פרוטוקול ועדה

הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן מושב שלישי פרוטוקול מס' 524 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שלישי, ג' בניסן התשס"ח (8 באפריל 2008), שעה 10:00 סדר היום: תקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ז-2007 נכחו: חברי הוועדה: דוד רותם – היו"ר מוזמנים: מיכל כהן – עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים לאה רקובר – עו"ד, היועצת המשפטית, הנהלת בתי המשפט ייעוץ משפטי: תמי סלע מנהלת הוועדה: דורית ואג קצרנית: יפעת שפרכר תקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ז-2007 היו"ר דוד רותם: תקנות בית הדין לעבודה (אגרות). תמי סלע: עברנו על הנוסח כפי שמונח על שולחן הוועדה. הגענו לנושא של דיון מהיר. התחלנו לדון בנושא הזה. לאה רקובר: אם אנחנו מכניסים את המנגנון של החזר אגרה, כשהאגרה שתישאר בבית משפט היא אגרה בסכום נמוך, אז המשמעות המעשית של התוספת הזאת לא תהיה גדולה. צריך לזכור שבתי הדין לעבודה עובדים בכמויות אדירות של תיקים. אנחנו בנינו את התקנות בדרך כזאת שברגע שיש סוג עניין נקבעת לגביו אגרה. אם זה סוג עניין כספי נקבעת אגרה בשיעור אחוז אחד. אם אני מוחקת את תקנה 5א אני לא ממעטת את הדיון המהיר. היו"ר דוד רותם: זה לא נמחק. זאת לא פשרה ולא בוררות. זה פסק דין של הרשם. לאה רקובר: אנחנו נכניס אותם לרשימת העניינים לפי 5, זאת אומרת שהם ישלמו אגרה מראש ויהיו זכאים להחזר. היו"ר דוד רותם: מדובר באנשים מסכנים. אני לא רוצה החזרים. תמי סלע: למה להעביד את המערכת פעמיים? כמעט אין מצב שהם עוברים לדיון מהיר. בדרך כלל הם נגמרים תוך דיון אחד. היו"ר דוד רותם: תפטרי אותם מאגרה. תשאירי אותם פטורים מאגרה. לאה רקובר: אני חושבת שזה לא נכון לפטור. היו"ר דוד רותם: בית הדין לעבודה הוקם בשביל התיקים האלה. אין פה נציגי ציבור, אין פה בזבוז זמן, אין פה משחקים. לאה רקובר: אם מדברים על אחוז אחד זה 200, ואם מדברים על חצי אחוז זה 100 שקלים. צריך לקבוע אגרת מינימום. נשאיר את אגרת המינימום של 120 שקל. היו"ר דוד רותם: על התביעות האלו זה נורא ואיום. אלו תביעות של אנשים קשיי יום שמגיעים לבית הדין אחרי שעשקו אותם כל כך הרבה זמן ולא שילמו להם את מה שמגיע להם. לאה רקובר: האגרה של 58 שקלים זה פחות מהוצאות הנסיעה שלו לבית הדין. היו"ר דוד רותם: לבית הדין אין הוצאות על התביעות האלו. לאה רקובר: בוודאי שיש לו הוצאות. 500 שקלים יורדים מהמדינה ברגע שפותחים תיק. היו"ר דוד רותם: זה חלק מהשירותים שהמדינה צריכה לתת לאזרח שלה. לאזרח המסכן הזה תוותרי על 57 שקלים. לאה רקובר: אם אנחנו משאירים את התיקון אנחנו נגביל אותו לאגרת מינימום. היו"ר דוד רותם: אני מציע שלדיון מהיר תגבו 60 שקלים מינימום. נניח שהגשתי בקשה לתיקון כתב תביעה, אישרו לי את התיקון ואני לא מתקן. למה את רוצה ממני אגרה? אני מגיש בקשה לתקן. מיכל כהן: התביעה תלויה ועומדת. היו"ר דוד רותם: כתוב שאני צריך לשלם את זה בתוך 10 ימים מהמועד שהותר התיקון. זה צריך להיות מהמועד שהוגש התיקון. מיכל כהן: אנחנו רואים חשיבות בהקפדה על אחידות. היו"ר דוד רותם: אם לא תגישי כתב תביעה מתוקן כתב התביעה המקורי עדיין עומד. לאה רקובר: למה אתה חושב שאדם שהגיש בקשה לבית המשפט לתיקון כתב תביעה יכול לעשות שבת לעצמו? היו"ר דוד רותם: למה את חושבת שזה צודק שאני משלם מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס קנייה ומכס וכשאני רוצה פעם אחת שהמדינה תנהל לי משפט היא מבקשת ממני לשלם על זה בנפרד? לאה רקובר: זאת שאלה כללית שנוגעת לאגרות. תמי סלע: את אומרת שעל הבקשה לתיקון כתב תביעה מגיע לשלם אגרה. לאה רקובר: זה מובן מאליו שאדם שהגיש בקשה ומתקן גם צריך לשלם. היו"ר דוד רותם: שישלם את האגרה כשהוא מתקן. פה הוא לא תיקן. מיכל כהן: למה 10 ימים ממועד ההגשה? היו"ר דוד רותם: זה יהיה עם ההגשה. ברגע שהוא מגיש כתב תביעה מתוקן הוא ישלם את האגרה. ב8(ב) יש בלבול. אתם התכוונתם שאם הגשתי תביעה על 100 אלף שקל ואחרי שנה אני רוצה להעלות אותה ל200 אני אצטרך לשלם עליה יותר. את המילים "על ההפרש כאמור" צריכים למחוק. לאה רקובר: נניח שאני רוצה לתקן את סכום התביעה ל200 אלף שקל. אם הייתי מגישה את הסכום המקורי במועד, אז התביעה שלי לא הייתה 200 אלא 180. אני לוקחת את ה180, מפחיתה את ה100 ששילמתי.. היו"ר דוד רותם: אני הגשתי תביעה על 100 אלף שקל. עכשיו אני רוצה לתקן ל200. סכום התביעה המקורי שלי שווה היום 150. אני לוקח את ה100, מצמיד אותו ומשלם על ההפרש בין 150 ל200. אני רוצה להוריד את המילים "על ההפרש כאמור". לאה רקובר: בסדר. היו"ר דוד רותם: סעיף 9. האם ברור לכם שיכול להיות מצב שהאגרות יורדות? לאה רקובר: בגלל זה יש שינוי ולא עלייה. מעדכנים פעם בשנה. במשך שנה המדד לא יורד בדרך כלל. תמי סלע: סעיף 11(ג)(1) מדבר על מצבים שנותנים פטור. אנחנו מבקשים להוסיף את בית משפט. היו"ר דוד רותם: בסדר. תמי סלע: יוצא שעל ערעור של דיון מהיר, שזה פסק דין של בית דין אזורי שהוא ברשות ערעור, האגרה תהיה 300 שקל. מיכל כהן: כמו ערעור לבית משפט לתביעות קטנות. תמי סלע: פה זה צריך להיות 150. מה שנשאר ב150 זה תביעה של עובד מול קופת גמל. ב24א(2) ו(4) זה עובד מול ארגון עובדים. גם זה מוצדק שיהיה בנמוכים יותר. לאה רקובר: את פרט 8 צריך להעביר לפטורים. אלה האנשים הכי מסכנים שהמעבידים מתעללים בהם. היו"ר דוד רותם: את העניין של התביעות בדיון המהיר צריך לתקן. תמי סלע: יש הוראת מעבר והוראת תחולה. אין פה כרגע מועד. מה המועד שאתם רוצים? לאה רקובר: אני מבקשת שזה יהיה ב-1 בספטמבר. היו"ר דוד רותם: אין בעיה. מי בעד התקנות? ה צ ב ע ה בעד – פה אחד התקנות אושרו. הישיבה ננעלה בשעה 11:00