פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 225
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, כ"ד באדר ב' תשס"ח, 31.3.2008, שעה 10:30
סדר היום:
א. קביעת מסגרת הדיון להצעות להביע אי-אמון בממשלה.
ב. בקשת יושב-ראש סיעת ישראל ביתנו בדבר תוספת סגן ליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השבע-עשרה – רוויזיה.
ג. הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 27)(הסדרת פעולתם של שדלנים), התשס"ח-2007, הצעת חברי הכנסת גדעון סער ושלי יחימוביץ' (פ/3130/17) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית.
נכחו:
חברי הוועדה:
דוד טל – היו"ר
יולי יואל אדלשטיין
רוברט אילטוב
יצחק גלנטי
נסים זאב
יצחק זיו
אסתרינה טרטמן
שלי יחימוביץ
איתן כבל
גדעון סער
מאיר פרוש
מוזמנים:
חה"כ מנחם בן-ששון
חה"כ משה גפני
חה"כ עמירה דותן
חה"כ שי חרמש
חה"כ אמנון כהן
חה"כ אברהם מיכאלי
חה"כ מיכאל מלכיאור
חה"כ חנא סוייד
חה"כ יוחנן פלסנר
דפנה גלוק - משרד המשפטים
נורית רון - מנהלת אגף ביקורים והיתרים, הכנסת
לאה קריכלי - מ"מ מנהלת לשכת מזכיר הכנסת
עו"ד אד פרידמן - לשכת עורכי-הדין
יעל גויסקי - לשכת עורכי-הדין
ארז גילהר - פוליסי
צחי סמיה - פוליסי
אריאל סנדר - גלעד – יחסי ממשל ולובינג
לאה בנדר - שתי"ל
ענת קראוס - פו"ש, פוליטיקה ושדולה
מזכיר הכנסת: איל ינון
סגנית מזכיר הכנסת: ירדנה מלר-הורוביץ
יועצת משפטית: ארבל אסטרחן
שלומי בלבן - מתמחה
מנהלת הוועדה: אתי בן-יוסף
קצרנית פרלמנטרית: טלי רם
א. קביעת מסגרת הדיון להצעות להביע אי-אמון בממשלה
היו"ר דוד טל:
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. על סדר-יומנו מספר סעיפים. סעיף ראשון: קביעת מסגרת הדיון להצעות להביע אי-אמון בממשלה.
סיעות יהדות התורה-איחוד לאומי-מפד"ל, הליכוד, ישראל ביתנו ובל"ד-רע"מ-תע"ל-חד"ש הגישו הצעות להביע אי-אמון בממשלה בשל:
א. המשך הקפאת הבנייה בביתר עילית, של יהדות התורה-איחוד לאומי-מפד"ל; המועמד להרכיב את הממשלה הינו חבר הכנסת יעקב ליצמן.
ב. העברת כלי נשק לרשות הפלסטינית, של הליכוד; המועמד להרכיב את הממשלה הינו חבר הכנסת בנימין נתניהו.
ג. כישלונה בטיפול בסוגיית הבנייה הבלתי חוקית, של ישראל ביתנו; המועמד להרכיב את הממשלה הינו חבר הכנסת אביגדור ליברמן.
ד. מדיניות ההתנחלות, של בלד-רע"מ-תע"ל-חד"ש; המועמד להרכיב את הממשלה הינו חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה.
אם אין השגות, אנחנו נעלה להצעה ולהצבעה את המתכונת הרגילה שלנו – עשר דקות למגישי ההצעות, שלוש דקות לכל סיעה. האם יש השגות? אין. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
ה צ ב ע ה
בעד – פה אחד
ההצעה למסגרת דיון של עשר דקות למציעים ושלוש דקות לכל סיעה בהצעות להביע אי-אמון בממשלה, נתקבלה.
היו"ר דוד טל:
אשר על כן, אנחנו מאשרים עשר דקות ושלוש דקות.
ב. בקשת יושב-ראש סיעת ישראל ביתנו בדבר תוספת סגן ליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השבע-עשרה – רוויזיה
היו"ר דוד טל:
רבותי, אנחנו עוברים לנושא השני – בקשת יושב-ראש סיעת ישראל ביתנו בדבר הוספת סגן ליושב-ראש ועדת הבחירות.
מי בעד הרוויזיה שהגישה חברת הכנסת שלי יחימוביץ', בשם מפלגת העבודה, ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
ה צ ב ע ה
בעד – 1
נגד – רוב
נמנעים – אין
הבקשה לרוויזיה לא נתקבלה.
היו"ר דוד טל:
אשר על כן, הרוויזיה לא התקבלה.
ארבל אסטרחן:
יש סגן נוסף לוועדת הבחירות המרכזית.
היו"ר דוד טל:
כן, זה הנושא של סגן יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לישראל ביתנו.
ג. הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 27)(הסדרת פעולתם של שדלנים), התשס"ח-2007, הצעת חברי הכנסת גדעון סער ושלי יחימוביץ' (פ/3130/17) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית
היו"ר דוד טל:
אנחנו עוברים לחוק השדלנים.
מאיר פרוש:
מה עם הארוחה היומית?
היו"ר דוד טל:
דַבֵּר עם יושב-ראש הקואליציה. אני עדיין לא מסיים את הישיבה. אני חושב שזה חוק חשוב, וכדאי גם שהוא יעבור.
מאיר פרוש:
בתקווה שהוא יכלול את כל ילדי ישראל .
היו"ר דוד טל:
אם זה יכלול את כל ילדי ישראל, אני חושב שלא תהיה בעיה. כנראה שזה לא כולל את כל ילדי ישראל, לכן יש בעיה עם זה.
אני מבקש לעבור להצעת חוק הלוביסטים. רבותי חברי הכנסת, אני מבקש שתעזרו לי היום לנסות לסיים את הטיפול בהצעת החוק כדי שנוכל להביא אותה לקריאה שנייה ושלישית. איפה עמדנו?
היועצת המשפטית, בבקשה גברתי.
ארבל אסטרחן:
מסומנים פה הדברים שסוכמו בישיבות הקודמות, אני רוצה להפנות את תשומת הלב אליהם, ואז נוכל להמשיך בסעיפים שלא דנו בהם.
העניינים שנוסחו מחדש מסומנים בנוסח שבפניכם בהדגשה – אני אפנה אליהם. בסעיף הראשון הוספה ההגדרה של נשיאות הכנסת. זה מוסד שלא מוגדר היום.
לאחר מכן, כפי שסוכם, נקבע שהוועדה – שאחר כך היא זאת שנותנת היתרים ויכולה לשלול היתרים וכו' – תהיה ועדה בראשות יושב-ראש הכנסת ושני סגנים, שתבחר הנשיאות.
סוכם גם, כפי שכתוב כאן, שאם חל שינוי בהשתייכות סיעה של חבר הוועדה לסיעות הקואליציה או האופוזיציה, הנשיאות תבחר חבר אחר, כך שתמיד ההרכב יישמר כאחד אופוזיציה, אחד קואליציה.
ההגדרה של "שדלן", שנדונה ארוכות, מופיעה בפניכם כרגע בעמוד השני. מה שנקבע הוא נוסח מצומצם יחסית, שקובע ששדלן הוא מי שפועל דרך עיסוק או למען לקוח, אבל יש שלוש החרגות, שלושה סייגים, לאותה הגדרה.
ההחרגה הראשונה היא: "מי שבמסגרת עבודתו נוקט פעולות כאמור למען מעבידו;", כאשר הרעיון היה להוציא אנשים שעובדים במקום מסוים ומייצגים רק את אותו מקום בפני הכנסת – בין אם אדם נקרא שדלן, בין אם סמנכ"ל רגולציה, אחראי קשרי ממשל, וכו' – כלומר במקרה כזה, זה לא אדם שמייצג – היום את זה, מחר את זה – ויכולה להיווצר הטעיה וחוסר בהירות.
ההחרגה השנייה היא: "מי שממלא תפקיד על פי חוק בשירות המדינה, ברשות מקומית או בתאגיד שהוקם בחוק, אף אם אינו עובד, ונוקט פעולות כאמור במסגרת תפקידו ובקשר לסמכויות ולתפקידים של הגוף שעבורו הוא פועל;"
פה דובר למשל על מישהו כמו יועץ משפטי או מבקר, למשל של עירייה – תפקידים שהם על-פי חוק ולא תמיד מי שממלא אותם הוא עובד.
הסייג השלישי מדבר על "מי שמייצג נושא משרה או ממלא תפקיד בהליך מעין שיפוטי בפני הכנסת או ועדה מוועדותיה."
פה דובר למשל על עורך-דין, שמייצג אדם בפני דיוני חסינות או דיונים שהיו בהקשר של נשיא המדינה, וכדומה.
סעיף 66 – הוסף בו סייג בסעיף קטן (ב)(3). דובר באחת הישיבות הקודמות – בעקבות הערה גם של חבר הכנסת פינס וגם של חברים פה – לגבי קביעת סייגים לשדלן שהוא חבר מפלגה.
היו"ר דוד טל:
צריך רק לומר - לפרוטוקול – שבסעיף 66(א) יש הסתייגות של חברות הכנסת עמירה דותן ורונית תירוש.
ארבל אסטרחן:
היא לא לסעיף 66(א). היא נוסחה קצת אחרת. זה מנוסח כסעיף 69 חדש.
יש כן הסתייגויות לנושאים שעברנו עליהם, של חברי כנסת מחד"ש, אבל אם הם לא פה – זה יהפוך להסתייגויות דיבור. אני אנסח אותן כדיבור – זה לא יהיה מה שהם הגישו.
שלי יחימוביץ:
גם המסתייגים האחרים לא פה.
היו"ר דוד טל:
עוד לא הגענו אליהם.
ארבל אסטרחן:
דובר על מה דינו של שדלן שהוא חבר מפלגה או חבר גופים מסוימים במפלגה – האם לקבוע סייגים לעניין הזה. מה שמוצע כאן הוא שאדם שרוצה לפעול כשדלן והוא חבר גוף בוחר, יצטרך להודיע על כך בטופס הבקשה שהוא יגיש, והדבר יפורסם עם יתר פרטיו באינטרנט.
יש כאן שתי חלופות.
היו"ר דוד טל:
אדם כזה שלא מגיע בין כותלי הכנסת והוא עושה איזושהי פעולת לובינג- חבר מרכז מאיזושהי מפלגה – הרי הוא לא צריך את האישור של הכנסת.
ארבל אסטרחן:
דבר שנעשה מחוץ לכנסת – החוק הזה אינו עוסק בו.
גדעון סער:
אנחנו גם לא פוגעים ביכולת שלו לעשות את זה. הוא בסך הכול צריך להודיע.
היו"ר דוד טל:
הוא לא רוצה, הוא לא יודיע.
גדעון סער:
כלומר, מבחוץ מבחוץ. דיברנו על כך בישיבה הקודמת .
שלי יחימוביץ:
בכנסת הוא חייב להודיע.
היו"ר דוד טל:
בכנסת זה ברור.
ארבל אסטרחן:
הרעיון היה לקבוע כללי משחק בכנסת. מה שכתוב כאן, שהוא צריך להודיע – אם המבקש חבר בגוף בוחר של מפלגה – את שם המפלגה, ולגבי "גוף בוחר" יש כאן שתי חלופות, מוצע כך: "גוף הבוחר מועמדים לכנסת או לכהונת ראש הממשלה או שר בממשלה, למעט בחירות ישירות שבהן מספר בעלי זכות ההצבעה עולה על חמשת אלפים."
גדעון סער:
אני חושב שצריך לכתוב את זה: למעט אם מדובר במפלגה המקיימת בחירות לכנסת בבחירות ישירות, וכו'.
ארבל אסטרחן:
בסדר. כאשר הדבר הזה לקוח מההוראות שקיימות היום בחוק העונשין.
היו"ר דוד טל:
שם רשום חמשת אלפים?
ארבל אסטרחן:
נכון. שם יש הוראה כזאת.
גדעון סער:
להלן: תיקון יוסי שריד.
ארבל אסטרחן:
חלופה אחרת – אני מזכירה שזה תיקון שרלוונטי גם לכאן - - -
היו"ר דוד טל:
אבל בכל קדימה אין 5,000 מתפקדים.
גדעון סער:
יש.
ארבל אסטרחן:
אני אזכיר שחוק העונשין אוסר על, מה שנקרא, בעל השפעה ניכרת על בחירה של מועמדים במפלגה, להשפיע או להניע מועמד לעשות פעולות שונות שקשורות לתפקידו. זאת אומרת, כבר היום, אדם שהוא בעל השפעה כזאת לא יוכל לפעול מול מועמדים באותה מפלגה שבה הוא פעיל.
פה, ההוראה הזאת קובעת שחבר בגוף בוחר – ההגדרות פה קצת שונות, ההגדרה כוללת גופים נוספים – יצטרך להודיע את עובדת היותו חבר בגוף בוחר.
חלופה אחרת – שציינתי אותה פה בכחול – בחירות שבהן משתתפים כלל חברי המפלגה.
אלה חלופות שצריך להכריע ביניהן.
היו"ר דוד טל:
אולי נקבל החלטה קודם כול בנושא הזה. אם יש התייחסויות של חברי הכנסת לשתי האפשרויות – מי מצדד באיזו מן האפשרויות.
עורך-דין מיכאלי, סיעת ש"ס מצדדת בהצעה הראשונה או בהצעה השנייה?
אברהם מיכאלי:
אני כרגע נמנע, אני רוצה לראות מה המציעים סוברים. חבר הכנסת סער, מה אתה אומר?
גדעון סער:
קודם כול אני אומר שזה בטח לא רלוונטי לש"ס, שבה זה מוכרע במועצת החכמים, אבל מבחינתי, כל אחת משתי החלופות היא בסדר בעיני.
ארבל אסטרחן:
שתיהן קיימות בחוק – אחת בחוק הגבלות לאחר פרישה, והשנייה בחוק העונשין, כפי שאמרתי, של ה- 5,000.
הרעיון הוא שיידעו שאדם מסוים הוא בעל השפעה מיוחדת על חברי מפלגתו.
אסתרינה טרטמן:
הוא צריך להודיע על כך. זה לא יהיה מניע.
ארבל אסטרחן:
נכון, הוא צריך להודיע על כך, זה לא ימנע ממנו – למעט כמובן האיסורים בחוק העונשין, שאנחנו לא נוגעים בהם.
היו"ר דוד טל:
מה אנחנו מאמצים, רבותי חברי הכנסת? אני רוצה שזה יהיה בהסכמה רחבה, זה לא עניין כזה קריטי. זה טוב וזה טוב.
גדעון סער:
בעצם ההיגיון של ההוראה הוא מאוד פשוט. כשגוף בוחר הוא מצומצם - -
היו"ר דוד טל:
יכולת ההשפעה היא יותר גדולה.
גדעון סער:
- - דהיינו, 300 איש נניח, אז יש לכל אחד משמעות. כשמדובר ב- 100,000 איש, אין משמעות לכך שהאדם הוא חבר בגוף הבוחר.
ארבל אסטרחן:
נכון.
היו"ר דוד טל:
אז נהיה צמודים ל- 5,000?
גדעון סער:
לכן, אפשר להגן על הנוסח של ה- 5,000 כי במקרה שבו כלל חברי המפלגה הם מספר מאוד קטן – למרות שאין דוגמאות בסיעות כאלה, אבל ברמה התיאורטית זה יכול לקרות; נניח מפלגה כמו שינוי, שהיתה מפלגה מאוד קטנה מבחינת מספר חברים – אז המבחן של חוק העונשין יכול לעמוד.
אריאל סנדר:
ומה אם אין גוף בוחר בכלל?
ארבל אסטרחן:
אז הוא לא צריך להודיע על כלום.
גדעון סער:
זה לא רלוונטי. זה תנאי מצטבר. הוא גם צריך להיות חבר גוף בוחר וגם צריך שהגוף הבוחר יהיה קטן מ- 5,000 איש. זאת אומרת, אם אחד משניהם לא מתקיים, הוא לא נדרש בדיווח. היועצת המשפטית אולי תאשר את מה שאני אומר?
ארבל אסטרחן:
זה נכון.
היו"ר דוד טל:
אם כך, רבותי, אנחנו מאמצים את הגישה של 5,000 איש – הוורסיה הראשונה. הלאה, סעיף (4).
ארבל אסטרחן:
על זה דיברנו – שהמבקש מתחייב לפעול לפי הוראות אותו פרק ואם חל שינוי, הוא צריך להודיע.
היו"ר דוד טל:
ארז, לך יש השגות לסעיפים שכבר קראנו?
ארז גילהר:
כן. שוב, אם אני מבין נכון - - -
היו"ר דוד טל:
חשבתי שבדיון הקודם כבר הבנת נכון.
ארז גילהר:
חשבתי, ואני חושב שזה לא בדיוק מה שהסכמנו בדיון הקודם. בהגדרת שדלן, למעט, הבנו רשות מקומית – קיבלנו, אבל לגבי לשכת עורכי-הדין, שוב. דיברנו מה קורה אם מגיעים - ואני לא מייצג אותם – נציגי לשכת רואי-החשבון לדוגמה.
היו"ר דוד טל:
יש פה נציג של לשכת עורכי-הדין, תן לו לייצג אותם.
ארז גילהר:
לשכת רואי-החשבון. כתוב כאן: אף אם אינו עובד בתאגיד, זאת אומרת לא הגברת גויסקי שעובדת בלשכת עורכי-הדין, אבל אם בא נציג לשכת עורכי-הדין, הוא מתעמת בנוגע למשהו שהוא לכיס של עורך-הדין, ויבוא מישהו שהוא נציג לשכת רואי-החשבון ורוצה לגזול משהו מפרנסתו, או השמאים או כל אחד אחר.
איל ינון:
אבל הוא לא ממלא תפקיד על-פי חוק.
ארבל אסטרחן:
נכון.
איל ינון:
אם מגיע עורך-דין, בשם לשכת עורכי-הדין, ומופיע פה וטוען לאינטרסים של לשכת עורכי-הדין, הוא לא ממלא תפקיד על-פי חוק. הרעיון הוא – אם יש יושב-ראש של תאגיד סטטוטורי שהוא לא עובד של התאגיד, אם יש יועץ משפטי של עירייה שהוא ממלא תפקיד על-פי חוק, אבל הוא לא עובד העירייה. הדוגמה שאתה מביא, ואתה חוזר על זה כל פעם, אנחנו מסבירים את זה- היא לא נכנסת פה.
ארז גילהר:
מאה אחוז. גם היועצת המשפטית אמרה את זה.
ארבל אסטרחן:
בעמוד 3, סעיף קטן (ד) – דובר בישיבה הקודמת מה קורה אם מישהו מגיש בקשה והוועדה- עד שהיא עונה לו, עד שהיא בודקת את כל הדברים – והוא כבר צריך למלא תפקיד כשדלן בכנסת. הוצע לקבוע מסלול מקוצר זמני: אם מגיש אדם בקשה לפעול כשדלן בכנסת, וטרם נענתה בקשתו, רשאי יושב-ראש הכנסת או הוועדה כולה לתת לו היתר זמני לפעול כשדלן בכנסת, עד להחלטת הוועדה, ויחולו הוראות פרק זה, בשינויים המחויבים.
אסתרינה טרטמן:
למה זה לחילופין הוועדה? זה יכול להיות: או הוועדה. הרעיון הוא שיהיה לו אישור זמני.
ארבל אסטרחן:
נכון. זה אמור להיות לתקופה באמת קצרה, עד שהוועדה נותנת את התשובה – בודקת את הבקשה שלו.
גדעון סער:
לדעתי, היושב-ראש מספיק.
ארבל אסטרחן:
היושב-ראש.
ארז גילהר:
אבל זה יתפרסם באינטרנט?
ארבל אסטרחן:
כן. זה גם מופיע. תכף נגיע לסעיף של הפרסום באינטרנט, כתוב שם במפורש: לרבות היתר זמני.
גדעון סער:
לדעתי, צריך לקבוע פה יושב-ראש.
היו"ר דוד טל:
יושב-ראש.
ארבל אסטרחן:
בסדר. סייג למתן היתר – דיברנו על זה בישיבה הקודמת. תג זיהוי – רק עניין של ניסוח. בעת שהותו במשכן הכנסת יענוד שדלן במקום גלוי על בגדיו - קודם היה כתוב ישא על גופו – תג זיהוי ייחודי לשדלן שיקבל מן הכנסת, וכו', ויציין שהוא שדלן. דובר על כך.
אני חושבת שהגענו לסעיף 69, ופה גם נכנסת ההסתייגות של חברת הכנסת דותן.
אסתרינה טרטמן:
מי שפועל בשם כמה תאגידים – אנחנו מכירים את התופעה – הוא ישא את כל הרשימה?
ארבל אסטרחן:
לא. יהיה לו תג של שדלן. באתר האינטרנט ופה בכנסת, אצל מי שיארגן את זה, תהיה הרשימה המלאה. הוא יצטרך להגיד: אני עכשיו פועל בשם כך וכך.
איל ינון:
אני חושב שחברת הכנסת טרטמן התכוונה שכתוב פה תאגיד, הכוונה לתאגיד השדלנות.
ארבל אסטרחן:
התאגיד השדלני.
אסתרינה טרטמן:
הבנתי. תודה.
ארבל אסטרחן:
אני יודעת שזה קצת מבלבל. סעיף האיסורים.
עמירה דותן:
זוהי פעם ראשונה שאני מגישה הסתייגות. האם אני מקריאה אותה?
היו"ר דוד טל:
את יכולה להקריא אותה, אבל אחר כך תנמקי אותה, תנסי להסביר ולשכנע אותנו למה כדאי לנו לקבל אותה ולהכניס אותה לגוף החוק, ואם זה לא יתקבל – עדיין תישאר בידך הזכות להעלות את זה כהסתייגות במליאה, ושם אם היא תתקבל, זה ייכנס בגוף החוק.
עמירה דותן:
ראשית, אני רוצה לברך את חברי, חבר הכנסת סער. אני חושבת שהחוק הזה הוא מאוד ראוי, מאוד נכון, והלוואי ירבו כמותו.
היו"ר דוד טל:
כמו חבר הכנסת סער, או כמו החוק הזה?
עמירה דותן:
גם וגם, ודעתי בנושא הזה ידועה, אני לא מכחישה אותה – אני אומרת אותה בריש גלי.
היו"ר דוד טל:
מן המפורסמות.
עמירה דותן:
אני מדברת אישית, אני לא מדברת על משהו אחר. יחד עם זה, מאחר שאני יושבת היום בוועדת האתיקה, ואני קוראת בתשומת לב רבה גם את האיסורים וגם את החוק ואת רוח החוק, אני מודעת לכך שאתיקה זה הרבה מעבר לחוק והרבה מעבר למשפטנות, ואני רוצה לתת ליושבת-ראש הכנסת – כפי שאנחנו כותבים כאן בהסתייגות שלנו – את האפשרות ליצור כללי אתיקה שעל-פיהם יפעלו אותם שדלנים בכנסת, משום שאנחנו רוצים לוודא שלא רק המילה הכתובה בחוק, אלא גם כללים הנהוגים מעת לעת יהיו בתוך הדרכים שבהן השדלנים האלה עובדים.
ושוב, אני מאוד מברכת על החוק הזה, אני חושבת שהגיע הזמן לעשות סדר בעניין הזה.
היו"ר דוד טל:
את הכללים הללו יושבת-ראש הכנסת תקבע?
עמירה דותן:
לפי ההצעה שלנו, יושבת-ראש הכנסת או יושב-ראש הכנסת יקבעו.
ארבל אסטרחן:
באישור ועדת הכנסת.
עמירה דותן:
אם יש לוועדה רעיון אחר – אני מוכנה לשמוע.
היו"ר דוד טל:
באישור ועדת הכנסת?
עמירה דותן:
כל הדברים שאתם יודעים לעשות יותר טוב ממני. חשוב מאוד אבל להוסיף את הנושא הזה של כללי האתיקה.
איל ינון:
אני חושב שלהסתייגות הזאת יש שתי בעיות. בעיה אחת היא שהתיקון שאנחנו עוסקים בו הוא לא תיקון שמסדיר את מקצוע השדלנות. הוא מסדיר את כללי הפעולה של השדלנים בתוך הבית הזה – אפילו לא מחוץ לבית הזה – ולכן יש בעיה להתייחס לכללי אתיקה שהם דברים רחבים יותר.
שנית, אתיקה, כללי אתיקה – כך מקובל לפחות עד עכשיו – אלה כללים שמתקבלים על-ידי חברי המקצוע שלגביהם מוחלים כללי האתיקה. כך לגבי עורכי-דין, כך לגבי אחרים.
היו"ר דוד טל:
שופטים.
איל ינון:
שופטים ואחרים. זה לא מקובל – ועד היום זה לא נעשה – שיושב-ראש הכנסת, הוא יקבע כללי אתיקה עבור מקצוע שלא קיים היום באופן רשמי ולא מעוגן סטטוטורית, הוא יקבע להם כללי אתיקה עבורם, בשעה שהם לא מקבלים ואין להם גם מוסדות פנימיים שישפטו את החברים שלא קיימים, כי הם לא מאוגדים בכלל כאיזושהי לשכה או איזשהו איגוד מקצועי, גילדה מקצועית רשמית כלשהי.
ולכן ,יש עם ההסתייגויות האלה בעיות.
עמירה דותן:
זאת תשובה משפטנית לאמירה שהיא אתית. יש לי בעיה עם זה, ולכן מאוד חשוב לי- בצורה זאת או בצורה אחרת, ואולי אתם כמשפטנים תוכלו לעזור לנו איך לעשות זאת בצורה הנכונה – להכניס את ההיבט הזה כן בתוך החוק הכל כך חשוב הזה.
אני אומרת שוב – התשובות החוקיות הן בסדר גמור. עדיין חסרה לי השפה האתית, חסרים לי אותם כללים; אנחנו יודעים לצפות מה שקורה היום, אנחנו אולי לא יודעים מה יקרה מחר. אולי אפילו חבר הכנסת סער יכול לעזור מהבחינה של איך להכניס את הרוח הזאת בתוך החוק.
גדעון סער:
אני יכול לעזור בכך שאני אשכנע אותך שההסתייגות היא הסתייגות לא טובה, ולא בכדי פעמיים נמנעה הכנסת מלתת פטור מחובת הנחה להצעה של חברת הכנסת תירוש, שעכשיו מנסים להחדיר אותה עוד פעם בדלת האחורית לחוק שלנו. גם מליאת הכנסת דחתה את הצעת החוק כשהיא עלתה בקריאה טרומית, אחרי שהיא לא קיבלה פטור מחובת הנחה.
עמירה דותן:
דחתה בעניין שהיה אי-שוויון.
גדעון סער:
זה לא משנה, כי הרי אתם הצבעתם כאוטומטים, ואנחנו הצבענו כי ידענו על מה אנחנו מצביעים.
עמירה דותן:
נתתי לך מחמאות, אז אל תקלקל עכשיו. האוטומטי היה מיותר.
גדעון סער:
אל"ף, את צודקת, אני מתנצל, אבל אני רוצה באמת לשכנע. אין מקצוע שהוא לא מוגדר- אנחנו, לקח לנו הרבה זמן להגדיר לצורך החוק הזה מה זה שדלן – כי אין חיה כזאת. זה לא עורך-דין, זה לא רואה-חשבון, זה לא מקצוע שהוסדר בחקיקה .
עכשיו לבוא פעמיים – גם לקבוע כללי אתיקה למקצוע שהוא לא מוגדר – ויכול להיות שהוא צריך להיות מוגדר במובן יותר רחב, כי עלו כל מיני דברים אגב הליך החקיקה: מה עם לוביסטים מול הממשלה ומה עם כל מיני דברים שלא הסדרנו אותם בדבר המצומצם הזה?
שנית, חשוב מאוד לשמור כשמדובר על אתיקה, וגם אנחנו, כוועדת כנסת, עמלים היום על הקוד האתי החדש שהוועדה בראשות השופט זמיר הכינה – וגם לשכת עורכי-הדין קובעת לעצמה את כללי האתיקה, והשופטים קובעים לעצמם את כללי האתיקה. לבוא להטיל על יושבת-ראש הכנסת לקבוע את כללי האתיקה של הלוביסטים, שזה מקצוע שלא קיים – אני באמת אומר ברמה הכי עניינית והכי חברית, זה לא מתאים.
היו"ר דוד טל:
אולי ניתן ללוביסטים לקבוע את כללי האתיקה שלהם?
גדעון סער:
וזה לא עניין משפטי. זה עניין מהותי.
עמירה דותן:
אני מבינה את הטיעון, וגם אמר את זה המזכיר בצורה מאוד מאוד ברורה. עדיין, אני חושבת שיושבת-ראש הכנסת, בהיותה מנהלת את הבית הזה, מבחינתי אמורה לומר איזשהו קוד לאנשים שנכנסים הנה. אני לא רוצה לומר להם מה לעשות כשהם יוצאים מפה.
אסתרינה טרטמן:
את מתכוונת לכללי התנהגות בבית.
איל ינון:
אלה כללי ההתנהגות בתוך הבית, שנקבעו פה בתוך החוק הזה – שבעצם נועד להסדיר רק את הפעילות שלהם בתוך הבית.
עמירה דותן:
מצוין, ולכן אני אומרת. שוב, יכול להיות שהביטוי שלי הוא ביטוי חסר, אבל כל הרעיון הוא בתוך הבית הזה. החוק הוא לא תמיד חזות הכול – הוא חזות הכול מבחינה חוקית, אבל יש בתוך חוק גם דברים אחרים שהם לא חוק. לכן, אנחנו צריכים לנסח את ההסתייגות בצורה אחרת.
אני לא מטילה על הלוביסטים, אני לא מטילה על אף אחד, אני מטילה עלינו – על הכנסת – לומר ללוביסטים: זה ראה וקדש, ויש גם כללים נוספים שיושב-ראש הכנסת יקבע מעת לעת, שהם כללי התנהגות אתיים שלנו. את זה אני רוצה להכניס. ייתכן שוב שהמינוח לא נכון, הדגשים הם לא נכונים, המשפטולוגיה לא נכונה. הרוח, אני חושבת שהיא נכונה.
היו"ר דוד טל:
הרוח שורה עלינו, תכף נשמע.
אריאל סנדר:
אריאל סנדר.
היו"ר דוד טל:
לוביסט?
אריאל סנדר:
כל הזמן. אפשר אחת מהשתיים – או להרחיב את החקיקה בעזרתם של חברי הכנסת, גם לממשלה, ולהכניס לשם את הנושא של כללי אתיקה, או מאידך, להביא כללי אתיקה מקובלים על חברות הלובינג ולאשר אותם על-ידי יושב-ראש הכנסת. אחד משני הדברים.
היו"ר דוד טל:
תודה. חברת הכנסת טרטמן, ולאחר מכן אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגות הזאת. חברת הכנסת דותן, אם היא לא תתקבל – עדיין את יכולה להעלות אותה.
אסתרינה טרטמן:
אני מבינה את המקום שממנו חברתי, חברת הכנסת דותן, מעלה את הצורך שהיא מגדירה אותו ומשתמשת במושג אתיקה. אין לנו מילה חלופית לדבר הזה, והיא השתמשה במילה אתיקה, שזה בעצם לא ממש אתיקה במובן הקלסי.
לא נראה לי כרגע, על פניו, הסוגיה הזאת של אתיקה. רציתי לשאול אותך, חברת הכנסת דותן. אמרת שאת מבקשת מחבר הכנסת סער שיתן לנו נוסח להכניס את זה פנימה לתוך החוק. תני לי דוגמה מה עולה בדעתך שקשור לכללי התנהגות בבית הזה, שהוא נדרש מכוח אתיקה, כמו שאת מגדירה, שהיית רוצה לראות בחוק.
עמירה דותן:
זאת שאלה קשה מאוד.
אסתרינה טרטמן:
אני יודעת.
עמירה דותן:
את יודעת למה – משום שאני כמעט לא נפגשת עם לוביסטים, לא עובדת אתם ולא עובדת דרכם, ולכן, מה שנקרא, למשוך אותי בלשון – אני יכולה עכשיו לתת פה הרצאה ארוכה מאוד על כל נושא הלוביסטים, ולכן אני מברכת על הצעת החוק הזאת, כי אני חושבת שזאת התחלה של עשיית הסדר. אני מאוד בעדה וגם הצבעתי בעדה.
היו"ר דוד טל:
חברת הכנסת דותן, אנחנו נעבור ברשותך להצבעה.
דפנה גלוק:
דפנה גלוק, משרד המשפטים. רק להוסיף רקע מה יכול להיות בעייתי עם כללי אתיקה. בדרך כלל, כשהם קיימים - גם ברמה סטטוטורית – ההפרה של כללי אתיקה, כשהיא באה במסגרת הסדרת מקצוע – ובדרך כלל זה קיים בתוך הסדרת מקצוע ולא במסגרת אחרת – מאפשרת בעצם להטיל מגוון של אמצעי משמעת על בעל המקצוע שהפר את הכללים, ואז יש לנו נזיפה והתראה ועונש על תנאי, וכו' – מגוון אמצעים.
הבעיה פה היא שלא מדובר בהסדרה אלא מדובר בגישה ובאפשרות לפעול בתוך הכנסת. הפרה של כללי אתיקה – השאלה מהי הסנקציה.
עמירה דותן:
הסנקציה יכולה להיות נהדרת. אני מאוד בעד הסנקציה.
דפנה גלוק:
אם הסנקציה היא מניעת גישה לכנסת, אז היא כבר לא סנקציה שאפשר להתאים אותה לסוגי ההפרות. היא יוצרת קשיים נוספים.
היו"ר דוד טל:
תודה, גברתי. אני חושב שהנושא ברור. כבר אמרתי בדיונים קודמים, אבל גם לך, חברת הכנסת דותן אני אומר. אנחנו נתנהל עם הצעת החוק הזאת. לכשיתברר שאולי חסרים לנו כמה דברים, תמיד נשיאות הכנסת תדון, ועדת הכנסת תדון, תוסיף דברים או תגרע דברים, הכול תוך כדי תנועה.
בנושא הזה, את רוצה שנצביע, גברתי?
עמירה דותן:
מה שנהוג.
היו"ר דוד טל:
נהוג להצביע, ואם נופלת הצעתך – וכנראה שהיא תיפול – תעלי את זה במסגרת ההסתייגות במליאה.
מי בעד ההסתייגות של חברות הכנסת עמירה דותן ורונית תירוש, ירים את ידו.
עמירה דותן:
האם אני יכולה להצביע? אני לא חברת ועדה.
היו"ר דוד טל:
את יכולה להצביע במקום חברת הכנסת רונית תירוש.
עמירה דותן:
אז אני כמובן בעד הצעתי.
היו"ר דוד טל:
ואת תומכת בה. מי נגד? מי נמנע?
ה צ ב ע ה
בעד – 1
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות של חברות הכנסת עמירה דותן ורונית תירוש לא נתקבלה.
היו"ר דוד טל:
ההסתייגות לא התקבלה.
ארבל אסטרחן:
הגענו לסעיף האיסורים, שזה סעיף שלא דנו בו – סעיף 69, עמוד 4.
"איסורים
69.(א) לא יעשה שדלן אחד מאלה:
(1) יציע או יעניק לחבר הכנסת טובת הנאה במסגרת מאמציו לקדם את ענייניהם של שולחיו;
(2) יטעה את חבר הכנסת ביחס לעובדה מהותית כלשהי בקשר לפעילות הפרלמנטרית של חבר הכנסת;
(3) ינקוט פעולות לשכנוע חבר הכנסת באמצעים פסולים, לרבות לחץ, איום, פיתוי או הבטחה לטובת הנאה;" – כאשר טובת הנאה מוגדרת באופן רחב, דיברנו על זה בסעיף הראשון.
(4) יביא את חבר הכנסת להתחייב כלפי השדלן או שולחיו כי יצביע או יפעל בדרך מסוימת;
(5) יפעל כאמור בפסקות (1) עד (4) כלפי עובד של חבר הכנסת או עובד הכנסת. "
היו"ר דוד טל:
לגבי כל הנושאים הללו שדיברת עליהם, ואם נניח שעשה שדלן אחד מהדברים הללו, מה הסנקציה שתהיה לו?
ארבל אסטרחן:
זה סעיף קטן (ב).
"(ב) הפר שדלן הוראה מההוראות לפי פרק זה" – שזה כל הדברים; גם האיסורים האלה וגם לא
הציג את עצמו, כל הדברים שמחייב החוק - "רשאית הוועדה לשלול את ההיתר שניתן לאותו
שדלן לפי פרק זה או לאסור את כניסתו למשכן הכנסת, והכל לתקופה שתקבע, ואם פעל
השדלן במסגרת תאגיד" – תאגיד שדלנים – "רשאית הוועדה לפעול כאמור כלפי שדלנים
נוספים הפועלים במסגרת אותו תאגיד."
סעיף קטן (ג) הוא סעיף חדש. כל הזמן מדברים על שדלן, ולא יעשה שדלן. שמנו לב שלא מופיע פה מה קורה עם אדם שפועל כשדלן ללא היתר.
"(ג) פעל אדם כשדלן בכנסת ללא היתר לפי פרק זה, רשאית הוועדה להחליט שלא ליתן לו היתר
כאמור או לאסור את כניסתו למשכן הכנסת, והכל לתקופה שתקבע, ואם פעל במסגרת
תאגיד – רשאית הוועדה לפעול כאמור כלפי אנשים נוספים הפועלים במסגרת אותו תאגיד."
אני רוצה לציין שמדובר פה על סנקציה גם אם אותו אדם – הוא פעל כשדלן, אבל הוא לא הפר שום דבר, הוא לא עשה משהו לא בסדר. עשה פעילות שדלנית בכנסת .
"(ד) הוועדה לא תפעיל את סמכויותיה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג) אלא לאחר שנתנה לשדלן או
למי שפעל כשדלן ללא היתר הזדמנות לטעון את טענותיו."
"פרסום באתר האינטרנט של הכנסת
70. הכנסת תפרסם באתר האינטרנט שלה –
(1) את שמות השדלנים שקיבלו היתר לפעול בכנסת לפי פרק זה, ובכלל זה בעלי היתר זמני
כאמור בסעיף 66(ה);
(2) את פרטי הלקוחות כאמור בסעיף 66(ב)(2);"
היו"ר דוד טל:
היתר זמני זה רק לאותם שדלנים, לא היתר זמני לכל מיני נציגים של מפלגות, או משהו כזה.
ארבל אסטרחן:
נכון. זה שדלן שעוד לא קיבל תשובה.
"(3) לעניין שדלן כאמור בפסקה (1) הפועל במסגרת תאגיד – גם את פרטי התאגיד;
(4) לעניין שדלן כאמור בפסקה (1) שהוא חבר בגוף בוחר – גם את שם המפלגה כאמור בסעיף 66(ב)(3)."
כל זה יפורסם באינטרנט.
"ביצוע ותקנות – פרק י"ב
71. יושב ראש הכנסת ממונה על ביצוע פרק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכנסת, להתקין
תקנות בכל הנוגע לביצועו וכן להורות בנוגע לפעילותם של שדלנים במשכן הכנסת. "
מבטלים את סעיף 29ב לחוק המשכן – שהוא היום מסדיר את הפעילות של השדלנים בכנסת.
לגבי סעיפים 4 ו-5 רציתי לומר ביחד – נדרש פרק זמן לתת לכנסת בעיקר – גם לשדלנים אבל בעיקר לכנסת – להתארגן עם החוק הזה.
היו"ר דוד טל:
אדוני המזכיר, כמה זמן נדרש לכם כדי להתארגן? או שגברת נורית רון תשיב.
נורית רון:
רק בתחילת הכנס הבא.
היו"ר דוד טל:
הכנס הבא – זה בסדר.
איל ינון:
עוד חודש וחצי.
אתי בן-יוסף:
הכנס או המושב?
איל ינון:
את מדברת על הכנס או על המושב? מושב זה באוקטובר.
נורית רון:
המושב הבא.
שלי יחימוביץ:
כנס זה בסדר. מושב זה מוגזם.
ארבל אסטרחן:
דיברתי גם עם המנכ"ל, לבקשת חבר הכנסת סער. אני לא יודעת אם הוא היה מתואם עם נורית רון, אבל היתה אותה בקשה מהמנכ"ל. דיברתי איתו אתמול בערב בעניין, לבקשת המציעים.
שלי יחימוביץ:
כמה זמן צריך להתארגן?
ארבל אסטרחן:
צריכה להיות פה התארגנות. צריך ליצור טפסים. צריך ליצור באתר האינטרנט את האפשרות של הגשת טופס.
היו"ר דוד טל:
כמה זמן הוא מבקש?
ארבל אסטרחן:
אותו דבר, עד תחילת המושב.
איל ינון:
אוקטובר 2008.
ארבל אסטרחן:
צריך להתקין תקנות, צריך להכין את התגים. יש.
שלי יחימוביץ:
"וואו", נו באמת...
נורית רון:
זה לא "וואו", יש לנו עוד כמה דברים.
ארבל אסטרחן:
צריך לפנות לכל השדלנים.
שלי יחימוביץ:
אדוני, קודם כול העובדה שקרה צירוף מקרים מצמרר, ובו מנכ"ל הכנסת ונורית חושבים אותו דבר – וזה בסדר וזה לגיטימי - -
היו"ר דוד טל:
שלי, זה לא בסדר.
שלי יחימוביץ:
- - הם נועצו ביניהם. זה לא הבנקים שאסור להם להיוועץ זה בזה.
נורית רון:
לא נועצתי איתו.
היו"ר דוד טל:
היא חלק מהמנהלים כאן בבית הזה.
שלי יחימוביץ:
הרי החוק הזה – אנחנו גם ביקשנו לגביו בשעתו פטור מחובת הנחה, כיוון שהבנו שאנחנו חייבים פה להשליט סדר בדברים.
אם היו אומרים לי תחילת הכנס הבא, הייתי אומרת הגיוני, אבל אחרי ששמעתי את כל רשימת המטלות האדירה, שהיא להנפיק תגים ולכתוב טפסים ולהזין את הפרטים באינטרנט- מה שעושה אצלי סטאז'ר ביום אחד במשרד – לא התרשמתי.
ארבל אסטרחן:
צריך לפנות לבעלי ההיתרים הקיימים.
היו"ר דוד טל:
חברת הכנסת יחימוביץ', אני אסביר לך מה הבעיה. יש אפשרות שאני איעתר לבקשתך. דא עקא, שמאוד יכול להיות שבזמן הזה שאנחנו נקבע – נניח שאת מדברת על תחילת הכנס הבא – הכנסת לא תהיה מוכנה, כמו הרבה משרדי ממשלה שאנחנו נותנים להם פרק זמן, ואומרים: לא מוכנים – כמו בנק ישראל, כמו כל מיני גופים כאלה.
אני רוצה לקבוע איזשהו זמן שלאחריו לא תישמע שום טענה: לא היה לנו זמן להתארגן, זמן כזה, זמן אחר. אתן לך דוגמה, אחת מני רבות – העוזרים שלי למשל לא קיבלו הרבה מאוד זמן אישורי כניסה. בסוף הסתבר שהיתה איזו הזמנה בחוץ-לארץ – תקני אותי, נורית, אם אני טועה – לאישורים הללו, והם לא הגיעו. לא הגיעו אישורים, אז לא הוציאו אישורים.
יכול להיות שכדאי להקצות פרק זמן סביר מאוד, כדי שלא תישמע טענה כזאת שהם לא יהיו מוכנים.
אסתרינה טרטמן:
אדוני היושב-ראש, בחלק מהתקופה הזאת הכנסת בפגרה. נכון שעובדים בפגרה, אבל המינון והלחץ קטֵנים.
היו"ר דוד טל:
אגב, אנחנו גם נעביר החלטה שכל ועדות הכנסת ממשיכות לעבוד, יכולות לעבוד כמה שהן רוצות, אבל אני חושב שצריך למצוא פשרה בין לבין.
שלי יחימוביץ:
אני מסכימה איתך לחלוטין, אני לא עומדת עם אקדח לרקה ולא מבקשת מהם להיערך למחר, אבל שוב אני אומרת – רשימת המטלות שהוצגה כאן היא לחלוטין סבירה והיא לא דומה אגב להחלה של חוקים רגילים, שאנחנו רואים מערכת שלמה מתכוננת לקראתם, עם תקצוב שלהם.
היו"ר דוד טל:
נכון. את צודקת.
שלי יחימוביץ:
מדובר על כמה עניינים שהם חלק מעבודתה הסדירה של הכנסת.
גדעון סער:
שגם היום כבר קיימים כחלק מהעבודה.
שלי יחימוביץ:
נכון. הרוב כבר קיים ממילא. לא צריך כאן להמציא את הגלגל.
היו"ר דוד טל:
האם אפשר לקבוע את אוגוסט כפרק זמן שהם יהיו מוכנים?
גדעון סער:
לא. אוגוסט זה חצי שנה.
היו"ר דוד טל:
אנחנו כבר באפריל.
גדעון סער:
שלושה חודשים. זה נדיב. אני חשבתי תחילת כנס הקיץ.
היו"ר דוד טל:
3 באוגוסט, בזמן שאנחנו יוצאים לפגרה – זה יהיה ארבעה חודשים.
אסתרינה טרטמן:
יש גם את פסח באמצע, שהכנסת לא עובדת.
גדעון סער:
המנגנון של הכנסת רוצה לא להפעיל את החוק בכנס הקיץ. לכן, מבחינתו, להגיע לאוגוסט או להגיע לאוקטובר זה אותו דבר, כי אין כנסת בספטמבר – מה לעשות, יש חגי תשרי בספטמבר.
לכן, אני לא רואה לזה שום הצדקה, כי בפועל המשמעות היא להעביר אותנו שמונה חודשים קדימה לחודש אוקטובר, לכנס החורף הבא. יתכבדו.
היו"ר דוד טל:
אני מדבר רק על ארבעה חודשים.
גדעון סער:
אבל אין סיבה. לְמָה?
היו"ר דוד טל:
אפירל-מאי-יוני-יולי, זה הכול.
גדעון סער:
למה?
היו"ר דוד טל:
כדי שתהיה להם אפשרות להתארגן.
גדעון סער:
מה? מה הם צריכים לעשות?
היו"ר דוד טל:
אני לא יודע. הם יודעים טוב ממני.
שלי יחימוביץ:
להנפיק תגים...
היו"ר דוד טל:
מעבר להנפקת תגים.
גדעון סער:
אולי הם יודעים יותר טוב, אבל הם צריכים לשכנע אותי.
היו"ר דוד טל:
בבקשה, נורית, תצייני איזה מטלות אתם צריכים לבצע.
נורית רון:
זה לא רק להנפיק תגים. קודם כול, לכל השדלנים כרגע יש אישור כניסה. בזה אני צריכה לעשות איזושהי רוויזיה ולשנות את הכול מהתחלה. זאת לא עבודה של יום אחד. זה לתקשר איתם, לבדוק איתם.
יש לנו הרבה מאוד אירועים פה בכנסת – יש את הביקור של בוש ויש עוד כמה דברים.
היו"ר דוד טל:
סרקוזי.
נורית רון:
בכוח-אדם הנוכחי שיש לי, אני לא מסוגלת לעשות את זה בחודש. אני מצטערת.
גדעון סער:
בחודש? מי דיבר על חודש?
נורית רון:
גם לא בחודשיים.
גדעון סער:
אז בשלושה את תעשי את זה.
היו"ר דוד טל:
חברת הכנסת טרטמן.
אסתרינה טרטמן:
אני חושבת שאם מצד אחד, שישה חודשים ביקשו העוסקים במלאכה, ולעומת הזאת המציעים - - -
גדעון סער:
הם לא מנמקים. לְמָה? למה הם צריכים את זה?
אסתרינה טרטמן:
לעומת זאת, המציעים מבקשים עכשיו. אנחנו נציע פשרה. אני חושבת שבדיוק האמצע בין אפס לשישה חודשים – שלושה חודשים זה זמן ראוי. נסגור על האמצע, ויבוא לציון גואל.
היו"ר דוד טל:
מקובל עליכם שלושה חודשים מהיום?
ארז גילהר:
שני דברים לסעיפים הרלוונטיים. לגבי חובת הפרסום באינטרנט, הוטלה על הלוביסטים חובה ליידע מייד על השינוי. אנחנו מבקשים להטיל חובה גם על הכנסת, בתוך יום עבודה – יומיים, שלושה, כמה שחברי הכנסת ירצו – לפרסם את זה באינטרנט. אין פה חובה.
מדוע אני אומר את זה? אני מבקש שגם אלו בעלי ההיתרים הזמניים, תהיה חובה על הכנסת – מייד כשהם מגישים – להכניס את זה לרשימה, כדי שכל עם ישראל יידע שהם מגיעים לישיבה.
אין פה שום חובה על הכנסת לפרסם את המידע באינטרנט תוך X ימים. רק עלינו להודיע לכנסת.
גדעון סער:
זה נכלל.
אסתרינה טרטמן:
מה זאת אומרת אין חובה? אתה מדבר על להגביל את זה בזמן בסעיף 70?
ארבל אסטרחן:
רשום שהכנסת תפרסם. רשום גם שהיא תפרסם בעלי היתר זמני.
ארז גילהר:
תפרסם, אבל מתי היא תפרסם? תוך שבוע?
היו"ר דוד טל:
ארבל, האם יש בפנינו עוד נושא? קבענו שלושה חודשים?
ארבל אסטרחן:
שלושה חודשים מיום התחילה של החוק.
האם צריך גם הוראת מעבר במקרה הזה? כשלא דיברנו על מועד תחילה, דיברנו על כך שמי שיש לו כבר היתר כשדלן, רשאי להמשיך ולפעול באיזושהי תקופה עד שהוא יקבל את ההיתר.
שלי יחימוביץ:
סליחה, לא הבנתי. מה זה ליצנים? קראת לנו ליצנים?
ארז גילהר:
לא קראתי לכם ליצנים. אמרתי שבעיני זה ליצני שאין לי שום התייחסות לדברים.
שלי יחימוביץ:
מזמן לא קיבלנו ציונים באמת...
היו"ר דוד טל:
תודה רבה, ארז, עבור המחמאות. הלאה.
ארבל אסטרחן:
האם רוצים את הוראת המעבר שמופיעה כרגע בסעיף 4 בעמוד 5, שמי שפעל כשדלן לפני תחילת החוק, יוכל להמשיך לפעול איזשהו פרק זמן? נניח חודש, חודשיים.
היו"ר דוד טל:
או שלושה חודשים – עד הרגע שזה יכול להיכנס.
ארבל אסטרחן:
אם כך, לא צריך את הוראת המעבר. רק סעיף התחילה – שלושה חודשים.
אסתרינה טרטמן:
אדוני היושב-ראש, אני מבקשת להתייחס לסעיף 70. אני לא מתואמת פה עם אף אחד, אבל במחשבה שנייה, לעניין מה שהועלה כאן, סעיף 70, שהכנסת תפרסם באתר האינטרנט שלה, אני באופן טבעי – אני מניחה, כמו שחבריי – סוברת שהכנסת עושה את עבודתה, או לפחות משתדלת לעשות את עבודתה נאמנה ולפרסם את זה ממש במהירות האפשרית.
אני מדברת על ברגע שניתן אישור זמני כזה; אני לא מדברת על תחילת העבודה, כי שלושה חודשים זה נכון לכולם – על כל העבודה המשתמעת – אבל אני שוקלת אולי נכון, ברגע שניתן אישור זמני, שיהיה פרק זמן סביר, שלא ייווצר מצב ששבוע ימים חלף, אדם מסתובב עם האישור הזמני, ואנחנו לא יודעים מזה. צריך לתת את הדעת על כך.
אריאל סנדר:
אדוני היושב-ראש, בשבוע שעבר התייעצתי עם חבר הכנסת סער לגבי נושא הייצוג של הלקוחות שלנו בוועדות. חבר הכנסת סער אמר שבחוק אין מקום לשים את הנושא הזה.
רציתי להעלות את זה לפרוטוקול של הדיונים – אותו עורך-דין שמייצג את לקוחותיו בוועדה, שיינתן אותו שוויון גם ללוביסטים.
היו"ר דוד טל:
למה אתם תמיד דואגים לעורכי-הדין? יש להם פה נציגות.
רבותי, אחרי חבר הכנסת סער אנחנו עוברים להצבעה, אין יותר דוברים.
נסים זאב:
ראית אותי, אז אין יותר דוברים?
היו"ר דוד טל:
אין יותר דוברים. חתמתי את הרשימה.
נסים זאב:
מזל שאני לא יודע על מה מדברים.
גדעון סער:
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס להערה שנשמעה לגבי סעיף 70(1), שהיא גם מתקשרת באופן עקיף להערה שהשמיע מר סנדר.
יש הרבה מאוד פרטים שזכרם לא בא בחקיקה ראשית. חקיקה ראשית לא יורדת לרזולוציה בכל דבר ועניין, ולכן אפשרנו בסעיף 71 ליושב-ראש הכנסת להתקין תקנות ולהורות בנוגע לפעילותם של שדלנים בכנסת, בוודאי לרבות מה שקורה במליאת הכנסת.
עכשיו כשמדובר על פרקי זמן לפרסום באתר האינטרנט, בסעיף 70(1) אין הבחנה בין מהירות הפרסום לעניין בעלי היתר זמני, לבין שמות שדלנים שקיבלו היתר קבוע.
אנחנו הכללנו בהחלט את בעלי ההיתר הזמני גם ככאלה שיש צורך לגביהם לעשות את אותו פרסום.
מהם הזמנים הנכונים – תוך כמה ימים וכו' – אלה לפי דעתי מסוג הדברים שצריכים להיות בתקנות, לא מסוג הדברים שאנחנו נכנסים אליהם בחקיקה ראשית.
היו"ר דוד טל:
תודה. היועצת המשפטית, עוד משהו לסיום?
ארבל אסטרחן:
הפנו את תשומת הלב שאולי בכל זאת צריך שתהיה איזושהי הוראת מעבר מה קורה אם מי שפועל כבר כשדלן יגיש את הבקשה בזמן, אבל הכנסת לא תיתן תגובה.
היו"ר דוד טל:
חודש ימים זה פרק זמן סביר. הוראת מעבר לחודש ימים זה סביר.
רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים ברשותכם להצבעה על הצעת חוק השדלנים לקריאה שנייה ושלישית. מי בעד הצעת החוק, ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
ה צ ב ע ה
בעד – 5
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 27)(הסדרת פעולתם של שדלנים), התשס"ח-2007, נתקבלה בקריאה שנייה ושלישית.
היו"ר דוד טל:
התקבל פה אחד. תודה רבה, אני מודה לחברת הכנסת שלי יחימוביץ' ולחבר הכנסת גדעון סער – שיהיה לו חוק נוסף – 16 במספר?
גדעון סער:
לי זה 16 במספר.
שלי יחימוביץ:
לי זה שנים-עשר.
היו"ר דוד טל:
את לא רחוק.
תודה רבה, אני מודה לכם מאוד. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:15.