הודעה לעיתונות
הכנסת
דוברות הכנסת
דובר ועדת הכלכלה
ירושלים, ב' בתמוז התשפ"ו
17/06/2026
הודעה לעיתונות
ירידת הדולר לא מגיעה למחיר המזון בסופר: ועדת הכלכלה מבקשת מהאוצר ורשות התכנות תכנית לטיפול בריכוזיות ענף המזון
בדיון נחשפו נתוני הממ"מ: בעוד מחירי המזון בישראל עלו ב-0.2% מאוגוסט 2025 לאפריל 2026 – באיחוד האירופי הם ירדו ב-1.1%; יוזם הדיון ח"כ פסל: צריך פתרונות אמיתיים
קישור לתמונות וסרטונים מהדיון (קרדיט סטילס: דוברות הכנסת, דני שם טוב): https://photos.app.goo.gl/hUtT6cjiN84tJhBp8
ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה הבוקר (רביעי) דיון מהיר בנושא אי-גילום ירידת שער הדולר במחירי המזון והפארם והפגיעה בצרכנים בישראל, ביוזמתו של ח"כ משה פסל, שמילא את מקומו של יו"ר הוועדה. בדיון הוצגו נתונים על ירידת מחירים בענפים תחרותיים, לעומת עליית מחירי המזון בתקופה בה שער הדולר ירד לשפל של שנים. על רקע זה ביקש ח"כ פסל תכניות לטיפול בריכוזיות בענף המזון מנציגי האוצר ורשות התחרות.
בפתח הישיבה הציג מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי במרכז המחקר והמידע של הכנסת (הממ"מ), עמי צדיק, נתונים המצביעים על פער בין המגמות בעולם למצב המדפים בישראל. לפיו, בין אוגוסט 2025 לאפריל 2026 עלה מדד מחירי המזון הריאלי בישראל בכ-0.2%, בעוד שבאיחוד האירופי נרשמה באותה התקופה ירידה של 1.1%. עוד עלה כי בין ינואר 2022 לאוקטובר 2025 צנחו מחירי סחורות המזון בעולם (במונחים דולריים) בכ-3.6%, אולם המדד לצרכן בישראל זינק באותה תקופה ב-18.8%.
צדיק ציין, כי בשפה הכלכלית זה נקרא "'עולה כמו טילים ויורד כמו נוצות', כשתשומות עולות המחירים עולים בצורה חלקה וכשמחירי התשומות יורדים המחירים יורדים לאט כמו צניחת נוצות, וזה מה שקורה בשווקים ריכוזיים. בשווקים שחשופים לייבוא המחירים יורדים מהר יותר". ח"כ פסל הגיב לכך ואמר, כי הציבור משווע לפתרונות, והאוצר ומשרד הכלכלה חייבים להפסיק להסתפק בפלסטרים ולהביא תוכנית אמיתית.
נציג לובי 99, בועז אקרמן, מתח ביקורת על היעדר התחרות: "בשנה האחרונה מחיר הקפה בעולם ירד ב-22%, הסוכר ב-12% והקקאו ב-60% – ובכל זאת מחירי השוקולד והקפה בישראל עלו. ב-30 מתוך 38 קטגוריות בשוק המזון יש 3 חברות בלבד ששולטות ביותר מ-70% מנתח השוק. כשהשוק ריכוזי לצרכן אין ברירה אלא לשלם מה שמכתיבים לו. הפתרון הוא טיפול שורש ביבואנים הבלעדיים, הפרדה של מערכי ההפצה מהספקים הגדולים ופירוק קונגלומרטים".
מנגד, נציגי המגזר העסקי טענו כי הסיבות ליוקר המחיה נעוצות בעלויות המקומיות. נציג התאחדות התעשיינים, אביב חצבני, ציין כי "רוב תשומות הייצור המקומי הן בשקלים ולא בדולרים. ביטוח לאומי עלה ב-27%, שכר מינימום ב-10%, חשמל ב-62% ומים ב-53%. בנוסף, דוח קודם הראה שיצרנים העלו מחירים ב-12.3% בעוד שבסופרמרקטים המחיר עלה ב-18%, כך שיש נתק בין מחיר היצרן למחיר על המדף". סמנכ"ל רגולציה באיגוד לשכות המסחר, טיראן ששון, הוסיף: "הדיון הזה מוכיח את מה שאנו טוענים שנים. שכר המינומום, המים, החשמל, השכירות והביטוח הלאומי עלו, ועברנו שתי מלחמות. בשווקים מבוססי יבוא, כמו מוצרי חשמל והלבשה, המחירים אכן ירדו בגלל הדולר, אך שוק המזון מבוסס בעיקרו על ייצור מקומי ועל רגולציה מכבידה".
נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, רון שנקמן, הסכים כי החברות צריכות לגלגל את ירידת הדולר לצרכן, אך ציין כי מדובר בתהליך שלוקח זמן. ח"כ יסמין פרידמן העירה: "כמה זמן נחכה? אם הממשלה לא תעשה צעדים זה פשוט לא יקרה. קבינט יוקר המחיה הוכרז 30 פעם ולא התכנס אפילו פעם אחת". שנקמן השיב, כי המשרד פועל להסרת חסמי יבוא חקלאיים ועל רפורמה להקלת יבוא מוצרים כשרים. ח"כ ינון אזולאי אמר בתגובה: "מזל שלא אמרת שאתה עובד על חוק הגיוס".
ראש צוות מזון וקמעונאות ברשות התחרות, חן שופן, הציגה את פעולות האכיפה של הרשות: "שוק המזון מעסיק אותנו ללא הפסקה ואנו אוכפים את חוק המזון באופן יזום. הטלנו קנסות של מאות מיליוני שקלים על ספקים, עצרנו מיזוגים כמו שטראוס-וויילר וקנסנו אותם ב-111 מיליון ש"ח על הפרה. לאחרונה מנענו גם מוולט מרקט פטור מהסדר כובל והם פועלים למכור את הפעילות. יחד עם זאת, אנו מוגבלים בגובה הקנסות ובוחנים בזהירות הצעות כמו הפרדה מבנית בהפצה, כדי לא לפגוע בספקים קטנים שמסתמכים על מערכים קיימים".
ראש מערך אסטרטגיה במשרד הכלכלה, מיכל פינק, הדגישה כי בלימת המחירים בתחומים אחרים אינה כוח עליון אלא תוצאה ישירה של רפורמות המשרד, דוגמת "מה שטוב לאירופה", וכי המשרד ממשיך לפעול מול הרגולטורים בשוק המזון להסרת חסמים נוספים.
ממלא מקום היו"ר, ח"כ משה פסל, סיכם את הדיון וביקש מרשות התחרות להעביר לוועדה עמדה מסודרת ומגובשת בנוגע להצעת ההפרדה המבנית בין מקטעי ההפצה והיבוא בשוק המזון. בנוסף ביקש מהאוצר ומשרד הכלכלה להציג לוועדה תכניות להסרת חסמים והגברת תחרות בשוק המזון.