פרוטוקול ועדה
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 432
מישיבה משותפת של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות והוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים
יום שלישי, ג' בניסן התשס"ח (08.04.2008), בשעה 10:00
סדר היום:
הצעה לסדר היום (דיון מהיר) בנושא: הסכנה לסגירת מרפאת "רופאים לזכויות אדם" בתל אביב, של חבר הכנסת רן כהן
נכחו:
חברי הוועדה:
יצחק גלנטי – יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
רן כהן – יושב-ראש הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים
אריה אלדד
מוזמנים:
חה"כ אלי אפללו
ד"ר מיכאל דור – ראש אגף רפואה כללית, משרד הבריאות
מיקי צודקביץ – מתמחה במינהל הרפואה, משרד הבריאות
עו"ד שי סומך – מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
עו"ד טלי שטיין – לשכה משפטית, משרד המשפטים
יאיר זילברשטיין – רפרנט רווחה, משרד האוצר
רביב סובול – סגן ממונה על התקציבים, משרד האוצר
יוסי אדלשטיין – מנהל אכיפה וזרים, משרד הפנים
עו"ד שרה שאול – לשכה משפטית, משרד הפנים
ד"ר בלהה קאופמן – חברת הנהלה, רופאים לזכויות אדם
הדס זיו – מנכ"לית רופאים לזכויות אדם
מיכאל בבלי – נציג האו"ם לפליטים
מיכל לוי – עובדת סוציאלית ב"מסילה", עיריית תל אביב
סיגל רוזן – מוקד סיוע לעובדים זרים
יהודה עליאש – הממונה על התקציבית ומנהל שיווק ופרסום, קופת חולים מאוחדת
משה מאירי – מנהל שיווק פרסום וקובץ מבוטחים, קופת חולים מאוחדת
דני פייגה – מנה מחלקת גבייה, מכבי שירותי בריאות
דר' אבי הסנר – סגן מנהל בית החולים, מרכז רפואי איכילוב
רן צפריר – מנהל משרד קבלת חולים, מרכז רפואי איכילוב
הדס זיו – מנכ"לית רופאים לזכויות אדם
רן כהן – רופאים לזכויות אדם
ד"ר עדיה ברקאי – רופאים לזכויות אדם
ליבי פרידלנדר – רופאים לזכויות אדם
ד"ר אילן גל – רופאים לזכויות אדם
אייר בלומברג – רופאים לזכויות אדם
נועה קאופמן – רופאים לזכויות אדם
נילי פעילן-רמו – רופאים לזכויות אדם
עימאן אגבריה – רופאים לזכויות אדם
ענבר חורש – רופאים לזכויות אדם
עו"ד עינת גבע דנין – מחלקה משפטית, ההסתדרות הרפואית
מוריה אשכנזי – יו"ר הסתדרות האחיות
אבי גור – ארגון ההורים הארצי
אבי סלומה – יו"ר אנשי"ם
מנהלת הוועדה: וילמה מאור
רשמת פרלמנטרית: מיטל בר שלום
הצעה לסדר היום (דיון מהיר) בנושא: הסכנה לסגירת מרפאת "רופאים לזכויות אדם"
בתל אביב, של חבר הכנסת רן כהן
היו"ר יצחק גלנטי:
שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. אני מעביר את רשות הדיבור לחה"כ רן כהן.
יו"ר הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים רן כהן:
אדוני היו"ר, ביקשתי שהישיבה הזו תהיה ישיבה משותפת עם הוועדה לעובדים זרים, שיש לי הכבוד לעמוד בראשה. אני יכול לספר לך ולכל האורחים, שלפני חודשיים-שלושה היו לי שני ביקורים בלב תל אביב, ברחוב מטלון ובשאר המקלטים בהם מתאכלסת אוכלוסיית הפליטים לסוגייה. בתום הסיור הראשון הזמין אותי הפעיל רן כהן, לבוא ולבקר במרפאה של הרופאים למען זכויות אדם. בביקור הזה ראינו צפיפות עצומה של פליטים אפריקנים, שמקבלים שם טיפול. התביעה של הרופאים האלה, שעושים את הכל בהתנדבות, היתה שהמדינה תיקח את האחריות על הטיפול הרפואי לאנשים הללו, כמו שהיא מחויבת. הדבר השני שנאמר לנו הוא, שבראשון לאפריל המרפאה הזו חייבת להיסגר כיוון שהשכירות באותו מקום מסתיימת.
היו"ר יצחק גלנטי:
הראשון באפריל כבר היה.
רן כהן – רופאים לזכויות אדם:
אנחנו עדיין באותו מקום. המרפאה נסגרה עוד לפני. המקום קיים, אבל המרפאה נסגרה מסיבה אחרת.
יו"ר הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים רן כהן:
מכל מקום, אני בו במקום פניתי לאנשי משרד הבריאות, וביקשתי שהם ייקחו אחריות על הטיפול הרפואי באנשים הללו. ביקשנו גם שיימצא מקום חלופי, כדי שהמרפאה הזו תוכל לפעול במקום אחר. פנינו גם לעיריית תל אביב בעניין הזה. לדאבוני הרב, שום דבר לא נעשה, ועוד מעט נשמע מה קורה עם המרפאה הזו.
לפני שבועיים בדיוק קיימה הוועדה שלי דיון בנושא הזה, וקיבלנו שם מידע מד"ר דור, שאומר שמשרד הבריאות בנה תוכנית על מנת לתת מענה ל-10,000 מבקשי מקלט, מבקשי עבודה מסתננים, מבקשי פליטות. הדרישה של משרד הבריאות היא לקיים את זה בעלות של 42,000,000 שקלים. למיטב ידיעתי, הדרישה הזו הועברה גם למשרד האוצר וגם למשרד ראש הממשלה. לא ניתנה תשובה, כי זה נעשה יום לפני כן. הוועדה סיכמה את הדיון בכך שהיא החליטה לפנות למנכ"ל משרד ראש הממשלה, למנכ"ל משרד האוצר ולמנכ"ל משרד הבריאות, ולבקש מענה לדרישה של משרד הבריאות לפני היום הזה. ביקשנו, שבישיבה הזו ישתתפו המנכ"לים של המשרדים הללו כדי שיתנו לוועדה ולכנסת את התשובות. אני לא רואה כאן אף אחד מהמנכ"לים. אני מבין מד"ר דור, שפרופ' ישראלי היה צריך לבוא לכאן אבל הוא יגיע לישיבה הבאה בשעה 11:00. זה נראה לי לא ראוי ולא נכון, שכאשר ועדה מזמינה מנכ"ל בסוגיה הומניטארית ואקוטית אין תשובה.
היו"ר יצחק גלנטי:
הטיעון יהיה התרגיל.
יו"ר הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים רן כהן:
זה תרגיל על הכנסת. הדבר הזה בלתי נסבל. בינתיים המצוקה של האנשים הללו היא גדולה מאוד. אני בטוח, שהסכנה היא קודם כל לאנשים הללו, שהם אורחי מדינת ישראל. לא יכול להיות שהם לא יקבלו את הטיפול הרפואי האלמנטארי.
פעם שעברה נמסר לנו, שלאחר שהמרפאה של רופאים לזכויות אדם נסגרה, היתה הפניה לאיכילוב, וולפסון ובתי חולים אחרים, ששם העומס על חדרי המיון הוא גדול. בנוסף, גם שם לא ניתן כל הטיפול שצריך להינתן, כי יש מגבלה בסוגיה הזו. זה מה שאני יכול לומר עד כה. כדאי לשמוע מארגונים לזכויות אדם, מה מצב המרפאה ומה מצב המטופלים. הייתי רוצה לשמוע ממשרד האוצר ומשרד הבריאות, תשובה לגבי מימון הטיפול הזה.
היו"ר יצחק גלנטי:
אני הייתי מבקש מהרופאים לזכויות אדם להתמקד בשני דברים עיקריים. השאלה הראשונה היא, כמה מטופלים נמצאים היום בסיכון כלפי עצמם. שאלה נוספת היא, האם אותם מטופלים אינם מהווים סכנה לציבור הרחב דרך מחלות מדבקות. הבעיה היא לא רק לגבי העובדים עצמם, אלא באיזו מידה סגירת המרפאה הזו, גם אם היא תהיה זמנית עד למציאת פתרון, היא מהווה סכנה לבריאות הציבור הרחב.
רן כהן – רופאים לזכויות אדם:
אם מדברים על פליטים ומבקשי מקלט בלבד, אני יכול לומר שבישראל שוהים 7,000 פליטים, כאשר מתוכם 2,000-3,000 בתל אביב. צריך לזכור, שהיום מדינת ישראל מרחיקה הרבה מאוד פליטים צפונית לחדרה ודרומית לגדרה.
היו"ר יצחק גלנטי:
שם זו לא מדינת ישראל.
רן כהן – רופאים לזכויות אדם:
אם היתה להם נגישות לשירותי בריאות במרכז, היום גם את זה אין להם בצפון או בדרום. המרפאה מטפלת גם באוכלוסייה של מהגרים, מהגרים חוקיים שהביטוח מתנער מאחריות כלפיהם, או עובדים לא חוקיים שמגיעים. בסך הכל יש במרפאה 20,000 תיקים רפואיים.
היו"ר יצחק גלנטי:
אבל לא כולם מהווים סכנה לעצמם ולציבור.
רן כהן – רופאים לזכויות אדם:
לא. אני רוצה להבהיר, כי פליטים ומבקשי מקלט לא מביאים איתם מחלות מסוכנות מארצות המוצא. המחלות שהם נדבקו בהם, כמו אבעבועות רוח וחצבת, אלה מחלות שהם נדבקו בהן בישראל. יש גם מקרים של שחפת. מבחינת סכנה, ראוי שמשרד הבריאות ידבר. אני חושב, שכאשר לא מטופלים אנשים וכאשר יש מחלות מדבקות כמו אבעבועות וחצבת, זה בהחלט בעייתי גם לציבור הרחב. כאשר אנשים לא מטופלים במחלות מדבקות, זה בהחלט בעייתי גם לציבור הרחב. בתוך הקבוצה הזו יש גם נשאי H.I.V, אבל זו מחלה המידבקת רק בדרכים מסוימים. גם הנשאים האלה לא מטופלים.
אריה אלדד:
אני עסקתי בשאלה הזו לפני שבוע, כאשר ניסיתי לבדוק מדוע יש פערי דיווח בין משרד הפנים והמוסד לביטוח הלאומי בנושא העובדים הזרים. מסתבר שקובצי המידע של אחד לא מדבר עם השני. המוסד לביטוח הלאומי אומר, שאם משרד הבריאות או משרד האוצר ירצו נתונים שיבוא ויבקשו. אין תקשורת ישירה. למה זה נוגע לעניינו? משום שיש הרבה מאוד עובדים זרים בארץ, והם אוכלוסייה בריאה וצעירה, מסוס חייו של כל מבטח מסחרי. אני לא מכיר בעל פה את הנתונים לגבי השאלה, כמה מקבלות חברות הביטוח הפרטיות כדי לתת ביטוח לאותם עובדים, אבל הן ודאי לא עושות את זה בהתנדבות. הן עושות את זה כדי להרוויח כסף. אינני מבין מדוע המדינה לא יכולה להיות המבטח של אותם אנשים, לזכות באותם תשלומים באמצעות המוסד לביטוח לאומי או כל מנגנון אחר, ובעודף העסקי להחזיק את אותה מרפאה שהיום צריכה להיסגר כי למדינה אין כסף לתחזק אותה. יש כסף במערכת הזו, גובים אותו מהעובדים הזרים או מהמעסיקים שלהם, ואפשר להשתמש בו כדי לתת להם ביטוח בריאות בסיסי וגם כדי לגשר על הפער של מה שאין היום במערכת.
אלי אפללו:
שמעתי מד"ר הסנר, משהו שלא התאים למה שנאמר פה. הייתי רוצה לשמוע את האנשים שנמצאים פה, כדי שנגבש את עמדתנו.
היו"ר יצחק גלנטי:
הייתי מבקש מנציג משרד הבריאות להציג את הדברים.
מיכאל דור:
מה שהוצג פה זה רק חלק מהבעיה. הבעיה היא הרבה יותר רחבה. נושא הפליטים, בהגדרה זו או אחרת, הוזכר. אנחנו מדברים על 7,000 איש, ולא מעניין אותי אם הם נמצאים צפונית לחדרה או דרומית כי לכולם מגיע טיפול. יש לנו בעיה של מהגרי עבודה ששוהים כאן שלא כחוק. המספר האחרון שעליו אני יודע מדבר על סדר גודל של 60,000-70,000 איש. בנוסף, יש לנו קבוצה לא מבוטלת של שוהים לא חוקיים, שהם פלסטינים במקור, שלא יכולים לחזור לשם מכל מיני סיבות. יש ביניהם אנשים חולים מאוד.
אלי אפללו:
מה זאת אומרת?
מיכאל דור:
נניח שפלסטינית שהתחתנה עם יהודי, הם נפרדו, אין לה תעודת זהות ונולדו להם ילדים. נניח שיש שם מחלה קשה, שצריך לטפל והמוסד לביטוח לאומי אומר: לא בבית ספרנו. בנוסף, יש לנו גם תיירות רפואית מהסוג הזה. נניח שיש משפחה בה בן דוד של הסבתא היה יהודי. היא מעלה את הדודה שאין לה שום קשר ליהדות על מטוס, שהיא חולת סרטן סופנית, ומצפים שהיא תקבל את הטיפול. לא נעשית שום בדיקה בצד השני. זו החלטה שלא מונעים עלייה. בלוד הטייס מבקש שיחכה בשדה התעופה אמבולנס, על מנת שיעביר חולה לאונקולוגיה, דיאליזה, למוסד הגריאטרי בשמואל הרופא או לבית חולים באר יעקב של מחלות נפש. יש עשרות ומאות מקרים כאלה בשנה.
יו"ר הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים רן כהן:
מאות מקרים זה אומר שזה קורה כל שבוע פעמיים.
מיכאל דור:
עשרות רבות. בעני לא משנה אם מדובר באדם כזה או אחר. לכולנו יש חמלה ואת הרצון לעזור, אבל הבעיה היא הרבה יותר רחבה מאשר 7,000 איש שרובם בריאים. הוצגה כאן השאלה, כמה מהם מסוכנים לציבור. אני יכול לומר, שמדובר בבודדים. פה ושם אנו מזהים חולה שחפת, חולה H.I.V. היו מקרים של הדבקות באבעבועות רוח, וניסינו לעזור להם.
היו"ר יצחק גלנטי:
האם הם מטופלים מיד?
מיכאל דור:
הם מטופלים. האוכלוסייה הזו מטופלת, אבל כאשר יש חולה H.I.V שצריך לתת לו טיפול לאורך שנים יש בעיה. כידוע, יש הנחיה ברורה לחדרי המיון, שכל מי שמגיע לחדר המיון נבדק ומקבל טיפול מלא. החברים שלי מארגון לזכויות האדם הפכו את זה לשיטה. כמעט יומיום מגיעים מיניבוסים לחדרי המיון, שמאוד מופתעים לקבל מיניבוסים של פציינטים. באחד המקרים היתה גם אי בהירות לגבי מי משלם את זה. ד"ר הסנר ישמח לתת את התשובה, שבית החולים סופג את כל זה מתקציבו הלחוץ ממילא.
היו"ר יצחק גלנטי:
אנחנו שמענו, כי משרד הבריאות הכין תוכנית ל-10,000 מבקשי מקלט בעלות של 42,000,000 שקלים.
מיכאל דור:
המספר הזה כולל גם חובות שיש לנו לחדרי מיון שנותנים את העזרה הראשונה הדחופה. אני מדגיש כי, 42,000,000 שקלים זה על הוצאות שהיו כבר. זה לא ביטוח רפואי לכל 60,000-70,000 איש. זה משהו ברמה של המדיניות הכי בסיסית של הממשלה והכנסת. זה לא משהו שאני אבקש מרביב. זה משהו מאוד בסיסי.
היו"ר יצחק גלנטי:
הייתי רוצה לדעת, איזה תקציב נחוץ לכם.
מיכאל דור:
לצורך עזרה ראשונה ופתרון הבעיות לטווח הקצר, אנחנו מדברים על 42,000,000 שקלים. זה פורט והוגש. אני מוכרח לחזור ולהדגיש, שזה לא פתרון עקרוני לבעיה.
היו"ר יצחק גלנטי:
האם קיבלתם תשובה לבקשה הזו?
מיכאל דור:
לא.
רביב סובול:
מחר יתקיים דיון על כך.
היו"ר יצחק גלנטי:
אבל בינתיים האנשים האלה קיבלו טיפול. מאיפה התקציב לכך?
מיכאל דור:
בינתיים בתי החולים סופגים את זה מתקציבם הלחוץ.
יו"ר הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים רן כהן:
הם סופגים את זה מהפסדיהם.
מיכאל דור:
מהפסדיהם. שום מדינה בעולם לא הצליחה לפתור את הבעיה הזו. במסגרת הניסיון שלי ללמוד על הנושא, פניתי לחברים שלי באנגלייה שאחראים שם על שירותי בריאות. יש להם בעיות די דומות. הם נותנים טיפול רפואי של כמה חודשים לכל מי שבא, חוקי או לא חוקי. הנחת היסוד שלהם, היא שאחרי שנה אדם מקבל אזרחות או שלאחר כבוד הוא עוזב את המדינה. אין תופעה של אנשים שנשארים שם שנה. אצלנו, במסגרת מהגרי עבודה, יש אנשים שנמצאים פה הרבה שנים. הבעיה היא הרבה יותר רחבה כאן.
היו"ר יצחק גלנטי:
האם יש קשר בין אלה שמקבלים טיפול לבין משטרת ההגירה הישראלית?
מיכאל דור:
לא. יש הוראה מפורשת, שתזכרנו אותה לפני שנתיים, שצוות רפואי לא משתף פעולה עם משטרת גבולות, לא מגלה לה שהיו אצלו כאלה, ומונע ממנה להתעניין באנשים. עשינו כל מאמץ כדי שהטיפול הרפואי לא ישמש כשוט נגד מהגרים.
יו"ר הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים רן כהן:
אנחנו בוועדה לעובדים זרים קבענו עם משטרת ההגירה, מצאנו שמוקדי החולשה של מהגרים זרים בישראל לא יהוו מוקדים. אסור להם לבוא לגני ילדים, לבתי הספר, לכנסיות, ובמקומות בהם מקבלים טיפול רפואי. למיטב ידיעתי, זה מכובד.
קריאה:
רק בכנסיות זה לא מכובד.
יו"ר הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים רן כהן:
יש לי הבטחה מפורשת של מפקד משטרת ההגירה, שלא ייגעו בהם במקומות התפילה שלהם.
יוסי אדלשטיין:
זה מכובד גם בכנסיות. הבקשה של היו"ר מתקיימת, ומכבדים אותם גם בכנסיות. הבעיה היא, שבתל אביב כל בית שני מוגדר ככנסייה. בעיקרון, זה מכובד כפי שחה"כ כהן ביקש.
יו"ר הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים רן כהן:
אני אבקש ממפקד משטרת ההגירה לבוא ולדווח על זה.
מיכאל דור:
לפני שבועיים פניתי לכל קופות החולים, לשאול אם הן מוכנות לפתוח מרפאות שלהן בדרום תל אביב לטובת העובדים. קופה אחת זרקה אותי מכל המדרגות, ואני מעדיף לא להגיד מי זאת.
יו"ר הוועדה לעובדים זרים רן כהן:
תגיד מי זאת. זו קופה ציבורית.
מיכאל דור:
אני מעדיף שלא. שלוש קופות גילו נכונות לשלוח רופאים מתנדבים, במידה ומשרד הבריאות יקים מרפאה.
היו"ר יצחק גלנטי:
כלומר, הבעיה היא מרפאה.
יו"ר הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים רן כהן:
דובר על מרפאה אלטרנטיבית למרפאה של רופאים לזכויות אדם. זו מרפאה של מתנדבים, ופה אנו מדברים על כך שמשרד הבריאות ייקח אחריות. אני מודה לד"ר דור שבדק את זה. האם מצאתם מקום להקמת מרפאה?
מיכאל דור:
לא.
היו"ר יצחק גלנטי:
אבל יש צוות רפואי שמוכן לטפל.
מיכאל דור:
יש הבטחה לצוות רפואי.
רן כהן – רופאים לזכויות אדם:
נניח שמגיע חולה הזקוק לתרופה יקרה או לניתוח, האם גם את זה יעשו הרופאים המתנדבים? כנראה שלא.
היו"ר יצחק גלנטי:
אני ער לכל מה שאתה אומר, אבל יחד עם זה לא הייתי מציע שמדינת ישראל תיהפך לעיר מקלט לכל חולה ופיסח.
רן כהן – רופאים לזכויות אדם:
צריך להפריד ולומר, כי בריאות היא זכות בסיסית שישראל מחויבת לה באמנות שונות עליהן היא חתומה.
היו"ר יצחק גלנטי:
אבל עניי עירך קודמים. אתה מסכים איתי?
רן כהן – רופאים לזכויות אדם:
לא. בכל מה שקשור לזכויות אדם ולבריאות, גם לילד הסודני וגם לילד הישראלי מגיעה בריאות. לשניהם מגיע את הבסיס. גם הם חיים בעיר, גם הם חיים בתל אביב. באירופה בדקו את הנושא ומצאו, שגם כאשר נותנים טיפול רפואי זה לא מגביר את קצב הכניסה למדינה. אלה תופעות שוליות.
אלי אפללו:
מה קורה לתייר? כאשר אני נוסע לחו"ל, אני עושה ביטוח רפואי.
יו"ר הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים רן כהן:
גם לתייר בישראל יש ביטוח רפואי.
מיכאל דור:
אם הוא רוכש ביטוח, הוא מקבל טיפול. אם הוא מגיע למיון ללא ביטוח, הוא יקבל את הטיפול.
אלי אפללו:
איך הם מוגדרים. השאלה היא האם הם משלמים או שהם לא משלמים למוסד לביטוח הלאומי?
רן כהן – רופאים לזכויות אדם:
לא.
היו"ר יצחק גלנטי:
אני מבקש מנציג האוצר להתייחס לנושאים שעלו כאן.
רביב סובול:
עלו פה מגוון רחב של נושאים, שהם לא בהכרח מחוברים זה לזה. לגבי העובדים הזרים החוקיים בישראל, יש הסדר דרך תקנות שפרסם משרד התמ"ת. כל מעסיק מחויב לדאוג לביטוח רפואי של העובד. אנחנו לא חושבים שיש מקום לעשות בזה שינוי. זו לא צריכה להיות אחריותה של המדינה לספק ביטוח רפואי.
יו"ר הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים רן כהן:
הנושא של הביטוח הרפואי של העובדים הזרים כחוק בישראל, מטופל על ידי הוועדה שלי באופן רצוף. זו לא הבעיה.
היו"ר יצחק גלנטי:
אנחנו מדברים על 7,000 שוהים.
רביב סובול:
כמו שציין ד"ר דור, אלה לא המספרים. מדובר בעשרות אלפים של עובדים זרים או של שוהים בלתי חוקיים, מסיבות שונות ומשונות: שב"חים, פלסטינים, אנשים שהגישו בקשה לקבלת מעמד של במדינת ישראל, פליטים וכו'. יש אנשים שמבקשים מעמד של פליט, ונמצאים ברמות שונות של טיפול בתהליך הזה. צריך להסתכל על הטיפול הרפואי כעוד רכיב בהתמודדות של הממשלה עם סך התופעה. ההתמודדות הזו מורכבת מפעילות של משטרת ההגירה. יש החלטה של ראש הממשלה מלפני כמה שבועות, על זה שכל הפליטים שנמצאים בתהליך ולא קיבלו הכרה כפליטים, ירוכזו במקום אחד בתנאי מעצר. זו מדיניות הממשלה.
היו"ר יצחק גלנטי:
גם בתנאי מעצר צריך לדאוג לזה.
רביב סובול:
אין ספק, שברגע שמדינת ישראל מקבלת אחריות על האנשים האלה, היא גם צריכה לדאוג להם לטיפול רפואי בסיסי באותם מתקנים שבכוונתה להקים.
היו"ר יצחק גלנטי:
מי יממן את הטיפול הזה?
רביב סובול:
מדינת ישראל.
היו"ר יצחק גלנטי:
בשביל זה צריך את האוצר.
אלי אפללו:
האוצר או משרד הבריאות.
רביב סובול:
זה יותר השב"ס. ההתחשבנות הפנימית בין משרד האוצר לשב"ס תוסדר. אלה הם החלטות של ראש ממשלת ישראל, ואנחנו נערכים גם ברמה התקציבית לממש אותן.
אלי אפללו:
על איזה תקציב מדובר?
רביב סובול:
התחום הזה לא בדיוק באחריותי, אבל מדובר בעשרות מיליוני שקלים. אני לא חושב, שמדינת ישראל יכולה להחליט על ריכוז של הפליטים שנמצאים במקום אחד, ומצד שני לבוא ולהגיד שהיא גם תדאג למי שמצליח להתחמק מיישומה של מדיניות ממשלת ישראל לדאוג לשירותים כאלה ואחרים. צריך להפריד בין ביצוע מדיניות, שבמסגרתה יינתן טיפול רפואי למי ששוהה במתקני המעצר, לבין טיפול במי שמתחמק מטעמים כאלה ואחרים מהמדיניות עליה החליטה מדינת ישראל. אני חושב שהמדינה לא יכולה לקבוע מדיניות מצד אחד, ומצד שני לספק שירותים שונים, ביניהם שירותי בריאות לשוהים בלתי חוקיים במדינת ישראל.
עינת גבע:
אנחנו חושבים, שיש מקום להמשיך ולקיים את המרפאה, כל עוד לא נמצא פתרון אחר ולא הוסדר מעמדם. אנחנו קוראים לשר הבריאות, לכלול את אותם אנשים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, במסגרת סעיף 56(1)(א)(ד), במסגרת הסדרים מיוחדים שהשר יכול לקבוע לגביהם. אם לא, אנחנו חושבים שיש מקום לתקן את החוק. אנחנו יזמנו הצעת חוק בעניין.
אלי אפללו:
על איזה תקציב מדובר?
עינת גבע:
אנחנו עדיין לא חשבנו על זה.
יו"ר הוועדה לעובדים זרים רן כהן:
את זה משרד הבריאות קובע.
אלי אפללו:
לא. משרד הבריאות לא קובע. יש מחלקת מחקר ומידע שיכולה לבדוק זאת. מעניין אותי לדעת את ההיבט התקציבי של הצעת החוק.
רן כהן – רופאים לזכויות אדם:
אני יכול לומר, ש-300,000,000 שקלים מדי שנה, שיכולים להיכנס למשרד הבריאות, לא נכנסים. משרד הבריאות במודע מוותר עליהם ואומר, שחברות הביטוח הפרטיות יקבלו אותם. היום, חברת הביטוח איילון, הראל ומגדל מקבלות דולר עבור 150,000 מבוטחים. מדובר ב-150,000 דולר ביום, שבמקום שייכנסו למשרד הבריאות הם נכנסים לחברות הביטוח הפרטיות. מדובר באוכלוסייה צעירה, בריאה, שבאה ל-5 שנים ועוברת בדיקות בארץ המוצא. הם כמעט לא צורכים בריאות, וחברות הביטוח גוזרות קופון שמן מאוד. את אותו קופון יכלה לקבל מדינת ישראל, ולהשקיע את הכסף בטיפול בפליטים מבקשים מקלט. אני חושב, שאפשר למצוא מקום שבו יתקצבו לתקופה מסוימת, והאוצר או הוועדה יתנו את זה בכך שמשרד הבריאות יבדוק רפורמה בביטוחים האלה, כך שהכסף הזה ייכנס סוף-סוף למדינה.
מיכאל דור:
אם הכסף יהיה, כולנו נשמח. משרד הבריאות לא ממונה על פיקוח על הביטוחים במדינת ישראל. יש מפקח על הביטוח. זה בכלל לא בתחום הטיפול של המשרד. מדובר בממונה על הביטוח. אני תמיד אשמח שיהיה כסף לטפל.
אילן גל:
אני יו"ר לשעבר של רופאים בזכויות אדם, וממקימי המרפאה. אני רוצה להגיד, שאני מסכים שאנחנו עוסקים באוכלוסיות רבות. עם זאת, אנחנו דוברים של אותם אנשים ששוכבים עכשיו בגן העצמאות בתל אביב, במרתפים, במקלטים, ואין להם פתרון. אני לא יודע, מי קובע שהאנשים האלה לא מהווים סכנה לציבור. אני האחרון שאעשה להם דמוניזציה. כאשר אנשים מגיעים ממקומות שבהם שחפת היא אנדמית, כאשר אנחנו מקבלים מדי פעם לחדר הלידה שלנו באיכילוב מקרים קטסטרופאליים של אנשים עם מחלות, זה עולה לנו יותר. הציבור הישראלי משלם יותר. אני לא יודע אם הוא משלם בבריאותו, אבל בטח בכספו. אנחנו צריכים תשובה עכשיו. הכסף נמצא.
יו"ר הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים רן כהן:
איפה?
אילן גל:
בכל יום נתון מקבלים גופים פרטיים 150,000 דולר. תנו את זה למדינה. אנחנו מדינת פליטים, ולא יכול להיות שאנו נערב עובדים זרים ושוהים בלתי חוקיים עם פליטים. אין אפשרות שלא ניקח על כך אחריות. האחריות הזו עולה כסף.
סיגל רוזן:
אני רוצה לתקן ולומר, שיש קרוב ל-8,000 מבקשי מקלט שרובם אנשים עובדים. ישנם 5,000 פליטים מבקשי מקלט, שעובדים. מעסיקיהם משלמים לאותן חברות בריאות סכומים שמצטברים להון עתק. ניתן להפנות את הסכומים האלה לטיפול באותם ילדים של מבקשי מקלט, ולאותם בודדים שהם חולים.
היו"ר יצחק גלנטי:
אני רוצה לסכם את הישיבה. ועדת העבודה, הרווחה והבריאות וועדת העובדים הזרים מביעות את מחאתם על העדרם של מנכ"לי משרדי הממשלה בדיון היום, לגבי הסכנה בסגירת המרפאה של רופאים לזכויות אדם והעדר פתרון רפואי לנצרכים.
אלי אפללו:
מנכ"ל משרד הבריאות הגיע.
אבי ישראלי:
מי הזמין אותי? הזמינו אותי לדיון הבא.
וילמה מאור:
הוזמנת גם לישיבה הזו.
היו"ר יצחק גלנטי:
העניין יכול להיבדק. הוועדות תובעות ממנכ"ל משרד ראש הממשלה או ממנכ"לי משרדי הבריאות והאוצר, לדווח לכנסת תוך שבוע על החלטתם בדבר מימון הטיפולים הרפואיים למהגרים הבלתי חוקיים, ולפתיחת מרפאות שיעניקו את הטיפול באופן זמין לנצרכים. תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:00.