פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול
מישיבת הוועדה המשותפת של ועדת כספים וועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, כ"ה באדר ב התשס"ח (01.04.2008), בשעה 15:00
סדר היום: פרק י"ט (עובדים זרים) מתוך הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח-2007
נכחו:
חברי הוועדה:
סטס מיסז'ניקוב – יו"ר ועדת כספים
יצחק גלנטי – יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
אבשלום וילן
רן כהן
מוזמנים:
חה"כ אלחנן גלזר
רביב סובול – סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר
יוסי אדלשטיין – מנהל אכיפה וזרים, משרד הפנים
עו"ד דניאל סולומון – לשכה משפטית, משרד הפנים
יהודית כרמי – ראש תחום עובדים זרים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
עו"ד שושנה שטראוס – משרד התמ"ת
יורם לרנר – ועד המסעדות האתניות
רימון בן יקיר – ועד המסעדות האתניות
רוני שטרן – ועד המסעדות האתניות
ארנון וולצקי – יו"ר ועד המסעדות האתניות
גיל אלבויים – ועד המסעדות האתניות
עודד גונן – ועד המסעדות האתניות
עו"ד צבי קן תור – ועד המסעדות האתניות
בועז צאירי – ועד המסעדות האתניות
אברהם דניאל – איגוד מגדלי הפרחים
חנניה אזולאי – איגוד מגדלי הפרחים
יהודה שגב – מנכ"ל התאחדות התעשיינים
חזקיה ישראל – התאחדות התעשיינים
ייעוץ משפטי: איתי עצמון
מנהל הוועדה: טמיר כהן
רשמת פרלמנטרית: מיטל בר שלום
פרק י"ט (עובדים זרים) מתוך הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח-2007
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. רביב, תעדכן אותי מה היה בשבוע שעבר.
רביב סובול:
הסיכומים מהפעם הקודמת היו, שמורידים את האופציה להרחיב את זה לענפים נוספים. שי ויתר חברי הכנסת שהיו פה אמרו, כי בהנחה שזה מה שיהיה הוועדה תסכים לאשר את הסעיף. לפני כמה דקות הנציגים של התאחדות התעשיינים האירו את עיני שהסיכום הוא על 12 פעמים השכר הממוצע ולא על 15 פעמים השכר הממוצע. אני עודכנתי שהתיקון מ-12 ל-15 היה על דעתם, אבל הם אומרים שלא ולכן נחזור ל-12. להבנתי, לא אמורות להיות עוד בעיות.
הועלה בוועדה חשש, שמא ההסדר הזה יפגע בהסדרים הנהוגים היום, לפיהם אפשר להביא עובדים מומחים. מומחים מוגדרים כאנשים שמשלמים להם פעמיים שכר ממוצע ומעלה. לטובת הפרוטוקול נבהיר, כי אין כוונה שההסדר הזה יפגע בזה. ההסדרים הנוהגים היום בנהלים של משרד התמ"ת, לפיהם אפשר להביא עובדים מומחים לגבי מעסיקים המתחייבים לשלם פעמיים השכר הממוצע, שרירים וקיימים. כל מיני הסדרים ייחודיים שיש בענפים ייחודיים, כמו בני זוג של דיפלומטים או הסדרים בין חברות תעופה, שרירים וקיימים ואין כל כוונה לפגוע בהם או לשנות אותם.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אתם הצעתם 15 פעמים השכר הממוצע במשק. מה הציעה התאחדות התעשיינים?
יהודה שגב:
סיכמנו על סכום, ועכשיו הוא מתרגם אותו ל-12 כפול השכר הממוצע, וזה מקובל עלינו. לגופו של עניין, אנחנו מסכימים ל-12 כפול השכר הממוצע מותנה בהסכם שסוכם עם האוצר בדצמבר 2006 שלא יצא אל הפועל. אני רוצה להבהיר ולומר, כי לתעשייה ולתעשיינים אין אידיאולוגיה בהחזקת עובדים זרים. מדובר על 1,000 עובדים מתוך 230,000 עובדים זרים במדינה. מבחינתנו ירדנו במתווה יורד לאפס עובדים זרים, אבל ביקשנו לתת פתרון כלכלי אמיתי שהוסכם על ידי האוצר. ההסכם הזה אומר, שאנחנו לוקחים את האגרה הזו, ומחזירים אותה למעסיק על מנת שנכריח אותו להכשיר בפרק זמן מסוים עובדים זרים. כרגע, חלק א' של הפחתת העובדים הזרים מבוצע. חלק ב' של האגרה מבוצע. חלק ג' של העברת הכסף לתעשיינים לא מבוצע. לכן, אין לנו התנגדות לסיכום, ובתנאי שהוא יופעל כך שגם חלק ג' יבוצע.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
העברת הכסף להכשרה, ולא רק לתעשיינים.
יהודה שגב:
בוודאי. לנו יש הסכם עם התעשיינים.
רביב סובול:
הנושא הזה גם עלה בדיון הקודם, והבהרנו שהפעילות למימוש ההסכם מתקיימת. אנחנו צריכים לעבור 7 מדורי גיהינום של ועדת מכרזים מיוחדת, על מנת להביא למימוש ההסכם הזה. הוועדה הוקמה, ועד שמיכל ילדה היא גם פעלה.
יהודה שגב:
בדצמבר 2006 סוכם ההסכם. ב-7 לנובמבר נחתם הסכם עם קובי הבר, שאומר כי עד סוף 2007 ההסכם יבוצע. כרגע ההסכם לא מבוצע. למרות שהכנסת תחוקק את החוק הזה, אני מבקש מנציגי האוצר שהפעלת ההסכם תהיה בד בבד, אחרי כל הבירוקרטיה הקשורה אך ורק במשרד האוצר.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
החוק עוד לא חוקק. עוד לא היתה הצבעה.
יהודה שגב:
אתם תצביעו עליה, אני רק מציע.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני חזרתי עכשיו מיפן, וראיתי שלוקחים שם ילדים בני 13 ומלמדים אותם מכונאות, חשמל ואלקטרוניקה, עושים להם הכשרה מקצועית מגיל 13, והם עובדים באותם מקומות עד גיל 60 . המקומות האלה שמשקיעים בילדים מקבלים מומחים מדרגה ראשונה. זו נקראת השקעה לעתיד. אני לא יודע מה אחוז האבטלה ביפן, אבל בטח יותר נמוך משלנו. כך הם לא צריכים עובדים זרים. הם משקיעים בגיל צעיר בהכשרה מקצועית. איפה אנחנו בקטע הזה? אנחנו לא עושים כלום. אין לנו שום עתודה של מומחים, שיכולים להחליף עובד זר בתעשייה, ובטח לא עתודה של שפים שיכולים להחליף אנשים במסעדות יפניות, סיניות ותאילנדיות.
אני לא התלהבתי מהאוכל היפני, ואני מבקש סליחה מכם. אני ביקשתי סטייק מקדונלדס, וכל הזמן קיבלתי סושי. אני לא מרחם על אלה שאוכלים שם. כל שף כזה מפרנס 10-12 ישראלים שעובדים באותה מסעדה, ואין לנו שום עתודה שיכולה להחליף אותו או את אותו מכונאי בתעשייה. ביקרתי בתעשייה הצבאית, אחת ספינות הדגל שלנו, ואנשים שם התלוננו שאין להם מכונאים, שאין להם מהנדסי חשמל, שאין אין הכשרה ואף אחד לא מטפל בזה.
רביב סובול:
זה לא מדויק שאף אחד לא מטפל בזה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אתה יודע מה? כולם מטפלים בזה, אבל אין. זה עוד יותר גרוע. תכשירו עובדים מקצועיים, ואחר כך תקטינו את הקווטה, תטילו היטלים על הייבוא של העובדים הזרים, אבל למה הפוך.
יהודה שגב:
אתה צודק מאה אחוז.
רביב סובול:
זה מעגל קסמים, שצריך לשבור אותו. כל עוד יש עובדים זרים, המעסיקים לא מזדרזים להצטרף לתוכניות.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
איזה תוכניות?
רביב סובול:
יש תוכניות.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
יש תוכנית של קובי הבר, שלא מיושמת.
יהודה שגב:
כן.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אז זה אין.
יהודה שגב:
שאלת אם יש תוכנית, לא אם היא מבוצעת. שיבצעו את התוכניות.
רביב סובול:
אנחנו מבצעים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
איך אתם מבצעים?
רביב סובול:
קודם כל בהקצאה כספית.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני רוצה להזכיר לך, שבחוק ההסדרים עמדתם לסגור 5 מרכזי הכשרה. בד בבד עם גירוש עובדים זרים אתם גם סוגרים מרכזי הכשרה.
רביב סובול:
לא ניכנס כאן לדיון על האפקטיביות של המרכזים הממשלתיים, אבל אחת הבעיות במרכזים האלה היא שהם מכשירים את העובדים לפי מלאי המורים שיש במרכזים ולא בהתאם לצרכים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
איזו אלטרנטיבה יש לך לאותם מרכזים, ויסקונסי?
רביב סובול:
יש לנו תוכנית הכשרה מאוד מסודרת.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
עוד פעם אתה מדבר על תוכנית.
יהודה שגב:
תתנו את הכסף, והיא תהפוך להיות יישומית.
רביב סובול:
המדינה גם מוכנה להעמיד את הכסף.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
40,000,000 שקלים.
יצחק גלנטי:
האם סגרו את כל בתי הספר המקצועיים?
יהודה שגב:
כן. כולם מקיפים. הם לא מקצועיים.
יצחק גלנטי:
אז היום אין יותר בתי ספר מקצועיים.
רביב סובול:
יש.
קריאה:
גם אין את "בשמת" בחיפה.
יצחק גלנטי:
אם כך, אני לא יודע מהיכן יגיע צוות של מרצים ומורים, אם אין סטודנטים לנושא. בדרך כלל מרצים ומורים באים מקרב אלה שלמדו ולא מקרב אלה שלא למדו.
רביב סובול:
יש הכרה בכך שיש בעיה משותפת לממשלה ולמעסיקים. נדרשת תוכנית משותפת של המעסיקים ושל הממשלה, על מנת לפתור את הבעיה הזו. אמנם אנחנו לא מתחילים להכשיר בגיל 13, אבל בתיכון אנו מתחילים לבצע זאת.
יהודה שגב:
יש 30 כיתות, עם יעד להגיע ל-100. מדובר בילדים בכיתה ט', ועד שהם יגיעו ל-1,000 האלה ייקח עוד זמן.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אז אל תגרשו את המומחים עד אשר הם יגדלו ויקבלו הכשרה.
רביב סובול:
הבעיה קיימת בלי קשר ל-1,000 המומחים האלה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אז למה החיפזון?
רביב סובול:
כי אם לא נתחיל מתישהו, גם לא נסיים. צריך לזכור, שאנחנו מדברים על משהו שצריך להתחיל בשנת 2010 .
יהודה שגב:
אתם התחלתם בשנת 2007. הפחתם מ-1,500 עובדים ל-1,000 עובדים השנה.
רביב סובול:
התחלנו בשנת 2007 בתהליך הדרגתי שאמור להסתיים בשנת 2010, על מנת לפעול להכשרה מקצועית. אנחנו רוצים להגיע להכשרה מקצועית ביחד עם התעשייה, ואני מקווה שאנחנו נעשה את זה.
יהודה שגב:
למה שלא תגידו, שאתם תפעילו את החוק ביום שהגרוש הראשון יעבור על פי ההסכם והתוכנית שלכם?
רביב סובול:
אין לי בעיה שייקבע פה, שהחוק הזה יופעל בהתאם לצו של השר. אני מוכן להגיד, שהצו הזה לא יותקן לפני שתהיה תוכנית מלאה שתפעל.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אם לא הייתי מכיר אותך, הייתי חושב שהאדישות שלך נובעת מכך שאתה בכלל לא רוצה להעביר את החוק. כיוון שאני מכיר אותך, אני יודע שאתה תמיד כזה. אני מניח, שאתה כן רוצה שהחוק יחוקק.
רוני שטרן:
תודה רבה ליו"ר הוועדה על עצם הדיון הזה. כל הכבוד שאתם נכנסים לענף מסוים, שכביכול לא מעניין אף אחד. מדובר על ענף עם מחזור של מיליארד שקל בשנה. אנחנו מדברים על ענף שמשלם 150,000,000 שקלים מיסים בשנה. אנחנו מדברים על ענף שמייצר עבודה ל- 6,500 משפחות במדינת ישראל במעגל הראשון. כאשר מדברים על 6,500 איש במעגל הראשון, חוטאים לעניין. יש עוד עשרות אלפי משפחות: טכנאים, יצרני מזון, חקלאים, מובילי סחורות וכו'. מדובר על עוד עשרות אלפי משפחות מסביב, שגם הן מתפרנסים מהענף הזה.
יצחק גלנטי:
אם אותם שפים לא יגיעו לארץ, האם זה יביא לסגירת המסעדות האלה ולכל המשפחות לא תהייה עוד פרנסה?
רוני שטרן:
לא כל המסעדות ייסגרו. יש מסעדות חזקות, הבנויות על מחזורי ענק. אלה הן מתי מעט, אולי 15 בכל הארץ. אני מדבר על 250 מסעדות, שמתוכן 230 מסעדות בקושי מחזיקות את האף מעל קו המים. אני אתקן את כבודו ואומר, שזכותנו גם להביא עובדים מומחים במקום אותם עובדים שכרגע עובדים. לעובדים המומחים האלה אנחנו נצטרך לשלם משכורת של 16,000 שקלים. אם אתה מחזיק מסעדה עם שישה עובדים, זה אומר שאתה תצטרך לשלם על שתי משמרות עוד 100,000 שקלים לחודש. כך מגיעה הקריסה.
בשנות ה-70 היו כמה ענפים: חקלאות, בנייה ועוד עשרות מקומות להעסקת עובדים, אבל לא היו מסעדות אתניות. לא היה מועסק אחד במסעדות אתניות. אני לא נגד ענף הפרחים וענף הבנייה. אני בעד לתת לכולם את מה שמגיע להם. מאז, כאשר נכנסו העובדים הזרים, מספר הישראלים בבנייה ובחקלאות ירד, אבל נוצר ענף חדש של 6,500 משפחות ישראליות, שבנויות על אותם 900 עובדים מומחים. הם המנוע המייצר את כל מה שאנחנו מדברים עליו. אנחנו נמצאים
פה היום, והמטרה שלנו משותפת: להוריד את כמות העובדים הזרים במדינת ישראל, כדי שיותר ישראלים ייכנסו למעגל העבודה. על זה אין חילוקי דעות. כאשר היו לנו מלצרים תאילנדים ועובדים מטבח ומנקים תאילנדים, אמרנו שאנו בעד שכולם ייצאו מהארץ ורק אותו מנוע, אותם אנשים בעלי יידע ייחודי שמכינים את האוכל, יישארו. אם רוצים להשיג את אותו ידע, צריך להתמחות במשך 3 שנים בחו"ל. האוצר כל הזמן אומר שהוא יינתן כספים על מנת להכשיר טבחים, אבל התמ"ת החליט שהוא יוצר 46 קורסים בתחומים אחרים. הם לא מבינים שאותו טבח יוצר עבודה לעוד 7 ישראלים. אנחנו מוכנים שעל כל טבח שיוכשר, הוא יעבוד אצלנו שנה. אנחנו מתחייבים לשלם לו מעל מה שמקבלים טבחים ישראליים. אנחנו מוכנים לקלוט את כולם, אבל שהוועדה הזו תשים סוף לסאגה הזו. היום האוצר מסובב את כולם עם כל מיני מילים יפות ופירושים שונים. כרגע אין אפשרות להוציא את הטבחים, אלא אם רוצים שהענף יקרוס. אם יש ענף שמשלם מיסים בסך 150,000,000 שקלים בשנה, תפריטו את הענף הזה. תמצאו מדינה באירופה, ותמכרו לה ענף שלם שמביא 150,000,000 שקלים. אני לא מבין את האוצר. הם יודעים שהם חוטאים לאמת, והם ממשיכים בשלהם.
יצחק גלנטי:
אני מבין את ההתרגשות שלך ואת הרצון העז שלך לעזור לאותן משפחות שמתפרנסות מזה.
רוני שטרן:
כולל משפחתי עם שבעת ילדיי.
יצחק גלנטי:
אני משוכנע, שאתה עושה את זה מתוך אמונה שלמה בדרכך. בני שסיים מנהל עסקים רצה לפתוח מסעדה אתנית כזו, אבל כאשר הוא שמע מה קורה בענף הוא הדיר את רגליו משם. אתה אומר שיש אלטרנטיבה לשלוח סטודנטים ישראלים ללמוד את המקצוע בחו"ל. מדובר היום ב-900 מומחים. לאיזו תוספת של מומחים יזדקק הענף בשנה הבאה? במקום לשלוח סטודנטים ישראליים להתמחות בחו"ל, מדוע לא יקימו בית ספר פה בארץ?
רוני שטרן:
אני לא שמעתי שאנחנו המעסיקים צריכים לפתוח קורסים. אני לא ראיתי בית ספר להכשרת עורכי דין שנפתח על ידי עורכי הדין. המדינה פותחת קורסים. לכל אחד יש את המומחיות שלו. יש אוניברסיטה, והיא מכשירה איקס אנשים בתחומים מסוימים.
ארנון וולצקי:
בית הספר המקצועי בארץ להכשרה למקצועות המלונאות והטבחות נקרא "תדמור". מי שגרם לבן שלך לחסוך 200,000 שקלים הפסד ולא להיכנס לענף הזה, זה אני. תשאל את עצמך, מדוע כאשר הוא בא עם תוכנית עסקית מסודרת ורצון לפתוח בחיפה מסעדה משמעותית וגדולה שתעסיק 70 ישראלים, הוא לא יכול היה לעשות זאת? התשובה היא מאוד פשוטה. הוא אמר, שהוא לא מסוגל לשלם שכר מומחים בסך 16,000 שקלים לאותם 6 טבחים שהוא צריך. הוא ראה שאין הכשרה בארץ של אנשים כאלה. מדוע אין הכשרה? משום שתדמור עומדת בפני קריסה. כל מערכת ההכשרה המקצועית בארץ עוברת תהליך של הפרטה, ואין לה תקציבים. לפני 3 ימים הייתי בפגישה בבית ספר פרטי בשם "בישולים". משרד התמ"ת מציע להם עבור הכשרת טבחים רק כמה אלפי שקלים בודדים. הם מעריכים את עלות ההכשרה ב-40,000 שקלים. גם אם הם מרוויחים חצי מזה, עדיין מדובר ב-20,000 שקלים. מי צריך לממן את זה? אין כסף. רביב אומר שהם מעבירים כספים, ואני מאמין לו. התמ"ת לא עושה כלום בהכשרה של ישראלים בעבודת טבחות. אמרו לנו: תכשירו אנשים מקרב דורשי עבודה. ביום הרביעי האחרון התקיים בשירות התעסוקה בתל אביב יריד תעסוקה לטבחים. הגיעו אנשים שרשומים בשירות התעסוקה כמחפשי עבודה, ושיש להם ניסיון בטבחות. באזור תל אביב רשומים 150 איש כאלה. הגיעו קרוב ל-20 איש. היינו שם 62 מסעדות. אני ראיינתי את האנשים אחד-אחד, ומצאתי כי מתוך 20 איש 17 לא
רוצים לעבוד. הגיל הממוצע של ה-3 שרוצים לעבוד הוא 55. האם זה פתרון לענף הזה? רביב אתה יודע שאני צודק, ואתה יודע שלא עושים כלום עם הכספים.
אבשלום וילן:
לפני חודשיים היה דיון בוועדת כלכלה בנושא המסעדות האתניות, כאשר הוועדה קבעה פה אחד שפונים למשרד התמ"ת לפתוח קורס לטבחים אתניים ב"תדמור". מספר המסיימים את הלימודים יוריד את מספר העובדים הזרים. לא דובר אז על 100,000 שקלים אגרה מיוחדת.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
האם זה כולל גם אתכם?
ארנון וולצקי:
בשום פנים ואופן לא. זה תולדה של הסכם בין התעשיינים לבין האוצר.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
מה איתכם? איזו אגרה יש לכם?
קריאה:
האגרה היא 5,000 שקלים לשנה פר שף.
אבשלום וילן:
נאמר שבית ספר תדמור יפתח קורסים בעידוד משרד התמ"ת, וכך ככל שיהיו יותר טבחים ישראלים לא תהיה בעיה להוציא את העובדים הזרים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
מעולה, אבל הוא לא מקיים את זה.
אבשלום וילן:
אם הוא לא מקיים, אתה לא צריך להעביר לו פה חוקים.
רביב סובול:
אנחנו תקצבנו למשרד התמ"ת מיליון שקל צבועים, אך ורק לקורסים בנושא הזה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
לאן זה הלך, לישיבות?
רביב סובול:
זה לא יכול ללכת לשום מקום. זו תקנה שצבועה אך ורק לנושא הזה. אם נראה שהם לא הרימו את הכפפה, אז אנחנו ננסה להעביר את הכסף הזה למשרד התיירות. שם ראינו שיש נכונות גדולה ללכת ולהשקיע בנושא הזה.
אבשלום וילן:
אבל רק בתדמור אתה יכול ללמד קורסים כאלה. האם משרד התיירות אחראי על תדמור?
רביב סובול:
משרד התמ"ת אחראי על תדמור.
רוני שטרן:
לפחות תכריזו על זה, שעד שלא מוכשרים ישראלים, תקפיאו את המצב. כאשר ישראלי אחד יוכשר, מומחה זר ייצר.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
זה בדיוק מה שצריך לעשות. זו בדיוק ההסתייגות שלי לחוק הזה. אני לא מתכוון להעביר את הצעת החוק הממשלתית כפי שאתם מנסחים, בלי הסתייגות שקובעת שכל עוד אין עתודה של שפים ישראלים לא מגרשים את השפים הלא ישראלים.
רביב סובול:
לא מגרשים אף אחד.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
החלטת הממשלה קובעת, שעד ה-31 במרץ מגרשים חצי מהשפים האלה מהארץ.
אבשלום וילן:
אני ישבתי איתם על המספרים לא פעם אחד. אני אומר לך, כי מבחינה כלכלית טהורה יש פה משהו לא הגיוני. צודקים שצריך להקטין את מספר העובדים הזרים, אבל זה ענף ייחודי שכולל בסך הכל 900 איש. אם לא יוצרים תשתית ישראלית, יהיה פה שוק שחור.
רביב סובול:
החוק הזה בכלל לא חל על המסעדות.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
זה לא משנה. זו לא פעם ראשונה שאתה רואה שאנו דנים בחוק שמקביל למשהו בו אנו דנים, ואנו מלבישים עליו דברים. על תיתמם.
אבשלום וילן:
כתוב בחוק, כי מי שהוא לא אקדמאי בעלי מקצועות ייחודיים יצטרכו לשלם שכר ממוצע כפול 12. זה קרוב ל-100,000 שקלים. לפני שנתיים הייתי במפעל סריגים מיוחד באופקים. ראיתי שם מומחים מהמזרח הרחוק. אני לא יודע אם הם אקדמאיים. אלה אנשים שמקבלים משכורת יפה, אבל בלעדיהם המפעל הזה לא פועל. לוקח כמה שנים להכשיר בעלי מקצוע כאלה. אני מניח שיש כמה מפעלים ייחודיים כאלה. אם אלה סוג המומחים שאתה מדבר עליהם, בגדול פגעת בתעשייה. מדובר על מומחים מיוחדים בנושאים מסוימים, שמביאים את הידע למפעלים מסוימים. אני לא מבין, מה אנו מרוויחים מזה.
רביב סובול:
אנחנו מדברים על כך, שמי שאפשר להכשיר אותו אכן יוכשר. צריך ליצור את התמריצים הנכונים למעסיקים להעסיק ישראלים. לזה נועדה האגרה הזו. זה לא פוטר את המדינה מלסייע בהכשרה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
למה אתה הולך הפוך על הפוך? למה אתה קודם מגרש ורק אחר כך מכשיר?
קריאה:
האוצר לא מוכן להשקיע בכלום.
רביב סובול:
זה פשוט לא נכון. צריך לפתוח את שני הדברים. צריך לפתוח את מקומות התעסוקה, ובשביל זה אתה צריך לצמצם את מספר העובדים הזרים. בנוסף, צריך לפתוח את האופציה בפני הכשרה. אנחנו לא יודעים להכשיר בפועל, אלא לשים כסף על הכשרה מקצועית.
קריאה:
אבל אתם יכולים לכפות על התמ"ת לעשות את זה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
האוצר מוכן להשקיע 40,000,000 שקלים לטובת ההכשרה. למה זה יספיק?
יהודה שגב:
להכשרה של 1,500 עובדים בשנה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
לאיזה ענפים, רק לתעשייה?
יהודה שגב:
לעובדי התעשייה בלבד. בתוכנית נקבע כמה זמן מכשירים, כמה דמי קיום מקבל העובד, כמה משכורת מקבל העובד, מה הקנס אם אנחנו לא מצליחים להכשיר וכו'.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
כלומר, 40,000,000 שקלים הולכים לתעשייה פרופר.
יהודה שגב:
הכל מסודר. אנחנו מסכימים, בתנאי שהתוכנית תופעל.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
מה עם הכשרה של טבחים?
רביב סובול:
נשמח להיכנס לתוכנית כזו גם עם המסעדות.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
מה עם כסף?
רביב סובול:
אנחנו נשקיע גם כסף.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
האם אתה מוכן עכשיו לשים כסף על זה?
יצחק גלנטי:
לא, הוא רוצה קודם לגרש אותם.
רביב סובול:
זה לא קשור. המסעדות לא קשורות לחוק הזה. ראשית, שמנו כבר כסף למען הכשרה של טבחים בסך מיליון שקל. כאשר משרד התמ"ת יתחיל למלא את המכסה הזו, נתקדם איתו הלאה.
יצחק גלנטי:
אבל מסתבר שמשרד התמ"ת לא עושה כלום.
רביב סובול:
תזמין הנה את משרד התמ"ת, והוא יסביר מה הוא עושה.
שושנה שטראוס:
אני נציגה של משרד התמ"ת, אבל אין לי פרטים מדויקים לגבי תוכניות הכשרה. אני יכולה לומר, שהמסעדנים אמרו בכמה פורומים שישראלים לא יכולים לבשל אוכל אתני. פה שמעתי שהם אמרו, שזה רק עניין של מחסור בהכשרה.
התמ"ת ניסה לפתוח קורסים להכשרת טבחים. הקורסים שהוסדרו ביחס עם המסעדנים, היו קורסים בני 4 חודשים. אנחנו לא מדברים על רמת מומחיות מאוד גבוהה, ואכן היו בעיות למלא את הקורסים בדורשי עבודה. רביב דיבר על מעגל קסמים. זו באמת נקודת התורפה בכל הנוגע לעובדים זרים. כאשר ישנם עובדים זרים, שעובדים קשה מאוד בשכר נמוך, המוניטין של העבודות האלה יורד. קשה להביא ישראלים לאותן עבודות. לכן, מנסים ליצור מצב של תמריצים, והכשרת ישראלים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
על זה ידובר בוועדה לעובדים זרים בניהולו של רן כהן. אנחנו מדברים פה על משהו אחר. אנחנו מדברים על כך, שהממשלה מגרשת עובדים מומחים, שאין להם תחליף כרגע, ואחר כך היא אולי תפתח הכשרה לעתודה. לדעתי, הכיוון צריך להיות הפוך. יש לכם מיליון שקלים צבועים לכשיר שפים ישראליים במסעדות אתניות. האם אתם מפעילים את הקורס במיליון שקל?
יהודה שגב:
התשובה היא לא.
שושנה שטראוס:
אני לא באתי מוכנה לנושא הזה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אז לאיזה נושא באת מוכנה?
שושנה שטראוס:
לנושא של האגרה בתעשייה. אכן נפתחו קורסים. לדעת המסעדנים, 4 חודשים זה כל הזמן שנדרש להכשיר טבח. אני יכולה לומר, שלא היו מועמדים.
אבשלום וילן:
מי אמר שנדרשים רק 4 חודשים להכשרה? בוועדת הכלכלה הם הסבירו, שלוקח 3-5 שנים להכשיר למומחיות. אני יושב 9 שנים בוועדת כספים ובוועדת כלכלה. כל שנה מגיע אלינו תקציב הכשרה מקצועית כאשר הוא מקוצץ. אנו מנהלים קרבות אדירים, ועכשיו התבשרנו שנתנו לתמ"ת מיליון שקלים. גם אני חושב שצריך לטפל בנושא של העובדים הזרים, אבל תנו הכשרה מקצועית למקצועות הספציפיים. בשביל זה קיימת מדינה. כמה יש לכם השנה להכשרה מקצועית כוללת? מדוע סגרו את רוב מרכזי ההכשרה המקצועית? מצפים שבאופן פרטי ייפתחו מרכזי הכשרה. אחוזי האבטלה עולים, ואנשים יורדים מהארץ. למה מה שטוב לשוויץ ולגרמניה, שמכשירות אנשי מקצוע, לא טוב לנו? אני אומר לך, אדוני היושב ראש, אסור לנו לתת לסעיף כזה לעבור, עד שלא נראה כמה הולך להכשרה מקצועית. אז זה יהיה הגיוני. מה אנחנו עושים היום? מגדילים את האבטלה, פוגעים בתעשייה ומחכים לאיזה שוק חופשי. גם באמריקה זה כבר לא עובד. איפה שיש כשלי שוק, צריך להתערב. אצלנו הזניחו לחלוטין את כל הצד הזה של המשוואה, וגורמים נזק אדיר למשק הישראלי. על מה מדובר פה? 40,000,000 שקלים במאקרו. לא ראיתי אחד מאגף התקציבים באוצר, שיבוא לכאן ויעשה את החישוב במאקרו ברצינות. הכל זו אידיאולוגיה בגרוש, שלא נכונה מתמטית. תמיד שיש פרדיגמה כלכלית, כל האוניברסיטאות מדקלמות אותה. ההצעה הזו מבחינה כלכלית טהורה איננה נכונה, ולכן אנחנו כוועדת כספים לא צריכים לאשר אותה.
חנניה אזולאי:
אני רוצה לדבר על הנושא של הכשרת עובדים. לפני 10 שנים הכנו תוכנית עם האגף להכשרה מקצועית, על מנת להכשיר מנהלי עבודה באגף הפרחים. מאז ועד היום אנו במשא ומתן. גם לפני מספר חודשים משרד החקלאות תמך בהצעה הזו, וביקש ליישם אותה. פנינו לבן משה שלום, שהוא אחראי על האגף להכשרה מקצועית, אבל עד היום לא קיבלנו התייחסות. רפול, ז"ל, יעקב צור ושמחון, כולם תמכו אבל האוצר לא היה מוכן להשקיע. מה כן? אגרות כן, מיסוי כן, להקשות כן. פעם אחת חייבים לעשות מהלך הפוך. קודם הכשרה למען קליטת ישראלים, ורק אחר כך העונשים. היום אתם אמנם צובעים את הכסף, אבל ברגע שהוא לא מנוצל הוא נשאר בקופת המדינה. רן כהן העביר חוק של 5,000,000 שקלים לסיוע בחקלאות, ועד היום זה לא מיושם. חייבים פעם אחת ולתמיד להסדיר את הנושא הזה.
רן כהן:
אגב, היתה התחייבות של משרד החקלאות ומשרד האוצר, להציג את הפיילוט של ה-5,000,000 שקלים בתחילת המושב הזה. היום אנחנו נמצאים יום לפני תום המושב, ועוד לא הציגו זאת.
אבשלום וילן:
מעבירים חוק היסטורי של השתלת איברים, הרבנים אישרו, ועומד שר האוצר ומכשיל חוק על 5,000,000 שקלים. מדובר בכסף למכן הסברה, כי בלי שהציבור יידע לא יקרה כלום. זה לא משנה אם אנו מדברים על דתיים או חילוניים, להרבה אנשים יש פחד. דרך מסע הסברה ניתן לשכנע אותם, למה אין מה לחשוש מתרומת איברים. אין בושה לשר האוצר במדינת ישראל. על זה הוא מתעקש, על נושא של הצלת חיים שעומד בקונצנזוס כללי. זה מראה לך, שסדרי העדיפויות הם לא נכונים. אחרי שהוועדה ישבה שנה וחצי והגיעו להסכמה פה אחד, הוא בא ודורס אותו בצורה גסה.
רן כהן:
על חוק ממשלתי ולא פרטי.
יצחק גלנטי:
הם הרוויחו 5,000,000 שקלים. הציבור לא צריך לדעת, מה מותר ומה אסור. חסכו 5,000,000 שקלים.
רביב סובול:
המסע הזה עובד, והוא עובד יותר טוב אפילו. במקום לבזבז כסף על מודעות, עושים את זה דרך העיתונאות עצמה.
רן כהן:
בזה אתם טועים.
יצחק גלנטי:
יותר טוב מפה לאוזן.
אבשלום וילן:
כאשר האוצר רצה להעביר את התוכנית הכלכלית, הוא לקח משרד פרסום במיליון דולר ועשיתם מסע פרסום על מנת להסביר את התוכנית הכלכלית. למה עשיתם את זה? לא היו חסרות כתבות של כל המדורים הכלכליים.
רביב סובול:
המסע הזה לא עלה 50,000,000 שקלים.
יצחק גלנטי:
דובר על 5,000,000 שקלים ולא על 50,000,000 שקלים.
רביב סובול:
ל-10 שנים.
יצחק גלנטי:
אם תחשב את זה ל-100 שנה, תגיע לסכום גדול יותר.
אבי ברק:
אני רוצה לרגע לעזוב את הסושי ואת הפרחים, ולחזור לעניין של התעשייה. בתעשייה יש היום היתרים ל-1,100 עובדים מתוך 365,000העובדים הקיימים בתעשייה. 1,100 זה המספר לאחר ההפחתה מ-1,400. אם לא נעצור את זה, בשנה הבאה יאושרו רק 700 עובדים ובשנת 2010 יהיו אפס עובדים.
המפעלים צריכים להגיש בקשה פרטנית לגבי כל אחד לוועדה מיוחדת, שמורכבת מפקידי משרד העבודה, משרד התמ"ת, בודקת אחד-אחד ומאשרת רק במקרה שאכן מדובר בבעל תפקיד חיוני, שאין ישראלים לביצוע התפקיד הזה ושהתועלת שמביא העובד הזר עולה על הנזק. הסכמנו שזה יהיה שכר גבוה, 50% משכר המינימום. היום אנחנו צריכים לשלם 5,000 שקלים משכורת בסיס לעובד זר, ולא 3,800 כמו שכר המינימום. זה יוצר בעיות במפעלים, זה יוצר אפליה, אבל הסכמנו לזה מתוך המטרה שלא לתת למעסיקים את ההזדמנות לקחת עובד זר בזול ולהתאמץ יותר. במקביל, בנינו את תוכנית ההכשרה ביחד עם המעסיקים כולם. לצערי, לא כל כך ביחד עם התמ"ת, שלא רצה להוציא את המונופול הזה מידיו. בנינו תוכנית הכשרה מסודרת ומאורגנת עם גיבוי כספי, וקיבלנו את האישור. כרגע עוצרים לנו את התקציב, וההורדה נמשכת.
מתוך ה-1,100 ישנה קבוצה אחת של עובדים שאנחנו יכולים להכשיר אותה. ישנה קבוצה אחרת שאחנו לא מתכוונים להכשיר, כי אף אחד לא יכשיר בארץ אנשים למקצועות שלא באים אליהם, בורסקאות וכו', או למקצועות שאין סיכוי ללמד אותם בארץ, כמו מבלטנים. בסך הכל יש כמה מאות בארץ, ולומדים את זה רק בחו"ל במשך 3 שנים. ביקשנו שישאירו לנו 400 איש כדי שנוכל להמשיך את המקצועות האלה בלבד. הם אמרו לנו: אנחנו רוצים להגיע לאפס עובדים, ולכן תשלמו כפול מהשכר הממוצע, חצי מזה יהיה לצורך האגרה, 84,000 שקלים, שתוחזר בצורה של תמיכה. אני לא מאמין שנקבל את ה-40,000,000 שקלים בתקופה הקרובה, והתוצאה היא שבשנה הבאה נצטרך להוריד לחצי את מספר העובדים הזרים, עם כל המשמעות שיש לזה על מקומות העבודה ועל כמות הישראלים.
יצחק גלנטי:
קודם דיברת על 400 מבלטנים.
אבי ברק:
אני דיברתי על מספר עובדים במקצועות, שאין סיכוי להכשיר אותם בארץ. המינימום שאותם לא נוכל להכשיר, זה 400 עובדים. אנחנו מבקשים להשאיר את ה-400 העובדים האלה במחיר של 5,000 שקלים לחודש. עם כל היתר אין לנו בעיה. אם תתנו לנו את התקציב, אנחנו נצליח להכשיר אותם. מדובר על עיבוד שבבים וריתוך. הכשרה לעיבוד שבבי אנחנו עושים גם בלי התקציב, למרות שזה עדיין לא כל כך הולך. לגבי ריתוך זה קצת יותר קשה, כי אנשים לא יבואו ללא דמי קיום.
רן כהן:
למה אי אפשר ללמוד את המבלטנות?
אבי ברק:
כי אין מי שילמד את זה בארץ. טקסטיל היה אפשר, אבל היום אי אפשר וגם לא כדאי. שנקר נסגר, ולא לומדים יותר טקסטיל. עוד שנתיים-שלוש גם לא יהיה צורך באנשי טקסטיל. מבלטנות ועוד כמה מקצועות בתחום המתכת, אלה מקצועות שלא מלמדים אותם בארץ כי לא כדאי. יש מספר מקצועות, שישראלים לא יבואו אליהם או שישראלים לא יקבלו פה הכשרה. אנחנו מדברים על 400 איש מתוך תעשייה של 400,000 איש.
בנוגע לאגרה, אני חושש שאנחנו נמשיך לעמוד בהתחייבות החתומה ולהוריד את מספר העובדים הזרים, לא נקבל שום תקציב ולא יהיו לנו במקומם עובדים ישראלים.
אבשלום וילן:
אני לא מבין את שני הצדדים של המשוואה. אם אתה הולך בתהליך שבו אתה מכשיר את הישראלים ומקטין היתרים, יש בזה היגיון.
אבי ברק:
זה מה שאני רוצה.
אבשלום וילן:
אז מה ההיגיון לרדת למינימום, ולהגיד: אני מוכן לשלם אגרה בסך 84,000 שקלים, ותחזיר לי את זה חזרה בדרך עקיפה.
יהודה שגב:
הסברנו את זה לפני שהגעת, ואני אסביר את זה שוב. אנחנו הסכמנו עם האוצר על תוכנית שלושה שלבים. בשלב הראשון יורדים לאפס עובדים זרים. בשלב שני אנו מקבלים חלק מהאגרה חזרה, על מנת לתמרץ את התעשיינים לקלוט עובדים ישראלים. בשלב השלישי אנחנו מכשירים עובדים לאותם מקצועות שאבי דיבר עליהם. הסכמנו איתם על שלושת השלבים, אבל יש דבר אחד שלא מבוצע - לא יודעים להעביר את הכסף. אנחנו מאשרים את כל מה שכתוב בהצעה, אבל אנחנו מבקשים שיפעילו את זה כאשר הם יממשו את הסיכום שהם חתמו עליו. שיעבירו לנו את הכסף, אנחנו נעביר אותו למפעלים, אנחנו נזיע על מנת להביא את האנשים, אבל שיעמדו בהסכמים. אני בא מתל אביב כדי לבקש שיעמדו בהסכמים.
רן כהן:
תשבו עם שר התמ"ת. זה התפקיד שלו.
יהודה שגב:
ישבנו עם שר התמ"ת ועם מנכ"ל משרד התמ"ת, והם אמרו לנו שיהיה בסדר.
יצחק גלנטי:
רביב, מדוע הכסף מתעכב ולא מועבר?
רביב סובול:
הכסף לא מתעכב. על מנת להעביר את הכסף מתקציב המדינה להתאחדות התעשיינים, על מנת שתוכל לממש את כל האופרציה שסוכמה, צריך פטור ממכרז. אנחנו הקמנו ועדת מכרזים משותפת של אגף החשב הכללי עם משרד התמ"ת, על מנת לייצר את אותו פטור ממכרז ולהצליח לחתום על ההסכם.
יצחק גלנטי:
כמה זמן הבירוקרטיה הזו נמשכת?
יהודה שגב:
מנובמבר 2006.
יצחק גלנטי:
באיזה שלב הוועדה נמצאת?
רביב סובול:
ועדת המכרזים הוקמה לפני שלושה חודשים.
אבשלום וילן:
למה רק שנה וחצי אחרי שנחתם ההסכם הקימו את הוועדה?
רביב סובול:
כי היו הרבה נשמות טובות שניסו לסכל את ההסכם הזה.
אבשלום וילן:
אבל אני מבין, שההסכם הזה טוב לכם וגם טוב להם.
רביב סובול:
נכון. משרד התמ"ת לא היה שמח להיכנס לעסק הזה ולהעביר את השליטה שלו על ההכשרה המקצועית למישהו אחר, ולקח הרבה זמן עד שהשתכנעו שם להיכנס לתהליך הזה ולהסכים להקמת הוועדה.
יצחק גלנטי:
עוד כמה זמן נחוץ על מנת שאפשר יהיה להעביר את הכסף?
רביב סובול:
זה ייקח עוד כמה חודשים. אם נראה שזה לא זז, אנחנו ננסה למצוא שיטות אחרות להצליח להעביר את המהלך הזה, גם אם זה יגרום לכך שהוא יעלה יותר כסף כי עוד גורמים שירצו לעשות תהליך דומה.
יצחק גלנטי:
אם זה ייקח עוד כמה חודשים עד שזה יקרום עור וגידים ואפשר יהיה להעביר את הכסף, האם לא ניתן בינתיים לעכב את הוצאת העובדים הזרים מהמערכת?
קריאה:
או את התשלום.
יצחק גלנטי:
את אותו פסק זמן שאתה לוקח, תן להם.
רביב סובול:
צריך להבין, שהחקיקה הזו מדברת על סוף התהליך, משהו שייכנס לתוקף בשנת 2010 כרגע אנחנו מכינים את התשתית החקיקתית למהלך של תחילת שנת 2010.
יצחק גלנטי:
ועד אז יוציאו את העובדים הזרים, או ישלמו קנס עליהם.
רביב סובול:
קנס לא משלמים.
יצחק גלנטי:
אני מתכוון להיטל.
רביב סובול:
המטרה היא, כן להעביר את המהלך הזה. זה נכון שהוא נתקל בקשיים, אבל אנחנו נעשה אותו.
רוני שטרן:
אנחנו בענף המסעדנות משלמים כבר שנתיים משכורת של 8,000 שקלים לכל עובד על מנת לקבל ויזה. יש עשרות אלפי טבחים במדינת ישראל שמרוויחים רק 4,000 שקלים או 5,000 שקלים, ואף אחד מהם לא בא לענף שלנו. זה אומר דרשני.
לגבינו המצב חמור יותר. אנחנו היינו אמורים להיות מקוצצים מ-900 ל-500 עובדים בראשון לינואר האחרון, כאשר בראשון לינואר הקרוב כבר להיות עם אפס עובדים. כלומר, החרב אצלנו כבר חותכת. אנחנו נמצאים כרגע בשלב של בג"צ, ובגלל זה עוד לא גרשו עובדים והרסו את הענף. אנחנו צריכים את העזרה של המחוקקים, שיעבירו מסר שעושים פה דברים לא ראויים ולא נכונים. אנחנו משלמים 150,000,000 שקלים מיסים בשנה. זה חלק מתקציב מדינת ישראל.
אבשלום וילן:
זה חלק מההכנסות ולא מהתקציב.
ארנון וולצקי:
אני רוצה להגיב לדבריה של עו"ד שטראוס. אנחנו לא טוענים, שישראלים יכולים להכין אוכל במקום הטבחים הזרים. העובדה שאת או אשתי מסוגלות לקחת אגרול קנוי ולשים אותו בשמן עמוק, עדיין לא הופכת אתכן לטבחיות אתניות. אנחנו כן אומרים, שבמידה והמדינה חושבת אחרת שתוכיח את זה. אם היא תוכיח את זה, אנחנו לא נמנע את החלפת הטבחים הזרים בטבחים ישראלים שעברו הכשרה.
תהליך ההכשרה שנבנה עם תדמור מבוסס על 6 חודשי הכשרה ועוד 6 חודשי סטאז' ולא 4 חודשים, עו"ד שטראוס. אל תכניסי לנו מילים לפה, שאינן נכונות. יש במדינת ישראל עוד 100 טבחים זרים שלא עובדים במסעדות, אלא אצל יהלומנים הודים. בחברות קבלניות שעושות פרויקטים, כמו פרויקט הרכבת הקלה, יש גם כן טבחים זרים. למה? כי הזרים האלה לא יכולים לאכול את האוכל שהישראלים מכינים.
רביב סובול:
אני מניח, שהיהלומנים ההודים יוכלו לשלם פעמיים השכר הממוצע.
ארנון וולצקי:
לא נכון. לא מוטלת עליהם חובה לשלם שכר מינימום של 8,000 שקלים. יש פה משחק כפול. אנחנו קטנים וחלשים, ואנחנו לא מסוגלים להגיע לאותם הישגים שגורמים אחרים שמקבלים את הטבחים מסוגלים. אני מתחייב, שאין מצב בו בגלל טבח הודי לא מועסק ישראלי. עם זאת, אני יכול לומר כי על כל אחד מהטבחים המועסקים אצלנו מועסקים 7 ישראלים.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני רוצה לסכם את הישיבה. ברור שהדיון תם ולא נשלם. אנו נתכנס גם בפגרה בנושא הזה. אנחנו לא נצביע היום על ההצעה הממשלתית.
רן כהן:
סטס, לא צריך להצביע אבל צריך להודיע למנכ"ל משרד ראש הממשלה, שהוועדה המשותפת הזו לא תמשיך לחוקק את החוק הזה עד שלא נקבל תוכנית משביעת רצון להכשרה מקצועית.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
למה אתה מתייחס למנכ"ל משרד ראש הממשלה?
רן כהן:
כי זה אומר ככה וזה אומר ככה. מי אחראי לזה? שר האוצר-לא. שר התמ"ת-לא. צריך גורם שמארגן את כל משרדי הממשלה. אי אפשר שהכנסת תהיה חותמת גומי. אגב, אני בעד האגרה. אני נגד זה שיעסיקו עובדים זרים במקום ישראלים, אבל צריך שזה יהיה מותנה בהכשרה.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
זו ההחלטה של הוועדה. אנחנו פונים למנכ"ל משרד ראש הממשלה, להטיל את כל כובד משקלו על כך שיופעלו תוכניות הכשרה לפני שמגרשים עובדים זרים.
רביב סובול:
צריך לפנות למנכ"ל משרד התמ"ת ולא למנכ"ל משרד ראש הממשלה.
רן כהן:
גם וגם.
היו"ר סטס מיסז'ניקוב:
אני לא פונה למנכ"ל משרד התמ"ת, כיוון שמנכ"ל ראש הממשלה הוא גורם מאחד, והוא יידע מאיפה לקחת כסף ולאן להזרים אותו. אנחנו קוראים לממשלת ישראל, לא לגרש ולא להפעיל שום תוכנית לגירוש עובדים זרים מקצועיים, לפני שמופעלות תוכניות להכשרת עתודה ישראלית מתאימה לאותם מקצועות. אנחנו נמשיך לעבוד גם בפגרה. תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 16:00