פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 555
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ה באדר ב התשס"ח (1 באפריל, 2008), שעה 15:00
סדר היום:
1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הסדרת נגישות דחופה לבית-החולים אסף הרופא ודרכי הגישה למחנה צריפין, של חה"כ אמנון כהן
נכחו:
חברי הוועדה:
אמנון כהן – מ"מ היו"ר
מוזמנים:
ראיק סאלם - מהנדס ראשי תשתיות בין-עירוניות ארצי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
עודד הגלילי - ראש חטיבת נכסים אמרכלות ולוגיסטיקה, משרד הביטחון
רס"ן אביטל דבורסקי - אג"ת – רמ"ד מרכז, מ"מ נציגת שהב"ט בוועדה המחוזית, משרד הביטחון
רפ"ק לואיזה לוי - מהנדסת מחוז מרכז, המשרד לביטחון פנים
רפ"ק ערן סדן - מהנדס תנועה ארצי, המשרד לביטחון פנים
יהודה רון - סמנכ"ל בכיר תכנון ובינוי, משרד הבריאות
עדית בר יוסף - ראש צוות לתכנון, מחוז המרכז, משרד הפנים
דרור חי - יועץ תחבורתי לוועדה מחוזית, לשכת התכנון המחוזית, משרד הפנים
שאקר נחלה - מ"מ מנהל אגף הבטיחות, מע"צ – החברה הלאומית לדרכים
ד"ר עידו כץ - סגן מנהל בית-החולים אסף הרופא
אילן יפתח - מנהל אדמיניסטרטיבי, בית-החולים אסף הרופא
אופיר אמיר - סגן מנהל אדמיניסטרטיבי, בית-החולים אסף הרופא
אלי כהן - מהנדס ראשי, בית-החולים אסף הרופא
יהודה אריה - מתכנן תנועה, בית-החולים אסף הרופא
מנהלת הוועדה: לאה ורון
רשמת פרלמנטרית: אירית שלהבת
הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הסדרת נגישות דחופה לבית-החולים אסף הרופא
ודרכי הגישה למחנה צריפין
היו"ר אמנון כהן:
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. אני מודה לכל מי שהגיע לכאן כי הנושא חשוב מאוד. אני מחליף את יושב-ראש הוועדה הקבוע. נדון היום בהצעה לסדר היום (דיון מהיר) על הסדרת נגישות דחופה לבית-החולים אסף הרופא ודרכי הגישה למחנה צריפין, הצעה דחופה שהגשתי לנשיאות הכנסת ואושרה ב-24 במרס 2008. לפי התקנון יושב-ראש הוועדה הקבוע ראה לנכון, בתיאום אתי כמובן, לקיים את הדיון לפני שנצא לפגרה – עליו לקבוע דיונים מהירים בתוך פרק זמן שנקבע – ואני מודה לו על כך, כי גם הוא ראה בחשיבות הנושא.
אני תושב האזור וחולף בכבישים, וגם מטופל באותו בית-חולים, למען גילוי נאות. שוחחתי בטלפון עם מנהל בית-החולים, ד"ר דוידזון, שמכאן אני שולח לו ברכת החלמה מהירה ורפואה שלמה, שיחזור במהרה לתפקידיו החשובים, למתן ריפוי נכון והצלת תושבים. הבנתי שהוא חש לא בטוב אז אני מברך אותו בשם כל חברי הוועדה ברפואה שלמה.
באחת הפעמים שפגשתי את ד"ר דוידזון במקרה בביקור חולים שאני עושה מידי פעם באזור, דיברנו על המצוקה בכניסה לבית-החולים. דיברתי גם עם ועד העובדים של בית-החולים והבנתי שיש מצוקה אמיתית בשעות מסוימות, בשעות הלחץ. אמרתי אז: תיפנו אליי, אינני יודע בדיוק במה מדובר, אבל למען האמת ראיתי באזור שבשעות מסוימות יש "פקק" רציני ביותר, ואני רואה גם את האמבולנסים משתהים בהיעדר אפשרות להיכנס לבית-החולים. יש כאן סכנה, וחס וחלילה אנו עלולים לאחר ולא להציל חייו של אדם רק כי האמבולנס לא יכול היה להביא אותו במהירות לבית-החולים. אף אחד לא יכול כמובן להסכים לכך מבחינת מצפונית, וגם מבחינת היושב במרומים, כי אין לנו זכות לקחת חיים אלא רק להציל.
אני מבין שיש עיכוב בשל בירוקרטיה. היו התכתבויות כבר ב-2003 על תחילת פרויקט, אך אנחנו כבר ב-2008 ואחרי כל-כך הרבה זמן לא הצליחו להסדיר את דרכי הכניסה והיציאה מבית-החולים. אולי היו דברים נוספים שטופלו. נשאר כרגע הנושא הקריטי והחשוב ביותר, דרכי הכניסה והיציאה לבית-החולים, וכנראה בעיקר בשעות מסוימות.
אני אומר כבר כי בשיחתי עם מנהל בית-החולים ביקשתי ממנו לשלוח אליי את כל ההתכתבויות, והוא אכן עשה כך. לפני הדיון הנוכחי שלחתי ביוזמתי מכתבים לשר הביטחון, לשר התחבורה ולסגן שר הביטחון חבר הכנסת מתן וילנאי, שסייר במקום והבטיח לעזור. דיברתי אתו וגם שלחתי לו מכתב כי אני סבור שהשרים הקשורים לנושא הזה צריכים לקיים עליו דיון ברמה המיניסטריאלית. ראיתי שהתהליך נמשך זמן רב, ובדיוק התפרסמה כתבה בעיתון המקומי שהדגישה את הזעקות של מנהל בית-החולים והצוות הרפואי על שיש בעיה אמיתית. אמרתי: כנראה הגיעו מים עד נפש ואני לא רואה פתרון בהתכתבויות. אם כבר 5 שנים מתכתבים ולא מוצאים פתרון, עדיף לקיים דיון וללמוד את הסוגייה.
כאן אנחנו רוצים לראות היכן נוצר הפלונטר הקטן שלא מאפשר לצאת לדרך. הבנתי שיש תקציב, יש תכנון, יצא מכרז אך אי אפשר לבצע כי משהו מעכב הכול. כאן נלמד את הסוגייה. מטרתנו בסוף הדיון לצאת מכאן לדרך. נבדוק אם יש מכשולים בירוקרטיים כאלה או אחרים או אם נדרש לקבוע נהלים כלשהם. צריך לדון ולמצוא פתרון לכל הדברים כי מדובר בפיקוח נפש. אצלנו נאמר כי המציל נפש אחד כאילו הציל עולם ומלואו. אולי אם כל אחד מאתנו יהיה שותף לא נצטרך לתת דין אחר בנושא הזה.
אני מבין שאתם מבקשים להציג מצגת. אבל בקצרה, כי אנחנו חייבים לסיים את הישיבה בשעה 4, לפי התקנון, אז נפתחת המליאה. אני מצפה שהדיון יהיה ענייני, שכל אחד יתבטא, כל מי שיש לו מה להגיד. המטרה לא לחפש את האשמים, אלא לפתור כרגע את הבעיה. תגידו היכן אני יכול לעזור כחבר הכנסת, איפה אני צריך להפעיל את השרים והיכן אתם יכולים לפתור את הבעיה. בבקשה, הבמה שלכם, בקצרה.
אילן יפתח:
אדוני היושב-ראש, זה צולם הבוקר בכניסה לאסף הרופא. זאת הפנייה ימינה מכביש תל-אביב רמלה. מחכים לבידוק של הצבא. המסלול הפונה שמאלה אל אסף הרופא פנוי אך אי אפשר להתקדם. עוד מעט תראו אמבולנס תקוע באמצע הדרך ולא מסוגל להיכנס לבית-החולים. זאת הכניסה החדשה לבית-החולים. הנה האמבולנס מגיע מכיוון רמלה אך לא יכול להיכנס. ההמתנה יכולה להימשך גם 20 דקות, על אף שהנתיב אלינו פתוח. הכניסה היא מכביש 44, הן לבסיס והן לאסף הרופא. בשעות הבוקר עושים בידוק כבד יותר, וגם רוב האנשים נכנסים באותה שעה. גם הצוות שלנו נכנס באותה שעה. אמבולנסים, אין מה לעשות, מגיעים בכל שעות היום. נוצר מצב שלמעשה בשעות מסוימות לא ניתן להיכנס לאסף הרופא.
היו"ר אמנון כהן:
הזמנים הקריטיים הם חילופי המשמרות.
אילן יפתח:
עיקר הבעיה בשעות הבוקר בין 6:30-8:30. בית-החולים עובד ב-3 משמרות. משמרת בוקר מגיעה בשעה 6:30 ומתחלפת עם משמרת הלילה. העובדים נכנסים מ-6:30 ועד 8:30 ואז גם יוצאים העובדים שסיימו את משמרתם.
עידו כץ:
המשמרת מתחילה בשעה 7:00. אנשים מגיעים מ-6:30 ועוזבים עד 7:30, משהו כזה.
אילן יפתח:
למשמרת הצהרים העובדים מגיעים ב-14:30, מתחלפת המשמרת בשעה 15:00. יש עומס קריטי של תנועה עד 15:30-15:45. משמרת ערב ולילה פחות קריטית ולא מהווה בעיה כי אז אין יציאה מן הבסיס וכניסה אליו, וגם אצלנו הפעילות במשמרות הללו דלילה.
אלה הבעיות הקריטיות, שבאות לידי ביטוי גם בסרט שהצגנו כאן עכשיו.
אנחנו מחלקים את הבקשה שלנו למספר חלקים: לטווח קצר, לטווח בינוני ולטווח ארוך.
בעבר גובשה תוכנית במשרד התחבורה ובמע"צ לפתרון של כביש שירות מקביל לכביש 44, בין הכביש החדש שבנו לראשון-לציון מאזור כפר חב"ד, ממש במקביל אליו, שלמעשה ימשיך אחרי אסף הרופא, קצת לפני הארגז. על-פי התוכנית הזאת תהיה כניסה אחת לצבא ולהולכי רגל שלנו, ואילו הכניסה הרחוקה יותר מתוכננת להיות אל בית-החולים.
היו"ר אמנון כהן:
מתי התוכנית הזאת אמורה לצאת לביצוע?
אילן יפתח:
הביצוע אמור היה לצאת לפועל ב-2007. הייתי שותף לתוכנית הזאת ביחד עם המנכ"ל הקודם של משרד התחבורה. אני יודע שהיה תכנון כזה. אני לא יודע מה היו השלבים של התוכנית. היא חולקה לשלב א', ב' ו-ג'.
היו"ר אמנון כהן:
מה זה יפתור?
אילן יפתח:
זה יפריד את הכניסות וייסלל כביש שירות לבית-החולים.
היו"ר אמנון כהן:
הכניסה לבית-החולים תהיה מהכביש החדש שייסלל ואז לא תהיה התנגשות עם הכניסה למחנה הצבאי.
אלי כהן:
אני מהנדס בית-החולים אסף הרופא. אפשר להציג על תצלום אוויר פחות או יותר את שצפוי.
היו"ר אמנון כהן:
בבקשה אדוני, תראה לי מהיכן הכביש החדש ייסלל ועד לאן יגיע.
אלי כהן:
המחשבה לטווח הארוך, שאנו יודעים שכרגע חידשו את הדיונים עליה, אבל התכנון המקורי קבע שבכביש 44, ממערב למזרח, יהיו כבישי גישה, שבעצם תהיה הפרדה בין הכניסה למחנה הצבאי ובין המרכז הרפואי. הכניסה תהיה בסמוך לצומת הארגז, ישירות לכיכר שאנחנו כבר הכנו על בסיס התוכנית הזאת בתכנון התנועה שלנו. הכיכר אמורה להיות איפה שממוקם המיון, תהיה שם כניסה מרכזית. נחצה דרך החווה החקלאית והכניסה תגיע לכאן. התוכנית הזאת משום מה לא הבשילה בוועדות המקומיות וחזרה לשולחן התכנון ולכן כרגע לא מבוצעת ואנחנו תקועים במצב הנוכחי.
היו"ר אמנון כהן:
הוועדה המקומית של באר יעקב?
אלי כהן:
אני חושב שזה אפילו הוועדה המחוזית. החזירו את התכנון, ובעדכון שהיה לנו לאחרונה במשרד התחבורה נאמר שהנושא הזה נדון מחדש. בעצם מתכננים את כל המערך הזה מן ההתחלה כך שצפי לוחות הזמנים הוא שנים רבות קדימה.
אילן יפתח:
זה מה שהגדרתי כתוכניות לטווח הארוך, שאינני יודע מתי ייצאו לפועל ואיך יתפתחו.
נעבור כעת לטווח הקצר והבינוני. התחיל פרויקט, שהיו לו שלב א' ושלב ב', כדי להסדיר את נושא התנועה ולהקל. לא לפתור סופית, אבל להקל. הוא היה מורכב מהקמת כיכר בכניסה לבית-החולים שתסדיר את התנועה שם, כי היתה שם סכנת בטיחות קשה מאוד גם להולכי הרגל וגם לחיילים.
היו"ר אמנון כהן:
למה כיכר כל-כך ענקית?
אופיר אמיר:
אחרת משאיות צבאיות ואזרחיות לא יוכלו להסתובב שם.
אילן יפתח:
הרבה משאיות נכנסות פנימה. תכנן את זה יועץ תנועה, שתיכף יגיע לכאן. הוא הגורם המקצועי והוא ישיב על שאלותיך.
שלב א' היה הקמת הכיכר, ושלב ב' היה כניסה של הצבא קצת יותר פנימה מאשר המיקום היום כדי ליצור מרחק בין כביש 44 לתחילת הבידוק.
זאת הכיכר. זאת הכניסה לאסף הרופא. זאת הכניסה למחנה הצבאי. היום הצבא מתחיל לבדוק באזור הזה, עוד לפני הצומת. כשהמכוניות מתל-אביב פונות ימינה מייד הכול נתקע בשל הבידוק. בשלב ב' הציעו שהצבא יתחיל את הבידוק שלו פנימה יותר כדי להקל על מי שפונים ימינה.
היתה גם הצעה להוספת מסלול נוסף בפנייה ימינה כדי ליצור שני מסלולים, ואז "המחסנית" פשוט תגדל ואפשר יהיה להקל על העומס. זה לא פתרון סופי, אבל זה מקל.
הפרויקט הזה תוקצב על-ידי משרד התחבורה ועל-ידי המועצה המקומית באר יעקב.
שלב א' הסתיים. שלב ב', שאמור היה להתחיל להתבצע, בעקבות התנגדות של הצבא לא מבוצע, והוא בעייתי. תיכף נשמע את נציגי הצבא.
היו"ר אמנון כהן:
הוא תוקצב?
אילן יפתח:
הוא תוקצב. בשיחה שלי עם ראש המועצה המקומית באר יעקב עלה כי אין בעיה עם הכסף. הכסף הועבר על-ידי משרד התחבורה, בחלוקה של 30%-70% כפי שסוכם בישיבות לפני שנתיים, יצא מכרז ונבחר קבלן. הקבלן יודע לבצע את זה, אבל הוא מעוכב כי לא נותנים לו לעשות. זאת בעיה אחת.
היו"ר אמנון כהן:
זה מה שחשוב לי כרגע. מה עוד? לא נפתור היום את כל הבעיות של בית-החולים.
אילן יפתח:
כל עוד זה לא קורה, וראית שגם הבוקר היו שם צרות, אנחנו מבקשים - - -
היו"ר אמנון כהן:
אני יודע מה אתה מתכוון לבקש. חכה רגע.
עודד הגלילי:
לצורך הדיוק ההיסטורי, משרד הביטחון וצה"ל לא התנגדו אף פעם. משרד הביטחון מבקש כבר משנת 2000: בואו תדברו. חתמנו להם על התוכניות, ויש תכתובות, אני יכול להציג אותן. אני לא רוצה להיכנס יותר מדי למריבות ההיסטוריות כי זה מיותר.
היו"ר אמנון כהן:
למה לריב?
עודד הגלילי:
לאורך כל הדרך ביקשנו שידברו אתנו, שיישבו אתנו ונחתום על הסכם שיפתור את הבעיה.
הבעיה העיקרית, היום כאשר רכב מגיע לשער הבסיס יש בעלי אישורי כניסה וחסרי אישורי כניסה. בהתחלה נמצא בודק ראשון שבודק אישורי כניסה. רכב עם אישור כניסה ממשיך לש"ג; רכב בלי אישור כניסה מופנה למגרש החנייה, שנכון שעל חלקו השתלט עבריין, אבל עדיין חצי ממנו משמש כמגרש חנייה. בהמשך הרכב מגיע לבידוק, עובר את הבידוק ונכנס לבסיס.
בשלב ראשון, קודם כול עצרנו יציאות. בין 7:00-9:00 בבוקר ובין 15:00-16:00 אין יציאות משער יפו כדי לא לעצור את התנועה.
הרעיון להזיז את הבידוק פנימה, כפי שמופיע בתוכניות, יגרום לכך שכדי להפנות רכב חסר אישור כניסה למגרש נצטרך להוציא אותו בחזרה, להפנות אותו להסתובב מסביב למעגל התנועה כדי לחזור ולהגיע שוב למגרש החנייה. זה ייצור "פקק" גדול כפליים מן ה"פקק" שיש היום מכיוון של-30%-40% מן הרכבים שמנסים מידי יום להיכנס אין אישורים – מילואימניקים ואחרים שמגיעים וחושבים שיצליחו להיכנס עם רכבים פנימה, אנשים שרוצים לנסוע לראשון-לציון וחושבים שיצליחו לעבור דרך המחנה, כל אלה מופנים החוצה. זה עניין אחד שצריך לפתור.
עניין שני שצריך לפתור, היום כאשר חיילים מגיעים ברגל יש אוטובוסים שמסיעים אותם פנימה. האוטובוס לא מגיע לש"ג, אלא עושה סיבוב, נעצר כאן ומעמיס את החיילים. אם יזיזו את השער על-פי המוצע בתוכנית, משמע שהאוטובוס ייצא מן הבסיס החוצה, ייכנס שוב לתוך מעגל התנועה, יעשה סיבוב במעגל התנועה ויחסום את הדרך ורק אז יחזור לקחת את החיילים. הוא לא יוכל יותר להסתובב בנקודת הבידוק. ייתכן שכל זה פתיר.
השבוע התקיים אצלי דיון. סיכמנו שניקח חברת מדידה.
היו"ר אמנון כהן:
זה בעקבות הדיון בוועדת הכלכלה, או בלי כל קשר?
עודד הגלילי:
זה בעקבות המכתב שלך למשרד הביטחון. אני חייב לציין ששר הביטחון שם את כובד משקלו על פתרון הבעיה בעקבות הפנייה של חבר הכנסת אמנון כהן.
היו"ר אמנון כהן:
ראיתי שהיו התכתבויות גם עם יושב-ראש ועדת הכלכלה בעבר חבר הכנסת משה כחלון, כולל עם שר האוצר דהיום, חבר הכנסת בר-און, בהיותו שר הפנים. הבירוקרטיה במדינה שלנו הורגת אותנו. אם יש דבר מה שהורג את המדינה ואת התושבים והאזרחים, זה הבירוקרטיה – הפסיק כאן, והנוהל כאן. אבל עלינו להיות יצירתיים. במנגנונים הכבדים שלנו, בצבא החזק והמאסיבי קשה מאוד להזיז דברים, זה לוקח זמן.
עודד הגלילי:
בדיון אצלי היינו יצירתיים מאוד. אנחנו מתכוונים שבשבוע הבא חברת מדידה תמדוד על הכביש, תסמן איפה צריך לעמוד הש"ג, איפה צריך לעמוד הממיין, איפה צריך לעמוד האוטובוס. במשך 48 שעות נעשה פיילוט שיבדוק את התנהגות התנועה. אם נמצא בפיילוט פתרון סביר, אין שום בעיה.
היו"ר אמנון כהן:
אמרתם שרוצים להזיז את השער.
עודד הגלילי:
לא נזיז אותו פיזית בינתיים, אלא יגידו: כאן יהיה שער, כאן יעמוד הש"ג, ובמשך 48 בפועל שם יעמוד הש"ג, הוא לא יעמוד בשער אלא יעמוד שם. אם נראה שזה מספק פתרון אז תוך יום-יומיים ניתן לחתום על הסכם עם המועצה המקומית באר יעקב.
לאה ורון:
חברת המדידה נתנה לכם לוחות זמנים? אתם יודעים להודיע לוועדה מתי היא תסיים ומתי יתקיים הפיילוט של 48 שעות?
אלי כהן:
בשבוע הבא אפשר לסמן?
עודד הגלילי:
כן. אחרי הפיילוט, בתוך שבוע אפשר לסיים את הבירוקרטיה בינינו.
היו"ר אמנון כהן:
אתם מביאים בחשבון גם סלילת נתיב מיוחד?
עודד הגלילי:
זה בחלק שלנו שבתוך הבסיס. לצערנו הרב משני הצדדים יש היום בנייה ואי אפשר להרחיב. אילו אפשר היה להרחיב בתוך הבסיס זה היה נראה כבר אחרת.
הפתרון היעיל ביותר לפי דעתנו הוא הוספת נתיב מהגשר ימינה עד אלינו, והקמת אי-תנועה באמצע. כלומר יהיה נתיב כניסה למחנה ונתיב כניסה לבית-החולים. כך נתיב הכניסה לבית-החולים יהיה פנוי, ואם נתיב הכניסה אל הבסיס הצבאי יהיה עמוס ויעמדו בו מכוניות זה בעיה שלנו.
היו"ר אמנון כהן:
צריך לעשות את זה מן הצומת.
עודד הגלילי:
יש שם בעיה עם העבריין, שיצטרכו לפנות אותו.
אילן יפתח:
הוא השתלט שם על השטח.
היו"ר אמנון כהן:
בקרוב יתמנה בראש מינהל מקרקעי ישראל אדם רציני, ראש עיריית רמלה, והוא יוכל לטפל בזה.
עודד הגלילי:
הבנתי שהמועצה המקומית באר יעקב נתקלה בקושי לפנות אותו. כבר זמן רב אנו מנסים לפנות אותו ולא הצלחנו.
היו"ר אמנון כהן:
זה המכשול? זה מה שעוצר בינתיים הקמת נתיב נוסף?
עודד הגלילי:
זה חלק מן המכשול, והצורך לבנות לגשר.
זאת ההצעה שלנו.
היו"ר אמנון כהן:
מתי בשעה טובה ומוצלחת אמורים לעבור לעיר הבה"דים? שנדע לפי זה לתכנן ולא נבזבז סתם כסף של המדינה.
עודד הגלילי:
אם הכנסת תעזור לנו ותשכנע את כל התל-אביבים שיושבים בתל-אביב ומדברים על איכות הסביבה בבאר-שבע ובדרום, אולי נוכל להתקדם. המנהיגה של "הירוקים" בדרום תומכת בהקמת עיר הבה"דים, אבל עוצרים את ההקמה כל אלה שגרים בתל-אביב. אם יתנו לנו לבנות אנחנו צופים שעד שנת 2011 תתקדם התוכנית להקמת עיר הבה"דים. 60% מצריפין יעבוד לעיר הבה"דים, ו-40% הנותרים אמורים להתפנות לבסיסים אחרים. אנחנו צופים שלקראת שנת 2013 נפנה את צריפין, אם הכול יילך כשורה ואם המועצה הארצית לתכנון ובנייה לא תשים רגל, והיא כבר שמה רגל בעניין שיווק צריפין כי היא רוצה ריאות ירוקות.
היו"ר אמנון כהן:
זה עוד רחוק.
מה התוכנית של מע"צ באשר לסלילת כביש מקביל לכביש 44 כדרך גישה לבית-החולים?
שאקר נחלה:
נסתכל קודם כול על הבעיה הקיימת היום.
היו"ר אמנון כהן:
את זה אני כבר יודע איך לפתור איתם.
שאקר נחלה:
לפי דעתי לא הועברה לך כל האינפורמציה. אנא תרשה לי להשלים.
בשנת 2004 משרד התחבורה אישר תוכנית להסדרת מעגל תנועה במקום הזה. לצערי הפרויקט לא בוצע על-פי התוכנית. אושר שלב אחד ולא שני שלבים. אני במקרה ניהלתי את העניינים הללו כי עבדתי במשרד התחבורה לפני כן.
בכניסה למתחם היו שתי סוגיות עיקריות שלא הובאו בחשבון בביצוע של הכיכר.
הסוגייה הראשונה, סוגיית מעקה הולכי הרגל שמונע חציית הולכי רגל כדי להסדיר את זרימת הרכב. המעקה לא הושלם ולפיכך הולכי רגל חוצים ומפריעים לכניסה.
קריאה:
מתחת לגשר צריך להיות מעקה.
שאקר נחלה:
הולכי הרגל חוצים את הכביש בכיכר ועל-ידי כך מפריעים לתנועה ומסכנים את עצמם. התוכנית שאושרה בתיאום עם המועצה המקומית ועם בית-החולים התכוונה להקים גדר שתמנע חציית הולכי רגל, מעקה להולכי רגל, אך זה לא בוצע.
הסוגייה השנייה, המרכיב השני בתוכנית שלא בוצע הוא העתקת הכניסה של הש"ג. בתוכנית שאושרה בזמנו הוסדר מיני מעגל תנועה שאיפשר למי שצריך לחזור בחזרה לעשות פניית פרסה בכיכר. משום מה זה לא נעשה. זה לא קשור בכלל למגרשי חנייה. אם המיני כיכר היתה מבוצעת על-פי התוכנית המאושרת כדין לדעתי חלק מן הבעיה היתה נפתרת. לצערי זה לא בוצע.
לכן אודה לכבודו אם יורה למועצה המקומית, לבית-החולים ולצבא ליישם את התוכנית המאושרת.
אילן יפתח:
כפי שנחתמה ואושרה. אני בעד. אני סומך על כך את ידי.
היו"ר אמנון כהן:
מי שינה אותה?
שאקר נחלה:
זה בעניין הפתרון המיידי העכשווי. זה יכול לעזור מאוד לסוגיית הכניסה לבית-החולים וה"פקק" בכניסה.
לטווח הרחוק, כידוע לכם מחנה צריפין נמצא בשלב של משא ומתן לצרכי פינוי.
היו"ר אמנון כהן:
מר עודד הגלילי, אתה מכיר את זה?
עודד הגלילי:
זה בדיוק מה שאמרתי.
שאקר נחלה:
אני מוכן להשאיר לכם את התוכניות. אז אל תדברו על חניות וכדומה.
יש סוגייה לטווח רחוק – המחנה הזה מיועד לפינוי. מתנהל משא ומתן, תוכניות רצות במוסדות התכנון. לעיריית ראשון-לציון יש "תיאבון" גדול על השטח והם רוצים לפנות אותו. זאת סוגייה לטווח רחוק שפותרת את בעיית הנגישות לאזור הזה בכלל לא על-ידי דרכי השירות.
דרך אגב, אני מבקש להוסיף שדרך השירות שמתוכננת לאורך כביש 44 לא תפתור את בעיית האמבולנס כי ה"פקק" יהיה בתוך דרך השירות. זה לא ייתן עדיפות לאמבולנס, אלא יהיה עליו לעמוד בתוך דרך השירות ולהמתין.
התוכניות של דרך השירות מתקדמות. כעת אנחנו מחדשים את עדכון התוכניות מול מוסדות התכנון וכפי הנראה נמשיך להתקדם במהלך הזה. אבל אני מביא לתשומת לבכם שאין לתלות תקוות רבות בדרך השירות כי היא לא תביא לפתרון בעיית הנגישות של האמבולנסים.
היו"ר אמנון כהן:
איך אתה רואה את הפתרון של בעיית הנגישות לאמבולנסים?
שאקר נחלה:
ככל הזכור לי, יש תוכנית אב לבית-החולים.
היו"ר אמנון כהן:
אפשר להוסיף עוד מקום יציאה וכניסה במקום אחר?
שאקר נחלה:
לבית-החולים מתוכננת כניסה מכביש 4313, כלומר מבאר-יעקב, משם מתוכננת כניסה לכל האזור, כולל לבית-החולים. זה לטווח רחוק. אני לא רואה פתרון לשלב הביניים בכל מקרה.
היו"ר אמנון כהן:
משרד התחבורה יודע מה קורה שם?
שאקר נחלה:
נציגי משרד הפנים שנמצאים כאן יכולים לעדכן את הוועדה.
עדית בר יוסף:
בית-החולים הגיש בקשה לוועדה המחוזית לאשר תוספות בנייה בתחום בית-החולים.
היו"ר אמנון כהן:
זה דבר אחר.
עדית בר יוסף:
זה קשור, כי זה יהיה כרוך בתוספת תנועה, למשל למרכז הרווחה. במסגרת הזאת דיברנו עם אנשי בית-החולים גם על היקפי התנועה ועל ה"פקקים" שנוצרים בכניסות וביציאות. רצינו לא לאשר את מרכז הרווחה, בעיקר בשל עניין התחבורה, אולם בית-החולים ביקש מאתנו בכל זאת לאשר, אמר שזה אפשרי והציג בפנינו את אישור משרד התחבורה, כפי שמר שאקר נחלה הציג בפניכם, לשלבי הביצוע. זה השלב המיידי.
לטווח הרחוק היתה תוכנית שנקראה מח/198, שהתקדמה בוועדה המחוזית. נדרשו בדיקות נוספות. התוכנית הזאת מטרתה לשדרג את כביש 44 למחלפים ודרכי שירות, ובכללה אמור להיות פתרון גם כאן. אבל בשלב כלשהו בשנת 2006 מע"צ ביקשה לבטל את התוכנית ולעדכן אותה לאור נפחי תנועה חדשים שנודעו לה בצריפין וכיוצא בזה. מע"צ למעשה משכה את התוכנית ואין לנו היום תוכנית אחרת.
היו"ר אמנון כהן:
מע"צ, איפה זה עומד עכשיו?
שאקר נחלה:
אני חוזר ואומר, דרכי השירות לא אמורות לפתור את בעיית הנגישות של אמבולנסים לבית-החולים. הרעיון היה לקחת את הקטע ממחלף חולון מזרח, ממחלף צריפין, שהוא העוקף המזרחי של ראשון-לציון, ועד ניר צבי, לסגור את כל המפרדות, לבטל את הצמתים ולהיעזר בדרך שירות, או בשתי דרכי שירות משני הצדדים כדי לפתור את בעיית הנגישות. זה הרעיון שמנסים לקדם, וכנראה נקדם אותו. כעת אנחנו בודקים חלופות, איזו חלופה הכי טובה. אבל אני שב ואומר, זה לא לטווח המיידי כי אין לזה עדיין תב"ע. הליך התכנון יימשך להערכתי מספר שנים ולא יסתיים במהרה.
אלי כהן:
אני מהנדס בית-החולים. אני מסכים על מה שהצגת. התוכנית אושרה כתוכנית אחת, אולם בביצוע, לצערנו, בשל המורכבות של בית-חולים פתוח, עם כל הקשור במערכות האבטחה שלו, ושל הצבא, לא יכולנו לבצע את התוכנית המקורית בתהליך אחד ולכן חילקנו את הביצוע בלבד לשני שלבים.
שאקר נחלה:
לא בסמכותכם לחלק את הביצוע.
אלי כהן:
אחרת אי אפשר לבצע.
שאקר נחלה:
הייתם צריכים לחזור למוסד שאישר לכם ולבקש לחלק את הביצוע לשניים.
עודד הגלילי:
זה לא תוּאם אתנו וגם לא עם מע"צ. אנחנו הופתענו.
אלי כהן:
גדר התיעול – שהיא נושא מהותי – תוכננה, קיימת, ולצערנו בשל מה שהזכיר קודם נציג משרד הביטחון, השטח נמצא בבעלות של אדם שטוען שהקרקע פרטית ולכן אסר עלינו - - -
שאקר נחלה:
אני מדבר על מעקה במדרכה. זה לא קשור בכלל לבעל הקרקע.
אלי כהן:
הוא טוען שהשטח שלו. ההתמודדות היום-יומית קשה הרבה יותר מאשר להגיד את הדברים. על-פי המתכננים נקבעה כאן תאורה היקפית שקיבלה את האישורים שלכם, ויש כאן מדרכה וגדרות תיעול. הם מתוכננים גם מימין. כאשר הגיע קבלן שלנו לבצע את זה ניגשו אליו שני אנשים ואמרו לו: אדוני, קח את הדברים שלך מכאן. דרך אגב, מי שיבוא לאסף הרופא יראה שבינתיים התקנו את הפנסים במקום אחר כי לא היה לנו מה לעשות איתם. האיש אסר עלינו לבנות את המדרכה, אמר שזה שטח שלו. הוא אמר: תראו שבתוך פרק זמן מסוים גם את הגשר הזה אני אעיף מכאן כי הוא נמצא בשטח פרטי שלי. לכן לא יכולנו לבצע.
היו"ר אמנון כהן:
אי אפשר לבדוק משפטית של מי השטח?
אילן יפתח:
זה נבדק. עיריית ראשון-לציון פתחה בהליכים משפטיים נגד האיש הזה.
עודד הגלילי:
הוא פולש. כבר קרוב ל-15 שנים אנחנו מנסים לזרוק אותו אך המועצה המקומית באר יעקב לא שיתפה אתנו פעולה.
היו"ר אמנון כהן:
אנשי המשרד לביטחון פנים נמצאים כאן, הם שומעים ויודעים אולי איך לטפל בזה.
אילן יפתח:
אני מצטרף למה שאמר מר שאקר נחלה. יש תוכנית.
היו"ר אמנון כהן:
מה שהוא אמר מצוין, כולם מסכימים.
אילן יפתח:
לא כולם מסכימים. זה הבעיה.
היו"ר אמנון כהן:
הבנתי שהצבא לא התנגד לתוכנית שהציגו מע"צ ומשרד התחבורה.
אילן יפתח:
אז לשם מה הסימולציה?
שאקר נחלה:
יש הסכמה בכתב.
היו"ר אמנון כהן:
אתם כבית-החולים עשיתם את זה בשני שלבים, כך הבנתי. לא היתה התנגדות של צה"ל.
אילן יפתח:
אני מבקש, אם ניתן, שכבודו יורה, יש תוכנית שאושרה על-ידי מהנדס תנועה, על-ידי הצבא ועל-ידי הגורמים המקצועיים וצריך לבצע אותה, לגמור את הביצוע. לא צריך סימולציה. מי יקבע אם הסימולציה טובה או לא טובה?
היו"ר אמנון כהן:
זה יהיה בסדר?
עודד הגלילי:
לא, בשום פנים ואופן לא.
היו"ר אמנון כהן:
התוכנית המקורית תואמה אתכם.
עודד הגלילי:
היא תואמה ב-2003 ו-2004, והתנו מראש שיסוכם משא ומתן וייחתם הסכם.
שאקר נחלה:
אני מחזיק בידי מכתב מ-15 במאי 2003 של סרן שי אשכנזי, שכותב שהוא מסכים לפתרון. על בסיס זה אישרנו את התוכניות.
עודד הגלילי:
לא אמרתי שהתוכנית לא אושרה כדין.
שאקר נחלה:
אז תבצעו אותה.
עודד הגלילי:
אבל התוכנית הותנתה בחתימת הסכם, ויש על כך מכתבים.
היו"ר אמנון כהן:
מה הבעיה?
עודד הגלילי:
צריך לבדוק שהמחנה יכול לחיות עם הפתרון הזה ושהוא פותר את הבעיה של ה"פקק". לטענת מומחי התנועה שלנו הוא לא יפתור את הבעיה של ה"פקק" אלא רק יעצים אותה. אם אוטובוסים יצטרכו להסתובב מחוץ למחנה זה יעצים עוד יותר את ה"פקק" מכיוון שכל אימת שאוטובוס יסתובב המכוניות ייאלצו להמתין מאחור.
היו"ר אמנון כהן:
אי אפשר להקים מפרץ תנועה?
עודד הגלילי:
אפשר לעשות מפרצון רק מחוץ לש"ג. הבענו נכונות לבדוק.
היו"ר אמנון כהן:
מה הבעיה? כולם חיילים עם מדים.
עודד הגלילי:
מגיעים לשם אלפי אנשים. אמרנו: בואו נבדוק את הפתרון, נעשה פיילוט ל-48 שעות, נביא את מומחי התנועה. ייתכן שאפשר להכניס שיפור כזה או אחר כדי שנוכל לחיות שם.
היו"ר אמנון כהן:
אני מבין את הבעיה של האוטובוסים.
עודד הגלילי:
לא רק אוטובוסים, אלא יש בעיה של חנייה, שמע"צ מתעלם ממנה. מה אכפת לו חנייה? הוא לא אחראי על מקומות חנייה, אבל אני צריך לספק מקום חנייה למי שאני לא נותן להיכנס עם רכבו למחנה, ומקום החנייה הזה נמצא לפני מקום הבידוק. אז עכשיו אף אחד לא ייכנס לחנייה אלא ייסע לבידוק, בבידוק יסרבו לאפשר לו להיכנס והוא ייאלץ לחזור ולהיכנס שוב למעגל התנועה כדי להגיע לחניון.
אילן יפתח:
שתהיה בדיקה מקדימה.
היו"ר אמנון כהן:
בדיקה מקדימה יוצרת אף היא "פקק".
עודד הגלילי:
אחת ממטרות הפיילוט, לבדוק את הכניסה. הוסכם לצאת לפיילוט. ישבנו לדיון עם סמנכ"ל משרד התחבורה לדרכים ועם נציגי בית-החולים, ישבו אצלי וסוכם על הפיילוט. כולם היו מבסוטים מן ההצעה הזאת. אז לנצל את הבמה כאן עכשיו כדי "לגנוב סוסים"?
היו"ר אמנון כהן:
לא "גונבים" שום דבר. אני רוצה לפתור את הבעיה. את הסוסים תשאירו אצלכם.
עודד הגלילי:
תטילו עכשיו על הצבא הוראות לביצוע? נפגשנו ואני מחזיק בידי מסמך, סיכום דיון שהיה מקובל על כולם. הפיילוט צריך להתבצע בשבוע הבא. אחרי הפיילוט אם לא יימצא פתרון, נחזור.
אילן יפתח:
נחזור לדיון נוסף כאן.
עודד הגלילי:
אם לא יימצא פתרון. לפי דעתי יימצא פתרון.
אילן יפתח:
השבוע הזה לא מטריד אותי. אגיד לך ממה אני מוטרד, שאחרי הפיילוט הזה תהיה לו פרשנות, ועוד פעם התוכנית שנחתמה, אושרה ונבדקה תעמוד בסימן שאלה. עושים פיילוט לפני תוכנית, לא אחרי תוכנית.
עודד הגלילי:
נכון. בשנים 2003 ו-2004 למה ניתקתם מגע? חזרתם אחרי שבניתם את הכיכר.
אילן יפתח:
לדעתי צריך לבצע את התוכנית ולטפל בבעיות שלה, אם יהיו בעיות נלוות בהמשך, כל אחד בתחום שלו, וזהו.
עודד הגלילי:
זה בדיוק השיטה שבניתם את הכיכר.
אילן יפתח:
את הדברים הללו היה צריך להגיד ב-2004, לא עכשיו.
עודד הגלילי:
אומר נציג מע"צ שהיתה תוכנית אחת וחילקתם אותה לשתיים. במשך 3 שנים ניתקתם מגע.
שאקר נחלה:
אבל זה בגלל הצבא.
אופיר אמיר:
אנחנו חיים עם המפקדים שם יום-יום.
אילן יפתח:
ביקשנו לממש את התוכנית בבת אחת. גורמי הצבא פנו - - -
יהודה אריה:
אני מהנדס תנועה של הפרויקט הזה.
היו"ר אמנון כהן:
אדוני, אנחנו רוצים לפתור את הבעיה. אני לא מחפש אשמים. מה שהיה היה. איך נוכל לפתור את הבעיה, שמחר בבוקר כבר נצא לשלב א'? אנחנו רוצים שלאמבולנס שרוצה להגיע ליעדו במהירות הגבוהה ביותר תהיה אופציה לעבור, כאשר כל אחד יעשה את עבודתו. זה הדחוף כרגע. אחר-כך הם ייצאו לניסוי ומסקנותיו יובאו בעוד שבוע-שבועיים, אך רק לאחר מכן. אני מחפש פתרון מיידי למחר בבוקר, ובעוד שבועיים-שלושה לשמוע על תוצאות הניסוי. כמו כן שמענו על פתרונות לטווח הארוך של מע"צ וכן הלאה שייקחו מספר שנים. הפתרון לטווח הרחוק ביותר הוא העתקה של צריפין לעיר הבה"דים העתידית, בעזרת השם. יש בפנינו 4 שלבים, ואתה אומר שאתה המתכנן. אינני יודע אם שמעת, נציג מע"צ אמר שהיתה תוכנית אך לא יישמו אותה, שינו אותה בשל אילוץ כזה או אחר. בבקשה.
יהודה אריה:
קודם כול, חשוב לי להגיד שלפני שהיתה כאן כיכר היתה רחבה גדולה מאוד, והצבא עשה כרצונו. מזה נולדה הכיכר הזאת. אחר-כך בא משרד התחבורה והתנה את מימוש התוכנית הזאת באישור של משרד הביטחון והצבא.
היו"ר אמנון כהן:
למה הכיכר כל-כך ענקית? למה אי אפשר לעשות נתיב צר נוסף לרכבים קטנים יותר?
יהודה אריה:
למעשה הבדיקה היתה במקום הזה ועצרה את כל התנועה. בתוכנית הזאת ביקשנו להזיז את מקום הבדיקה פנימה. יש תוכנית, שקיבלה אישורים מהרבה מאוד אנשים, גם ממרכז הבינוי, גם ממפקד הבסיס, יש לנו את כל האישורים בצורה מסודרת. רק אחרי שקיבלנו את האישורים הסכימו לאשר את התוכנית הזאת ואמרו שזאת תוכנית במקשה אחת.
יצאנו למכרז כדי לבצע הכול בבת אחת ולא בשני חלקים, אולם הצבא לא נתן לנו להיכנס פנימה ולכן הכול נעצר. אנחנו רוצים מאוד לסיים את יישום התוכנית הזאת כמקשה אחת. היום כאשר השומר נמצא היכן שנמצא זה תוקע את כל הכיכר, הכיכר לא עובדת.
היו"ר אמנון כהן:
עכשיו היא יוצרת את הבעיה.
יהודה אריה:
יצרנו כאן שני נתיבים, ולא בכדִי. בגלל הזרועות ובגלל המרחקים ביניהם לא ניתן היה לבנות כיכר אחרת. יצרנו כאן שני נתיבים: 1) כניסה נקייה לבית-החולים; 2) כניסה לבסיס הצבאי. רצינו שתישמר האופציה שאם רכב נתקע אפשר יהיה לעקוף ולהיכנס. לא רק זה, גם באזור העטרה שמרנו כאן מרווח כדי שאפשר יהיה להתרחק אם במקרה רכב כלשהו נתקע. כלומר, שמרנו את כל האופציות. אבל אם בונים כיכר בלי לבצע את כל התוכנית לא ניתן פתרון, אז הכול עומד.
אני רוצה להדגיש, עשינו את כל התיאומים, והיו תיאומים מפרכים מאוד הצבא. הייתי במרכז הבינוי אצל מר גרשנזון שעזב, ואחר-כך באה גברת אירנה, ואחרי זה מוני, ועשינו סיורים עם מפקד הבסיס, עשינו תיאומים עם כל גורמי הצבא עד שקיבלנו אישורים. אי אפשר שאחרי שמקבלים את האישורים יבוא מפקד חדש ויאמר: "לעצור! Stop! אנחנו לא מוכנים". זה הרי עדיין אותו צבא, אותו משרד הביטחון.
אילן יפתח:
אנחנו אומרים "צבא", אבל זה רב סרן אחד שלא מאפשר כניסה של אמבולנסים ומסכן חיים של אנשים. אין לי דרך אחרת להסביר את זה. יש תוכנית וצריך לממש אותה.
יהודה אריה:
הפתרון הוא לבצע את התוכנית כפי שהיא.
עודד הגלילי:
ואז הפתרון יהיה סגירת המחנה. אין מחנה. תחזיר את השקף שהראה שאתם מבקשים לסגור את שער ירושלים בין 7:00-9:00.
אלי כהן:
תיכף נגיע לפתרונות. לבסיס הצבאי יש 3 כניסות ואילו לבית-החולים יש רק כניסה אחת.
אילן יפתח:
צה"ל קרוב ללב כולנו, אולם למחנה צריפין יש 3 כניסות, ואילו לבית-חולים כללי גדול יש כניסה אחת בלבד. היית רוצה שאמא שלך תהיה באמבולנס הזה? אני לא.
לאה ורון:
אדוני, אל תעביר את הדיון לפסים אישיים.
היו"ר אמנון כהן:
אפשר שבשעות הלחץ, כפי שציינו כאן, בין 6:30-8:30 ובין 14:00-16:00, הכניסה והיציאה יהיו בשני השערים האחרים?
עודד הגלילי:
בשום אופן לא. בשעה הזאת אלפי אנשים מגיעים לעבודה בכל השערים.
היו"ר אמנון כהן:
שייסעו 2 קילומטרים לשער ירושלים.
עידו כץ:
יש היום את הכביש העוקף שמגיע לשער צריפין.
עודד הגלילי:
לא מגיעים לשער צריפין ב-2 דקות. פרט לכך, את היציאה סגרנו. בשער ירושלים יוצאים בשעות האלה. אני הרי סגרתי את היציאה משער יפו כדי להקל על הכניסה. בין 7:00-9:00 ובין 15:00-16:00 לא יוצאים רכבים החוצה.
אופיר אמיר:
אתה אומר דבר לא נכון. אנחנו חיים שם, זה ההבדל.
היו"ר אמנון כהן:
קודם כול, אם מר עודד הגלילי אומר שסגור – צריך להיות סגור.
אופיר אמיר:
אבל לא סגור.
היו"ר אמנון כהן:
בין השעות הללו לא סגור? מר עודד הגלילי אומר שהם הבינו את המצב ולכן בשעות הלחץ אין יציאה מן השער.
לאה ורון:
אתה מוכן לחזור על השעות שהשער סגור?
עודד הגלילי:
בין 7:00-9:00 ובין 15:00-16:00 אין יציאה משער יפו.
עידו כץ:
בבוקר כן. אחר-הצהרים אינני יודע.
אופיר אמיר:
היום פתוח בצהרים, הם לא סוגרים.
היו"ר אמנון כהן:
רכבים יוצאים בין השעות 15:00-16:00?
אופיר אמיר:
כן.
היו"ר אמנון כהן:
בבוקר אין יציאה בכלל.
עודד הגלילי:
אני מבקש לקרוא את מה שמפקד המחנה כתב: "כיום ... יציאה משער יפו לכלל באי המחנה וחסמנו את היציאה משער יפו בין 15:00-16:00, וזאת על מנת שתתאפשר יציאה טובה יותר".
אילן יפתח:
עזוב. זה מקובל. אם לא יעמדו בזה, נודיע לכבודו.
אופיר אמיר:
מקובל שזה ייסגר. היום זה לא נסגר.
היו"ר אמנון כהן:
ממתי המכתב?
עודד הגלילי:
מהשבוע, כהכנה לדיון. מפקד הבסיס חסם מראש ומעדכן אותי במה שעשה.
לאה ורון:
אז זה יהיה מכאן ולהבא.
אילן יפתח:
אבל הוא לא עשה את זה.
היו"ר אמנון כהן:
אני גר בסמוך ועובר שם. ביום מסוים אעבור בשעה הזאת ואראה, ואמצא את מר עודד הגלילי ואת ויקטור ואת כולם ואביא אותם לשם.
מתי יוצאים לדרך עם הניסוי?
עודד הגלילי:
בשבוע הבא. אנחנו מחכים למודד שלהם. אנחנו עומדים לרשותם. ביום שיירצו להביא את המודד נפעיל את הפיילוט.
היו"ר אמנון כהן:
מי מטפל בהבאת המודד?
אלי כהן:
באופן עקרוני בית-החולים דואג למודד התנועה, אבל למתכנן התנועה יש השגות בעניין הזה ואני מבקש שתשמעו אותו.
יהודה אריה:
בכל הניסוי-דֶמֶה הזה – כי למעשה כל השער של בית-החולים, כל הבוטקה, הכול על-פי התוכנית צריך לזוז פנימה – לא הולכים להזיז שום דבר.
היו"ר אמנון כהן:
לא היית בתחילת הדיון ולכן לא שמעת. יעשו ניסוי למשך 48 שעות ויבחנו את ההתנהגות כאילו העבירו את הבוטקה ואת השער, יבחנו האם זה פותר את הבעיה או לא. זה עדיף מאשר להשקיע כסף ואז לגלות שזה לא פותר את הבעיה. יש היגיון בהצעה הזאת. תביאו מודד, שלא יהיו לו תירוצים כי לא הבאתם מודד. תביא את המודד, תן לו להתחיל לעבוד. כבודו יתקשר אליי להגיד לי מתי 48 השעות הללו נכנסות לתוקף, שגם אני בזמני החופשי אעשה שם סיבוב ואבדוק מה קורה. אתה תביא לשם מודד, הוא אומר שמיום שיגיע מודד ויינתנו לו כלים הוא ייכנס. במשך 48 שעות יבדקו ואז יראו אם זה פותר את הבעיה או לא, ויישבו ביחד. אם צריך, אני אבוא לשם, לא צריך את ועדת הכלכלה. אם צריך ניפגש עם מנהל בית-החולים, ניפגש ונדבר, נראה את הדברים, נשמע אתכם ונמצא פתרון.
אין לי בעיה להגיד כרגע לצבא לאמץ את התוכנית המקורית, אבל אני לא רוצה ללכת באופן הזה. היה כבר דיון מקדים והגיעו להבנות. אני איש של הבנות. אני בעד פתרון הבעיות גם לטווח הקצר וגם לטווח הארוך. עוד מעט נסכם את הדיון, ואני רוצה שזה יהיה מקובל על כולכם. אם יש לכם עדיין הערות נשמע אתכם כמובן.
המשרד לביטחון פנים, יש לכם מה להגיד?
לואיזה לוי:
רציתי לדבר על לוח הזמנים של הרִימזור. הבנתי שעד לפני שבוע שוטר מבית-החולים הכווין שם תנועה. שוטר בצמתים מרומזרים לא רק לא עוזר, אלא לעתים מקלקל ויוצר עומסים גדולים יותר. יש ועדה שמתכנסת במע"צ בהשתתפות משרד התחבורה והמשטרה על שינוי תוכנית הזמנים. אולי אפשר בשעות השיא לתת קדימות על חשבון כביש 44, הכביש הראשי.
אופיר אמיר:
זה כבר בוצע.
לאה ורון:
לא הצלחנו להבין. רפ"ק לוי, מה את מציעה?
היו"ר אמנון כהן:
היא מציעה להאריך את משך זמן המעבר ברמזור ביציאה.
לואיזה לוי:
על חשבון הציר הראשי, ולא להעמיד שוטר כי זה בסך הכול לא עוזר.
היו"ר אמנון כהן:
מה לגבי האדם שפולש שם? האם אתם מטפלים בזה?
לואיזה לוי:
לא ידוע לי, אבל בהחלט צריך לפנות למשטרה ולטפל.
היו"ר אמנון כהן:
באיזו דרך? המועצה המקומית צריכה לפנות?
עודד הגלילי:
הוא פולש כבר 15 שנים והמשטרה לא פועלת נגדו עד שאין צו של בית-המשפט.
אילן יפתח:
עיריית ראשון-לציון והיועצת המשפטית של מועצת ראשון-לציון מטפלת בעבריין. היא פתחה כבר תיק. הטיפול התחיל לפני 4 חודשים ואינני יודע כמה זה יימשך.
יהודה רון:
אני סמנכ"ל בכיר במשרד הבריאות. יש לי שאלה למר עודד הגלילי. מה המבחן שעל-פיו תגידו אחרי הפיילוט שהפתרון סביר? חשוב שלא נתווכח אחר-כך.
עודד הגלילי:
אל"ף, שלא נוצר "פקק" שמונע תנועה בכניסה, ובי"ת, שהתנועה זורמת טוב יותר מאשר היום.
יהודה רון:
מה זה טוב יותר?
עודד הגלילי:
שה"פקק" בכיכר יירד. אם ה"פקק" בכיכר יישאר על אף שנזיז את הש"ג פנימה ונפסיד מגרש חנייה, אז מה עשינו?
שאקר נחלה:
אני מודיע לך שה"פקק" יישאר.
עודד הגלילי:
מומחי התנועה שלי טוענים שה"פקק" יישאר מכיוון ששורת המכוניות שממתינות בכניסה ארוכה יותר. שימשיכו לדון מומחי התנועה. לפי דעתנו הנתיב הנוסף שמדברים עליו כל הזמן יפתור את הבעיה. יהיה נתיב כניסה אחד למחנה ונתיב כניסה אחר לבית-החולים ותהיה הפרדה ביניהם. אבל אולי אני טועה.
יהודה רון:
זאת השאלה. הדברים הללו צריכים להיבדק היום. יעשו פיילוט ובסך הכול ישפרו קצת, אבל לא יפתרו את הבעיה. צריך להגדיר בדיוק את המבחן שעל-פיו נאמר שהבעיה נפתרה, אפילו לטווח קצר, אני לא מדבר על הטווח הארוך.
לאה ורון:
ואז תהיה מחלוקת גדולה על תוצאות הפיילוט.
יהודה רון:
ההערה השנייה, במידה וזה לא יעמוד במבחן סביר מה החלופה הנוספת שאתם מציעים?
עודד הגלילי:
אנחנו לא מציעים. יצטרכו לשבת מומחי התנועה ולשבור את הראש. אינני יודע מה.
יהודה רון:
אז יהיו אילוצים מבחינתכם?
עודד הגלילי:
תמיד יש אילוצים. זה הכניסה לבסיס ולא כניסה לבית-החולים. קודם כול, למען הצדק ההיסטורי, הבסיס היה קיים לפני בית-החולים ושער יפו היה קיים לפני בית-החולים. כולם באים אלינו כאילו משרד הביטחון חוסם את הדרך לבית-החולים. לא. בית-החולים חוסם את הדרך למשרד הביטחון.
קריאה:
מה שאמרת עכשיו לא רלוונטי.
היו"ר אמנון כהן:
כולנו כמובן בעד צבא ההגנה לישראל ונותנים לו את השירות הטוב, אך יש כאן דיני נפשות. יש כאן הידברות.
עודד הגלילי:
אנחנו מבינים ומעוניינים לפתור את זה.
היו"ר אמנון כהן:
נציג משרד הבריאות העלה בעיה אמיתית. נעשה את הפיילוט, ואולי נראה אפילו שפתרנו 10% מן הבעיה אך זה לא הפתרון האידיאלי. מצד אחד אתה טוען, וצודק, שאז האוטובוסים ואנשים שיבקשו להיכנס לבסיס בלי אישור כניסה יידרשו לחזור לאחור וייקח זמן עד שייצאו.
עודד הגלילי:
ביחד נצטרך לפתור את הבעיה.
היו"ר אמנון כהן:
ייתכן שצריך לחשוב בכלל על הוספת נתיב.
עודד הגלילי:
אם הפיילוט יוכח כהצלחה אז כפי שבית-החולים ירצה ייכנסו מייד לעבודה ונפתור את הבעיה הזאת.
לאה ורון:
מה זה מייד? אתה יכול לומר שוב תאריכים?
עודד הגלילי:
מבחינתנו שבוע לאחר מכן ניתן לחתום על הסכם ואז הם יביאו את הקבלן ויתחילו לעבוד.
לאה ורון:
ואז יזיזו את הש"ג ואת הבוטקה של הממיין?
עודד הגלילי:
כן. אם יוכח שהפיילוט פותר את הבעיה לא תהיה לנו בעיה ליישם את זה.
קריאה:
ואם יתברר שזה פותר רק 10% מן הבעיה?
היו"ר אמנון כהן:
כוועדה אני לא רוצה להגיד: הנה הבאתי להישג והתוכנית המקורית בוצעה אם היא לא תפתור את הבעיה. לכן הגיוני לנסות פיילוט. צודק נציג משרד הביטחון שאומר: אם נראה חס וחלילה שהפתרון לא טוב, שיפתור רק 10-15 אחוזים מן הבעיה, זה לא די. מה זה מבחינתנו פתרון? לא 15%. פתרון צריך להיות 80% לפחות. לכן יצטרכו אחר-כך לשבת ביחד פעם נוספת. אין לי התנגדות לבוא אליכם, ביחד איתם, ואולי נשב אצל שר הביטחון, יש לו משרד מכובד מאוד, ונקבל החלטה.
עודד הגלילי:
אני חושב שאנחנו לא זקוקים לכך.
עידו כץ:
אני סגן מנהל בית-החולים אסף הרופא. מה נעשה עד אז, עד שיישבו המומחים?
היו"ר אמנון כהן:
תיכף נגיע לזה.
עידו כץ:
יש לי הצעה.
היו"ר אמנון כהן:
הפתרון שהציע מר עודד הגלילי, שבשעות העומס – בין 7:00-9:00 ובין 14:30-16:30 – לא יהיו יציאות מן הבסיס – אפשר יהיה לקבל את ההחלטה הזאת?
עודד הגלילי:
אני צריך לבדוק את המשמעויות של ההצעה.
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו מבקשים מן הצבא, דרך נציגם מר עודד הגלילי, שבין השעות 6:30-8:30 בבוקר ובין 14:30-16:00 אחר-הצהרים לא יהיו יציאות מן הבסיס.
שאקר נחלה:
צריך להנחות את הש"ג שיזרז את העניין כי ייתכן שיתנו לו הוראות אחרות.
עודד הגלילי:
איסור יציאה – זה לא בש"ג, מי שהגיע לש"ג אבוד לנו, אלא זה בכיכר בתוך המחנה. תשאירו לנו את החנייה ואת איסור היציאה, אל תתערבו לנו כאן.
היו"ר אמנון כהן:
אני מסכם, ואם תרצו להוסיף דבר מה תוכלו.
בטווח המיידי אנחנו מבקשים שבשעות שציינתי, בין 6:30-8:30 ובין 14:30-16:00, יהיה איסור יציאה מן המחנה משער יפו. זה שלב א'.
המודד שבית-החולים אמור לשלוח כנציגו צריך לבוא כבר היום ולהעביר את ממצאיו לצבא, ולוודא שאכן הגיעו ליעדם.
מייד לאחר מכן תתקבל החלטה: ייכנסו לפיילוט של 48 שעות, ומשרד הביטחון מתחייב ליידע את מנהלת הוועדה מתי יתחיל הפיילוט. אני מבקש ליידע אותי, אפילו בפקס לביתי, שבתאריכים אלה ואלה יתקיים פיילוט. גם אני רוצה להתרשם.
אחרי הפיילוט, אני מבקש מידידיי מר עודד הגלילי להודיע לוועדה את מידת ההצלחה של הפיילוט ומה המשך התהליך.
אם הפיילוט יצליח תלכו מייד לביצוע, תחתמו על ההסכמים הנדרשים ותמשיכו קדימה. אם הפיילוט לא יצליח, אם יוכיח עצמו רק בכך וכך אחוזים תהיו חייבים להידבר שוב.
לכן אני מבקש כבר כעת לזמן דיון בבית החולים עצמו. אשתתף אף אני בדיון, תזמינו את אנשי המקצוע, בוודאי תזמינו את כל מי שסבור שעליו להשתתף. ביחד נמצא פתרון אחר אם חס וחלילה הפיילוט לא יצליח.
אני בוחן את כל האופציות, לא נשאיר שום דבר פתוח.
אני מבקש ממע"צ ומגורמי התכנון לזרז את התהליכים הנדרשים להקמת כביש נוסף או מקביל. מע"צ צריכה להגיש את הבקשה לגופי התכנון, למחוז של משרד הפנים, כדי לקבל את האישורים הרלוונטיים. אם זה ייתקע במקום כלשהו, תיידעו אותנו. נוכל ליצור הידברות גם ברמה המיניסטריאלית עם שר הפנים מאיר שטרית, אם יהיה צורך לעזור או לזרז, כי מדובר כאן בדיני נפשות.
שאקר נחלה:
אנשי משרד הפנים רעים מאוד בנושא הזה.
היו"ר אמנון כהן:
הם אנשים טובים. הם אומרים שאתם לא מביאים את התוכניות כדי שיוכלו לאשרן. הם מחכים בצימאון לקבל את התוכניות שלכם, ואתם לא מגישים.
אילן יפתח:
האם אפשר בטווח הקצר לאמץ גם את ההצעה של המשטרה ולהרחיב את משך הרמזור?
היו"ר אמנון כהן:
מי מטפל בזה?
לואיזה לוי:
מע"צ והמשטרה.
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו מבקשים ממע"צ ומן המשטרה לבדוק את משך זמן הרמזורים כדי לאפשר בשעות מסוימות זרימה חופשית יותר. זה יחסוך הצבת שוטר במקום.
אופיר אמיר:
מדברים כאן כל הזמן על פתרון. ברור לנו שזה לא חייב לזרום חלק, אפשר להמתין דקה.
היו"ר אמנון כהן:
אני רוצה שהאמבולנס לא ימתין.
אופיר אמיר:
גם אני רוצה שלא ימתין. בפיילוט הזה, גם אם הצלחנו להקל ב-10% זה משהו, ועוד כמה אחוזים בעקבות הארכת הפאזה הירוקה ברמזורים זה עוד משהו. הכול ביחד ישפר.
היו"ר אמנון כהן:
אחרי הפיילוט נבחן שוב את הדברים. ייתכן שזה הפתרון. הוא יגיד: יש כאן הצלחה של 20% ואתם תגידו: מקובל עלינו. ייתכן שכך יהיה. אין לי התנגדות לכך. כפי שאמרתי, אני רוצה להגיע לפתרון.
אני מבקש ממתכנן התנועה של בית-החולים, מר יהודה אריה, לבדוק את המפות ולבחון האם יש אפשרות ליצור נתיב כניסה נפרד לבית-החולים לאמבולנסים או לרכב ביטחון כזה או אחר. אם נוכל להוסיף נתיב שלא יפריע לתנועה, והאמבולנס ייכנס מן הנתיב הרגיל ישר לנתיב המיוחד שלו, ללא עיכובים, בכל דרך שתמצא לנכון, כמובן בתיאום עם יתר הגורמים ובהסכמתם, אנחנו מוכנים לחשוב גם על רעיון כזה. כל דרך שתראה לנכון, שאולי לא תחייב אפילו להגיע לצומת הזה בכלל, אולי רק כניסה מבית-החולים עם שער כזה או אחר, אפילו עם שלט-רחוק שיוכל לפתוח בעצמו, גם בלי ש"ג ובלי שום דבר. תחשבו גם על זה. תחשבו על כל דבר כדי שאמבולנס לא יתעכב שם אפילו דקה. תחשוב אתה – אולי כניסה משער ירושלים, או מן החר"פ הישן, או מכל אזור אחר, כמובן בתיאום עם כל המשרדים האחרים. כל הצעה באה בחשבון. זה יפתור חלק גדול מאוד מן הבעיה, בלי שום קשר לפתרון שאנחנו מציעים כעת.
אני מודה לכל המשתתפים ומבקש שיהיו פתרונות יצירתיים כדי שלא נצטרך לקיים כאן דיון נוסף. תודה רבה לכולכם.
הישיבה ננעלה בשעה 16:00