פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ד באדר ב' התשס"ח (31 במרץ 2008), שעה 12:25
סדר היום:
תקציב סל הבריאות – מעקב
נכחו:
חברי הוועדה:
סטס מיסז'ניקוב – היו"ר
חיים אורון
זאב אלקין
אבישי ברוורמן
אמנון כהן
יעקב ליצמן
ניסן סלומינסקי
ראובן ריבלין
מוזמנים:
רביב סובל, סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר
יואל ליפשיץ, סמנכ"ל קופות חולים, משרד הבריאות
רות רלבג, מנהלת אגף התקצוב, משרד הבריאות
ישעיהו ז'ילונקה, מנהל אגף כספים, מכבי שירותי בריאות
יניב קורן, סגן מנהל אגף כספים, קופת חולים מאוחדת
ד"ר יורם בלשר, יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל
עו"ד רביב מייזל, ראש תחום מדיניות ציבורית, ההסתדרות הרפואית בישראל
שירה כלפון, עמותת "הקו האחרון"
פנינה רוזנצוייג, עמותת חברים לרפואה
איילת השחר וולף, עמותת "לנשום"
רבקה פרוייליך, האגודה למלחמה בסרטן
ייעוץ כלכלי:
סמדר אלחנני
מזכירת הוועדה:
ליאת קרפטי
רשמה וערכה:
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
תקציב סל הבריאות – מעקב
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני פותח את ישיבת ועדת הכספים בנושא תקציב סל הבריאות, מעקב.
ראובן ריבלין:
אדוני היושב-ראש, מתברר שהנושא שאנחנו עוסקים בו הוא לא נושא של ויכוח בין הרשות המבצעת לבין הרשות המפקחת, היא ועדת הכספים של הכנס, אלא מדובר פה בנושא עקרוני ביותר, שהרי אנחנו, כאשר רבים מאתנו שהם בעידן החדש פעם ראשונה בוועדת הכספים, לא היינו מודעים לכך שוועדת סל הבריאות מתכנסת בתאריכים כאלה ואחרים שפעמים מונחים על ידי הממשלה ושיש איזושהי משמעות לכך ששר הבריאות למשל קובע שוועדת הסל תתכנס באוקטובר, כי אז הוא יודע שהשנה הבאה היא לא 12 חודשים אלא 10 חודשים. הדבר הזה לא יכול להתקבל על הדעת.
ניסן סלומינסקי:
אמרת שר הבריאות או שר האוצר?
ראובן ריבלין:
שר הבריאות ממנה את ועדת הסל מתוך כך שהוא רוצה להראות שכאילו הוא דואג לכולם ובסופו של דבר הוא מוצא את עצמו שהוא דואג לכולם במשך תשעה חודשים בשנה. הדברים האלה לא מתקבלים על הדעת לא ברמה הפרטנית של ההחלטה שהתקבלה בשנה זו שהיא גם תוצאה של עסקה בין הכנסת לבין הממשלה בה הכנסת הסכימה לרפורמה בה השב"ן יקוצץ ויבוטל ואנחנו נביא לידי מצב בו סל הבריאות יתוגבר.
לא רק כך אלא המחלוקת בתוך הוועדה הייתה מחלוקת קשה שחצתה גבולות. לא היה ימין ושמאל. אני זוכר את הוויכוח הנוקב שהתקיים בוועדה וההתרסות שנשמעו כלפי יוזם המתווה חיים אורון לגבי אישור הנושא הזה. בסופו של דבר אישרנו ובאמת התגבשנו, רוב חברי הוועדה, סביב הצעת האוצר. אני אומר לכם שבתמימות מוחלטת אני הייתי בטוח שאנחנו מתגברים השנה את סל הבריאות ב-450 מיליון שקלים וזאת הייתה הבשורה שאנחנו מסרנו לציבור וזאת חד משמעית בשורה. בשל כך אנחנו גם הסכמנו לקבוע עמדה בנושא שנוי במחלוקת ביותר, גם בציבור וגם בתוך הוועדה עצמה.
היום שמענו לגבי הדבר שהוא בעיניי תעלול מתמשך משנים אחרות. רבים מחברי הוועדה לא נמצאים כאן כרגע, למרות שהם היו כאן קודם וזה לא בגלל עיסוקים אחרים. אני חבר כנסת 20 שנים ואני יכול לומר שאין לחבר כנסת כל כך הרבה עיסוקים אחרים. אני מעיד על עצמי. אם למשל לא הייתי כאן, לא הייתי עושה דבר טוב במקום אחר. זאת אומרת, טוב שאני כאן, אבל רבים מחברי הכנסת שהם חברי הוועדה, הם גם חברי הקואליציה, אמרו בצורה חד משמעית – האמירה שלהם שווה כלפי אבל היא לא אמירה באצבע – שהם יצביעו חד משמעית ויחזרו על החלטת הוועדה כפי שהתקבלה, שאנחנו עומדים על כך שבשנת 2008, תקציבו של סל הבריאות יהיה 450 מיליון שקלים.
אנחנו עכשיו מבינים את הבעיות שהדבר עלול ליצור לשנה הבאה, לקביעה מה יוסף ומה לא יוסף. אין ועדה זו מתכוונת כוועדה – יכול להיות שיש חברים בתוך הוועדה שחושבים אחרת – לדון ולקבוע במקום ועדת הסל אלא היא באה ואומרת שאתם צריכים לבוא ולהתכנס בהקדם האפשרי על מנת לקחת בחשבון את העובדה שקיימים 75 מיליון שקלים נוספים, אותם אתם צריכים – לפי מתווה מסוים שבוודאי חיים אורון שהוא ראש הלובי לנושא הבריאות והיושב-ראש לשעבר ליצמן מבין הרבה יותר ממני – ולראות איזה מתווה שאנחנו לא מתערבים ברמה המהותית של איזה תרופה תינתן ואיזה תרופה תיגרע, אלא ברמה של כיצד מבחינת הצורך להפעיל את תקציב המדינה, ועדת הסל תתכנס ותפעל. לא למהות התוכן של החלטותיה אלא לדרך בה היא תתכנס והדרך בה היא תיישם את אותה תוספת שאנחנו מבקשים להוסיף.
כרגע משרד האוצר בצורה חד משמעית בא ואומר שידוע לכל, והיה גם ידוע לכם, יש ידיעה קונסטרוקטיבית כביכול, ואתם הסכמתם ש-450 מיליון הם 450 מיליון במידה ויהיו 12 חודשים. לא מיניה ולא מקצתיה, אנחנו כולנו חשבנו שיהיו 450 מיליון שקלים ולא חשבנו על איזשהו מצב בו הוועדה תתכנס – היא הייתה יכולה להתכנס בעוד חודשיים ואז היינו חוסכים עוד הרבה כסף והיינו מתקצבים את סל הבריאות השנה עוד פחות מהשנה הקודמת, בטרם הסכמה והגעה לידי החלטה. שר הבריאות היה צריך למנות את הוועדה בחודש פברואר הזה, היא הייתה מקבלת את ההחלטה במאי ומתחילים ליישם ביוני והנה יש לנו חמישה חודשים. אז היה אומר לנו רביב שיש לנו 5 חלקי 12 ובא לציון גואל.
אני חושב שההחלטה שלנו היא ברמה העקרונית.
אני אומר לכם שכמובן צריך להביא לכאן את כולם פעם נוספת, אבל כולם יודעים על הישיבה היום. אנחנו צריכים חד-משמעית לאשרר פעם נוספת את ההחלטה שקיבלנו על מנת שהאוצר יבין שאנחנו מתכוונים לכך. אם האוצר ימשיך במריו, לאמור, אנחנו נותנים רק 375 מיליון שקלים לסל הבריאות בגלל שמדובר ב-10 חודשים, צריכה הוועדה להודיע למשרד האוצר שאנחנו לא נוכל לעבור לסדר היום במידה שעניין זה לא יוסדר. איננו רוצים לפגוע בעיקרון השוויוניות, איננו רוצים לפגוע בתקציב המדינה אבל דבר זה צריך להיפסק. אם שמעתי שהיו כבר דברים מעולם, הדברים מעולם לא היו צריכים לקרות מעולם.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אם הייתה אצל האוצר רזרבה של 35 מיליון שקלים, אחרי החוק של עמיר פרץ, גם זה נעלם.
ראובן ריבלין:
כבר ש"ס הייתה מקבלת את זה. אני לא מדבר על הנושא הזה. כולנו מאוחדים כאן. אני מודיע לכם שאני לא מכיר חבר ועדת כספים אחד ששינה את עמדתו.
אני מוכרח לומר בסוגריים גדולים שנדמה לי שגם יושב-ראש הקואליציה אמר שהוא עומד מאחורי החלטתה של ועדת הכספים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני הייתי עד לשיחת טלפון בין יושב-ראש הקואליציה לבין ראובן קוגן, בה הוא דרש חד וחלק להשלים את הסכום הזה כמה שיותר מהר.
ראובן ריבלין:
יש 19 חברי ועדה, 17 מהם התבטאו, ושניים לא שמעתי את דעתם. כל ה-17 חושבים כך והם עומדים מאחורי ההחלטה.
יעקב ליצמן:
בנושא של סל התרופות היה רוב מוחלט בקרב חברי הכנסת להעביר 500 מיליון שקלים. היה רוב מוחלט, כולל בין חברי הקואליציה, להפיל את הנושא ולהעביר 500 מיליון שקלים לשנה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
נכון.
יעקב ליצמן:
בא חיים אורון ועשה מחווה לממשלה. הוא אמר שיש דרך בה אפשר להתפשר. לא כולנו היינו כל כך בעד ההצעה הזאת, אבל חיים אורון הציע, היינו לויאליים והצבענו כולנו בעד הצעתו. אני חייב לומר את הדברים לפרוטוקול כדי שידעו את האמת.
כמה וכמה פעמים שאלנו בדיונים מה יהיה עם הפער ואמרו לנו ששום דבר לא הולך לאיבוד. הייתה לי הצעה שמי שישלם בתחילת השנה ויחזירו לו לפי קבלות לגבי התרופות שיאושרו, אבל אמרו לי שאי אפשר ואמרו לי שיוסיפו תרופה.
איילת השחר-וולף:
אמרו לכם שיהיה בסדר?
יעקב ליצמן:
חד משמעית. ההצעה שלי הייתה שיאשרו תרופה מסוימת וסל התרופות יסיים את עבודתו בפברואר או מרץ. מי שיש לו קבלות על התרופה המסוימת והוא שילם עבורה, יקבל החזר. אמרו לי שזה בלתי אפשרי, לא חוקי וכולי, ולא ערערתי. אמר לי כאן אבי ישראלי, מנכ"ל משרד הבריאות - מה שקורה כאן זה שפשוט מרמים אותנו – שלא אחשוש, שהוא לא מעז להחזיר פרוטה אחת לממשלה וכי הכל הולך לחזור לסל התרופות. הוא אמר את זה וחזר ואמר את הדברים.
אני מרגיש מרומה. פשוט רימו אותנו. אני אומר לכם שאם היו מציעים לנו 375 מיליון שקלים לשנת 2008, היינו אומרים לא.
ראובן ריבלין:
מתווה אורון לא היה עובר.
יעקב ליצמן:
יש כאן פשוט רמאות.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אתה הרי לא נאיבי. למה אתה כל כך כועס כאשר מרמים אותך?
יעקב ליצמן:
אני רציני. אני אומר לכם שיש כאן רמאות. תשאל את כל חברי הכנסת בוועדה, מי שהצביע בעד הפשרה של 450 מיליון שקלים, אם הוא חשב לרגע אחד שמדובר ב-375 מיליון שקלים. אף אחד לא חשב כך.
אני מוחה על זה ואני אומר לך אדוני היושב-ראש שאסור להמשיך בדיונים על הבריאות, אם הם לא יחזירו את הכסף או אם לא יודיעו היום בוועדת הכספים שהם מחזירים את הכסף.
אבישי ברוורמן:
כאשר אני הצבעתי בדיון היה ברור שזה 450 מיליון שקלים.
יעקב ליצמן:
יש לו לב של אבן.
ראובן ריבלין:
בלי לב של אבן הוא לא יכול לנהל את המערכת.
ניסן סלומינסקי:
אין לו לב של אבן. אל תוציאו לעז.
אני לא רוצה לחזור על הדברים שנאמרו. אני מסכים לכל מה שנאמר לפני כן. גם אני מצטרף לתחושה של העלבון, של הכעס ולתחושה שכאילו רימו אותנו.
כדי לא לחזור על כל הדברים, אני רוצה להציע הצעה מעשית. בזמנו הצעתי שתי הצעות כאשר הראשונה היא ללכת אחורה ולהחזיר לכל הקופות ולאלה שיש להם קבלות בגין התרופות שהם קנו ונמצאות בתוך הסל. משכנעים אותי כאן שזה לא מעשי, וגם אם זה יהיה מעשי, זה סכום קטן וזה גם לא יהיה הוגן כלפי אלה שלא ניצלו את זה. לכן אני יורד מזה והולך להצעה שנייה שאני חושב שהיא כן מעשית והיא לקבל החלטה שעד ספטמבר 2008 ועדת הסל קובעת מה הן התרופות לשנת 2009 ולוקחים תרופות מהסל הזה של 2009 בעלות של 75 מיליון שקלים ומתחילים לתת אותן חודשיים לפני כן. כתוצאה מזה גם בשנת 2008 חזרו ה-75 מיליון שקלים וכך גם לא הוספת שום דבר לשנת 2009 וכתוצאה מכך לא גרעת ולא קיים החשש שלנו.
מאחר שכינוס ועדת הסל הוא לא בידינו, ואנחנו הרי ראינו מה יכולים לעשות ולפחות מתוך תמימות ולפעמים מתוך מלחמות בין שרים, אני רוצה לכן להוסיף נדבך נוסף שאומר שאם אנחנו רואים שעד אוגוסט הוועדה לא יושבת ברצינות כדי לסיים את עבודתה, אנחנו, ועדת הכספים, שלא מבינה בזה כלום, לוקחת את רשימת הסל – והרי הרשימה הזאת קבעה את העדיפויות – ואת העדיפויות שקבעה הוועדה לקראת 2008 בסכום של 75 מיליון שקלים ונעשה זאת. אני לא אומר לפתוח. הוועדה ישבה וקבעה עדיפויות אבל חתכה זאת באמצע. אני לא אומר שזה מה שאני רוצה שיהיה, אבל אני אומר שזה האיום וזה השוט. אם לא יהיה לך שוט, הוועדה לא תתכנס. למה שלא יעשו כך עוד פעם גם בשנה הבאה?
ראובן ריבלין:
אם לא תמונה הוועדה, אנחנו נמנה את הוועדה.
ניסן סלומינסקי:
אין לך סמכות.
ראובן ריבלין:
נשנה את החוק.
ניסן סלומינסקי:
אני אומר לך מה הסמכות שלנו. כאיום, אבל חס ושלום שנממש אותו, לקחת את מה שוועדת הסל קבעה. היא קבעה עדיפויות והיא חתכה כי נגמר הכסף. אתה מתקדם עם עוד 75 מיליון שקלים לקראת 2009. אם זה בידינו, תאמין לי שהוועדה תתכנס לפני כן כדי להחליט מה שהיא תחליט.
השלב הראשון של ההצעה שלי הוא הפתרון והשלב השני הוא האיום.
יעקב ליצמן:
רציתי להוסיף שאלה לפרוטוקול. האם ה-375 מיליון שלדעת האוצר ישנם, הם 375 מיליון שקלים או שגם כאן מדובר בסכום נמוך מזה?
רות רלבג:
450 מיליון שקלים לבסיס שנוצלו 10 חודשים.
רביב סובל:
לא הבנתי את השאלה.
חיים אורון:
עלו מדרגה, ל-450 מיליון. תסתכלו על זה כך.
רביב סובל:
חד פעמי בשנת 2008 זה רק 375 מיליון שקלים, המימוש בפועל.
רות רלבג:
המשמעות של ההצעה היא כמו שה-450 במונחים שנתיים הם ל-10 חודשים, זה לקחת את ה-410 ולעשות את זה 14 חודשים. אז המשמעות היא לקחת עוד 68יליון ולהקדים אותם.
ראובן ריבלין:
השנה הבאה תהיה עם 14 חודשים.
רות רלבג:
בדיוק כך. זה להחזיר 68 מיליון שקלים תזרימית.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אנחנו מקלקלים אחד לשני. חבל.
יעקב ליצמן:
לא קיבלתי תשובה לשאלתי.
רביב סובל:
מה השאלה?
יעקב ליצמן:
האם 375 מיליון שקלים שאתם אומרים שיש, ואני לא בטוח שיש, הם ישנם או שהסכום הוא נמוך ממנו?
רות רלבג:
לא, הוא ישנו.
חיים אורון:
אתה שואל שאלה לא נכונה.
יעקב ליצמן:
לפני כן נאמר לי שמשרד הבריאות לא קובע כאן כלום.
חיים אורון:
השאלה הנכונה היא האם נוספו תרופות ב-450 מיליון שקלים שנתי.
רביב סובל:
התשובה היא כן.
חיים אורון:
זאת השאלה וזאת התשובה.
רות רלבג:
בעלות הסל.
חיים אורון:
אני לא רוצה להמשיך בדברים שנאמרו כאן. לוועדה היה ברור שיש הוצאה תקציבית של 450 מיליון שקלים לצורכי בריאות בשנת 2008. כל הניסיונות שעשינו כאן להעביר את הכסף למשרד הבריאות למטרות אחרות, נתקלנו בקושי, להתחיל מעכשיו לשלם אחורנית, נתקלנו בקושי. הדרך היחידה להתלכד סביבה עכשיו היא לגבי ההצעה של ניסן סלומינסקי והיא להפוך את שנת 2009 ל-14 חודשים ברמת הוצאה של 410 כאשר מפסידים 7 מיליון שקלים וזה הפער בין 450 מחולק ל-12 ל-410 מחולק ל-12. אז אנחנו לא שוברים שום עיקרון ואנחנו לא מתערבים בסל אלא אנחנו מקבלים את העיקרון שהבחירה היא שנתית. אנחנו לא קובעים כאן איזו תרופה כן ואיזו תרופה לא ושומרים את כל המבנה.
מה שאנחנו צריכים זה לא מה שאתה אמרת וזה התיקון היחידי. אנחנו צריכים החלטת שר הבריאות שהוועדה הנוכחית היא ועדת הסל לשנת 2009, שהיא חייבת להציג את המסקנות שלה עד ספטמבר-אוקטובר 2008 ואת זה אפשר לקבל גם בחודש מאי 2008. אם בחודש מאי 2008 אין החלטה כזאת, כל הכלים שעומדים בפנינו פתוחים לעצור, לסגור ולעשות הכל. אם זה צריך אישור ממשלה, יש אישור ממשלה. המשמעות התקציבית היא שחוזרים למה שהבטיחו לנו שיש בתקציב 2008 68 מיליון שקלים לצורך תוספת לסל התרופות ויש בשנת 2009 סכום של 410 מיליון שקלים,המדרגה התחילה חודשיים קודם וזה ימשיך לרוץ. זה לא בשמים, זה לא ממוטט תקציבי מדינה. בלי להרגיש לפני שעה אישרנו כאן 400 מיליון שקלים.
רביב סובל:
לשנת 2010.
ניסן סלומינסקי:
בינתיים אבנר משלם.
יעקב ליצמן:
תרשמו בפרוטוקול שאני אומר שזה לא יהיה.
חיים אורון:
מה אתה רוצה לעשות?
יעקב ליצמן:
לעכב הכל, מעכשיו.
זאב אלקין:
אני חושב שמבחינה מעשית ההצעה של חבר הכנסת אורון היא ההצעה הנכונה וצריך ללכת לכיוון הזה ולא לכך שניקח לעצמנו סמכויות כאלה ואחרות של ועדת סל התרופות.
ניסן סלומינסקי:
זה היה רק השוט.
זאב אלקין:
גם כשוט, עדיף לא להרים אותו כי לא תצא ממנו.
לכן למעשה ההצעה של חבר הכנסת אורון היא ההצעה המעשית היחידה. מה יהיה השוט אם זה לא יקרה, ממילא עד מאי אין לנו שוט כך שאין כמעט הבדל מעשי בין ההצעה של חבר הכנסת ליצמן לבין ההצעה של חבר הכנסת אורון וההבדל המעשי הוא פגרה.
ראובן ריבלין:
האוצר צריך אותנו כל יום.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אנחנו נתכנס גם בפגרה.
ראובן ריבלין:
העברות תקציביות הן רק בפגרה.
זאב אלקין:
יש רק העברה תקציבית אחת שתעניין את משרד האוצר בזמן הקרוב וזה אותו קיצוץ פלט עליו כל הזמן מדברים. עד שזה לא יגיע, כל ההעברות התקציביות האחרות, אתה רק תעשה שירות למשרד האוצר אם תעצור אותן.
אני רוצה להעיר הערה נוספת וכאן רביב, אני לא בטוח שזה הלקח שאתה רוצה שאנחנו נלמד מהפרשה הזאת. הפשרה של חבר הכנסת אורון נולדה מזה שהוועדה כמעט כאיש אחד לא רצתה לוותר על העניין הזה של שב"ן והתנגדה לסעיף הזה בחוק ההסדרים. היה חבר יחיד בוועדה אשר היה מוכן לוותר על העניין הזה של תרופות מצילות חיים בשב"ן והוא זה שהוביל את הפשרה וזה היה חבר הכנסת אורון. כולנו בסופו של דבר אמרנו שאנחנו נוותר על העניין הזה של שב"ן ונשאיר את הסעיף הזה בחוק ההסדרים, רק תמורת ההסדר הזה. היה משהו שעבד והמשהו הזה איננו. ההבטחה של משרד האוצר לשים את הכסף, כולנו רואים איפה היא נמצאת והשאלה אם אתם רוצים ללמד אותנו שזה הלקח, אני חושב שכדאי לכם לחשוב פעמיים.
רביב סובל:
בסוגיה הזאת אני חושב שבכוונה לא מביאים לכאן את הציטוטים מתוך פרוטוקול הדיון כי בדיון נאמר בצורה הכי ברורה ש-450 מיליון הם במונחים שנתיים. אני רוצה לרענן את זיכרון חברי הכנסת ולומר שהדרישה המקורית הייתה ל-400 מיליון שקלים לשנה זאת ואחת הסיבות שזה גדל ל-450 הייתה מתוך הנחה שלא יהיה צורך להשתמש בכל הסכום הזה בשנת 2008.
ניסן סלומינסקי:
את זה עכשיו אנחנו יודעים. זה גילוי עכשיו.
רביב סובל:
זה לא גילוי עכשיו. לכן גם הובהר בוועדה לפני ההצבעה שאנחנו מדברים על סכומים במונחים שנתיים.
יעקב ליצמן:
אני חייב לומר לך שזה לא נכון.
רביב סובל:
הרב ליצמן, תעיין בפרוטוקול ותראה שקובי אמר את הדברים האלה בצורה הכי ברורה.
ראובן ריבלין:
נשבע לך שלא היה לי מושג שזה ל-10 חודשים. לא היה אחד בציבור שהבין את זה כך.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
גם אני לא זוכר את זה.
רביב סובל:
תשאלו את חבר הכנסת אורון.
ניסן סלומינסקי:
לא ידענו מתי הסל יסתיים.
ראובן ריבלין:
אני לא הצבעתי בעד ביטול השב"ן רק בגלל שהסכמתי. זה היה איזשהו דבר שהיה בו הגיון. אני הצבעתי בעד ביטול השב"ן כי השתכנעתי שבאמת מגדילים את סל הבריאות כי אחרת נגיע למצב בו הפערים יהיו כאלו שיהיו בלתי נסבלים.
רביב סובל:
ואכן מחודש מרץ נוספו כל התרופות עליהן הייתה התחייבות והדיון כאן כרגע הוא על 75 מיליון שקלים חד-פעמיים שאני בהחלט מצר על כך שיש כרגע אי-הבנה בין ועדת הכספים לבין האוצר כי כל אחד אוחז בשיטתו לגבי הסוגיה הזאת.
צריך להבין שלמשרד האוצר אין יש מאין וכמו שחבר הכנסת אלקין ציין, מתוכנן עוד קיצוץ בשנת 2008 על מנת לממן את מכלול המחויבויות שלקחה על עצמה הממשלה. היום לממשלת ישראל אין היכולת להוסיף.
זאב אלקין:
שלא ייווצר רושם שהקיצוץ בא בגלל שחבר הכנסת אלקין אמר. חבר הכנסת אלקין ציטט את ראש אגף התקציבים.
ניסן סלומינסקי:
יהיה קיצוץ.
ראובן ריבלין:
אני מבקש מהיושב-ראש בשם כל הוועדה, אלה שהיו כאן בישיבה הקודמת ואלה שנוכחים כאן היום, להודיע לשר האוצר ולשר הבריאות שזאת הייתה המחשבה של הוועדה כאשר היא אישרה את תקציב המדינה וזאת הייתה הבשורה של הוועדה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
הם הבינו את זה. הם קולטים מהר.
ראובן ריבלין:
רביב עכשיו מסביר לנו למה לא יבוצע.
רות רלבג:
החל מוועדת הסל האחרונה, מינוי הוועדה הוא בידי שרי הבריאות והאוצר ולא רק שר הבריאות. שר הבריאות ישמח לאמץ את הבקשה שלכם.
רביב סובל:
לנו אין בעיה למנות את הוועדה בהקדם. מבחינתנו אפשר להמשיך עם אותה ועדה.
איילת השחר וולף:
אני לא עומדת לדבר על תרופות. באתי כדי לחזק את ידיהם של חברי ועדת הכספים בעניין הזה. כאשר אני שומעת את רביב, אני מבינה שמדובר כאן בסוג של סמנטיקה. אתה אומר שהייתה הסכמה של מתחת לשולחן וכולכם ידעתם שמדובר ב-10 חודשים. אנחנו יושבים כאן כולנו ושומעים שלא היה ולא נברא, אף אחד לא הבין את זה, לא הציבור, לא ארגוני החולים, אף אחד לא הבין שמדובר בפחות מ-450 מיליון שקלים. אני מדברת כאן גם בשם ארגונים אחרים ואנחנו בהחלט מוכנים להצעה ששמענו כאן כרגע, להקדים קצת את שנת 2009. זה כסף שמבחינתנו צריך להיות למטרה הזאת בלבד, זה כסף שאף אחד לא אמור לומר שהוא איננו כיוון שמבחינתנו הוא מתוקצב והוא קיים.
יורם בלשר:
אני מבקש להחזיר את הזיכרון קצת אחורה. אני חבר ועדת הסל מיום שהוקמו הוועדות ב-1998. מעולם לא נכנסו תרופות לסל לאחר שאושרו בוועדה בחודש ינואר. תמיד זה היה במרץ, אפריל ומאי, ובשנה האחרונה, בשנת 2006, כאשר תקציב הוועדה מסיבות שונות הגיע ל-700 מיליון שקלים ב-2006, התרופה הראשונה נכנסה לסל בספטמבר ובמדורג באוקטובר ואפילו בנובמבר. זאת אומרת, מה-700 מיליוני שקלים של 2006, 500 מיליון שקלים לפחות לא נוצלו ב-2006.
הרעיון שהתגבש כאן, אני חושב שהוא רעיון טוב. השאלה היחידה היא איך מבטיחים שזה יקרה. זה לא יקרה אלא אם כן יהיה מה שאתה הצעת. זה לא להיכנס למהות כי רשימת התרופות שגובשה לא נעצרה ב-375 ולא ב-450 אלא יש הלאה. פשוט צריך להוריד את הקו, לחתוך אותו בעוד 75 מיליון כי אחרת זה לא יקרה.
ראובן ריבלין:
הסיכום הוא שאנחנו חוזרים על החלטתנו ומורים למשרד האוצר למלא אחרי ההחלטה.
ניסן סלומינסקי:
אני מציע תוספת והתוספת היא ששר הבריאות ושר האוצר יחתמו או על המשך הוועדה, כך אנחנו מעדיפים, ויעשו זאת בהקדם כדי שהיא תוכל לסיים את עבודתה לגבי תרופות של 2009 לקראת ספטמבר 2008.
אמנון כהן:
תיאמתם את הקואליציה?
ראובן ריבלין:
אני שמעתי מפי יושב-ראש הקואליציה שהוא ממשיך לתמוך ותומך בהחלטת הוועדה.
רבקה פרויליך:
בישיבה שהייתה כאן לפני חודש הגיעו לאותה החלטה. השאלה איך גורמים לכך שההחלטה תתבצע.
ניסן סלומינסקי:
דיברנו על שוט. השוט ימומש.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אם את מצפה לדם עכשיו, לא תראי אותו.
תודה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:00