פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 426
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, כ"ד באדר ב' התשס"ח (31 במרץ 2008), שעה 10:30
סדר היום:
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת בסיעוד), התשס"ו-2006
הצעתה של חברת הכנסת אורית נוקד
נכחו:
חברי הוועדה:
יצחק גלנטי – היו"ר
אריה אלדד
יצחק זיו
רן כהן
אורית נוקד
מוזמנים:
עו"ד חלי גיא אלדר, משרד המשפטים
יובל יעקובי, אגף התקציבים, משרד האוצר
עו"ד אדוארד וייס, סגן היועץ המשפטי, משרד הרווחה
עו"ד רועי קרת, סגן היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי
שושי בר, מנהלת תחום אבטלה, מינהל הגמלאות, המוסד לביטוח לאומי
אסתר טולדו, מחלקת המחקר, המוסד לביטוח לאומי
נעמי מורביה, מטה מאבק הנכים
קובי כהן, מטה מאבק הנכים
רחל מלנקי, מנכ"ל מט"ב, עמותה לשירותי טיפול ורווחה
מיכל צזנר, מט"ב, עמותה לשירותי טיפול ורווחה
ליאור פינקל, מט"ב, עמותה לשירותי טיפול ורווחה
אבי גור, ארגון הורים ארצי
יהודה סקר, ארגון הורים ארצי
ייעוץ משפטי:
ג'ודי וסרמן
איתי עצמון
ליטל שוורץ
מנהלת הוועדה:
וילמה מאור
רשמה וערכה:
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת בסיעוד), התשס"ו-2006
הצעתה של חברת הכנסת אורית נוקד
היו"ר יצחק גלנטי:
אני פותח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת בסיעוד), התשס"ו-2006. של חברת הכנסת אורית נוקד.
בסיכום שהתקבל בישיבה הקודמת, המציעה, חברת הכנסת נוקד, הייתה אמורה להגיע לתיאום או סיכום דברים בינה לבין נציגות הממשלה.
אורית נוקד:
לא היה תיאום אדוני היושב-ראש עם משרד האוצר. אתה יודע שקווים מקבילים לא נפגשים ולמשרד האוצר יש כוונה מאוד ברורה לבטל את כל העבודות המועדפות בסיעוד. אני רוצה לחזור על עמדתי לפיה צריך לקיים הצבעה על הצעת החוק הזאת שכוללת את ההסכמות שהיו לי שעה שההצעה אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה, היינו, עבודה מועדפת בסיעוד בכל הקשור לשירותי סיעוד במוסדות.
כמובן שהוועדה סוברנית לקבל החלטה כפי שתמצא לנכון, אבל אני מבחינתי עומדת בהתחייבויותיי לוועדת השרים לענייני חקיקה. אני חושבת שההצעה הזאת היא ערכית, חינוכית, ואולי תגרום לכך שחלק מהחיילים והחיילות המשוחררים יראו את העבודה בסיעוד כמקצוע, וכך גם יהיה קשר בין אותם אנשים שהם מוגבלים וזקוקים לסיעוד, גם מבחינה תרבותית, וגם אולי נפחית במידה מסוימת את מספר העובדים הזרים שנמצאים בארץ. אני יודעת שדבר כזה לא ייעשה ביום אחד וגם החיילים המשוחררים לא יבואו לעבוד במשך כל היום, אבל אני חושבת שניתן להכניס אותם ולקוות שהם יעסקו בנושא הזה וכך ייטב לכולנו.
אדוני, אני ממש מתנצלת. עולה עכשיו בוועדת הכלכלה הצעת חוק שלי שהיא צרכנית ממדרגה ראשונה והגענו לליבת הסעיף, ואני מבקשת שחרור. אני חושבת שמה שאני תובעת שם הוא דבר צרכני ממדרגה ראשונה ולכן אני חייבת לעזוב וללכת לוועדת הכלכלה. אם יהיה צורך, אני אשוב לכאן.
היו"ר יצחק גלנטי:
תודה רבה.
רן כהן:
אדוני היושב-ראש, אני חושב שהצעת החוק הזאת היא הצעה נכונה ובמקומה. אני יכול לומר לך שכיושב-ראש ועדת העובדים הזרים הסעיף היחיד בעובדים זרים שהוא בלתי מוגבל במספר הנכנסים לישראל הוא ענף הסיעוד. היום עברנו, למיטב ידיעתי, את ה-52 אלף עובדות ועובדים זרים בענף הסיעוד והמספר פשוט עולה וגואה בצורה מאוד מאוד רדיקלית. אני לא בטוח שהצעת החוק הזאת תבלום בלימה משמעותית את מספר הנכנסים לישראל לעבוד בסיעוד, אבל ללא ספק היא תגרום לכך שהמספר שיגדל, יקטן לעומת המספר שעלול להיות ללא הצעת החוק הזאת. כלומר, אני מאמין שחלק מהישראלים שירצו לעבוד בסיעוד כן יבואו במקום הדרישה לעבודה על ידי עובדים זרים. לכן נדמה לי שהצעת החוק הזאת היא טובה ואני מתפלא, אני חייב לומר, על הממשלה , במיוחד על האוצר, שבעניין הזה הוא היה צריך להיות נלהב להצעת החוק הזאת ולהכנסת ענף הסיעוד.
היו"ר יצחק גלנטי:
נציג האוצר עוד לא אמר את דברו. יכול להיות שהוא נלהב יותר.
רן כהן:
לא, הוא לא נלהב יותר. אתה תכף תשמע אותו. זה למיטב ידיעתי, כי אני מבין שאם אורית נוקד כל כך מתפתלת בתיאומים בינה לבין הממשלה, סימן שיש עם זה בעיה. אני חושב שאנחנו צריכים לקדם את הצעת החוק הזאת ובהחלט להביא אותה למצב בו יהיו ככל האפשר יותר ישראלים שיעבדו בענף הסיעוד. ככל שירבו ישראלים שיעבדו בענף הסיעוד, אפילו חלקית, כך הענף הזה יקטן, מה עוד שצריך לומר את האמת, שהגיע הזמן שנטפל בעצמנו. אי אפשר כל הזמן להיות תלויים בפיליפינים שיבואו מארץ הפיליפינים כדי לטפל בקשישים שלנו, בנכים שלנו ובתשושים שלנו. הדבר הזה לדעתי הוא לא בריא לשום חברה, והוא גם לא בריא לחברה הישראלית.
היו"ר יצחק גלנטי:
כיושב-ראש הוועדה אני נוטל לעצמי את זכות הדיבור בנושא ואני חייב לציין היבטים אשר לדעתי נכון לרגע זה לא עלו וחשוב מאוד לציין אותם. בעיקרון, אני חושב שזה נכון לעודד חיילים משוחררים לעבוד ולא לחפש אך ורק היכן לקבל – כאן אולי אני קולע לכוונות האוצר – ופחות לתרום. אני רואה בהצעת החוק הזאת היבט חינוכי ממדרגה ראשונה. אני חושב שרצוי וטוב שצעירי המדינה שזה עתה משתחררים מצה"ל יראו את אותם נזקקים, את כל השכבות האלה שבעצם נמצאות ומוגדרות כסיעודיות, בקנה מידה אחד לאחד בשטח ויראו עד כמה הם זקוקים לעזרה ולעזרתם אולי הרבה יותר מכל עזרה חיצונית אחרת של עובד פיליפיני או עובד תאילנדי כאשר קודם כל השפה אותה הם דוברים היא אותה שפה ולא צריך לחפש מתורגמנים או אולי להשתמש בשפת הידיים עד שמבינים האחד את השני.
דבר נוסף שחשוב הוא שהמתאם שעשוי להיות בין בחור צעיר או מתנדבת שהייתה מוכנה ללכת לקראת זה, גם מבחינת הגיל וגם מבחינת הכושר לטפל באותם סיעודיים, הוא מתאם גילי הרבה יותר נכון. לא תמיד אנחנו יודעים אם אותו עובד סיעודי מגיע לכאן לטפל במישהו סיעודי ומביאים לנו בסופו של דבר מישהו עם ממדי גוף קטנים שצריך לטפל בגבר ששוקל מאה קילוגרמים כדי לתת לו את הטיפול. זאת דיספרופורציה שלפעמים היא מדהימה כי הרי הדברים לא נשקלים עד הסוף בשעה שצריך להביא את אותו עובד זר. כאן לפנינו בחורים ובחורות צעירים וצעירות שבהחלט יכולים ויכולות לענות על התנאים הפיזיים בשטח במקום. והיה אם מישהו לא מתאים, מחליפים אותו מהר מאוד ואין כל בעיה. לא צריך לבקש אישורים ורשיונות.
אני בכוונה מעורר את ההיבטים האלה שנכון לרגע זה משום מה לא עלו וגם לא על ידי המציעה.
אני אשמח מאוד אם תהיה התייחסות נוספת עוד לפני שאני אתן לנציג האוצר להטיל את הווטו.
נעמי מורביה:
אני רוצה לברך על היוזמה הזאת. היוזמה הזאת ברוכה ולא הגיעה אפילו דקה אחת מוקדם מדיי וחבל שכך.
למעשה מטה מאבק הנכים מוליך בשנתיים האחרונות מהלך של שינוי חשיבתי ואנחנו מנסים לבנות תוכנית חומש שתתחיל מבתי הספר התיכוניים כך שקודם כל תהיה מגמת סיעוד בבתי הספר התיכוניים, שבשירות הצבאי ניתן יהיה להחליף ולעשות שירות לאומי במגמת סיעוד.
היו"ר יצחק גלנטי:
את מתרחבת מחוץ להצעת החוק ואני מבקש ממך להתמקד.
נעמי מורביה:
אני מתמקדת. הפרק השלישי שהגיע ראשון לחקיקה הוא באמת – זה מועלה כאן וזה כתוב כאן – שאנחנו ממליצים שזה יוכר כעבודה מועדפת מכל הטעמים שאתה העלית. אנחנו רוצים לחזור לנושא הערכי-חינוכי ממעלה ראשונה. מאחר שעצם העובדה שאותם צעירים ייחשפו לאנשים עם המוגבלויות ויראו בהם קודם כל בני אדם, זה ישנה את החברה הישראלית. החברה הישראלית היום היא חברה שהחמלה בה מועטה מאוד. אנחנו נפתח ערוצים אחרים לתקשורת בין הדורות ובין הצרכים ותהיה פתיחות.
אני חייבת להחמיא לחברת הכנסת אורית נוקד שעושה ימים כלילות ובאמת מקדמת חקיקה חברתית ולציין את חבר הכנסת רן כהן שאילולא הפעילות החברתית שלו, אני לא יודעת היכן היינו נמצאים. כמובן אני רוצה לשבח אותך יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה שבתקופה בה אתה משמש כיושב-ראש הוועדה, אנחנו באים ואין לנו אפילו מה לומר בישיבות כי אתה מדבר בשמנו.
הנושא החשוב ביותר, אותו העלית והוא ההבדלים המהותיים בתרבויות, הזרות ובעיית השפה, כאשר למעשה כל כוח העבודה הזה נמצא כאן מתחת לידיים. למה אנחנו צריכים להיתלות באנשים זרים? יש לנו את הילדים שלנו.
היו"ר יצחק גלנטי:
בואי נצא מתוך הנחה שלפחות חלק מהם, לא כולם, ולו אחוז קטן, יראה בזה מעין שליחות וימשיך לפחות איזושהי תקופה נוספת מעבר לתקופה המינימלית, דיינו. אני חושב שבסיטואציה הזאת החוק עשה את שלו.
נעמי מורביה:
אמת.
אבי גור:
ארגון ההורים הארצי מברך את מי ששותף להצעת החוק הזאת, את הוועדה. אנחנו מקווים שתהליך החקיקה יהיה מהיר מכיוון שאין אנשים בתחום הסיעוד. המצב די זועק לשמים. ילדים לא מקבלים את הטיפול שמגיע להם, גם מבוגרים לא מקבלים אותו, וזה מצב שבשטח הצעה כזאת יכולה לגרום לשיפור גדול ואני מודה גם לרן כהן.
רן כהן:
זאת לא הצעת החוק שלי אלא של אורית נוקד ואכן חבל לי שאני לא שותף לה.
אבי גור:
עד כמה שאני רואה, אין כאן הרבה חברי כנסת כרגע.
רן כהן:
נמצאים כאן היושב-ראש, אריה אלדד ואני.
אבי גור:
נכון. תשימו לב שאתם שלושתכם למעשה בתקופה האחרונה מובילים את החקיקה בתחום הזה ואני מקווה שיצטרפו עוד ושיהיה לובי חזק יותר לנושא של בריאות בכנסת הזאת מכיוון שחסרים דברים שקיימים בחוק והאזרח לא מקבל אותם, במיוחד הילדים שלנו.
ג'ודי וסרמן:
הייתי רוצה להציע איזשהו תיקון לנוסח. אני מבינה לפי דברי יוזמת הצעת החוק, חברת הכנסת אורית נוקד, שהוועדה כרגע מתמקדת במה שמופיע בסעיף ז(2), שירותי סיעוד למי שמצוי במעון, מוסד שיקומי במוסד לטיפול סוציאלי. הייתי מציעה שבמקום שירותי סיעוד שקצת מבלבל עם גמלת הסיעוד לפי פרק י' לחוק הביטוח הלאומי, ולא לזאת הכוונה, שנאמר טיפול בסיוע אישי. אנחנו מדברים בטיפול בסיוע אישי לאותם אנשים שנמצאים במעונות. אלה לא המט"ביות שאנחנו מכירים שנותנות את הסיעוד לפי פרק י'. אני מציעה שגם בראשית פסקה 2 ייאמר טיפול וסיוע אישי, וגם בהגדרה בסוף.
אריה אלדד:
זה נכון גם ל-ז(1).
ג'ודי וסרמן:
אבל זה יורד. כל סעיף ז(1) יורד, כך שנשאר רק סעיף ז(2), הטיפול והסיוע האישי במעונות.
היו"ר יצחק גלנטי:
המציעה הורידה את הסעיף מהצעת החוק שלה, מתוך הסכמה כמובן.
אריה אלדד:
זה חוק טוב. אני לא מבין למה לא ייפתחו מקצועות נוספים לעניין הזה של עבודה נדרשת אם יש ביקוש שגדול מההיצע בארץ. זה צריך להיות אחד הקריטריונים. כאשר יש ביקוש לעובדי בניין ואין הרבה מאוד עובדי בניין בארץ, אני לא רואה למה לא לעשות עובדי בניין כעבודה מועדפת, כאשר יש ביקוש למתדלקים, אני לא רואה את הסיבה העקרונית להתנגד.
רן כהן:
זה כבר קיים.
אריה אלדד:
אני יודע. אותו קריטריון שחל בזמנו על עובדי בניין או על עובדי חקלאות, צריך לחול על מקצוע שהפער בין הביקוש להיצע בו הוא גדול. אני שותף להערכה שחבר הכנסת כהן העריך שלא יהיה ביקוש עצום בקרב החיילים, אבל גם אם יהיה ביקוש מסוים - אני רוצה להציע לחיילים את האפשרות שבמקום לנסוע לתאילנד, הם יכולים להיות תאילנדים בארץ.
היו"ר יצחק גלנטי:
מההומור של חבר הכנסת אלדד אני מבין שהוא אומר לצעירים לא לנסוע למזרח הרחוק שהרי המזרח הרחוק הגיע אלינו.
אני חייב להעיר כאן הערה. אני חושב שאנחנו צריכים להבחין בצורה חד-משמעית בין חייל משוחרר שהולך לתדלק בתחנת דלק לבין חייל משוחרר שמציבים לו אתגר חברתי והוא הולך לכיוון הסיעודי. אלה שני כיוונים שונים לחלוטין. לאחד יש היבט חברתי חינוכי מובהק ולצד השני יש סעיף של תעסוקה. לא שאני פוסל את מה שאתה אמרת חבר הכנסת אלדד, שצריך אולי להיכנס במסגרת אחרת להרחבת הצעת החוק הזאת כך שהיא תופיע כמקצועות נדרשים במשק. זה על פניו נראה לי הגיוני, אבל היות שאנחנו כעת דנים בנושא של הצעת החוק של אורית נוקד, אני מציע שאנחנו בשל זה נתמקד אך ורק בזה.
רחל מלנקי:
אני רוצה לברך על הצעת החוק. אני חושבת שהיא נכונה גם מההיבט החברתי-חינוכי וגם מההיבט הפרקטי. אני רוצה לשים זרקור על הקשישים. זה בלי ספק לא יפתור את בעיית העובדים הזרים ל-24 שעות אבל זה כן יכול לסייע למצב את מקצוע הסיעוד במקום נכון יותר וטוב יותר. קשה מאוד למצוא היום עובדים וקשה למצוא מטפלות. אני חושבת שהחיילים המשוחררים יכולים להשתלב מאוד יפה במרכזי היום כאשר במדינת ישראל יש 184 מרכזי יום. הקשישים מגיעים לשם מדי יום ומקבלים טיפול מקיף. חבר הכנסת רן כהן ביקר באחד המרכזים שמט"ב מנהלת אותו וראה את הדברים. הם יוכלו לראות מה זה לטפל באדם מבוגר, גם אם זאת תהיה חוויה לשנה וגם אם זה ייקח אותם הלאה אולי להחליט שהם עוסקים בתחום הזה בכל מיני צורות.
אני חושבת שזה נכון לעשות את זה ואנחנו רק מחכים שהם יבואו אלינו.
היו"ר יצחק גלנטי:
אם בכך לפחות נגדיל את המודעות לקשיש ולצרכיו, ואם נגיע מעבר לזה, אפילו להקטנת רמת האלימות שקיימת היום כלפי הקשישים, דיינו.
רחל מלנקי:
כדאי להוסיף בהצעת החוק את מרכזי היום כי הם לא מופיעים ולא ברור שהחיילים המשוחררים יוכלו להגיע לשם.
היו"ר יצחק גלנטי:
במסגרת ההסכמות שקיימות בין חברת הכנסת אורית נוקד לבין נציגי הממשלה, בכוונה היא כנראה רצתה להישאר במקרו ולא להיכנס למיקרו. לפעמים כניסה למיקרו עשויה רק לטרפד את ההצעה עצמה. מדובר בהצעת חוק לקריאה ראשונה, כך שיש לנו מספיק זמן לטפל לקראת קריאה שנייה ושלישית ולחפש את המתאים ואת הפחות מתאים במקרה זה.
רן כהן:
אני מאוד ממליץ לקבל את הצעתה של גברת רחל מלנקי.
אסתר טולדנו:
המוסד לביטוח לאומי עורך מחקרים בנושא המענק וראינו שנתינת המענק מעודדת את הצעירים ללכת לעבודות שאנחנו מעונינים שהם יפנו אליהם. יש לנו מחקרים על כך. בענף התעשייה לדוגמה המענק בוטל וחודש וכן הלאה, ובדקנו בתקופות האלה וראינו שכאשר בוטל הענף, הייתה ירידה מספר החיילים המשוחררים שפנו לתעשייה. הצעירים מתמידים בעבודה, כלומר, הם לא עובדים חצי שנה ועוזבים אלא הם ממשיכים לעבוד באותו מקום ואצל אותו מעסיק.
היו"ר יצחק גלנטי:
זאת אומרת שעצם העובדה שאותו חייל שהשתחרר בא לכלל קשר ישיר עם אותו מעסיק, פעמים רבות זה גורם לכך שהוא רוצה – וגם המעסיק רוצה – להמשיך לעסוק באותה עבודה. לפיכך יוצא מהמחקר שלכם שהעידוד לחיילים עושה את שלו.
רן כהן:
ללא ספק.
היו"ר יצחק גלנטי:
יכול להיות שדווקא בנושא של העסקת אותם חיילים בנושא חברתי כל כך מובהק כמו נזקקים, מוגבלים וקשישים, אני בהחלט מסכים עם הגישה שלכם ונראה שאנחנו מתואמים ואלה שני קווים שהם לא רק מקבילים אלא הם גם משתלבים אחד בשני.
אסתר טולדו:
טוענים שהשכר שהחיילים בעבודה מועדפת מוריד את השכר באותו ענף. אנחנו מצאנו שהחיילים המשוחררים מגדילים את השכר של החיילים שעובדים בעבודה מועדפת והשכר גבוה יותר מהשכר של החיילים האחרים. הסיבה לכך היא שהם עובדים במשרה מלאה ולכן שכרם גבוה יותר.
היו"ר יצחק גלנטי:
אני מצרף עוד היבט נוסף ואת נתת לי את הרעיון בכיוון הזה. כאשר חייל הולך לעבוד בתחנת דלק, הוא לא צריך ללמוד באוניברסיטה ואילו כאשר הוא ילך למקצוע הסיעוד, זה בעצם כבר מקנה לו חלק מן ההכשרה העתידית או הבנה לפחות שנדרשת ממנו לדעת מה זה מטופל. העבודה בתדלוק, אינני חושב שזוהי עבודה חינוכית ואיננה זהה לעבודה סיעודית. כאן אנחנו הולכים לעודד תעסוקה של חיילים משוחררים במקצועות שגם תורמים לחברה וגם הם מודעים הרבה יותר למה שקורה בחברה בה הם חיים.
יובל יעקובי:
כמובן שגם אנחנו שותפים לחלק מהמטרות שהועלו כאן בדיון, כאשר בראשם כמובן העניין של הוצאת העובדים הזרים והחלפתם בישראלים, עידוד תעסוקה וכולי. משרד האוצר חושב שהדרך של עבודה מועדפת היא לא הדרך הנכונה ואני אסביר איפה הנזק שאנחנו צופים שייגרם.
בענף הסיעוד, בעיקר במקצועות אליהם מכוונת הצעת החוק, בכל זאת מועסקים ישראלים. מועסקים בו כ-40 אלף ישראלים שהפרופיל שלהם הוא שונה משל חיילים משוחררים. בדרך כלל מדובר בנשים.
היו"ר יצחק גלנטי:
מה רע אם יהיו 60 אלף במקום 40 אלף?
יובל יעקובי:
אם זה היה המצב, המצב היה טוב, אבל אנחנו למדים שהחיילים המשוחררים מחליפים. לעובדים שבענף הסיעוד יש אפשרויות תעסוקה פחות מגוונות מאשר יש לחייל משוחרר שהוא יכול ללכת לכל כיוון.
קריאה:
על סמך מה אתה אומר את זה? שום נתון לא הוצג?
יובל יעקובי:
אני מדבר באופן כללי. אין לי תחת היד מחקר.
אבטלה ואי השתתפות בכוח העבודה בישראל, דווקא ממוקדת בבעלי מיומנויות נמוכות שאלה הרבה מעובדי הסיעוד. חיילים משוחררים יחליפו את עובדי הסיעוד.
היו"ר יצחק גלנטי:
הם לא יחליפו. הם יהיו תוספת.
יובל יעקובי:
הם יחליפו אותם. אנחנו מאמינים שהם יחליפו את העובדים האלה. זה טעם אחד להתנגדות.
היו"ר יצחק גלנטי:
אני לא מבין את האוצר. פעם אחת האוצר רוצה להקטין את מספר העובדים הזרים ומטיל קנסות על אלה שמעסיקים אותם ועד כמה שאני זוכר הקנס הוא בגובה של 15 משכורות. פעם שנייה בא האוצר ואומר, לא, אנחנו לא נעסיק חיילים משוחררים כיוון שהם יכולים להחליף את העובדים שעוסקים בנושא הזה, ואני מבין שכוונתו של האוצר לא לזרים אלא לישראלים. רבותיי, חזון אחרית הימים, אני שמח מאוד שהאוצר היום תומך בהסתדרות העובדים הכללית ומוכן להגן על זכויות העובדים. תודה.
רן כהן:
אני יכול לעזור לך בדבר אחד. מאחד שאני עמדתי על חקיקת החוק המקורי של העבודה המועדפת, והייתי אפילו אחד היוזמים שלה, האוצר התנגד מלכתחילה לכל הנושא הזה והמצב היה באמת אבסורדי ואני חייב להזכיר לכם. היה מצב בו חיילים משוחררים היו זכאים לקבל במשך חצי שנה דמי אבטלה בגין העובדה שהם חיילים משוחררים כאשר מצד שני המשק ממש שיווע לידיים עובדות. אז אני באתי בהצעה שאמרה שאם חייל משוחרר הולך לעבוד בעבודה מועדפת, הוא יקבל חצי מהביטוח הלאומי, חצי מדמי אבטלה. האוצר התנגד בכל הכוח והעדיף שהם יקבלו את כל דמי האבטלה ובלבד שלא ילכו לעבוד בעבודה מועדפת. אני אומר את זה באופן נבזי, אבל זאת הייתה התוצאה, ואז העברנו בכוח את החוק הזה ומה שקרה הוא שחיילים משוחררים הלכו לעבוד בבניין, בתעשייה ובמלונאות ונשארו שיעורים מאוד רציניים. נדמה לי שבענף הבניין באיזושהי שנה נשארו 17 אלף חיילים משוחררים שהתחילו את העבודה שלהם כעבודה מועדפת ונשארו לעבוד בענף הבניין.
היו"ר יצחק גלנטי:
זאת אומרת שתקופת העבודה שלהם הייתה גם תקופת הכשרה שלהם למקצועות הבניין.
רן כהן:
אין שום ספק.
יובל יעקובי:
להערתו של חבר הכנסת כהן אומר שהחיילים המשוחררים לא יחליפו את העובדים הזרים כי העובדים הזרים. העובדים הזרים היום אלה עובדים זרים שמצמידים לקשיש או לנזקק או למטופל למשך 24 שעות. הצעת החוק הזאת מדברת על המעונות, על מרכזי היום שהוזכרו כאן, ושם דווקא יש תעסוקת ישראלים.
רחל מלנקי:
יש מחסור גדול בעובדים וקשה למצוא עובדים. לא תהיה שום בעיה לאייש את המשרות האלה.
יובל יעקובי:
הטעם השני של ההתנגדות שלנו הוא האופי של העבודה. אנחנו חושבים שלמען המטופלים עדיף שדפוס התעסוקה בענף הזה יהיה מתמשך ורציף ולא ייעשה על ידי חיילים משוחררים שבאים לחצי שנה, מקבלים את המענק ועוזבים. אנחנו חושבים שזה יפגע במקצועיות.
היו"ר יצחק גלנטי:
אני מבקש ממך להתייחס לנושא מההיבט של האוצר. לגבי ההיבטים האחרים, יש כאן מספיק גורמים שעוסקים בנושא הסיעודי, בנושא החברתי וכולי. אני מבקש להתמקד בהיבט של האוצר. אתה יכול לומר לי מהי העלות התקציבית שנראית לאוצר ועל מה היא מסתמכת?
יובל יעקובי:
כמו שאמרתי בישיבה הקודמת, קשה מאוד להעריך כמה חיילים משוחררים ייכנסו לענף הסיעוד כתוצאה מהכללתו ברשימת המקצועות של עבודה מועדפת. בכל אופן, אני צריך לבדוק אם אני מסכים עם דברי ההסבר של הצעת החוק.
היו"ר יצחק גלנטי:
היה לך מספיק זמן לבדוק עד עכשיו. למה אתה בא לישיבה לא מוכן? פנינו אליכם וביקשנו מכם.
יובל יעקובי:
אני מתנצל.
היו"ר יצחק גלנטי:
כל ישיבה אתם מתנצלים. תפסיקו להתנצל ותביאו נתונים.
יובל יעקובי:
אני רק אומר שהצעת החוק מורכבת משני חלקים: תשלום המענק באופן ישיר, תשלום המענק לחיילים המשוחררים שייכנסו, והדבר השני הוא איזושהי הערכה לעלות של אותם ישראלים שיודחו מענף הסיעוד ויצאו משוק העבודה.
נעמי מורביה:
ישבה כאן גברת נכבדה מהמוסד לביטוח לאומי, ממחלקת המחקר, והיא הציגה נתונים הפוכים לחלוטין לכל הנתונים שלא הביא נציג משרד האוצר, כי לא הבאת נתונים. מה שאמרת, שלפת. היא אמרה במפורש שחיילים משוחררים שעבדו בעבודות האלה וקיבלו את המענק, אחרי כן התמידו בעבודות האלה. אנחנו מדברים על התמדה. אתה אומר לא, רק חצי שנה הם עובדים בעבודה, אבל לא, מוכח, הוצגו נתונים.
מי שם את האוצר לשפוט מה טוב לנו האנשים עם המוגבלויות?
היו"ר יצחק גלנטי:
בנקודה הזאת את כבר לוקחת את התפקיד שלי.
קובי כהן:
אנחנו תומכים בהצעת החוק מסיבה אחת פשוטה. כל פעילות שתביא להרחבת מעגל העובדים שמטפל באנשים עם מוגבלות, מבחינתנו זה מבורך. אם זה בעידוד כזה או בעידוד אחר, התוצאה היא זאת שמשנה ואנחנו מברכים על כך.
היו"ר יצחק גלנטי:
יש כאן הסכמה כמעט מקיר לקיר בנושא הזה, להוציא את הדברים שנאמרו על ידי נציג האוצר וזכותו להסתייג.
הייתי מאוד רוצה להתקדם, במיוחד לאור העובדה שמדובר בהכנה לקריאה ראשונה. לנציג האוצר יש זמן להכנת הסתייגויות ושיעורי בית יותר ספציפיים ולהביא לישיבות הבאות נתונים כיוון שאותם נתונים יצטרכו להתמודד מול הנתונים שיוכנו על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת ואנחנו נפנה אליו לקבלת הנתונים האלה לאחר קבלת הנתונים מהאוצר.
אסתר טולדו:
לגבי העלויות. היום אנחנו משלמים 80 מיליון שקלים בשנה עבור 12 אלף חיילים משוחררים בכל הענפים. לכן התוספת הזאת לא תעלה על 10 מיליון שקלים.
היו"ר יצחק גלנטי:
אולי. אם תהיה תוספת.
אני אודה מאוד למוסד לביטוח לאומי אם יגיש את השגותיו ואת נקודת המבט שלו לוועדה בנייר כתוב ומסודר על מנת שנוכל לקדם את הנושא הזה מעבר לקריאה השנייה והשלישית.
איתי עצמון:
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת בסיעוד).
אנחנו מדברים על תיקון ח' לחוק הביטוח הלאומי שמדבר על עבודה מועדפת ועבודה נדרשת.
בחוק הביטוח הלאומי, נוסח משולב, התשנ"א-1995, בלוח ח', בסופו יבוא: מתן טיפול וסיוע אישי למי ששוהה בכל אחד מאלה:
(א) מעון או חלק ממעון המיועד לבעלי מום גופני או ללוקים בשכלם שקיבל רשיון לפי חוק הפיקוח על מעונות התשכ"א-1965.
(ב) מעון יום שיקומי שקיבל רשיון לפי חוק מעונות יום שיקומיים, התש"ס-2000.
(ג) מוסד לטיפול סוציאלי, מוסד לטיפול רפואי או מוסד משולב שהוא מוסד גם לטיפול סוציאלי וגם לטיפול רפואי, שקיבל רשיון לפי חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול למשתמשים בסמים, התשנ"ג-1963.
(ד) בית חולים כמשמעותו בסעיף 24(ב) לפקודת בריאות העם 1940 המיועד לפי תעודת הרישום שלו לאשפוז חולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או חולים שיקומיים בלבד.
(ה) מעון המופעל על ידי משרד הביטחון המיועד לפגועי נפש הזכאים לגמלה לפי חוק הנכים.
בפרט זה אני מבין שמשנים את ההגדרה, במקום שירותי סיעוד יהיה טיפול וסיוע אישי, ואני מציע להשאיר את זה "למעט עבודות בניהול משק בית", ללא ההפניה לסעיף 223. בן משפחה, אח, אחות, בן, בת, נכד, נכדה, דוד, דודה ובני זוגם של כל אחד מאלה.
אדוארד וייס:
הערה לנוסח. לגבי סעיף 2, לעניין מעון. הנוסח הזה נלקח מחוק הפיקוח על המעונות והוא קצת מיושן. אני רוצה להבהיר שכדאי אולי להבהיר שלא מדובר רק על למשל בעלי מום גופני או הלוקים בשכלם, כי זה עלול להגביל. הייתי מציע להשתמש במונח יותר חדיש של אנשים עם מוגבלות פיזית או שכלית. הלוקים בשכלם, בדרך כלל זה מבטא פיגור שכלי. אצלנו במשרד יש גם טיפול באנשים שהם אוטיסטים. אני מציע לכתוב אנשים עם מוגבלות פיזית או נפשית.
אני רוצה להפנות את תשומת לבה של הוועדה לכך שחוק המעונות מדבר על זקנים ולא רק על אנשים עם מוגבלות. אם הכוונה להרחיב את זה לשם, כדאי לציין זאת במפורש.
רן כהן:
אכן זה נוסח יותר נכון.
רועי קרת:
הייתה הערה לעניין שירותי הסיוע האישי וחשבתי שהכוונה להפנות להגדרה שבחוק של שירותים המיועדים לסיוע בביצוע פעולות יומיות והחוק מגדיר מה אלה הן פעולות יומיות.
איתי עצמון:
אתה מציע לאמץ את ההגדרה מהסעיף.
רועי קרת:
כן.
איתי עצמון:
אולי כדאי להעתיק את זה מכיוון שלא מדובר על שירותי סיעוד.
היו"ר יצחק גלנטי:
היועץ המשפטי, האם ההערות מתקבלות מבחינת הנוסח?
איתי עצמון:
אין בעיה.
היו"ר יצחק גלנטי:
אני מעמיד להצבעה את הצעת החוק על התיקונים.
ה צ ב ע ה
אושר פה אחד
איתי עצמון:
על הוועדה לקבל החלטה בעניין תחילה ותחולה של הצעת החוק. השאלה מה הזמן הנדרש להיערכות או שאנחנו רוצים לבחון את זה בהמשך.
היו"ר יצחק גלנטי:
אני הייתי מציע שבינתיים נשאיר את זה ונחזור לזה לקראת קריאה שנייה ושלישית.
אסתר טולדו:
לא נדרשת היערכות ארוכה של המוסד לביטוח לאומי.
איתי עצמון:
שאלה נוספת היא שאלת התחולה של הצעת החוק. האם מוצע שהנוסח שייאמר יהיה: "החוק יחול כמשמעותו בסעיף 174 לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה המשתלם ביום התחילה ואילך".
רן כהן:
המקור התקציבי הוא ממקורות הביטוח הלאומי או מהאוצר?
קריאה:
הביטוח הלאומי.
היו"ר יצחק גלנטי:
אנחנו מצביעים. תחילת החוק מיום פרסומו ברשומות.
ה צ ב ע ה
אושר פה אחד
הצעת החוק עברה במלואה לקריאה ראשונה במליאה. תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:10