדק והאמונה במטופל שעומדת לנגד עיניהם של העובדים הסוציאליים תמיד תמיד תמיד. אי אפשר להוציא את זה מהם, זה טבוע בהם עמוק ובפנים. ביום הזה אני רוצה להכיר תודה לאיגוד העובדים הסוציאליים ולהסתדרות הלאומית ולכל מי שלוקח חלק בעבודת הקודש שעושים העובדים הסוציאליים. לו ירבו כמותכם. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> פגשתי בארוחת הבוקר במלון ליאונרדו ובדיוק בבוקר באה עובדת סוציאלית כי המפונים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לא בדיוק, זה כל כך טבעי, איפה שיש קושי, איפה שיש צורך הם נמצאים ועושים את עבודתם נאמנה. ובאמת תודה ענקית ענקית לעובדים הסוציאליים. ינון, אתה מוזמן ואנחנו נשמח שתישאר איתנו לאורך כל הדיון ככל שתוכל כי אנחנו עוסקים בתקנות מאוד מאוד חשובות. בשגרה אנחנו אמורים לטפל במה יקרה בשעת חירום, על אחת כמה וכמה בשעת חירום מה אנחנו עושים בשעת חירום. וכמובן, ינון, ביחס לאנשים עם מוגבלות שלהם קשה שבעתיים. בבקשה, שלך. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> תודה רבה, כבוד היו"רית. אני גם חייב להגיד שמקצוע העבודה הסוציאלית הוא מקצוע שקרוב לליבך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני עובדת סוציאלית בנשמתי. אמנם לא בהכשרתי, אבל בנשמתי. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> אני יכול להעיד פה מעל הבמה שיש לנו המון ויכוחים, וגם המון הסכמות, וזה בסדר גמור, ואני חושב שזה מעיד שהנושא מאוד מאוד מעסיק אותך. אני חושב שאת היו"ר שהכי העסיקה אותי בשלוש השנים האלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> וזו מחמאה. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> לגמרי. לך אני לא צריך להגיד, את יודעת את זה היטב, וכמו שאמרת, בשנה שעברה את הרמת את הדגל וארגנת את יום העו"ס פה בכנסת ביחד עם השר מרגי ואני באמת רוצה להודות לך על זה. אני אפתח בזה שאני מתנצל בשם השר חיים כץ, הוא מאוד רצה להגיע, אבל נבצר ממנו, גם משום שיש לו ארבעה משרדים, יש לו לא מעט עבודה, אבל הוא ביקש למסור את תודתו והערכתו הרבה לכל העובדות והעובדים הסוציאליים ברחבי הארץ. אנחנו מדברים לא רק על העובדות במשרד, אלא גם העובדות והעובדים ברשויות המקומיות ובארגונים השונים, אנחנו מדברים על עשרות אלפי עובדים סוציאליים שמהווים את חוד החנית של העבודה האזרחית במדינת ישראל, גם בשגרה ובוודאי ובוודאי בחירום. אני ביקשתי לפתוח בפסוק הזה מספר מיכה, אני חושב שהוא משקף הרבה פסוקים שמשקפים את העבודה הסוציאלית, אבל אני בחרתי בפסוק הזה, מיכה כותב הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ. אני קצת מתרגש, אני חושב שזה תמצית המוסר היהודי וזה תמצית העבודה הסוציאלית. הרצון האמיתי והכן, זה ממש בדנ"א של העו"סיות, לחתור לעשיית צדק, לעשות את העבודה שלהם בצניעות. אף אחד לא שומע עליהם יותר מדי. אם אנחנו לא דוחפים כהנהלת משרד את המקצוע הזה כל הזמן, אז העו"סיות עושות את עבודתן והולכות הצידה ואף אחד לא שומע ולא יודע. אני נוהג להגיד שבזירות אירוע, אפילו בזירה כמו תאונת דרכים חס וחלילה עם הרוגים, כולם רואים את מד"א, הוא מגיע עם אורות ועם וסטים וכך הלאה, רואים את השוטרים שמגיעים, ואף אחד לא רואה את העו"סית. מד"א עובדת שעה-שעתיים ונגמר האירוע, המשטרה שעתיים-שלוש ונגמר האירוע מבחינתה, העו"סית הולכת ללוות את המשפחה לכל חייה, אבל אף אחד לא יודע עליה, לא בגלל שהיא לא שם, אלא בגלל שיש בה איזה צניעות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היום, זה הוראה שלכם מן הסתם, כשהם הולכים עם הווסטים, אני רואה אותם. בעיניי זה מהותי. עזוב רגע להם, זה כל כך מהותי לציבור שיודע, אוקיי, יש כאן מישהו שאני יכול לפנות אליו. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> בדיוק. אנחנו התעקשנו על הדבר הזה, אנחנו עדיין מתעקשים על זה כיוון שחשוב שהציבור יידע שיש עובדת סוציאלית. כמעט בכל זירה העו"סיות נמצאות שם ועושות עבודה מאוד מאוד משמעותית. אני ביקשתי לבוא לפה גם קצת להציג מה המשרד והמערכת עושה בחירום, אני תיכף אדבר על זה ככל שתאפשרו לנו, וגם להוקיר את עבודת העובדים והעובדות הסוציאליות. אני קצת יותר משלוש שנים במערכת, לפני זה הייתי סמנכ"ל שלוש שנים או קצת יותר, ואני יכול להגיד לך שבכל יום שעובר אני יותר ויותר מלא הערכה למה שהעובדות הסוציאליות עושות, לעתים תחת ביקורת מאוד קשה, חלקה מוצדקת, אבל רובה נובעת בעיקר מחוסר ידיעה על מה העו"סיות עושות ועם מה הן צריכות להתמודד. מה שמאפיין את העו"סיות בין שאר הדברים זה מנגנון של לשים את עצמה בסוף. במהלך השנתיים וחצי האחרונות, מאז ה-7 באוקטובר, עו"סיות השאירו את הילדים ואת בני הזוג בבית ורצו לשדה הקרב האזרחי הזה, לעתים השאירו את הילדים לבד כי בן הזוג או בת הזוג מגויסים לצבא והיא באה בכלל ללא היסוס. לא היה לי פעם אחת מקרה שהייתי צריך לשכנע או להורות לעובדת סוציאלית לצאת החוצה לעבודה, הן ממש מסתערות על העבודה שלהן והן נמצאות בכל זירה אפשרית. הן נמצאות בזירות ההרג השונות, הן נמצאות באזורי המפונים, הן נמצאות בכל מוקד אפשרי שמדינת ישראל הקימה, והמשרד בעצמו הקים הרבה מאוד מוקדים, וכך הלאה, על כל הרצף. זאת מערכת שהוכיחה את ה-, אני אפילו אגיד את הנאמנות שלה לחברה הישראלית. ברשותך, כבוד היו"רית, אני רוצה להציג מקצת מהעשייה של העובדות הסוציאליות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נעשה את זה ממש בקצרה, אחר כך ניתן מספר שאלות קצרות לח"כיות פה ואז נעבור לדיון עצמו. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> אני אישאר ככל הניתן, יש לנו גם נציגות המשרד בזום שיגיבו. (מצגת). מתחילת המלחמה יש לנו כ-3,500 תושבים שנאלצו להתפנות מבתיהם מ-25 רשויות שונות, הרשות המובילה היא תל אביב רבתי ואז בית שמש, באר שבע וכך הלאה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה מעכשיו? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> נכון לאתמול. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> משאגת הארי. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> אני מדבר רק על המלחמה הנוכחית, שאגת הארי. כמעט שני שליש, 2,250, במלונות, שליש בערך התפזרו למשפחות, לקהילה וכו'. אנחנו כמובן נמצאים שם. אני אראה לכם בסוף שקף שמראה מה שביעות הרצון מהשירות שהעו"סיות נותנות, אבל נגיע לזה בסוף. התפיסה המתכללת של משרד הרווחה בחירום ובמלחמות האחרונות, וזה הוכיח את עצמו, אנחנו מתעסקים בשלוש זירות מרכזיות. הזירה הראשונה היא זירת מתקני הקליטה, אחראית עליה רקפת בן גיא, אחת הסמנכ"ליות במשרד, ואנחנו מוודאים שכל הפעילות שקורית במלונות של כל המשרדים מתוכללת על ידי העובדות הסוציאליות. אנחנו מכניסים כמובן שירותים משירותים שונים, ככל שנדרש, מיצוי זכויות בוודאי, שירותים לאזרחים ותיקים וכך הלאה, הרבה מאוד שירותים שאנחנו מפעילים במלונות. מרכז הכובד השני, אני קורא לו מרכז המוקדים והמרכזים. משרד הרווחה מתכלל את כל העבודה הארצית בכל מה שקשור במרכזי משפחות, במרכזי מס"ר, מרכזי סיוע ראשוני אחרי שיש נפילה משמעותית, שת"פים עם כל גופי החירום וההצלה והביטחון, עבודה והובלה של צוותי בשורות מרות וכך הלאה. הרבה מאוד פעילות שקורית שהיא כלל ארצית. אתי קיסוס מנהלת את כל העבודה הזאת. המוקד השלישי שאנחנו עוסקים בו זה כל סוגיית הפינויים, סוגיה שנמצאת היום הרבה בתקשורת, אבל משרד הרווחה, בראש ובראשונה אני אחראי על האנשים שנמצאים אצלי במסגרות הרווחה, אנחנו מדברים על עשרות אלפי אנשים שנמצאים בשלטרים, במעונות, בפנימיות וכך הלאה, כל המסגרות. כבר פינינו 38 מסגרות, או מסגרת מלאה או מסגרת חלקית. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כשאתה אומר פונו, לאן פונו? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> למסגרות מקבילות שלי. אנחנו ערוכים מראש עם תוכנית עבודה סדורה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> ההוסטל, כפי שהוא עובר - - - << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> כן, עבר מהוסטל X להוסטל Y. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> במיקום אחר. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> וזה גם יכול להיות חלק מפנימייה, כי בחלק יש מיגון תקני לפי פיקוד העורף, את החלק שהוא לא ממוגן דאגנו להעביר למסגרות אחרות מקבילות שלנו. פיניתי לדוגמה, ממש ביום הראשון, עשר מסגרות שפונו ברגע אחד, אחת מהן הייתה בית אבות בהרצליה שהוא כולו לא ממוגן בעליל, הוא מיד פונה, עוד לפני שיצאה הפקודה לפנות/לא לפנות, אנחנו לא חיכינו. עשינו את זה גם ב-7 באוקטובר. ב-7 באוקטובר גם קרה לנו, זה לא נס, זה פשוט עבודה טובה, בלי להשתחצן, פינינו שתי מסגרות, אחת בקרית שמונה, אחת בשדרות, שתיהן נפגעו יום אחרי מטילים ישירים לתוך המסגרת, למזלנו הגדול פינינו אותם בזמן. ככה גם בהרצליה ובשאר המקומות, פינינו ביום הראשון עשר מסגרות, ועד היום עוד 28 מסגרות או חלקי מסגרות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כמה זה פוגע בשגרת החיים שלהם? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> זה פוגע, אבל כשאני מעביר מסגרת אני מעביר אותה עם כוח האדם שלה, כולו, קומפלט. הוא מתוגמל בהתאם, גם בתוספת שעות וגם קצת קצת בתמריצים. השאיפה היא שהצוות יעבור עם הדיירים כי הוא מכיר אותם, הדיירים מכירים אותם ומרגישים יותר נוח, גם ככה האירוע הוא אירוע מורכב לפנות. גם מהקהילה פינינו קרוב ל-300 אנשים. אני מזכיר, אמרתי את זה מעל הבמה הזאת בשנה שעברה או לפני חצי שנה, למשרד הרווחה אין מנדט לפנות אנשים מהקהילה. זה לא בסמכותי לעשות את זה, אבל במקרים קיצוניים יש למחלקות סמכות לפנות בתנאי ובאישור - - - << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> מה זה אומר סמכות, ינון? אתה לא מפנה בכוח אנשים. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> לא בכוח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, הוא צריך כסף. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> כסף זה לא שאלה של סמכות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בטח שכן. אם אתה מפנה זה אומר שאתה צריך לשלם, להיות אחראי על זה, אף אחד לא לוקח בכוח. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> אני מסמיך אותם לפנות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חברים, אני מבקשת, מילא לחברות כנסת, אבל יש לנו דיון שלשמו התכנסנו, זה אמור להיות אקסטרה, להם אני מרשה לשאול תוך כדי המצגת. אם יש לכם שאלות, תרשמו כל שאלה, בסוף המצגת ניתן לכם את רשות הדיבור, אבל ניתן לינון לסיים. התחלת להגיד שבמקרים קיצוניים, 267 כן פינית מהקהילה, שזה קריטריונים – << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> יש קריטריונים מאוד ברורים ומי שאחראי על זה הוא יריב מן, סמנכ"ל אזרחים ותיקים, שמתכלל את כל עבודת הפינויים במשרד. טבענו מושג שאנחנו קוראים לו כלכלת פינויים, יש לי X מיטות ואני צריך כל הזמן לשמור על המתח הזה כי אם מחר נפגעת לי מסגרת אני צריך לדעת שאני יכול ברגע אחד לפנות אותה ולכן יש פה מתח שאני חי בו ומנהל אותו וסמנכ"ל שעוסק באירוע הזה. ככה נראית עבודת המשרד בחירום. אני רוצה להזכיר לכולנו שאני לא משרד שיכול לעשות shut down למערכת, המערכת עובדת כולה באופן מלא בפול קפסיטי. אני אגיד שמספרי שתיים במחוזות ובמִנהלים מנהלים את השוטף כולל בדיונים קבועים איתי כמנכ"ל כדי לוודא שהמערכת ממשיכה להיות מוחזקת באופן מלא ושוטף ובמקביל לזה אנחנו פועלים עם כל המערכים שלנו אל מול עבודת החירום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לפני שאתה עובר דף, לגבי ה-267 פינויים פרטניים מהקהילה, אני אשמח לדעת איך זה עובד ואם אתה יכול לתת לי חתך של פרופיל של האנשים שאתה מפנה, אנשים עם מוגבלות, קשישים, מי החתך של ה-267. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> החתך הוא אנשים עם מוגבלות מאוד קשה ללא עורף משפחתי וללא מיגון צמוד ואותו דבר עם אזרחים ותיקים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> נוער בסיכון. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> לא, נוער יכול לרוץ. אני מדבר רק על אזרחים ותיקים ללא עורף משפחתי, לרוב גם קצת מוגבלים או סמי סיעודיים או אנשים עם מוגבלות מאוד קשה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> איך זה הולך? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> המחלקה, או שהיא מאתרת או שהאדם פונה למחלקה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כלומר אתם עושים גם ריצ'ינג אאוט וגם פנייה. הם פונים אליכם? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> כן. אבל אני רוצה להגיד שוב, זה ממש בשוליים, אין לי מנדט לעשות את זה, אין לי מנדט לפנות אנשים ולכן אני עושה את זה רק מסיבות רווחתיות פר-סה. אני יכול להגיד פה מעל הבמה שהייתי יכול לפנות יותר אם היו לי מיטות פנויות, אבל אני צריך לנהל כלכלת פינויים ולכן זה מאוד סטריקטי ויושב על זה סמנכ"ל עם המחלקות לשירותים חברתיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ואז לאן הם מפונים, ה-267? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> למסגרות שלנו. אנחנו נפנה אותו לבתי אבות שלנו ואם הוא אדם עם מוגבלות הוא יפונה לשלווה או למסגרות אחרות שלנו, מותאמות לאנשים לפי מצבם הבריאותי והפיזי וכך הלאה, וברוך ה' זה עובד. קצת לדבר על מערכים ופעולות שהמשרד עשה ועושה ברגעים אלו, אבל ממש מהיום הראשון. הדרכות והכשרות. אני מזכיר לכולנו, העו"סים בשוטף, גם בארגונים, גם במחלקות וגם במשרד, לא עוסקים כל הזמן ולא מתרגלים את עצמם למשל בהודעות מרות, לכן ממש מהרגע הראשון אנחנו מפעילים הדרכות בזומים והכשרות לעובדים הסוציאליים בכל החתכים. זה נכון ללפני בערך שבוע, 2,500 עו"סים שעברו מגוון הכשרות און ליין. זה קורה כל הזמן, זה קורה גם ברגעים אלו. מוקד 118, הפניות אליו קפצו ב-3,200 פניות, זה מספר אדיר של פניות. אנחנו כמובן מתגברים אותו בעו"סים מקצועיים, מומחים וגם בעו"סים דוברי שפות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> איזה פניות אתה פוגש? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> זה יכול להיות הכול, זה יכול להיות אזרחים ותיקים שנמצאים במצוקה וצריך ממש לעשות טיפול ראשוני טלפוני. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה מפורסם? הציבור מכיר את מוקד 118? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> בוודאי. המוקד שלנו הוא מוקד פעיל, קיים, כמו מספר 100, גם בשגרה, ותגברנו אותו בצורה משמעותית. המספרים הם אדירים, ביום ממוצע ביום יום יש כמה מאות פניות בודדות של שיחות וזה קפץ ל-3,200 פניות. זה נתון מלפני שלושה-ארבעה ימים, מאז זה קפץ. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> ב-118, מה אתה יכול לעזור לו? הקשיש מתקשר, מה אתה יכול לעזור לו? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> כל אזרח במדינת ישראל שמרגיש כל מצוקה מכל סוג שהוא מוזמן להתקשר למוקד שלנו, המוקד פועל 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, נמצאים שם אנשים שיודעים לדבר את כל השפות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גם מטפלים? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> גם עו"סים, זה לא מוקדנים. אני אדייק, יש גם מוקדנים וגם תגברנו בעו"סים מקצועיים שיודעים לתת מענה מיידי. אנחנו אכן מקבלים המון פניות ואנחנו יודעים לתווך את הפנייה במיידי אם צריך עם עו"סית במקום או להפנות למחלקה. הרבה פעמים אני גם אומר למחלקה לפנות בטלפון לפלוני או אלמוני. אם יש משהו, בענווה מלאה, שעשינו בקדנציה הזאת זה החיבור הבלתי אמצעי והמאוד צמוד עם השלטון המקומי. השר מרגי, השר חיים כץ ואני עם כל הנהלת המשרד אנחנו עובדים אל מול חיים ביבס וכל אנשיו, לירון המנכ"לית, אסא וכך הלאה, אנחנו עובדים בזה ממש שעות נוספות, כי הבנו שמערכת הרווחה היא השלטון המקומי. עם כל הכבוד למשרד הרווחה ולנו, אבל המערכת היא השלטון המקומי ואנחנו משקיעים בזה המון ואני חושב שעם ישראל רואה את הפירות של הדבר הזה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה גם טיפול וגם הפניה. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> כן, טיפול ראשוני, ממש המקבילה של מד"א. אני חושב שהמספר הזה מעיד שהאנשים מאמינים במוקד הזה והם מתקשרים אליו כי הם מקבלים מענה, חוזרים אליהם וכך הלאה. מילה על תקציב, אני כמובן אשמח לקבל עוד מאות מיליונים, אבל אני רוצה להגיד, אין פנייה שמשרד הרווחה עשה בחירום הזה שאנחנו מבקשים ולא נענים. אני לא יוצא וכל תאוותי בידי, אבל כבר ממש מהיום הראשון, 40 מיליון שקל נכנסו אליי, במרכאות לעובר ושב, והם מופנים מיד לעבודה, מתורגמים מיד לפעולות בשטח שתיכף אני אדבר עליהן, כולל תקציב גמיש לחלוטין, לכל מנהל מחוז יש קופה קטנה, 250,000 שקל. זה נשמע מעט, אבל זה המון כסף. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> למה זה? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> הוא משתמש בזה, אם עכשיו צריך תמ"ל לילד, אז לא עושים את כל התהליך, מנהלות המחלקות יודעות שיש להן כסף פנוי, הן לא מבקשות אישור מאף אחד, הן מפעילות. הן צריכות תמ"ל, צריכות משקפיים, צריכות להוציא מונית לאזרח ותיק, או כל פעולה אחרת שעולה בדעתה, היא מיד מקבלת את זה. מחוז תל אביב כבר הולך לקבל את ה-250,000 שקל הנוספים כי הוא סיים אותם, וזה בסדר גמור. אין פה עיכובים, אף תקציבן ואף חשב, לא כי אני כופה את זה, אלא כי כולנו מבינים את האירוע ולא יושב ויורד לרזולוציות, אנחנו סומכים על מנהלות המחלקות שהן מפעילות את זה בשום שכל והמחוז יודע לפקח על הדבר הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מילה על מערך המילואים החברתיים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> תתייחס לנושא של העובדות הסוציאליות בפועל, שמעובדת שמטפלת במשפחה היא הפכה להיות משפחה ועובדת חירום, ואותו דבר נוער בסיכון. זאת אומרת לעובדים הסוציאליים יש תפקיד נוסף שכשהם התקבלו לעבודה הם התקבלו למשהו ואז המסה ויש חוסר תקינה, שאנחנו מבינים, השאלה אם גם על זה חשבתם. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> על חוסר התקינה אני מפצה בהרבה מאוד דברים. אני פה בוועדה הזאת הצגתי יותר מפעם אחת מה אנחנו עושים ומתאמצים. אחת המסקנות הראשונות שלמדנו מהמלחמה הייתה שאני צריך כוח מילואים, בדיוק כמו צבא ההגנה לישראל, באותו מודל בדיוק. יש מודל של מערך מילואים חברתי למערכת הרווחה של מדינת ישראל. המערך הזה בנוי שלוש שכבות, אני אגע רק בשכבה האחרונה של מגויסי חוץ. יש לי היום כ-150 עובדות סוציאליות רשומות במשרד הרווחה, עברו אימון, כ-90 או 100 כבר הספיקו לעבור אימון על פי תוכנית עבודה. זה בעיקר פנסיונריות של המערכת, אבל גם צעירות שיש להן קליניקה וכו' שאומרות שהן רוצות בחירום לבוא לעבוד אצלנו. הרעיון הוא שזה אנשים שאני מכשיר אותם למשימות שאני צופה שיהיו בשעת חירום והן מוצבות, ממש כמו גדוד מילואים. אצל כל מנהלת מחוז שלי יש גדוד מילואים בחירום, שהם מתייצבים על פי סו קולד פקודה, הן מתייצבות ומקבלות משימות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה זה פקודה? אתה ניזון מפיקוד העורף אם יש מצב חירום? אתה יכול להחליט עכשיו ביום בהיר, אין לנו שאגת הארי, אין לנו כלום, פתאום יש משהו שאתה מחליט, זה עכשיו האירוע, אתה קורא להם לצו 8 מבחינתך? אתה לא כפוף לפיקוד העורף? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> אני לא כפוף לאף אחד, המערך הזה הוא על בסיס תקציב המשרד. הקמתי יחידת מטה עם מנהל וארבעה עובדים בכל מחוז, חצי משרה אמנם, כי זה עדיין לא מספיק גדול, אבל אנחנו עומדים בקשר צמוד והדוק עם מערך המילואים הזה, אנחנו מכשירים אותם בתוכנית עבודה שנתית סדורה, הם מקבלים שכר על הדבר הזה, זה לא התנדבות, זה לא בחינם, והן מתייצבות. כבר היום 24 עו"סיות כאלה קיימות, את פגשת את חלקן במלונות פה בירושלים, פגשנו אותן בזירות השונות במרכז הארץ וב - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה מעלה לי להנחתה, כי תיכף נגיע לדיון שלשמו התכנסנו והקטע בעיניי המהותי ביותר זה תומכי קהילה שכשיש שעת חירום צריך ללכת לעשות ריצ'ינג אאוט לקשיש הזה והזה. אז אנחנו צריכים את אנשי המילואים האלה שפיקוד העורף פחות מעוניין לגייס אותם דרך צו 8, אבל אנחנו חייבים את תומכי הקהילה האלה, שתקרא להם מילואים, שייצאו לשטח וייתנו את העזרה שנדרשת. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> מיכל, הוא מדבר רק על 100 אנשים, שזה טיפה בים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז, בוא נראה איך אנחנו מגדילים את זה. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> השאלה אם עדיף טיפה בים או כלום. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> ינון, אני לא באה בטענות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ההיפך, אנחנו אומרים שאנחנו רוצים להגדיל את זה. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> אני אומר פה על הבמה, בתוך שנה-שנתיים יש קצין מילואים ראשי במשרד הרווחה, לא מנהל תחום. אני אתן לכם כמה כיוונים שאנחנו מובילים את המערכת. אני אספר לכם סיפור עכשיו, מלפני שבועיים. נפגשתי עם בחור בשם עומר צור. עומר צור הוא מנהל התחום שאחראי על כל המכינות הקדם צבאיות במדינת ישראל, יש כזה דבר מסתבר. הייתי איתו בישיבה. אנחנו עכשיו הולכים להצמיד לכל מחוז שתי מכינות קבועות, שבמכינה הצעירים המהממים האלה יעברו הכשרה במחוז, המחוז יכיר אותם, הם יכירו את המחוז, הם יכירו את האתגרים של המחוז ובשעת חירום, במקום שהם יילכו להתנדב סתם בכל מיני פעולות, שאני לא מזלזל בזה, חס וחלילה – << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, אבל זה יהיה מרוכז יותר. לאגם את המשאבים האלה, שלא יתפזרו. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> בדיוק. הם יוכלו לסייע לאזרחים ותיקים, לאנשים עם מוגבלות, גם פיזית להוריד אותו, להעלות אותו, לעשות לו קניות בסופר, כל מה שנצטרך. לכל מחוז יהיו שתי מכינות, סיירת מנכ"ל קראנו לזה, ואני אוכל להגיד לה: אני צריך לתגבר במחוז צפון, והם ייסעו למחוז צפון ויעשו מה שצריך וכך הלאה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> חלק מהם כבר פועלים באתרים של הנפילות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, הם היו בכל מקום. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> יש לי 50 רופאים שמתנדבים במערכת שלי, שרופאת המשרד, ד"ר שגית ארבל-אלון גייסה. היום הם מתנדבים וממחר כמעט ליטרלי הם ייכנסו תחת מערך המילואים ויהיו רשומים ויתוגמלו בהתאם וכך הלאה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה מאוד חשוב. אנחנו רואים בשטח שזה מתפזר, וכשזה מרוכז – << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> המערך הזה, אני מושקע בו. אני, משרד הרווחה, לא ינון אהרוני, גם ינון, אבל אני מדבר על המשרד, אנחנו מושקעים בו וזה מערך שהולך להיות גדול ומאוד מאוד משמעותי. הוא יפעל בחירום אבל לא רק, אם עכשיו יהיה משבר לוקאלי באיזה אזור אנחנו נדע להקפיץ עובדי מילואים. הן מתחננות שאנחנו נגייס אותן. אנחנו מקבלים טלפונים אין סופיים שאין לי כרגע מה לעשות כי לשמחתי הרבה האירועים היום הם יחסית קטנים. ואני לא מזלזל חס וחלילה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מוחזקים. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> ארגון והפצת נהלים בחירום. גם זה אחד מהפקות הלקחים. היום כל עובד במערכת נכנס לעמוד הזה, זה בפלאפון שלו. כל נוהלי המשרד בחירום נמצאים פה, כל עו"סית, כל מדריך בפנימייה, כל ראש רשות או מנהל מחלקה יכול להיכנס, לפתוח את הנוהל ולהבין מה הוא צריך לעשות והוא יכול מיד לתקשר איתנו. הכול פה נגיש, הכול פתוח, שקוף לגמרי, כולם רואים את זה, כל אותם 120,000 עובדים בשדה שלי חשופים לדבר הזה. גם את זה איגמנו ואני שומע מהמחלקות בעיקר שזה עושה להם את החיים מאוד מאוד קלים. השקף האחרון. קצת על מענים ייחודיים שפיתחנו במהלך המלחמה. חוץ ממערך המילואים החברתי, שבעיניי זה מהלך אפילו פורץ דרך וחדשני, יש עוד מספר דברים שעשינו. האחד זה גשר למחר. דיברתם פה על הטיפול במטפלות. בחלק מהתקציב, אותם 40 מיליון, בנינו מערך שלם של מענים שהוא מיועד למטפלים עצמם, העו"סיות והמדריכים השונים, הוא מיועד למפונים בבתי המלון או בקהילה, הוא מיועד לפנימיות, כל המסגרות החוץ ביתיות, ואפילו יש פה כבר תקציב ופעולות לחבר'ה שיחזרו בעוד שבועיים, חודש או חודשיים, וראש העיר יגיד שהוא רוצה פעילות ממוקדת לשכונה בבית שמש שחטפה אירוע, שהוא רוצה פעילות קהילתית. כל זה כבר נמצא פה, מתוקצב וכבר אחרי שעשינו התקשרויות. זה להפעלה, מנהלות המחוזות כבר מפעילות מתוך הכסף הזה וככל שנצטרך אני אוסיף תקציב לשם כדי לאפשר להם לעשות פעילות מהירה. המודל השני שעשינו, מועדוני לילה. אפרופו הפינוי מהקהילה, לי אין מנדט לפנות אנשים מהקהילה, אבל מה אני כן יכול לעשות? אני יכול להשתמש במרכזים שיש לי. בשוטף ביום יום יש לי מרכזי יום מסוגים שונים בכל הרשויות המקומיות, פיתחנו מודל ותקצבנו אותו ב-60,000 שקל לחודש. המודל אומר שהעירייה פותחת את המרכז, מעמידה שם שני מדריכים כל ערב. היא פותחת את זה בשבע בערב עד שבע בבוקר, יש שם פינת קפה וקצת כיבוד ואפילו דאגנו להביא מיטות, מיטה, מזרון וציפה. כל מה שהאזרח הוותיק או האדם עם המוגבלות צריך לעשות זה לקחת את הכרית ואת השמיכה שלו, לרדת למועדון, לשתות קפה, לעבור פעילות קצרה, שני מדריכים שנמצאים שם, ללכת לישון בשקט, ברוגע, להעביר את הלילה או בתוך ממ"ד פיזית או שהממ"ד נמצא באותו מתחם, בהליכה של כמה צעדים, והוא יוצא מהבית שלו הלא ממוגן שאין לו דרך להגיע במהירות לממ"ד. יש כבר 15 רשויות כאלה שהרימו את הכפפה, הקמנו 15 כאלה. בשלב ראשון תקצבתי עד 60 מרכזים. הלוואי, ואני אומר לכם מה אמרתי לראשי הרשויות, שאני אצטרך לתקצב עוד 60 מרכזים. אני מוכן, ערוך ובנוי לתקצב 200 וגם 300 מרכזים כאלה. זה לא פתרון אידיאלי, אבל - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אגב אותם 60 מרכזים נמצאים במרכז הארץ או שהם פזורים? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> לא, בכל הארץ. בני ביטון, אני לא עושה לו פרומושן, אבל הוא הראשון שהרים את הכפפה. איך שפרסמתי את זה, שעה אחרי קיבלתי ממנו טלפון והוא אמר לי: תבוא מחר, זה יוקם אצלי. הוא הקים בתוך בית אבות עירוני שיש לו. זה מהמם והאזרחים הוותיקים שם, זה באמת מחמם את הלב לראות אותם, חבר'ה מכל חתכי האוכלוסייה שבאים ומעבירים את הלילה בשקט. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אמרת 15 רשויות, 60 מרכזים. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> לא, 15 רשויות, 15 מרכזים. תקצבתי במיידי 60 מרכזים. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> כמה אנשים מגיעים לשם? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> עשרות בכל מרכז כזה, 15, 20, עשרה, תלוי ברשות. אני בסוף לא יכול להכריח, לא את ראש הרשות וגם לא את האזרח הוותיק לבוא, אבל אני מאפשר למי שמעוניין להעביר את הלילה יחסית ברוגע, בלי לקום כל פעם לאזעקות וכך הלאה. עוד פעם, אני אומר פה על הבמה, זה לא פתרון אידיאלי, אבל כמערכת רווחה אני עושה מה שאני יכול כדי לאפשר לאנשים לפחות את הלילה להעביר בבטחה ובשקט. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מבחינת הצופים שלנו, איפה הרשימה של 15 היישובים האלה? איפה אפשר למצוא את זה? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> בעוד שעה תקבלי אותה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. נפרסם את זה לציבור שיידעו. << אורח >> רוני בן נעים: << אורח >> אני רק אגיד, אנחנו העלינו בזמן אמת אתר של מענים בקהילה כחלק מהנגשת מידע לציבור שהוא מתעדכן פעמיים ביום בהתאם להנחיות מנכ"ל ופיקוד העורף וכל המידע מונגש שם בזמן אמת. אם עכשיו נפתח/נסגר מועדון לילה, מרכזי יום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ומצוין שם אם הוא נגיש או לא נגיש? << אורח >> רוני בן נעים: << אורח >> רשום הכול שם בפנים, כולל טלפונים, כולל פרטים ומידע סדור. פעמיים ביום אני עובד מול כל אגפי משאבי קהילה אצלנו, מבחינת מנהלי ליבה, מוגבלויות, אזרחים ותיקים, שירותים אישיים וחברתיים ושל"מ, שיקום ליווי ומניעה, ומבחינתנו כל הזמן זה מתעדכן. הם עושים בקרה בוקר וערב, כי הרבה פעמים דברים משתנים תוך כדי תנועה, בזמן הזה של שאגת הארי, והמידע מונגש לציבור. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> הדבר הבא שעשינו זה צוותי נחשון מחוזיים. בכל מחוז יש צוות נחשון, הצוות הזה עם רכב האיגום שיש למחוז, צוות של עו"סים, מפקחים מקצועיים, שקופצים ראשונים לכל זירה. בהקבלה צבאית זה מחלקת הסיור הגדודית, מי שמכיר את המושג. הם מיד קופצים, עוד לפני שבכלל מבינים מה האירוע הם קופצים, הם מגיעים ביחד עם מנהלת המחלקה, ראש העיר וכו', מנסים לאמוד את האירוע כדי להחזיר אחורה אל מנהלת המחוז ואם צריך גם אליי מה צריך לעשות בסיטואציה. בעבר היינו מחכים ושולחים אחר כך לפי דרישת המחלקה, היום יש צוותים מחוזיים בכוננות כל הזמן עם רכב ומיד קופצים לכל זירה. המטרה הייתה להדק את הקשרים עם המחלקות לשירותים חברתיים ולתת את כל מה שהמחוז והמשרד יכולים לתת בריל טיים ולצמצם את האירועים השונים. הדבר הבא זה גישורים למקלטים. המקלטים האלה הפכו להיות זירה מאוד מורכבת ותוססת, יש המון ויכוחים בתוך האוכלוסייה, זה טבעי, זה נורמלי, אנשים בלחץ אין סופי ואז יש מריבה, האם לסגור את הדלת עכשיו או לחכות שהשכן האחרון יירד, האם מותר להכניס כלב/אסור להכניס כלב, חיות מחמד בכלל וכן הלאה. יש המון אירועים סביב המקלטים ואנחנו לקחנו את כל עולם הגישור שקיים במשרד הרווחה, 35 מרכזים, אנחנו עושים גישורים און ליין גם בזום, גם פיזי, גם טלפוני, כל הכישורים שיש לעובדות הסוציאליות המהממות האלה שבשגרה מסייעות לאוכלוסיות ולקבוצות להתמודד עם קונפליקטים, הכול היום מוקדש למקלטים האלה. אגב גם במלונות. את זוכרת, כשהיו לנו 250 מרכזים, היו המון קונפליקטים בתוך המלונות והחבר'ה האלה התמחו בהקמת קהילות ובגישור סביב סכסוכים. אז גם זה מוקד שאנחנו פועלים בו כבר למעלה משבועיים. הדבר הבא, מיצוי זכויות. זה האובייס, זה המקצוע של העובדות הסוציאליות, זה הדבר הראשון שאנחנו יודעים לעשות. גם פה מרכזי שי"ל נכנסו לתמונה, אנחנו פתחנו התקשרות עם ארגון פתחון לב לשלוש ניידות, כרגע אני מפעיל אחת כי אני לא צריך, אני מקווה שגם לא נצטרך, אבל בכל מקרה יש כבר התקשרות פתוחה והארגון פועל ומרכזי השי"ל שלנו פועלים. אני אסכם בזה. רח"ל מהימים הראשונים בלחימה עושה כל יום סקרים במלונות, במרכזי המפונים, ושואלת אותם כמה שאלות פשוטות על השירות שהם מקבלים ממשרדי הממשלה ומהמלון. זה מאתמול, מה-16 במרץ. תבדקו אותי, מערכת אמון של רח"ל פתוחה לכולם. מהיום הראשון מערכת הרווחה קיבלה את המקום הראשון מכל משרדי הממשלה. היחידים שעברו אותנו זה שירותי בתי המלון, הם קיבלו ציון יותר גבוה מאיתנו. משרד הרווחה היה הראשון במשך כל השבועיים האחרונים במתן שירותים טובים במלונות. אתמול עברנו גם את שירותי בתי המלון ואנחנו מקום ראשון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל כולם עם ציונים יפים. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> נכון. אני לא רוצה לדבר על משרדים אחרים, הציונים לא נראו ככה בהתחלה, אבל ברוך ה' אנחנו בוודאי מקום ראשון, אני אומר את זה בגאווה. את העבודה הזאת לא אני עושה, מי שעושה את זה אלו העו"סיות במחלקות לשירותים חברתיים. דעו לכם, כל עיר שחטפה טיל או כל אירוע אחר, מכל הערים הסמוכות מיד מנהלות המחלקות הגיעו וסייעו פיזית לקולגות שלהן. זה מהלך מדהים בעיניי, העבודה של המחלקות לשירותים חברתיים, וכל העו"סיות ושאר האנשים שעובדים בשדה בכל הארגונים. אני רוצה רק לתאר לכם איך נראית מסגרת של נוער בסיכון או של אנשים עם מוגבלות שכבר שבועיים לא הוציאו את האף מהחדר. מה שהצוותים עוברים שם, הם מחזיקים את העסק הזה בצורה מעוררת כבוד, זה משהו שהאזרחים לא יודעים ולא מבינים. אין לי יכולת, חוץ מלתגבר אותם בכוח אדם ובפעילויות שונות, להוציא אותם מהמקום הזה והצוותים שם, העובדות הסוציאליות, המדריכים, אימהות הבית וכך הלאה, עושים באמת עבודת קודש ובגלל זה רציתי לשים את השקף הזה, שתדעו שהם עושים עבודה מדהימה. האזרחים רואים את זה בשעה טובה וזו ההזדמנות של כולנו פה להגיד תודה לעובדות הסוציאליות ולשאר העובדות בשדה, אז באמת תודה רבה על הזמן שנתת לי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. ינון, אין ספק שיש לנו עוד הרבה מה להשתפר, אבל כשאנחנו שומעים ורואים את זה, ואני גם רואה את זה בשטח, אנחנו קצת נרגעים בכל הכאוס שיש סביבנו. לפני שאנחנו עוברים לתקנות ולדיון עליהם, כי אנחנו רוצים להעביר אותם והגיעה העת כבר להעביר אותם, דבי מגיעה לפה בכל דיון ושואלת מתי זה כבר עובר, אז אנחנו צריכים בהחלט לעשות זאת, אבל ברשותך ננצל את זה שאתה פה וניתן גם לח"כיות הנכבדות שאלות ותשובות קצרות ואחר כך לנוכחים פה, על הזום אני אוותר כרגע מבחינת שאלות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, זה היה מאוד מעניין וסקירה חשובה. אני רוצה שתדבר איתי קצת על מה קורה עם הילדים באשפוזיות, הבנתי שילדים נשארים באשפוזיות בגלל המצב. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> מה זה אשפוזיות? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בריאות ורווחה, מה קורה, איפה הנוער כאן? דיברת על קשישים, אבל איפה ההוסטלים, איפה פנימיות הפוסט אשפוזיות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא דיבר על המסגרות שלו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל יש הבדל בין קשיש לעומת ילדים שכל העולם שלהם מיטלטל. עוד משהו צריך להגיד, הרי תמיד יש מחסור במקומות, ותן לי גם מילה על המקלטים, מה קורה במקלטים, האם יש יותר נשים, האם יש פחות נשים עקב המלחמה. נשים, נוער וילדים היה חסר לי. הרגשתי הרבה את ההשקעה שלכם באוכלוסייה המבוגרת, שזה חשוב, אבל משרד הרווחה מבחינתי הוא קודם כל הנושא של הילדים ונוער והנשים במקלטים. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> הזכרתי את זה בסוף, אבל אני אגיד ככה, משרד הרווחה ממשיך לטפל בכל האוכלוסיות שלו באופן מלא ועקבי אלא אם פיקוד העורף לא מאפשר לי. למשל בקהילה אני לא יכול להפעיל פעילויות כרגע, גם משרד החינוך לא יכול להפעיל פעילויות כרגע, אבל במסגרות שלנו תגברנו את כוח האדם במיידי. דיברתי על כל מסגרות הרווחה, לא רק על אנשים עם מוגבלות ואזרחים ותיקים, גם פנימיות, גם שלטרים, גם הוסטלים, כל מסגרות הרווחה מתוגברות בשעות כוח אדם, מתוגברות בפעילות שהמסגרת יכולה לתת. אני מזכיר לכולנו שרוב המסגרות שאת מדברת עליהן זה מסגרות שהנערים או הנערות יוצאים בבוקר ללימודים וחוזרים אחר הצוהריים, זאת אומרת שיש לי בין שמונה לעשר שעות שאני לא מממן אותן, מי שמממן זה משרד החינוך, לכן היום אני מממן את הפעילות גם בתוספת כוח אדם וגם פעילות שהמסגרת יכולה להביא פנימה עבור אותם ילדים ונערים צעירים וכל האוכלוסיות השונות שלנו. נכון, דיברתי יותר על אזרחים ותיקים ועל אנשים עם מוגבלות, אבל כל המערכת מתוחה ופועלת באופן מלא. כשפיניתי מסגרות זה גם מסגרות של ילדים ונוער ככל שהן לא היו ממוגנות, זאת אומרת זה לא רק אזרחים ואנשים עם מוגבלות. שאלת לגבי האם יש עלייה במקלטים. לא, אין עלייה, גם לא נראה עלייה בקרוב. זו תופעה ידועה, לצערי הרב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מקלטים לנשים נפגעות אלימות. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> זו תופעה ידועה לצערי הרב. לדעתי הקמפיין כבר יצא, הוצאנו קמפיין על אלימות במשפחה. << אורח >> רוני בן נעים: << אורח >> יצא. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> לפני שלושה או ארבעה ימים העלינו קמפיין גם בתקשורת, בערוץ 12 וכאלה וגם בכל הרשתות החברתיות, לעודד נשים להתלונן או לבוא לקבל סיוע ממערכת הרווחה אם הלחץ בבית גובר ואם מתחילה אלימות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה גם המוקדים שדיברת עליהם, שיכולים להתקשר. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> בוודאי, אבל גם בתודעה עשינו קמפיין. אני אשמח שתשלחו את הלינק הזה. אז כן, אנחנו פועלים בכל הזירות שלנו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כל המקלטים ממוגנים? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> אם הוא לא היה ממוגן הוא היה מפונה במיידי למקלט מקביל. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> שאלה אחרונה, עד כמה השקעתם במיגון של מסגרות הרווחה? דיברת על המיליונים שאתה מקבל. יש לי קטע, אני חושבת שאם היו הרבה יותר נשים היו עוסקים הרבה יותר במיגון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בשגרה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> מעל 80% במשרד הרווחה זה נשים, כולל בכל ההנהלה הבכירה, כמעט כל המשרד וההנהלה נשית לחלוטין. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תראה במי אתה מוקף פה. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> נכון, ברוך ה'. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כמה כסף השקעתם במיגון השנה במסגרות שלכם? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> שאלה מעולה. אנחנו לא משקיעים רק השנה, למשרד הרווחה יש תוכנית רב שנתית. התוכנית לדעתי לכל הפחות היא שש שנתית והיא ממשיכה כל שנה. אני נזהר, לדעתי כל שנה 30-20 מיליון שקל, תיכף אני אתן לכם את המספר המדויק. כל שנה אנחנו ממשיכים למגן את המסגרות שלנו. זה התחיל במסגרות ישירות של משרד הרווחה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה אגב על פי חוק, החוק מחייב את המדינה למגן בתי חולים, למגן מסגרות. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> נכון, ואנחנו עובדים על זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> וכל דבר חדש שנבנה חייב להיות ממוגן. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> נכון, ופה צריך מישהו שידחוף, בטח למקומות שהם ישנים יותר. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> משרד הרווחה מחזיק אגף חירום, אנחנו לא היחידים כמובן, אבל אצלנו כיוון שאני מנהל מערכת מדינתית, האגף לא עובד עבור המיניסטריון, הוא עובד עבור מערכת הרווחה כולה, יש תוכנית רב שנתית למיגון וכל שנה כמה עשרות מסגרות חוץ ביתיות ממוגנות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. אנחנו נעשה על זה מעקב, הזמן דחוק ואין לנו הרבה זמן לנהל יותר מדי דיונים, אבל נעשה דיון על כל תקנות המיגון ותקנות ההנגשה שכבר נכנסו לתוקף, לראות מה מתבצע. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> מאחר שהיום הוא יום העובדים והעובדות הסוציאליות ואנחנו באמת מתעסקים בהם לא מעט, אז אני רוצה להקריא משהו שכתבתי. היום אנחנו עוצרים כדי להגיד תודה ענקית לאנשים המדהימים שעושים עבודת קודש יום יום, שעה שעה. עובדים ועובדות סוציאליות הם הלב הפועם של החברה, הם אלה שנמצאים שם ברגעים הכי מורכבים, מושיטים יד, מקשיבים, מחזקים ומסייעים בבניית תקווה ועתיד טוב יותר עבור אין ספור משפחות ויחידים השנה. יש לי זכות גדולה ומיוחדת לחגוג את היום הזה יחד עם בתי זיו שהיא עובדת סוציאלית בעצמה, שעושה את התואר השני בימים אלה. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> היא עובדת בנתיבות, נכון? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> היא תהיה עו"ס מרפאת בריאות הנפש של מטב בשדרות. באמת כבוד מבחינתנו ואני כל כך גאה בבחירה שלה. אנחנו יודעים שהיא עם מגבלה והיא שם בשביל האחרים והיא לא נטל חברתי וזה הם. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> את אומרת את זה בקטנה, מגבלה. גם אני אדם עם מוגבלות, אני לא שומע טוב, אבל היא לא עם מגבלה קטנה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> תחשוב שהיא עם כלב נחייה והיא אישה בשביל אנשים. זה הלב של העובדים הסוציאליים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מדהים, דוגמה ומופת. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אם אין לך את הנשמה ואת הלב כנראה שזו גם לא העבודה. ואני באמת רוצה להוקיר ולהגיד תודה ואנחנו כמובן נפעל כדי שיהיה טוב ושנמשיך לשמור עליהם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תפוחים גדלים על עץ תפוחים, זה לא בכדי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אומרים שעל עץ תפוחים לא גדל אפרסק. זה מה שאמא שלי תמיד אומרת. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אתמול כשסיימנו כאן את הלילה הארוך חזרתי הביתה, אמרתי למיכל שאתמול ירד לי האסימון ואמרתי לבעלי, איזה יופי, מחר יום העובדים הסוציאליים, כמה אני גאה בזיו שהחליטה ללכת ללמוד תואר שני. לא דחקתי את התואר השני, אבל זה יפה שבסוף הן מבינות שהן צריכות כי יש להן מה להעמיק. וזה לא רק היא. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> כבוד היו"רית, שאלתם, 150 מיליון שקל הושקעו בכמעט העשור האחרון ועוד 70 מיליון שקל לשנתיים-שלוש הקרובות. סך הכול זה יהיה 220 מיליון שקל וזה לא ייגמר שם. << אורח >> רוני בן נעים: << אורח >> לגבי הקמפיין, הוא נמצא כרגע אצלכם ואפשר להעביר אותו לכולם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ה-70 מיליון שקל. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> עוד 70 מיליון שקל בשלוש השנים הקרובות, ואני מבטיח שזה לא ייגמר. אני לא אהיה פה בטוח, אבל זה לא ייגמר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו לא מוותרים עליך כל כך מהר. << אורח >> רבקה ליאון זדה: << אורח >> אני אעשה את זה קצר. ינון, קודם כל באמת מדהים ואני שמחה שניתנה לזה הבמה כאן. רק שתי שאלות קצרות, זה קשור גם לנושא המקורי של הדיון. אמרת קודם שאין מנדט למשרד הרווחה, וגם בעצם לא לרשויות, לפנות מהקהילה, אז מה צריך לעשות כדי שלפעם הבאה יהיה את המנדט הזה? כי אנחנו יודעים שזה סופר חשוב ומשמעותי בשטח. ואני יודעת שיש גם פתרון ספציפי להעביר קשישים סיעודיים עם מטפל ליחידות פנויות שיש לנו בדיורים המוגנים שהמשרד נמצא איתם בהתקשרות. אני מבינה שזה לא קורה, אני אשמח לדעת אם יש דרך לקדם את זה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אגב ביקרתי בכמה רשויות ולרשות יש מנדט. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> זה מה שאמרתי, מנדט ממני. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא אמר, במקרים קיצוניים, ה-267 שיצאו זה כן מהמנדט. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> אולי אני ארחיב את השאלה ותענה לשתינו באחת פלוס אחת. בהמשך השאלה לגבי המנדט, ינון, לתפיסתנו המשרד אמור לתת מענה באמצעות הלשכות לשירותים חברתיים, גם לאנשים עם מוגבלות שחיים בקהילה ולא רק במסגרות. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> ברור, גם לשיטתנו. פינוי זה לא שירות. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> השאלה מה נדרש כדי שתוכלו לעשות את זה ולתת מענה לכנראה אלפי אם לא עשרות אלפי אנשים שחיים בקהילה ואין להם נגישות למרחב מוגן. וכרגע כשנסיים את החלק הזה של הדיון אנחנו נעבור לדון בתקנות ואני חושבת שחשוב להטמיע את זה בתוך התקנות כי כרגע הנוסח זה 'ככל האפשר' ו'ככל הניתן'. אנחנו רוצים להטמיע נוסח שמצד אחד ייתן לכם את המנדט ואת התקציבים ואת כל מה שנדרש, שתוכלו לעשות את זה באמצעות הלשכות לשירותים חברתיים, ומצד שני שזה יהיה מחייב ולא משהו שיישאר לרצונו הטוב או הפחות טוב של מישהו. ממש חשוב שתהיו בתוך הדבר הזה כרגע, גם במיידי למלחמה הנוכחית וגם כדי שנוכל, בהנחה שכנראה יהיו עוד אירועים כאלה. חשוב שזה יקרה. אני יודעת שיש נוהל שנותן סמכות לרשויות מקומיות, במקרה שבתים נפגעים מטיל יש להם ואוצ'ר שהם יכולים לפנות למלונות, צריך להרחיב את זה גם לגבי אנשים שאין להם מרחב מוגן נגיש. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> אני רק אגיד שלא מדובר בעשרות אלפים, מדובר בכ-800,000 איש על פי מבקר המדינה ואנחנו מניחים שהנתונים שלו הם די מדויקים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עדית, הפער בין הרצוי למצוי הוא גדול ואנחנו צריכים לבנות על המצוי, כן לתת את סדר העדיפויות, את מי אנחנו מפנים ומי לא, כי 800,000 אנשים, מדינת ישראל לא יכולה לפנות את כולם. אז יש בתים, אני עם ההורים שלי אצלי, אבל לא נפתח את זה לדיון, השאלה מובנת. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> אני אגיב, את אומרת עשרות אלפים, אני אומר שיש 800,000 איש. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> אני לא בטוחה ש-800,000 איש ירצו להתפנות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו לא בדיון. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> 800,000 איש, זה מה שמבקר המדינה אומר, אנשים עם מוגבלות ואזרחים ותיקים ללא מיגון. בגדול אנחנו מגבים את המספרים האלה, זה גם מסתדר עם ההערכות שלנו. זה לא אירוע של כמה אלפים או עשרות אלפים בודדים, זה אירוע עצום. לי אין מנדט לפנות, כמו שאמרתי, אבל בדיונים פנימיים אני יודע להגיד את עמדתי שאנחנו חושבים שצריך לפנות את האנשים האלה או לתת להם פתרונות, אבל זה לא אירוע של מה בכך. אני לא חושב שזה אירוע של ועדת העבודה והרווחה, כמובן קולכם צריך להישמע, וגם קולנו צריך והוא נשמע היכן שהוא צריך להישמע, אבל זה אירוע מאוד מאוד מז'ורי, לא אירוע כל כך פשוט. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל בכל זאת תסכים איתי, אני לא מדברת על 800,000, אני חושבת שגם אנחנו כחברה יש עלינו חובה, ואני חושבת שהמשולש הקדוש זה הממשלה, זה משרד הרווחה לצורך העניין, זה השלטון המקומי וזה החברה עצמה, שכל אחד מאיתנו צריך לדאוג לאנשים סביבנו ולהביא אלינו הביתה את האנשים שאין להם. המדינה לא יכולה לדאוג ל-800,000, להזיז אותם ממקום למקום באירועים שכאלה, אבל כן עדיין 800,000 מול 267, יש פער עצום. אז תסכים איתי שאולי צריך להגדיל את הסמכות שיש לך, כי יש לך היום סמכות. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> חד משמעית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היא מאוד קטנה, היא מאוד ממוקדת, אמרת בעדינות שאתם מצליחים להוציא כמה וכמה, והנה 267 או משהו כזה הוצאתם. אז השאלה שלי, אני מרחיבה את השאלה של שתיהן, איך מגדילים את זה, איך נותנים לך את הסמכות שתהיה מוגבלת, אני לא אתן לך 50 מיליארד שקל שתפנה לי את כל ה-800,000, אבל בטווח יש עוד משהו. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> כמו שאמרתי, עמדתנו היא שצריך לפנות אנשים מהקהילה, רק צריך לגדר את זה בצורה כזאת שזה באמת יהיה יעיל ואפקטיבי וגם שבצד השני יש לי לאן לפנות אותם. פתחתי את הדברים ואמרתי שטבענו את המושג כלכלת פינויים. זה אירוע, זה לא כלכלה מבחינת כסף, זה מבחינת מקומות שאני יכול, מצאי החדרים או המיטות אל מול דרישה לפנות ומה סדרי העדיפויות. המשרד עוסק בזה, לא רק עכשיו במלחמה, אנחנו עוסקים בזה הרבה ומעלים את הנושא הזה לדיונים במסגרות שונות בתוך הממשלה. להגיד שיש לי פתרון כאן ועכשיו לא, אבל כבר שנתיים המשרד עוסק בסוגיה הזאת. << אורח >> רבקה ליאון זדה: << אורח >> אבל יש פתרונות שהיום לא מקודמים בגלל פערים תקציביים, למשל העניין של הדיורים המוגנים. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> ולמשל מלונות. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> קשישים סיעודיים לטעמי זה משרד הבריאות, אלא אם אני לא מבין מה את אומרת. וגם משרד הבריאות מפנה קשישים סיעודיים לפי הקריטריונים שלו. אבל עוד פעם אני חוזר ואומר, החדרים בדיורים המוגנים שנמצאים אצלי, בפול שלי, אני מנהל את כל המצאי הזה, זה לא מצאי גדול ואני צריך כל הזמן לחיות במתח מה קורה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הקשישים שנמצאים בדיור מוגן, הם כן תחת משרד הרווחה? << אורח >> רבקה ליאון זדה: << אורח >> אולי אני אבהיר למה אני מתכוונת. יש את הקשישים הסיעודיים עם מטפל שחיים בקהילה, שנכון, הם תחת אחריות משרד הבריאות, אבל משרד הבריאות בכלכלת הפינויים שלו, יש לו תעדוף אחר, ואני מבינה שכן נמצא פתרון בתוך משרד הרווחה ואני מבינה שהפתרון הזה, להעביר ליחידות פנויות בדיורים המוגנים שהמשרד נמצא איתם בהתקשרות, הוא נחסם בגלל בעיות תקציביות, בגלל שאין אישור של האוצר. זה מה שאני מבינה מאחורי הקלעים. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> אני מעדיף לא להגיב על זה, כי זה קצת להגיד משרד הבריאות לא יודע לפתור, בוא תפתור אתה. אני יכול להגיד שאנחנו פועלים, כולל אל מול משרד השיכון, בלקבל דיורים בדיור הציבורי, אנחנו משמישים אותם ומאפשרים מעבר של אזרח ותיק והמטפל שלו, ואני גם מוצא פתרונות לאנשים נוספים, אבל אני לא יכול להתמודד גם עם סוגיות של משרד הבריאות. הם לא נמצאים כאן, אז זה לא הוגן, אני לא רוצה לפתוח את זה לדיון, אבל בלי ספק סוגיית הפינויים היא סוגיה מאוד כבדה ומשמעותית. << אורח >> אילת לוין: << אורח >> קודם כל תודה רבה על הסקירה, אנחנו עובדים איתכם, אנחנו מכירים, מגיעות פניות אלינו של אנשים שמבקשים פינוי ואנחנו בקשר ישיר איתכם. רציתי רק לחדד, לגבי ה-267 אנשים שכן הצלחתם לפנות, שכמובן זה מעט מאוד, לחדד שזה פתוח גם לאנשים עם מוגבלות שלא מוכרים על ידי משרד הרווחה, נכון? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> ברור. << אורח >> אילת לוין: << אורח >> וגם מוקד הפניות שלכם? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> ברור. << אורח >> אילת לוין: << אורח >> כלומר זה כלל האנשים עם מוגבלות במדינת ישראל. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> כמובן. גם האזרחים הוותיקים, רק מיעוטם רשום אצלנו, אבל כל האזרחים הוותיקים יכולים לפנות והם גם מקבלים שירותים גם בשגרה, ודאי במרכזי הפינוי וכן הלאה. << אורח >> אילת לוין: << אורח >> אז גם האנשים שמקבלים שירותים ממשרד הבריאות. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> כן, אם הם פונים אליי ממשרד הבריאות אני מפנה אותם למשרד הבריאות ומשרד הבריאות נותן על בסיס המענים שיש לו. יש לנו חמ"ל אחוד, בריאות ורווחה, שעוסק בפינויים מהקהילה. אם הוא סיעודי והוא מטופל של משרד הבריאות הוא עובר לחמ"ל משרד הבריאות. אבל הם לא פה ואני לא רוצה לדבר בשמם, זה נשמע לי לא הוגן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, אבל אם אתה מדבר על חמ"ל אחוד, אז אולי צריך לעשות דיון עם עבודה ובריאות. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> אנחנו יודעים לעבוד ביחד. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> בוקר טוב. קודם כל אני רוצה להצטרף לתודה לעובדים הסוציאליים, הם עושים עבודה מבורכת וחשובה. אני רוצה לנצל את הבמה היום בשביל לפנות מכאן לפיקוד העורף וגם לינון אהרוני, המנכ"ל, שעושה עבודה נהדרת, אני רוצה להתייחס לעניין של השינויים בהנחיה המקדימה ביומיים האחרונים, אני מדבר על ההתרעה. הרעיון לצמצם את ההתרעה הוא בעיניי רעיון גרוע מאוד, אני מבין את ההיגיון והרצון להקל על השגרה, אבל בסוף זה עושה את הפעולה ההפוכה בדיוק, זה מונע להתכונן וגורם לחרדה, בסוף זה גם מסכן חיים. כמובן בעיקר אנשים עם מוגבלות ואזרחים ותיקים שזקוקים לזמן הנוסף הזה הרבה הרבה יותר מאחרים, בטח כל אלפי האנשים שצריכים לרדת או לחדר מדרגות או למקלט ציבורי. אני יכול להגיד לך מניסיון, היום בלילה קיבלנו אזעקה בלי התרעה מוקדמת, ההורים המבוגרים שלי כמעט נפלו, אני בטוח שהם לא היחידים, ולכן אני מאוד מאוד מבקש ככל הניתן מעל הבמה החשובה הזאת שפיקוד העורף יחשב מסלול מחדש. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> אחד הדברים שאני רוצה להעלות פה, משהו אחד קטן, בירושלים יש מרחבים מוגנים שעיריית ירושלים פתחה אותם והכניסה אליהם היא בתשלום אם אתה נכנס עם כיסא גלגלים. הכניסה הרגלית היא כמובן ללא תשלום, אבל אדם על כיסא גלגלים לא יכול להיכנס ברגל אלא רק עם הרכב והכניסה עם הרכב היא בתשלום. אני מדברת על חניון ספרא, על חניון מנורה, אני מדברת על כל החניונים של עיריית ירושלים שהם מרחבים מוגנים רשמיים של העיר. אתמול הייתי בירושלים ולא יכולתי להיכנס למרחב מוגן בלי לשלם על זה כסף, זה דבר לא הגיוני והוא חייב להיות מבוטל ברגע זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם אני מבינה נכון, אסתר, מה שאת אומרת זה שהעירייה פתחה את החניון כמרחב מוגן, מי שמגיע ברגל, אף אחד לא גובה ממנו והוא מגיע למרחב המוגן, ומי שנאלץ עקב נכותו או מוגבלותו להיכנס עם רכב אז הוא בעצם משלם על חניה. עזבי רגע אדם רגיל, גם אדם רגיל ישים את האוטו בחוץ וייכנס רגלית, שזה גם נשמע לי אבסורד. אתה מכיר את האירוע, ינון? << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> האמת שלא, ומאוד מפתיע אותי. ראש הרשות, זה פרומיל בתקציב שלו, אין לזה משמעות. זה נראה לי מוזר מאוד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם יהיה פה את השלטון המקומי נשאל את השאלה הזו, ואם הם לא נמצאים פה נברר. << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> קודם כל, ינון, תודה ענקית לך, לשר ולכל המנהלים והעובדים של המשרד וכמובן העובדות הסוציאליות, נרתמתם למשימה בשנתיים האחרונות וגם עכשיו. אבל אחרי שאמרתי את זה, צריך להבין שכולם אומרים את זה בחצי פה, יש ציבור, אתה אומר 800,000, של אנשים בקהילה שלא ממוגנים. כידוע לך, אנחנו פונים בעניין הזה כבר שנים ועדיין לא נעשתה תוכנית ואף מנהל לא לקח אחריות על הובלה של איך מתנהגים באירוע הזה בתוכנית מראש ואיך בזמן אמיתי. הוואקום הזה, כידוע לך, האפוד הסגול של עמותת נגישות ישראל כן מסייע וכן מפנה ועושה את זה עכשיו בעזרת תרומות, אם כי במלחמה הקודמת נמצאו לזה תקציבים מטעם המדינה. אני חייב להגיד שאני חולק על המספר 800,000, כי בתוך ה-800,000 יש כאלו שזה קריטי עבורם, של סיעודיים או על גבול הסיעודיים, או גם אם הם עצמאיים הם עריריים, חסרי משאבים, ללא מיגון. יש הרבה שבכלל לא רוצים להתפנות, יש הרבה שיש להם אלטרנטיבות אחרות. רוב הפתרונות שמציעים היום, כמו הפתרונות שלכם, גם לקשישים וגם למוגבלויות, זה למוגבלויות קלות. אנשים עם כיסאות גלגלים ומוגבלויות קשות לא יכולים לישון במיטות שדה, לא יכולים בלי העזרים הרפואיים שלהם, בלי פרטיות, ועדיין אין מענה לתחום הזה. אני פונה אליך, פשוט עצה טובה, בוא תן לנו עצה טובה איך אפשר סוף סוף לייצר פתרון מסודר, מנוהל, למיידי עכשיו וכמובן לטווח הארוך. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> אני כרגע תודה לאל לאור הפעילות שעשיתי במרפאה לבריאות הנפש, כרגע היא פתוחה. אין מספיק רופאים פה וחסר לנו פה רופאים וזו שעת חירום. בשגרה אין לנו פה מספיק רופאים. אני מדבר מהמרפאה עצמה ואני צריך שאתם תעזרו לנו פה עם הסיפור הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, זה לא כל כך משרד הרווחה, אבל מאה אחוז. רשמנו ונברר את האירוע. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> תודה רבה על הדיון ועל הסקירה. אני רוצה להתייחס לשני דברים קטנים. אני מעריכה מאוד את העובדה שהמשרד מקצה תקציבים למדריכים או לאנשי צוות נוספים בפנימיות או בהוסטלים, אבל אנחנו יודעים שיש בעיית כוח אדם בשגרה. זה יופי שיש כסף, אבל אין מי שיעבוד בגלל ענייני השכר שאנחנו מכירים. בפועל אני מכירה אפילו מקרים שבהם מפנימיות מעוז פוסט אשפוזיות שולחים נערים ונערות הביתה כי בתכלס אין להם איך לתת להם סיוע וזה מקשה מאוד על הפנימיות וצריך לתת על זה את הדעת. זה יופי שהמשרד מקצה כספים, אבל צריך להסתכל האם הכספים האלה הולכים באמת לאנשי צוות נוספים או שהם לא מנוצלים כי אין מי שיעבוד במקומות האלה. הדבר הנוסף שרציתי להתייחס אליו, אנחנו מדברים פה על המענים שנותנים בחירום, אבל אנחנו יודעים שגם בשגרה יש מענים שלא ניתנים, אז אני באמת תוהה איך אפשר לתת בחירום מענה שאפילו בשגרה לא מצליחים אותו, שוב בגלל עניינים של כוח אדם. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> יש לך דוגמה למענים שגם בשגרה לא מצליחים לתת? רק להבין על מה את מדברת. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> כן, למשל אתה אומר, מתוך הפנימיות או המעונות שהיה צריך לפנות פינינו למקומות אחרים שיש לנו. אנחנו יודעים שבשגרה אנשים לא מצליחים להיכנס למסגרות כי אין מקום, אז איך יכול להיות שיש פתאום מקום לפנות? << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> אפשר עוד שאלה קטנה בעניין מסגרות? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עדית, אם זה ממש קריטי וחיוני והכרחי אז כן, אם לא, אז אני רוצה שהוא ישיב ונתקדם לנושא הבא. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> שאלה עניינית, האם אתם יודעים בכמה מסגרות אין מיגון תקני? אני יודעת שבמלחמה הקודמת הייתה בעיה גם במקומות שהיה מיגון להעביר את האנשים מהמיטות שלהם למרחב המוגן כשיש אזעקה. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> אני לא יודע מה המספר, אני מיד אברר את זה ואני אעדכן, אני לא רוצה להגיד סתם, אבל אנחנו בתוכנית רב שנתית מתמודדים עם המיגון של כל המסגרות החוץ ביתיות של משרד הרווחה. כמו שאמרתי פה, הושקעו 150 מיליון שקל וכבר יש בתקציב עוד 70 מיליון שקל לטיפול בזה. אני אומר לכם באחריות מלאה, כשהתקציב הזה יסתיים, נבצע את כולו ויישארו עוד מסגרות אנחנו נדאג להביא תקציב נוסף לזה. כמו שפתחתי, יש לנו לא מעט אתגרים תקציביים, אבל אני חושב שבמשרד האוצר יש הבנה ואוזן קשבת לסוגיות של רווחה. סוגיית הפינוי, אני לא אחזור על זה שוב, אני רק יכול להגיד פה שזה מעסיק אותנו מאוד ואנחנו משמיעים את קולנו מעל כל במה שהיא רלוונטית. לגבי מסגרות חוץ ביתיות של משרד הרווחה, 70% מהמסגרות כבר ממוגנות מלא ואנחנו ממשיכים למגן את השאר. לגבי סוגיית פנימיות המעוז. פנימיות המעוז זו סוגיה מאוד מאוד כבדה ומשמעותית במשרד הרווחה והיא גם די חדשה במשרד הרווחה. בימים אלו ממש מתקיימים אצלי דיונים גם על שיפור מודל ההפעלה של הפנימיות האלה וגם בחינה של הכנסת כוח אדם נוסף וכך הלאה. לעניין העובדה שאין מספיק כוח אדם, היו פה כמה דיונים בוועדה, אני דיברתי על זה בהרחבה, אני רק אגיד בקצרה, זה נכון, כל משק התעסוקה העולמי נמצא במשבר, אם בעבר משק העבודה היה מוטה מעסיקים, היום הוא מוטה עובדים ומאוד קשה לגייס עובדים בכל התחומים, בוודאי בתחומי הטיפול השונים, שזה רפואה, חינוך, רווחה. מאוד קשה לגייס אנשים, אנחנו פועלים במערכת הרבה כדי לשפר את התנאים של העובדים השונים שלנו, זה לא רק תנאי שכר, זה גם, בוודאי, יושבת פה נציגת האיגוד, אבל זה לא רק. אנחנו עובדים קשה על שיפור התנאים הפיזיים של העובדים הסוציאליים ושל המדריכים אצלנו, אנחנו עובדים מאוד על ההכשרות שלהם ובניית מסלולי קריירה בתוך המערכת כדי שאנשים ירצו לבוא לעבוד במערכת שלנו כי זה ישתלם להם, וגם עובדים על השכר. אז טיפלנו בשכר העובדים הסוציאליים, שאני אומר לך, גברתי היו"ר, זה לא מספיק, זה לא בדמגוגיה, השכר שלהם עדיין לא מספק, עדיין צריך לשפר את השכר של העובדות הסוציאליות, אבל גם שכר המדריכים, גם זה נדון פה בוועדה הזאת ואמרתי שבשנת 2026 בהתאם לתקציב שיהיה נרצה לשפר את שכר המדריכים בפנימיות וזה גם יסייע. אני יכול להגיד שגם למדריכים יש לנו תוכנית שלמה, רחבה ומקיפה ביחד עם איגוד הפנימיות, פורום הפנימיות, שכולל הכשרות, מסלולי קריירה, מלגות וכך הלאה, הרבה מאוד פעולות שאנחנו עושים כדי למצב את תפקיד המדריך בעולמות הרווחה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> באמת תודה ענקית לך, ינון, גם על ה - - - << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> אני ממש מודה לך על ההזדמנות. דחיתי את הדיון הבא ברבע שעה וגם היא נגמרה לי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי, אנחנו עוד נקרא לך, אתה תצטרך ואני מניחה שגם תרצה להגיע עוד כמה פעמים ואנחנו בהחלט נשמח בנוכחותך, היא בהחלט חשובה ותודה על כל מה שאתה עושה, תודה לכל המשרד. << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >> תודה רבה לכולכם, יישר כוח, ותודה רבה לעובדים הסוציאליים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, רועי, תודה לכולכם וכמובן תודה לעובדים והעובדות הסוציאליים. זה היה ממש מן הקצת שבקצת, אפשר לקיים על זה דיונים על דיונים ולא נסיים. אנחנו נעבור לדיון בהצעת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (צרכים קיומיים וחיוניים במצב חירום), התשפ"ה-2024. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אנחנו בפרק ז' שעוסק בנגישות לשירותים שונים. יש את סימן א', לגבי הביטוח הלאומי, שקראנו בדיון הקודם ודנו בו. יש את סימן ב', ששם סיימנו, זה נגישות לשירותי בנקאות, הגענו עד לתקנה 33 ועכשיו אנחנו בתקנה 34, שזה סימן ג', נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל. אני אקריא. הגדרות 34. בסימן זה – "דרך נגישה" – לפי חקיקת הנגישות למקום ציבורי "חברת דואר ישראל" – החברה כהגדרתה בחוק הדואר; "חוק הדואר" – חוק הדואר, התשמ"ו-1986; "יחידת דואר" – כהגדרתה ברישיון הכללי לחברת הדואר בע"מ למען שירותי דואר, שירותים כספיים מטעם חברת הבת ושירותים אחרים, למעט מרכז מסירה כהגדרתו ברישיון הכללי האמור; "שירות כספי" – שירות מהשירותים הכספיים כמשמעותם בסעיף 88א(א) לחוק הדואר; "שירות כספי נייד" – שירות כספי שמסופק במפגש פנים אל פנים וניתן לנייד אותו ממקום למקום, כגון באמצעות כלי רכב; "שירות נגיש" – שירות שמתקיימות לגביו תקנות נגישות לשירות שחלות בשגרה על יחידת דואר, על מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים או על שירות כספי נייד, לפי העניין. נגישות לשירותים כספיים של חברת דואר ישראל 35. ניתן במצב חירום שירות כספי ביחידת דואר, יתקיימו הוראות אלה: (1) אם השירות כולו או חלקו אינו שירות נגיש עקב מצב החירום – תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כדי שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל את השירות ביחידת הדואר באיכות וזמינות דומות כפי שיש לציבור; (2) אחד מאנשי צוות יחידת הדואר יסייע לאדם עם מוגבלות שפנה אליו לצורך קבלת שירות כספי והציג עצמו כאדם עם מוגבלות, במקום בולט לעין ביחידת הדואר, ליד איש הצוות המיועד לסייע כאמור, יימצא שלט שיהיה רשום בו: "סיוע לאדם עם מוגבלות"; בשלט יתקיימו הוראות ת"י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים באופן הצבת שלטים חזותיים (2.1.4) ובעיצוב השלטים החזותיים. נגישות לשירותים כספיים ניידים במצב חירום 36. הפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום שירות כספי נייד, יתקיימו לגבי השירות התנאים המפורטים להלן, ואולם אם סברה חברת דואר ישראל שלא ניתן לקיים את ההוראות האמורות עקב נסיבות מצב החירום, תספק חברת דואר ישראל התאמות נגישות חלופיות סבירות בנסיבות מצב החירום, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לקבל שירות כספי נייד באותה איכות וזמינות לפחות כפי שיש לציבור: (1) בעת שהשירות פועל, קיימת דרך נגישה שמובילה ממקום שבו יכול נוסע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, למקום קבלת השירות; אורכה של הדרך האמורה לא יעלה על 100 מטרים; (2) השירות הוא שירות נגיש. פרסום מידע 37. (א) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי יחידות הדואר שפתוחות לציבור במצב החירום וניתן בהן שירות כספי, תפרסם חברת דואר ישראל את כל המפורטים להלן, ורשאית היא לפרסם את המידע שלהלן יחד עם הפרסום האמור: במקומות אחרים הורדנו את ה'רשאית', אלא דרשנו שהפרסום לכלל הציבור יהיה יחד עם הפרסום לגבי הנגישות, כדי להקל על קבלת המידע הזה. (1) אחת מאלה לפי העניין: (א) אם קיימת דרך נגישה לפי חקיקת הנגישות למקום ציבורי שמובילה משטח הציבורי שגובל במגרש שבו נמצאת יחידת הדואר ובכלל זה מדרכה, לכניסה ליחידת הדואר, וממנה לעמדות השירות – "קיימת דרך נגישה המובילה עד לפתח יחידת הדואר וממנו לעמדות השירות"; (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) – "לא קיימת דרך נגישה המובילה עד לפתח יחידת הדואר"; (2) אחת מאלה לפי העניין: "קיימת דרך נגישה מכניסה ליחידת דואר לתוך מרחב מוגן", "לא קיימת דרך נגישה למרחב מוגן"; בוצעו במצב חירום שינויים בקשר למרחב המוגן של יחידת הדואר – תספק חברת דואר ישראל מידע עדכני בשפה פשוטה לפי פסקה זו ככל האפשר בנסיבות מצב החירום; (3) אחת מאלה לפי העניין: "קיים שירות נגיש ביחידת דואר", "השירות ביחידת דואר אינו נגיש"; (4) אם השירות בסניף כולו או חלקו אינו נגיש – "יחידת הדואר מספקת התאמות נגישות סבירות לפי מצב החירום", וכן יצוין, בשפה פשוטה, אם ניתן לקבל את השירות שלא בסניף בצורה אחרת. (ב) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי מכשירים אוטומטיים למשיכת מזומנים שפועלים במצב חירום, תפרסם חברת דואר ישראל את כל המידע להלן, ורשאית היא לפרסם את המידע שלהלן יחד עם הפרסום האמור: (1) אחת מאלה לפי העניין: (א) אם קיימת דרך נגישה לפי חקיקת הנגישות למקום ציבורי שמובילה מהשטח הציבורי שגובל במגרש שבו מותקן המכשיר ובכלל זה ממדרכה או שביל ועד למכשיר – "קיימת דרך נגישה המובילה עד למכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים"; (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) – "לא קיימת דרך נגישה המובילה עד למכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים"; (2) אחת מאלה לפי העניין: "השירות במכשיר נגיש", " השירות במכשיר אינו נגיש"; (ג) פרסמה חברת דואר ישראל מידע לגבי שירות כספי נייד שפועל במצב החירום, תפרסם חברת דואר ישראל את כל המפורטים להלן, אם המידע קיים בידי חברת דואר ישראל בנסיבות מצב החירום, ורשאית היא לפרסם את המידע שלהלן יחד עם הפרסום האמור: (1) אחת מאלה לפי העניין: (א) אם קיימת דרך נגישה לפי חקיקת הנגישות למקום ציבורי שמובילה ממקום שבו יכול לנסוע שהוא אדם עם מוגבלות לרדת מרכב, וממדרכה סמוכה, אל המקום שבו ניתן שירות בנקאי נייד – "קיימת דרך נגישה שמובילה לשירות בנקאי נייד"; זה שירות בנקאי נייד, לא שירות כספי? << אורח >> זיו ברק: << אורח >> שירות כספי. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> (ב) אם לא מתקיים האמור בפסקת משנה (א) – "לא קיימת דרך נגישה שמובילה לשירות כספי נייד"; (2) אחת מאלה לפי העניין: "השירות הכספי הנייד נגיש", "השירות הכספי הנייד אינו נגיש", "חלק מהשירות הכספי הנייד אינו נגיש"; (3) אם לא מתקיים האמור בפסקה (1)(א) או שהשירות הכספי הנייד אינו נגיש, כולו או חלקו, עקב נסיבות מצב החירום – "חברת דואר ישראל מספקת לפי מצב החירום התאמות נגישות סבירות לשירות הכספי הנייד". (ד) פרסום המידע לפי תקנות משנה (א) עד (ג) ייעשה בכל אחד מאלה לפחות שפועלים במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית: (1) בדף המיועד לענייני חירום באתר האינטרנט של חברת דואר ישראל; (2) במוקד המידע הטלפוני שמפעילה חברת דואר ישראל; (3) באופן אחר שבאמצעותו חברת דואר ישראל מעבירה מידע לציבור לגבי פעילותם של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, במצב חירום או לצורך התגוננות אזרחית. (ה) מידע כאמור בתקנות משנה (א) עד (ג) ייכלל גם במידע שמפרסמת חברת דואר ישראל ציבור בשגרה לגבי פעילותם במצב חירום של יחידות הדואר, המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים או השירותים הכספיים הניידים, לפי העניין, אם הוא ידוע בזמן הפרסום. (ו) פרסם משרד התקשורת מידע לציבור בקשר לשירותים כספיים שמפעילה חברת דואר ישראל במצב חירום, והמידע נוגע לאמור בתקנה 36 או 37, יכלול המידע לציבור גם מידע לפי תקנה זו, לפי העניין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נתחיל מהדואר. << אורח >> זיו ברק: << אורח >> אין לנו הערות לנוסח הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז אנחנו נתחיל מיובל וגנר בזום. << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> יש פה איזה ברייקינג ניוז שהיום התפרסמה החלטת ממשלה על תקצוב לרשויות לרכש מיגוניות כדי להגן על העורף, אממה? מילה אחת חסרה שם, שהמיגוניות שהם רוכשים יהיו נגישות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> פיקוד העורף בדיון פה, תיכף נשמע אותו, הוא הסביר שהם כבר לא קונים לא מונגשות, כשאומרים מיגונית אומרים מיגונית מונגשת. זה היה בדיון הקודם, אם אני לא טועה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> היום אנחנו לא דנים בסעיף המיגוניות שכבר נקרא בוועדה, וכמו שאמרת וציינת, פיקוד העורף רוכש היום מיגוניות מסוג אחד שהן מיגוניות נגישות, יש סוג שני שיש מדרגה שצריך להנגיש ברמת הרשות, אבל אני לא רוצה להיכנס לזה עכשיו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בדיוק, לא בזה עסקינן. << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> לגופו של עניין לנושא של הדואר, יש פה שאלה שלא ברור לגביה, האם כל סניפי הדואר נפתחים או בזמן חירום נפתחים רק סניפים שיש בהם מיגון? שאלה עקרונית שלא הבנתי אותה מהתקנות. הערה שנייה, בהקשר של הבנקים, לא רק הדואר, זה שהמון אנשים עם מוגבלות, אנחנו יודעים איך זה במלחמה הנוכחית, או מפחדים לצאת מהבית בכלל לשירותים, לסופר, לבנק, לדואר, לתרופות, או שלא יכולים. כמו בצפון עכשיו, הם לא יכולים להוציא את האף מהבית, לכן כל פתרון שלא נותן גם מענה של עד הבית, למוגבלויות הקשות, העריריים, שאין להם מי שיביא וייקח להם, חייבים לתת לזה מענה, אחרת ביודעין מייצרים פה צורך אדיר שיעלה לנו בהמשך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הבנתי איך זה קשור לבנק הדואר, אתה מדבר על תרופות. << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> פה אני אומר הדואר, אם את צריכה לקחת כסף מהדואר או אתה צריך לשלם או אתה צריך כל שירות בדואר, אם אתה לא יכול להגיע לדואר אתה צריך לקבל את השירות בדרך אחרת. כתוב בסעיף, יש פה סעיף מאוד כללי שלא אומר כלום בעצם שאומר שאם הדואר לא יכול הוא ימצא חלופות. אני לא זוכר בדיוק איזה סעיף זה במספור, אבל זה כללי מדי ולא מחייב. נקודה אחרונה, הפרסום. אני שוב מזכיר לכולם שגם הדואר נכון להיום מחויב לפרסם את הסדרי הנגישות שלו בדף הסדרי נגישות ובאופן קבוע ואנחנו חושבים שבנוסף למדור חירום, שמדור חירום נפתח בחירום, גם בשוטף הדבר הנכון שבמדור הזה – חייבים להבין, אנשים עם מוגבלות רגילים כבר היום לחפש מידע בדף הסדרי נגישות של הדואר או של כל גוף אחר. שם צריך להיות גם המידע האם הסניף הוא עם מיגון, בלי מיגון, ודברים נוספים שנעשים. דבר אחרון מבחינת פרסום, לעניות דעתנו לא מספיק הפרסום בדרכים המקובלות, צו חירום לפעמים דורש פרסום בעיתונות או בדרכים נוספות תקשורתיות כי עכשיו לצפות שכולם יידעו ללכת דווקא לדף של בנק ישראל, כמו שהיה בדיון הקודם, כדי לחפש בנקט או לחפש איזה סניף פתוח, או ללכת לאתר של הדואר במקרה הזה, יכול להיות שצריך לחייב את הדואר במקרה הזה, בנקים מהסעיפים הקודמים, גם בפרסום בתקשורת הארצית/התקשורת המקומית. << אורח >> זיו ברק: << אורח >> קודם כל כפי ששאלת, יובל, האם כל הסניפים שלנו נפתחים, אז התשובה היא לא, יש לנו סך הכול 370 יחידות דואר פעילות היום ועכשיו כשאנחנו בתוך מצב חירום סדר גודל של 300 יחידות נפתחות. ההחלטה היא לפי כללי פיקוד העורף, פיקוד העורף קובע בכל מצב לחימה באיזה מצב מיגון צריכות להיות יחידות הדואר שנפתחות. עכשיו אנחנו במצב הגבוה ביותר, מצב 4 או משהו כזה, שזה צריך להיות מיגון תקני. כשמדובר על מיגון תקני אנחנו צריכים לוודא שסמוך ליחידת הדואר, ביחידת הדואר וכו' יש מיגון תקני ברמה של ממ"ד או מקלט. אין את זה עבור כל יחידות הדואר, יחידות הדואר ברובן זה זכיינים, אנחנו קוראים לזה סוכני דואר שהם שוכרים חנות ברחוב מסחרי וכמו שלא לכל חנות יש מקלט או פתרון מיגוני אז גם לא לכל יחידת דואר. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> אבל הם נותנים שירותים כספיים של בנק הדואר? << אורח >> זיו ברק: << אורח >> בדואר ישראל באותו אשנב מקבלים גם שירותי משלוח דואר וגם שירותים כספיים של מה שהיה בעבר קרו בנק הדואר, זו המכות של בנק הדואר, שהוא פועל מתוך יחידות הדואר, אין מקום שהוא רק לשירותים כספיים. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> לא, אבל החנויות האלה? << אורח >> זיו ברק: << אורח >> הן מספקות. כלפי הלקוח הוא רואה דואר, הוא לא יודע שזה זכיין או עובדים שלנו, אבל 70% זה זכיינים ששוכרים חנויות ומפעילים שם יחידת דואר לכל דבר ועניין. אבור רובן הגדול יש פתרון מיגוני, גם במיגון תקני שזה המצב הקיצוני ביותר, ועובדה היום אנחנו מפעילים 300 מתוך 370 וודאי אלה היחידות הגדולות יותר. אם יורדים, כמו שהיה לאורך חרבות ברזל לעתים, מצב שבו דורשים רק מבנה או כל מיני הקלות נוספות, אז אנחנו יכולים לפתוח כמעט את כולן ומהבחינה הזאת אין בעיה והיחידות פועלות כשגרה. אנחנו גוף שמחויב כבר לפי חוק שוויון לאנשים עם מוגבלויות שכל היחידות שלנו יהיו נגישות, וזה אחד התנאים לפתיחת יחידת דואר שהיא נגישה לכל דבר ועניין ומרגע שהיחידה נפתחת אפשר לקבל בה שירות כרגיל. מה שכן, בשביל זה התקנות כאן נקבעות, לא תמיד הפתרון המיגוני הוא נגיש. אם למשל הפתרון הוא מקלט של בניין סמוך שצריך לרדת אליו במדרגות או כל פתרון אחר, לא תמיד הוא נגיש ולא תמיד אפשר להבטיח שהוא יהיה נגיש כי לפעמים הפתרון לא נמצא בנכס שלנו אלא בחלק המשותף של הבניין או אפילו בבניין סמוך וכו', ובחלק מהמקומות בכלל אין פתרון נגיש. בשביל זה אנחנו בוודאי מסכימים לנוסח של התקנות שאנחנו נפרסם בכל מקום האם הפתרון המיגוני הוא נגיש או לא נגיש. הייתה פה עוד שאלה של יובל לגבי אנשים שמפחדים לצאת או אולי לא יכולים לצאת מהבית, אז אנחנו מדברים פה על שירותים כספיים שזה בדרך כלל אחד משני שירותים של או משיכת כספים במזומן או תשלום במזומן של חשבונות, כל השאר אפשר לעשות בדיגיטל. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> יש אנשים עם מוגבלויות שכל השירותים הדיגיטליים לא נגישים, קשישים שכל השירותים הדיגיטליים ממש לא נגישים עבורם. << אורח >> זיו ברק: << אורח >> יש אנשים שהם לא אנשים עם מוגבלות שאוהבים להגיע אל יחידת הדואר ולבצע את כל הפעילות. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> זה עניין אחר. << אורח >> זיו ברק: << אורח >> אז קודם כל לאוכלוסייה שכן יכולה להשתמש בדיגיטל, יש לנו אתרים דיגיטליים שאפשר לבצע בהם את כלל השירותים הכספיים, למעט כמובן שירותים שיש בהם מזומן שאז חייבים להיות מול נציג שירות. כמובן שהאתרים שלנו כולם נגישים. אנחנו לא יכולים ליצור פתרון שבו עובד שלנו יגיע עם כספים לבית של לקוח מסיבות ברורות, מדובר פה במזומן. אבל מבחינת דיגיטל יש לנו את כלל השירותים וגם הסניפים שפתוחים הם נגישים וכו'. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> השאלה אם אין מקום לחייב שיהיו יותר שירותים ניידים ככל שהמצב הביטחוני מאפשר בשביל אנשים עם מוגבלות ולא אם יהיה שירות נייד אז הוא יהיה נגיש. זה מחזיר אותנו כל פעם לאותה נקודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז למה אנחנו חוזרים שוב על אותה נקודה? יהודה הסביר לנו כמה וכמה פעמים והוא יסביר בפעם המאה, לדעתי, שהנוסח שמנוסח כפי שהוא, זה לא המקום המחייב, התקנות האלה הן לא התקנות המחייבות. חלק מהתקנות פה מחייבות והחלק שאינו מחייב, פה יש את האירוע הזה שהוא לא קובע את החיוב. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> אני יודעת, אני רק אומרת שכדי להנגיש את שירותי הדואר, כאדם ללא מוגבלות אני יכולה במצב חירום להגיע לצד השני של העיר במקום שבו יש סניף דואר שפתוח באותו יום. כדי להנגיש את שירותי הדואר, לא את הניידת הספציפית, כדי להנגיש את המהות של שירות הדואר עבור אנשים עם מוגבלות צריך שיהיו יותר ניידות של הדואר שיסתובבו. << אורח >> זיו ברק: << אורח >> אבל אין כזה שירות בזמן חירום. להיפך, בזמן חירום מקשים עלינו ואומרים לנו שחייבים לתת את השירותים מתוך מקומות ממוגנים. לנו יש בשגרה במקומות שנסגרו זמנית אפשרות להגיע עם ניידת, השירותים האלה לא מתקיימים היום במקומות שבהם יש את האיום הביטחוני. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את לא רוצה שהנהג יסתכן, נכון? << אורח >> זיו ברק: << אורח >> זה לא הנהג, זה הלקוחות שימתינו בחוץ ליד הנהג. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> או הוא או הלקוחות שימתינו. היא רוצה שתבוא אליו הביתה. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> לא דווקא אליו הביתה, אבל שיבוא למקום שיש בו מרחב מוגן, שיפתח בבית אבות - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> והוא יילך עם מזוודה של כסף? יש פה דברים שהם אובייקטיבית בלתי אפשריים. אף אחד לא רוצה את הטילים, אבל כשיש טילים בתקופה מסוימת, אני לא מצליחה להמציא את הגלגל אלא אם כן יהיה פתרון שאנחנו – אני יכולה להבין, הוא לא בן אדם שיילך עם כסף ביד ויביא. זה אירוע מאתגר יותר. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> מה אני אומרת, שהחשיבה שאומרת ככל שיש שירות מסוים צריך שהוא יהיה נגיש, בהקשרים מסוימים אנחנו צריכים את האקסטרה כדי להנגיש את השירות לאנשים עם מוגבלות. ובסוגריים אני אגיד שעוד אוכלוסייה שמאוד רלוונטית לשירותי בנק הדואר זה העובדים הזרים שכל הכסף שלהם עובר דרך בנק הדואר והם קריטיים עבור אנשים עם מוגבלות במצבי חירום. << אורח >> זיו ברק: << אורח >> אבל הסניפים ברובם פתוחים והעובדים הזרים שמשתמשים בשירותים של דואר פיננסי מגיעים לסניפים הפתוחים, שברובם פתוחים, ומקבלים את השירות. גם היום, כשאנחנו במצב חירום הכי קיצוני, בדרגות החומרה של פיקוד העורף, רוב היחידות פתוחות ומקבלים שירות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. רונן ניסים בזום. << אורח >> רונן ניסים: << אורח >> ברשות הוועדה אני רוצה לחזור לתקנה 33(ט) שדנו בה בישיבה הקודמת בנוגע לבנק ישראל. בהמשך לדיון שהתקיים ולהערות הוועדה עשינו אצלנו דיון פנימי ואנחנו מסכימים לעיקרון שהוועדה התוותה שאופן הפרסום של המידע הכללי בחירום שיפורסם לציבור צריך להיות זהה לאופן הפרסום בעניין הנגישות. דהיינו אם יש פרסום מפורט מלא בעניין הסניפים, מכשירי ATM והסניפים הניידים, אז באותו אופן צריך לתת פרסום של מידע בעניין נגישות. אבל יחד עם זאת מכיוון שיש כאן פרסום על ידי הבנקים עצמם, פרסום יותר מדויק וגם כל לקוח המידע הרלוונטי אליו בהתייחס לבנק שלו, אז אנחנו כן רוצים שנוסח התקנות יתמוך גם בהחלטה לפרסם את כל המידע, לא רק המידע על נגישות, אלא גם המידע הכללי לציבור בדרך של הפניה והיינו מבקשים שהנוסח יתמוך באפשרות כזאת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמו שאמרנו אז אנחנו אומרים גם היום, אם כל המידע הוא מפורסם אצלכם בבנק ישראל כהפניה, מאה אחוז, גם ההנגשה יהיה כתוב, כל המידע, כולל הנגשה, תפנו לסניפים, אין שום בעיה. אם אתם מפרסמים פרסומים שהם מעבר להפניה לקישור, אז גם הנגשה צריכה להיות כמו שאתם מפרסמים את היתר. זה מה שנכתב בתקנות וכך זה יפורסם. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אנחנו סבורים שהנוסח כפי שהוא היום, בעצם בנק ישראל מחליט איך הוא מפרסם את זה, ככל שהוא יפרסם בדרך כזאת הוא יפרסם אותו דבר גם את המידע לפי התקנות האלה ועצם הפרסום וגם דרך הפרסום זה בעצם להחלטת הבנק. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> שני דברים. נקודה ראשונה, בעקבות הערות שהעירו מי שהעיר בפעם הקודמת והערות הוועדה ומה שנאמר היום, אנחנו בעבודה אינטנסיבית על נושא הפרסום ונביא לכאן, חבל עכשיו להתעסק עם זה. נושא שני, יובל וגנר העלה את הנושא של שירות עד הבית, אולי גם עדית רמזה לזה. אני רוצה שנבין את האירוע, שירות עד הבית זה אירוע לוגיסטי מסדר אחר לגמרי. עם אירוע כזה, לא מדבר על סוגי שירותים, וזה קמעונאות כזו או אחרת, זה מחייב קודם כל שתהיה לזה תשתית בשגרה. אני רוצה להזכיר שכאן בוועדה לפני ארבע שנים, כשנדון כאן הפרק במערכת הבריאות, שם הלכנו צעד קדימה עם נושא חלוקת תרופות הביתה, אבל רק בגלל שהייתה תשתית בעקבות הקורונה לחלוקת תרופות הביתה. לא יצרנו יש מאין ולכן גם עכשיו אני לא מציע שניכנס לאירוע. << אורח >> אילת לוין: << אורח >> רק להשלים, כמו שאמרתי גם בדיון הקודם, זה מסוג הדברים שיכולים להיפתר על ידי תומך קהילתי, אם הוא ייתן ייפוי כוח לאדם שעבורו צריך להוציא את הכסף, אם האדם מסכים לזה כמובן, אז זו אחת האפשרויות שהתומך הקהילתי יכול לסייע פה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני חייבת להגיד לך, יהודה, אנחנו נכניס את זה לאירוע. אני מדברת על התומך הקהילתי, בין אם זה יהיה דרך משרד הרווחה, המילואים שהוא עושה, או דרך משרד הביטחון, אנחנו נעשה את זה. בסופו של דבר זה יקרה, אני לא מדלגת על זה, תחזיקו את זה כל הזמן בראש, אנחנו נהיה על זה. << אורח >> אסנת יחזקאל להט: << אורח >> קצת תמוה לשמוע שיש יחידות דואר שאינן נגישות - - - << אורח >> זיו ברק: << אורח >> אני לא אמרתי את זה. << אורח >> אסנת יחזקאל להט: << אורח >> לפי התקנות זה משתמע. << אורח >> זיו ברק: << אורח >> לא, מדובר על הפתרון המיגוני שיכול להיות לא נגיש בזמן חירום וזה דבר שאנחנו מתמודדים איתו עכשיו, למשל שהמקלט של הבניין המשותף שבו נמצאת יחידת הדואר דורש ירידה במדרגות, וזה קורה. << אורח >> אסנת יחזקאל להט: << אורח >> ברור, ולכן הפרסום הוא חשוב ביתר שאת. אני מבקשת שאם יש מדיניות של צמצום סניפים בזמן חירום לפי מפתח גיאוגרפי כלשהו, שתיתן עדיפות גדולה או עדיפות ראשית לסניפים שהם נגישים ושהמיגון שבהם נגיש. אני חושבת שחשוב לציין את זה בתקנות, מכיוון שאחרת אנשים צריכים להגיע לסניף שהוא רחוק מהם, הסניף היחיד שהמיגון בו נגיש, ולא תהיה באפשרותם מכיוון שלחלק מהאנשים אין אפשרות להשתמש בתחבורה פרטית או בתחבורה ציבורית, במיוחד בזמני חירום. << אורח >> זיו ברק: << אורח >> לנו, לחברת דואר ישראל, אין מדיניות שבזמן חירום אנחנו מצמצמים סניפים. להיפך. צריך להגיד, אנחנו גוף עסקי כל סניף שלנו שסגור זו פגיעה עסקית, אנחנו בשאיפה לפתוח את כל היחידות כל הזמן, אבל אנחנו פועלים תחת כללי פיקוד העורף, זה לא כללים שיש טעם לקבוע אותן בתקנות כי זה לא נקבע פה, זה נקבע על ידי פיקוד העורף שמחליט מהי מדיניות ההתגוננות ולפי מדיניות התגוננות שקבע פיקוד העורף בסוגי המבנים והפתרון המיגוני שיש ליד כל יחידת דואר, לפי זה אנחנו מקבלים החלטה אם מותר לנו או אסור לנו לפתוח את היחידה. ככל שהכללים של פיקוד העורף יאפשרו לנו אנחנו בשאיפה לפתוח את כלל היחידות כל הזמן ולא לסגור אף אחת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אולי, אבל אסנת עדיין אומרת, השאלה אם אפשר לשלב את זה שככל שאתם מקבלים הוראה לצמצם סניפים, כמובן בתנאים שפיקוד העורף קובע, שכן סדר העדיפויות יהיה קודם כל לצמצם את הסניפים שאינם נגישים. << אורח >> זיו ברק: << אורח >> לא, ההוראה של פיקוד העורף לא אומרת לנו תרדו מ-370 ל-300, הם אומרים לנו, אנחנו - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רק סניפים שהם כאלה וכאלה אתם יכולים להפעיל. << אורח >> זיו ברק: << אורח >> ואנחנו לפי הסניפים הקיימים, בודקים כל אחד - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם הוא עומד בקריטריונים של פיקוד העורף. << אורח >> זיו ברק: << אורח >> יש לנו סניפים במקומות מסוימים שפועלים ממבנה יביל, אז ברור שסניף שפועל ממבנה יביל ייסגר. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> הם עובדים ב-100% ומקסימום גורעים, לכן מה שאסנת מציעה הוא דבר חשוב, אבל לא לכאן. כן השתמשנו בשיקול של אסנת כשעסקנו במתקני קליטה שפותחים מאפס ורוצים לעלות ל-100%, אז דרשנו כאן בתקנות שתהיה עדיפות לפתיחת הנגישים לפני הלא נגישים. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> אני רוצה להגיד כמה דברים לגבי הנושא הזה של התקנות. התקנות האלה אמורות לעזור לנו ולסייע לנו, אם זה בבנקים, אם זה בכל מקום, ונראה שכל גוף מנסה בעצם, לצערי הרב, לחפש את השורות הקטנות ואז בגלל שזה תקנות וזה לא יתחיל להיות מחייב, אני מאוד חושש מהמצב הזה. מקודם אמרת שלא קשור משרד הבריאות למשרד הרווחה, זו בדיוק הבעיה, שבגלל שהגופים לא מדברים ביחד ובגלל שמשייכים אנשים לבריאות נפשית ולא לבעיות סוציאליות נוספות אז – דבר נוסף, רציתי לפנות לינון, חבל ששכחתי את הדבר הזה, מה עושים כדי להגן על אנשים מפגיעות מיניות במקומות של הפינויים. היו המון פגיעות מיניות של אנשים שנפגעו, לצערנו הרב בגלל שלא ידעו שמסתובבים אנשים שלא אמורים להיות במלונות האלה. זה משהו שהאוכלוסייה רוצה לדעת, גם כשמורידים לתת קרקע, לממ"קים ולכל מיני דברים כאלה, שאנשים הם מוגנים ולא חס וחלילה שזה הופך להיות פגיעה כזו או אחרת. אלה נקודות שהוועדה גם צריכה לתת לנו את התשובות. גם בנושא של הפינויים, לצערי הרב יש כל הזמן בעיות בתעדוף ומשרד הביטחון בהתחלה עשה המון בעיות, אפילו לעיריית שדרות, וגרם לכך שראש העיר היה צריך לברור את האנשים, וזה משהו שצריך להיות סדור. אם עיר מתפנה אז עיר מתפנה, על כל המשמעויות הכספיות שלה. לא יכול להיות שיגידו שאין תקציב. אומר ינון שהם לא יצליחו לפנות, אבל אם יש אירוע שהוא רב נפגעים ורב עירוני, צריך לתת מענה, לא יכול להיות שנכים ייפנו אלינו לעמותות ואין לנו תשובות לתת להם. << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> אני מעדיף לא לפגוע בטמפו של הדיון, אני רק רוצה להגיד שאי אפשר לכסות את כל השירותים החיוניים כאשר מדובר באדם שנזקק לשירות בביתו. אני חוזר על העניין הזה שצריך לשלב את התומך הקהילתי בנושא הזה כדי לאפשר לקבל שירותים לאנשים שמרותקים לבתיהם באמצעות התומך הקהילתי. לייצר מנגנון משפטי בתוך התקנות שיאפשר לתומך הקהילתי לסייע לאדם לקבל שירותים כמו שירותי דואר, שירותי בנקאות, שירותים שברור שאי אפשר יהיה אחרת, שאי אפשר לצפות שהבנק עצמו או פקיד הדואר עצמו יגיע לבית של כל אדם ואדם. זו החולייה המקשרת ואני חושב שחשוב מאוד לקדם את הנושא הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מקווה שבדיון הבא כבר יהיו לנו תקנות עם הנוסח שקשור לזה. << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> רק בעניין מה שמשה אמר, סתם לדוגמה בנק לאומי פרסם שהוא נותן שירות עד הבית לקשישים מעל גיל 80, אז כן אפשרי שעסקים ייתנו שירות עד הבית אם הם רק רוצים. אבל אני רוצה להתייחס דווקא להערה של נציג בנק ישראל, כי הדיון נסגר בפעם שעברה לפני שקיבלתי את רשות הדיבור. אדם עם מוגבלות מחפש מידע, נניח על סניף בנק פתוח או על כספומט או איתור בנקט או כספומט נגיש באזור שלו. זה לא הגיוני לצפות שהוא עכשיו יחפש פעם אחת בבנק הפועלים ופעם בלאומי ופעם בבינלאומי ופעם דיסקונט. כל הרעיון היה שבנק ישראל יאגם את המידע של כל הבנקים במקום אחד וזה יאפשר גם חיפוש לפי מקום. זאת אומרת אתם עכשיו נמצאים ליד הכנסת בירושלים, אתם רוצים לדעת איזה סניף הכי נגיש עם מיגון נמצא קרוב לכנסת, תקבלו מידע על כל התמונה. זה כל הרעיון היה של לתת לבנק ישראל תפקיד. אם הוא רק נותן לי קישורים לבנק הזה או לבנק אחר לא עשינו כלום ואפשר לוותר על זה. אם רוצים לתת שירות אמיתי צריך לתת מענה כללי על כל הבנקים. זה הרעיון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יהודה או זיו, אתם רוצים להתייחס? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אני חושב שיש אזור שצריך להשאיר אותו לספקי השירות, במקרה הזה בנק ישראל צריך להחליט על מדיניות ההתגוננות במצב חירום. ואני רוצה לציין את הכיוון ההפוך, שכבר נתקלנו בזה, שרגולטור או גוף-על מתחיל לפרסם נתונים מפורטים של הגופים הכפופים והגופים המפורטים תוך כדי מהלך החירום רוצים לשנות אותם מתחילה חגיגה שלמה. לכן כדאי להשאיר את זה, יובל, בידיים של בנק ישראל ושאר הרגולטורים שהם ימצאו את הדרך הנכונה. אנחנו דואגים לאינטרסים שלנו בדיון פה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מסכימה. תודה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אנחנו עוברים לפרק ח', זמינות אמצעי הסעה לאנשים עם מוגבלות. אני אקריא את כל הפרק. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אפשר להסביר לפני? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה יכול להסביר. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> יש כאן עוד נושא מאוד חשוב, זה חוב שנולד בפרק מספר 2 שהוועדה אישרה, תהליכי פינוי וקליטת אוכלוסייה במצבי חירום, ולא רק משם, בעוד מקרים כמו אם יש מצב של מגפות או מצבים רפואיים שמחייבים פינוי או הסעות המוניות של אנשים. היה חסר לנו אז ואני מקווה להתחיל לסגור את החוב עם אמצעים שיהיו זמינים לפינוי המוני של אנשים עם מוגבלות, בעיקר אנשים עם מוגבלויות פיזיות כאלה ואחרות, אבל לא רק. מה שאני רוצה לציין, ואני אומר בשמחה, שהגענו אחרי לא מעט עבודה יחד עם משרד התחבורה והצרכנים העיקריים, שאלה הרשויות המקומיות, משרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד החינוך, להסכמה על תוכנית, שתוכן בשגרה, כיצד במצב חירום משרד התחבורה יוכל להקצות את אותם אמצעי תחבורה. החשיבה כאן צריכה להיות חשיבה פתוחה כדי שתוכלו לייצר אמצעים, האמצעים נמצאים אבל לא זמינים למי שצריך אותם בזמן אמת. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הכוונה לכלל מצבי החירום, כל מיני סוגים שונים של מצבי חירום שיכולים להיות. תוכנית משרד התחבורה 38. (א) בתקנה זו – "גוף שנדרש לאמצעי תחבורה" – משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, רשות מקומית וצה"ל; "המנכ"ל" – המנהל הכללי של משרד התחבורה, לרבות עובד משרד התחבורה שמונה על-ידו לעניין תקנות אלה; "הסעה המונית של אנשים עם מוגבלות" – הסעה של אנשים עם מוגבלות לצורך קבלת שירות מסוים במצב חירום, כגון לצורך טיפול רפואי או לצורך פינוי בני אדם ממקום שהייתם, הכול עקב חשש לחיי בני אדם. (ב) משרד התחבורה יכין תוכנית להקצאת אמצעי תחבורה עם נהגים שיוכלו להפעילם, במצב חירום, להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות לצורך סיוע והצלת חיים, שתכלול את כל אלה לפחות: (1) שימוש במגוון אמצעי תחבורה ציבורית שמיועדים בשגרה להסעת המונים, תוך מתן עדיפות לאמצעים שיש בהם נגישות לאנשים עם מוגבלות, כגון אוטובוסים עירוניים ורכבת קלה, זאת כדי להשיא (למקסם) את קיבולת ההסעה וזמינות אמצעי התחבורה במצבי חירום שונים, בפריסה גיאוגרפית ארצית; (2) שיטת פעולה להעמדת אמצעי תחבורה ונהגיהם לשימוש גוף שנדרש לאמצעי תחבורה וכוחות הצלה וסיוע שנדרשים לאמצעים אלה, במצב חירום, בשני סוגי תרחישים: (א) הסעה או פינוי מיידיים של אוכלוסייה (פינוי דחק); (ב) הסעה או פינוי מתוכנן של אוכלוסייה בכלל או של אנשים עם מוגבלות בפרט; מחקנו את הדוגמאות, כי יש כל מיני סוגים, אבל הכוונה באמת במצב הראשון זה מצב חירום בהול והשני במצב של פינוי אנשים עם מוגבלות במצבים שהם יותר לאורך זמן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ארוכים יותר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> (3) מידע שיעביר גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה בשגרה לצורך הכנת התוכנית ומידע שעל גוף כאמור להעביר למשרד התחבורה במצב חירום לצורך העמדת אמצעי התחבורה ונהגיהם לשימוש אותו גוף; (4) המידע שיעביר גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה לפי פסקה (3) יכלול לפחות הערכת כמויות האנשים שיש להסיע מאזור גיאוגרפי מסוים בישיבה, בישיבה בכיסא גלגלים או בשכיבה; (5) שיטת הפנייה במצב חירום של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה למשרד התחבורה בבקשה להעמדת אמצעי תחבורה, בכל אחד מסוגי התרחישים לפי פסקה (2), סוגי אמצעי התחבורה שיועמדו לרשות הגוף הציבורי, כמויותיהם, כיצד יועמדו לרשותו יחד עם נהגיהם, וצפי לפרק זמן להקצאתם, הכול כדי לאפשר למשרד התחבורה ניהול ביקושים והקצאת אמצעי תחבורה, יעילים במצב חירום; (6) קביעת סדרי העדיפויות בניהול ההקצאות והשימוש באמצעי התחבורה הציבורית במצב חירום, לפי זמינות אמצעי תחבורה בנסיבות מצב החירום, ובפרט קביעת מנגנון למניעת ריבוי שימושים בו-זמני במצב חירום באמצעי התחבורה שנכללו בתוכנית. (ג) משרד התחבורה יכין את התוכנית בהתייעצות משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך וצה"ל וכן בהתייעצות עם מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, ושלוש רשויות מקומיות שגודל אוכלוסייתן שונה משמעותית זה מזה. העמדת אמצעי תחבורה להסעה המונית של אנשים עם מוגבלות במצב חירום 39. במצב חירום שבו יש צורך בהסעה המונית של אנשים עם מוגבלות, יורה המנכ"ל לפי פנייה של גוף שנדרש לאמצעי תחבורה, כי יועמדו אמצעי תחבורה ונהגים שיוכלו להפעילם לשימוש הגוף שנדרש לאמצעי תחבורה להסעה המונית או כוחות הצלה שמסייעים לו, לצורך הסעת אוכלוסייה כאמור; הפניה של גוף כזה, העמדת אמצעי התחבורה ונהגים, ייעשה לפי התוכנית כאמור בתקנה 38. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לפני שאתם עונים אני רוצה את משרד התחבורה ואת יהודה, כי כתוב כאן בכמה סעיפים 'משרד התחבורה יכין', 'משרד התחבורה יעשה', למה אין מועדים? בניגוד לסעיפים אחרים שזה היה גופים ציבוריים, זה לא היה משהו קונקרטי. פה זה משהו קונקרטי שאפשר להכין אותו כבר מחר, כבר אתמול. לכן אני תוהה למה אין פה יעדים ומועדים. << אורח >> גבי נבון: << אורח >> נכון, כדי להכין תוכנית אני צריך נתונים, אני לא יכול לבוא מחר ולהגיד שאני צריך מספר אוטובוסים, 30, 40, 50 עירוניים, או רכבת קלה או דבר כזה, כי אם אני לא יודע באותו אזור גיאוגרפי כמה אנשים אני צריך לפנות ואיזה סוג מוגבלות יש להם, אם זה פיזי או - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הבנתי מה שאתה אומר. כתוב בסעיף (א) 'משרד התחבורה יכין את התוכנית', כשמדברים על תוכנית אתה אומר לי שאתה צריך מידע, בוודאי שאתה צריך מידע, אבל יש את המידע הקונקרטי ממש כשזה קורה בפועל, יש לי 12 אנשים, בוא תספק לי. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אני אסביר. מה שאנחנו נהגנו לעשות כאן בוועדה, כשאנחנו מתקרבים לקראת סוף הטיפול בתקנות נייצר לוח זמנים, לא רק לסעיף הזה, לעוד הרבה סעיפים אחרים, מתי נכנסים לתוקף הסעיפים. במקרה הקונקרטי הזה, איזה פרק זמן יעמוד לידי משרד התחבורה כדי להכין את התוכנית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הבנתי, איפה יהיה לוח הזמנים? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אנחנו נביא לדיון. << אורח >> גבי נבון: << אורח >> כמובן שבלי המידע זה קצת קשה להכין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אפשר לכתוב, אחרי שתקבל את המידע, 30 יום תוך קבלת המידע. מאה אחוז, אבל שזה יהיה תחום בזמן. << אורח >> גבי נבון: << אורח >> שימי לב, אם הייתי לבד במשרד הייתי מכין את זה בתוך 30 יום, אבל אנחנו פה כל מיני משרדים אחרים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני סתם נקבתי ב-30 יום, זה יכול להיות תוך 90 יום וזה יכול להיות תוך חצי שנה, אבל אני רוצה זמן מוגבל, שיהיה מסגור לכל האירוע הזה ושהוא יהיה תחום. אנחנו מחכים אגב, משרד הרווחה לא פה, 30 שנה לתקנות, כי כתוב 'המשרד יכין', אנחנו מחכים, הוא יכין, מתי הוא יכין? אלוקים יודע. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> גם כשיש מועד זה לא עוזר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא משנה, עדיין, בסוף אני עושה את המקסימום שאני יכולה וזה לקבוע מועד. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> נציע לוח זמנים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> איך היום זה עובד? אם היום נדרש פינוי כזה בחירום, למשרד התחבורה יש - - - << אורח >> גבי נבון: << אורח >> אני אסביר. מבחינת פינוי בחירום אנחנו מתעסקים בתחבורה ציבורית באופן שוטף. התחבורה גם היום עובדת, היא לא עובדת ב-100%, היא עובדת ב-66%, אבל התחבורה עובדת. אדם עם מוגבלות שצריך לנסוע ממקום למקום הוא נוסע כמו שהוא נוסע כל יום. פינוי המוני של תחבורה ציבורית באמצעים מיוחדים, זה לא המשרד, למשרד התחבורה אין את המנגנון לעשות את זה. עכשיו אנחנו רוצים להכין תוכנית באמצעים שיש לנו במשרד התחבורה, אוטובוסים עירוניים, עם המגבלה של אותו אוטובוס מבחינת קיבולת או מבחינת דברים כאלה, איך נכין את התוכנית הזאת שדיברנו עליה. << אורח >> אתי אברהם: << אורח >> אני רוצה להתייחס לגבי התחבורה הציבורית, לא להסעות המיוחדות, אלא כיום. נתקלנו הרבה באנשים שלא היו הודעות על סגירה של תחנות, אוטובוסים, הייתה הודעה כלשהי, אבל יש קושי לאנשים, לפעמים לא היה על תחנת האוטובוס עצמה שהתחנה בוטלה. גם בזמן שגרה זה קיים אגב, בזמן חירום זה הרבה יותר מהותי אם אדם צריך להחליט אם תחנה בוטלה ואם הוא יוצא מהבית. מאוד חשוב שהפרסום יהיה יותר מדויק ברשויות עצמן, אם יהיה איזה שהיא תקשורת ברשויות שהם יוכלו לפרסם את זה, בין משרד התחבורה לרשות עצמה. וגם אם יש דרך לדייק את זה בתחנה עצמה, כי לפעמים אנשים לא שומעים את זה בתקשורת, בדיגיטל, ואז הם מגיעים לתחנה והתחנה סגורה. מאוד הייתי מבקשת לדייק את המידע הזה על מנת שאנשים יחליטו אם הם בכלל יוצאים מהבית אם אין להם תחנה קרובה שהם יכולים לנסוע ממנה. << אורח >> גבי נבון: << אורח >> לגבי פרסום, אנחנו עובדים בתחבורה הציבורית לפי רישיונות קווים שניתנים למפעילי התחבורה הציבורית, הרישיונות האלה מפורסמים באתר משרד התחבורה, בכוכבית 8787, ב-bus.gov.il. אדם שיוצא מהבית שלו, במיוחד בעת חירום, הוא צריך לתכנן את הנסיעה שלו. גם אני בעצמי כשאני נוסע באוטובוס, אני נכנס, מסתכל אם היו שינויים בזמני הנסיעה, אם היו שינויים במסלול הנסיעה, ולפי זה אני מתעדכן. לבוא ולהגיד בכל תחנה ותחנה, מדובר על 30,000 תחנות במדינת ישראל, אם משהו מתבטל או לא, את האמצעים האלה אין לנו, אנחנו לא יכולים לעשות את זה כי השירות הוא מאוד מאוד דינמי ויכול כל יום להשתנות בצורה כזאת או אחרת. כוכבית 8787, המוקד שלנו, נותן את המידע הזה, ואם לא, אז זה באתר או באפליקציות, הן מעודכנות כל הזמן ואפשר לבדוק את זה שם. << אורח >> אתי אברהם: << אורח >> אנשים גם בשגרה נתקלו בקשיים האלה. למרות שהם התקשרו לפעמים המידע לא היה מדויק והם הגיעו לתחנה ואוטובוס לא הגיע. אם אפשר לעשות יותר דיוק בשעת חירום זה מאוד יעזור. אני מודה על המידע. << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> אני אשמח שהנושא הזה עולה. נכון להיום עמותת 'נגישות ישראל האפוד הסגול', הרשויות פונות אלינו כי לנו יש צי של רכבים עם מעלון לטובת פינויים, בדרך כלל ב-24 השעות הראשונות של נפילת טיל או אם יש זירת אירוע, ובשוטף לפינוי לבתי מלון, טיפולים רפואיים, מקרים מיוחדים שצריך הסעה של אנשים בכיסאות גלגלים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מי פונה אליכם? פונים אליכם מרשויות מקומיות? << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> כן, הרווחה של הרשויות המקומיות. צריך להבין שיש פה כמה תסריטים. יש תסריט אחד של פינוי המוני, דוגמה של פינוי שדרות ב-7 באוקטובר, לא פינו אנשים בכיסאות גלגלים כי לא הייתה חשיבה על זה בכלל, פתאום הוזנקנו לאירוע שהיה צריך לטפל בו שהוא בכלל פינוי תחת אש. לדוגמה אם היום צריך לפנות מישהו מקרית שמונה או מיישובי קו הגבול זה אירוע, זה להיכנס עם רכב לאזור אש. השורה התחתונה, ההפרדה הכי מהותית היא בין אלו שצריכים הסעה נגישה לבין קשישים ואנשים עם מוגבלות שיכולים לעלות לאוטובוס רגיל. בכל מקרה התוכנית שמוצעת פה היא מאוד מאוד ראשונית. יהודה מירון, עד כמה שאני זוכר בתקנות פינוי וסיוע בחירום שעברו יש סעיף שאומר שאחריות ההיערכות עם רכבי פינוי נגישים היא על הרשות המקומית ואם פה נותנים את האחריות למשרד התחבורה להכין תוכנית ומענה, אני בעד האופציה הזאת כי זה יהיה הרבה יותר יעיל והרבה יותר חסכוני שמקום אחד ינהל את זה לעומת ש-300 רשויות יצטרכו להכין ציי רכב ופתרונות והסכמים כל אחד לעצמו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> פה הרעיון הוא שהמשרד ייתן פתרונות, אבל עדיין הרשות המקומית אמורה לפנות. עדיין האחריות היא על הרשות המקומית, הוא יספק את הכלים כמוך. אתה היום מספק את הכלים, אתה לא אחראי, מי שאחראי זה הרשות המקומית שפונה אליך. הרעיון הוא שמשרד התחבורה יהיה בעל צי כלי התחבורה, כמו שקראת לזה, ומי שיהיה אחראי לפינוי זה הרשות המקומית שתפנה אליהם. << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> זה לא רק הפינוי, יש פה גם מסביב. שורה תחתונה, כמי שיש לו המון ניסיון בתחום אני מציע, יהודה וגבי נבון, שתזמנו את בעלי הניסיון לדיון בנושא וביחד נוכל לגבש תוכנית יותר טובה מהטיוטה הראשונית שכרגע הוצגה פה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> תודה. << אורח >> אסנת יחזקאל להט: << אורח >> שני דברים לגבי הנושא הזה של ההסעות. דבר ראשון, במסגרת הנתונים לגבי מספר האנשים שצריכים להיות בהסעות הללו, צריך לשאול גם את האנשים עם מוגבלות וגם את אלה שעוזרים להם, בין שמדובר על עובדים זרים או בני משפחה, מכיוון שבלי האנשים שעוזרים להם, ולא זו בלבד גם בלי הציוד שהם זקוקים לו, אין טעם בפינוי הזה. כלומר אם בן אדם למשל נזקק למכונת הנשמה או למטען לכיסא הגלגלים או לעזרים חיוניים אחרים, צריך לכלול גם אותם במסגרת המידע המקדים על הפינוי, במסגרת המאמצים שננקטים בעת הפינוי עצמו. זה חייב להיות לדעתי בתקנות הללו. באשר לנתונים, שאכן חשוב מאוד שיהיו מראש, הם מדגישים ביתר שאת מדוע צריך את התפקיד של התומך הקהילתי, שגם אחרים לפניי ציינו. לא זו בלבד שצריך אותו בזמן חירום, ודאי וודאי צריך אותו גם בזמן שגרה, כדי לאסוף את המידע החיוני הזה, בין השאר כדי לדעת כמה אנשים צריך לפנות בעת חירום, האם יש להם ציוד או אנשים והאם הם נזקקים לתחבורה נגישה או שאיננה נגישה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אנחנו נבדוק איפה להוסיף את הנושא של מלווים כחלק מהערכה שהגופים מעבירים למשרד, נשלב את זה. << אורח >> גבי נבון: << אורח >> רק מילה אחת, אנחנו מדברים על אוטובוסים ואוטובוס הוא מוגבל גם מבחינת המקומות שלו והגודל שלו ואיזה ציוד אני יכול להכניס פנימה. מה שאפשר להכניס, ברור שאנחנו לא נמנע מזה, ואם יצטרכו להכניס מיטה, בטח שאני לא יכול להכניס את זה. << אורח >> אסנת יחזקאל להט: << אורח >> ודאי, אבל יש אנשים שהציוד שהם זקוקים לו הוא חיוני עבורם כדי לשרוד. << אורח >> גבי נבון: << אורח >> אם הוא קטן ונכנס אין בעיה עם זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל, גבי, אתה צריך לדאוג למצב של שכיבה. << אורח >> גבי נבון: << אורח >> איפה זה כתוב? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הגוף אמור להעביר לך מידע כמה אנשים עם מוגבלות, כמה על כיסא גלגלים וכמה בשכיבה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> המשרד לא אחראי לתפעול של הפינוי, הוא אחראי להעמדת האמצעים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ברור, אבל האמצעי צריך שיוכל להכיל גם מצב של שכיבה. << אורח >> גבי נבון: << אורח >> אני לא יכול להביא אוטובוס שאני יכול להכניס בו שכיבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יהודה, מה שכתוב בתקנון, הוא צריך לקבל מידע, כולל שכיבה, כלומר שהפתרון שאנחנו מצפים ממשרד התחבורה זה גם לגבי שכיבה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> נכון, אבל כל הרעיון כאן זה לקשור בין אמצעים קיימים שהמשרד מנהל אותם ברמה הארצית, ואני לא אמנה כאן את כל סוגי אמצעי התחבורה, כמו שראיתם יש פה דוגמה לרכבת קלה, אנחנו לא יודעים איפה ניתפס, המשרדים יצטרכו להעביר מה הם צריכים, המשרד יעמיד את מה שהוא יוכל להעמיד באותו שלב. מה שחשוב זה, אני מקווה, שאנחנו פותחים פה דלת למשהו שעד היום עוד לא נעשה. הסיפור הזה של לאגם אל מול הצרכים זה הצעד הראשון ואנחנו כנראה נצטרך לשפר אותו בשלבים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אבל יש סיכוי שמה שהמשרד יכול להעמיד, בעצם שהתוכנית לא מספקת כדי לבצע פינוי כזה? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> כמו שהוזכר קודם, היום, לא רק בגלל תקנות שנקבעו כאן, עוד לפני התקנות, האחריות היא של אותם משרדים או גופים אחרים על אותם אנשים שצריך לפנות אותם. הם היום נערכים איך שהם יכולים, עם האמצעים שהם מצליחים כמו שאומרים לגרד ויש לא מעט קשיים, בגלל זה ניסינו לייצר את האירוע הזה שהוא מוציא קדימה. תשובות להכול עוד אין לנו. מה שאני מציע, בואו, בעיקר חשוב להתקדם עם האירוע הזה קדימה כי זה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה נכון ולא נכון, בסוף כשאנחנו קובעים פה משהו אנחנו מכירים שהזמני שהוא הכי קבוע במדינת ישראל. אני לא יכולה לנפנף את זה. אי אפשר להטיל את האחריות על הרשויות המקומיות ולקשור להם את הידיים והרגליים כי אין להם דרך לפנות. זה נחמד להטיל את זה עליהם ולהגיד שהם לא בסדר, שאגב ניהלנו פה כמה דיונים וכל משרד: זה לא אנחנו, זה הם, זה לא אנחנו, זה הם. << אורח >> גבי נבון: << אורח >> האמצעים שלנו לא מאפשרים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גבי, זה לא כלפיך כרגע, זה גם לא כלפי יהודה, זה כלפי המדינה, מה לעשות שמשרד התחבורה הוא חלק מהמדינה כמו שמשרד הביטחון הוא חלק מהמדינה. אני אומרת שהמדינה צריכה לדאוג, אני לא אומרת כמו בדיון הקודם עם עדית על 800,000 לפנות מהבית, לא, בלתי אפשרי, בשביל זה יש משפחה, בשביל זה יש קהילה, המדינה לא יכולה הכול, עדיין המדינה צריכה להחזיק צי של מכוניות מסוימות שיהיו עזרה. אז נכון שיש אמבולנסים ויש את מד"א, יכול להיות שאת מד"א צריך להכניס פנימה, למרות שהם כל הזמן בחירום, זה חלק מהמהות של מד"א. אגב לא ראיתי אותם באירוע הזה, למה הם לא בפנים? ויש גם אמבולנסים פרטיים, איפה הם בתוך האירוע הזה? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אני אסביר. בואי נחזור למה שקורה בקצרה עכשיו, למשל משרד הבריאות, אגף החירום נערך עם חוזים נצורים, חוזים שיופעלו בזמן חירום, למשל מול מד"א, אני לא יודע אם בהיקף של מאות או עשרות אמבולנסים שיועמדו לרשותו אם הוא יצטרך לפנות. יכול להיות שלמד"א תהיה משימה יותר דחופה מה שנקרא. אז יש היערכות שהמשרדים השונים עושים עם מה שהם יכולים לעשות היום. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> משרד הבריאות כגורם שיהיה זקוק להסעה, לא כמי ש - - - << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> תקשיבו לקשיים כדי שנבין את הבעיה לפני הפתרונות. יש לנו באירוע הזה אוכלוסיות שונות במקומות שונים בפריסה גיאוגרפית. חלופה אחת שנבחנה, לפני כמה וכמה שנים ולאורך כל השנים, האם לייצר מערך אמצעי תחבורה ייעודיים רק למשימות האלה. יש לזה הרבה משמעויות, כמובן תקציב, את זה אני אפילו לא מזכיר עכשיו, אבל במקביל נושא של מי ומה מתחזק מערך שלם של אמצעי תחבורה וזה אירוע בפני עצמו מאוד מאוד גדול. מתוך כל מה שעשינו וקידמנו הבנו שנכון להיום בואו נתחיל עם קודם כל תוכנית עם מה שיש, לפני שמחפשים את התקציב שניפגש בעוד עשר שנים ולא נמצא אותו, אז בוא נתחיל עם מה שיש. אני אתן דוגמה, מערך התחבורה העירונית הציבורית בישראל, יש כ-7,000 אוטובוסים היום לכל מקום כמעט בארץ, כמות אדירה, היא נמצאת בכל מקום וחלק מהתפקיד של התוכנית יהיה איך אפשר במצב כזה, אם צריך במיידי או מתוכנן, לתפוס את אותם אוטובוסים, להעביר אותם למקום כדי שיוכלו לבצע את הפינוי ההמוני. אנחנו אומרים קודם כל בוא נתחיל באזור הזה עם מה שיש. אני אומר כאן מול כולם, אין לנו פתרון. אם היו מעמידים לרשות, אני אפילו לא יודע מי, תקציב בן עשרות רבות של מיליונים, אז יכול להיות שיימצא התקציב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יהודה, אתה לא עונה לשאלה שלי. גם אם אני הולכת איתך, ואני מבינה מאוד את הכאב שעדית ציינה קודם, שכל התקנות הן מה שיש לציבור הכללי יש להנגיש לציבור המיוחד, אני מבינה את זה, מה שיש לציבור הכללי זה שאם מישהו נפצע ולא יכול ללכת אז מזעיקים לו אמבולנס לפנות אותו. את זה צריך להנגיש גם לאוכלוסייה שצריכה את זה, איפה זה נמצא בתוך התקנות? עזוב רגע את משרד התחבורה, אוקיי, למשרד התחבורה אין, אבל יש לנו תחבורה של אמבולנסים, הם חלק מהתחבורה במדינת ישראל, הם נוסעים על כבישי מדינת ישראל, איפה הם בתוך זה? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> בפרק של הפינוי והקליטה של האוכלוסייה, הסדרנו שם גם פינוי של שתי אוכלוסיות קשות מאוד, שזה הנושא של אנשים שהם חולים עם צרכים רפואיים מיוחדים, אחריות משרד הבריאות לפנות ולקלוט אותם במקום מתאים, ואנשים עם קשיים סיעודיים מאוד קשים, שתהיה אחריות הרשות המקומית בסיוע צה"ל לפנות ולקלוט. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> איך הם יעשו את זה? משרד הבריאות בתקנות ההן, עושים את זה עם מד"א, עם האמבולנסים שיש להם. נניח, אני לא יודעת. אבל אתה אומר שאנשים סיעודיים בקהילה, זה הרשויות המקומיות יחד עם הצבא, זו אחריות שלהם. אבל הרשויות המקומיות לא מחזיקות צי של מכוניות, עם מה הם יעשו את זה? בשביל זה הפרק של התחבורה, למה בפרק של התחבורה אין את הנושא של שכיבה? זאת השאלה שלי. ברכבים שיש היום, יש רכבים שמותאמים לפינוי אנשים בשכיבה עם המיטות? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> יש אמבולנסים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה זה לא כתוב פה? איפה זה נמצא פה? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לאמבולנסים לא הגענו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז תתקנו את זה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כלומר חלק מתוכנית התחבורה צריכה לכלול גם איזה רכבים יועמדו במצב שצריך לפנות מישהו שהוא בשכיבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מבינה את הראש ואת החשיבה, מה שיש, עם זה כרגע ננצח. מאה אחוז, אבל יש. יכול להיות שגם משרד הבריאות וגם הרשויות המקומיות יתחרו על האמבולנסים, בסדר גמור, אבל עדיין אני לא יכולה לזנוח את האנשים שנמצאים בבתים שלהם במצב סיעודי מורכב מאוד והם צריכים מיטה, מול מישהו שנמצא בבית חולים. לא אני זאת שאקבע את מי ייקחו קודם, אל תטיל את זה עליי, אבל עדיין גם אותם וגם אותם צריך להוציא בשכיבה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אנחנו נעשה בדיקה, רק חשוב שנזכור שהצי, במרכאות, המסוים לנושא של השכיבה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא מוגבל, כמו כל צי. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> עוד לפני המוגבל, הוא פר הגדרת התפקיד שלו עוסק בחירום, לעומת אוטובוסים עירוניים שהם מספקים שירות בשגרה ואפשר להחליט עכשיו שאפשר להשבית אותם ויותר חשוב לפנות. עם האמבולנסים זה הרבה יותר מורכב ואני אנסה לבדוק את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אמרתי אמבולנסים כדוגמה, אתם צריכים למצוא פתרון לאלה שהם בשכיבה. אמרתי אמבולנסים כי זה מה שעולה לי בראש, אם יש אפשרות אחרת, ג'יפים, טנדרים, אנא עארף. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> כמה מתוך ה-7,000 אוטובוסים נגישים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כל העירוניים נגישים בהגדרה. << אורח >> גבי נבון: << אורח >> האוטובוסים, כל העירוניים מונגשים פיזית וחושית ועם כיסא גלגלים אחד שיכול להיכנס. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אני רק רוצה לסיום, במסגרת התודות שהיו היום, חוץ מגבי, אני רוצה להגיד תודה לישראל אבן זהב ז"ל, מי שהכיר, אדם עם מוגבלות שנפטר ותרם רבות ממרצו וזמנו וספציפית בנושא הזה הוא דחף אותנו פעם אחר פעם שצריך למצוא פתרון לנושא הזה. אני רק רוצה להזכיר אותו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. חשוב, הכרת הטוב, בהחלט. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> רק שנבין את לוח הזמנים, ישראל נפטר מתי? כבר עשר שנים? << אורח >> גבי נבון: << אורח >> מה פתאום, שנתיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה את מחרבת שמחות? << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> זה התפקיד שלי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, זה לא התפקיד שלך, את עושה הרבה טוב. אם כבר עושים בוא נאמר תודה. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> כמה שנים התקנות תקועות? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז עכשיו אנחנו רוצים להוציא אותן מהתקיעות. אז סיימנו את האירוע הזה תוך הבטחה של יהודה שהוא יבדוק את הנושא של פינוי בשכיבה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> סיימנו את הפרק של ההסעה. יהודה, אתה מעדיף שנעשה את המזון או את ההתרעה? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לפי הסדר שאתם קבעתם מראש, אנשים אולי נערכו לזה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> נעבור לפרק ב'. פרק ב' עוסק בנגישות לאספקת מים ומזון. אנחנו לא נתייחס כרגע למים, זה עוד משהו שעדיין לא סגור סופית, אנחנו רק נקרא את התקנות שמתייחסות לאספקת מזון שזה תקנה 7 ו-8 בעמוד 7. נגישות למזון במצב חירום והיערכות בשגרה 7. (א) במצב חירום שבו מחולק מזון לציבור, תהיה לאדם עם מוגבלות נגישות למזון שמחולק כאמור באותה איכות וזמינות לפחות כפי שיש לציבור, לפי תקנה זו ותקנה 8. (ב) גוף ציבורי שמבצע בשגרה הכנות לחלוקת מזון לציבור במצב חירום, בין בכלל ובין באזור מסוים, ייערך גם לחלוקת מזון לאנשים עם מוגבלות, ובין היתר לפי תקנת משנה (ג). (ג) תכנן גוף ציבורי לחלק מזון לציבור באמצעות תחנות לחלוקת מזון, תעמוד התחנה לחלוקת מזון בתנאים האמורים בתקנה 3(א) עד (ג), בשינויים המחויבים. שם הם מדברים על תחנה לחלוקת המים והנגישות שלה, אנחנו נגיע לזה. (ד) לעניין גוף ציבורי שלפי התכנון שלו נדרשת תחנה לחלוקת מזון במקום מסוים ולא הצליח לאתר תחנה שמתקיימת בה תקנת משנה (ג), יחולו הוראות אלה: (1) הגוף הציבורי רשאי לפנות לנציב בבקשה שיפטור אותו מחובת עמידה בתנאי תקנת משנה 3(א) לעניין תחנה לחלוקת מזון במקום מסוים; הבקשה תכלול תוכנית למענים לאנשים עם מוגבלות שלא יוכלו להגיע ולקבל שירות בתחנה לחלוקת מזון, ובפרט לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר הרשות המקומית; (2) הנציב לא ייתן פטור כאמור אלא אם כן השתכנע, לאור הצרכים שלפי תכנון חלוקת המזון במצב חירום, שלא ניתן בתנאים הקיימים במקום המסוים לאתר תחנה לחלוקת מזון כאמור; הנציב רשאי לקצוב פטור כאמור לתקופה שיורה או להתנותו בתנאים; החלטת הנציב בבקשת הפטור ונימוקיה תתועד; (3) האמור בתקנת משנה זו לא יחול לגבי מקום או יישוב, לפי העניין, שלפי התכנון של הגוף הציבורי מתוכננות בו שלוש תחנות לחלוקת מזון לכל היותר. (ה) פורסמה בשגרה רשימת תחנות לחלוקת מזון ביישוב במצב חירום, תחול לגבי הפרסום תקנה 4(א) בשינויים המחויבים. חלוקת מזון במצב חירום 8. (א) במצב חירום שבו הוחלט על פתיחה לציבור של תחנות חלוקה ביישוב או בחלק ממנו, תתקיים בתחנות החלוקה שנפתחו לציבור תקנה 7(ג); ואולם אם מבין תחנות החלוקה שנדרש לפתוח יש תחנות שמתקיימת בהן תקנה 7(ד), תינתן עדיפות לפתוח בתחילה, בהתחשב בנסיבות מצב החירום, תחנות חלוקה שמתקיימת בהן תקנה 7(ג). זה למעשה הקדימות של תחנות חלוקה שיש בהן נגישות. (ב) צוות תחנה לחלוקת מזון ייתן לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנה, הציג עצמו כאדם עם מוגבלות וביקש סיוע בקבלת מזון. (ג) פרסם גוף ציבורי במצב חירום מידע לציבור לגבי תחנות לחלוקת מזון שנפתחו לציבור, יפרסם גם מידע לפי תקנה 4(א)(1) עד (3) לפי התקנה האמורה. (ד) האמור בתקנות משנה (א) עד (ג) לא ימנע את פתיחתה והפעלתה של תחנת חלוקה שלא מתקיימות בה הוראותיהן, כולן או חלקן, במצב חירום. (ה) הרשות המקומית תחלק מזון לביתם של אנשים עם מוגבלות שמתקיימים בהם התנאים לפי תקנה 5(ה). << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אני אסביר את כל המהלך. הרעיון הוא שאם יש מצב שנקרא משבר מזון, כלומר מצב שאין גישה לתושבים בכלל לאספקת המזון הרגילה, כמו שאנחנו רגילים ביום יום ויש תכנון, שהוא כנראה ממשלתי, לחלק מזון בצורה חלופית, כלומר זה שירות חלופי לחלוטין שלא קיים בשגרה, אז ההנחה היא שאם פותחים תחנות לחלוקה הן חייבות היות נגישות. הוזכרה כאן אפשרות לקבל פטור אם פונים לנציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וגם שם יש מגבלה, כי אם מדובר ביישוב קטן מדי לא יכול להיות שבסוף הוא יישאר בלי תחנת חלוקה אפילו אחת נגישה. זו זרוע אחת של התהליך. הזרוע השנייה, לעשות שימוש במאגר המידע כדי להגיע לאותם אנשים שמופיעים במאגר. אנחנו יודעים שאלה אנשים עם צורך מאוד משמעותי שיש סיכוי גדול שהם לא יוכלו להגיע לקבל את המזון בעצמם. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> היה מצב כזה בעבר של תחנות חלוקת מזון? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בתקופת הצנע היו תלושים, 50 גרם של חמאה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> גם אחרי הצנע. אני אישית לא מכיר מצב שנפתחו תחנות, אולי אנשים יזכרו. היה מצב בלבנון השנייה שבקרית שמונה ובצפת, לפי זיכרוני, הייתה בעיה של גישה למזון. אני לא זוכר כרגע איזה פתרונות מצאו שם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מעניין לעניין, לא בדיוק באותו עניין, אבל כן בעניין שימוש במאגר מידע, אנחנו נבקש לעשות דיון מעקב אחרי ההוראות, אבל דיברתם איתנו על 50 רשויות שבכלל לא עשו שימוש במידע, אם אני לא טועה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> זה הנושא של הכספת הנצורה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לא אותו מאגר מידע. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לא, מאגר המידע הוא שיפור המשאבים של הכספת. הוא עוד לא תפעולי, אבל הוא בהקמה משמעותית. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> זה עוד המחשה לצורך בתומך קהילתי מכיוון - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לגבי מאגר המידע או לגבי חלוקת אספקת המזון? << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> לגבי אספקת מזון. אנשים שלא יכולים, שיהיה מישהו שיביא להם מזון הביתה. הסעיפים האלה בכלל לא מתייחסים לסיטואציה כזו. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> כתוב, תחלק את המזון לביתם של אנשים. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> זה רק אם יש פטור מתחנה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לא. אני אסביר את זה בקצרה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה ב-5(ה), זה המים שלא קראנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> איפה במזון זה נמצא? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> זה נמצא בסעיף 8(ה). << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 8(ה) מפנה ל-5. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תקראי את 5(ה) ואז נבין. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הפרק הזה טיפה קטוע, כי הוא מסתמך על הסדרים של המים שזה עדיין, כמו שאמרנו, לא סגור. (ה) עם פתיחת תחנת חלוקה ביישוב ובנוסף על השירות שניתן בהן, תחלק הרשות המקומית מים לביתם של מי שמתקיימים בו כל התנאים האלה: (1) הוא אדם עם מוגבלות; (2) הוא נכלל במאגר הרשות המקומית; (3) הוא מתגורר בחלק של היישוב שאותו נועדו לשרת תחנות החלוקה שנפתחו. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אני חוזר בקצרה שיהיה ברור. אם יש מצב של משבר מזון ונערכים לאספקה חלופית של מזון, בהנחה שפותחים תחנות חלוקה, הן צריכות להיות נגישות, ומי שיכול, אדם עם מוגבלות, יגיע לשם ויקבל. זה צד אחד. הצד השני, הרשות המקומית תפעיל את המידע שיש לה במאגר ובאמצעותו תחלק לאותם אנשים שנמצאים באותו אזור שפתחו את התחנות. צריך להבין, לפעמים המשבר יכול להיות מוגבל לאזור מסוים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אבל זה כל אדם עם מוגבלות או רק מי שלא יכול לגשת לתחנה? זה לא כתוב. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לא, מי שנמצא בתוך המאגר כהנחת עבודה שמי שבמאגר הוא עם צרכים מאוד משמעותיים. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> אבל עדיין יש סיטואציה, כמו במצב שאנחנו נמצאים בו היום, פיקוד העורף החליט שאפשר לפתוח סופרמרקט, אני יכולה להיכנס לאוטו, לנסוע לסופרמרקט שקרוב למקום מגוריי, אם יש אזעקה באמצע אני יכולה לעצור את האוטו, להיכנס למרחב מוגן, אם יש בסופר מרחב אני יכולה להגיע. אדם עם מוגבלות משמעותית לא יכול לעשות את כל הדבר הזה ואין כאן מענה כרגע וזה מענה שהתומך הקהילתי מן הסתם יצטרך להיות לאנשים עם מוגבלות שנוכח המצב הנוכחי הקיים, נוכח מצב חירום שלא מאפשר להם לצאת מהבית, להיכנס לאוטו, ללכת לתחבורה הציבורית שגם דוללה בחלק מהזמן, ולהגיע לסופרמרקט. צריך מישהו שידאג להביא להם מזון, גם אם לא החליטו לפתוח תחנת חלוקה. כלומר ה-5(ה)(3) מגביל את זה רק למצבים שבהם הוחלט על תחנות חלוקה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אנחנו כאן עוסקים במצב אקוטי - - - << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> בסדר, אני אומרת שתחת כותרת של חלוקת מזון אנחנו צריכים להתייחס למצבים שבהם – לא במצבים האקוטיים שבהם פותחים תחנות חלוקת מזון. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> גם אם נשב פה שנים אנחנו לא נוכל לעסוק כאן בכל הנושאים, אנחנו לוקחים קודם כל את המקומות הקשים יותר או הקשים ביותר ומנסים להסדיר אותם קודם כל עם משהו בסיסי, וזה נושא של משבר מזון, אין מזון בכלל. חוץ מזה או בנוסף לזה התשתית שהוסדרה כאן בוועדה, הנושא של הקמת המאגר, ניתן להשתמש בו לכל מה שצריך כדי לסייע לאנשים עם מוגבלות. לא כאן המקום להתחיל לייצר עוד הסדרים ייחודיים אם במקרה אדם לא יכול. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> לא קשור, יש לך את המאגר. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> הנושא כבר הוסדר כחלק מתקנות המאגר, שם נקבע שבמצב חירום הרשויות יוצרות קשר באמצעות המאגר עם אותם אנשים והן מבררות את הצרכים שלהם. בנוסף לזה בתוך המאגר אמורים להיות הצרכים הקבועים של האנשים ויותר מזה, בתוך המאגר אמור להיפתח בזמן חירום עוד צרכים שהם אד-הוק לצורכי החירום. בקיצור יש תשתית שהוסדרה שם, זה לא המקום להיכנס ולעשות שלייקס על שלייקס על שלייקס, כי לא נצא מזה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> עדית, הפרק הזה מדבר, כשיש חלוקת מזון לכלל הקהילה, החלוקה הזאת צריכה להיות נגישה. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> אני יודעת. מה שאני אומרת, תקנות של מאגר המידע נותנות את התשתית של המידע. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לא. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> הם צריכים לברר את הצרכים שלהם. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> עדית, חבל על הזמן עכשיו, בואו נתקדם. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> אוקיי, זה כשנגיע לתומך הקהילתי. << אורח >> אילת לוין: << אורח >> אבל כשנגיע לתומך הקהילתי כדאי שנסמן לעצמנו את התקנות האלה ונראה אם אנחנו רוצים שייכתב במקום הרשות המקומית התומך הקהילתי. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> התומך הקהילתי, הרשות המקומית באמצעות התומך הקהילתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> באמצעות? הוא לא גוף בפני עצמו. לא צריך לכתוב 'באמצעות'. אם העירייה תחליט לעשות את זה לא באמצעות התומך הקהילתי, מה אכפת לי? << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> הרכיב הזה בעיניי לא מספיק מוסדר. שתי שאלות. 8(ב), צוות תחנה לחלוקת מזון ייתן לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנה, הזדהה כאדם עם מוגבלות וביקש סיוע בקבלת מזון. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> ייתן סיוע. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> ייתן סיוע ולא הזדהה, אמרנו הציג את עצמו. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> אז צריך ייתן סיוע לאדם עם מוגבלות. ובסעיף של הפטור, בפרט לאנשים עם מוגבלות שאינם נכללים במאגר, בסעיף 7(ד)(1). גוף ציבורי רשאי לפנות לנציב בבקשה שיפטור אותם מחובת עמידה בתנאי תקנת משנה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אני אסביר בקצרה. אם מוגשת לנציב בקשה לפטור תחנה מסוימת מנגישות, יצטרכו במסגרת אותו דיון, אותו גוף שיבקש, להציע הצעות מה עושים עם אותם אנשים עם מוגבלות שהיו יכולים או אמורים להגיע לתחנה ולא הגיעו. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> אבל למה זה בפרט אנשים שאינם נכללים במאגר? צריך גם אנשים במאגר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> ובכלל זה, בנוסף, יהודה, לא? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> זה לא בנוסף. כל מי שנמצא במאגר, אנחנו צריכים להניח שיגיעו אליו, הוא מכוסה. מי שלא במאגר וכן יכול להגיע לתחנה, אם היא לא נגישה צריך לחשוב אם פוטרים תחנה מנגישות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אתה יכול 'בכללם'. אני מבינה מה שאתה אומר, אתה רוצה לטובה, אתה רוצה לצמצם, אז תכתוב 'בכללם'. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> בסדר. << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> גם בנושא המזון וגם בנושא המים, אנשים עם מוגבלות רצינית לא יכולים להגיע לתחנות חלוקה, לא מסוג זה ולא מסוג זה ואני כן חושב שצריך כשנגיע לדיון בנושא התומך הקהילתי – אני לא רואה שום אפשרות אחרת לספק להם את השירות בצורה הזו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> משה, אני חייבת להגיד גם לך, אבל זה לכולם, אין טעם שאנחנו נחזור כולנו על אותם דברים. אני מאוד מעריכה את כל מי שהתפנה לדיון, אבל מאחר שאנחנו רוצים להתקדם, כי המטרה שלנו היא באמת, איך אמרה עדית? עשר שנים זה תקוע? אני יודעת שגם אתה אמרת את זה באחד הדיונים, אנחנו רוצים להתקדם. כשנגיע לתומך הקהילתי, זה נאמר פה כבר עשר פעמים. אני מבקשת, אם זה משהו שלא נאמר עוד, בבקשה, בכיף, אם זה נאמר, אין צורך לחזור על זה. << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> אני רק רציתי לומר, וזה שייך ליהודה קודם כל, הצבא מגייס בדרך שגרתית כלי רכב מכל מיני סוגים בשעת חירום, אפשר לגייס גם מוניות נגישות, גם אמבולנסים פרטיים, לצורך הזה. הוא יודע בדיוק מה התקנות שמאפשרות לצבא לגייס כלים כאלה ואפשר להכניס אותם למאגר של כלי הרכב הרלוונטיים. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> תודה על ההערה, וזה גם סמכות שיש למשרד התחבורה, הם גם עושים את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מצוין, צריך לכתוב את זה, תכניס את זה. תודה, חשוב. << אורח >> ליאל פלג: << אורח >> יש לי שתי הערות שרציתי להעלות. אחת רלוונטית ל-8(ה) וגם ל-5(ה), שאנחנו מציעים לקבוע שהחלוקה תתאפשר גם להורה של ילד או בוגר עם מוגבלות שלא יכול להגיע לתחנת החלוקה בגלל הצורך להישאר עם הילד שלו בבית. אני אשמח להתייחסות לזה. הנקודה השנייה רלוונטית לסעיף 8(ב) וגם ל-5(ב) של חלוקת המים, שצוות התחנה יסייע לאדם עם מוגבלות שהגיע לתחנת החלוקה וביקש סיוע. אני רוצה להדגיש להרבה אנשים עם מוגבלות הסיוע לאו דווקא יהיה פיזי, זה לאו דווקא יהיה להרים את ארגז המזון או למלא פיזית את כלי המים, אלא יותר צורך בהכוונה. יש בהגדרות של התקנות את ההגדרה של מענה תומך, להוסיף פה סיוע או עזרה בקבלת מזון לרבות באמצעות מתן מענה תומך כהגדרתו בתקנות. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לנושא ההורים/ילדים, בתוך המאגר נמצאים ילדים מגיל שלוש ומעלה. ילד יהיה זכאי בפני עצמו לאותה חלוקה. לגבי הנושא של המענה התומך, צריך לזכור, התחנות האלה, כל מטרתם לספק את הטובין האלה, את המים או את המזון, יגיע לשם מישהו, יבקש עזרה בצורה מפורשת, יעזרו לו בכל מה שאפשר, גם אם הוא יתקשה. אני מקווה שמי שיראה שמישהו מתקשה, הוא ינסה לברר ולתת לו מ/ענה. אין לנו מה לעשות מעבר לזה, זו סיטואציה מאוד פשוטה. זו לא תחנה מעבר לעזרה של הנה שקית האוכל, המזון - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> מה יכול לכלול המענה התומך שאתה לא רוצה לכלול? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לא, זה לא לא רוצה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> מה זה מוסיף על מה שאתה אומר? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אנחנו לא רוצים להוסיף דברים שאנחנו לא מבינים מה הם. אנחנו יודעים שזו תחנה שכל מה שיש שם זה סטוקים של - - - << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אז הסיוע הוא בהכרח לצורך חלוקת המזון או המים. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> הוא יקבל את המזון ויילך איתו הביתה, אין מעבר לזה. אם תרצי נוכל להמשיך לדבר אחרי הדיון אם תוכלי לפרט דוגמאות ספציפיות. אבל להוסיף, אנחנו לא רוצים להעמיס פה, יש לנו מספיק עומסים. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אם יש משהו שאתם חושבים שלא ניתן לו פה מענה – << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> נדבר בשמחה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> קודם כל אני אגיד, בגלל שאמרו שלא פתחו תחנות לחלוקת מזון, אני הייתי בשדרות בשבוע השני למלחמה ובחמ"ל פתחו שם מרכז חלוקת מזון, כי החנויות לא היו כל כך פתוחות, היה מרכז חלוקת מזון ליד הרווחה. השאלה אם זה נקרא מרכז חלוקת מזון, כי הוא לא מרכז חלוקת מזון ארצי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גם בגבעת שמואל וכו' יש מרכזים כאלה שמחלקים אוכל. לדעתי זאת לא הכוונה. יהודה, תקן אותי. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> נכון, הכוונה כאן שיש תוכנית - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ארצית? מי מכריז על זה? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> רשות חירום לאומית הכינה תוכנית בסיסית. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> והם מתפעלים גם את זה? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> כשנגיע לנושא המים, זה לא משהו שמפותח ברמה כמו של תוכניות חלוקת המים. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> דבר נוסף שרציתי לשאול, האם יש בתוכנית חלוקת המזון מזון לאנשים שצריכים מזון מיוחד? מזון ללא גלוטן, למשל. כי אין ברשימות את הדבר הזה. האם יהיה מענה? כי אם בן אדם שנמצא במאגר, גם לא היה כתוב אם זה המאגר המצומצם או המורחב, רציתי לדעת אם זה כולל את כל המאגרים, גם את המורחב או רק את המצומצם, והאם זה כולל מזון לאנשים עם אלרגיות שונות, איך יידעו על האלרגיות? וגם האם זה כולל מזון בכשרות של אנשים שלא אוכלים כשרויות מסוימות. האם המזון יותאם לצרכים השונים של האנשים שצריכים לקבל אותו? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> התוכן של המזון, מה שנמצא בשקיות זה באחריות משרד הכלכלה בשיתוף עם משרד הבריאות, לגבי הנושא היותר ספציפי שהתחלת להעלות, רגישויות כאלה ואחרות. אני לא יודע לספר בדיוק מה תכולת אותם סטוקים, אותם מענים, כי זה עבור כלל האוכלוסייה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> איפה כתוב מי אחראי? בתקנות פה כתוב? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> זה לא כתוב, כי זה עוד חלק שהאחריות לגביו היא לא – << דובר >> ענת מימון: << דובר >> יש מחלוקת. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לא מחלוקת, אבל יש שם עוד כמה שאלות כנראה. אנחנו כרגיל פה נאמנים לגישתנו, אם מחלקים מזון לציבור אנחנו דורשים את שלנו. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אבל זה נכון שכשאתה אומר 'במצב חירום שבו מחולק מזון לציבור', מה זה מחולק מזון לציבור? לכאורה כמו שהיא שאלה, אם העירייה פותחת ליד הרווחה תחנה זה נחשב מצב שבו מחולק מזון לציבור? מה ההגדרה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חסרה לנו פה הגדרה, מי מכריז על הדבר הזה, מי קובע ואז על מי חלה החבות. אם לצורך העניין קובעת הרשות המקומית שהיא מחלקת מזון, אז צריך להנגיש את זה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אם רשות מקומית או כל גוף אחר, ממשלתי או מקומי, מחלק מזון, ודאי וודאי שהוא מחויב לעיקרון השוויון, הוא חייב לחלק את זה גם לאנשים עם מוגבלות, נקודה. מבחינתנו זה צריך לחול גם במקרים האלה. אני חושש, לא בגלל חשש לפרט יותר מדי, ההנחה צריכה להיות, אם מחלקים מזון לציבור אתם צריכים לפעול כמו שרשום כאן, נקודה. אני חושב שעדיף להשאיר את זה כך, בגלל שהתחום הזה עוד לא עבר התפתחות, לא הסדרה רגולטורית, עדיף להשאיר את זה כך, מחלקים מזון, גם אנחנו, גם מקומנו לא ייפקד. זו דעתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל עדיין לשאלתה, לא הצלחתי להבין. יש את העניין של ההכרזה, מי מכריז, יש את השאלה מה יהיה בתוך אותם – << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לפחות בתוכניות הארציות, נקרא לזה כך, משרד הכלכלה יחד עם משרד הבריאות, הם אחראים לתוכן המזון. זה לא בידיים שלנו. כנ"ל לשאלת הכשרות. אני מניח שגם לוקחים את זה בחשבון. בזמנו דיברתי עם מי שאחראי שם, גם זה נלקח בחשבון. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> מזון מעוך למי שקשה. זה מאוד רחב, וגם בכללי, על זה גם לא ענו לי, איזה מאגר, האם מדובר על המאגר המצומצם או המורחב? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> ברשות המקומית, מהרגע שהמאגר החדש יהיה תפעולי יימצא בידה כל הזמן בשגרה המאגר המצומצם וברגע שמתחיל מצב חירום, בין אם משרד הרווחה יכול לעצמו לבקש או להציע לרשות להרחיב את זה, הנה, המאגר המורחב, או שהרשות עצמה תבקש. אנחנו רואים גם מהניסיון שיכול להיות שמצב החירום מתמשך או הופך להיות ארוך יותר או אלים יותר, אז גם ההנחה שלי, אני כרגע לא יכול כי זה עוד לא עובד, גם יגיעו למאגר המורחב. << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> שאלה כללית, מעירים פה כל מיני הערות חכמות, איך אנחנו יודעים שבסוף אתם – << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש לנו פה את ענת והיא רושמת הכול וכשנסיים את הכול נבוא עם נוסח שכל הנקודות שעלו פה, אם הן נסגרו הן ייכתבו, ואם הן נשארו פתוחות גם אז זה ייכתב וזה יישאר פתוח. בקטע הזה אל חשש, אני שמה את כל יהבי בידיה של ענת ואני רגועה. << אורח >> יובל וגנר: << אורח >> אז, ענת, אנחנו סומכים עלייך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לגמרי, אתה יכול. << אורח >> אסנת יחזקאל להט: << אורח >> שלושה דברים. א', אני חוזרת להצעה של משה לגבי האמבולנסים. אני רוצה להזכיר שאמבולנסים יכולים לכלול רק את האדם עצמו ולא את כיסא הגלגלים שלו. צריך לתת לכך פתרון אם אנחנו מחליטים לגייס אמבולנסים שפיקוד העורף מחייב אותם לקחת אנשים, אז מה עושים עם כיסא הגלגלים? דבר שני, לגבי המזון, כאשר אדם מקבל את המזון הביתה ונאמר שהוא אדם עם מוגבלות בידיים ובימים כתיקונם כאשר הוא הולך לסופר ורוכש מוצרים הוא רוכש מוצרים שהוא יכול לפתוח את האריזות שלהם. האם אותו אדם שבא אליו הביתה כדי לתת לו את המזון יסייע גם בפתיחת האריזות, בארגון שלהם בבית במקום שהוא נגיש לאדם. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אסנת, אני באמת לא יודע. איך זה יעבוד, אני פשוט לא יודע. אנחנו יוצרים כאן תהליך שכבר קיבל ביטוי, לא בתחום המזון, כי לשמחתנו זה לא קרה, אבל בתחומים אחרים שבהם הרשות עצמה, עובדיה ומתנדביה, הגיעו לבתים והביאו מה שהביאו. אני אומר בזהירות, אני לפחות לא שמעתי שהיו תלונות שביקשו עזרה והם לא סייעו. מצד שני זה גם לא המקום לצפות שמתנדב שהגיע עכשיו למסור מזון יתחיל לתפעל את הבית שלי. << אורח >> אסנת יחזקאל להט: << אורח >> ברור, אבל האופן שבו התקנות כתובות כעת משתמע כביכול שאפשר להניח את המזון אצל אותו אדם בבית ותו לא, ואז ישנם אנשים שעבורם זה יהיה כמו שאין להם מזון בבית מכיוון שהם לא יוכלו לפתוח את הדברים. צריך לוודא שלתפר הזה יהיה מענה. דבר אחרון, שאולי יש לו מענה במקום אחר, מה לגבי אנשים שנזקקים למזון רפואי. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> זה בהמשך לשאלה שאסתר שאלה, אין לי כאן תשובה מדויקת, אני יודע מתוך מה ששמעתי ולמדתי שכחלק מתכנון המהלך ברמה הארצית משרד הכלכלה ומשרד הבריאות גם נותנים ביטוי לנושא הזה. מזון רפואי, אני רוצה להגיד משהו משפטי, יש תכשירים ותרופות ומזון רפואי זה מזון תחת רגולציה והוא למעשה חלק ממה שמנופק בבתי מרקחת. זה נכנס כבר לפרק הבריאות ולא לכאן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני חושבת שאנחנו נסיים, לא נפתח עוד פרק כרגע, כי אנחנו לקראת סיום. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הפרק שלא עשינו זה פרק ו' של ההתרעה, יש לנו גם את המים, את השונות, את הסעיף של שהייה ולינה ואת התומך הקהילתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו מניחות שנצטרך עוד שתי ישיבות כדי לסיים את האירוע כולל הצבעה. הלוואי שזה יהיה לפני הפגרה, קשה לי להאמין, אני לא רוצה להשלות אף אחד מכם. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> בפגרה כן אפשר יהיה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בוודאי שיהיה אפשר, אני אומרת לך עם סימן קריאה שאנחנו נקיים את זה במהלך הפגרה. אני מניחה שזה יהיה אחרי פסח, אבל בוא נראה. אנחנו מסיימים להיום. תודה לכל מי שהגיע, גם פיזית או בזום, ואנחנו מקווים מאוד מאוד לסיים במהרה את התקנות הללו. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:50. << סיום >>