פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 98
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
יום רביעי , י"ט אדר ב' תשס"ח (26 מרץ 2008), שעה 10:15
ס ד ר ה י ו ם
פניות הציבור בנושא יישום חוק משק החשמל – תעריף סוציאלי, יישום החוק בהוסטלים ובמקבצי דיור, ישיבת המשך הוועדה שהתקיימה בנושא ב- 09 במארס 2008.
נכחו:
חברי הוועדה:
סופה לנדבר - יו"ר
מוזמנים:
מרית לביא מנהלת תחום תאום ובקרה, המוסד לביטוח לאומי
אורה דואק מרכזת ניהול הרכוש, משרד הבינוי והשיכון
אורה חבושה משרד הבינוי והשכון
דורית נגד ממונת דיור-אגף בכיר לדיור, משרד הקליטה
דן וינשוטק מנהל מנהל החשמל, משרד לתשתיות לאומיות
עו"ד שבתאי אלבוחר המשרד לתשתיות לאומיות
ישראל מובושוביץ מנהל אגף שיווק, חברת חשמל
יואל מיכלסון חברת חשמל
עו"ד זהבית נגלר-אדר יועצת משפטית
משה בן יאיר ראש אגף הנדסה, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל
עו"ד משה לורברבויים מחלקה משפטית, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל
מירב יוסף ממונה פניות הציבור, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל
אורית פרקש-הכהן יועצת משפטית
מ"מ מנהלת הוועדה: מירב שמעון
רשמה וערכה: יעל – חבר המתרגמים בע"מ
פניות הציבור בנושא יישום חוק משק החשמל – תעריף סוציאלי, יישום החוק בהוסטלים ובמקבצי דיור, ישיבת המשך הוועדה שהתקיימה בנושא ב- 09 במארס 2008
היו"ר סופה לנדבר:
בוקר טוב אני מתכבדת לפתוח את הוועדה.
אנו נדון בחלק השני של חוק משק חשמל תעריף סוציאלי. אנחנו צריכים למצוא פתרון איך למצוא את חמישים אלף האנשים. זהו אותו הסיפור כמו שלא מצאו את ניצולי השואה כאשר בעצם לכולם נשלח החומר של משרד האוצר.
קריאה:
יש מצב שחלקם עברו לבית אבות?
היו"ר סופה לנדבר:
חלקם כן, אבל לא חמישים אלף אנשים.
קריאה:
חלקם לא מעבירים את השם כי הם לא מוכרים את הדירה.
היו"ר סופה לנדבר:
חלקם אבל חמישים אלף זה יותר מדי.
אנחנו ערכנו גם ישיבה באשדוד, ואתם ראיתם שאני ניסיתי למנוע את הכעס של הקשישים. הכעס היה גדול כי בעצם האנשים האלה חיים בדיור מוגן, ואנחנו מכירים שאין להם מונה אישי. לפני כמה שנים כשבנו את הדיור המוגן החליטו שהאנשים האלה צריכים לגור תחת קורת גג אחד, אני לא יודעת של מי היתה הרשלנות ומי לא שם לב על כך שבעצם כל קשיש כזה שגר בדיור מוגן מקבל את החשבון לפי מונה משותף שיש בכל קומה וקומה, וקורה שאלפי אנשים שחיים בדיור משותף למרות שאין להם מונה בדירתם, הם לא נהנים מההטבות שלדעתנו מגיעות לאנשים האלה. אתם אמרתם ששבועיים לפני הישיבה הזאת אתם תקיימו ישיבות ותמצאו את הדרך שתתן פתרון לאנשים האלה.
משה בן יאיר:
ראשית ברצוני לתקן, אנחנו לא התחייבנו שאנחנו נמצא פתרון ושנגיע לישיבה עם איזה פתרון סופי וסגור.
היו"ר סופה לנדבר:
אמרתם שתשתדלו מהר.
משה בן יאיר:
נכון, אני אמרתי בישיבה שקיים פתרון טכני לבעיה. הבעיה שעלתה מלכתחילה היתה הנושא של המונים, שהעלות של פיצול מערכות מניה היא מאוד יקרה. זאת אומרת שכל צרכן צריך להזמין חיבור חדש, העלות היא בסביבות החמשת אלפים שקלים, וזו עלות כבדה מידי. היום פתרונות, ואחת ההוכחות זה שבאחד מההוסטלים שבו הינו אכן יש מונים כאלו, והם לא של חברת החשמל, אבל הם מונים קיימים והם יודעים לעשות את העבודה ואולי גם יותר טוב ממנה.
היו"ר סופה לנדבר:
יותר טובה.
משה בן יאיר:
זה תלוי בסוג המונה. אני משמש כראש אגף הנדסה, הבעיה מבחינה הנדסית עד כמה שזה נוגע לעמדה שלי,היא פתורה, אך היא לא תהיה פתירה לגבי מקומות שאין בהם מערכות מניה,על מנת שכן יהיה יש צורך להתקין מניה בשוק המסחרי או על ידי חברת חשמל במידה שהצרכנים ירצו לעשות את זה באמצעותה.
קיימנו שורה של דיונים אינטנסיביים ברשות. קיימנו גם דיון עם חברת החשמל בנושא, וצפו ועלו בעיות משפטיות כבדות משקל שאני מוכרח להודות שאני לא הייתי ער להן לגמרי במהלך הדיון שהתקיים בהוסטלים. נמצאת כאן היועצת המשפטית של הרשות, ואני בטוח שהיא תביע את עמדתה בנושא הזה מכיון שיש לזה השלכות כבדות משקל לגבי ההמשך.
אורית פרקש-הכהן:
אני התוודעתי לנושא הזה בפגישה שזימן משה בן יאיר בנושא בשבוע שעבר ברשות החשמל ביחד עם החברה.
הסעיף הזה שנוסף בשנה שעברה לחוק משק החשמל הוא חריג לכלל, למה אני מתכוונת? אנחנו גוף ממשלתי ציבורי שפועל לפי דין . אנו רגולאטור של משק החשמל ובפרט של חברת החשמל. חלק מהדברים שאנחנו באים לוודא כחלק מהפיקוח על החברה הזאת שהיא מונופול ממשלתי, וחלק מהעובדה שהחברה הזאת עומדת בפני שינויים אלה ואחרים, לנסות לוודא שהחברה תתנהל כחברה עסקית, דהיינו אנחנו קובעים לה את התעריפים, אנחנו מוודאים ואנחנו אוסרים בעצם. לחברה אסור לגבות תשלומים שלא לפי הקביעה שלנו, וגם לנו אסור לקבוע תעריפים שמהווים סבסודים, כלומר היא צריכה להתקדם לעולם כדי שתהיה כמו חברה עסקית ושהיא תפעל אך ורק משיקולים עסקיים, וזה בא לידי ביטוי בתעריפים שאנחנו קובעים. יש כלל ברזל והוא שכל צרכן שמשלם חייב לשקף את העלות שלו, שלא את חשבון החשמל שלך מישהו אחר יסבסד, זהו הכלל שמנחה.
התיקון הזה משנה שעברה, הוא תיקון שהוא חריג לכלל, כי יש בו סבסוד. הוא אומר ככה אנחנו לוקחים אוכלוסיה עם בעיה שאנחנו רוצים להטיב עימה. ואני לא מזלזלת חס ושלום במטרה של התיקון הזה, אנחנו בעצם כופים על החברה ועלינו שאם עד עכשיו אסור לי לעשות סבסודים אז, הצרכן הספציפי שהוא נתמך ועונה על הקריטריונים האלה שכתובים כאן בחוק, יקבל איזו שהיא הנחה שבעצם המשמעות שלה היא סבסוד שאני וכל השאר מסבסדים את ההטבה הזאת כל חודש בתעריפי החשמל.
היו"ר סופה לנדבר:
שני שקלים בחודש.
אורית פרקש-הכהן:
שני שקלים ועוד שני שקלים בצורה מצטברת. החברה הזו היא קופה קורצת לעין של הרבה מגזרים. אני יכולה להגיד שבחמשת השנים כאשר אני היועצת המשפטית של הרשות, אנו קיבלנו הצעות חוק לסבסוד לבתי מלון כשהיה מימון, ובנוסף קיבלנו הצעות חוק לסבסד מגזרי תעשיה שנקלעו לקשיים, אני לא מזלזלת.
היו"ר סופה לנדבר:
אני מנסה לענות לך על מה שאת אומרת אבל לא מצליחה להבין איך זה קשור לכמה אלפי קשישים וזקנים שמגיע להם לפי החוק, הרי חשבון הם מקבלים, הרי הם משלמים על החשמל, הם זכאים לאותן הטבות, אז לדעתי זו עקשנות יתר.
אורית פרקש-הכהן:
לא, אני אסביר אני לא באתי לפה כדי להיות עקשנית, באתי כדי להסביר את הבעיה. הבעיה היום היא כזאת שיש חלק מההוסטלים בלי מונים בכלל. בסיטואציה שאם נפרק את זה, אנחנו רוצים לוודא שלא יהיה מצב שכל ההטבה הזאת והסבסוד הזה, הממנה הנהנה היחידי הוא business man שהוא בעצם מנהל ההוסטל.
היו"ר סופה לנדבר:
אנחנו כבר דיברנו על זה, ואנחנו כבר אמרנו שבכל הוסטל יש רשימות, והנה ישנו כאן משרד הקליטה שיכול ומסוגל למסור רשימות, וכך אמר לי אתמול חביב קצב. המוסד לביטוח לאומי צריך לאשר מי מהאנשים האלה זכאי בכל קומה. למשל אדם שגר בקומה מסוימת הוא משלם חשבון, אתם בחברת חשמל או ברשות, אני לא יודעת מי נתן אולי ממשרד התשתיות, מישהו נתן אישור לבניינים האלה כדי שיהיה מונה אחד לבעל הבית. מישהו זכה במכרז והוא מנהל את הבית הזה, אבל בבית הזה חיים מאות קשישים שמקבלים את אותו סכום כמו קשישים אחרים שיש להם השלמת הכנסה והם אנשים שחיים בקשיים רבים והם אומרים לשכן שהוא גר בדירה, אפילו בשכירות מגיע ואני משלם לפי החשבון שאני מקבל בבית ולא משנה אם החשבון הוא לא מחברת חשמל.
אנחנו דיברנו על זה מיליון פעמים מספטמבר, וצריכים לפתור את זה. זה לא יכול להמשך. יש כאן חוסר רצון להחליט, מישהו צריך לקחת על עצמו החלטה, הקשישים האלה משלמים עבור החשמל, אז בבתים המשותפים האלה תתנו וואצ'רים מחברת חשמל, אבל תחליטו, לאנשים האלה מגיעה ההנחה אז שיקבלו את ההנחה הזאת.
אורית פרקש-הכהן:
אנחנו לא באים לומר חס ושלום שלאנשים האלה לא מגיעה ההנחה, בכלל לא, זאת לא המטרה של מה שאני אומרת. כשאנחנו סוגרים את הפתרון לכיוון הזה, אנחנו צריכים לוודא שמי שיהנה מההטבה הזאת זה מי שמגיע לו, ולא שבעלי ההוסטלים יעשו כסף על גבם, זה מה שאני אומרת ואני אומרת לך באינטואיציה.
היו"ר סופה לנדבר:
את אומרת באינטואיציה ואני אומרת מניסיון החיים. אני הייתי בהוסטלים האלה, אנחנו מקבלים מאות פניות מהאנשים האלה, ואני חושבת שזה לא יכול להמשיך. אנחנו את זה כבר שמענו, ובגלל הספק שמישהו הרוויח ממשהו שאני לא חושבת שהוא יכול להרוויח, ישנה שם הפרדה בין חשבונות של המדרגות לבין חשבון אישי שבנאדם מקבל, אז צריכים לעשות השוואה.
אורית פרקש-הכהן:
ומה עם ההוסטלים שלא תהיה בהם הפרדה כזאת?
היו"ר סופה לנדבר:
בהוסטלים שאין שם מונה, גם הקשישים שם מקבלים חשבון. לפי מה הם מקבלים חשבון?
אורית פרקש-כהן:
אני לא יודעת, מה אתם רוצים? יש פושעים במשרד הקליטה שיודעים שאין שם מונה וכל בעל בית לוקח את זה מראש והוא שולח את החשבון לקשיש, זה לא יכול להיות, זה לא קורה כך.
דורית נגב:
בחלק מההוסטלים ובמקבצים יש באמת מונה אישי לכל אחד ושם אין בעיה. בחלק מההוסטלים ובמקבצים שאין מונה בעל המקום, היזם הוא זה שמחלק את זה.
היו"ר סופה לנדבר:
הוא מחלק לפי מה? לפי מונה שיש לו?
מירב ישראלי:
לפי מטר לא לפי צריכה.
קריאה:
לא יכול להיות דבר כזה אולי לפי מטר מרובע.
היו"ר סופה לנדבר:
במקום שאין, משרד הקליטה חייב לשים פיקוח ולשים לב איך מחלקים את זה. זה צריך להיות לפי צריכה ולא לפי הכמות הנדרשת. אני מדברת על אותם בניינים על אותו דיור מוגן, איפה שראינו שיש מונה כמו באשדוד ואני ראיתי במקומות אחרים.
דן ויינשטוק:
אני רק מבקש להבהיר על מה שנאמר פה לגבי מטר מרובע באותם מקומות שבהם אין מונים. זאת אומרת אין מונים לדיירים הבודדים, ובוודאי שיש מונה אחד. אז מבחינת משרד הקליטה זה לא שמישהו משלם מיליון שקלים לבעל ההוסטל בעוד שהוא צרך חשמל בחצי מיליון שקלים, מעבירים לו חצי מיליון, הוא שילם חצי מיליון, איך הוא מחלק את זה בין הדיירים? אני מניח שזה לפי מטר מרובע או לפי הערכה, הסטייה פה היא לא גדולה.
היו"ר סופה לנדבר:
זה מרגיז מאוד, אם קיים דבר כזה, אז הקשישים צריכים לעלות על בריקדות, רבותיי מה קרה? לפי המטר? כל אחד משתמש לפי הצריכה האישית שלו, ולא יכול להיות, אני הייתי בהוסטל ששם יש מונה וערכנו שם ישיבה וכל אחד לפי המונה הכללי, לכל אחד יש מונה לפי הדירה שלו, זאת אומרת לפי הצריכה.
דן ויינשטוק:
את חושבת שמתוך החצי מיליון מישהו יכול להגיד שלקשישים הלך חמישים אלף שקלים וכל השאר הלך לתאורת מדרגות או הפוך. הסטיות פה לא כל כך גדולות, אפשר להעריך את זה באופן סביר, זה לא כזה פשע.
אורית פרקש-הכהן:
בהמשך למה שאת אומרת גם לי היתה סבתא זכרונה לברכה. אני יודעת שיש מקומות שלוקחים דמי ניהול גלובלי ותשלום החשמל מעורבב בתוך זה, והם מגלגלים את זה בסכום קבוע. אני חושבת שצריך לעשות הפרדה בין המקומות שיש מונים לבין המקומות שאין מונים.
היו"ר סופה לנדבר:
נגיע למקומות שיש מונים.
אורית פרקש-הכהן:
אוקיי, את מוכנה להתמקד במקומות שיש בהם מונים?
היו"ר סופה לנדבר:
איפה שאין מונים אז מי שזכה במכרז הוא צריך לשים מונה שיהיה מקובל על הרשות וחברת חשמל, איך אנחנו יודעים?
משה בן יאיר:
אני נתתי את הפתרון בכל ההכנות. את הפתרון צריכים לתת המשפטנים כדי שלא תהיה התנגשות בין החוק והתקנות, ושהמערכת תהיה סגורה ומושלמת. הפתרון ההנדסי קיים ואת ראית אותו עובד.
שבתאי אלבוחר:
אני חושב שצריך לגבות את הפתרון באמות מידה מכיוון שזהו תפקידה של הרשות.
משה בן יאיר:
באותם מקרים שיש שם מונים.
אורית פרקש-הכהן:
אני אמקד לך את הבעיה כדי שנראה אם אנחנו יכולים להתמקד. קודם כל אנחנו אומרים שאנחנו מדברים אך ורק על הוסטלים שיש בהם מונים, ודייר שנמצא בהוסטל מסוים שאין מונה שלא ילך אליו.
היו"ר סופה לנדבר:
לא, שילך למשרד הקליטה. אני יודעת על הוסטלים שיש מונה, זה מרגיז אם יש דבר כזה שבנאדם מחויב לפי מטר מרובע, וזה לא יכול להמשך כך. פה אתם בעצם צודקים, זה מאוד מכעיס אותי שמישהו צריך לשלם לפי המטר מרובע, זה לא הגיוני. אתם הוצאתם מכרז אתם צריכים לבדוק את כל הנתונים ואם יש הוסטל אחד או שניים, אתם מיד צריכים לתקן את הסיפור הזה, בגלל שאם זה לפי מטר מרובע אז נוצר מצב ששכן משלם על שכן, זה לא יכול להיות.
אורה חבושה:
זה ממוצע, אם אחד מדליק תנור ואחד לא מדליק כי הוא חוסך, הוא לא רוצה לשלם.
היו"ר סופה לנדבר:
אחד עם מזגן והשני בלי מזגן, אחד עם קומקום והשלישי עם דוד, זה לא יכול להיות, אחד לא יוצא מהאמבטיה ומהמקלחת והשני לא משתמש בזה, תשמעו זה לא יכול להיות. עד כמה שמוזר לנו הם חוסכים לעיתים קרובות, מי שחי על קצבת זקנה ועם השלמת הכנסה הוא לעיתים קרובות לא מסוגל לקנות שוקולד לילד ולנכד, בכל זאת צריך להיות הגיון, איפה שיש מונה.
אורית פרקש-הכהן:
אם אנחנו מדברים על איפה שיש מונה, אז בעצם החוק אומר, צרכן שזכאי לזקנה וכדומה, הוא ישלם את התשלום המופחת. אמרנו שברגע שחברת חשמל רואה רק את ההוסטל אז לא צריך צרכן שזכאי לגמלה אם אין לו מונים בפנים, וכל השאלה מה עם הוסטלים שיש בפנים מונים, אנחנו התמקדנו בסיטואציה שאין מצב שינצלו את הקשישים ומישהו אחר ייקח את הקטע של החשמל, יש להם מונים והם בעצם מקבלים חשבונות מבעל ההוסטל, נכון? כאן יש שתי אפשרויות, אני אומרת שאחד הוא בטוח, נקי ואחד שאני צריכה לחשוב עליו ולראות אם אפשר לסגור את זה עם משרד ולשמוע דעות אחרות.
ברגע שלהוסטל יש מונים בתוך המוסד שלו, הוא בעצם עושה פעולה של חלוקת חשמל לפי החוק.
היו"ר סופה לנדבר:
ואז הוא קבלן?
אורית פרקש-הכהן:
לא הוא לא קבלן. פעולת חשמל על פי חוק משק החשמל, נקרא ספק שירות חיוני בדיוק כמו שחברת חשמל היא המחלקת הגדולה ברובד הגדול. אם יפנה ויקבל רישיון לחלוקה הזאת אז הבעיה נפתרה, הוא יקבל רישיון חלוקה.
היו"ר סופה לנדבר:
ימותו עוד לפני שהוא יקבל רישיון.
אורית פרקש-הכהן:
למה? באים אלינו לרשות.
היו"ר סופה לנדבר:
תשמעו רבותיי, זה לא רציני.
אורית פרקש-הכהן:
למה את אומרת את זה?
היו"ר סופה לנדבר:
אני אומרת את זה כי אם החוק הזה מחודש ספטמבר עובד, ומחודש ספטמבר אני לא יכולה לפתור את הבעיה של ארבעת אלפים האנשים שנמצאים מתחת לקורת גג אחת, זאת אומרת בדיור מוגן ובמקבצים, יכול להיות שאני עקשנית, יכול להיות שחשבתי שאני חיה במדינה אחרת, אבל זה נורא מרגיז אותי.
אורית פרקש-הכהן:
בואי נראה איזו אפשרות נוספת ניתן לעשות?
היו"ר סופה לנדבר:
אנחנו נדבקים להוראות בחוק ולהוראות שגורמות לנו להיות בירוקרטים במקום להדבק לרצון לתת לאנשים האלה להנות, כמה נשאר להם? תשמעו אם המדינה נתנה רק היום לניצולי שואה, אחרי שישים שנה, שלכבודם ובגללם קמה המדינה הזאת, ואני לא צריכה לתאר את זה, אני מבקרת בבתים של הקשישים האלה מאז שאני התחלתי להתנדב בפדרציה הישראלית לדוברי רוסית, זה קרה שנתיים אחרי שאני הפכתי להיות אזרחית מדינת ישראל, אני פשוט אומרת שזה צועק לשמיים.
מה אנחנו עושים, אנחנו על זה כבר דיברנו, בלי יועצים משפטיים.
אורית פרקש-הכהן:
אמרתי את האפשרות האחרת וכפי שאת אומרת היא נקיה לפי החוק, ולא ניסנו אותה, אני לא יודעת על מה את מדברת מספטמבר, אבל אני צריכה לשים אותה על השולחן כי זה דבר אחד שפותר את כל הבעיות. אני חושבת אגב שזה יכול לפתור גם את בעיות הבטיחות שם.
קריאה:
יש שם בעיות בטיחות?
אורית פרקש-הכהן:
אני לא יודעת אתה היית שם.
היו"ר סופה לנדבר:
יש שם בעיות בטיחות? איך חברת חשמל אישרה את ההוסטלים האלה אם יש שם בעיות?
אורית פרקש-הכהן:
האפשרות השניה, הבעיה באמת היא, שצרכן מוגדר היום בחוק כמי שרוכש שירותים מספק שירותים חיוני נכון?
שבתאי אלבוחר:
גם בתקנות זה צרכן רשום של חברת חשמל. חברת חשמל מכירה אותו כאדם שצורך, התקנות מתייחסות לזה.
היו"ר סופה לנדבר:
חברת חשמל, מה אנחנו עושים?
זהבית נגל-אדר:
אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר בלי הרשות לצערי.
היו"ר סופה לנדבר:
הרשות מה אנחנו עושים?
קריאה:
אבל יש לכם הצעה שחשבתם עליה? אולי שיציעו.
אורית פרקש-הכהן:
ההצעה היא מתחת לאמות המידה, אנחנו לא נוכל לפקח עליה כרגע.
דן וינשטוק:
אפשר סתם לשמוע את ההצעה?
ישראל מובשוביץ:
ההצעה שאנחנו הצענו, וזה מתחבר לשיחה הקודמת שאני כבר לא מתווכח ויכוחים אידיאולוגים, אלא רק ויכוחים פרקטיים. הויכוח האידיאולוגי שהוא לגיטימי אני משאיר אותו לשעה אחרת של הדיון, זה לא להתייחס לנושא אם יש מונים או אין מונים, אלא מתוך הנחה שישנה אפשרות שגורם מסוים על דעת כל מי שנמצא פה, מסוגל לחתום על כך שגרים בהוסטל הזה, גרים אנשים שהם זכאים על פי חוק, ואני לא קובע מי, אתם תקבעו מי זה.
אותו אחד שהוא קובע מגיש לנו את הרשימה אחת לחודש או אחת לחודשיים ואנחנו נותנים לו שיק על הסכום הזה, לא מודדים, זה מתחבר לדיון הקודם כשאמרתי לך את דעתי על הסיפור הזה, זה לא משנה אם הוא צרך ב-שמונים שקלים או ב- שבעים שקלים, שהוא יקבל את ה- מאתיים שקלים לחשבון וזה שווה לכולנו מאשר להתקין מונים, שכולם אומרים שזה זול ושזה לא, להתקין מונים, להתקין מערך חשבונות שההוסטל הזה יתחיל פתאום לעשות את הבלגן שאנחנו עשינו. אני לא הייתי מאחל לאף אחד אחר שיעשה את זה, להפיק שיק אני יכול, להכניס אחר כך את החשבון לרשות אני גם יכול, הרשות אכן צריכה להתמודד עם זה.
קריאה:
עבור מי השיק?
ישראל מובשוביץ:
למי שמקבל ממני חשבון שזהו בעל ההוסטל. אני מפיק לו שיק מיוחד, אני אכתוב על השיק הזה, אני אומר לכתוב בצורה וירטואלית, החזר על פי רשימה שהגשת, שיחתום עליה רואה חשבון, שיחתום עליה עורך דין, שיחתום משרד הקליטה, לא אכפת לי, מי שתחליטו שיחתום, וכל חודש אני אבצע פעולה שהיא עולה לנו הרבה בהיבט העבודה הידנית שלנו, אבל היא יותר זולה מאשר להתחיל שם מונים ל- ארבעת אלפים אנשים, ולקרוא את המונים ולעשות את החישוב המסובך של כמה הוא צרך לחודש וכמה לא.
אורית פרקש-הכהן:
את זה לא אתם תעשו את זה יעשה ההוסטל. לא אתם תקראו את המונים האלה, גם לא אתם תתקינו אותם.
ישראל מובשוביץ:
אם ההוסטל יתקין את המונים ויגיש את החשבון אז שהוסטל גם יעבוד מולכם ישירות, אין לי בעיה.
דן וינשטוק:
אני מכיר את ההצעה כי שמעתי אותה קודם ודיברתי עליה עם השר ואנחנו לא מתנגדים להצעה.
היו"ר סופה לנדבר:
לא מתנגדים, אז איך אנחנו עושים את זה?
דן וינשטוק:
כדאי שנשמע את הרשות.
אורית פרקש-הכהן:
מבלי שיהיו מונים ספציפיים לקשישים אין לנו שום דרך לקדם את זה. כמו שאת הבנת את ההבדל ולצבוע איזה שיק ולמסור אותו לבעל ההוסטל ולעצום עיניים ולא לראות מה קורה אחרי זה, לא נראה לי שגם את זה אנחנו נקבל.
היו"ר סופה לנדבר:
מבחינה משפטית את צודקת, מבחינה אנושית, אני לא יודעת אם את נכדה של אנשים שהם ניצולי שואה. רבותיי, אני לא רוצה לשמוע יותר, אני רוצה שתתנו לי מיד פתרון, אני לא מוכנה יותר לסבול שחצי שנה אנשים האלה אינם מקבלים את ההטבות, ואני רוצה שאת ההטבות הם יקבלו מחודש ספטמבר, מפני שיש כאן רשלנות, יש כאן חוסר רצון לפתור את הבעיה ואני לא מוכנה יותר לשמוע את הדברים האלה, אין לי יותר סבלנות לעשות עוד ישיבה ועוד ישיבה, אני חושבת שזה הגיוני אתם תקבלו את ההחלטה עכשיו, מיד ולא מחר ולא מחרתיים. יש במשרד הקליטה נתונים על כל קשיש וקשיש, היה מישהו שהתרשל בזה שנתנו מונה אחד לזכיין במרכז הזה, ישנה כאן בעיה ואני לא מעוניינת לעשות חקירה על כך, הרי ידעתם שלאנשים האלה אין מונה, ומישהו נתן אישור שאנשים האלה יקבלו את החשבון לפי מטר מרובע.
אורית פרקש-הכהן:
זה לא קשור כלל אלינו.
היו"ר סופה לנדבר:
למי זה קשור?
אורית פרקש-הכהן:
אני לא יודעת. באה אלי המדינה ואומרת לי תוציאי ש'יקים לעניין הזה, אני מבחינת מה שאת מעלה עכשיו אני הכסף, אני הקופה. אין לי שום בעיה לתת את זה, אני צריכה לתת את זה לאנשים שיש להם מונים שלא משלמים את זה בתוך תשלום גלובלי לבעלי ההוסטלים, אומרים מהחברה שאין להם בעיה להעביר את זה להוסטלים כדי שיעבירו את זה לצרכנים, אבל דרישת המינימום היא שיש להם מונים, כפי שאת הסכמת איתי בהתחלה, אם מדובר בהוסטלים שיש בהם מונים אז הדרישה היא שלא נוכל לוותר עליה. אנחנו לא נתחיל לתת ש'קים גלובליים להוסטלים שלא יודעים אחר כך מה קורה איתם והם יחשבו את זה בכל מיני דרכים ואולי כן ואולי לא. אני לא יודעת מהו מנגנון האכיפה של משרד הקליטה, עובדה שעד היום הם הוציאו מכרזים על הוסטלים גם בלי מונים, אז אני יודעת עד כמה הם הקדישו לעניין הזה מחשבה, זה לקח לעתיד, אבל אנחנו עם כל הכבוד לא גורם שאמור עכשיו לטפל בבעיות הפנימיות של ההוסטלים.
דן וינשטוק:
אני רואה את הקשיים שיש לך מול האנשים האלה, אני לא חושב שזה יהיה כל כך פשוט רטרואקטיבית.
היו"ר סופה לנדבר:
זה לא לי זה למדינת ישראל, אני פשוט אספתי את האנשים האלה. אתם יודעים שאני החזקתי את האנשים האלה, כי יכול היה להיות שם רעש כזה שלא הייתם יכולים לצאת משם, מפני שאף קשיש לא מבין את זה.
דן וינשטוק:
למרות שאנחנו לא הבנו את השפה הבנו את האווירה ואת הטון, התכוונתי שאת כנבחרת ציבור, אבל בכל זאת אני מבקש לומר לך שזה לא יהיה פשוט רטרואקטיבית. הדבר השני שאני מבקש לומר, הבעתי קודם תמיכה בפתרון שהציעה חברת חשמל. אורית פרקש-הכהן אמרה קודם שהמינימום זה המקומות שקיימים המונים, אני חושב שזה חלק גדול מהחוק.
היו"ר סופה לנדבר:
עם זה אני יכולה להסכים.
דן וינשטוק:
ובפרט ההוסטל הזה שהיינו, אבל אני חושב שיש בעוד הרבה הוסטלים. אני חושב שאם נסיים את הפתרון הזה במקומות שיש בהם הוסטלים אין לי ספק שמהר מאוד יהיו מונים במקומות אחרים, QLC תאמיני לי אין להם בעיה לספק אותם, הם ישמחו והן חברות אחרות. אני בטוח שאת התמיכה ההנדסית נקבל גם מאגף ההנדסה בנושא הזה, לכן אני חושב שכדאי ללכת על הדבר הזה, אנחנו פותרים חלק גדול מהבעיה אני לא יודע כמה מתוך ה- ארבעת אלפים האנשים אבל לא לשני אנשים אלא להרבה יותר, ורק בהוסטל באשדוד ראינו כמה עשרות, שישים או משהו כזה, ובוודאי בעוד הוסטלים אחרים.
היו"ר סופה לנדבר:
אלו הן משפחות לכן זה.
דן וינשטוק:
אני אומר שישים, נקרא לזה בתי אב. בוודאי בכל חדר יש לפחות שני אנשים, ואז נתחיל לגלגל פה כדור שלג חיובי שיגרום להוסטלים אחרים שאין להם, מהר מאוד זה יעבור מפה לאוזן ובעיתונות וכדומה, אז בואו נתחיל בדבר הזה וגם נפתור את הבעיה להרבה אנשים, וגם לסמן את הדרך לפתרון מלא של כל הארבעת אלפים האנשים.
ישראל מובשוביץ:
אני חושב שצריך להבהיר שהמונה הוא אמצעי. המטרה כפי שאני מבין שכולם מתכוונים אליה, היא שהלקוח, אותו זכאי מקבל חשבון זה שלא שמותקן אצלו מונה, שהוא מקבל חשבון עבור הצריכה שלו.
היו"ר סופה לנדבר:
נכון.
ישראל מובשוביץ:
המשמעות היא שרק במקומות שמכלכלים חשבון על פי צריכה באותם מקומות יקבלו.
קריאה:
ברגע שיש מונה.
ישראל מובשוביץ:
האינדיקציה צריכה להיות, ופה אני הולך על מה שאת אמרת, שבאותו מקום שבעל ההוסטל מחייב את הלקוחות שלו על השימוש בחשמל על פי מונה שהוא מתקין, אגב אני לא יודע באיזה תעריף הוא מתקין אבל את זה כל אחד צריך לבדוק לעצמו.
היו"ר סופה לנדבר:
הם יכולים?
ישראל מובשוביץ:
במקום שבו בעל ההוסטל גובה את הכסף עבור החשמל על פי חשבונות שהוא מגיש, ופה אני שומע שיש פיקוח מסוים של משרד הקליטה על מרכיבי חשבון החשמל שמגישים, ואם באותם מקומות שבהם משלמים על פי חשבונות אפשר לגרום לכך שבעל ההוסטל יחויב לזכות כל לקוח ב- מאתיים שקלים לחשבון ומאיתנו הוא יקבל את הכפולה של מאתיים שקלים כפול מספר הזכאים.
היו"ר סופה לנדבר:
ממתי אנחנו נתחיל את זה?
ישראל מובשוביץ:
מה שתקבעו. לפי רשימות לי זה לא משנה. כל רשימה שאני אקבל כשהיא חתומה על פי מה שאתם תחליטו שזה יהיה גורם מוסך לחתום שזה רואה חשבון, עורך דין או משרד הקליטה.
היו"ר סופה לנדבר:
תאמרו לי מי צריך להיות חתום על הרשימה הזו, לפי ההיגיון משרד הקליטה, כן?
דורית נגד:
מקבצי דיור, זה לא הוסטלים זה מקבצי דיור, כי אם זה הוסטלים?
היו"ר סופה לנדבר:
בהוסטלים אין בעיה, כי הם החליטו על כך עוד קודם.
ישראל מובשוביץ:
ישנו תצהיר שבעל ההוסטל כותב, אני מצהיר בזאת שכל הלקוחות משלמים את חשבון החשמל שלהם על פי מונה, על פי קריאת מונה שאני קורא במונים שאני התקנתי, אני מחייב אותם בתעריף שידוע למשרד הפנים, וכדומה וכדומה. בנוסף לכך אני מוסיף רשימות של זכאים כפי שקיבלתי ואמתתי מהמוסד לביטוח לאומי, בדקתי ולהלן השמות שלהם ותעודות זהות ואני חותם על זה שהמוסד לביטוח לאומי מאשר שאכן הם זכאים.
הוא מגיש כל חודשים, לא משהו שהוא מגיש פעם בשנה, את הרשימה עם התצהיר הזה, אני מפיק לו ש'יק. אני חושב שמישהו בחדר הזה צריך לדאוג שבעל ההוסטל אכן יזכה בחשבון החשמל את ה- מאתיים שקלים. יש פה הפליה לטובה לא לרעה, הוא מקבל מאתיים שקלים. אני חושב שזו הפליה לטובה שראויה בנסיבות הקיימות. דרך אגב אני מסכים עם כל מה שאורית פרקש הכהן אומרת, שיש פה סיכונים מפה עד להודעה חדשה שיהיה ניצול לרעה.
היו"ר סופה לנדבר:
גם בדיור מוגן באשדוד, הוא אמר שיש לו כמה אנשים בודדים שאינם זכאים להטבות ביטוח לאומי וחברת חשמל, ולא הם לא זכאים.
דורית נגד:
מעטים מאוד אבל יש כאלה. לא מדובר בקשישים שמקבלים השלמת הכנסה, קצבת זקנה והשלמת הכנסה.
היו"ר סופה לנדבר:
אנחנו מחליטים בעצם מיום מסוים או מתאריך מסוים.
שבתאי אלבוחר:
כדאי שזה יעוגן באמות מידה ואז יהיה אפשר להפעיל את ההצעה הזאת וליישם אותה.
אורית פרקש-הכהן:
הרשות שלנו עובדת לפי מליאה. יש לנו ספר שנקרא ספר אמות מידה, והוא גוזר כל מיני הסדרים פרטניים של התנהלות ההחברה באופן כללי מול הצרכנים. הדבר הזה יצטרך להיות מעוגן באמות מידה שאנחנו נכתוב ובהתייעצות עם משרד הקליטה אני מציעה שאנחנו נבנה את המנגנון. דרך אגב, באופן אישי אני לא חושבת שתהיה בעיה בתשלום רטרואקטיבי, כי אם החוק הוא בתוקף וההסדר שלנו נכנס מאוחר יותר אז מי שזכאי יקבל את זה רטרואקטיבית.
היו"ר סופה לנדבר:
אז אם הוא מקבל רטרואקטיבי אז בעל הוסטל יצטרך להחזיר לאנשים.
אורית פרקש-הכהן:
אני פה חוששת, האדם באמצע הוא בנאדם שהוא איש עסקים, יושבים אצלו אנשים שלא כולם דוברי עברית ולא כולם מודעים לזכויותהם ואני באמת, כמו שאת אומרת גם אני נכדה, וצריך לוודא שזה יגיע לאנשים שיש להם את המונים.
אני מציע שתתני לנו איזה שהוא פרק זמן.
היו"ר סופה לנדבר:
כמה, שבוע?
אורית פרקש-הכהן:
אני באתי לכאן במיוחד אני לא מתחמקת. אבל אני לא רוצה לומר לך שבוע ואז בעוד שבוע את תאמרי לי אמרת שבוע ואין שבוע.
היו"ר סופה לנדבר:
כמה זמן את צריכה? מדובר בסך הכל על ארבעת אלפיים אנשים שנמצאים.
דן וינשטוק:
אני חושב שברגע שאורית פרקש-הכהן כמשפטנית אמרה שהיא לא רואה בעיה בתשלום רטרואקטיבי, לאנשים האלה קשה היום וגם מחר. אני לא הייתי מודע לזה שניתן לזכות רטרואקטיבי ואני שמח לשמוע את זה. את מכירה את הרשות ואת התהליכים, אל תשכחי שבאפריל יש פסח וחגים, אולי כמה שבועות.
אורית פרקש-הכהן:
התהליך הוא לפי חוק וכשאנחנו כותבים את ההסדר אנחנו צריכים להוציא אותו לשימוע, כך שמהבחינה הזאת זה טוב גם לך כי את תקבלי את ההסדר ותהיה לך הזדמנות להגיב ולהעיר עליו ולהגיד מה שאת חושבת.
היו"ר סופה לנדבר:
זה לא כלפיי, זה כלפי הבירוקרטיה. כמחוקקת יש לי כמה חוקים ויש לי ניסיון מר שאני פשוט לא מתארת. כשאני עבדתי על החוק של בית החולים באשדוד, יכול להיות שהייתי מאוד נאיבית, היום אני לא, אבל אני חשבתי שעם חוק החשמל שישבנו יחד ודיברנו על החוק הזה אנחנו תיארנו שיהיו בעיות ושחברת חשמל, אני צריכה להגיד ולהצדיע להם כי הם אמרו שיהיו בעיות כאלה וכאלה ואני לא הבנתי שיהיו בעיות כאלה, אבל אני פשוט לא חשבתי שלאנשים האלה שמגיע להם לא יקבלו את ההטבות האלה.
תסבירי לי אורית פרקש-הכהן, שלב שלב ותגידי לי כמה זמן צריכים, לצערנו אנשים מתים כל יום.
אורית פרקש-הכהן:
אני חושבת שאנחנו צריכים חודש כדי להגיד לך ברצינות שאנחנו נטפל בזה, אני לא רוצה סתם לזרוק. אני יודעת איך המערכת עובדת, אני צריכה לעשות שימוע לחוק, אני צריכה לכתוב את אמות המידה, אנחנו צריכים להיות בקשר עם משרד הקליטה, אנחנו צריכים להוציא את זה לשימוע.
היו"ר סופה לנדבר:
אני רוצה שלפני החג הם יקבלו את זה.
אורית פרקש הכהן:
מה שאני יכולה לומר לך שאני חושבת שמהבחינה המשפטית אין שום בעיה להגיד שזה יהיה רטרואקטיבי, אני משוכנעת שהחוק נכנס לתוקף, אין שום בעיה משפטית. זה לא תרוץ למשוך את זה כי אנשים צריכים את הכסף.
דן וינשטוק:
צריכים לראות משהו, יש סיכוי אולי באינטרנט, אפשר שהאזרחים יראו שזה מתקדם גם אם לא הגיע לסוף התהליך, ואם השימוע יהיה לפני פסח וההסדר יגמר עד יום העצמאות השישים אז זה גם תאריך חגיגי וסמלי.
אורית פרקש-הכהן:
למה את כל כך מתנגדת לפתרון של רישיון? החוק דורש את זה, שתביני שאני עושה כאן כל מיני, אז גם יהיה פיקוח.
היו"ר סופה לנדבר:
מישהו בכוונה או בלי כוונה עשה מה שעשה, כאשר אני יזמתי את החקיקה על תעריפי חשמל סוציאלי, וזה היה כתוצאה מהביקורים שלי אצל הקשישים ואני לעיתים קרובות מבקרת. אני הייתי בעפולה לפני כמה ימים, באשקלון, בקרית גת. כשאני מגיעה לביקור אני לא רק מקבלת את הקהל ומופיעה בבמה מול אלפי או מאות אנשים, אלא אני בדרך כלל מנסה להיכנס לכמה בתים איפה שאני רואה שאנשים נמצאים במצוקה מאוד רבה, ולא בגלל האידיאולוגיה ולא בגלל עניין חברתי בגלל שכך אני חושבת שצריך איש ציבור לעשות .
אני נתקלתי בהוסטלים האלה, ואני זוכרת שפתחו את הדיור המוגן הראשון באשדוד, ופתאום ראיתי, בכוונה או בלי כוונה, עם איזה תכנון שבמקום דוד שמש שמו דוד חשמל, ואז ניסיתי לפנות והיה רעש ואמרו לי שמבחינה טכנית אי אפשר. שאלתי את המהנדסים ואמרתי שתבינו טוב שאדם קשיש צריך לשים את האצבע הוא חושב פעמיים, מה שקרה בעצם זה שהם חיים מכספים לא רבים שהם מקבלים, ואז בעצם שמתי לב שהכל מחשמל ואין שם גז יש שם חשמל, ואז הוא צריך לחסוך על כל שטות ולפי דעתי זה לא צריך להיות כל כך רלוונטי במדינה כמו המדינה שלנו, מדינה חמה ומדינה קרה בחורף במיוחד, ואז מישהו כנראה שם לב לזה לפני. אבל מתחילת שנות התשעים התחילו לבנות דיור מוגן ובאיזו צורה זה קיים שאף אחד לא קיבל שם רישיון ומאיזו סיבה לפני שאנחנו גילנו היום שלפי מטר מרובע שולחים את חשבון חשמל, שזה בכלל מרגיז אותי איזה היגיון יש בדבר הזה?
אורית פרקש-הכהן:
אבל אנחנו הרשות יכולים ליזום פניה אל האנשים האלה ולומר להם במכתב רשמי, שלום אנחנו רוצים להכניס אתכם להסדר ואת הדיירים להסדר של ההוסטל. אנא פנו אלינו תגישו את הניירות האלה והאלה, ניתן לכם את הנייר.
היו"ר סופה לנדבר:
אני חושבת שההיגיון שחברת חשמל ממליצה הוא הגיון הרבה יותר טוב.
ישראל מובשוביץ:
חברת הכנסת סופה לנדבר, יש לך אינטואיציה טובה, למרות שאת לא מתמצאת בענייני הרישיונות האלה, זה תהליך ארוך, אנחנו גם נתנגד לרעיון הזה, לא בגלל הקשישים.
אורית פרקש-הכהן:
הם חייבים ברישיון. אנחנו ננסה לראות איך אנחנו נעשה את התהליך הכי פחות בירוקרטי שמתחשב במה שאת אמרת עכשיו, מה שאת לא מעדיפה.
היו"ר סופה לנדבר:
בשנת 1989 הייתי חברת מועצת העיר אשדוד, אני יודעת את התהליכים. לעיתים קרובות אני רואה דברים שהם נראים לי מוזרים. אם נניח שבתשעה עשר זה ליל הסדר, לפני התשעה עשר, בשבעה עשר את תוכלי להודיע לי שאנחנו נצא לפרסום לאנשים האלה, אם בחברת חשמל אין בעיה?
אורית פרקש-הכהן:
בזה אנחנו שכותבים את ההוראות, אנחנו כאילו המחוקק שלהם. מה שאנחנו יכולים להשתדל שזה יצא לשימוע בטוח לפני פסח ואז לפחות יהיה המסמך אחרי שיתייחסו אליו ואז נעלה אותו למליאה.
היו"ר סופה לנדבר:
כמה זמן זה יקח?
אורית פרקש-הכהן:
ואז את תוכלי לומר יצאו כבר אמות המידה של ההסדר לשימוע ועם תום השימוע זה יקבל תוקף חוקי, זה שלב די סופי.
היו"ר סופה לנדבר:
לקשיש קשה להבין את כל הפרוצדורה הבירוקרטית.
אורית פרקש-הכהן:
מבחינתו התהליך כבר יוצא, כי ברגע שיש את המילים הקטנות וכל הנוהל כתוב אז זה עוד חודשיים או אחרי חודשיים, ויהיה כתוב שם שזה יהיה רטרואקטיבי.
דן וינשטוק:
את תוכלי לומר להם עם יד על הלב בלי לעשות שקר עם עצמך, ברגע שתראי את מסמך השימוע זה יהיה כמובן בעברית, תוכלי לומר להם ש- 80% מהדרך כבר נעשתה וזה נכון, כי זו עבודה רבה, שימוע וכדומה.
היו"ר סופה לנדבר:
אני רוצה לדעת איזה תאריך אני יכולה להגיד לקשישים.
אורית פרקש-הכהן:
אולי אנחנו נוכל גם להכין גרסה כזאת ברוסית?
היו"ר סופה לנדבר:
אם לא תצליחו אני אתרגם את זה, כמה זמן?
אורית פרקש-הכהן:
לפני פסח אנחנו נשתדל שיצא נוסח לשימוע, שזה בסדר, וזה מהר מאוד, ואז גמרנו והתהליך מתגלגל. אנחנו צריכים לתת לציבור להגיב. אם את תראי דברים שאת לא אוהבת את תוכלי להגיב, ואז זה עולה למליאה ומקבל תוקף.
קריאה:
צריך לקחת בחשבון את הפסח שבו אנחנו לא עובדים.
יואל מיכלסון:
צריך לקחת בחשבון שהם יקבעו את אמות המידה. אני לא יודע מה הם יקבעו שם בין הביטוח הלאומי לבין ההוסטל מי זכאי, וממשרד הקליטה, ורק אחרי שכולם ואנחנו בסוף נקבל את הרשימה.
היו"ר סופה לנדבר:
איך עושים את זה? אני חושבת שלא צריכים לחכות עד שהם יזוזו עם אמות המידה, אתם יכולים כבר היום.
דורית נגד:
אנחנו אמורים להכין את הרשימות, נכון?
היו"ר סופה לנדבר:
ביחד עם הביטוח הלאומי.
אורית פרקש-הכהן:
אני הבנתי משיחה עם חברת החשמל שיש גם בעיות מבחינת הטכנולוגיה של הרשימות. ישנן רשימות ידניות שמקשים עליכם לדחוף את זה קדימה, נכון שאמרת שישנן רשימות שאתם מקבלים ידנית ואינן מדויקות?
ישראל מובשוביץ:
כן רשימות לא מדויקות, אבל פה העסק יותר קל, כי זו רשימה קטנה, משרד הקליטה מקבל על זה אחריות.
אורית נגד:
כמובן ואנחנו גם נעדכן את זה מול בעלי ההוסטלים, מול היזמים שם כדי לבדוק מי נמצא. אנחנו נהיה אתכם בקשר ובתיאום.
ישראל מובשוביץ:
אני חושב שיהיה גם לך קל כרגולאטור מול משרד ממשלתי שהוא זה שחותם על הרשימות ואז זה עושה את העסק.
אורית פרקש-הכהן:
אני אסגור איתך לוחות זמנים כי גם אתם תצטרכו להיות חלק מהמנגנון באופן פעיל.
דורית נגד:
כן, זה חביב קצב.
היו"ר סופה לנדבר:
אנחנו מסכמים עם כל הגורמים שנמצאים, לפחות אני מקווה. ישראל מובשוביץ קודם כל על ההצעה מגיע לך, אני חושבת שבמשרד הקליטה הרשימות האלה צריכות להיות וזה לא כל כך קשה להכין אותם תוך שבוע ימים, הרי זה נמצא במחשב לגבי כל הוסטל והוסטל, לעשות שילוב. חברת חשמל אתם רוצים שהם יעבירו את הרשימות האלה כדי לזרז את התהליך?
ישראל מובשוביץ:
אנחנו זקוקים.
היו"ר סופה לנדבר:
כדי לזרז את הדברים.
אורית פרקש-הכהן:
אנחנו נתאים אם דורית שבתוך X ימים הם מעבירים את הרשימות, אנחנו כאילו כותבים את המנגנון שהחברה עובדת לפיו.
קריאה:
ישראל מובשוביץ, אתה אמרת שהש'יק יצא לזכות בעל ההוסטל?
קריאה:
מי מקים את המנגנון כדי לוודא שהכסף עובר מבעל ההוסטל לקשישים?
קריאה:
משרד הקליטה.
ישראל מובשוביץ:
אני זרקתי תוך כדי הדיון עצות, אבל בפירוש ניתן לגבש משהו שכולם נהיה פחות מודאגים יחסית, פחות מודאגים שיהיה ניצול לא נכון של הכסף. ישנם פה מספיק יועצים משפטיים שיודעים להחתים אנשים שאם חס וחלילה מישהו חותם וזה יוצא חתימת שווא אז הוא יצטרך לשלם על זה ביוקר.
היו"ר סופה לנדבר:
אלו הם הבעלים.
ישראל מובשוביץ:
בדיוק. משרד הקליטה מוודא שאלו הם האנשים, משרד הקליטה יודע שזה הוסטל, שבמקום מחולקים חשבונות, אמרנו שזה חשוב כי אז אי אפשר להפחית מהם, משרד הקליטה מחתים אותו שהוא חייב להפחית והוא חותם שהוא עושה את זה, אם כולם חותמים אז אנחנו נחתום על הש'יק.
דן וינשטוק:
סליחה על הבורות, אני לא מתמצא אבל ישנם כאן כל כך הרבה מומחים בנושא הוסטלים ועולים, זאת אומרת בונים עוד, או זה רק לאנשים שעלו? כלומר אחרי מאה עשרים?
אורה חבושה:
אחרי מספר שנים, זה עד עשר שנים, אחר כך זה חוזר ליזם.
דורית נגד:
ההוסטלים שהם בניהול משרד השיכון זה באמת עד מאה עשרים.
דן וינשטוק:
אני אגיע?
דורית נגד:
זה רק לעולים.
היו"ר סופה לנדבר:
חלק גדול הם עולים מחבר העמים.
דורית נגד:
זה דיור מקבץ לאנשים עצמאיים. קשישים שמנהלים משק בית כמו בקהילה וכמו בכל מקום, רק ששם יש פיקוח, וזו לא דירה פרטית שהוא צריך לעבור כל שנה או כל שנתיים דירה, זה לעשר שנים עם אופציה.
דן וינשטוק:
אחוזת בית ברעננה?
אורה חבושה:
שם אתה יכול ללכת, זה פרטי.
היו"ר סופה לנדבר:
אנחנו בועדה לא לא קיבלנו פניות מבתי אבות ולא מקיבוצים, אני מתארת לעצמי שבקיבוצים אפשר לעשות את אותו דבר.
ישראל מובשוביץ:
מבחינתנו הפטנט שלנו הוא טוב לכל מקום, אבל צריך למצוא את ההסדר מי הגוף הממשלתי או הציבורי.
קריאה:
מי הוא משרד הקליטה של הקיבוצים?
ישראל מבושוביץ:
בדיוק.
היו"ר סופה לנדבר:
משרד השיכון, בהוסטלים לא קיימת בעיה כזאת?
אורה דואק:
אין בעיה.
היו"ר סופה לנדבר:
ובעמיגור?
אורה דואק:
בעמיגור יש בית אחד, אבל יובל פתר את זה, הוא משלם, אבל אולי דרך ההסדר הזה נבקש ממנו גם להשתדך עם הרשות ולבחון מה עושים, זה אותו פתרון.
היו"ר סופה לנדבר:
אז בסופו של דבר אנחנו שמים נקודה לישיבה. באיזה תאריך האנשים מקבלים את זה? ב- ראשון במאי הם יקבלו את זה?
אני אגיד איזה תאריך בגלל שבהוסטלים האלה חיים ניצולי שואה ואנשים שנקראים מתירנים ובלקניים ועוד ובתשעי במאי זה החג הכי גדול עבור אנשים האלה, ושאני כמחוקקת את חוק של המתירנים והבלקניים אני חושבת שלאנשים האלה מאוד משמעותי, האם בראשון במאי הם יקבלו?
אורית פרקש-הכהן:
אנחנו נשתדל.
היו"ר סופה לנדבר:
תודה רבה לכולם.
הישיבה ננעלה בשעה 11:00