פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 200
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום ראשון, י"ח באדר ב התשס"ח (30 במרץ 2008), שעה 10:00
סדר היום:
לוחות זמנים לקביעת דרגות נכות – דו"ח מבקר המדינה 58 א, עמוד 577 - בהשתתפות סגן שר הביטחון מר מתן וילנאי.
הישיבה התקיימה באגף השיקום במשרד הביטחון
נוכחים:
חברי הוועדה:
זבולון אורלב - היו"ר
מוזמנים:
חה"כ מתן וילנאי - סגן שר הבטחון
רוני מורנו - ראש אגף השיקום
נחום פרנקל - סגן ראש אגף השיקום וראש יחידת תביעות, אגף השיקום
ישראל שרון - סגן ראש האגף וראש היחידה לתגמולים, אגף השיקום
ירדנה דורון - סגנית בכירה לראש האגף, אגף השיקום
נעמי ענתבי - ראש היחידה לתקציבים, כלכלה והתקשרות, אגף השיקום
אילן רשף - ראש היחידה לשירותי מינהל, אגף השיקום
נועה שושן - ראש היחידה למיחשוב, אגף השיקום
רחל נתן - מנהלת מחוז שיקום תל אביב, אגף השיקום
איילה דולב - ראש יחידת הבקרה, אגף השיקום
מנחם ברק - ראש היחידה להלוואות, אגף השיקום
ד"ר אורי זנדבנק - יו"ר וממונה על הוועדות הרפואיות, אגף השיקום
ד"ר דן דולפין - רופא ראשי, אגף השיקום
שלמה ז'ולטי - מנהל מחוז שיקום דן, אגף השיקום
עו"ד פזית אליהו - הלשכה המשפטית
מנהלת הוועדה: חנה פריידין
ייעוץ משפטי: תומר רוזנר
רשמה וערכה: איילה בנד - חבר המתרגמים בע"מ
לוחות זמנים לקביעת דרגות נכות – דו"ח מבקר המדינה 58 א, עמוד 577 - בהשתתפות סגן שר הביטחון מר מתן וילנאי.
היו"ר זבולון אורלב:
בוקר טוב. אני מכבד את סגן השר, אמנם נעניתי לבקשתך מנהל האגף, אבל נעתרתי לבקשתו של סגן השר שהציע שלפני שאנחנו כותבים סיכומים וממצאים, כדאי שנראה את הדברים מקרוב ונקדיש מאמץ. אנחנו ברצון רוצים ללמוד על האגף, אני חושב שאמרתי את זה גם בישיבה הקודמת, שאחד הנושאים שאנחנו מקבלים עליהם המון פניות זאת הסוגיה של אגף השיקום. הרבה מאוד פניות כמעט בלי פרופורציה לנושאים אחרים. זה אחד הנושאים שהנכים מרבים מאוד להתלונן כמעט בכל קשת. גם מבקר המדינה בדק, אני מניח שגם בעקבות פניות רבות. אנחנו בהחלט נרצה בחפץ לב וברצון רב לשמוע, אבל אנחנו גם בסוף רוצים לקבל תשובות על הדוחות, כי לנו יש ריכוז של הממצאים וההבטחות שהובטחו בשתי הישיבות הקודמות, גם אצלי וגם אצל קודמתי, הישיבה האחרונה היתה לפני כעשרה חודשים ומכיוון שתפקידנו הוא לשאול שאלות קשות אנחנו מצפים לתשובות.
רוני מורנו:
אחרי שהכרת את האנשים, חסרים פה חמישה מנהלי מחוזות, לא הבאתי את כולם וכן יש רק נציגים של מנהלי המחוזות.
אני הולך להציג את החזון, את המטרה ואת יעדי האגף, משהו שגיבשנו בפעילות אסטרטגית בתחילת דרכי. מבנה האגף והפריסה הגיאוגרפית שלו, התוכנית האסטרטגית שחלקים ממנה כבר הבאנו לידי מימוש בשנה וחצי האחרונות, קצת נתונים על מספרים, תהליכי קביעת הזכאות, איך אנחנו עושים את זה, איך אנחנו קובעים את דרגת הנכות, כמה מילים על השירותים הרפואיים שאנחנו נותנים שאני חושב שהשירותים הרפואיים שלנו הם השירותים הרפואיים הכי טובים שיש. כשאנחנו מסתכלים על המדינה כמדינה, כשאנחנו מסתכלים על הביטוח הלאומי, אז אנחנו נותנים את הטיפול הרפואי הכי טוב שיש. אנחנו נדבר קצת על שירותים שיקומיים, על תגמולים והטבות, ונתבקשתי על ידכם להציג על הוועדות הרפואיות. כשאתה מדבר על שאלות ותשובות, חלק מהדברים שביקשתם הכנו פה בחומר.
חזון האגף. חזון האגף נבנה על ידי כל האגף, עם העובדים שלו, עם המנהלים שלו, עם ראשי היחידות שלו וזה החזון, בנינו אותו בתהליך אסטרטגי. אגף שיקום נכים הוא גוף ממלכתי המבטא כבוד, הוקרה ומחוייבות לנכים. עובדי האגף פועלים למתן שירות רגיש, מקצועי, אישי וייחודי לשיקום ושילוב חברתי מיטבי של הנכה. זאת המטרה. מענה הולם לשיקום נכי צה"ל. זה ייעוד האגף בפקודות, זה הייעוד שלו, לשמירת מורל הכוח הלוחם והחברה, זה עוד מתקופת בן גוריון, באמצעות הבאת הזכאים לתפקוד מיטבי ולהשתלבות בחברה. יעדי המשנה זה תפקוד פיזי מיטבי, תפקוד נפשי תקין, השתלבות בתעסוקה יוצרת, תפקוד משפחתי. חלק מהדברים שראינו היום במועדון זה לאפשר למשפחה להתנהג נורמלי.
היו"ר זבולון אורלב:
אני שם לב שלאורך כל הדרך לסוגיה של הגמלאות והקצבאות לא נכנסת. לא בחזון ולא במטרה וגם לא בייעוד.
רוני מורנו:
התגמול הוא על פי חוק.
היו"ר זבולון אורלב:
אתם לא מופקדים עליו?
רוני מורנו:
אנחנו מופקדים עליו אבל הוא על פי חוק, אנחנו נותנים אותו על פי חוק. אין לנו פה מנדט, אלה דברים שהם חלק מההוויה והעשייה היומיומית שלנו. התגמול הוא על פי חוק ואני נותן תגמול לנכה על פי חוק, אני לא יכול לא לתת לו תגמול, אין דבר כזה.
היו"ר זבולון אורלב:
אתה יכול לתת לו בחפץ לב וברצון ולעשות מאמצים להגדיל לו ואתה יכול לתת לו ולהוציא לו את הנשמה עד שאתה נותן לו את התגמול.
רוני מורנו:
גם על זה אנחנו יכולים לדבר, זה דו שיח. זה המבנה של האגף. יש לנו שבעה מחוזות, שני הסגנים הם גם ראשי יחידות, אחד מהם הוא ראש היחידה לתביעות וקביעת זכאויות, אחד מהם הוא סגן ראש האגף וראש היחידה לתגמולים והטבות. יש לנו את היחידה התקציבית, היחידה לשירותי מינהל, היחידה למערכת מיחשוב, יחידת הבקרה, יש לנו יחידה לנושא שירותי שיקום, יחידה לשירותים רפואיים, יחידה לניהול ועדות רפואיות, היחידה לשיקום ותעסוקה. כל הפונקציות האלה של יועצים משפטיים שהם נמצאים אצלנו הם חלק מהיועצים המשפטיים של המשרד כולל ראש אגף כספים, הוא שייך לראש אגף כספים אבל הוא יושב אצלנו, ראש תחום פניות הציבור והבקרה.
זאת הפריסה של המתקנים שלנו, יש לנו עוד שני מתקנים, אחד באילת ושלוחה בנתניה. לגבי שלוחת נתניה זה סדר גודל כמו מחוז ירושלים. יש לנו סך הכל 12 מתקנים, מתוכם שני מכונים לנפגעי ראש, אחד ברקנאטי בתל אביב ואחד בחיפה ועוד תשעה מועדונים שהם בפריסה ארצית.
זה מבנה של מחוז. יושבים פה מנהלת מחוז תל אביב ומנהל מחוז דן. במחוז תל אביב יש כשלושים איש שצריך לטפל ב-10,000 נכים פעילים.
היו"ר זבולון אורלב:
נכה היום זה מכמה אחוזים ומעלה?
רוני מורנו:
מ-20% ומעלה.
נחום פרנקל:
נכה מטופל.
רחל נתן:
נכה מטופל זה גם נכה שנמצא במרפאה וזה מ-10%.
נחום פרנקל:
היום זה מ-20 אבל ישנה אוכלוסיה ישנה של לפני 1996 שהיא מ-10%.
רוני מורנו:
כשנכנסתי לתפקידי המטרה היתה להביא את אגף השיקום למאה ה-21. בדקנו את תמונת העולם של איך אנחנו עובדים ואיך אנחנו מתפקדים היום, בנינו את הייעוד, את המטרות, החזון והערכים. תכננו את כל התהליך האסטרטגי בבניה של ארבעה צוותי עבודה ובסוף הגענו לתוכנית עבודה חד שנתית ורב שנתית.
ארבעת צוותי המשימה עסקו במדיניות ותורת שיקום רב תחומי ומערך ועדות רפואיות, זה נושא שעלה גם בדו"ח מבקר המדינה ונמצא בתהליך עבודה, תפיסת הניהול, מנגנוני תכנון מדידה ובקרה, להרחיב את כל נושא,
היו"ר זבולון אורלב:
איך אתה רואה את לוח הזמנים למדיניות ותורת שיקום, אתה אומר נמצא בתהליך עבודה.
רוני מורנו:
מדיניות ותורת שיקום רב תחומי, אנחנו נמצאים בתהליך של כתיבת החומר שכבר עבדנו עליו במשך כמעט שנה וחצי וכרגע אנחנו מתוכננים לפי לוחות הזמנים שנתנו, לסיים ב-2009, יכול להיות שאנחנו נקדים את הזמן. ביקשו מאיתנו לוחות זמנים ולא רציתי לתת לוחות זמנים שאני לא בטוח שאני אעמוד בהם, אני מעריך שלקראת סוף השנה ותחילת שנת 2009 אנחנו נסיים את העבודה בכל מה שקשור למדיניות ותורת שיקום רב תחומי.
היו"ר זבולון אורלב:
לדעתי בתפיסת ניהול נכונה אדם צריך להגביל את עצמו בזמן, אתה לא יכול למשוך את זה.
רוני מורנו:
אני הגבלתי את עצמי בזמן.
היו"ר זבולון אורלב:
אמרת תחילת 2009.
רוני מורנו:
כן. תפיסת ניהול מנגנוני התכנון, מדידה ובקרה, זה דברים שכבר בחלק מהם אנחנו עוסקים. מדיניות תפיסת שירות ומערכות שירות, דברים שכבר מתחילים לקרום עור וגידים בכל מה שקשור לטכנולוגיה חדשה, לאינטרנט, עבודה עם נכים באינטרנט, ניהול ידע וארגון מקצועי רב תחומי זה דברים שכבר התחלנו להפעיל.
היו"ר זבולון אורלב:
צוותי המשימה זה מקרב עובדי האגף?
רוני מורנו:
כן. עשינו ארבעה צוותים, כל ראש צוות היה מישהו מעובדי האגף, חילקנו את הצוותים לכל המחוזות, עשינו ועדת היגוי עליונה שאני ישבתי בראשה, הבאנו אנשים מבחוץ, ראשי אגפים מביטוח לאומי, שלושה ראשי אגפים מהמשרד, מנהל בית חולים "שיבא", פרופ' מהאוניברסיטה בבאר שבע והצוותים עבדו מולנו והציגו לנו סטטוסים של העבודה במהלך עשרה חודשים, עד שאישרנו את העבודה. חלק מהעבודה התחלנו ליישם.
היו"ר זבולון אורלב:
המטופלים לא השתתפו בצוותי המשימה.
רוני מורנו:
בתפיסת השירות היו נציגים שהשתתפו. כשאנחנו אומרים נכים מדובר על 55,086 נכים שאנחנו מטפלים בהם. יש עוד 40,438 נכים שאנחנו מטפלים בהם, אבל אנחנו לא מטפלים בהם בהמשך. כל הקטע של ועדות רפואיות, הקליטה שלהם באגף, חלק מהטיפול הרפואי הראשוני הם מקבלים אצלי אבל הם לא מופיעים אצלי בטיפול השוטף כי הם עושים את פתיחת התיק, נכנסים לתהליך רפואי, מסיימים אותו ויוצאים החוצה. יש 3,217 איש שנמצאים בתביעות מולנו, בהגשת תביעה, בבירור של תביעה ומתחיל תהליך של ועדה רפואית.
היו"ר זבולון אורלב:
בטיפול השוטף יש 24,696.
רוני מורנו:
משנת 1996 אין דבר כזה מתחת ל-20% שנמצאים באגף כנכי צה"ל לכל דבר וענין. בחלוקה למחוזות המחוז הכי גדול שלנו הוא מחוז חיפה עם 27%, המחוז השני בגודלו הוא מחוז דן עם 21%, מחוז תל אביב, רחובות, ירושלים, באר שבע וטבריה.
התפלגות הנכים לפי סוגי השירות, חובה, מילואים, משטרה, שב"ס, מוסד, יש פה את החלוקה שלהם. אלה הפגיעות העיקריות של הנכים. אלה הגילאים. 33% מ-50 עד 59. מגיל 50 ועד גיל 70 ומעלה זה יותר מ-50% מהנכים שלנו. ממוצע גיל הנכים שלנו הוא 55. אלה מספר מקבלי התגמולים לשנת 2007, סך הכל 7,357.
היו"ר זבולון אורלב:
מאיזה אחוזים מקבלים תגמולים?
רחל נתן:
תגמול בסיסי מ-20%, אבל זה לא תגמול בסיסי.
היו"ר זבולון אורלב:
גם הישנים מ-20%?
רוני מורנו:
הישנים מ-10%.
סגן שר הבטחון מתן וילנאי:
צריך להסביר שכל נכה מקבל את התגמול לפי החוק. אלה תשלומים שמעבר לזה.
רוני מורנו:
נצרך למשל הוא על פי חוק, אבל מאותו רגע שהנכה הוכר כמי שאינו בר שיקום, אין לו תעסוקה הוא נצרך, ודרגת נכותו היא מעל 50%. הוא מקבל תגמול מיוחד שמשולב עם התגמול הבסיסי. תקנות טיפול רפואי, זה חופשת מחלה עד שנה. למשל פצוע ממלחמת לבנון השניה שנמצא בתהליך טיפול מתמשך של עד שנה אז הוא מקבל תט"ר. יש כאלה גם מעל שנה, אם תהליך הטיפול הרפואי שלו מתמשך מעל שנה הוא מקבל מעל שנה. חפ"ר זה חוסר פרנסה, זה כמו דמי אבטלה, עד שנה, אלה אנשים שנכנסים למעגל של מציאת מקום תעסוקה, זה התשלום שאנחנו נותנים עד שנה.
היו"ר זבולון אורלב:
מה זה חוסר פרנסה, נכה לצורך הענין של מאה אחוזים, נשוי עם שני ילדים, מישהו אמר לי שהוא מקבל סדר גודל של 14,00-15,000 שקל בחודש. הוא מחוסר פרנסה, זאת הפרנסה שלו.
רחל נתן:
זה לא הפרנסה שלו, זה התגמול שמגיע לו על פי חוק.
היו"ר זבולון אורלב:
אז באיזה מקרה הוא מקבל חפ"ר?
רחל נתן:
כשהוא מועמד לתהליך שיקום, מועמד לעבודה, ללימודים.
היו"ר זבולון אורלב:
כלומר החפ"ר זה לאותו משתקם שבסופו של דבר הוא לא יהיה חסר פרנסה. הוא יצא לעבוד וזה עד שהוא מוצא פרנסה. מה זה מתבגר?
רוני מורנו:
זה תגמול שמקבל מי שמגיע לגיל 50 ומעלה, אם הוא עובד זאת השלמה להכנסה שלו יחד עם תגמול שנקרא תגמול מתבגר.
היו"ר זבולון אורלב:
דמי קיום אני מבין, מה זה תג"מים?
רחל נתן:
מתבגר זה מי שפרש מעבודה לפני גיל פרישה מלא.
היו"ר זבולון אורלב:
מה הערך הכספי של ה-7,000 האלה? כמה כסף זה?
ישראל שרון:
כולל תגמול בסיסי כמיליארד שקל בשנה.
סגן שר הבטחון מתן וילנאי:
איזה אחוז זה מכלל התקציב שלכם?
היו"ר זבולון אורלב:
כשליש מהכסף של כל התגמולים מקבלים 7,500 איש.
דן דולפין:
שליש מתקציב אגף השיקום הולך לתגמולים לסוגיהם.
היו"ר זבולון אורלב:
אני שאלתי כמה עולים ה-7,000 עם התגמול הבסיסי.
רוני מורנו:
לגבי ה-7,000 אני לא יודע לתת לך את המספר, יבדקו ויתנו לך את המספר. אני יכול לתת לך את המספר של כל התגמולים כולל ה-7,000, וזה מה שישראל אמר. 54,000 נכים פלוס ה-7,000.
היו"ר זבולון אורלב:
כל זה מיליארד שקלים.
ישראל שרון:
7,000 מתוך 55 אלף משקף את שיעור המובטלים, אלה שלא עובדים, יחסית לאוכלוסיה הרגילה שהם לא נכים זה לא קטסטרופאלי כי פה מדובר על נכים קשים כולל מאה אחוז.
היו"ר זבולון אורלב:
אני לא הבנתי ככה, אני הבנתי שאם הוא נכה מאה אחוז ואין שום סיכוי שהוא ישתלב בעבודה אז הוא חי מהתגמול החודשי שלו.
רוני מורנו:
זה הנצרך. זה השמה בעבודה לשנים 2005-2006-2007, לפי מחוזות.
היו"ר זבולון אורלב:
חוקי העבודה ביחס לנפגעי תאונות עבודה או ביחס לנכים מלידה מסדירים את הסוגיה של זכויות העובד לשכר מינימום מופחת, יחסי עובד מעביד ועוד כל מיני, זה חל גם על הנכים האלה?
פזית אליהו:
לא, ההסדר שבחוק הנכים זה הסדר נפרד ספציפי.
היו"ר זבולון אורלב:
חוק הנכים של צה"ל.
פזית אליהו:
נכי צה"ל ומערכת הבטחון בכלל. נגיד אם יש חייל במילואים שנפגע והוא השתכר סכום מסויים, ונגיד והוא נפגע במלחמת לבנון השניה, אז יש כמה סוגים של תגמולים ותלוי איזה תגמול הוא מקבל. אם הוא מקבל את התגמול טיפול רפואי שזה התגמול שניתן בשלב הראשוני כשהוא נמצא עדיין בטיפולים רפואיים, אז התגמול הזה משקף את הפסד ההכנסה שלו בפועל. כמה שהוא הרוויח קודם זה מה שהוא יקבל.
היו"ר זבולון אורלב:
לאחר סיום הטיפולים הרפואיים נקבעה לו נכות קבועה של 40%, יכולת העבודה שלו עכשיו לצורך הענין הזה היא יכולת עבודה מופחתת, הוא לא יכול לעבוד מאה אחוזים, הוא יכול לעבוד רק 40%.
פזית אליהו:
יש פה שני הסדרים. יש את חוק המילואים, חוק הקצבאות לחיילי מילואים שנותן איזה שהיא השלמה למשכורת, שזה חוק שהוא באחריות הצבא.
היו"ר זבולון אורלב:
אני שואל מבחינת חוקי ההגנה עליו, מבחינת הקביעות, הזכויות הסוציאליות, האם חוקי ההגנה של חוקי העבודה למיניהם חלים גם עליו או שיש לו חוקי הגנה נפרדים.
פזית אליהו:
יש את חוק החיילים המשוחררים, שיש שם כל מיני סעיפים שאוסרים על פיטורי נכים.
רוני מורנו:
אלה המספרים של שיקום באמצעות לימודים. תהליך הכרת זכאות נכים. אנחנו מדברים על חוק הנכים, איבוד הכושר לפעול פעולה, בין גופנית ובין שכלית או פיחותו של כושר זה, שבאו לחייל בתקופת שירותו ועקב שירותו, כתוצאה מאחד מאלה, חבלה, מחלה או החמרה במחלה. זה החוק. זה התהליך. מאותו רגע שאנחנו מקבלים את התביעה שלו יש בדיקה ומיון ראשוני על ידי קצין תגמולים, איסוף החומר הרפואי והעובדתי לצורך בירור התביעה. אפשר להפריד בין תביעות. למשל תביעות כתוצאה מלחמה, כל התהליך הראשוני קצר מאוד. הבעיה עם התהליך הראשוני היא בעיקר בנושא המחלות, בעיקר עם אנשי קבע שכשהם פורשים הם מגישים תביעות, וצריך לברר מאיפה, מתי, באיזה שנים, באיזה יחידה, איפה דוחות הפציעה וכל הדברים האלה ואחרי שנבדקים כל הדברים מתקבלת ההחלטה לגבי הכרה. אם יש החלטה לגבי הכרה יש ועדה רפואית לקביעת דרגת נכות ואם יש החלטה לגבי דחייה אז כמובן שהנכה יכול לערער הלאה.
היו"ר זבולון אורלב:
דו"ח ורדי ביקש שתהיינה החלטות לקביעת פרקי זמן לקבלת ההחלטות.
רוני מורנו:
אני אגיע לזה.
סגן שר הבטחון מתן וילנאי:
אני ביקשתי שתבוא לכאן מכיוון שמים הפניות אליך ומהפניות אלי כסגן שר, אפשר להתרשם שכאילו זה לא עובד. רציתי שתתרשם מההיקף ומהאנשים ומהמורכבות, כי רק הדיון שעלה פה בדקות האחרונות, המילה הקובעת פה זה עקב, כי כל אדם יכול לבוא עם כל תלונה והשאלה הראשונה היא עקב שירות או לא עקב שרות, זה הדיון הראשון שצריך להיערך כדי לראות אם הוא נהנה מהחוק הזה או לא. במציאות של החברה הישראלית של שנת 2008-2009, הצורך והיכולת והתחושה של הגשת תלונות שונה לחלוטין מלפני 10-20-30 שנה. אני פרשתי אחרי 36 שנה מהצבא ללא שום סעיף מכל סוג שהוא ונפצעתי יותר מפעם אחת בשדה הקרב. היום כבר באים בדרישות ובטענות ודורשים עקב כזה ואחר ורק מההתרשמות מהאנשים שעוסקים בזה, זה לא פשוט, זה מאוד מורכב. יש פער עצום בין התחושה לעיתים מה קורה כאן לבין העבודה האמיתית ועכשיו אתה רואה מי האנשים שעושים את זה, ראשי המחוזות לא נמצאים כאן פרט לשני ראשי מחוזות, אין שום משרד במדינה שפועלים באותו מחוז. רציתי שתתרשם מההיקף, מהמורכבות שלו ומהאנשים שמתמודדים עם זה, זה הדבר העיקרי. אני חושב שהצורה שרוני מנהל את האגף והצורה שהאנשים פה פועלים היא לא אגף שגרתי בממשלת ישראל. זה חריג לטובה ולכן רציתי שתבוא ותראה את זה ותשאלנה אחרי זה הרבה שאלות ולרוני יש שורה של תשובות שאנחנו מחוייבים לתת ליושב הוועדה וצריך לתת אותן, זה גם סיפור לא פשוט, זה לוקח את הזמן שלו, זה דברים מאוד מתסכלים.
יש הרבה פונים סדרתיים שכל תשובה שלא תיתן להם לא תהיה מקובלת עליהם, ותעקם את החוק ותכופף את הכל רק כדי שהוא יקבל את התשובה שהוא רוצה. והם לעיתים מציפים אותנו ללא שום פרופורציה להיקף העבודה האמיתי, ואת הדבר הזה צריך לזכור. האנשים שעושים את זה עושים עבודה יוצאת דופן וזה הדבר שרציתי שתתרשם ממנו. ראית גם במרגוזה את העבודה שעושים שם, לדעתי יוצאת מן הכלל, והדבר המרכזי, הקליינטים שלנו הם בדרך כלל אנשים צעירים, חזקים שעקב שירות בבת אחת עולמם השתנה וכך הם גם מגיבים ולכן גם ברור שיש תגובות קשות מכל בחינה שהיא וצריך גם עם זה להתמודד. האנשים שנמצאים פה צריכים לבור את המוץ מהתבן, להבין מה הדבר האמיתי ומה הדבר שצריך לדעת איך להתנהג איתו ומהבחינה הזאת מי שיושב פה עושה עבודה בלתי רגילה ורציתי שתתרשם מהם. אני מתנצל שאני עוזב, תודה רבה לכם.
רוני מורנו:
אנחנו מטפלים גם בנפגעי פעולות איבה בחו"ל.
היו"ר זבולון אורלב:
רק אלה שהיו בשירות המדינה.
רוני מורנו:
כן.
היו"ר זבולון אורלב:
אם עובד מדינה נפגע בארץ אז הוא לא, ואם הוא נפגע בחוץ לארץ,
פזית אליהו:
זה מכוח החלטת ממשלה מיוחדת מ-1982.
רוני מורנו:
שרותי רפואה. אנחנו נותנים טיפול טוב, כמובן באמצעות בתי החולים בארץ ובתי חולים בעולם. אישפוזים בבתי חולים, טיפולים אמבולטוריים בארץ ובחוץ לארץ. הבאת מומחים לארץ, יש מומחים שמגיעים מגרמניה לבניית תותבות עיניים לעיוורים., מחליפים להם פעם בשנה. שירותי שיקום, הקישור בין בתי החולים לצבא, זה נושא שעבר שינוי מהותי במלחמה האחרונה, טיפול בפצועים המאושפזים.
היו"ר זבולון אורלב:
כשהוא שוכב בבית חולים הוא לא באחריות צה"ל?
רוני מורנו:
במלחמה האחרונה נכנסנו לתוך בתי החולים וקלטנו את כל הפצועים קשה, שחררנו את הצבא מלטפל בהם כי אנחנו יודעים לטפל בהם וגם במשפחות שלהם ובסביבה התומכת. בשגרה כשיש אירוע של פצוע גם פה אנחנו מתערבים. בשלבים הראשונים עד שהצבא משחרר אותו הצבא מטפל בו על ידי ר"מ 2. כל הטיפולים הפסיכולוגיים, חונכים, מועדוני שיקום, דיור מוגן, הוסטלים. יש לנו דיור מוגן והוסטלים בעיקר לחולי נפש. תעסוקה נתמכת, נכים מתנדבים, יש לנו הרבה נכים שמתנדבים בצבא, אנחנו עושים איבחונים מקצועיים לטובת לימודים ותעסוקה, שירותים לאוכלוסיות מיוחדות, ועדות היגוי מקצועיות בכל מיני תחומים וכל נושא ההדרכה שהוא חלק אינטגרלי מתהליך השיקום.
היו"ר זבולון אורלב:
כמה עובדים סוציאליים יש באגף?
אילן רשף:
יש לנו 55 עובדי שיקום, עובדים סוציאליים.
רוני מורנו:
יש לנו 2,900 נכים שהם פוסט טראומתיים שזקוקים מאוד לעובדות השיקום ועוד 3,000 חולי נפש. זאת בעיה.
רחל נתן:
הם לא בהכרח חייבים להיות עם אחוזי נכות גבוהים, אבל תשומת הלב שהם צריכים היא מאוד גבוהה.
אילן רשף:
היחס היום בין עובד שיקום למספר מטופלים הוא אדיר, למעלה מאלף, 1,050-1,080 לעובד שיקום.
היו"ר זבולון אורלב:
עובד שיקום לא יכול לטפל באלף.
רוני מורנו:
אי אפשר לעשות יחס כזה. כשמיפינו, עם סדרי עדיפויות,אנחנו הגענו לסדר גודל של כמעט 400, וגם זה המון. כל נושא ה-PTSD, לוקי הפוסט טראומה, יש לנו יחידה שהיא יחידה צבאית שאנחנו מממנים אותה שמטפלת בכל נושא הפוסט טראומה לפחות בשלבים הראשונים וזה עולם תוכן שלם של עבודה. יש לנו מחקר גדול שעשינו בנושא הפוסט טראומה שאנחנו מקווים שתוך שנה וחצי אנחנו מסיימים אותו, שיודע לתת לנו פק"ל לטיפול בפוסט טראומתיים, איך ניגשים אליו, איך קולטים אותו, מה זה התערבות, באיזה לוחות זמנים מאותו רגע שהוא נפגע מטראומה אנחנו יודעים לטפל בו מהר, זה דברים שעכשיו תרגלנו במלחמת לבנון השניה, לפחות שלושה גדודים בשלושה חודשים אחרי המלחמה ישבו יום שלם, עשו התערבות על כל הסגל והחיילים וכל מי שנחשף שם הצליחו לדלות אותו החוצה וכבר להתחיל לתת לו טיפולים רפואיים ראשוניים. חלק מהם קיבל טיפול ראשוני וחזר לחיים שלו וחלק נמצאים עד היום בטיפול.
היו"ר זבולון אורלב:
מה עשו החיילים מתקופתנו אחרי קרבות.
דן דולפין:
הם היו מסכנים. אנשים שפתאום מתעוררים באמצע הלילה, צועקים, מרביצים, אנחנו רואים את זה כל יום.
שלמה ז'לוטי:
יש כאלה שאנחנו מכירים אותם ממלחמת יום הכיפורים. שהיום הם מתעוררים.
היו"ר זבולון אורלב:
אני מכיר מיום הכיפורים רק כאלה שהיו בשבי.
דן דולפין:
לאוו דווקא, הפניה הממוצעת היא בערך שבע שנים אחרי הפגיעה. אז מתחילים להבין מה קורה.
רוני מורנו:
זה שירותים, תגמולים והטבות, שישראל אחראי עליהם, שיקום כלכלי, הטבות, דמי הבראה, ביגוד, רכב שיקומי לנכים, נכים שהרכב משמש אותם לשיקום העצמאי שלהם.
היו"ר זבולון אורלב:
כל זה לא בחזון שלך, כל השקף הזה לא בחזון שלך.
שלמה ז'לוטי:
זה כן בחזון, זה להביא את הנכה לשיקום מיטבי. אם אנחנו רוכשים לו בית, אם אנחנו נותנים לו אוטו, אם אנחנו נותנים לו עבודה, זה שיקום. על כל המשמעות שלו.
רוני מורנו:
אנחנו מגיעים עכשיו לחלק של הוועדות הרפואיות, נושא שביקשתם שנתייחס אליו. הוועדות הרפואיות פועלות מתוקף חוק. הם מהוות שער כניסה לאגף והתהליך הוא, אני אגיע תיכף ללוחות זמנים, ארוך, בעיקר לדברים שהם לא חד משמעיים. אם מדובר בפגיעה שהיא חבלה במסגרת צבאית או במסגרת מילואים, הדברים מאוד פשוטים. יש דו"ח פציעה, יש מסמך רפואי והקליטה היא מהירה ומאותו רגע שיש קליטה מהירה יש ועדה תוך 45 יום.
אורי זנדבנק:
מרגע שהתיק מוכן תוך 45 יום, זה היעד שלנו, אנחנו עומדים בו ב-80-90%.
היו"ר זבולון אורלב:
תוך 45 יום הוא מוזמן לוועדה רפואית.
אורי זנדבנק:
כן.
דן דולפין:
אבל הוא מקבל טיפול רפואי מלא מרגע ההכרה ועד הוועדה.
היו"ר זבולון אורלב:
45 יום זה זמן סביר אבל השאלה כמה זמן לוקח להכין תיק.
רוני מורנו:
להכין תיק של חבלה אין שום בעיה, להכין תיק של פגיעה מבצעית אין שום בעיה, הבעיה היא כשצריך להכין תיק של איש קבע או שוטר משירות בתי הסוהר, שבא לך עם תיק, אתה לא יודע איפה זה קרה, מתי זה קרה. למשל כשהוא אומר שיש לו סכרת.
היו"ר זבולון אורלב:
כמה זמן לוקח להכין תיק. צריך לקבוע זמן.
נחום פרנקל:
זה כמו לשאול כמה זמן לוקח לתפור חליפה ליתום. אי אפשר לומר.
ירדנה דורון:
באגף השיקום לא נקבעו לוחות זמנים.
נחום פרנקל:
זה לא מדוייק, בתקנות נקבע שיש עד תשעה חודשים.
ירדנה דורון:
זה להכרה.
היו"ר זבולון אורלב:
אני מדבר עכשיו על הכנת התיק. בא אדם משירות בתי הסוהר ואומר, יש לי סכרת וזה עקב השירות.
אורי זנדבנק:
אני אציג את זה. אנחנו לא מדברים כרגע על שלב ההכרה שהוא יכול להיות קצר או ארוך. נכה שחושב שמגיע לו להיות נכה צה"ל, שנפגע עקב שירות, פונה לקצין התגמולים. הוועדות הרפואיות אחראיות עד לשלב מרגע שהנכה הוכר. מהרגע שהנכה הוכר צריך להבדיל בין שני סוגים, כאלה שבאים פעם ראשונה, מרגע שקצין התגמולים מעביר את התיק לוועדה אנחנו צריכים להפריד בין שני מקרים, יש מקרים שהם הכרה ראשונה ואלה נטולי השפעה, עברו את קצין התגמולים ומועברים ישירות לוועדות הרפואיות, הכנת התיק נעשית, כמעט ואין הכנה כי קצין התגמולים כדי להכיר הוא מתבסס גם על דוחות רפואיים, יש חוות דעת וזאת הקבוצה שהכי קל לבדוק כי על אלה אין השפעות של מחוזות, אני לא רוצה להיכנס לכל המבנה הארגוני שעכשיו הוא משתנה והיווה בעיה עצומה וראש האגף עכשיו שינה כתוצאה מבג"צ של נכה צה"ל שהיה וגם לשיפור. אני מדבר על אלה שהתיק מגיע לוועדות. גם שם צריך להסתכל אם נדרשות עוד בדיקות, צילומים, כי לא תמיד קצין התגמולים מבקש בדיקות שוועדה דורשת אותם כי אם האירוע היה אירוע קרבי וזה ברור שאין שם ספקות אז הרבה יותר קל לו להכיר והוא מכיר. ולמרות זאת התיק מגיע לוועדה ודורש איזה שהיא הכנה. אנחנו מחלקים את זה לקבוצות של כאלה שלא נדרשת שום הכנה וקבוצה שדורשת הכנה מסויימת. אנחנו בדקנו את הקבוצה הזאת. כמה לוקח להכניס מרגע שכל ההכנות הסתיימו, כדי שלא נצטרך להאשים מישהו, הכל מוכן, כמה זמן לוקח להכניס לוועדות. שם צריך לזכור שאנחנו מעסיקים קבוצות של רופאים עצמאיים שעובדים בתנאים כספיים די ירודים יחסית לשוק הפרטי, ולכן יש לנו הרבה פנסיונרים, אנשים שזמנם יותר פנוי ואנחנו חייבים לספק להם עבודה שוטפת כי אנחנו בתחרות כל הזמן עם הביטוח הלאומי. אני בטוח שכולכם חשופים לגלי האתר שמדברים על כך שבחיל הרפואה אין רופאים, בקופות החולים אין רופאים וגם אצלנו אין רופאים. יש בעיה, אין רופאים בישראל, לא חשבו על זה קודם והיום זה בעיה להעסיק מומחים ולהושיב אותם על הגדר ולהגיד להם תבואו מתי שאני צריך אתכם.
אנחנו חייבים לתת לנכה איזה שהוא זמן להתכונן, אני לא יכול להגיד לו תבוא מחר לוועדה, רק אם הוא מסכים, אם הוא אומר שהוא צריך שבועיים שלושה ארבעה, צריך להתייעץ, זה לא הולך מהיום להיום ולכן אנחנו קבענו יעד של 45 יום שזה יעד שתיק שהוא מוכן יכנס לוועדה. זה אומר שנצטרך לאסוף הרכבים שלפעמים הם הרכבים מאוד מסובכים, כדי לקצר את הוועדות אנחנו מנסים להרכיב ועדה שיהיו בה מספיק מומחים שיוכלו להקיף את כל מכלול הפגיעות. לתאם כאלה ועדות שההרכב שלהן יכלול מספר מומחים שונים, יש כאן בעיה טכנית, זה לא דבר שאפשר כל יום להציב בכל מקום ובכל שעה כי צריך לחבר את האנשים בהרכבים. זה הרבה שילובים. ולכן אנחנו חשבנו, וזה היה היעד שלנו, ש-45 יום הוא זמן סביר של התיקים האלה שהם מוכנים וגם תיקים כאלה שנבדקו ושלחו לעוד בדיקות. אנחנו עדיין לא עומדים ביעד הזה, אנחנו עכשיו חוקרים את הסיבות, אנחנו עושים כינוסים ומנסים לבדוק מה הסיבות כי אנחנו מגיעים ל-80-90% רק ליעד הזה ותמיד יעד צריך להיות יותר ממה שאפשר להגיע אליו כי אחרת מפסידים את התשוקה ואת הרצון לעמוד בו. ההסברים לזה הם שונים ואנחנו עושים כל מאמץ לקצר.
בביקורת נמצאו תיקים שנמשכו חודשים רבים ואפילו כאלה שנמשכו שנים, אין לזה הצדקה במקום פרטי, במקום שאין מערכת ממוחשבת כמו שצריך ואנחנו הולכים עם תיק קרטון שהוא הולך מפעולה לפעולה ואם הוא תפוס בבית משפט לשנתיים אי אפשר לבצע ועדה.
היו"ר זבולון אורלב:
ראיתי שיש לכם יחידה למיחשוב.
אורי זנדבנק:
עובדים על זה, בסוף 2009 או אולי קודם תהיה מערכת שאפשר יהיה לעבוד.
היו"ר זבולון אורלב:
אתם עובדים עם תיקי קרטון?
אורי זנדבנק:
כן, הולכים עם תיק, אם הוא תפוס בבית משפט שנתיים זה אומר שהנכה הגיש בקשה לאיזה פגימה אחרת, שונה לגמרי שהיא תפוסה בבית המשפט וזה אומר שאי אפשר יהיה לבדוק את הפגימה הזאת הנוספת עד שהוא לא יסיים את בית המשפט. אותו דבר אם הוא תפוס בוועדה עליונה הוא לא יכול להגיש בינתיים על פגימה נוספת בוועדה מחוזית. אנחנו עושים הרבה כדי לקצר את זה, מצלמים תיקים, אני נתתי הוראה על איזה נכה שהרגשתי שממש דפקו אותו שנים, שילך לוועדה רק עם המסמכים שהוא מחזיק, בלי התיק שלנו. הסכמתי, אם יש לך מספיק חומר רפואי אתה יכול ללכת, אבל זאת לא הדרך, הדרך צריכה להיות כזאת שאנחנו נוכל לעבוד במקביל ואנחנו כל מאמץ ויש שיפור ויהיה שיפור עוד יותר גדול ברגע שהמערכת תתחיל לעבוד ואז לא ילכו עם התיקים אלא הוועדות יעבדו מול מאגר ממוחשב ולא יצטרכו את התיקים.
צריך גם לשמור את כל האינפורמציה, אם אין לך איזה תיק אחד ויתחילו לרוץ בכל מיני מקומות, כל מיני בירורים, לא ידעו אחר כך לחבר את זה וקצין התגמולים צריך לקבל משהו מסודר. אנחנו תפוסים בחטאי העבר ומנסים לצאת מהם ויש תוכניות אסטרטגיות.
רוני מורנו:
אנחנו מדברים על ועדות רפואיות מדרג ראשון, יש לנו בירושלים, באר שבע, תל אביב חיפה וטבריה, וועדות ערעור, וועדות עליונות יש בחיפה, תל אביב ובירושלים. היום אנחנו עובדים בתוך בתי חולים, הוועדות הרפואיות בתל אביב נעשות באיכילוב או בתל השומר ויש לזה סיבות. בתי החולים מאפשרים לעשות את הבדיקות שם. תפיסת העולם שלי אומרת שצריך לעשות שלושה מרכזים לוועדות הרפואיות בארץ. מרכז בחיפה, מרכז בתל אביב ומרכז שיהיה קשור לירושלים ולדרום. המטרה היא להכניס את הוועדות לתוך מבנים שלנו, כדי שנוכל להכניס לשם מערכות מיחשוב. היום אני לא יכול להכניס מערכות ממוחשבות לאיכילוב, לא מאפשרים לי את זה, כיוון שיש כל מיני סוגיות בטחוניות, שאין דבר כזה להכניס מערכות. ברגע שנוכל להכניס מערכות למבנים שיהיו שלנו הדברים יהיו שונים. חלק מהדברים אנחנו כבר עושים היום. למשל פרוטוקולים שבעבר היו נעשים בכתב יד היום הם ממוחשבים. אנחנו נמצאים בתהליך טכנולוגי, יש לנו פרוייקט תלת שנתי שכולל את כל נושאי הטכנולוגיה בתחום הוועדות הרפואיות. עד סוף 2008 נסיים עם כל התביעות וההכרה, ובתחילת 2009 נתחיל עם השאר.
פעילות הוועדות. המספרים מדברים בעד עצמם. כמויות של וועדות בשנת 2007,
היו"ר זבולון אורלב:
אני אגב מייעץ לך בסוגיה הזאת, אני לא יודע אם ערבת את סגן השר, אני לא מבין מה הבעיה הקב"טית, שבאיכילוב יהיה מחשב שהכניסה אליו תהיה רק לאנשים מורשים, הדבר נשמע תמוה בעיני. אני מציע לך לערב את סגן השר. אם תתקיים אצלו ישיבה בענין הזה והקב"ט יצטרך לתת תשובות מול איש שמבין בטכנולוגיה מיחשובית, לא צריכה להיות שום בעיה.
רוני מורנו:
אנחנו נעסוק בזה, אני כבר העליתי את זה לא פעם אחת.
היו"ר זבולון אורלב:
עוד שאלה שרציתי לשאול לגבי הוועדות הרפואיות ולגבי המיחשוב. יש את הביטוח הלאומי שיחסית המיחשוב שם מתקדם.
אורי זנדבנק:
הם גם עובדים לא ממוחשב, זמן הפעולה שלהם ארוך, הזמן הממוצע הוא שלושה חודשים והם מתעסקים פגימה פגימה והעסק שם הרבה פחות מורכב, חוץ מהוועדות של נפגעי טרור שעכשיו יש להם את הבעיה איתם גם.
היו"ר זבולון אורלב:
יש הצעת חוק שמנסה לאגם את כל הוועדות הרפואיות של מדינת ישראל לידי רשות ממלכתית אחת, שהיתרונות שלה, לפחות מבחינת אלה שעוברים את הוועדות הרפואיות, שלא יהיה להם איזה אי אמון בכך שאותו אגף שצריך גם לשלם הוא זה שקובע את האחוזים.
פזית אליהו:
בענין הזה יש החלטה של ועדת השרים לחקיקה, כי זאת הצעת חוק פרטית, והוחלט להקים צוות בין משרדי.
היו"ר זבולון אורלב:
אני חתום על הצעת החוק הזאת.
פזית אליהו:
אני יודעת. אני חברה בצוות הבין משרדי יחד עם ד"ר זנדבנק, אבל חשוב לי להגיד שיש התנגדות מאוד עזה דווקא של הארגון היציג. שאלת קודם על המעורבות שלהם. למרות החשש למעין ניגוד אינטרסים שהגוף המשלם זה גם הגוף שקובע את דרגת הנכות, דווקא מבחינת ארגון נכי צה"ל העמדה התקיפה שלהם היא שהוועדות הרפואיות ישארו בתחום משרד הבטחון ושלא יוציאו אותם החוצה כדי שלא יווצר מצב שנכי צה"ל שאין ספק שהמדינה צריכה להוקיר אותם, יעמדו בתור עם נכי הביטוח הלאומי. יש פה הרבה עמדות והרבה שאלות.
רוני מורנו:
אלה כמויות הוועדות הרפואיות. יש פה את השנים 2005-2006-2007, יש עליה כל הזמן ועם כל זה מתעסקים 15 עובדים מינהליים. יש בג"צ בענין שקבע שכל הוועדות הרפואיות שיתבצעו גם בפריפריה, מי שירכז אותן זה יושב ראש הוועדות הרפואיות. למחוז עצמו אין יד ורגל. היום במחוז חיפה למשל, מנהל המחוז ניהל את כל נושא הוועדות הרפואיות, אחרי הבג"צ זה השתנה.
היו"ר זבולון אורלב:
למה הבג"צ הפריד, בגלל ניגוד העניינים.
רוני מורנו:
זה יצר לנו בעיה.
אורי זנדבנק:
השקף הזה מסביר את הסיבות להתמשכות פרקי הזמן. אמרנו שיש פרקי זמן ארוכים שאנחנו רוצים לקצר אותם. מספר ההתכנסויות החוזרות של הוועדות לאותו מקרה קובע את פרק הזמן. אנחנו לא יכולים לדעת מראש כמה פעמים האדם יגיע לאותה ועדה ומה אנשי הוועדה יבקשו, אנחנו מנסים להקטין את זה.
היו"ר זבולון אורלב:
כל זה כלפי חוץ נשמע תירוצים. זה תירוצים למה אין לוח זמנים. צריך לקבוע. אני מסכים שאי אפשר לקבוע למאה אחוז של המקרים, לא לכל דבר אפשר לקבוע לוח זמנים, אבל צריכה להיות איזה שהיא דטה בסיסית שבה יש איזה שהוא לוח זמנים. לא לכולם יש פגימות חוזרות.
אורי זנדבנק:
יש לוח זמנים, זה ה-45 יום, אבל את לוח הזמנים קובעים רק מרגע שהתיק מוכן.
היו"ר זבולון אורלב:
צריך גם לקבוע לוח זמנים לתיק מוכן, לכל התהליך. זה היה אחד הדברים הבסיסיים של דו"ח ורדי, אין באגף לוח זמנים לתהליכים.
אורי זנדבנק:
אנחנו עובדים על זה.
היו"ר זבולון אורלב:
דו"ח ורדי היה כבר ב-2002.
אורי זנדבנק:
אם יורשה לי אני אסביר למה זה לא כזה פשוט כמו בתהליכים אחרים. יש בעיה, כי צריך תמיד לזכור שלנכה יכולות להיות מספר פגימות ואז ההכנה היא כמו לשלושה תיקים. יש מקרים שהנכה עצמו מבקש דחיות ואנחנו באגף השיקום מעריכים מאוד את הנכים והולכים לקראתם ואם הוא ביטל כמה פעמים את המועד שלו לוועדה הרפואית או עורכי הדין יועצים לו, אנחנו לא כועסים ואנחנו מזמינים אותו עוד פעם ולכן יש הרבה מאוד גורמים שמעורבים בזה. בשונה מהביטוח הלאומי אנחנו מאוד קלים עם נכי צה"ל, כי זאת אוכלוסיה מובחרת ואלנו לא רוצים להפעיל עליהם סנקציות, אפילו אם זה סנקציות של סדר.
אם לנכה יש מספר פגימות גדול זה ברור שאי אפשר להגיד מראש כמה זמן תיקח הוועדה, היה צריך להיות לזה מכפלות של מספר פגימות או אם זה פגימה מסובכת כמו בעיית לב או בעיית פרקים אז צריך להביא מומחים מסויימים שלא תמיד נמצאים בהיצע שלנו בפריפריות ואז לוועדה לוקח יותר זמן להתארגן. אנחנו מנסים עכשיו, בנינו איזה שהיא סכמה לגבי המצב שהתיק מוכן. לגבי תיק בהכנה נוכל לעבוד יותר טוב כשתסתיים ההתארגנות, כי בג"צ הכתיב לשנות את האנשים שפועלים בנושא הזה ושלא יהיה עירוב בין קציני התגמולים והוועדות הרפואיות. ברוב המקומות הצלחנו כבר לסדר את זה ובכמה מקומות זה בתהליך וברגע שיהיו לנו מרכזים גדולים יותר יהיה הרבה יותר קל במערכת ממוחשבת לווסת ולראות איפה נתקעים תיקים. היום קשה מאוד לדעת איפה התיק נתקע, כי זה מבוסס על העמסה ידנית של נתונים לתוך מחשב שנותן מעט מאוד התראות, אין לנו שום תהליך אוטומטי ולרדוף אחרי תיק אין לנו את כוח האדם שיכול לעשות את זה. אני חושב שזה מוצדק לקבוע זמנים קצרים אבל כרגע ללא מחשב וללא כוח אדם,
היו"ר זבולון אורלב:
אני לא מדבר על זמנים קצרים, אני מדבר על כך שקודם כל יהיה לוח זמנים. כל לוח זמנים הוא מקצר את זה שאין לוח זמנים, אפשר אחרי זה לבדוק אם צריך בתהליך מסויים שלושה חודשים, אם היית אומר לי הכנת תיק לוקחת חצי שנה, לא הייתי אומר שום דבר. אנחנו לא באים להחליף אתכם בתוכן ההחלטות, גם לא מבקר המדינה, אנחנו רק עומדים על כך שתקבלו החלטות. אתם לא מחליטים. מכריחים אתכם לקבל החלטות. תחליטו כמה זמן צריך, איך התהליך בדיוק עובד, תקבלו את ההחלטות.
אורי זנדבנק:
אני מסכים איתך ומקבל את זה, אנחנו נעשה את זה, פרט לחריגים.
היו"ר זבולון אורלב:
תמיד יש חריגים אבל גם לחריגים יש תהליך. מישהו שמוסמך להגיד שזה חריג. תקבלו החלטות מי קובע שהמקרה הזה חריג, אחרי זה מבקר המדינה יגיד זה שאתם אמרתם שצריך לקבוע שהוא חריג, לא הוא קבע שהוא חריג, קבע מישהו אחר, על זה תקבלו ביקורת, אבל קודם כל תקבלו החלטות.
רוני מורנו:
אתם לא צריכים להכריח אותנו להחליט כי אנחנו רוצים להחליט. אנחנו הולכים לקבוע פרקי זמן לכל הפעילויות.
אורי זנדבנק:
חל שיפור בוועדות הרפואיות, אנחנו צירפנו רופאים בתחומי הנפש והאורטופדיה לצורך צמצום מספר ההתכנסויות של הוועדה ולשיפור הכנת התיק. אנחנו מאמינים שרופאים מומחים שרואים את התיק לפני, הם יודעים יותר טוב מה ידרשו בוועדות עצמן. אנחנו פועלים לצמצום תורי הבדיקות במוסדות הרפואיים, אנחנו רוצים לנצל את הכוח הכספי שאנחנו משקיעים בבתי החולים ולהגיע לפרקי זמן קצרים יותר. מונה יועץ משפטי לוועדות הרפואיות, בגלל ההפרדה אין יותר כפיפות לקצין התגמולים והוא יועץ בלעדי לוועדות הרפואיות.
חלק מהערות מבקר המדינה היה בתחום למידת הלקחים, היום כל החלטה של בית משפט נלמדת ויש הפקת לקחים. האגף משקיע משאבים בפיתוח שתי מערכות ממוחשבות, מערכת מעקב ותמיכה בתהליך העבודה של קציני התגמולים וגם מערכת שתפעיל את הוועדות הרפואיות. אחת מההערות היו על כנסים מקצועיים, שינון התקנות והצגת פסקי דין חדשים, מאז אנחנו בצענו שלושה כנסים גדולים לרופאי הוועדות.
היו"ר זבולון אורלב:
כמה רופאים אתם מעסיקים?
אורי זנדבנק:
350 רופאי ועדות. היתה הערה של המבקר על דרך מינוי הממונה לוועדות הרפואיות, התקנות שונו, שר הבטחון חתם עליהן והיום זה מסודר.
היו"ר זבולון אורלב:
מה עם ועדת למד?
ירדנה דורון:
אנחנו בימים אלה סיימנו דו"ח שעוסק בתיקון ליקויים שהועלו בדו"ח הקודם 55א, ובמימוש התחייבויות של האגף משנים קודמות בהקשר למספר נושאים. בין היתר נבחן דו"ח ורדי, נושא של ועדת למד, נושא של כללים והסדרים שהיו במהלך השנים לכל מיני אוכלוסיות שהרחיבו את מעגל הזכאים, הפרדה בין גוף דורש לגוף רוכש ובקרה על התשלומים. בנוסף היה עוד נשוא שאנחנו בדקנו וזה הליך השיפוי של תקציב אגף שיקום בגין גידול באוכלוסיה, גם זה נושא שנבדק על ידינו. המענה לכל הנושאים האלה בא לידי ביטוי בדו"ח שאנחנו סיימנו בימים אלה.
היו"ר זבולון אורלב:
יש דו"ח שנקבל ב-11 למאי וזה לא זה, זה הדו"ח הבא.
ירדנה דורון:
זה דו"ח שיצא רק בשבוע שעבר להתייחסות הגורמים המבוקרים.
היו"ר זבולון אורלב:
הדו"ח השנתי על 2007 עומד להתפרסם ב-11 במאי, את רוצה לומר מהמופיע בדו"ח 58א?
ירדנה דורון:
זה הוועדות הרפואיות, מה שדיברנו עכשיו.
היו"ר זבולון אורלב:
ועדת למד, איפה זה עומד.
רוני מורנו:
אני הבנתי שזה נגמר.
פזית אליהו:
לפני כמה שנים פורסמו כללים לעבודת הוועדה, הכללים האלה הם כללים של שר הבטחון שאושרו גם על ידי היועץ המשפטי לממשלה, כאשר הכוונה כיום היא לעגן את עבודת הוועדה גם בחוק הראשי במסגרת תיקון חקיקה.
היו"ר זבולון אורלב:
הובטח בפעם הקודמת שזה,
פזית אליהו:
תיקון החוק נמצא היום בהליכי עבודה במסגרת עיגון כלל ההטבות שניתנות לזכאים מכוח ההוראות הפנימיות של האגף.
רוני מורנו:
הצגנו עבודה שלמה בפעם הקודמת, עבודה שנעשתה במשך שנה של עיגון כל ההוראות הפנימיות בחקיקה.
היו"ר זבולון אורלב:
בישיבה הקודמת הבנו מכם שהחקיקה הזאת תתקדם ואני מקבל רושם שהיא לא התקדמה.
פזית אליהו:
אנחנו נמצאים כרגע בשלב של טיוטה, זה חקיקה מאוד מורכבת, זה כולל תיקון חקיקה ראשי, גם לחוק הנכים וגם לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה, שאלה חוקים תאומים, זה כולל עריכה של קבצי תקנות בנושאים השונים, זאת עבודה מאוד מורכבת וארוכה שכללה את מיפוי כל ההטבות, הכללתם, מה הולך לחוק הראשי, מה הולך לתקנות, הלשכה המשפטית ישבה עם כל הגורמים המקצועיים, וזה כרגע נמצא בתהליכים של אישורים פנים משרדיים בתוך משרד הבטחון לקבל את ההערות של אגף התקציבים, של אגף הכספים ולקבל את ברכת הדרך של הנהלת המשרד.
היו"ר זבולון אורלב:
לפי הדיווח שמסרה נחמה פרלמן, סגן בכיר ליועץ המשפטי במשרד הבטחון, בישיבה של 23 ביולי, הם אמרו שהיועצים המשפטיים של משרד הבטחון השלימו כבר את שלב מיפוי ההטבות והיא הביעה תקווה שבשנה הקרובה זה יסתיים. השנה הקרובה עומדת להסתיים עוד שלושה חודשים.
פזית אליהו:
מיפוי ההטבות הסתיים ביולי, אבל בינתיים גם צריך היה לנסח את תסקיר החוק ואת קבצי התקנות, זאת עבודה מורכבת וזה נמצא כרגע בהליכים פנים משרדיים.
נחום פרנקל:
אנחנו במשך שנה מיפינו את כל ההוראות הפנימיות.
היו"ר זבולון אורלב:
ביום רביעי הקרוב עומד להתפרסם דו"ח נציב תלונות הציבור. על הראש שלכם יש לא רק את מבקר המדינה אלא גם את מבקר המדינה בתפקידו כנציב תלונות הציבור שלא עוסק בעניינים מערכתיים אלא בתלונות אישיות. מתוך 126 תלונות על משרד הבטחון 66 תלונות הן על אגף השיקום. זה כמות גדולה.
רוני מורנו:
אני יכול להגיד שאנחנו בירידה לעומת שנה קודמת. מערכת התלונות מתנקזת אצלי בלשכה כי אני לומד לקחים מכל תלונה של נכה ומכיוון שאני מכיר את זה אני אומר שיש ירידה ו-60 תלונות כשמדובר על 54 אלף נכים במהלך שנה שלמה זה לא הרבה.
אני מנהל את האגף הזה עוד מעט שלוש שנים, ובתקופה הזאת יחד עם הקבוצה המאוד איכותית שיושבת פה, עם מצוקות כוח האדם שיש לנו נעשית פה עבודת קודש. של העובדים אל מול נכי צה"ל עם כל הבעייתיות ויש בעיות, אני לא מטאטא אותן מתחת לשטיח, יש בעיות שצריך להתמודד איתן, גם בנושא ועדות רפואיות, גם בנושאים אחרים שהם לפתחנו יום יום ושעה שעה ואני גאה להיות מנהל האגף הזה ואני גאה להיות המנהל של האנשים שיושבים פה.
היו"ר זבולון אורלב:
הרושם שלי הוא שיש מאמץ כן להתייחס לליקויים, להתייחס לבעיות שנחשפו ולהתמודד איתן, אבל כשאני שואל את עצמי שורה תחתונה בסוף, מבחן התוצאות, אני לא יכול לצאת מפה ולהיות רגוע ולהגיד שהבעיות נפתרו ואנחנו יכולים להצביע על כך שכל הליקויים תוקנו. הדברים העיקריים נמצאים בעבודה ואני יכול להבטיח שלא נרפה מהלחץ שלנו שתשלימו את העבודה הזאת, כי דבר אחד מוסכם בינינו, שמדובר באוכלוסיה שחייבים לה באופן מוסרי.
אני מודה לכם על כל המאמצים שאתם עושים, אני יודע שאתם עושים מאמצים גדולים מאוד ואני מסכים שאי אפשר לתקן ליקויים ביום אחד, אני חושב שעקרונית התהליך הוא בכיוון הנכון אבל תפקידנו לדרוש תוצאות. אני מודה לאנשי מבקר המדינה על העבודה שהם עושים ואני מקווה שכולנו ביחד נצליח להביא בשורה לאותם נכים.
תודה רבה לכם וחג שמח.
הישיבה ננעלה בשעה 12:45